14.12.2017

מחקר מתריע: אם נמשיך לפלוט גזי חממה לפי המגמה הנוכחית, ישראל תהפוך למדבר.


  מחקר חדש של ד"ר טליה תמרין ממכון ויצמן, פורסם לפני שלוש שבועות בכתב העת המדעי Nature Geoscience ועשה כותרות בויינט ובעוד מקומות. במחקר מסבירים איך פליטות גזי החממה  משפיעות על תנועת מערכות מזג האוויר, כולל השקעים הברומטריים שנושאים איתם גשם. התוצאה העיקרית היא שעל כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית ענני הגשם יזוזו 2 מעלות רוחב לכיוון הקטבים. מעלת רוחב אחת=111 קילומטר. כעת העולם במסלול של התחממות ב 3.4 מעלות לקראת סוף המאה ה 21 וזה עם כל המדינות יעמדו בהתחייבויותיהן בהסכם פריז. המשמעות היא שהגשמים יזוזו צפונה קצת פחות מ 200 קילומטר. אומנם ההשפעה של הים החם יותר צפויה למתן את האפקט בחלק המערבי של ישראל, אבל מצד שני התחממות של 3.4 מעלות בעולם תגרום להתחממות של 6-7 מעלות בישראל כי המזרח התיכון מתחמם יותר מהר מהעולם. בסך הכל התוצאה תהיה אחת: ישראל תיהפך למדבר. אפילו התחממות של 2 מעלות תגרום לבעיות קשות לישראל. התחממות של 1.5-זה עוד יחסית בסדר.  זה מה שאפשר להבין ממה שכתב בכתבתו על המחקר הזה החזאי בועז דיין.
למאמר המלא The poleward shift of storm tracks under global warming: A Lagrangian perspective

שינויי האקלים יזיז סופות כמו הסופה בצילום צפונה
Norman Kuring/NASA Ocean Color Web
מה ישראל, מדינה שאחראית על שליש עד רבע אחוז מהפליטות העולמיות של גזי החממה יכולה לעשות? טוב, למען האמת, היא יכולה קודם כל לנסות להשפיע על ממשל טראמפ. מעטים האנשים שיכולים להשפיע על משבר האקלים יותר ממנו ומעטים האנשים שיכולים להשפיע עליו יותר ממקבלי ההחלטות בישראל. כמובן בשביל זה ישראל צריכה גם להפחית פליטות מבית. ובשביל זה היא צריכה לעשות את הדברים הרגילים: לעצור את תכניות להרחבת תעשייה מזהמת כמו הרחבת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה והקידוחים בגולן, לקבל ולממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה להפחתת פליטות, לעבור לחקלאות בת קיימא, לעשות רשת של נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים בכל עיר, לשמור על היערות ולא לכרות אותם למען תכניות בנייה.

בזמן האחרון יש כמה סימנים חיוביים של פעילות ממשלתית בכיוון הנכון: לא מזמן הוגשה תכנית של ראשות החשמל, לאשר התקנת 1.5 מיליון פנלים סולריים על הגגות כאשר אלה שיתקינו, יקבלו תשלום על החשמל שמייצרים הפנלים שלהם, אם הם לא משמשים בחשמל הזה, בזמן האחרון נוספו קווי רכבת ונתיבי תחבורה ציבורית חדשים, נקבע היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות (המיוצרות מנפט) נבנו כמה שדות סולריים בנגב. אבל עדיין, מה שישראל עושה רחוק מאוד ממה שהיא יכולה לעשות ורחוק מאוד ממה שצריך לעשות כדי לפתור את המשבר.. עוד חדשות טובות הן שהחברה אשר מבצעת את קידוחי הנפט בגולן - ג'יני אנרג'י, החליטה להשהות את הקידוחים, לפי מה שכתוב בהודעה הרשמית שלה, כי לא נמצא שם נפט או גז בכמויות שאפשר יהיה לומר עליהן בביטחון שיביאו רווח עם יתחילו לקדוח. הקידוחים היו יכולים להביא גם לפליטה נכרת של גזי חממה וגם לזיהום מקורות המים של ישראל. גם מבחינה כלכלית המתחדשות עדיפות עכשיו: הרבה מדענים עבדו על לעשות אותם להכי זולות כי הם חשבו שהם הכי טובות לסביבה ולבריאות. לכן עכשיו הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים נחשבת להכי זולה. 


האנרגיות המתחדשות כרגע הם הכלכליות ביותר.

המתחדשות כל כך זולות עד שכבר עכשיו זול יותר להקים תחנת כוח סולרית חדשה מאשר לתחזק תחנת כוח פחמית קיימת. הגז עכשיו יותר זול מהפחם כי הרבה זמן מדענים חשבו שהוא ירוק מאוד ולכן עבדו על לעשות אחותו זול. עכשיו המדענים חושבים שהמתחדשות יותר ירוקות ולכן עכשיו הם זולות גם מהגז. הפער גדל כך שכנראה עד 2023  אנרגיה סולרית תתחרה בהקמת תחנות כוח חדשות על גז עד 2028 תגרום לסגירת תחנות כוח קיימות. 



