‏הצגת רשומות עם תוויות אנרגיה גרעינית. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אנרגיה גרעינית. הצג את כל הרשומות

26.10.2014

Lockheed Martin: Compact Fusion לוקהיד מטילה פצצת מימן האם יפתרו בעיות האנרגיה של המין האנושי

צילום דף הבית של לוקהיד מרטין 


תהליך ביקוע האטומים של אורניום U-235 ופלוטוניום מאפשר ליצר הרבה אנרגיה ופצצות אטומית.
בכול מקרה מקבלות כמויות של חומרים רדיו אקטיביים בפצצה  מדובר על נשורת רדיו אקטיבית וכור מדובר על פסולת רדיו אקטיבית. הקשר בין יכולת ליצור פצצה גרעינית לשימוש בכור גרעיני הדוק ביותר, למעשה אחת הסיבות לבחירה ביצור חשמל באמצעות אורניום 235 היא היכולת הנלוות ליצור פצצות גרעין דבר שהיה פופולרי בימיי המילחמה הקרה כאשר הטכנולוגיה הגרעינית התפתחה. בכל מקרה כמויות האורניום בעולם מוגבלות. אמנם בצריכה הנוכחית יש מספיק ליותר ממאה שנים [1] אבל אם ננסה להגדיל משמעותית את חלקה של האנרגיה הגרעינית מסביבות ה-5% כיום אפילו ל-15% נגיע מהר מאוד לסוף הדרך.  ישנה אפשרות למחזר דלק גרעיני ולשפר את המצב אבל להשתית את משק האנרגיה על אורניום תהיה בעיה. 
דרך אחת לפתרון המצב היא שימוש בתוריום. 
התוריום הרבה יותר נפוץ מהאורניום בכלל ומהאורניום הבקיע שמהווה פחות מאחוז מהאורניום בפרט. הפסולת הרדיואקטיבית מועטה יותר ואורך החיים שלה קטן עד כדי כך שתוך מאה שנים הרודיואקטיביות יורדת. היתרון הגדול של התוריום הוא שהוא אינו בקיע. כדי לבקע את התוריום 232 צריך לצרף אליו ניטרון ואז הוא הופך לאורניום 233 בקיע. האורניום מיתבקע ונוצרת אנרגיה ועוד פרוטנים שמיצרים מתוריום אורניום 233. 
הכורים יותר מסובכים אבל לפחות במקרה של תוריום מומס במלח נוזלי אינם מסוגלים להגיע להתכה עצמית כמו בפוקושימה (החומר מראש במצב נוזלי) ובכלל הקשר בין תוריום לפצצות גרעיניות הרבה יותר חלש האורניום 233 רדיואקטיבי יותר ופצצות העשויות מימנו עלולות להתפוצץ לבד או להרוס את מנגנון ההפעלה האורניום ועוד תוצר של הראקציה רדיואקטיבים במדה כזאת שמסוכן וקשה מאוד לטפל בהם. כמובן עדיין יש פסולת רדיואקטיביות  והבעיה העיקרית שלמרות שכור נסיוני כזה פעל בעבר בהצלחה בארה״ב כיום אין כורים פעילים כאלו כך שמדובר בטכנולוגיה השקעה במחקר ופיתוח.

לאחר פצצת האטום פותחה פצצת המימן שבה מחברים אטומים של מימן ליצירת הליום. הדבר דומה לתהליך שמתרחש בשמש. כדיי להקל על תהליך משתמשים בדרך כלל בשני איזוטופים של מימן דאוטריום וטריטיום כל מה שנישאר זה לדחוס ולחמם את התערובת למאה מיליוניי מעלות ותהליך ההיתוך הגרעיני יוצר פיצוץ אדיר.[2]

כמובן הרעיון להשתמש במים שמצויים באוקינוסים כמקור אנרגיה קסם לרבים
למעשה כאשר משתמשים בדאוטריום וטריטיום האוקינוסים מכילים דאוטריום די והותר אבל טריטיום שהוא רדיואקטיבי נדיר ולכן מפיקים אותו מליתיום (ע״י נויטרונים) שכנראה אמור להספיק ליותר ממאה שנים כולל השימוש ברכבים חשמלים שיכולים ליצרוך כמות נדיבה שלו (40 ק״ג בטסלה).

טענה אחת  לאפשרות לשימוש בהיתוך היא טענת ההיתוך הקר. קר משום שהוא מתרחש בטמפרטור קרובה לטמפ החדר. למרות שהנושא מגיע מידיי פעם לעיתונות עדיין לא הוכח שהדבר בכלל אפשרי.

