High Court Gas Export פוסט סיכום של אור-לי ברלב מהדיון היום בבג"צ הגז:

פוסט סיכום מהדיון היום בבג"צ על יצוא הגז

מאת אור-לי ברלב - צדק חברתי - חדר המצב

הבוקר הגיע נושא יצוא הגז לזירה המשפטית, ובג"צ קיים דיון בשאלה האם החלטת הממשלה לייצא 40% גז התקבלה בסמכות, או שמא יש לבטל החלטה זו ולהעביר את הנושא להכרעת הכנסת.

אני ארחיב קצת על המשמעות של הרגע המשפטי הזה אבל נתחיל בהתחלה. האולם היה מלא מפה לפה. לא לכולם היה מקום לשבת, ואזרחים רבים עמדו בצדי האולם, כורים אוזן. בטרם החל הדיון, ולאחר שהגיעו כל הנציגים, חברי הכנסת יחימוביץ' וברוורמן וציבור גדול, נעמדתי מול כולם ושאלתי: "האם יש כאן נציגים של הציבור? האם יש כאן אזרחים? תרימו ידיים שנראה אתכם". 95% מהיושבים באולם הרימו ידיים למעלה עם הסימן וי. כל מצלמות העיתונות התחילו לתקתק במרץ. זהו. עכשיו ברור לכולם שהציבור הגיע לדיון, והוא נמצא כאן כדי לפקח מקרוב איך ענייניו מתנהלים.

אזרחים לפני הדיון היום בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז .
צילום: אור-לי ברלב

 עכשיו אפשר להתחיל. אז לפניכם סיכום קצר של מה שקרה באולם וכמה נקודות מעבר. יהיו כאן קצת חלקים משפטיים (תחזיקו מעמד), קצת כלכליים (זה יהיה פשוט) ולקינוח נוסיף קצת נשמה לכל מה שקרה היום.

שופטים לפני או אחריי הדייון בבג"ץ בנושא יצוא הגז. צילום אור לי בר לב

1. השופטים (בעיקר ג'ובראן ורובנשטיין) שאלו כמה פעמים את המשיבים: "למה לא להעביר נושא כל כך חשוב וגדול ולכנסת?". תשובת המדינה: כי זה ייקח זמן. זה הרגע להזכיר שלו היו הולכים לחקיקה מלכתחילה, היום כבר היינו עם חוק בידיים. ח"כ איביש ברוורמן, אחד העותרים ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת אמר בתום הדיון לתקשורת: אני יכול להעביר את החקיקה הזו בשבועות בודדים.

חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואבישיי ברוורמן לפניי הדיון בבג"צ על יצוא הגז הטבעי
צילום אור-לי ברלב

2. בזמן שנציג המדינה בדיון (ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה) דיבר על כך שהחוק מקנה לממשלה את הסמכות לקבל את ההחלטה מבלי להעבירה לכנסת, נציגי החברות הקפידו להמשיך ולהלך איימים עם הספין הנצחי: אם לא יהיה יצוא, לא יהיה מימון לפיתוח שאר המאגרים. אז אמנם זה לא נוגע לשאלה המשפטית שעומדת בפני השופטים - האם החלטת הממשלה היא בסמכות אם לאו - אבל רוח האיומים ריחפה היטב בחלל האולם, ויש אפשרות שהיא גם תשפיע על השופטים. בצער אני אומרת.

3. הספין המשפטי שהונח כחרב מאיימת בחלל בית המשפט: "אם תבוטל החלטת הממשלה, לפי החוק הקיים רשאיות חברות הגז לחתום על חוזים לייצא הכל". השופטת מרים נאור הקשתה ושאלה כל הזמן אם זה נכון, והיה ניכר שהיא קונה את הטיעון הזה. מדובר כמובן בתסריט הזוי שנשען אולי על איזו פרצה בחוק (כך אמר לי עורך דין).

4. נציג המדינה טען לאורך כל הדיון שאין בהחלטת הממשלה פגיעה בזכויות היסוד של הפרט או של הציבור. חשוב להבהיר כאן משהו חשוב: גז הוא אינו מוצר רגיל ליצוא. זה לא תפוזים או פרחים. זה נכס אסטרטגי, ביטחון אנרגטי לדורות קדימה, ויש בו כדי להשפיע על זכויות היסוד של הציבור ושל הפרט ושל אופן הקיום שלנו. אני מקווה שהשופטים ייודעים את זה.

5. הדיון המשפטי היום נסב על פרשנות של חוק הנפט. מדובר בחוק ישן משנת 1952 שלא חזה את המצב היום עם הגז. חשוב להבהיר כאן שגז - שונה מהותית מנפט. בעוד שייצוא של נפט ניתן לעצור בשלבים שונים כי החוזים הנחתמים בתחום הם חוזים לטווח קצר, גז זה סיפור של חוזים לעשרות שנים. כלומר: נגעת נסעת. אני לא יודעת אם ההבדל הזה יהיה לנגד עיניי השופטים, אבל לפחות שאתם תדעו.

6. כמה תשובות לטיעוני חברות הגז: "אם לא יהיה יצוא לא יהיה מימון לפיתוח מאגרים נוספים! זה אינטרס ציבורי!".

א. שוב ושוב נזכיר, שכדי לממן את מאגר לוויתן נדרשים פחות מחמישה אחוזי יצוא. המדינה לא צריכה להתפשט מכל משאבי הטבע הלאומיים שלה רק כדי לממן מאגר אחד כמו לוויתן. זה ספין, ספין, ספין.  

