בסוף אוקטובר פורסם בבריטניה דו"ח על ההשפעות הכלכליות של שינוי האקלים הדו"ח נכתב ע"י סר נקולס סטרן לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. הדו"ח שמתבסס על הערכות מקובלות ושמרניות של ההשפעות העתידיות של שינוי האקלים קובע שיתכן נזק קבוע של 20% מהתמ"ג העולמי וכן הכחדה של 40% ממיני בעלי החיים ואולי הצפה שתיקרום ל200 מיליון פליטים אים העולם לא יתחיל להשקיע עכשיו סכום זעיר יחסית של 1% מהתמ"ג העולמי
The Guardian | CNN | BBC At-a-glance: The Stern Review, Climate costs: The next generation
הארץ: דו"ח: הנזק משינויי אקלים - 6.9 טריליון דולר ידיעות: מחיר התחממות כדור הארץ - 7 טריליון דולר
a[ $בהארץ $6.9 בגרדיאן £3.68 בסי אן אן 6.98]aThe Guardian | CNN | BBC At-a-glance: The Stern Review, Climate costs: The next generation
הארץ: דו"ח: הנזק משינויי אקלים - 6.9 טריליון דולר ידיעות: מחיר התחממות כדור הארץ - 7 טריליון דולר
תקציר של תקציר המסקנותq[לפי התקציר שמופיע באתר הרשמי בסוגריים מרובעים [הערות המתרגם
יש עדיין זמן כדי להימנע מההשפעות הגרועות ביותר אם נפעל עכשיו בחוזקה.
אם לא נפעל הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 5% עד 20% לשנה.
בניגוד לזאת עלות הפעולה -הפחתת הפליטות של פחמן דו חמצני - למניעת התוצאות הגרועות ביותר היא 1% מהתמ"ג העולמי לשנה. ההשקעה ב10-20 השנים הקרובות תשפיע משמעותית על החצי השני של המאה והלאה.
אם לא נפעל עכשיו התוצאות יהיו הפרעה לפעילות הכלכלית והאנושית תהיה דומה לשפל הכלכלי ולמילחמות העולם בחצי הריאשון של המאה ה20.
לשינוי אקלים יכולות להיות תוצאות מסוכנות על צמיחה ופיתוח.
אם לא נפעל עכשיו יש 50% סיכוי שהטמפרטוה בעולם תעלה ב5 מעלות צלזיוס שנוי הדומה לשנוי בטמפרטורה בין תקופת הקרח האחרונה לימינו. שינוי כזה יכול להביא לשינוי במקומות שבהם חיים בני האדם וכיצד הם חיים [לפי ג'ים הנסן מנאסא בפעם האחרונה שהטמפ' עלתה ב3 מעלות מעל ימנו מפלס הים היה גבוה ב27 מטרים [עליה כזאת במפלס הים תביא להצפת מגוריהם של כמיליירד 1000,000,000 בני אדם כולל מיליון או שניים בישראל.]]
מחקרים מפורטים מראים שגם שינוי מתון יותר של התחממות יגרום לשינויים מסוכנים בתפוקה העולמית, חיי האנשים ועל הסביבה.
כל המדינות יושפעו במיוחד יסבלו המדינות העניות ואוכלוסיתן שתרמה הכי פחות לשינוי האקלים. המחיר של מזג אוויר קיצוני שכולל שטפנות בצורות וסערות עולה כבר כעת גם במדינות העשירות.
[למשל:הוריקן קטרינה וגל החום בארופה בשנת 2003 שהרג 35,000-50,000 איש ]
אין אפשרות לעצור את שנוי האקלים שיתרחש ב20-30 השנים הקרובות לכן חייבים להשקיע בהתאמה לשינויים (למשל מעבר לגידולים חקלאיים עמידים יותר) השקעה שתעלה עשרות ביליוני דולרים לשנה במדינות המיתפתחות לבדן.
המחיר של יצוב האקלים משמעותי אבל ניתן לשליטה, דחיה תהיה מסוכנת והרבה יותר יקרה.
[הסיכון החמור נובע ממשובים חיובים כמו שיחרור מיתן מקרח עד אשר יכולים להציא את האקלים מכלל שליטה]
הסיכון של הפגיעות החמורות ביותר משינוי האקלים יכול לרדת משמעותית אם נייצב את רמות גזי החממה באטמוספרה על 450-550 חלקים למיליון של פחמן דו חמצני [פד"ח](למעשה כמות של גזי חממה השקולה בהשפעתה לפד"ח) כיום יש 430 חלקים למיליון [חל"מ] והריכוז עולה כל שנה ב2 חל"מ.