אם נחזור לפיזיקה המוכרת הבעיה היא איך ליצור ולשמור על המימן בחום של לפחות 100 מיליון מעלות. המימן בתנאים האלו מצוי במצב צבירה רביעי (לא גז) הקרוי פלזמה שבו האלקטרונים ניתקים מהגרעינים. אין אף חומר בעולם שיכול לעמוד בתנאים כאלו אבל מכוון שלכל החלקיקים יש מטען חשמלי ניתן לשמור על ענן כזה באמצעות שדות מגנטיים וחשמליים. הבקבוק הפופולרי ביותר למשימה נקרא טוקמק והוא בצורה של כעך (ביגלה). כאשר האלקטרו מגנטים מסביב מקוררים כדי לעשותם על מוליכים. ישנם כמה טוקמקים בעולם אבל באף אחד מהם לא הצליחו להפיק את כמות האנרגיה שהושקעה בפלזמה. המתקן שאמור להוביל את הטכנולוגיה לשלב הבא נבנה בצרפת וקרוי iter מדובר במיתקן שיחמם את המימן ל-150 מיליון מעלות. הטוקמק של ה-iter כולל המגנטים והאזור המקורר בגובה של 29.3מ׳ והרוחב 28.6מ׳ וכל זה מוקף בשיכבה עבה של בטון. [3] כמות המימן בליבה שתהיה בווקום תהיה פחות מגרם. מערך הקירור לחום המופק ולמערכות העזר בנוי לתפוקת חום מקסימלית של יותר מ-1100 MW  שזה בערך 40% מכושר היצור של תחנת הכוח בחדרה אורות רבין.
הפרויקט עולה כמובן הרבה כסף ולכן התאגדו מספר מדינות לבניתו האיחוד הארופי, ארצות הברית, רוסיה, סין, יפןת קוראה והודו. אבן הפינה הונחה בנובמבר 2010 ועד היום גמרו לצקת את היסודות. כך שבהשוואה לרכבת התחתי של תל אביב הפרויקט מתקדם בקצב מהיר. אבל עד שהווא יופעל יעברו הרבה מים בנהר הקרוב.


הטוקמק של ה-iter שימו לב לאיש בצד ימין למטה

הטומקים הם לא ההשחקנים היחידים המתקן הראשון שהצליח להפיק יותר אנרגיה מהאנרגיה שהושקעה בדלק היה המתקן ההצתה הלאומי  The National Ignition Facility - NIF שבו הצבר החזק ביותר של ליזרים בעולם  מרוכז בקפסולת דלק זעירה. בגודל מילימטרי.
תא המטרה של NIF שמונף למקומו ע״י מנוף שנבנה במקום מקור: NIF
תרשים של NIF תא המטרה נמצא באמצע הצד הימני
יש כיום כמה סטרטאפים שמנסים לפצח את הבעיה בדרכים אחרות אבל אף אחד מהם לא מחזיק פרוטו טייפ או משהו שעובד. [4] [5]

וכאן נכנסת לתמונה לוקהיד מרטין יצרנית מטוסים טילים לווינים... בין המוצרים המפורסמים

 U-2 ו- SR-71 Blackbird  מטוסי הריגול
C-5 גלקסי  מטוס התובלה הגדול ביותר של צבא ארה״ב ו- C-130 הרקולס  (קרנף)
‏F-16 פייטינג פלקון  
F-117 נייטהוק  מטוס הקרב החמקן הראשון וה-F-35 לייטנינג II  שעתיד להגיע לישראל
גם אגף הטילים מרשים וכול מגוון של טילים בין יבשתיים וטילים שימשו לשיגור אסטרונאוטים ולווינים.

הפצצה האחרונה של לוקהיד מרטין הישר ממפעלי הבואש Skunk Works ״אנחנו מתקוונים ליצר מתקן היתוך גרעיני פועל בתוך 10 שנים."  המתקן יהיה בגודל של מכולה ויוכל לספק אנרגיה למטוסים אוניות ובשלב השני יחבור לטורבינות גז קיימות ויפיק חשמל. בקיצור נפתרו בעיות האנרגיה ואולי גם חלק ניכר מבעיות שינוי האקלים של העולם. [6]
הטריק של לוקהיד שילוב כמה סוגים של בקבוקים מגנטיים כדיי ליצור מתקן קומפקטי שקל ליצרו וכך תוך זמן קצר ניתן ליצר ולבדוק מספר רב יחסית של אבות טיפוס ולהתקדם במהירות.  



האומנם? המתקן של לוקהיד אינו דורש הוכחת תהליך שלא ידוע אם הוא קיים אבל עדיין ההצהרה מעוררת תמיהות בעולם המדעי. הדבר היחיד שכנראה ודאי  הוא שלוקהיד הצליחה ליצור בקבוק קופקטי לפלזמה שעובד. נשארות עדיין שאלות כמו האם הבקבוק אטום ועמיד בקרינת הנויטרונים שנפלטים בתהליך. 