כנראה שזה אחד השיקולים אשר גרם לשר שטייניץ לקבוע יעדים משמעותיים ל 2030: עד השנה הזאת לפי התכנית שלו 80% מהפקת החשמל בישראל צריכה להתבצע מגז ו 20% מאנרגיות חלופיות. גם התעשייה והתחבורה צריכים לעבור לגז ולמתחדשות עד השנה הזאת. לדבריו הוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית שקבעה הולנד בנושא הזה. רק לא ברור למה הכוונה ב"חלופיות". בכתבה מובאות דבריו ש ""תגליות הגז ופיתוח שדות הגז לצד התקדמות ענף האנרגיה המתחדשת, בעיקר הסולרית, עושים את זה אפשרי", אז כנראה שהכוונה לאנרגיות מתחדשות. אבל אולי הוא מתכוון גם לאנרגיה גרעינית עליה מדברים לפעמים.

https://www.themarker.com/news/macro/1.4652004

בתגובה, גרינפיס ומגמה ירוקה ציינו שעדיף להשתמש באנרגיה סולרית ולא בגז שגם הוא פולט זיהום אוויר וגזי חממה. מגמה ירוקה ציינה שעדיף לממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 35% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2030.

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-612470

עד עכשיו קצב הגדילה של השימוש באנרגיה המתחדשת עבר בהרבה את התחזיות. נראה שאין הצדקה כלכלית ללכת לכיוון הדלקים הפוסיליים עכשיו.

ברוח זו התקבלו החלטות חדשות בנושא במפגש הבין לאומי שהתקיים בפריז. מדינות וחברות רבות לקחו על עצמן התחייבויות משמעותיות במטרה להאיץ את הפעילות לעצירת משבר האקלים. כך לדוגמה הבנק הולמי הכריז שאחרי 2019 חוץ מבמקרים מיוחדים במדינות עניות לא יסבסד עוד פרויקטים הקשורים לגז ונפט.  

נקווה שהממשלה תדע לעשות את מה שצריך גם במישור הלאומי וגם במישור הבין לאומי. אין לנו הרבה זמן. 

8.9.2017

Irma Jose y Katia אירמה ג׳וזה וקטיה

עדכון 9/9 15:00:  אירמה ירדה ל-3 ג׳וזה שומר על כוחו ומקטייה נשארו רק שיירים. האם אירמה תתעודד בין קובה לפלורידה? האם הקייז יקצצו בגאות הסופה? לפי דיון בפייס רוב המצביעים למושל מכחיש האקלים גרים בחלק הגבוהה יותר של פלורידה לכן כיסוח של מיימי ביץ או טמפה לא יספק שום צדק.
מקור:National Hurricane Center, NOAA
 עדכון 9/9 15:00: אירמה חזרה ל-4 קטיה הפכה לשקע טרופי וג׳וזה עדיין 4 קטרינה פגעה בלואיזיאנה בתור דרגה 3 כך שלא היתי ישן בשקט באזורי החוף בפלורידה
עדכון 9/9 בוקר: אירמה מעל קובה חזרה ל-5 ג׳וזה נשאר 4 קטיה הפכה לסופה טרופית
אירמה שהגיע לדרגה חמש (וכרגע 4) תופסת את הכותרות אבל היא לא לבד באטלנטי מסתובבים עוד 2 הוריקנים  ג׳וזה וקטיה. קטיה הוריקן צנוע רק דרגה 1 וגורם צרות למקסיקו או יותר חשוב לא לארצות הברית. לעומת זאת  ג׳וזה התחזק בשעות האחרונות לדרגה 4 ועדיין לא הגיע לשום יבשה כדיי לגרום נזק אבל בעתיד???.
ההוריקאנים קטיה אירמה וג׳וזה. משמאל קטיה ליד מקסיקו באמצע אירמה החזקה בכנופיה ומימין ג׳וזה בינתיים רק דרגה 4
מקור NOAA או NASA עדיין טרומפ לא פרק את כל מערך הלוינים הצופה לכון כדור הארץ
כידוע להוריקאן או טיפון יש כמה דרכים לגרום לנזק. הראשונה רוח. אירמה הסופה החמישית בחוזקה באטלנטי. עם מהירויות לדקה שלמה של כמעט 300 קמ״ש. כמובן רוחות כאלו גורמות נזקים. אבל בינתיים אירמה נרגעה לרמה 4 והרוחות מגיעות רק ל-240 קמ״ש כאשר הסופה תגיע לפלורידה עדיין צפויות רוחות של לפחות 177 קמ״ש.

דרך אחרת להזיק היא ע״י הורדת גשם כמו הרווי שהורידה יותר ממטר גשם תוך זמן קצר (ברוב ישראל יורד פחות מ-600 מ״מ לשנה או 0.6 מטר הרווי הורידה כמות כפולה באזורים נרחבים עם שיא של 1.3 מטר. וכפי שנאמר בפוסט קודם אויר חם יותר מכיל יותר מים והקשר להתחממות הגלובלית סביר.

הדרך האחרונה והקטלנית ביותר היא גיבוע הסופה באזור הסופה לחץ האויר נמוך יחסית לכן פניי הים עולים. הרוח משפיעה הרבה יותר ונוצר הר של מים אשר נע מתחת לסופה. כאשר הסופה מגיעה לחוף ההר כמובן ממשיך בנוסף בכל מקרה הסופה יוצרת גלים חזקים שגם במפלס רגיל הם עלולים להזיק. כאשר כל זה קורה בעת גאות אז מקבלים אסון רציני שבו עלולים לטבוע מאות אלפיי אנשים.
 השיא הידוע הוא של הציקלון בהולה Bhola אשר הטביע בין 300,000 לחצי מליון נפשות בבנגלדש בשנת 1970. התנהלות זהירה עם יכולת החיזויי כיום אמורה למנוע מקרים כאלו אם הממשלה דואגת להזהיר את התושבים אחרת נרגיס הטביע בסביבות 140,000 איש במיאנמר ב-2008.
הרווי תכה בארצות הברית בעיקר ע״י גיבוע סופה. מה יהיה הנזק קשה לדעת אבל אם שיא הגיבוע ושיא הגאות יצטלבו יהיו הרבה תמונות מרשימות מיימי ביץ׳ לפני ואחריי למשל.