ב. חברי למאבק, הכלכלן דרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא סיפר לנו בתום הדיון כי בדוח ועדת ששינסקי (נספח ה) הוצגו מודלים כלכליים שמראים שחצי מהתצרוכת המקומית ל- 10 שנים תממן את פיתוח מאגר לוויתן. כלומר - יש מימון משימוש מקומי בלבד.

ג. יש עוד דרך לממן את מאגר לוויתן והיא באמצעות הציבור. הממשלה יכולה להחזיר לידיה את החזקה על המאגר, ולהנפיק לציבור אג"חים. "חסרים בשוק בפנסיוני אפיקי השקעה טובים", אומר דרור.

7. הנושא שלא עלה בדיון כלל הוא נושא השקיפות. הרי הממשלה יכולה היתה מזמן להעביר ההחלטה שלה כחוק בכנסת. היא נמנעה מזאת בשל הפחד שלה משקיפות. ואני חייבת לשאול: האם בזאת לא נפגעת זכות יסוד בסיסית של הציבור בדמוקרטיה?

8. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה. זו האמת של חיינו כרגע. לנציגי חברות הגז היו עורכי דין ממולחים מהשורה הראשונה, שמכירים את השופטים, והם גם ידעו בדיוק מה לומר ואיך לומר. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה, זו האמת של חיינו. בינתיים. 

מהצד השני, עורכי הדין שייצגו את הצד שלנו עשו עבודה מורכבת, מסובכת ומרשימה. לא פשוט לבוא ולטעון שההחלטה הזו אינה בסמכות הממשלה, זה עניין שעד היום לא נבחן. אני מזכירה שהיועץ המשפטי לכנסת חושב כמונו וגם היועץ המשפטי לממשלה חושב עקרונית כמונו (אבל אישר את ההחלטה הזו ספציפית).

זו נקודה לא פשוטה מבחינה משפטית, ועורכי הדין שלנו עשו מאמצים כבירים כדי להעביר אותה. הם גם פירקו לא מעט מטיעוני נציגי חברות הגז, כמו הטענה שהאם תבוטל החלטת הממשלה, חברות הגז יתחילו לייצא החל ממחר את הכל. 

ובקיצור, זה הרגע להודות לעורכי הדין שייצגו אותנו.

9. בתום הדיון שוחחתי עם כתבי משפט ופרשנים שהיו בדיון כדי ללמוד מהם מה הם חושבים. אני מודה שכמו לא מעטים מאיתנו, גם הם התרשמו שהשופטים יתקשו לבטל את החלטת הממשלה. ככה שניתן לומר שהדיון לא היה מזהיר עבורנו. זו האמת. אבל... 

10. אבל! חשוב לזכור שהדיון בבית המשפט הוא רק חלק מהשיקולים ששוקלים השופטים. יש לפניהם עתירה מנומקת וממוסמכת, הכוללת גם פרשנות של החוק הקיים בראי כוונת המחוקק שהגה אותה בשנת 1952 (הנושא הוזכר בדיון). הדיון היום הוא לא חזות הכל. אבל אני מודה שהסיכויים שלנו לא גדולים, אם לשפוט רק לפי האווירה באולם היום.

11. נקודה אחרונה. אחרי האיומים שהניפו נציגי חברות הגז, צמצמו השופטים את השאלה שעומדת לפתחם לנקודה משפטית אחת: האם החלטת הממשלה ניתנה בסמכות או לא. בנקודה הזו חשוב להבין שאנחנו מדברים על סעיף אחד קטן, בחוק אחד ישן. בזירה המשפטית נטו, הכל קם ונופל על הפרשנות לסעיף הישן הזה. נצטרך להמתין להחלטת השופטים כדי לדעת באיזו פרשנות הם בחרו. על פניו נראה שיש לפחות שני שופטים שמצדדים בעמדתנו, אבל באמת שאין לדעת מה יקרה.

מצד שני,

אנחנו, כולנו כאן, יודעים שההחלטה על יצוא הגז היא הרבה מעבר לשאלה משפטית על סעיף אחד בחוק אחד. זו שאלה בסיסית: האם הדאגה לרווחת הציבור דורות קדימה, עומדת לנגד עיני השלטון בישראל?

 כי יש את בית המשפט העליון ויש את משפט הציבור. ובלי קשר לבג"צ, ישנה דעת הקהל של הציבור, והיא עצמאית וחופשית ואינה תלויה בפרשנות משפטית. והציבור חכם, והציבור יודע. והסיפור של שוד הציבור לטובת רווחי הטייקונים עוד ידובר ועוד יסופר. ומאיתנו עוד תצמח מציאות חדשה וסיפור חדש: סיפור של הוגנות, שקיפות וצדק.

שורה תחתונה: ממתינים במתח.

 שורה נוספת (ציטוט מסטטוס שהעליתי במהלך היום): "אני מסתכלת על כל האולם המלא, על עורכי הדין, על אנשי הממשל, חברות הגז ועל השופטים, ואני אומרת לעצמי בשקט: אלוהים, זה בגללנו כל הבלגן הזה... כמה כוח יש לנו!"

אור-לי ברלב

מהעיתונות

יצוא הגז מגיע לבג"ץ: 7 שופטים, 11 עותרים ומיליארדי דולרים על הכף - כלכליסט

מאות מפגינים צפויים להופיע היום בדיון בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז, אחרי חודשים רבים של עיכוב. ייתכן שההרכב המורחב לאו דווקא יסייע להכרעה מהירה בשאלה המרכזית - למי הסמכות להחליט מה יהיה היקף היצוא, לממשלה או לכנסת

משה גורלי 20.10.13, 07:00

דה מרקר 

גרוניס בדיון בעתירות יצוא הגז: מה מונע מהכנסת לחוקק חוק בנוגע לכמות יצוא הגז?