מכוון שפורסם מעט מאוד מדענים זהירים בתגובה. אבל יש כמות גדולה של סקפטיות למשל איאן הטצ׳ינסון ממחקר ההיתוך ב-MIT ״ בהתבסס על זה (המידע שפורסם) מה שאני יכול לאמר זה שהם לא שמים לב לפיזיקה הבסיסית של אנרגיית היתוך מוכלת. ולכן אני סקפטי ביותר לאפשרות שיש להם משהוא מעניין להציע״ ״ זה נראה ספקולציה טהורה כאילו משהוא משרבט משהוא ואומר שהם יטוסו למאדים עם זה״
מדענים אחרים יותר בקרותיים פחות אבל מחכים להוכחה שיש משהוא שמסוגל לעבוד. [8,9,10]
 מהעובדה שלוקהיד בקשו כמה פטנטים בתחום נראה שהם מאמינים שיש להם משהוא רציני. נקווה שהם צודקים אבל כנראה שיקח קצת זמן שהתמונה תתבהר.
בכול מקרה גם אם הכל ילך לפי הציפיות של לוקהיד יקח זמן רב עד שהטכנולוגיה תנגוס פלח משמעותי בצריכת האנרגיה האנושית ולכן עדיין צריך להשתמש בדרכים קיימות להפחתת הפליטות ולא להסתמך על טכנולוגיה עתידית ליצירת אנרגיה או הנדסת אקלים.
מתקן ההיתוך של לוקהיד עם מוביל הפרויקט Tom McGuire
צלם  Eric Schulzinger/Lockheed Martin


[1] World Energy Resources 2013 Survey: World Energy Council

Thorium-based nuclear power - Wikipedia, the free encyclopaedia



 וגם [7]

Lockheed Martin - Wikipedia, the free encyclopaedia

[6] Compact Fusion · Lockheed Martin

[7] Lockheed Martin’s Claims on Fusion Energy Meet with Skepticism | MIT Technology Review

[8]  Lockheed looks for partners on its proposed fusion reactor | Science/AAAS | News

[9] Lockheed Martin's fusion goals meet scepticism : Nature News & Comment

[10] Experts Skeptical Of Lockheed Martin's 'Nuclear Fusion Breakthrough'

3.3.2014

פוקושימה לאחר 3 שנים הכורים הגרעיניים שהותכו עדיין דולפים Fukushima after 3y

סרטון שלMiles O’Brien מ-PBS שרות שהידור הציבורי המראה סיור בכורים של פוקושימה שנפגעו ברעידת האדמה ביפאן.
האזור מסביב לכורים עדיין סגור וישאר כך למשך זמן.
מוטות הדלק המשומש עדיין פולטים חום רב ולכן מחזיקים אותם בברכת מים. לאחר שנותק החשמל והגנרטרים לשעת חרום נפגעו בצונמי. המים בבריכות אחסנת הדלק המשומש התאדו ברובם הצבר מימן בחלל המקיף את הכור התוצאה היתה פיצוץ והרס המבנה המקיף. במקביל ליבות הכורים  נכנסו אוטמטית למצב של הפסקת פעילות אולם גם במצב זה דרוש קרור. לאחר שהקרור נפסק עקב הפסקת החשמל עבורו הכורים שהיו בפעולה לפניי האסון הותכו מוטות הדלק.  והדלק החם התיך את מיכל הפלדה והצטבר בתחתית מיכל הבטון. דלק זה בא במגע עם מי  תהום שממשכים בדרכם לים עם מבחר יסודות רדיואקטיביים כדי למנוע את זה שואבים מי תהום רדיואקטיביים ומאכסנים אותם בתוך מכלים ענקיים. הבעיה שהמקום למיכלים מוגבל ודרוש פיתרון אחר. כגון טיהור המים או הקפאה של האדמה מיתחת לכורים.
כיום מתחילים להוציא מוטות דלק משומש מכור 4 של היה בפעולה בעת הרעידה ומעבירים אותם לאכסון במקום בטוח יותר. הכוונה לטפול בליבות הכורים בעתיד ע"י רובוטים.





26.6.2013

bp Statistical Review of World Energy 2013 יצא לאור הסקירה הסטטיסטית לאנרגיה עולמי של bp

energy-outlook-460-240Statistical Review of World Energy 2013 - BP












הסקירה של bp היא אחד מהמקורות הכוללים לשימוש והפקת אנרגיה בעולם. במקביל אליו מצויים הדוחות של
(U.S. Energy Information Administration (EIA  עם הפרסום International Energy Outlook  גישה חפשית
ושל הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה IEA   עם הפרסום   World Energy Outlook: IEA

מצורפת מצגת מתורגמת של עיקריי הסקירה בנושאי אנרגיה: נפט, גז טבעי, פחם, אנרגיה גרעינית, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה ראשונית ... לפי אזורים שונים בעולם והתפתחות הסטורית.

