אדם טבע דין היא הצד המשפטי של הארגונים הירוקים ובאופן טבעי עבדים בה הרבה עורכי דין ומשפטנים.
והרי עמדתם בקצרה [ההדגשות נוספו בפוסט הזה ואינן במקור]
23/12/2010
ועדת שישנסקי זימנה את נציגי ארגון 'אדם טבע ודין' לשימוע ציבורי בנושא תמלוגי הגז, זאת לאחר שעמדת אט"ד הובאה לוועדת שישנסקי במסגרת דיוניה בחודשים האחרונים.
חברי הוועדה שמעו את עמדת 'אדם טבע ודין' מפי עו"ד דנה טבצ'ניק, ד"ר אריה ונגר ועו"ד נעמה הלר, אשר שיבחו את מסקנות ועדת שישנסקי המאמצות את התפיסה לפיה הגז הטבעי הינו משאב ציבורי בבעלות כל אזרחי המדינה ולא בבעלות היזמים. עם זאת, טענו נציגי 'אדם טבע ודין' בפני הוועדה כי מסקנותיה בדבר מתן הטבות מסוימות ליזמים הינן הטבות מקלות באופן מרחיק לכת וחריגות לנהוג בעולם.
מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, קרא לוועדה להעלות את שיעור התמלוגים מעל השיעור הקיים כיום וכן לקבוע כי תקבולי המס והתמלוגים יופנו לקרן ייעודית אשר תשמש להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה וכן בגיבוש ויישום תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות, כפי שקיים במדינות מפותחות רבות.
עוד קרא עו"ד ברכה לוועדת שישנסקי להתייחס בהמלצותיה הסופיות למשאבי טבע נוספים אשר ניהול השימוש בהם לצרכי תעשיה זקוק להסדרה מחודשת, ביניהם הסדרת השימוש במחצבי ים המלח לצרכים התעשייתיים של כי"ל: "הצורך הדחוף במינוי ועדת ששינסקי לדון במדיניות הפיסקאלית של משאבי הנפט והגז תקף גם בעניין גובה התמלוגים המשולמים על-ידי גורמי תעשיה בגין השימוש במשאבי הטבע של במדינה, ובפרט בכל הנוגע לשימוש של כימיקלים לישראל במשאבי הטבע של המדינה, הכוללים, בין היתר את ים המלח ומחצבי פוספטים", כך לדברי עו"ד ברכה.
כזכור, עם תחילת דיוני ועדת שישנסקי, שלחה 'אדם טבע ודין' לנציגי הוועדה את עמדת הארגון לפיה הגז הטבעי הינו משאב ציבורי: "המדיניות שהייתה נהוגה עד כה בנוגע למשאבי הגז והנפט עיוותה את המצב הראוי והביאה לתוצאה הקשה, על פיה היזמים נהנים ממשאב ציבורי יקר ערך ללא תשלום ראוי על הבעלות הציבורית של המשאב וללא תשלום על הנזק הנגרם בשימוש ממשאב זה", נכתב בפנייה לוועדה. עוד ציינה אט"ד כי מדובר במשאב מתכלה ועצם הפקת הגז והשימוש בו מהווה סיכונים סביבתיים ציבוריים מסוימים, בין היתר פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.
מכתב לוועדת ששנסקי: "המלצותיכם נוטות לטובת היזמים"
12/12/2010
אדם טבע ודין פנתה לאחרונה במכתב אל ועדת שישנסקי ובו צירפה את חוות דעתה בנוגע להמלצות שפרסמה הוועדה בנוגע לתמלוגי הגז. על פי 'אדם טבע ודין', האיזון הנעשה על פי ההמלצות בין שמירה על יעילותה של הפעילות הכלכלית בענף הגז והנפט לבין טובת הציבור, נוטה לכיוון היזמים על חשבון הציבור. 'אדם טבע ודין' ביקשה מוועדת שישנסקי לאפשר לנציג מטעם הארגון להופיע בפני הוועדה במסגרת השימוע הציבורי.