בית המשפט העליון דן בעתירה הדורשת להעביר לכנסת את ההחלטה על יצוא הגז שהתגלה בישראל ■ המדינה: "יש לנו זכות לנהל את נכסי המדינה. לכנסת אתה יודע מתי אתה נכנס, אבל אתה לא יודע מתי תצא" ■ השופט רובינשטיין: "למה שדבר כל כך מהותי לא יצריך פיקוח פרלמנטרי?"

• 11:01
• 20.10.2013
• מאת: הילה רז
• דה מרקר 

גלובס

דיון בבג"ץ על הגז: השופטים הקשו על המתנגדים ליצוא

(עדכון) - נציג המדינה בבג"ץ: "בקיץ 2015 לא יהיה מספיק גז למשק מ'תמר'. מאגר 'לוויתן' לא יהיה מוכן בזמן. אם ייגמר הגז בעוד 30 שנה - יש בקפריסין" ■ השופטת אסתר חיות: "יש סעיף בחוק שמסמיך את הממשלה לאשר יצוא"

20/10/2013, 12:55

עמירם ברקת

שופטי בג"ץ לעותרים: מדוע לא הבאתם את יצוא הגז לחקיקה בכנסת?

פורסם ע"י 

מערכת תשתיות

 לפני 8 שעות

 צילום: חדר מצב

לפני שעה קלה הסתיים הדיון הראשון בבג"ץ בהרכב מורחב של 7 שופטים אודות העתירה שהגישו המרכז האקדמי למשפט ועסקים, שורת ארגונים ומספר חברי כנסת, נגד החלטת הממשלה להתיר ייצוא גז בהיקף של עד 40% מהיקף עתודות הגז בישראל. העותרים טענו כי אישור מסקנות ועדת צמח על מכסות יצוא הגז הטבעי צריכה להיעשות בכנסת, ולא בהחלטה מצומצמת של הממשלה, זאת בשל החשיבות הכלכלית והפוליטית העצומה הכרוכה בנושא.

נספח חוק הנפט סעיף 33

חובת הפקה לתצרוכת ישראל (תיקון מס' 3)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 4)  תש"ן-1989

33.   (א)  השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש -

(1)   להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המקסימלי היעיל שלה;

(2)   לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.

           (ב)  "תצרוכת ישראל" כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל.

Avaaz Gas עצומה של אוואז בנושא יצוא הגז + רשימת קישורים

אסדת קידוח באדיבות יח"ץ  מכתב מאוואז  Avaaz.org to me

תודה שפעלת לעצור את שוד הגז.
אנא שלח/י את ההודעה שבהמשך לחברים ולמשפחה, והדבק/י את הקישור על קיר הפייסבוק שלך.

https://secure.avaaz.org/he/gas_export_decision_to_the_knesset/?tedwiab

שוב תודה על עזרתך,
צוות אוואז

------------
חברות וחברים יקרים/ות בישראל,

יש לנו עכשיו הזדמנות נוספת לעצור את ההחלטה חסרת האחריות לייצא 40% מהגז שלנו, בניגוד גמור לאינטרס הציבורי. אבל אנחנו חייבים וחייבות לפעול במהירות - הכנסת זימנה את רה"מ לדיון בנושא שיערך בשבוע הבא, ונתניהו מחויב להגיע ולהקשיב.

למרות דו"ח של בכיר באוצר לפיו שמירה של כל עתודות הגז לשימוש מקומי וויתור מוחלט על היצוא ישתלמו יותר למשק הישראלי, ולמרות מומחים נוספים שטוענים שלא צפוי מקור אנרגיה חלופי לגז במאה השנים הקרובות, ביבי ולפיד ניסו לסגור עסקה מפוקפקת ליצוא הגז מאחורי דלתות סגורות. אבל לא ככה עובדת דמוקרטיה.

רוב בקרב חברי הכנסת - מימין ומשמאל - מאמינים שההכרעה על יצוא הגז צריכה להתקבל על-ידי הכנסת. אבל הם זקוקים לתמיכה ולגיבוי ציבורי כדי לגרום לזה לקרות - הוסיפו את שמכם/ן עכשיו, כדי שנוכיח ללפיד שהאמירה השחצנית שלו, ש"עוד לא נולד המגאפון שישמעו אותו בתוך ישיבת הממשלה", אינה נכונה. אוואז יגיש את הקריאה שלנו ישירות בדיון בכנסת בשבוע הבא:

https://secure.avaaz.org/he/gas_export_decision_to_the_knesset/?tedwiab

הסברים של 10,30,60 שניות על יצוא הגז מאת דרור וכותרות נוספות בנושא הגז more natural gas

89% מקוראי ידיעות הם אנרכיסטים הזויים ושוליים על פי שר האוצר יאיר לפיד

  Lital Cohen Biton - facebook

נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.

הצעה של דרור רשף:

הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.

=========הסבר ב 60 שניות==================
הייצוא יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. ההכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח, הממשלה מדברת רק על זה. אבל הכנסות אלה דומות עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה.

אלא שיש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) יקרים פי 3-4 ממחיר הגז המקומי וזה יעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. רק בשנה שעברה הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק. כל אחוז שמייצאים יוצר הפסד (הוצאות פחות הכנסות) של .12.5 מיליארד ש"ח.!!! הממשלה רוצה לייצא 40% ולכן הנזק למשק 500 מיליארד ש"ח לפחות.
מסיבה זו כנראה, גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. גם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה. לשמירת הגז בישראל יש גם יתרונות אסטרטגים עצומים, כי מחירי הגז והדלקים בעולם עולים ובגלל שרוב העתודות נמצאות בידי מדינות עויונות.