statistical_review_of_world_energy_2013



11.8.2012

Avital Blunder אביטל ממשיך להתבלבל

אלון טל הפנה את תשומת ליבי לכתבה חדשה של גבי אביטל  במעריב

מדינה מאוזנת אנרגטית היא זו אשר משלבת כמה מקורות של אנרגיה זולה וזמינה כאחד. פחם, נפט, גז, גרעין הם ההרכב הטוב ביותר
גבי אביטל | 2/8/2012


בכתבה אביטל נותן מספרים דמיוניים ואו מבלבל בין מקדם קיבולת לנצילות. שזה כמו להחליף משקל במהירות. ונותן תוצאות שגויות לדוגמה נצולת של תחנה גרעינית היא 36% במקרה הטוב. אבל אצל אביטל היא מגיעה ל-95%. השטח שתופסת חוות תחנות רוח הוא למעשה 0.03% מהשטח שמופיע אצל אביטל. מעבר לכך הוא אינו שואל את השאלות הנכונות כאשר בונים חוות תחנות רוח אף אחד לא מודאג מהנצילות או כמה אנרגיה תשאר ברוח לאחר המעבר בטורבינות. השאלות החשובות הן תפוקה עלות זמינות מחיר ופליטות גזי חממה.


ראשית להעדפה של אנרגיות מתחדשות יש שתי סיבות הראשונה ההתחממות הגלובלית והחמצת האוקינוסים (ירידת ה-ph) והשניה עליית מחיריי הדלקים עקב כמותם הסופית. נפט ופחם גם כאשר מצליחים לדחות את הקץ הדבר נעשה בעליות כספיות וסביבתיות הולכות וגדלות.לעומת המקור הבודד אביטל מסתמך על מקור בודד של מדידות מלוונים מכוון שמדובר במספר מועט של לווינים 11 לאורך כל הזמן אבל לא כל אחד מהלווינים נאשר ולכן אם יש שגיאה או טעות בחישוב הטמפרטורה ממכשיר אחד כל התרשים שגוי) ושנוי במחלוקת אשר גם לפיו יש התחממות
מדידת הטמפרטורה מלוונים לפי  Roy  Spencer
הקוו האדום הישר הוא תוספת שלי כדיי להמחיש את העליה הכללית ולהראות שאפשר לפרש את את הנתונים כעליה ולוו דווקא כגל
אבל הינה גרף של כמה מקורות שמבוססים על מספר רב של מכשירים (טרמומטרים) ומדידות ולכן גם אם כמה מהם בעייתיים השפעתם על התוצאה קטנה


הטמפרטורה העולמית לפי 4 מקורות שונים הגרף של Berkeley Earth על הפרויקט ברקלי  ארת
לא אכנס לכל הנתונים התומכים בכך שיש שינויי אקלים כבר נכב על זה יותר מספר אחד.

בהמשך אביטל עובר לממספרים וכאן יש כבר חידוש

"הנה כמה מספרים: השוואה בין תחנת כוח פחמית חדשה בבריטניה לעומת חוות טורבינות רוח בסמוך ללונדון. הספק תיאורתי של חוות הטורבינות עומד על 1,000 מגה-וואט, לעומת 1,600 של תחנת הכוח הפחמית. התפוקה המעשית הינה 370 מגה-וואט לחוות הטורבינות שהיא 37% נצילות לעומת 1,360 מגה-וואט של התחנה הפחמית שהיא 85% נצילות. "


כאן אביטל מגיע למספרים מפתיעים במקצת. התחנה הפחמית היעילה ביותר בעולם  Nordjyllandsværke בדנמרק משיגה 47% נצילות. תחנות אשר משתמשות במים החמים לחימום ביניינים ושכונות קרובים יחסית יכולות לעבור את המספר הזה בחורף ובהתאם לביקוש לחימום. 
85 דווקא קיים לגביי תחנות פחמיות זהו מקדם הקיבולת- Capacity Factor היחס בין כמות החשמל שתחנה יכולה להפיק לכמות שהופקה בפועל באחוזים. למעשה החישוב האנרגטי הכולל צריך להכיל גם את האנרגיה הקשורה בכריית הפחם והובלתו. כריית הפחם כרוכה לעיתים בהזזת כמויות גדולות של חומר תפל והובלת פחם מאות ק"מ ברכבות ולאחר מיכן לצידו השני של הגלובוס באוניות כל זה דורש אנרגיה.

18.4.2012

מדע על הבר: מדעני מכון ויצמן למדע יגישו ב-30 באפריל מבחר הרצאות







ההודעה של מכון ויצמן נותנת עוד 5 הרצאות אבל יתכן שהידען מהימן יותר אם הבנר צודק.