הדבר ידרוש הורדה של לפחות 25ֵ% בפלטות עד 2050 ויתכן שהרבה יותר. בסופו של דבר כדי ליצב את רמות הפד"ח נצטרך להפחית את הפלטות ב80%.
ניתן להשיג את ההפחתה הדרושה בהשקעה של 1% מהתמ"ג העולמי אם נתחיל כעת. אם נתמהמה ההיזדמנות ליצב את הריכוזים ב500-550 עשויה לחמוק.
הפעולה בנושא שינוי האקלים דרושה מכל המדינות אבל אינה דורשת את עצירת ההיתפתחות הכלכלית של המדינות המיתפתחות.
גם אים המדינות המפותחות יורידו את הפלטות ב60%-80% על המדינות המיתפתחות לתת את חלקן אבל אין הם צריכות לשאת בעלות המלאה. שווקי פחמן במדינות המפותחות מעבירים כבר היום מימון לפיתוח מעוט-פחמן במדינות המתפתחות. דרושה טרנספורמציה של זרימת המימון כדי להתאימה לקנה המידה הדרוש.
פעולה בנושא שינוי אקלים תיצור הזדמנויות עסקיות משמעותיות כאשר שווקים חדשים של טכנולוגיה מעוטת-פחמן, סחורות מעוטות-פחמן ושרותים מעוטי-פחמן יווצרו. שווקים אלה יכולים לגדול למאות ביליונים של דולרים לשנה והתעסוקה תיגדל בהתאם.
אין צורך לבחור בין צמיחה ופיתוח למניעת שינוי אקלים, למעשה התעלמות משינוי האקלים תפגע בצמיחה הכלכלית.
ישנם הרבה אופציות להפחתת הפלטות, דרושה מדיניות אמיצה כדי לעודד את צמיחתן.
שינוי האקלים הוא כשל השוק הגדול ביותר שניראה בעולם. שלושה מרכיבים דרושים כדי ליצור תגובה עולמית אפקטיבית.
א. תימחור הפחמן שניתן לישום באמצעות מסוי, מסחר או תקינה.
ב. מדיניות תומכת חדשנות ושימוש בטכנולוגיה מעוטת-פחמן.
ג. פעולה להסרת מחסומים ליעילות אנרגטית וכן ידוע וחינוך האוכלוסיה בנושא "מה אני יכול לעשות"
שנוי האקלים דורש פעולה כלל עולמית למטרות ארוכות טווח, פעילות של מדינות בודדות אינה מספיקה
מרכיבים הכרחיים במסגרת ביין לאומית עתידית צריכים ליכלול:
מסחר בפלטות
שת"פ טכנולוגי: התמיכה העולמית במו"פ צריכה להיות כפולה לפחות והתמיכה ביישום של טכלוגיות מעוטות-פחמן צריכה להיות גדולה פי 5
פעולה לשמירה על היערות: ההרס של יערות טבעיים בעולם תורם יותר פליטות ממיגזר התחבורה.
אדפטציה: המדינות העניות הן הפגעות ביותר לשינוי אקלים. חיוני ששינוי האקלים ישולב במדיניות הפיתוח, ותמיכה של המדינות העשירות
אם לא נפעל הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 5% עד 20% לשנה.
בניגוד לזאת עלות הפעולה -הפחתת הפליטות של פחמן דו חמצני - למניעת התוצאות הגרועות ביותר היא 1% מהתמ"ג העולמי לשנה. ההשקעה ב10-20 השנים הקרובות תשפיע משמעותית על החצי השני של המאה והלאה.
אם לא נפעל עכשיו התוצאות יהיו הפרעה לפעילות הכלכלית והאנושית תהיה דומה לשפל הכלכלי ולמילחמות העולם בחצי הריאשון של המאה ה20.
לשינוי אקלים יכולות להיות תוצאות מסוכנות על צמיחה ופיתוח.
אם לא נפעל עכשיו יש 50% סיכוי שהטמפרטוה בעולם תעלה ב5 מעלות צלזיוס שנוי הדומה לשנוי בטמפרטורה בין תקופת הקרח האחרונה לימינו. שינוי כזה יכול להביא לשינוי במקומות שבהם חיים בני האדם וכיצד הם חיים [לפי ג'ים הנסן מנאסא בפעם האחרונה שהטמפ' עלתה ב3 מעלות מעל ימנו מפלס הים היה גבוה ב27 מטרים [עליה כזאת במפלס הים תביא להצפת מגוריהם של כמיליירד 1000,000,000 בני אדם כולל מיליון או שניים בישראל.]]
מחקרים מפורטים מראים שגם שינוי מתון יותר של התחממות יגרום לשינויים מסוכנים בתפוקה העולמית, חיי האנשים ועל הסביבה.