הממשלה מתעלמת מהחישובים המקצועיים של הארגונים ושל הפקידים שלה עצמה כי מופעל עליה לחץ אטומי מצד הטייקונים. אנרגיה היא מוצר אסטרטגי שבלעדיו טנקים, מחשבים חדרי ניתוח ומפעלים לא יכולים לפעול. אסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

כותרות ממעריב

נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.

הצעה של דרור רשף:

הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.

=========הסבר ב 60 שניות==================

דחוף! כתבו דואל לחברי הכנסת למניעת הפגיעה בתוכנית הפחתת הפליטות של גזי החממה IL Climate Plan

כותבים לחברי הכנסת:

שמרו על התכנית להפחתת הפליטות בחיים! 

This page is also available in English

בשבוע הבא הכנסת תדון באישור התקציב. בין שלל הגזרות, מתחבאת גם אחת שרובנו לא שמענו עליה: הקפאת תכנית הפחתת גזי החממה לשלוש שנים. בהקפאת התכנית נפסיד כולנו הפסד משולש: גם נפסיד השקעות גדולות בהתייעלות וחדשנות ובבנייה ירוקה– שאמורות להפחית את יוקר המחיה; גם לא נפחית בזיהום האוויר ובפליטת גזי החממה שהם הגורם להתחממות כדור הארץ; וגם נפגע במעמדנו בעולם עקב אי עמידה בהתחייבויות.

התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה התקבלה בהחלטת הממשלה בשנת 2010, ותוקצבה ב-2.2 מליארד שקלים עד 2020 כדי לעזור לישראל לעמוד בהתחייבות הבינלאומית שלה להפחית 20% מהגידול הצפוי בגזי החממה בתחומה. כל הצעדים שננקטו במסגרת התוכנית נבחרו על ידי משרד האוצר לפי הכדאיות הכלכלית שלהם.  

בשנתיים הראשונות ליישום התכנית הושקעו מאות מליוני שקלים בפרויקטים של חיסכון בחשמל והתייעלות אנרגטית (למשל, מבצעי החלפה וסבסוד של מקררים במגזר הפרטי, ופרויקטים רבים ושונים להתייעלות בתעשייה, ברשויות המקומיות ובמבני ציבור). השקעות אלה לא רק מפחיתות גזי חממה, אלא גם מפחיתות זיהום אוויר ותחלואה, יוצרות מקומות עבודה חדשים והשקעות בתשתיות בפריפריה ומפחיתות בעלות המחיה! המבצע הנוכחי של משרד האנרגיה והמים להחלפת מזגנים ביתיים לבדו אמור להוביל לחסכון של כ-700 שקלים בחשבון החשמל השנתי של משפחה ממוצעת שהשתתפה במבצע.

הקפאת התוכנית היא חיסול התוכנית. עיזרו לנו לשמור על התוכנית בחיים, שילחו עכשיו מייל לחברי הכנסת והסבירו להם מה המשמעות של חיסול התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה – שיש לה תועלות רבות הרבה מעבר להפחתת גזי החממה בלבד.

ההתחיבות של ישראל היתה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל. בדרך כלל התוצאה תהיה יותר גרועה מהתחיבות להפחתה אמיתית. ביחוד שתרחיש עסקים כרגיל גמיש ונתון לכל מיניי הנחות. אבל עקב גילויי הגז ישראל תפחית פליטות בכול מקרה. אבל מכוון שגילויי הגז אינו נובע מתוכנית להפחתת פליטות הריי כל הפחתה עקב המעבר לגז היא חלק מעסקים כרגיל.

לנוחותכם – נוסח מוצע בדף של ארגוני הסביבה בארץ - 350 

רוצים לדעת עוד? ליחצו כאן

משרד האוצר נגד הסביבה מאמר של אלון טל ב"הארץ" mof.gov.il v environment

משרד האוצר נגד הסביבה

• אלון טל
• 02.06.2013 דעות הארץ

 לחוקי ההסדרים לדורותיהם תכונה מגונה של קידום יוזמות הרסניות לסביבה וחיסול מיזמים אקולוגיים ברוכים, באמצעות מחטפי חקיקה. גם השנה משרד האוצר לא מחמיץ את ההזדמנות. הפעם עומדים על הכוונת המאמצים, שהבשילו אחרי שנים, לשפר את ההתייעלות האנרגטית. מחר, בדיון מיוחד לרגל יום הסביבה הבינלאומי, יבחנו ועדות הכנסת את הסוגיה. יש לקוות שבניגוד לעמדת הממשלה, הכנסת תתעורר, תדחה את הסעיפים בחוק ההסדרים שנועדו להכשיל את היוזמות הסביבתיות, ותדרוש להגביר את המאבק להפחתת הפגיעה בסביבה.

 כאשר שיגרה ממשלת ישראל משלחת גדולה לוועידת האקלים בקופנהגן בסוף 2009, הכריז ראש המשלחת, הנשיא שמעון פרס, לפני כל העולם, שמדינת ישראל תצטרף סוף סוף להתגייסות הגלובלית למען הפחתת גזי החממה והשפעתם על שינויי האקלים. ההתחייבות הפומבית כללה צמצום של 20% בפליטות גזי החממה עד 2020. ישראל אף גיבתה את ההבטחה בתוכנית פעולה לצמצום הפליטות באמצעות חיסכון אנרגטי. צעדים אלה, בין היתר, שיכנעו את המדינות החברות בארגון ה-OECD, שישראל מוכנה לגלות אחריות ביחסה לסביבה הגלובלית – כיאה למדינה מפותחת. דלתות המועדון נפתחו לפנינו כחצי שנה לאחר מכן.