זה יקרה ביום שני, 30 באפריל, בשעה 20:30. 50 מדענים בכירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע יגיעו ל-50 ברים ובתי-קפה נבחרים בתל-אביב וישוחחו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.

כמה מ-50-55 ההרצאות עוסקות בנושא הפקת אנרגיה 

 ד"ר דן אורון
יהושוע, בן יהודה 22
משמש לחשמל – הדור הבא

המרה ישירה של אור השמש לחשמל תהווה כבר בעתיד הלא-רחוק חלק משמעותי מצריכת החשמל שלנו. מהן המגבלות של התאים הפוטו-וולטאיים הקיימים, וכיצד אפשר לשפר ולייעל אותם, כדי לייצר חשמל במחיר תחרותי כבר בעתיד הקרוב? ומה לננו-טכנולוגיה ולכל זה?
[אם הינו מחשבים את העלויות הנלוות אנרגיה סולארית תהיה תחרותית כבר היום ולמעשה מבחינת המחיר פנלים סולאריים מסין על סף התחרותיות כיום. עדיין פנלים סולאריים סובלים מכך שהאנרגיה ביצורם והתקנתם אינה גבוהה בהרבה מהאנרגיה המתקבלת מהם. וכמובן שיפור יקל את הגמילה מדלקים מאובנים]

 גיא רוזנצוויג
מנדלימוס, הירקון 102
כוכב נולד במעבדה – האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?מיזוג גרעיני הוא תהליך עתיר אנרגיה, המתרחש בליבתו של כל כוכב – כמו השמש שלנו – ומספק כמעט את כל צרכי האנרגיה של היקום. מזה עשרות שנים מנסים מדענים לחקות את התהליך בו מתרחש מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעינים כבדים יותר, במטרה לייצר כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. השיחה תציג את תהליך המיזוג, את הדרכים בהן מנסים מדענים מרחבי העולם לייצר מיזוג מבוקר במעבדה, ואת הקשיים והאתגרים – לצד היתרונות הגדולים.

[ הים כמקור האנרגיה הוא החלום הרטוב של ההיתוך הגרעיני, הדרך העיקרית כיום היא חימום של מימן בעל נויטרונים דאוטריום וטריטיום ב"בקבוק" מגנטי טוקמק tokamak אשר שומר את החומר הנמצא במצב של פלזמה הרחק מהקירות הפיזיים של המתקן. מתקן כזה נמצא כיום בבניה ITER  בצרפת במימון של האחוד הארופי סין ארה"ב יפאן…   התקווה היא שהמתקן יפיק יותר אנרגיה מאשר יצרוך. ישנם אפשרויות נוספות כמו שימוש   בליזרים לחימום קפסולה של מימן. ברקע קיים לפחות בסיפורים ההיתוך הקר. עד היום אף אחד לא הצליח להוכיח שהדבר אפשרי. ועדיין לאחרונה התפרסם סיפור על אדם שטוען שהוא בנה מתקן כזה.]

ליאור אמבון
ניילון, דיזנגוף 99
מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן

מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית. השיחה תציג את התופעה ואת מקורותיה, וכן את האפשרויות היישומיות הטמונות בה: החל ברכבות מרחפות ומכשור רפואי מתקדם, ועד למיקרוסקופ ייחודי אותו מפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע.
[רוב האנרגיה שאנו משתמשים בה עוברת דרך חשמל וההתנגדות תמיד גוזלת את חלקה ההופך לחום. בנוסף מוליכות-על מאפשרת לבנות טוקמקים מההערה הקודמת וכן רכבות ללא חיכוך הצפות על שדה מגנטי]

פרופ' מיכאל הס
שטרן 1
אנרגיה גרעינית – חלום או חלום בלהות?

הפקת אנרגיה מהיתוך גרעיני היא "החלום הרטוב" של האנושות. לעומת השימוש המזהם בדלקים מתכלים, זוהי אנרגיה נקייה וזמינה בשפע; לעומת השימוש המקובל כיום באנרגיית ביקוע גרעיני, היא בטוחה, ואינה יכולה לשמש ככלי נשק הרסני. השיחה תסקור את התפתחות השימוש באנרגיה גרעינית בהקשר להתפתחות הפיסיקה של המאה ה-20, כאשר הפיסיקה הגרעינית שימשה אחד המנופים החשובים ביותר לפריצות דרך בתחום העיוני והמעשי, ותסקור את ההבטחות, האתגרים, הסיכונים והסיכויים שבשימוש באנרגיה המבוססת על היתוך או ביקוע גרעיני. 
[ יש אפשרויות רבות החל מהגבירת את בטיחות הכורים (למשל לדאוג לכך שלא יקרה אסון גם אם כול המערכת החשמלית תפסיק לפעול והצוות יברח מהכור דרך מגוון תכנונים חדשים וקומפקטיים (כור שכונתי) ועד שימוש בדלק גרעיני אשר אינו יוצר תגובת שרשרת ולכן חסר תועלת בתור נשק גרעיני]

11.11.2011

הדלת אל 2°C עומדת להסגר - תחזית האנרגיה העולמית 2011 IEA World Energy Outlook

אם האנושות לא תתחיל לצמצם פליטות עד 2017 אין סיכויי להגביל את ההתחממות העולמית ל-2 מעלות!