הנדון: תגובה להמלצות הביניים בעניין המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל והמשך עבודת ועדת ששינסקי
בהתאם להחלטת ועדת ששינסקי על הגשת מסמך תמציתי בנושא הנדון, עד ליום 13.12.10, ובשם אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה, וכן בהמשך למכתבנו מיום 8.7.10, הריני לפרט את עמדתנו בתמצית במכתב זה ולפנות לועדה בבקשה לאפשר לנציג מטעמנו להופיע בשימוע הציבורי בפני ה"וועדה לבחינת המדיניות הפיסיקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל" (להלן: "הועדה" או "ועדת ששינסקי") ולהביע את עמדתנו כדלקמן:
1. אנו מברכים על תהליך העבודה אותו אתם מקדמים, לגיבוש הסדר פיסקאלי ראוי, למען שיתוף הציבור בחלק הוגן מהרווחים שמופקים מנכסים אשר בבעלותו ועל פרסום המלצות וועדת ששינסקי (להלן: "ההמלצות" או "המסקנות"). מדובר בתהליך שהפך להיות דחוף לאור תגליות הגז המשמעותיות מול חופי מדינת ישראל ולאור ההסדר הפיסקאלי הנוכחי אשר כשל ובשל כך הצורך בשינוי המדיניות בסך התקבולים המגיעים לציבור.
2. עד כה, המערכת הפיסקאלית בנוגע למשאבי הגז והנפט, עיוותה את המצב הראוי והביאה לתוצאה הקשה על פיה היזמים נהנים ממשאב ציבורי יקר ערך ללא תשלום ראוי על הבעלות הציבורית של המשאב וללא תשלום על הנזק הנגרם בשימוש ממשאב זה. מדובר במשאב מתכלה ועצם הפקת הגז והשימוש בו מהווה סיכונים סביבתיים ציבוריים מסוימים, בין היתר פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.
[הערה הפרפר פליטת גזי חממה עשויה לעלות לנו ביוקר כמדינה אם וכאשר יתקבלו הסכמים עולמיים דבר זה צריך לבוא לידיי ביטוי בתשלומי חברות הגז]
3. על כן, אנו מברכים על המלצותיכם להעלות את התקבולים המגיעים למדינה וכן על שתי מסקנות חשובות שניתן לגזור מההמלצות ומחוות הדעת המשפטית של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. האחת, הגז הטבעי הינו משאב ציבורי בבעלות כל אזרחי המדינה ולא בבעלות היזמים. המדינה מחזיקה בבעלות מקורות הגז ומשמשת כנאמן הציבור בלבד, וחלה עליה החובה להגן על קניין זה ולהבטיח ניצול מיטבי שלו, באופן שיבטיח את מימוש האינטרס הציבורי במלואו. השניה, טענות היזמים בדבר פגיעה בהסתמכות ובציפייה שלהם אינן מבוססות. כך גם בדבר חקיקה רטרואקטיבית, טענותיהם אינן מבוססות כיוון שהחקיקה צופה פני עתיד.
4. עם זאת, בראייתנו, ההמלצות מהוות מסקנות שמרניות לטובת היזמים. האיזון הנעשה על פי ההמלצות בין שמירה על יעילותה של הפעילות הכלכלית בענף הגז והנפט לבין טובת הציבור, נוטה לכיוון היזמים על חשבון הציבור. למעשה, ההמלצות הנוכחיות, על אף שהעלו משמעותית את שיעור התקבולים של הציבור בתגליות הגז, אינן מהוות איזון ראוי. לדעתנו, מסקנותיכם בדבר מתן הטבות מסוימות ליזמים הינן הטבות מקלות באופן מרחיק לכת וחריגות לנהוג בעולם.
5. אנו מודעים לקושי שבשינוי מערכת פיסקאלית באופן דרסטי מסך של 30% תקבולים שעל היזמים לשלם לסך של 60%. ואולם, הקושי רוכך ניתנה על ידכם הקלה רבה בעניין זה, שכן העלאת המס נעשה באופן הדרגתי, כך שסך התקבולים יגיעו ל-60% רק בעוד שנים רבות.