 אלא שלפתע החליט משרד האוצר לחזור לקוצר הראייה המסורתי שלו, והגניב לחוק ההסדרים סעיפים הדוחים בשלוש שנים את אותן יוזמות שיאפשרו למדינת ישראל להתחיל להתמודד עם משבר האקלים העולמי. משרד האוצר שכח, כנראה, שאותם צעדים נבחרו לא רק בגלל התועלת הסביבתית שלהם, אלא גם בגלל יתרונותיהם הכלכליים והחברתיים.

עוד כתבות בנושא מהארץ

• אין תקציב למלחמה בגזי חממה; מקררים מסובסדים ב-2016
  07.05.2013 | 16:44
  

 בין החלופות הקיימות להפחתת פליטות גזי החממה יש קבוצה גדולה המכונה צעדים "ללא חרטה" (No Regrets), שגם מיטיבים עם הסביבה וגם חוסכים כסף. מדינת ישראל אימצה שלוש יוזמות חשובות כאלה, אך הן עלולות להימחק אם הכנסת לא תדחה את הסעיפים הנוגעים להן בחוק ההסדרים.

 היוזמה הראשונה שעלולה להיפגע מחוק ההסדרים היא הפרויקט של סבסוד החלפתם של מכשירי חשמל ישנים ובזבזניים בחדשים ויעילים. במסגרת היוזמה הוחלפו כבר כ-50 אלף מקררים ישנים שזללו חשמל רב, ובמקומם נרכשו מקררים הצורכים כרבע מכמות החשמל. התוכנית תוכננה מתוך שיקולים חברתיים, כך שהשכבות החלשות זכו ליותר סבסוד. לנוכח העלייה בתעריפי החשמל, מכשירים בזבזנים מגדילים את עלות השימוש השוטף דווקא בקרב השכבות המתקשות לשלם חשבון חשמל רגיל, ובוודאי כאשר הוא מנופח כתוצאה מעבודתם של מזגן או מקרר ישנים.

 יוזמה נוספת היא התקציב שנועד לממן פרויקטים ספציפיים ברשויות מקומיות ובגופים אחרים, שתכליתם לגרום להתייעלות אנרגטית ולחיסכון משמעותי בחשמל. הקריטריונים למימון נותנים עדיפות לטכנולוגיות ישראליות חדשות – דבר שיאפשר להן להוכיח את עצמן ולהתבסס. לצד המעבר לחיסכון בחשמל, קיים בונוס של חיזוק יזמות הטכנולוגיה הירוקה על כל המשתמע מכך מבחינת תעסוקה ויצוא עתידי. עד כה היו אמורים להגיע להשקעות הללו מענקים בסך של כ-150 מיליון שקל. חוק ההסדרים גוזר גזר דין מוות על המיזמים הללו.

 הנפגע השלישי הוא הבנייה הירוקה. בניינים - הן למגורים והן למסחר - אחראיים על יותר מחמישים אחוז מצריכת החשמל. חלק ניכר מן הבנייה ההיסטורית בישראל נעשה מתוך אילוצי זמן ותקציב. כתוצאה מכך, ציבור גדול בישראל ממשיך לעבוד ולהתגורר בבניינים נטולי בידוד מינימלי, או מרכיבים החוסכים הרבה מאוד אנרגיה בקירור ובחימום. מדינות רבות הבינו את הכדאיות הכלכלית שבשדרוגם של בניינים ישנים – כאשר ההשקעה חוזרת למשקיעים בתוך שנים מעטות, בזכות צריכת חשמל שצומצמה. הוקמו קרנות ממשלתיות במטרה לסייע לציבור לבצע את התיקונים הדרושים – תיקונים שגם מייצרים מקומות עבודה וגם חוסכים למשק האנרגיה חשמל. הבנייה הירוקה נחוצה ביותר לישראל, אך כנראה שהרפורמה הזאת לא תתרחש אם חוק ההסדרים יעבור.

 החוק מבטל גם את כל תקנות הבנייה שיקטינו את העלויות שלה. כתוצאה מכך תשתרך ישראל מאחורי מדינות מפותחות בכל הנוגע לחיסכון באנרגיה ובריאות הדיירים. הרי בנייה ירוקה היא אמנם יותר יקרה באחוזים בודדים – אך היא משתלמת מבחינה כלכלית. אותה יכולת לראות ולתכנן לטווח ארוך דרושה גם על מנת לקדם את האנרגיה הסולרית.

 התייעלות אנרגטית עשויה להוביל להפחתת השימוש בחשמל גם כאשר האוכלוסייה גדלה ב–1.8% לשנה. במקום לבזבז כסף בחו”ל על קניית דלקים מיובאים, אפשר להשאירו בכיסם של אזרחי ישראל באמצעות מעבר לשימוש במכשירי חשמל יעילים ובמבנים מבודדים.

 בבואה לבחון את חוק ההסדרים תצטרך הכנסת להחליט אם היא רוצה לזלזל בהתחייבויות של ישראל לקהילה הבינלאומית ולהמשיך לתרום למשבר שגורם להתחממות כדור הארץ, למרות העובדה שבהשקעה צנועה יחסית אפשר גם לנהוג באחריות סביבתית וגם לחסוך כסף.

 פרופ' טל הוא יו"ר "התנועה הירוקה" ומיסד אדם טבע דין ומכון הערבה

למאמרים נוספים של אלון טל ב"הארץ"

Good for Oil & Gas Tycoons שר אוצר טוב (עבור ברוניי גז ונפט)

לאחר הבחירות כתבתי מדוע לפיד לא במפלגה שלי בלי קשר לדעותיו לגבי הסיכסוך הישראלי פלסטיני או משנתו הכלכלית חברתית. מסתבר שאכן צדקתי. אדם ניכר בריכבו ביתו וחשבון החשמל שלו. = בקיצור אדם ניכר בפליטותיו לאטמוספרה ולפייסבוק.