סוכנות האנרגיה הבין לאומית (International Energy Agency (IEA פרסמה את הדוח שנתי 
World Energy Outlook  2011  "תחזית האנרגיה העולמית 2011"
הדוח שמסכם את מצב האנרגיה ונותן תחזית לעתיד . כמובן העתיד לא מאוד שונה מהתחזית של ה-eia מהפוסט הקודם. הדוח מנסה גם לקשר בין שינויי האקלים והפליטות משרפת דלקים מאובנים. ומעריך את ההשפעה של תשתיות שנבנות ויבנו בעתיד כמו תחנות כוח פחמיות. ֿ


ראשית עד היום העולם לא ממש ניסה להפחית פליטות למשל כמעת חצי מהתוספת בשימוש באנרגיה בעשור האחרון מקורה בפחם אשר משתווה בקרוב לכל שאר המקורות (גז נפט מתחדשים וגרעין)
תוספת הביקוש לאנרגיה ראשונית בעולם לפי סוג הדלק 2000-2010 



הדוח מתאר 3 תרחישים 
הראשון: מדינייות עכשווית. תרחיש שבו כול החוקים ואמצאי המדינייות הקיימים בעולם ממשיכים
השני: תרחיש  מדיניות עתידית שמהוו את עיקר הדוח ומתאר מצב שבו כל ההצהרות וההבטחות של הממשלות בעולם יתורגמו למעשים יעילים שישיגו את מטרתם, כגון: חוקים, תקנים וסובסידיות. לדוגמה ישראל באמת תפחית 20% מהפליטות לעומת עסקים כרגיל ותפיק את האחוזים המובטחים מאנרגיה מתחדשת.
השלישי: תרחיש 450. מתאר מצב שבו רכוז ה-CO2 לא עובר את ה-450ppm ולכן יש סיכויי של 50% להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-2°C. גם לפי תרחיש זה יש סיכוי של 50% להתחממות יותר גדולה מ-2°C.


גם במצב האופטימי שבו כול מדינות העולם יעמדו בהבטחתם הביקוש לאנרגיה ימשיך לעלות.



הביקוש העולמי לאנרגיה ראשונית לפי התרחישים השונים

 גם חלוקת מקורת האנרגיה משפיעה וללא פעולה תקיפה נוספת ב-2035 תופק יותר אנרגיה מפחם מאשר ממקורות מתחדשים

החלק היחסי של מקורות אנרגיה ראשונית לפי תרחיש ב-2035

התוצאה הסופית פליטות הפחמן הדו חמצני רק יגדלו בעיקר משריפת פחם


אחת הבעיות העיקריות שהדוח מדגיש היא שכאשר בונים תחנת כוח פחמית שתהליך בניתה מתקרב לעשור ויכולה לעבוד 50 שנה ויותר, לא מתכוונים לפרק אותה אחריי חמש שנים. לכן בניה של תחנת כוח פחמית מבטיחה (נועלת לפי דר פתיח? בירול Fatih Birol מה-IEA) פליטת פחמן דו חמצני לאורך עשרות שנים.


זמן חיים אופיני למתקנים הקשורים לאנרגיה


לפי הדוח אם נמשיך במצב הענינים הנוכחי ימשיך מעבר ל-2017 אין שום סיכוי לעצור את ההתחממות הגלובלית ב-2 מעלות. לכן חשוב מאוד להגיע להסכם בין לאומי הרבה לפניי 2017. מדינות לא נוטות לשנות מדיניות מהיום למחר ויש בעיה לעצור תחנות כוח בבניה לכן 2017 זה מאוחר מידיי.
כמובן ההערכה של ה-IEA מתבססת על מטרה של 450ppm דבר שאינו מבטיח עליה של רק 2 מעלות אבל אם נמשיך במדניות הנוכחית אנו עלולים לפי דר בירול להגיע ל-6 מעלות דבר שהוא בהחלט אסון עולמי ועלול לגרום לכך שישראל או חלקה לא תהיה ראויה למגוריי אדם. 