6. כמו כן, יש לתת משקל כבד גם לעובדה שההטבות הרבות שקיבלו היזמים, כמו גם הטבת המס הגלומה בניכוי האזילה, מהווה את הסיכון שגם הציבור נטל בפיתוח משק הגז. הטבות אלו, הממשיכות עד עצם כתיבת שורות אלו, חייבות לעמוד במכלול השיקולים בבואכם לגבש מערכת פיסקאלית מאוזנת ולעמוד כנגד החשש להעלאת המס באופן דרסטי, כל שכן, כאשר מדובר בהעלאה חוקית, הדרגתית ולתכלית ראויה ואשר אמורה לתקן את העוול שנגרם לציבור. להלן נפרט את עיקרי עמדתנו.
7. אין להשאיר את שיעור התמלוגים הקיים ביחד עם הטבות המס הקיימות כיום אשר מגיע לסך של כ- 10.5%. על התמלוגים להיות כלי פיסקאלי מרכזי יותר במערכת הפיסקאלית הכללית בנושא זה. העלאת התמלוגים היא הכרחית, והסיבות לכך סוקרו אף בהמלצות הועדה, בעמוד 23, כדלקמן:
"התמלוגים מניבים למדינה הכנסה כבר מן תחילת ההפקה, ומבטיחים כי המדינה תזכה לרמה מינימאלית של הכנסות מכל פרויקט המנצל את משאביה. יש בכך אפשרות לשפר את יכולת החיזוי של הכנסות המדינה הצפויות. מבין הכלים הפיסקאליים האפשריים, תמלוגים נחשבים ככלי מוגן יחסית מפני מניפולאציות חשבונאיות, כיוון שהוצאות היזמים, למעט סייג שיפורט בהמשך, אינן נלקחות בחשבון בחישוב התמלוגים".
8. התמלוגים אם כן, מהווים כלי פיסקאלי 'שקוף', עליו יכולה המדינה להסתמך. דרך התמלוגים התשלום על משאב הטבע יגיע באופן מהיר יחסית לידי הציבור (מהשקל הראשון שנכנס לחברה) וחשוב לא פחות, קשה יותר לבצע מניפולציות חשבונאיות.
9. חסרונות השימוש בתמלוגים ניתנים לגישור, לדוג', על ידי קביעת שיעור תמלוגים משתנה על פי גובה ההכנסות/רווחים ופיקוח צמוד מפני בעיית "ההעברה". מניפולציית ה"העברה" היא אחת המניפולציות היחידות שניתנות בתמלוגים בניגוד למערכת מיסוי ענפה יותר החשופה למניפולציות מסובכות ורבות יותר. ניתן להתגבר על מניפולציה זו באמצעות פיקוח מערכת המיסוי על היזמים והשוואת מחירי השוק למחירים עליהם מדווח.
10. לאור זאת, יתרונות גביית התמלוגים עולים על חסרונותיו ועל כן, לדעתנו יש להעלות את סך התמלוגים מעל השיעור הקיים כיום.
תחילת גביית ההיטל מרגע החזרת ההשקעה של היזמים ללא תוספת של 50%.
11. מסקנות הועדה קבעו כי יש לגבות היטל אשר ייגבה מרווחי ה"יתר" של היזמים, לאחר שהיזמים יחזירו את השקעתם בפרויקט הגז, ולאחר תוספת של 50%.
12. המדובר בזכות יתר לטובת היזמים באופן חריג לנהוג בעולם וללא הסבר ראוי לסיבת הענקת זכות זו. ביתר המדינות המערביות נהוג לגבות היטל זה לאחר החזר השקעה בסך של 100% עד מקסימום של 130% מהשקעות היזמים. על כן, מדוע לקבוע תוספת של 50%? המדובר בהטבה שמרנית מעל מידת הצורך, המטה שוב את האיזון הראוי לטובת היזמים ועל חשבון כספי ציבור.
13. זאת בעיקר לאור העובדה שאין צורך במתן הטבה כזו על מנת לתמרץ את היזמים להשקיע בחיפוש ושאיבת גז. אנו מפנים לעמודים 73-74 למסקנות ועדת ששינסקי, שם נאמר במפורש כי עובדה היא שהיזמים קיבלו החלטה להשקיע בקידוח וחיפוש גז כאשר היתה הסתברות בת 35% למציאת מאגר גז בר הפקה בהיקף של כ-107 BCM, בעוד התברר כי היקף המאגר גדול פי שניים ויותר מהערכה זו. כך שלמרות הצפי הנמוך יחסית לנמצא להיקף מאגר הגז, השקיעו היזמים מפני שכלכלית השתלם להם. אין צורך במתן הטבות נוספות החריגות בהיקפן גם ביחס ליתר מדינות המערב.