הודעה לעיתונות של השר להגנת הסביבה אמיר פרץ

‏א' אייר תשע"ג

11 אפריל 2012

הודעה לעיתונות

ביטול התוכנית להפחתת פליטות גזי חממה הינה פגיעה בהתחייבות נשיאותית וביכולת להגן על בריאותם של אזרחי המדינה

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, משגר מכתב דחוף לשר האוצר ובו מדגיש את המשמעות של ביטול התוכנית להפחתת פליטות גזי חממה ● השר פרץ מדגיש כי מדובר בפגיעה קשה בהתחייבות נשיאותית וזאת על רקע פגישת פרס-לפיד

השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ: "החלטה זו מהווה פגיעה קשה בהתחייבויות הבין לאומיות של מדינת ישראל ובכבודו של מוסד הנשיאות, ובוודאי פוגעת ביכולת שלנו לשמור על אוויר נקי ובריא לרווחת אזרחי מדינת ישראל"

מה שמתבשל לנו מתחת לאף - נעם סגל - גלובס Cooking Gas

מה שמתבשל לנו מתחת לאף - גלובס

09/04/2013, 16:08

נועם סגל

רק שלושה שבועות חלפו מאז הפכו מנהיגי הפוליטיקה החדשה, השרים יאיר לפיד ונפתלי בנט, לדיירים של קבע במטבחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכבר הם נדרשים לסתום את האף ולבשל בעבורו עסקת ענק בשווי מאות מיליארדי שקלים, הלקוחה ממיטב ספרי המתכונים של הפוליטיקה הישנה. בשבועות הקרובים, עוד בטרם ידונו בתקציב המדינה ובשאלות הרות-גורל כמו הגרעין האיראני והשוויון בנטל, יתבקשו שרי הממשלה לאשר למחזיקי זיכיון מאגר הגז "לוויתן" לייצא את הגז הטבעי שבמאגר לחו"ל.

במדינה מתוקנת, החלטה מעין זו הייתה נתפסת כהזויה. בעידן שבו עתודות הנפט והגז הטבעי שנותרו בעולם מרוכזות ברוסיה, סעודיה ואיראן, למאגרי הגז הטבעי יש משמעות קיומית לעתידה של ישראל. מדוע אם כן מבקש נתניהו לאשר בבהילות החלטה גורלית כזו? מדוע שמדינת ישראל תוותר מרצונה על משאב אסטרטגי חיוני, כאילו הייתה מדינת עולם שלישי? התשובה לשאלה זו נעוצה בזהותו של בעל הזיכיון של "לוויתן", איש העסקים יצחק תשובה.

בעשור הקודם, ניכסו לעצמם אט-אט תשובה ושותפיו - תוך עצימת-עין מצד משרד האנרגיה, ולא תמיד ברוח החוק - יותר מ-80% מעתודות הגז של ישראל, בהן שני מאגרי ענק, "תמר" ו"לוויתן". בתוך שנים ספורות הפך תשובה לאיש שעל פיו יישק דבר במשק האנרגיה של ישראל, שבו תלויה הספקתם של החשמל, המים ומוצרי היסוד, כמו גם פרנסתם של עשרות-אלפי אנשים ועתידה של התעשייה הישראלית.

אולם, מעל לאימפריה זו מרחף איום בדמות חוקי ההגבלים העסקיים של ישראל, האוסרים על תשובה באופן חד-משמעי להחזיק בשני מאגרי הגז הגדולים גם יחד, בשל חשש להסדר כובל. לאחר יותר משנה וחצי של חיבוטי-נפש, צפוי הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, לקבל בקרוב החלטה דרמטית - ולכפות על תשובה להיפרד מרישיונו באחד מהמאגרים האלה.

בסתירה לאינטרסים החיוניים של ישראל

תשובה, כצפוי, אינו מוותר בקלות ופועל במרץ למצוא פתרון יצירתי שיאפשר לו להגמיש את חוקי ההגבלים ולשמור בידיו את ההחזקות ב"לוויתן". כך מתרקמת לה לאיטה עסקה לתפארת: בשלב הראשון, מינה ראש הממשלה ועדה בין-משרדית ("ועדת צמח"), אשר כצפוי - בניגוד לעמדת אנשי המקצוע החברים בה ובסתירה לאינטרסים החיוניים של ישראל - הכשירה את יצוא הגז. וכעת, אם אכן יתקדמו הדברים על-פי התוכנית, תאשר הממשלה במחטף את יצוא הגז - עוד בטרם ימסור הממונה על ההגבלים את החלטתו. או אז יצרף תשובה לשותפות ב"לוויתן" חברה זרה שתייצא את הגז, והוא יוכל לשמור לעצמו חלק נכבד מהמאגר.

להמלצות "ועדת צמח" יש מתנגדים רבים, בקרב התעשיינים, באקדמיה ובחברה האזרחית, התמהים מדוע נחוש נתניהו להחליט בעניין סוגיית יצוא דווקא כעת, עוד בטרם הסתיימו שלבי חיפושי הגז בלוויתן. להיטותו לאשר את יצוא הגז - וכן הידיעות שהופצו השנה על הסכמים שונים ומשונים בין תשובה לחברות זרות דוגמת גזפרום הרוסית ו-וודסייד האוסטרלית - מרמזות כי העסקה האמיתית שעל הפרק אינה נוגעת לביטחונה האנרגטי של ישראל, אלא להבטחת שליטתו של תשובה גם במאגר "לוויתן".

בממשלה החדשה מכהנים לא מעט שרים נמרצים ונחושים המתנגדים ליצוא הגז, בהם השר להגנת העורף גלעד ארדן, שרת הבריאות יעל גרמן, שר הרווחה מאיר כהן ושרת המשפטים ציפי לבני, ויש לקוות כי הם יתעשתו ויבלמו את ההחלטה.