לאחר ההוריקאן הגדול 1926 מיאמי ספריית הקונגרס ר.ס. קלמנטס

 אם רוב האנשים יציתו להוראות הפינויי מספר הנספים יהיה קטן. ישנם גורמים רבים המשפיעים על הגובה והנזק מגיבוע/גאות הסופה. השיא נרשם בשנת 1899 כאשר ההשפעה הכוללת היתה שווה ל-13 מטר. קטרינה הביאה עימה 8 מטר וסנדי לניו יורק כ-4 מטר. התופעה לא קיימת רק בסופות טרופיות ואחד הפחדים לגביי לונדון למשל הוא גיבוע סופה שירד במורד התעלה האנגלית וכאשר היא נעשית צרה עודפי המים יפנו במעלה התמזה לכיוון לונדון ויצליחו לעבור את מחסום התמזה שהגן בהצלחה על לונדון מאז בנייתו.




גיבוע וגאות הסופה בדוגמה הגאות הרגילה מוסיפה 2 פיט או 66 ס״מ לגיבוע הסופה 15 פיט ומתקבלת גאות סופה של 17פיט או כ-6 מטר. התוצאה הגיע בקטרינה ניו אורלינס ל-8 מטר.



תמונות מקטרינה שפגעה קשות בניו אורלינס




ולסיום כמה תמונות מהנזקים עד כו באדיבות
Netherlands Ministry of Defence משום שחלק מהאי סן מרטין שייך להולנד







אירמה תמונה של NOAA


לקריאה נוספת


Introduction to Storm Surge


עם סרטון של מושל שמאיץ לפנות את האזורים המסוכנים. אבל זה לא יגרום לו לחשוב שיש שינויי אקלים

Weather Underground Category 6

Triple Trouble: Cat 5 Irma, Cat 3 Jose, Cat 1 Katia
Dr. Jeff Masters
September 7, 2017, 9:52 PM EDT

Category 5 Irma the 5th Strongest Atlantic Hurricane on Record
Dr. Jeff Masters
September 5, 2017, 10:13 AM EDT




1.9.2017

ההוריקן בארצות הברית ושינויי האקלים

בשבוע האחרון הכה הוריקן הרווי בדרום מזרח ארצות הברית, בעיקר בטקסס. 44 בני אדם נהרגו רק בטקסס, מאות אלפים נשארו בלי חשמל, עשרות אלפים נהפכו לחסרי בית,  מיליונים פונו, כ 100,000 בתים ניזוקו, 2 מאגרי נפט נפרצו ו 100,000 ליטרים של נפט זרמו לים, היו פיצוצים ושרפות במפעל כימיכלים. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, הסערה פגעה קשות בתעשיית האנרגיה בארה"ב, ובעקבותיה נסגרו בתי זיקוק, נמלים ונפגעו צינורות. הארווי פגעה ביותר מתריסר בתי זיקוק, בהם שניים הגדולים במדינה, שמזקקים יותר מ-30% מקיבולת הזיקוק במדינה 50 שנה לא הייתה סופה הרסנית כזאת בטקסס. השרות המטאורולוגי בארצות הברית אמר שכמויות הגשם היו מעבר למה שאפשר היה לצפות - עוצמת השיטפון הייתה כזאת שכבישים נשברו. הנזק מוערך ב כ 700 מיליארד שקל, מה שהופך את ההוריקן  לסופה היקרה ביותר בהיסטורית ארצות הבריתאתם יכולים לקרוא את הנתונים כאן , כאן, כאן וכאן.


האזור הזה ידוע כפגיע להוריקנים, אבל יש משהו שכנראה הגביר את העוצמה של הסופה הזאת והפך אותה לכה הרסנית: שינויי אקלים. אותם שינויי האקלים הנובעים מפעילות אנושית משרפת נפט גז ופחם ומכריתת יערות.

אז איך בדיוק שינויי האקלים מגבירים את העוצמה וההרס של סופות כאלה? המדענים אומרים שאלה הדרכים העיקריות:

1. עליית פני הים. גובה המים עלה משמעותית בחופים של טקסס ולואיזיאנה מה שאומר שכאשא יש רוח חזקה מהים המים יכולים לחדור עמוק יותק ולהביא לשטפונות כבדים יותר.


2.  ככל שהמים חמים יותר, מהירות הרוח גדולה יותר ויותר מים מתאדים מהאוקיינוסים.

3. ככל שהאוויר חם יותר הוא יכול לספוג יותר לחות מה שמביא ליותר משקעים. עלייה במעלה אחת גורמת לעלייה של כ 6% בכמות הלחות באוויר. הטמפרטורה בטקסס עלתה ב 1-1.5 מעלות בעשורים האחרונים.

4. יש סבירות ששינויי האקלים גרמו לכך שההוריקן נשאר יותר זמן באותו מקום תוך הורדת עוד ועוד משקעים. במקומות מסוימים הוא הוריד כ 1.22 מטר משקעים! זה קשור לשינויים בזרמים באטמוספרה כתוצאה מהשלכות שונות של שינויי האקלים בין השאר המסת הקרח בארקטיקה.

אתם יכולים לקרוא פרטים על כך כאן וכאן .


