7.7.2013

A Song of Our Warming Planet השיר של עולמנו המתחמם

כיצד נשמע שינויי האקלים?
קטע מוזיקלי שהופך הטמרטורה לצלילים. נגן ומעבד לצ'לו דניאל קרפורד. Daniel Crawford


הטקסט המלווה את הסירטון


When faced with the challenge of sharing the latest climate change discoveries, scientists often rely on data graphics and technical illustrations. University of Minnesota undergrad Daniel Crawford came up with a completely different approach. He’s using his cello to communicate the latest climate science through music.
Thermometer measurements show the average global temperature has risen about 1.4 °F (0.8 °C) since 1880. Typically, this warming is illustrated visually with line plots or maps showing year-by-year changes in annual temperatures. As an alternative, Crawford used an approach called data sonification to convert global temperature records into a series of musical notes.

6.7.2013

Gasland Part II Trailer גז לנד סרט שני

למי שראה את החלק הראשון ולמי שלא יש סרט נוסף על אבפרקינג או בשמו הרישמי סידוק הידראולי
בישראל אין סידוק הידראולי אבל יש לנו את פרויקט הפצלים בחבל עדולם-שפלת יהודה. ומכוון שהסלע באזור דיי אטום....

עשור של אקלים קיצוני THE GLOBAL CLIMATE 2001–2010 A DECADE OF CLIMATE EXTREMES -WMO

Full Report pdf
English text after the Hebrew

דוח חדש של הארגון המטאורולוגי הבין לאומי


הודעה לעיתונות מס '976



2001-2010, עשור של ארועי אקלים קיצוניים
ז'נבה 3 יולי 2013 - 
בעשור של  2001-2010, התרחשו בעולם ארועי אקלים קיצוני חסרי תקדים ובעליי השלכות חמורות, העשור שהיה החם ביותר מאז תחילת המדידות המודרניות בשנת 1850 המשיך תקופה ארוכה של ההתחממות הגלובלית בולטת. יותר שיאיי טמפרטורה לאומיים נשברו מאשר בכל עשור קודם, על פי דו"ח חדש של הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO).

הדו"ח, האקלים הגלובלי 2001-2010, עשור של אקלים קיצוני, מנתח את הטמפרטורות גלובליות והאזוריות ואת המשקעים, כמו גם אירועים קיצוניים כגון גלי החום באירופה וברוסיה, ההוריקן קתרינה בארצות הברית של אמריקה, הציקלון הטרופי נארגיס בבורמה, בצורות באגן האמזונס, אוסטרליה ומזרח אפריקה והשיטפונות בפקיסטן.
העשור היה החם ביותר לשני חצאיי הכדור וגם לטמפרטורת פני אוקיינוסים והיבשות. הטמפ' חסרת התקדים היתה מלווה בירידה מהירה בקרח בים הארקטי, ואובדן מואץ של מסה נטו מיריעות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה  ומהקרחונים בעולם. כתוצאה מההפשרה הנרחבת הזאת וההתפשטות התרמית של מי הים, מפלס הים עלה על ממוצע העולמי ב-3 מילימטרים בשנה, בערך כפול מגמת המאה ה-20 של 1.6 מ"מ בשנה. גובה פני הים גלובלי בממוצע בעשור היה גבוה כ -20 ס"מ מזה של 1880, על פי הדו"ח.

4.7.2013

עוד מונסון שטפונות ואגמים קרחוניים האסון בקדרנאת אוטרקנד Kedarnath

כפי שיכתב  בפוסט קודם בנושא חלק מהנזק נגרם בשל בניה לא תקינה קרוב מידיי  לנהרות 

נהר Alakhnanda המוצף מתוך מצגת תמונות
 Torrential rain and floods wreak havoc in Uttarakhand | The Economic Times
גם הבתים הנופלים לנהר בסירטון הבא שיכים לקטגוריה של בניה קרוב מידיי לנהר
לסרטון באתר של סקאי ניוז




גלישות קרקע הן תופעה נפוצה באזורים תלולים אבל כריתת עצים וחציבת דרכים לתוך המידרון יכולות להחמיר את המצב 

גלישת קרקע שהרסה כביש מתוך מצגת תמונות
 Torrential rain and floods wreak havoc in Uttarakhand | The Economic Times

אבל גראונד זירו של האסון שיכת לקדרנת/קדארנאת/קדרנאת גם משום המקדש העתיק שנחשב לביתו של לורד שיווה והוא אחד מהמקומות הקדושים ביותר בהודו ואתר חשוב לעליה לרגל. וגם משום מימדי ההרס והזרם הקטלני שהיה מספיק חזק לסחוף בולדרים של טונות.