אם אכן תצא לבסוף תוכניתו של תשובה אל הפועל, ויצוא הגז יאושר, תהיה זו הוכחה נוספת כי הפוליטיקה הישנה עדיין חיה ובועטת ומה שהיה הוא שיהיה.

הכותב הוא מנהל מדיניות ב"פורום הישראלי לאנרגיה" ודוקטורנט בביה"ס פורטר באוניברסיטת תל-אביב  

גלובס לחודש היכרות – כל הכתבות, המאמרים וטורי הדעה אצלך מדי ערב >>

בחירות 2013 על התוצאות של ההצבעה - או הקשר בין לפיד לאי הזכוכית ליד ונציה

  .חלון ראווה באי מורנו בלגונה של ונציה. האי הוא מקום תעשיית הזכוכית המפורסמת של ונציה צילום איל מורג

הליכוד ישראל ביתנו ירד למרות ארדן שהיה שר סביבה מצוין התוצאות הסביבתיות של הממשלה האחרונה לא גורמות לי לצטער על כך. אולי אם ארדן בתפקיד חשוב יותר בממשלה הבאה ושר סביבה טוב כמו שארדן היה הממשלה הבאה תשתפר.

מפלגת הכחשת שינויי האקלים הליברטנים עלה (תאנה) ירוק לא היתה קרובה לאחוז החסימה וטוב שכך.

מרץ עלתה וזה טוב משום שמרץ היתה אחת משתיי המפלגות הסביבתיות ביותר בכנסת הקודמת

חדש שמרה על כוחה ובתור אחת משתיי המפלגות הסביבתיות ביותר נותר להצטער על שלא עלתה.

התנועה בראשות ציפי הגיעה לגודל של מר"צ כמובן נציג התנועה הירוקה אלון טל נשאר הרחק ממושב בכנסת נשאר לראות כיצד התנועה תתפקד בכנסת. 

העבודה לא ממש הבריקה במדדדי סביבה וקימות אבל עדיין היתה יותר טובה מהממוצע ולמרות האכזבה ששוררת שם עלתה במספר המושבים.

המרויח העיקרי מהבחירות הוא יאיר לפיד ויש עתיד.

ניסן מוראנו Murano

המצע הסביבתי סביר אבל לא נאמר במפורש שצריך להפחית את פליטות גזיי החממה. 

בראש ההמפלגה נוסע יאיר לפיד בניסן מוראנו כמעט 5 מטר אורך, 3.5 ליטר נפח מנוע וצריכת דלק רשמית משולבת לפי האמריקאים (האתר של ניסאן בארץ בשיפוץ) של כ-12 ליטר ל-100 ק"מ. וכנראה 11 לפי נתוניי יצרן בארץ. עם צריכה מעשית של כ-14 ליטר ל-100 ק"מ.  אפילו הטוארג מבזבז פחות דלק יותר ממנו. אין ספק שרכב זה יעזור להטביע את האי מורנו את כול ונציה ואולי גם כמה מדינות איים באוקינוס השקט. כמובן אם רכב אחד למשפחה קשה להסתדר לכן גם האישה קיבלה את ה 4x4 שלה כמובן קטן יותר. כנראה שהפחתת פליטות גזיי החממה לא בהכרך ב-DNA של יש עתיד.

לסיכום סוף המאמר של גדעון לוי מהארץ  יאיר המלך 

"בחיקו של לפיד נפל אתמול כוח שספק אם חלם להשיגו, ספק אם ידע מה לעשות בו. קשה להניח שידע עכשיו ליצוק בו תוכן של ממש, אבל אולי לא מאוחר מדי לאבד תקווה. מי ששינה את הלכותיו במהלך מערכת הבחירות הזאת, השכיל להשיל מעליו במקצת את חליפת המאמי הלאומי, השתחרר מחלק ניכר ממחוותיו הדביקות מהטלוויזיה ומהטורים של המקרר, הרצין והתבגר קמעה, אולי יגדל עכשיו עם התפקיד שהוטל. אולי עם בוא הכוח, תבוא גם, סוף סוף, האמירה וההתמודדות.

שחר של יום ישן עולה הבוקר על ישראל, שחר של יום בו ישראל רוצה שיניחו לה בשקט, עם כל הנופשונים והג'יפונים שלה: רק תנו לה לפיד ושקט, השקט הנורא על פי התהום." >> למאמר המלא 

 לפיד (לא יאיר) מזכוכית באי מורנו ליד ונציה צלם: איל מורג

נ.ב. יש שני מדדים סביבתיים באתר כנסת פתוחה

סביבה ופיתוח בר-קיימא בעריכת חיים וסביבה

קיימות  בעריכת דרור רשף:  אקו-ויקי והעמותה ל- כלכלה בת קיימא | כלכלה אקולוגית

ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19 | תוצאות ארציות

איכות הסביבה | יש עתיד – בראשות יאיר לפיד

יאיר לפיד וקים קרדשיאן רוכשים רכב חדש - וואלה! סלבס

יאיר לפיד מצטנע: החליף את הב.מ.וו ברכב 4X4 שעולה 360 אלף שקל - דינמו ורכב - דה מרקר TheMarker 