הוריקן מהחלל. מקור: נאס"א, https://climate.nasa.gov/effects/

עוד במאי האחרון הוציא המנהל לאטמוספרה ואוקיינוסים  בארצות הברית אזהרה שעונת ההוריקנים הולכת להיות חזקה מהרגיל בגלל בין השאר טמפרטורת מים גבוהה במיוחד במפרץ מקסיקו. בשעה שמספר הסופות איננו משתנה בהרבה העוצמה וההרס מהם גדלים. המדענים אומרים בפרוש שהסופה הייתה הרבה פחות הרסנית ללא שינויי האקלים.



האם יבין זאת טראמפ? החל מינואר הוא עשה כל שביכולתו כדי להגביר את הנזק לסביבה בכלל ולאקלים בפרט. המהלך הידוע ביותר שלו בהקשר הזה היה היציאה מהסכם פריז אבל זה רק חלק. ההמצאה האחרונה הייתה  בכירים בממשל שלו שהתחילו בטביעות שונות נגד ארגונים המתנגדים לכריתת יערות או למעבר צינורות נפט. הוא גם צמצם את התקציב לאגפים בממשל שלו המתעסקים במאבק השלכות אירועי מזג אוויר קיצונים. אבל לתבוע את ההוריקנים, להפחיד את עליית פני הים, למסמס את המדבור-זה קצת יותר קשה. למעשה לפי הדוח הכולל האחרון שינויי האקלים עלו לארצות הברית כ1.1 טריליון דולר מ 1980 ולקחו לא מעט חיים ובריאות. לא מעט אזרחי ארה"ב כבר הפכו לפליטי אקלים כי נשארו בלי קורת גג בגלל ההוריקן האחרון, למרות שהרוב מסכימים שמצבם טוב יותר מאשר הפליטים מאפריקה.
האם יבינו טראמפ והחבורה שלו שמה שמציאים ארגוני הסביבה הוא לא איום אלה חבל ההצלה היחידי בשביל כולם, כולל אותם? האם יבינו שהירוקים הם לא הבעיה אלה הפטרון?  כאשר יבינו זאת, אפשר יהיה לומר שיש לאנושות סיכוי טוב להינצל. בנושא שינויי האקלים כמו גם בנושאים אחרים טראמפ לא פעם שינה את דעתו. ניראה האם עכשיו יצליח לקלוט את המציאות.
 

לפי  הידיעות האחרונות ההוריקן כבר שינה את המציאות הפוליטית בוושינגטון. חברי קבוצת לחץ ימנית שדרשו בניית חומה בגבול עם מקסיקו אמרו ש "בינתיים לא ידרשו זאת". זאת כי החומה תעלה הון תועפות וצריך כסף כדי לשקם את טקסס ולואיזיאנה-מרכז המפלגה הרפובליקאית, כי העובדים ממקסיקו מהווים את החלק העיקרי של עובדי הבניין הנחוצים לשיקום הבתים ואולי גם כי מקסיקו אמרה שהיא תעזור לשקם את נזקי הסופה "כנהוג בין שכנים טובים" למרות התנהגותו של טראמפ. יש לציין שההגירה ממקסיקו לארה"ב מונעת בין השאר על ידי שינויי אקלים שגורמים לבצורות קשות במדינה הזו. טראמפ רצה לקצץ 876 מיליון דולר לסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום-עכשיו דנים כמה להוסיף לתקציבה.

ומה קורה בישראל? ישראל לא יצאה מהסכם פריז, אומנם, אבל לא ניראה שלממשלה יש כוונה רצינית לממש את ההתחייבויות שלה. צעדים מסוימים נעשו: אחוז החשמל המופק מאנרגיות מתחדשות עלה ל 3-4%, נכון ל 2014 הושג חיסכון אנרגטי של כ 2.4% ביחס למצופה, נסללו מספר מסילות רכבת וקווי אוטובוסים חדשים ומחיר הנסיעות ירד. אבל,  מצד שני, מקודמים פרויקטים כמו הרחבת התעשייה המזהמת בחיפה, הקידוחים בגולן, המכרה לדשן כימי בערד, אשר כולם בעל פוטנציאל להגברת פליטות גזי חממה. הממשלה רוצה לקדם את הגז אשר נחשב כמפחית זיהום אוויר, למרות שבגז יש את קונדנסאט הגז אשר מזהם לא פחות מנפט. אבל הגז היום נחשב כפוגע באקלים לא פחות מנפט או פחם, בין השאר בגלל פליטות המתאן מהקידוחים. מתאן הוא גז חממה חזק פי 84 מפחמן דו חמצני לתווך זמן של 25 שנה. עדיין מקודמות תכניות הכרוכות בכריתה מסיבית של יערות כמו התכנית של "רמת גוראל" בחיפה ואו "מצפה נפתוח" בירושלים. אין תכנית למעבר לחקלאות אורגנית, מיזמים כמו "הום ביוגז" שהיו יכולים להפסיק כמעט לחלוטין את הפליטות מפסולת אינם מיושמים במידה ארצית.

וזאת למרות ששינויי האקלים עולים הרבה מאוד לישראל: לפי נתוני המדענים עלייה רק במעלה אחת האי נוחות התרמית גורמת לעלייה בתמותה של 3.7% ממחלות לב, דרכי נשימה , כלי דם, ולפי  נתוני השירות המטאורולוגי יולי האחרון היה חם ב 2-3 מעלות מהרגיל ביחס לממוצע בשנים 1981-2000 .


