12.10.2009

התמוטטות (Collapse) מאת: ג'ארד דיימונד

Collapse: How Societies Choose to Fail or Succeed - Jared Diamond
התמוטטות כיצד חברות בוחרות ללהכשל או להצליח - ג'ארד דיימונד הוצאת מטר

אין עודף של ספרים בעברית המתיחסים לנושא שינויי האקלים והספר בתרגום המעולה של עמנואל לוטם מאיר צד אחד של הבעיה.
בהתמוטטות שינויי אקלים טבעיים משחקים תפקיד חשוב ובעיקר ההתיחסות של בני האדם לתרבותם ולסביבתם נוקשות מול גמישות והכרה בתנאים המשתנים. הספר מתיחס למספר חברות שחלקן קרס ונעלם או נשארו כשרידים עלובים ביחס לפאר העבר. בין החברות: החברה נורדית בגרנלנד, אי הפסחא, המאיה האנסזי מדרם מערב ארצות הברית ותרבויות נוספות בצד שקרס. יפאן הפאודלית ביין התרבויות המצליחות.




























אמנם קשה להתחרות ברושם האדיר של מצ'ופיצ'ו אבל האינקה נפלו בגלל הספרדים לכן התמונה בגירסה האנגלית קרובה יותר לנושא.

(חלק מ-) פתח דבר | סיפורן של שתי חוות
במהלך קיץ אחד, לפני כמה שנים, ביקרתי בשתי חווֹת של פרות חולבות, חוות הַאלס וחוות גַרדָר. אלפי קילומטרים מפרידים ביניהן, ובכל זאת הן דומות להפליא – גם ביתרונותיהן וגם בנקודות התורפה שלהן. שתיהן הן בפירוש הגדולות ביותר, המצליחות ביותר והמשוכללות ביותר, מבחינה טכנולוגית, כל אחת בסביבתה. ראוי לציין, במיוחד, כי בלב שתיהן מצויה רפת חדישה ומפוארת שבה חיות הפרות, ובה הן נחלבות. המבנים הללו, המחולקים שניהם לשתי שורות של תאים לפרות, זו מול זו, מגמדים את כל שאר הרפתות באזור. בשתי החוות שולחים את הפרות לרעות בקיץ תחת כיפת השמים, בשדות המרעה העשירים שלהן, שתיהן מגדלות חציר וקוצרות אותו בשלהי הקיץ כדי להאכיל את הפרות במשך החורף, ושתיהן מגדילות את יבולי העשב בקיץ והחציר בחורף על־ידי השקיית שדותיהן. שתי החוות דומות זו לזו בשטח (כמה קילומטרים רבועים) ובגודל הרפת, אם כי חוות האלס מחזיקה קצת יותר פרות מחוות גרדר (200 לעומת 165, בהתאמה). בעלי שתי החוות נחשבים למנהיגים בקהילותיהם. שניהם אנשים דתיים מאוד. שתי החוות שוכנות בלב נופים טבעיים נפלאים המושכים תיירים ממרחקים: הרים גבוהים עטורי שלג ברקע, שאותם מנקזים נחלים שופעי דגה היורדים אל נהר מפורסם (מתחת לחוות האלס) או לפיורד (מתחת לחוות גרדר).
אלה הן נקודות החוזק המשותפות לשתי החוות. אשר לנקודות התורפה המשותפות שלהן, שתיהן שוכנות באזורים גבוליים במה שנוגע לגידול בקר לחלב, שכן קו הרוחב הצפוני הגבוה מכתיב עונת קיץ קצרה לגידול חציר ועשב מרעה טבעי. מכיוון שהאקלים אינו אופטימלי אפילו בשנים טובות, בהשוואה למשקי החלב בקווי רוחב נמוכים יותר, שתי החוות פגיעות לשינויי אקלים: בצורת היא החשש העיקרי בסביבתה של חוות האלס, וקור – באזור שבו נמצאת חוות גרדר. שני האזורים מרוחקים ממרכזי האוכלוסין שבהם הן משווקות את תוצרתן, ולכן עלויות ההובלה וסיכוניה מציבים אותן בעמדה תחרותית נחותה לעומת אזורים קרובים יותר למרכז. מצבן הכלכלי של שתי החוות כפוף אפוא לכוחות שאינם בשליטת בעליהן, כגון שינויים במצב הכלכלי ובהעדפות הצריכה של לקוחותיהם ושכניהם. בקנה־מידה רחב יותר, המצב הכלכלי בארצות שבהן מצויות שתי החוות השתפר והידרדר עם התחזקותו והיחלשותו של האיום הנשקף מצד אויבים מרוחקים.
ההבדל הגדול ביותר בין חוות האלס וחוות גרדר מצוי במצבן הנוכחי. חוות האלס, עסק משפחתי בבעלות חמישה אחים ואחיות ובני זוגם בעמק בִּיטֶר־רוּט שבמדינת מונטנה, במערב ארצות הברית, עולה כפורחת בימים אלה, שעה שנפת רָוָואלי, שבה שוכנת חוות האלס, מתגאה בשיעור גידול האוכלוסין הגבוה ביותר מכל הנפות של ארצות הברית. טים, טרודי ודן האלס, אחדים מבעליה של חוות האלס, לקחו אותי בעצמם לסיור ברפת החדשה ועתירת הטכנולוגיה שלהם, והסבירו לי בסבלנות את כוח המשיכה ואת תהפוכות הגורל של גידול בקר לחלב במונטנה. אין להעלות על הדעת שארצות הברית בכלל, וחוות האלס בפרט, תתמוטט בעתיד הנראה לעין. אבל חוות גרדר, שהייתה פעם חוות האחוזה של ההגמון הנורדי של דרום־מערב גרנלנד, ננטשה לפני חמש־מאות שנה. החברה הנורדית בגרנלנד התמוטטה כליל: אנשיה, אלפי נפשות במספר, מתו מרעב, או נהרגו במהומות פנימיות או במלחמה עם אויבים, או היגרו, עד שלא נותרה נפש חיה. קירות האבן האיתנים של רפת גרדר ושל קתדרלת גרדר הסמוכה עדיין עומדים על תלם, ויכולתי למנות את מספרם של תאי הפרות הנפרדים, אבל לא היו שם בעלים שיספרו לי על כוח המשיכה ועל תהפוכות הגורל של גרדר בימים ההם. ובכל זאת, בימי הזוהר של חוות גרדר ושל גרנלנד הנורדית, שקיעתן נראתה בלתי מתקבלת על הדעת ממש כפי שאיננו מעלים על הדעת כיום את התמוטטותן של חוות האלס ושל ארצות הברית. להמשך הקריאה של הפרק

בסרט הבא הרצאה של ג'ארד דיימונד באנגלית כמובן

בין שאר הדברים שלא כולם נמצאים בספר עולה השאלה מה אמר האדם שכרת את העץ האחרון באי הפסחא
בין התשובות שנתנו ע"י סטודנטים ואחרים בתרגום חופשי למדי.

אל דאגה הטנולוגיה תפתור את הבעיה על ידי מציאת תחליף לעץ.

זהו העץ הפרטי שלי שלי ואני אעשה בו מה שאני שבא לי ושהממשלה צ'יפים לא יתערבו.

הפחדים שלכם הירוקים מוגזמים, אתם לא ידעים מה יש בצד השני של האי אולי יש שם עוד עצים, האיסור על כריתה מוקדם מידי, דרוש עוד מחקר.

והעיקר לא לפחד כלל תן בטח בשם והוא ידאג לצרכינו.






תוספת קישור לסרטון עם תרגום עברי TED ideas worth spreading