14. תחום היזמות במשאבי נפט וגז מהווה ענף כלכלי המשתנה כדבר שבשגרה. זו אחת הסיבות שניתן למצוא בעולם שכיחות בשינויים במערכת הפיסקאלית בענף על פרויקטים בנושא הנדון. מכיוון שניסיון מדינתנו הינו דל, נכון לעכשיו, אין לקבוע כי קביעת מדיניות פיסקאלית חדשה תהווה מדיניות ללא אופציה לשינויים. למדינה זכות בסיסית לשנות במידת הצורך את המערכת הפיסקאלית על מנת להעלות את הכנסות המדינה ממכירת משאביה וניתן לעשות זאת גם ביחד עם הבטחה לשמירת יציבות הענף וודאות להשקעת היזמים במשאבי הטבע בארץ.
קרן ייעודית להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה
15. יש להפנות אחוזים משמעותיים מתקבולי המס והתמלוגים לקרן ייעודית, כמקובל בחוקים סביבתיים. קרן זו תשמש להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה וכן בגיבוש ויישום תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות. כך למשל, קיימות שלוש קרנות ייעודיות שהוקמו מכוח חקיקה: הקרן לשמירת הניקיון (מכוח החוק לשמירת הנקיון, התשמ"ד- 1984), הקרן למניעת זיהום ים (מכוח פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם- 1980 ותקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת זיהום ים), התש"ם- 1979) וקרן צער למען חיים (מכוח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד- 1994). כך גם בחוק שיקום קרקעות העתידי של מדינת ישראל כאשר גם הצעת חוק פרטית בנושא וגם תזכיר ממשלתי קובעים כי המנגנון למען שיקום קרקעות הוא מנגנון של קרן ייעודית בנושא זה.
16. הצורך בקרן ייעודית זו נובע מתוצאות הפעולות הנוכחיות והעתידיות להפקת הגז הטבעי אשר יובילו לכך שבעתיד, באופן טבעי, יתמעטו משאבים אלו ואף ייגמרו כליל (משאב הגז הוא משאב מתכלה). בנוסף, ייצור וצריכת אנרגיה באמצעות גז טבעי, שמהווה דלק פוסילי, אמנם עדיף על שימוש בדלק מפחם, ואולם, מייצר בכל זאת, גזי חממה ואף גורם לזיהום אוויר ובכך מזיק לסביבה.
17. לאור זאת, מקבלי ההחלטות כיום צריכים להתחשב בדורות הבאים, אשר יצטרכו להתמודד עם זיהום האוויר ופליטת גזי החממה כתוצאה מהשימוש בדלק פוסילי זה וכן עם התדלדלות משאב הטבע. קרן ייעודית זו תאפשר קידום טכנולוגיות שיחלישו את התלות העתידית בגז טבעי ודלקים פוסיליים אחרים ולכן ייטיבו את מצב הדורות הבאים.
18. התחשבות זו בדורות הבאים מתחייבת מעיקרון הצדק הסביבתי ואף מעקרון "המזהם משלם" אשר עוגן במדינת ישראל במסגרת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח- 2008. עקרון "המזהם משלם" נועד לתקן את המצב שהתקיים קודם לו, בו השתלם והיה כדאי כלכלית לבצע עבירות סביבתיות ולשלם בשל כך קנסות יותר מאשר לעמוד בתקנים הקבועים לפי חוק. במקרה דנן, אין כוונתנו לנזק הסביבתי שייגרם משאיבת הגז עצמו (על אף שגם זה צריך להיות מגולם במדיניות המס או כגבייה נפרדת ממערכת המס), אלא לנזק שייגרם לדורות הבאים משימוש מלא במשאב טבע ובכך שלילתו מהדורות הבאים.