ישראל, כמובן, מדינה קטנה האחראית על כרבע אחוז מהפליטות העולמיות. למרות זאת אם להסתכל על הפליטות לנפש, הישראלי הממוצע באחד המקומות הראשונים בנושא הזה, כך שישראל צריכה ויכולה להפחית פליטות תוך שיפור ניכר בבריאות האזרחים. בנוסף, אולי הדבר הכי מועיל שישראל יכולה לעשות כדי להיאבק בשינויי האקלים, הוא ללחוץ על טראמפ שיתחיל להתייחס אליהם ברצינות ויכבד את הסכם פריז. הלובי היהודי חזק מאוד בארצות הברית וארצות הברית אחראית על כ 14-18% מהפליטות כך שזה יכול  להשפיע על מאזן הפליטות העולמי ברצינות. אבל בשביל זה היא כמובן צריכה לקיים את ההסכם כמו שצריך בעצמה. יעזור גם אם הממשלה תחתור לשלום אזורי במידה שזה תלוי בה. 

בקיצור אם הממשלה באמת רוצה להפחית משמעותית גזי חממה היא יודעת מה לעשות. אבל בשביל זה היא צריכה להבין שזה הכרחי. בדיוק כמו טראמפ. ויש לה לא פחות סיבות טובות מאשר יש לטראמפ כדי להבין את זה.

14.8.2017

יצירת אנרגיה מאשפה בשטח השפד"ן

הודעה לעיתונות מהמשרד לאכות הסביבה
הפקת אנרגיה מתחדשת באמצעות עיכול אנרובי שייצר מיתן. כך שאפשר גם להכניס את הבוצה כפי שנעשה לפני עשרות שנים במט"ש (מתקן טיהור שפכים)  בחיפה. בנוסף לעומת שריפה אין בעיה של דיוקסינים וזהום.  רק יקח קצת זמן עד שהמתקן יקום.

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏כ"ב אב תשע"ז
‏14 אוגוסט 2017

הודעה לעיתונות:

אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר

המשרד להגנת הסביבה בודק את ההצעות ומקווה לבחור זוכה בחודשים הקרובים

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מדינת ישראל חייבת לנקוט צעדים משמעותיים כדי להפסיק את הטמנת הפסולת. משרדנו, יחד עם משרד האוצר, יקדם בשנים הבאות עוד מספר מכרזים להקמה של מתקני טיפול ממגוון סוגים, לרבות מתקני השבת אנרגיה. שוק הפסולת הישראלי חייב להיגמל מהטמנת פסולת ולעבור לניצול יעיל של משאבים. הדרך עוד ארוכה, אולם הגשת ההצעות היא התקדמות משמעותית והבעת אמון של השוק הפרטי כי אנו צועדים בדרך הנכונה"

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "במסגרת המהפכה בשוק הפסולת בישראל שאותה אנו מובילים במשרד, לקחנו אחריות על הקמת מתקני טיפול מתקדמים לפסולת מיון מחזור והשבה.  זו סנונית ראשונה לפעולות נוספות שנועדו כולן להפחית זיהומים וסיכונים מפסולת ולשמור על בריאות הציבור"

אחרי שנים רבות שבהן התקשתה מדינת ישראל להרים מתקני טיפול בפסולת, המדינה לקחה אחריות ומתקדמת בהקמתו של מתקן טיפול בפסולת עירונית באזור חולות ראשון לציון (מתחם השפד"ן). המתקן יכלול מתקני מיון פסולת, יצירת גז מתאן מפסולת אורגנית, הפקת חשמל ירוק ויצור קומפוסט לדישון חקלאי.

ביום ה' (10 באוגוסט 2017) הוגשו בפני ועדת המכרזים הבין-משרדית שתי הצעות להקמת מתקן זה: מחברת IRP, המורכבת מהחברות ת.מ.מ (ורדיס, לשעבר ויאוליה) וחברת תה"ל; ומחברת Zero Waste, המורכבת מהחברות שיכון ובינוי ו-GES. מכרז בינלאומי גדול זה הוא בעלות הקמה של מאות מיליוני שקלים ומהווה את המתקן הראשון הטכנולוגי המשמעותי הראשון המוקם בישראל במימון ממשלתי.

במתקן צפויים להיות מטופלים כ-1,000 טון פסולת עירונית מדי יום, המורכבים מזרם פסולת פריקה ביולוגית שמקורה בתחנות מעבר ומיון וכן מפסולת מופרדת במקור, וכן זרם פסולת מעורבת.

הזכיין, אשר יבחר במסגרת מכרז ה-BOT, יתכנן, יממן, יקים ויתפעל מתקן לטיפול בפסולת עירונית אורגנית פריקה ביולוגית, לתקופת זיכיון בת כ-25 שנה. בתום תקופת הזיכיון, יועבר המתקן לידי המדינה.

ועדת המכרזים הבין-משרדית, בראשות נחמיה קינד, סגן בכיר לחשב הכללי, מורכבת מנציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, החברה הממשלתית ענבל, וכן צוות יועצים חיצוניים המלווה את הוועדה. ריכוז ועדת המכרזים נעשה על ידי אגף הפרויקטים, בשיתוף המגזר הפרטי בחברה הממשלתית ענבל.

שיטות הטיפול בפסולת שבהן ישתמש היזם שייבחר, כוללות בין היתר:

1. עיכול אנאירובי: טכנולוגיה שבה הפסולת הפריקה ביולוגית מוכנסת למעכל ובו מיקרואורגניזמים החיים ופעילים בסביבה נטולת חמצן. הם מפרקים וצורכים את רוב התרכובות האורגניות הזמינות. בתהליך עיכול זה נאסף גז מתאן המופק מהפסולת, ומשמש להפקת חשמל ''ירוק'' (במתקן יופק חשמל בהיקף של עד 12 מגהוואט. לאחר סיום התהליך עוברת הבוצה - תוצר של התהליך - לשלב משלים.