מתוך  תקציר המנהלים  Executive Summary WEO 2011
“If we don’t change direction soon, we’ll end up where we’re heading”
אם לא נשנה את הכוון במהרה , נגיע לאן שאנחנו מתקדמים


יש סימנים מועטים לכך שהשינויי הדחוף בכיוון של מגמות האנרגיה העולמיות בדרך.
למרות שההתאוששות של הכלכלה העולמית מאז 2009 היתה לא שווה, והתחזיות הכלכליות נשארות עמומות, הביקוש העולמי לאנרגיה ראשונית חזר ועלה ב-5% ראויים לציון ה-2010, והעלה את פליטות ה-CO2 לשיא חדש. סובסידיות שמעודדות צריכה בזבזנית של  דלקים מאובנים קפצו ל-400$ ביליון. המספר של האנשים ללא גישה לחשמל נשאר גבוה באופן בלתי קביל 1‪.‬3 ביליון, כ-20% מהאוכלוסיה העולמית. למרות הקדימות במדינות רבות להגברות היעילות האנרגטית, העצימות האנרגטית הורעה בשנה השניה ברציפות[יותר אנרגיה על פחות תוצר].מול הרקע הלא מבטיח, ארועים כמו אלו בכור בגרעיני בפוקושימה  ובחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה מטלים ספק באמינות של אספקת האנרגיה, בעוד שדאגות כלכליות הסיטו את תשומת הלב של הממשלות ממדיניות האנרגיה והגבילו את המעורבות שלהם, תוך פגיעה במטרות מוסכמות בנוגע לאקלים…."


"Steps in the right direction, but the door to 2°C is closing
צעדים בכוון הנכון אבל הדלת אל  2°C עומדת להסגר
איננו יכולים להרשות דחיה של פעולה נוספת לעצירת שינויי האקלים אם המטרה לאורך זמן היא 2°C כפי שנראה בתרחיש של 450ppm, כדיי להשיג את המטרה במחיר הגיוני.[כל מחיר הגיוני כדיי להציל את העולם]. בתרחיש של מדיניות חדשה העולם במסלול אשר מוביל לעליה של יותר מ-3.5°C. ללא אמצעי המדיניות החדשה, אנו על מסלול מסוכן יותר שמוביל לעליה של 6°C או יותר.

אנחנו כבר מחיבים לארבע חמישיות מפליטות המותרות עד 2035  “locked-in” ע"י התשתיות שלנו (תחנות כוח, בנינים, מפעלים, וכו') אם פעולה נחושה לא תבוא עד 2017, תשתיות האנרגיה המותקנות יפלטו את כל הפליטות המותרות לתרחיש 450, ולא ישאירו לתחנות כוח חדשות, מפעליםותשתיות אחרות אלא אם לא יפלטו בכלל CO2, דבר העלול להיות יקר ביותר. דחית הפעולה היא כלכלה שקרית: לכול 1$ של חיסכון בהשקעה בסקטור האנרגיה לפני 2020 צריך יהיה להוסיף $4.3 אחרי 2020 כדיי לפצות על הפליטות המוגדלות.   …"


המצגת להשקת הדוח בתוספת תרגום והערות
World Energy Outlook 2011 Presentation to the Press London, 9 November 2011 Hebrew

ראיון עם  ה-IEA מקור בלומברג האקלים מתחיל בסביבות 4 דקות


1.11.2011

eia International Energy Outlook 2011 תחזית האנרגיה עד 2035




מנהל המידע לאנרגיה של ארצות הברית U.S. Energy Information Administration מוציא מידיי שנה תחזית  לאנרגיה העולמית. הפוסט הנוכחי הוא עילעול קצר בתרשימים. התחזית מים הסתם בנויה על התוכניות המדיניות האמנות ההסכמים והמגמות הקיימות. ישנה אפשרות שתחתם למשל אמנה שתחליף את קיוטו ותהיה משמעותי יותר מההצהרות שניתנו בעיקבות ועידת קופנהגן. טכנית הדבר אפשרי והאנושות יכולה לשנות את התחזיות. נעשו דוחות שמראים איך מדינות כמו גרמניה ובריטניה יכולות לצמצם את הפליטות גזי החממה לאחוזים ספורים מהפליטות הנוכחיות. אבל במצב הפוליטי הקיים כדאי להשקיע בבית קיץ בצפון גרנלנד אמנם כיום יש שם קרח מסביב לשנה אבל שחיה במים החמימים של הפיורדים שם עלולה להיות אופציה לפחות לנכדים שלנו. ומצב ללא קרח בקיץ בעוד עשרים שנה נראה הימור סביר ביותר.

תרשים 1 צריכת האנרגיה העולמית 1990-2035
כל הניתוחים והתוכניות מסכימים שכדאי וכלכלי להתחיל בפירות הנגישים שנמצאים למטה  Low Hanging Fruits   זאת אומרת להתחיל בחיסכון באנרגיה כמות החיסכון לא נראת מאוד מרשימה בתחזית. מדינות ה-OECD יצליחו בעזרת החיסכון לגרום לכך שצריכת האנרגיה תעלה רק במעט אבל בגלובלי צריכת האנרגיה כמעת תוכפל.