19. מדינות רבות בעולם מקצות את סכומי התקבולים ממשאבי טבע למען הקמת קרן ייעודית. כך למשל, בנורבגיה הוקמה "קרן הפנסיה הלאומית" אליה מנותבים רוב תקבולי הנפט להם זכאית המדינה וזאת לצורכי השקעות ארוכות טווח, בעיקר מחוץ לנורבגיה. פירות ההשקעה מקרן זו משמשים לצרכים מדינתיים נוכחיים (כמו יצירת עודף תקציבי). בנוסף, קיים פיקוח על כך שההשקעות ייעשו רק בחברות אשר לא יוצרות נזקים סביבתיים חמורים.
20. כמו כן, במדינת אלסקה הוקמה ה- ""Alaska Permanent Fund, אליה מופנים לפחות 25% מכלל התקבולים של המדינה כתוצאה מחכירות כלל המינרלים, התקבולים ועוד. כיום, כ-50% מכלל תקבולי מדינת אלסקה מועברים לקרן זו ומעריכים שיש בה 35-40 ביליון דולרים. הקרן משמשת להשקעות מייצרות הכנסה בלבד.
21. קנדה, גיבשה הסכם מיסוי על גז טבעי, בשנת 2005, אשר מעביר את התקבולים הפדראליים ממשאב הגז, לשימוש למען מטרות סביבתיות בנות-קיימא בקהילות העירוניות. המחוזות השונים בקנדה חתמו על הסכמים מול הממשל הפדראלי, במסגרתו יועברו כספים למחוזות אשר יוצרים מסגרת מוסכמת מראש להשקעות בנושאי מים, פסולת וכיוצא בזה. בטורונטו, לדוגמה, הכספים אשר התקבלו מהממשל הפדראלי הועברו למטרת קידום התחבורה הציבורית והפחתת פליטות גזי החממה.
22. אף בארה"ב מבינים את הצורך בקרן ייעודית. בחודש יולי 2010 הונחה הצעת החוק S. 3641: National Endowment for the Oceans Act, אשר נכון לעת זו מטופלת בוועדת הקונגרס למסחר, מדע ותחבורה. מטרת הצעת חוק זו היא ליצור קרן לאומית לאוקיינוסים וזאת בכדי לקדם הגנה ושימור של האקוסיסטמות באוקיינוסים, החופים והאגמים של ארה"ב וכן למען מטרות נוספות.
23. הקרן הלאומית לאוקיינוסים, לפי הצעת החוק, תמומן, בין היתר, באמצעות העברת 12.5% מכלל התקבולים המגיעים לארה"ב כתוצאה מחכירות גז ונפט ימיות. ההערכה היא שהתקציב השנתי של הקרן יעמוד על ביליון דולרים.
24. אשר על כן, אנו פונים שנית לועדה ומבקשים כי תתייחס במסקנותיה הסופיות לנושא זה. אנו רואים בהחלטה על הקמת קרן ייעודית כחלק ממנדט הועדה ולדעתנו זו חובתה החוקית ואף המוסרית לדון בנושא הקרן הייעודית ולהמליץ על הקמת קרן זו מהסיבות שפורטו לעיל.
הצורך בבחינת העלאת גובה התמלוגים המשולמים בגין השימוש ביתר משאבי הטבע של המדינה לצרכים עסקיים
25. הצורך הדחוף במינוי ועדת ששינסקי לדון במדיניות הפיסקאלית של משאבי הנפט והגז תקף גם בעניין גובה התמלוגים המשולמים על-ידי גורמי תעשיה בגין השימוש במשאבי הטבע של במדינה, ובפרט בכל הנוגע לשימוש של כימיקלים לישראל בע"מ (להלן: "כי"ל") במשאבי הטבע של המדינה, הכוללים, בין היתר את ים המלח ומחצבי פוספטים, ואף דחוף יותר.
26. מינויה הראוי של ועדת ששניסקי פתח דיון ציבורי נרחב וחשוב בנוגע לצורך בהסדרת השימוש במשאבי טבע מתכלים לצרכים כלכליים ובכלל זה, הצורך בקביעת תגמול הולם לציבור בגין השימוש במשאבים אלו, הצורך להפנים את העלויות החיצוניות בגין השימוש בהם והאירו את הצורך הדחוף בשינויי מדיניות הניהול והשימוש של משאבי טבע נוספים.