2. קומפוסטציה סגורה: שלב שבו הבוצה המיוצרת מתהליך העיכול האנאירובי עוברת תהליך אירובי לצורך יצירת מטייב קרקע.

זו סנונית ראשונה בגישה מהפכנית של המשרד להגנת הסביבה, המקדם טיפול אזורי בפסולת והקמת מתקני מיון מתקדמים עי הממשלה.

המחשות לפעילות המתקן:

https://youtu.be/DQJ_03hoQPU

https://youtu.be/YXmokf48cQs

13.7.2017

Larsen C Clavingחתיכה ממדף הקרח לרסן מיתפרקת אבל זה לא הסיפור החשוב באנטאקרטיקה

חתיכה בגודל מישור החוף ויו״ש מתפרקת ממדף הקרח לארסן C. לאחר שבעבר לארסן A ו-B התפרקו. לפי החוקרים ב-Project MIDAS בלי החתיכה החסרה מדף הקרח יהיה פחות יציב הם גם מספרים על בריכות של מי הפשרה בקייץ מה שמזכיר את ההתפרקות לרסיסים תוך חודשיים של לארסן B. כך שסביר שתוך שנים ספורות לארסן C יתפורר. מכוון שמדפיי הקרח צפים אין להתפוררתם כמעט השפעה מידית על גובה פני הים. ( אם לא היה מלח בים אז בכלל לא היתה השפעה) אבל מדפי הקרח משמשים מעצור לקרחונים ביבשה וכאשר הם מתפרקים הקרחונים מאיצים. אבל מכוון שאין יותר מידיי קרח על חצי האי האנטארקטי אז זה לא מה שיטביע את פלורידה. גם את הסדק הזה רואים לפחות משנת 2010. 

לארסן C הקרחון שהתפרק  וצלום של ישראל באותו קנה מידה. המדף המתפרק קרוב יותר למרכז היבשת מהחלקים הקודמים של לארסן













לארסן A התפרק ב-1995ולארסן B התפרק באופן מרשים בשנת 2002


לארסן B בתאריך 31 לינואר 2002

שבריי לארסן B חודש ושבוע אחריי התמונה הקודמת 7 מרס 2002
מקור:World of Change: Collapse of the Larsen-B Ice Shelf : Earth Observatory NASA
אבל כאמור אין כאן חדשות גדולות.

חדשות אולי יותר משמעותיות הן מצב הקרח הימי סביב אנטאקטיקה. המכחישים אהבו לציין שאמנם הקרח הימי בצפון ממתמעט אבל סביב אנטאקטיקה הוא גדל לכן בגדול לא קורה כאן כלום. 
אבל בקיץ האנטרקטי האחרון חל שינויי פתאומי ומינימום הקרח הימי האנטאקטי צלל לשטח הקטן ביותר שנימדד. 

מקור: Sea Ice Extent Sinks to Record Lows at Both Poles | NASA
אבל הסיפור החם ביותר באנטרקטיקה קורה במערב יבשת שבה תחתית הקרח נמצאת מתחת לגובה פניי הים. דבר זה הוא מקור לחוסר יציבות אפשרי ומכוון שהקרח נח על הסלע אז כאשר הוא יפשיר פני הים יעלו בכמה מטרים. כאשר מופיע בחדשות Pine Island Glacier או Thwaites Glacier אז החדשות באמת משמעותיות

מערב אנטאקטיקה פרושו החלק הנמצא מימין לחוקר קוטב המגיע מכוון ארופה והאוקניוס האטלנטי.








21.5.2017

המבקר: ליקויים בגיבוש הסכם הגז בין חברת החשמל לתמר גלובס

הסיבה לייקור - ההחלטה להצמיד את המחיר למדד המחירים לצרכן האמריקאי 
16/05/2017, 16:00 נתי יפת  

.....
״
על פי המבקר, בשל ירידת מחירי האנרגיה בשנים האחרונות, הנזק הנגרם משינוי נוסחת חישוב המחיר גבוה ממה שהיה ניתן לחזות מראש, ועומד על 2-2.3 מיליארד דולר. "הנוסחה החלופית של הצמדה למדד המחירים לצרכן בארה"ב משקפת בסבירות גבוהה עלייה מתמשכת במחירי הגז במנותק מההתפתחויות במשק האנרגיה", כתב המבקר, "שכן בשני העשורים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב בקצב יציב יחסית של כ-2.3% בשנה".
״
....
״
לדברי המבקר, מכתב הכוונות מ-2009 שיקף משא-ומתן בשוק תחרותי יחסית, ולכן הנוסחה המופיעה בו "יכולה להיות אמת מידה להערכת המחיר של גז טבעי כשיש יותר מספק גז אחד". מאידך, סעיף ההגנה ממיסוי מלמד "על הכוונה לגלגל לפתחו של הציבור את עלויות המיסוי שקבעה ועדת ששינסקי, במלואן או בחלקן". אף שהמבקר קיבל חלק מטענות חח"י על השפעת גורמים שמחוץ לשליטתה, הוא ציין כי הם "אינם מצדיקים את העלאת מחיר הגז בעסקה בהשוואה למכתב הכוונות".
״......

17.5.2017

הנת"צים החדשים ואיך להשתמש בהם נכון להפחתת פליטות.