 
 למרות שהאנרגיה המחדשת תצמח באחוזים יותר מכול מקור אנרגיה אחר עדיין  הדלקים המאובנים ובכללם הפחם מקור הפליטות הגדול ביותר ימשיכו לגדול.



הסינים ההודים ושאר האסיתים שלא חברים ב-OECD כמובן לא רק צורכים יותר אנרגיה אלא גם פולטים יותר פחמן ואחראים לכמעט 75% מהעליה בפליטות.


בכול מקרה חלק גדול מצריכת האנרגיה משמש ליצירת חשמל ורוב החשמל מיוצר ע"י פחם שהוא הדלק שפולט יותר CO2 לאטמוספירה. המצב הזה צפוי להשאר עד 2035 כאשר למורת הקטנה בחלקו היחסי של הפחם עדין נשאר הדלק המוביל וצריכתו רק עולה. וכאן מובללעת ההנחה שיש עוד המון פחם שיספיק ליותר מ-100 שנה ושיא התפוקה יגיע אחריי 2035.



פחם אחראי לחלק הגדול  של פליטת הפחמן הדו חמצני לאורך כל התחזית 

 העליה בצריכת הפחם מבטאת בניה של תחנות כוח פחמיות. ברור שמי שבונה תחנה פחמית ב-2025 לא מתכוון להשבית אותה ב-2035 לכן הפליטות האלו אמורות להמשיך עשרות שנים.


סל הדלקים ליצור חשמל בארצות הברית ישאר דומה עד  2035 ואם המגמה תמשך אז לא יהיה שינויי גדול גם ב-2055. 






כמעט כל העליה בצריכת הפחם מקורה באסייתים.


אותה התחזית בגרפיקה שונה



סין אחראית לכמעט 75% מהעליה העןלמית בשימוש בפחם


אבל לפני שנרצה לשלוח פצצת אטום לסין כדיי להציל את העולם כדאי לשים לב שגם ב-2035 העולם המפותח יפלוט יותר מפי שניים CO2 לנפש מאשר שאר העולם. ההבדל מול סין יהיה פחות מרשים אבל עדיין אזרח אמריקאי יפלוט משמעותית יותר.



כל התחזיות האלו כמובן בהנחה שהטבלה הבאה לא משקרת ויש לנו פחם שיספיק עד מאה ועשרים שנה.


ומה לגבי מקורות מתחדשים?
השימוש במקורות מתחדשים וגז גדל הכי מהר, אבל פחם עדיין יהווה את החלק הגדול יותר ביצור החשמל



השימוש בגז שגדל במהירות יכול להיזון מגז שיופק מצפחות באמצעות סידוק הידראולי הכמויות גדולות ומפוזרות בכול העולם. יש מספיק לכולם. ויתכן שהתוצה תהיה שלא רק בארצות הברית אנשים יפתחו את ברז  המים בבית ויוכלו להצית את הזרם ללהבה מרשימה (כמו הפסל של אגם בכיור המטבח). יתכן שאם 
האם עליית השימוש בגז לחוץ tight gas מצפחות במקום פחם טובה לאטמוספירה? לא בהכרך יתכן שהפליטות הנוספות של מיתן בתהליך הסידוק יגברו על החיסכון בפליטות בשימוש ליצירת  החשמל. בגלל בין השאר שהאפקט של מולקולת מיתן ל-100 שנה הוא בערך כמו 25 מולקולות של פחמן דו חמצני. גז קונבנציונלי הינו פחות בעיתי אם כי עדיין נזקו הוא מעבר לפליטות מהארובה של תחנת הכוח. 


כמובן הדוח מכיל הרבה יותר התרשימים נלקחו מהדוח וממצגת של ה-eia בנושא



יחד עם הדוח יש גם מצגת אנטראקטיבית שמאפשרת לבדוק תרחישים שונים למשל כיצד ישפיע מחיר הנפט על פליטות הפחמן. בסגול מחיר גבוה בירוק מחיר נמוך. האם שיא תפוקת הנפט יועיל? לא בהכרך





על ההשפעה של הפקה ושימוש של מיתן על האטמוספירה.


A letter  
 Howarth et al - Climatic Change - 2011

f

14.4.2011

מקורות להתעדכנות על הכורים בפוקושימה מס' 1

Nuclear and Industrial Safety Agency - NISA הסוכנות לבטיחות גרעינית ותעשייתית של יפן המקור המועדף עליי


TEPCO : Press Room | Press Releases חברת החשמל של טוקיו בעלת תחנת הכוח בפוקושימה










The Fukushima Event The Virtual Nuclear Tourist ! Nuclear Power Plants Around the World



דוברה מביאה מים מתוקים לצינון הכורים