קדרנת לאחר השיטפון של 2013 שימו לב לבולדר שנראה נשען על הבית בצד ימין הבית קבור בחלקו בסחף לכן גובה הבולדר הוא כחצי קומה או כמטר וחצי לפחות מקור מצגת תמונות
 PHOTOS: Devastated Kedarnath shrine Photo Gallery,- The Indian Express
[המשך ופרוט על קדרנאת והקשר ל-GLOF]

27.6.2013

Where is the sun קמפין של גרינפיס איפו השמש

 כמובן מעבר לגז טבעי לא יציל את העולם לבדו ובסופו של דבר צריך לעבור לאנרגיה מתחדשת
בדיוק בכך עסק הקמפיין האחרון של גרינפיס



פעילי גרינפיס מפגינים בנקודת קבלת גז בעד אנרגיית השמש

כולם מדברים על גז, אף אחד לא מדבר על שמש

גילוי מרבצי הגז מאיים לצמצם את ההשקעה באנרגיות מתחדשות כמו אנרגיה סולארית. אבל הגז הטבעי לבדו אינו יכול לתת מענה לאתגר של שינויי אקלים

הסברים של 10,30,60 שניות על יצוא הגז מאת דרור וכותרות נוספות בנושא הגז more natural gas

נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.

הצעה של דרור רשף:

הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.

=========הסבר ב 60 שניות==================
הייצוא יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. ההכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח, הממשלה מדברת רק על זה. אבל הכנסות אלה דומות עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה.

אלא שיש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) יקרים פי 3-4 ממחיר הגז המקומי וזה יעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. רק בשנה שעברה הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק. כל אחוז שמייצאים יוצר הפסד (הוצאות פחות הכנסות) של .12.5 מיליארד ש"ח.!!! הממשלה רוצה לייצא 40% ולכן הנזק למשק 500 מיליארד ש"ח לפחות.
מסיבה זו כנראה, גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. גם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה. לשמירת הגז בישראל יש גם יתרונות אסטרטגים עצומים, כי מחירי הגז והדלקים בעולם עולים ובגלל שרוב העתודות נמצאות בידי מדינות עויונות.

הממשלה מתעלמת מהחישובים המקצועיים של הארגונים ושל הפקידים שלה עצמה כי מופעל עליה לחץ אטומי מצד הטייקונים. אנרגיה היא מוצר אסטרטגי שבלעדיו טנקים, מחשבים חדרי ניתוח ומפעלים לא יכולים לפעול. אסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

כותרות ממעריב

נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.

הצעה של דרור רשף:

הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.

=========הסבר ב 60 שניות==================

26.6.2013

bp Statistical Review of World Energy 2013 יצא לאור הסקירה הסטטיסטית לאנרגיה עולמי של bp

energy-outlook-460-240Statistical Review of World Energy 2013 - BP












הסקירה של bp היא אחד מהמקורות הכוללים לשימוש והפקת אנרגיה בעולם. במקביל אליו מצויים הדוחות של
(U.S. Energy Information Administration (EIA  עם הפרסום International Energy Outlook  גישה חפשית
ושל הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה IEA   עם הפרסום   World Energy Outlook: IEA

מצורפת מצגת מתורגמת של עיקריי הסקירה בנושאי אנרגיה: נפט, גז טבעי, פחם, אנרגיה גרעינית, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה ראשונית ... לפי אזורים שונים בעולם והתפתחות הסטורית.

statistical_review_of_world_energy_2013



24.6.2013

הודעה של פרץ, כותרות בנושא הגז מ"הארץ , TheMarker ואתר ynet

‏י"א תמוז תשע"ג 
19 יוני 2013
הודעה לעיתונות

בהמשך לפוסט

השר פרץ: "ההחלטה היום היא עדות לכך שהכיוון שבו פעלה ועדת צמח היה כיוון שחייב שינוי, כפי שהמלצנו לאורך כל הדרך. טוב שמתחילה מגמה של שינוי, אך הדבר אינו מספק. על פי כל הבדיקות שלנו, הכמות שצריכה להישאר עבור ישראל היא 600 BCM, על מנת לתת מענה למעבר של שימוש בגז טבעי בכלל ענפי המשק – גם לאנרגיה, גם לתעשייה וגם לענף התחבורה. ענף התחבורה אינו מקבל את הכמות הנדרשת על אף שהוא הגורם המזהם העיקרי. אנו עומדים על כך שכמות הגז הטבעי לישראל לא תפחת מ-600 BCM"

24.6.2013 TheMarker

23.6.2013 , TheMarker