בינתיים המאמצים של הממשלה להפחית את הנסועה ברכב הפרטי(מה שהיא הבטיחה לעשות בהסכם פריז) לא מצליחים כל כך. נכון לינואר 2017 כמות המכוניות הנרכשות שוברת שיא ויש לכך השלכות חמורות. בגלל הפקקים המהירות בכניסה לתל אביב בשעות העומס היא 11 קמ"ש.

לפני כמה חודשים פורסמה ה
תכנית הממשלתית לסלילת 298 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית(נת"צים) בישראל. יחד עם הנתיבים הישנים הם באמת יכולים לשמש כבסיס למעבר לשימוש בתחבורה ציבורית - אם ירצו לנצלם נכון. איך בדיוק עושים את זה?

נתיבי תחבורה ציבורית לדעתי יכולים להעביר את עיקר הנסועה בישראל מתחבורה פרטית לתחבורה ציבורית הרבה יותר בקלות ובאופן הרבה יותר פופולרי מאגרות גודש ושאר האמצעים שתכליתם לקחת מהציבור כסף. כדי לעשות זאת כדאי לדעתי לממש קודם כל את נקודות הבאות:

1.  לצבוע את כל המסלול בצבע נפרד כמו במטרונית. כותב שורות אלה גר בקרית אתא ומשתמש כמה פעמים בשבוע במטרונית-אוטובוס רב קיבולת הנוסע בנתיב תחבורה ציבורית בצבע נפרד ואפילו מורם קצת מעל החלקים האחרים של הכביש. הוא אף פעם לא ראה מכונית נוסעת במסלול הזה. לעומת זאת בתל אביב יש בעיה כזו עם לשפוט לפי ההחלטה של העירייה להציב מצלמות. כנראה שהנהגים מפרים לא כל כך מתוך כוונות זדון אלא גם מתוך חוסר תשומת לב לכל השלטים-יש להם הרבה מאוד על מה להסתכל בנהיגה.

אם הנתיבים יהיו בצבע נפרד עם סימון בולט על הכביש כמו "רכב שירות בלבד" עם צבע אחיד לכל הנתיבים זה כנראה יעבוד, כמובן יחד עם העדפה ברמזורים, מצלמות ואכיפה. אם זה לא יספיק אפשר להתחיל להפריד פיזית בין הנתיב לכביש.

2. חשוב לא לעשות נת"צים בודדים בהרבה ערים אלה רשת מסועפת במטרופולינים הגדולים. כאשר יש נת"צים בודדים אלה שגרים רחוק מהם לא ייסעו בהם ומכיוון שחלק מהכביש יילקח מהמכוניות כמות הפקקים תגדל. לעומת זאת רשת של נתיבי תחבורה ציבורית תגרום סביר להניח למעבר מסיבי לשימוש בה וכמות הפקקים תקטן דרסטית.

אם מסתכלים על המפה של נתיבי התחבורה הציבורית בתל אביב עכשיו רואים שאלה נתיבים שכמעט מתחברים לרשת-אבל בינתיים לא.


3. אפשר לרדד קצת את מספר האוטובוסים בנתיבי התחבורה הציבורית. ובאמת בדרך כלל רוצים לעשות תדירות כמה שיותר גבוהה כדי שאנשים יאלצו לחכות פחות בתחנות. אבל זה יוצר לעתים קרובות מצב של אוטובוסים חצי ריקים וכך יש הרבה פליטות לחינם. בנתיבי התחבורה הציבורית זמן העמידה בתחנות יתקזז בהגעה מהירה הרבה יותר ולכן אפשר לעשות את התדירות לכזאת שהאוטובוסים יהיו מלאים(לא מפוצצים) וכך להוריד פליטות. אם זאת צריך כמובן שאנשים לא יחכו לאוטובוס יותר מ 5 דקות בממוצע, בשעות העומס. אם בתדירות כזאת עדיין האוטובוסים חצי ריקים צריך כנראה להפחית את כמות הקוים.

4. אפשר לעשות רידוד מסוים במספר התחנות באותו הקו בנתיבי התחבורה הציבורית. כאשר יש פחות תחנות, האוטובוס מגיע מהר יותר ויש פחות פליטות כי הוא צריך פחות פעמים להאט, לעמוד בלי לכבות מנוע, ולצבור מהירות שוב. בנוסף זה יגרום לאנשים ללכת כמה מאות מטרים מהבית לתחנה מהתחנה למקום העבודה וחזרה. משרד הבריאות ממליץ על 22 דקות פעילות גופנית ביום. כמה מאות מטרים הליכה לתחנה יכולים לה אריך את החיים ולהפוך אותם לבריאים יותר. האנשים לא אוהבים לבזבז את הזמן שלהם על ההליכה ולקום מוקדם יותר בשביל זה אבל במקרה של נטיב תחבורה ציבורית כמו שצריך-עם אכיפה, עדיפות ברמזורים וצבע נפרד שוב זה מתקזז בזמן נסיעה קצר יותר.

בלי להגזים עם זה, אפשר לעשות מרחק מינימלי בין תחנות 400 מטר.  זה יכול להצליח במיוחד בערים הגדולות כי שם בגלל ריבוי הקווים בכל מקרה אדם לא יצטרך ללכת יותר מידי לתחנה. הסיכון של עליית יותר מידי אנשים בתחנה אחת שיגרום לעיקוב, במקרה זה איננו סביר כי אפשר לעשות אוטובוס שעולים עליו מכל הדלתות כמו שיש בתל אביב. מנסיוני, המרחק בין התחנות במטרונית בדרך כלל גדול יותר מהמרחק בין התחנות באוטובוס רגיל. המרחק בין תחנות המטרונית בדרך כלל 350-400 מטר בעוד שבאוטובוס רגיל זה לפעמים 150 מטר ופחות.