כל המדינות יושפעו במיוחד יסבלו המדינות העניות ואוכלוסיתן שתרמה הכי פחות לשינוי האקלים. המחיר של מזג אוויר קיצוני שכולל שטפנות בצורות וסערות עולה כבר כעת גם במדינות העשירות.
[למשל:הוריקן קטרינה וגל החום בארופה בשנת 2003 שהרג 35,000-50,000 איש ]
אין אפשרות לעצור את שנוי האקלים שיתרחש ב20-30 השנים הקרובות לכן חייבים להשקיע בהתאמה לשינויים (למשל מעבר לגידולים חקלאיים עמידים יותר) השקעה שתעלה עשרות ביליוני דולרים לשנה במדינות המיתפתחות לבדן.
המחיר של יצוב האקלים משמעותי אבל ניתן לשליטה, דחיה תהיה מסוכנת והרבה יותר יקרה.
[הסיכון החמור נובע ממשובים חיובים כמו שיחרור מיתן מקרח עד אשר יכולים להציא את האקלים מכלל שליטה]
הסיכון של הפגיעות החמורות ביותר משינוי האקלים יכול לרדת משמעותית אם נייצב את רמות גזי החממה באטמוספרה על 450-550 חלקים למיליון של פחמן דו חמצני [פד"ח](למעשה כמות של גזי חממה השקולה בהשפעתה לפד"ח) כיום יש 430 חלקים למיליון [חל"מ] והריכוז עולה כל שנה ב2 חל"מ.
הדבר ידרוש הורדה של לפחות 25ֵ% בפלטות עד 2050 ויתכן שהרבה יותר. בסופו של דבר כדי ליצב את רמות הפד"ח נצטרך להפחית את הפלטות ב80%.
ניתן להשיג את ההפחתה הדרושה בהשקעה של 1% מהתמ"ג העולמי אם נתחיל כעת. אם נתמהמה ההיזדמנות ליצב את הריכוזים ב500-550 עשויה לחמוק.
הפעולה בנושא שינוי האקלים דרושה מכל המדינות אבל אינה דורשת את עצירת ההיתפתחות הכלכלית של המדינות המיתפתחות.
גם אים המדינות המפותחות יורידו את הפלטות ב60%-80% על המדינות המיתפתחות לתת את חלקן אבל אין הם צריכות לשאת בעלות המלאה. שווקי פחמן במדינות המפותחות מעבירים כבר היום מימון לפיתוח מעוט-פחמן במדינות המתפתחות. דרושה טרנספורמציה של זרימת המימון כדי להתאימה לקנה המידה הדרוש.
פעולה בנושא שינוי אקלים תיצור הזדמנויות עסקיות משמעותיות כאשר שווקים חדשים של טכנולוגיה מעוטת-פחמן, סחורות מעוטות-פחמן ושרותים מעוטי-פחמן יווצרו. שווקים אלה יכולים לגדול למאות ביליונים של דולרים לשנה והתעסוקה תיגדל בהתאם.
אין צורך לבחור בין צמיחה ופיתוח למניעת שינוי אקלים, למעשה התעלמות משינוי האקלים תפגע בצמיחה הכלכלית.
ישנם הרבה אופציות להפחתת הפלטות, דרושה מדיניות אמיצה כדי לעודד את צמיחתן.
שינוי האקלים הוא כשל השוק הגדול ביותר שניראה בעולם. שלושה מרכיבים דרושים כדי ליצור תגובה עולמית אפקטיבית.
א. תימחור הפחמן שניתן לישום באמצעות מסוי, מסחר או תקינה.
ב. מדיניות תומכת חדשנות ושימוש בטכנולוגיה מעוטת-פחמן.
ג. פעולה להסרת מחסומים ליעילות אנרגטית וכן ידוע וחינוך האוכלוסיה בנושא "מה אני יכול לעשות"
שנוי האקלים דורש פעולה כלל עולמית למטרות ארוכות טווח, פעילות של מדינות בודדות אינה מספיקה
מרכיבים הכרחיים במסגרת ביין לאומית עתידית צריכים ליכלול:
מסחר בפלטות
שת"פ טכנולוגי: התמיכה העולמית במו"פ צריכה להיות כפולה לפחות והתמיכה ביישום של טכלוגיות מעוטות-פחמן צריכה להיות גדולה פי 5
פעולה לשמירה על היערות: ההרס של יערות טבעיים בעולם תורם יותר פליטות ממיגזר התחבורה.
אדפטציה: המדינות העניות הן הפגעות ביותר לשינוי אקלים. חיוני ששינוי האקלים ישולב במדיניות הפיתוח, ותמיכה של המדינות העשירות