27. דוגמא בולטת ומובהקת בנושא זה הינה הסדרת השימוש במחצבי ים המלח לצרכים התעשייתים של כי"ל, אשר הסדרתה נכון להיום קבועה במסגרת חוק הזכיון האנכרוניסטי (בדומה לחוק הנפט). המדיניות הפיסקאלית החלה כיום בנוגע לתקבולים בגין השימוש בים המלח כפי שקבועה בחוק הזכיון מביאה לתוצאה קשה מבחינת אינטרס הציבור. למעשה התוצאה כיום היא הנאת חברת כי"ל ממשאב ציבורי יקר ערך וקבלת רוב התמורה בגין השימוש בו מבלי שגובה התמלוגים הקבועים בחוק הזכיון מביאים לידי ביטוי את ציבוריות ונדירות המשאב. חמור יותר הוא, כי בניגוד למשאבי הגז והנפט, אשר מציאתם נעשית תוך סיכון כלכלי בתהליך החיפוש והאיתור, הרי שבכל הנוגע לשימוש בים המלח לצרכי הפקת מחצבים, לא נדרש כל סיכון באיתורו. דבר אשר מחזק אף הוא את הצורך בבחינת העלאת התקבולים. בנוסף, הפגיעה בים המלח בגין הפעילות התעשייתית הינה מוכחת וידועה. כך, לפי מסמך המדיניות לים המלח וחופיו (תמ"א 13) הפעילות התעשייתית בים המלח תורמת ל-20% מירידת מפלס ים המלח באגן הצפוני, על הנזקים הנלווים לכך (פגיעה בתשתיות, היווצרות בולענים וכו'). אף בעניין זה, יש להעלות את התמלוגים על מנת שאלו יגלמו את הנזק הסביבתי הנגרם בגין פעילות הכריה ואף יתמרצו את כי"ל לעשות שימוש בתהליכי ייצור שאין בהם כדי לפגוע בסביבה. זאת לצד הצורך להטיל תנאים סביבתיים מחמירים הנוגעים לצמצום ההשפעות הסביבתיות של כי"ל על ים המלח.
28. אשר על כן, אנו סבורים כי את הדיון הציבורי, המשפטי והכלכלי הראוי וההכרחי שמינוי ועדת ששניסקי הוביל אליו, יש להרחיב ולבחון ביחס למשאבי טבע אחרים ובפרט משאבי הטבע של ים המלח, כמפורט לעיל, ויפה שעת אחת קודם. בחינה זו צריכה להיעשות באופן מלא תוך שקיפות ושיתוף הציבור בהחלטותיו.
29. לכל הפחות, על ועדת ששניסקי להתייחס בהמלצותיה הסופיות למשאבי טבע נוספים אשר ניהול השימוש בהם לצרכי תעשיה זקוק להסדרה מחודש ולהצביע על העקרונות הכללים הראויים לצורך הסדרת השימוש במשאבים אלו, על בסיס הנסיון שצברה בנושא זה במסגרת עבודתה. כאמור, הציפיה הנורמטיבית הסבירה הינה שתחומים אלו לא ישארו ללא מענה הולם.
30. נציין, כי פנינו בעניין זה ביום 19.9.2010 לכבוד שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אך טרם התקבל מענה למכתבנו.
31. לאור כל האמור לעיל, אנו מבקשים מהוועדה לשקול בעת גיבוש מסקנותיה הסופיות את עמדתנו זו כפי שפורטה לעיל ולאפשר לנציג מטעמנו להופיע בפני כבוד הוועדה ולהציג בפניה את הטיעונים באופן מלא למען האינטרס הציבורי בדבר העלאת התמלוגים והמיסוי הקיים בגין הפקת הגז הטבעי ואת הנימוקים להפניית אותם הכספים לקרן ייעודית, וכן נבקש להתייחס לצורך הציבורי, החוקי, הסביבתי והכלכלי בשינוי מן היסוד של המדיניות הפיסקאלי החל על יתר משאבי הטבע של המדינה ובפרט על כי"ל, בשל השימוש במשאב ים המלח, הכל כפי שפורט במכתב זה.
32. נודה לתשובתכם בדבר זימון נציג מטעמנו לשם הופעתו בפני כבוד הועדה בהקדם.