5. חשוב לעשות אותם ליד תחנות הרכבת. בזמן האחרון הפעילו הרבה קווים שנקראים "קו רציף" אוטובוסים שמגיעים בדיוק בזמן שהרכבת יוצאת. אבל כמעט תמיד כאשר יודעים מתי יוצאת הרכבת יש אוטובוס שאתו אפשר להגיע כמעט במדויק. בזמן ההמתנה הקצר אפשר לקנות משהו ליד, כך שסביר להניח לא זו הסיבה העיקרית הגורמת לאנשים לנסוע או לא לנסוע ב רכבת. מה שקובע זה יותר איך יותר מהר ונוח להגיע, לכן אם אפשר יהיה להגיע לתחנת הרכבת במהירות ללא פקקים בכלל זה יעזור הרבה יותר מאשר קו רציף. אם להפוך לנת"צים קוים קיימים, העוברים ליד תחנות הרכבת, זה מבחינת פליטות עדיף מלעשות קוים חדשים רק בשביל זה. אם האוטובוס מגיע בדיוק בזמן הגעת הרכבת זה עם התדירויות של היום חוסך אולי 5 דקות(אולי כי בגלל הפקקים האוטובוס יכול להתעכב) הגעה ללא פקקים תחסוך יותר זמן, ואולי אפשר יהיה אפילו לבטל את הקווים שנעשו בשביל "הקו הרציף".

6. חשוב לסלול את נתיבי התחבורה הציבורית במידת האפשר במקום נתיב לרכב פרטי ולא גם וגם. אחרת עלול להיווצר מצב של עלייה בפליטות בגלל ריבוי פליטות גם מאוטובוסים וגם ממכוניות. בנוסף סלילה כזאת מקבעת את התפיסה של מסלול רכב פרטי לעשירים ותחבורה ציבורית לעניים. לעומת זאת הפיכת נתיבים מרכזיים לנתיבי תחבורה ציבורית יוצרת רושם פסיכולוגי של מעבר העיר לתכנון מוטה תחבורה ציבורית.

7. חשוב כמובן לסלול אותם ליד שבילי האופניים מה שיאפשר לאנשים לעלות לאוטובוס עם אופניים ולרדת אתם ממנו ולהמשיך בשבילי האופניים.



בתמונה: מסלול המטרונית ברחוב הרצל בחיפה.


4.4.2017

סרט המשך לאמת מטרידה An Inconvenient Sequel: Truth To Power Trailer

ולא המצב לא יותר אופטימי או פחות מטריד מאז הסרט הקודם של אל גור.

22.3.2017

Trump’s Business Council היועצים הכלכליים של טרומפ מושקעים ב...אנרגיה ירוקה

 Donald Trump by Gage Skidmore

טרמפ מינה לעצמו מועצת יועצים כלכליים שכמובן ממוצע הרכוש שלהם הוא מילייארד לפחות. לא ממש מפתיע משום שהקבינט שלו בעל שווי פיננסי דומה. (האם אלו יחשבו קודם כל על פועליי מכרות הפחם?)
הכחשת שינויי האקלים של טרמפ אינה דבר חדש (שינויי האקלים הוא מזימה סינית). ולזה מצורף קבינט של אנשיי דלקים מאובנים ומכחישייי אקלים.
ולמרבה ההפתעה צוות יועצים אשר מושקע במיליארדים באנרגיות מתחדשות ובחיסכון באנרגיה לא רק אלון מוסק מטסלה

From BlackRock to General Motors to Wal-Mart, the members of Trump’s business council are all in on renewables.
by Stephen Lacey  Green Tech Media - March 14, 2017
If Donald Trump asked the executives sitting on his business advisory council for advice about energy policy, what kind of answer would he get? 

Judging by the billions of dollars those executives are pouring into renewables and carbon reduction programs, they'd probably tell him to emphasize the clean stuff.

In other words, the exact opposite of what he's doing now. 

  • Blackstone — Operates a program that helps its portfolio companies invest in solar in an effort to help them cut operational costs.
  • BlackRock — Manages $5 trillion in assets and operates a $970 million new energy fund that focuses on renewable energy technology and developers.
  • Boeing — Gets 13% of its electricity from renewable energy, works on high-efficiency solar cells at its Spectrolab, and has invested in reversible fuel-cell technology.
  • Boston Consulting Group — Has developed a very successful consulting practice that focuses on clean energy and sustainability.
  • Cleveland Clinic — Currently has a plan to cut energy use by 20% in the next three years and has invested in its own solar energy system.
  • General Electric — Does more than $25 billion in annual revenue in clean energy technology.
  • General Motors — Saves $5 million a year by using renewable energy and is now looking to source 100% of its energy from renewables.
  • Global Infrastructure Partners — Has invested in a number of wind and solar energy projects across the globe.
  • IBM — Operates some very sophisticated analytics platforms that integrate more clean energy on the grid. The company is also looking to have renewable energy supply 20% of its yearly energy needs by 2020.
  • JP Morgan Chase — Is one of the biggest tax equity investors in solar. The company has also committed or arranged $12 billion in capital for renewable energy projects.
  • Tesla — Is the biggest and most disruptive electric car manufacturer on the planet.
  • Wal-Mart — Was one of the first to invest in First Solar (NASDAQ: FSLR) and currently gets 25% of its electricity from renewable energy. It intends to increase that to 50% by 2025.
  • Walt Disney Company — Invests in a number of renewable energy projects, including a 5-megawatt solar farm in Orlando