ליהיא לפיד מתחדשת באוטו חדש - וואלה! סלבס

Gas Mileage of 2012 Nissan Murano

ניסן מוראנו 2012 3.5 אוטומט (252 כ"ס) V6 4X4

פולקסווגן טוארג 2012 3.6 אוטומט (דור 2) 4X4 V6

תוצאות בחירות: יאיר לפיד המלך - הארץ

  השתקפות בתעלה הראשית במוראנו ליד ונציה צילום: איל מורג 

בחירות 2013

בעוד זמן קצר הבחירות בארץ

המבחר הירוק לא מאוד גדול, למרות שיש חברי כנסת סביבתיים גם בש"ס קדימה ובליכוד המפלגות ככלל לא מזהירות המפלגות הסביבתיות ביותר הן מרץ וחד"ש שבה נמצא גם חבר הכנסת הסביבתי ביותר דב חנין. בין המלגות החדשות יתכן שנופתע לטובה מהתנועה שאליה חברה התנועה הירוקה. בינתיים הצליחו לגרור את ציפי למסע אופנים ואם ההסכמים יתממשו כל התנועה תישר קו בנושאים סביבתיים עם התנועה הירוקה וכך תיווצר תחרות לחד"ש מהמרכז.
אבל לפני הבחירות יש סקרים לכן ההמלצה היא לענות ןלהשתתף בכל סקר אפשרי
המפלגה היחידה שהדגל הראשי שלה הוא ירוק היא כיום מפלגת הירוקים ולכן בסקרים רק הקולות לירוקים יופיעו כקול לנושא הירוק. 

תצביעו למי שתרצו בין חד"ש לתנועה (כולל הירוקים) אבל אם יצלצלו מאיזה סקר א. תסכימו לענות גם אם הסקר לא מזדהה כסקר בחירות. ב. ספרו שאתם מצביעים למפלגת הירוקים עליה של מפלגת הירוקים בסקרים יכולה רק לעשות טוב לכל המחנה הירוק בכל שאר המפלגות.


פרטים לגבי ביצועי המפלגות הקיימות

אאא

ח"כים

לחץ כאן לרשימה המלאה.

הח"כים התומכים ביותר באג'נדה
דב חנין	74%	גבוה מאוד
ניצן הורוביץ	45%	גבוה
נסים זאב	41%	גבוה
אברהם מיכאלי	36%	גבוה
גלעד ארדן	29%	גבוה
הח"כים המתנגדים ביותר לאג'נדה
אליהו ישי	-6%	ממוצע
איוב קרא	-6%	ממוצע
שלום שמחון	-7%	ממוצע
דן מרידור	-9%	ממוצע
משה כחלון	-10%	ממוצע

 

סיעות

ניתן ללחוץ על ה- # להדגשת חברי כנסת של מפלגה

#חד"ש	30%	גבוה
#מרצ	26%	גבוה
#האיחוד הלאומי	13%	ממוצע
#רע"מ-תע"ל	10%	ממוצע
#ש"ס	10%	ממוצע
#קדימה	10%	ממוצע
#העבודה	9%	ממוצע
#ישראל ביתנו	6%	ממוצע
#בל"ד	4%	ממוצע
#יהדות התורה	4%	ממוצע
#הליכוד	3%	ממוצע
#העצמאות	3%	ממוצע
#הבית היהודי	2%	ממוצע

מקור ממולץ  נוסף להשואות בין מפלגות קיימות הוא הבלוג ירוק ונוצץ של אוהד קרני

דרוג המפלגות במדדים סביבתיים מקור" ירוק ונוצץ

מצביעים ירוק – בחירות 2013 « ירוק ונוצץ

לקשר עם הנבחרים > המצע הסביבתי של הבחירות

רגע לפני הקלפי, בשיאו של המשחק הפוליטי, ברגע שבו לפוליטיקאים הכי חשוב לדעת מה אתם (הבוחרים) חושבים ולהגיד לכולם מה בדיוק הם חושבים ומה הם מתכוונים לעשות, זה הרגע שאנחנו נכנסים לתמונה, יותר נכון לסביבה.
לדעתנו איכות סביבה זה לא עניין פוליטי, מגזרי או מפלגתי. הסביבה בסופו של דבר היא המקום, האוויר והמים שכולנו חולקים ואין מנהיג שיכול להתעלם מהעובדה הזאת, לכן, יצרנו מצע סביבתי אותו אתם שולחים למתמודדים

לבסוף נזכיר את המפלגה הכי שחורה בבחירות המיפלגה הליברטנית עלה ירוק מנטייתם לחסום הערות לא מחמיאות לברלים הם לא.  אוהבי חיות הם לא כל מה שהם רוצים זה לבטל כמה שיותר חלקים מהמדינה. בנושא הירוק הם קשורים לאתר אנוכי של מאמיניי איין ראנד. כללית החבורה של אנוכי מאמינים שאין שינויי אקלים והשינויי מקורו בתופעות טבעיות ובכלל הטכנולוגיה תפתור כול בעיה. אותה קבוצה אחראית גם לבלוג בשם הבלוג הירוק. שמקדם את הכחשת שינויי האקלים. אותה חבורה גם הוסיפה מדד של "רציונליות" סביבתית שבו הציון הגרוע ביותר ניתן לחד"ש ומרצ. במדינה שבה אלכהול וטבק שהשפעתם רעה יותר מגראס סמים חוקיים, זה חסר רציונליות לאסור על קנביס. אבל חבורת מכחישיי האקלים הללו הם לא אופציה רציונאלית להצבעה
לגבי חיבתם של הליברטנים לבעלי החיים ניתן למצוא פרטים בדף הבא  ‫כל האמת על עלה ירוק - הרשימה הליברלית‬


בבחירות בארה"ב ניצח (כצפוי?) אובמה בינתיים לא נראה שהדבר נתן לא תוספת אנרגיה סביבתית וארצות הברית לא הרשימה יותר מידיי 

MORE FOSSILS FOR NEW ZEALAND, USA AND CANADA: ACCOUNTANTS NEEDED TO TALLY TOTALS | CAN International