הרבה שואלים על הקשר בין משבר האקלים לבעיית הזיהום במפרץ חיפה. אז אני כותב את זה כניסיון לענות.
הפליטות הישירות והעקיפות מבתי הזיקוק
בתי הזיקוק והמפעלים הנלווים פולטים הרבה זיהום אוויר ופולטים הרבה גזי חממה. בתי הזיקוק עם לכלול את החלק שמייצר פלסטיק - כרמל אולפינים, מייצר כ 2.5 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה. את זה אפשר לראות במפל"ס שלהם באתר המשרד להגנת הסביבה.
מכיון שסך הפליטות של ישראל הן 80 מיליון טון בשנה זה יוצא משהו כמו 3%.
אבל התוצרים של בתי הזיקוק כמו בנזין, סולר, נשרפים אחר כך במנועים השונים. הפלסטיק עובר תהליכים במפעלי הפלסטיק וזה מייצר פליטה הרבה יותר גדולה. התחבורה אחראית על כ 23% מסך גזי החממה של ישראל וחלק גדול מהדלק מיוצר בבז"ן. מפעלי פלסטיק הם חלק גדול מהתעשייה. שינוע הדלקים, שינוע שריפה והטמנת הפלסטיק גם מביא לפליטות.
האם סגירת בתי הזיקוק תוריד את הפליטות?
אז, לכאורה, ברור שסגירת בתי הזיקוק תוריד בהרבה את הפליטות, בדיוק כמו את זיהום האוויר. יש בעיה אחת: במיקרה זה ישראל פשוט תוכל לקנות תזקיקים מוכנים מחו"ל, כלומר בית זיקוק אחר בחו"ל יגביר את התפוקה כדי למלא את הפער ומהמנועים ומפעלי הפלסטיק תיפלט אותה כמות של פליטות רק שהבנזין והפלסטיק יגיעו מבית זיקוק מחו"ל. יוצא לכאורה שבסך הכל הפליטות לא יקטנו. אותו הדבר לגבי זיהום האוויר.
הפליטות הישירות והעקיפות מבתי הזיקוק
בתי הזיקוק והמפעלים הנלווים פולטים הרבה זיהום אוויר ופולטים הרבה גזי חממה. בתי הזיקוק עם לכלול את החלק שמייצר פלסטיק - כרמל אולפינים, מייצר כ 2.5 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה. את זה אפשר לראות במפל"ס שלהם באתר המשרד להגנת הסביבה.
מכיון שסך הפליטות של ישראל הן 80 מיליון טון בשנה זה יוצא משהו כמו 3%.
אבל התוצרים של בתי הזיקוק כמו בנזין, סולר, נשרפים אחר כך במנועים השונים. הפלסטיק עובר תהליכים במפעלי הפלסטיק וזה מייצר פליטה הרבה יותר גדולה. התחבורה אחראית על כ 23% מסך גזי החממה של ישראל וחלק גדול מהדלק מיוצר בבז"ן. מפעלי פלסטיק הם חלק גדול מהתעשייה. שינוע הדלקים, שינוע שריפה והטמנת הפלסטיק גם מביא לפליטות.
האם סגירת בתי הזיקוק תוריד את הפליטות?
אז, לכאורה, ברור שסגירת בתי הזיקוק תוריד בהרבה את הפליטות, בדיוק כמו את זיהום האוויר. יש בעיה אחת: במיקרה זה ישראל פשוט תוכל לקנות תזקיקים מוכנים מחו"ל, כלומר בית זיקוק אחר בחו"ל יגביר את התפוקה כדי למלא את הפער ומהמנועים ומפעלי הפלסטיק תיפלט אותה כמות של פליטות רק שהבנזין והפלסטיק יגיעו מבית זיקוק מחו"ל. יוצא לכאורה שבסך הכל הפליטות לא יקטנו. אותו הדבר לגבי זיהום האוויר.
בדיוק בגלל זה, ארגונים ומשרדי ממשלה שונים מנסים להתעסק עם צרכני הקצה - להעביר אנשים ממכוניות לאופניים, לסגור תחנות כוח על פחם, נפט או גז וכדומה. זה מצמצם את הפליטות במובן המיידי.
למרות זאת, סגירת בתי הזיקוק כנראה תביא להפחתה בפליטות שהוזכרו קודם וזה למה:
1. לא רק אנחנו פועלים לסגירת בתי הזיקוק. הלחץ קיים כמעט בכל המדינות האחרות בעולם. הלחץ יוצר שאיפה להשקיע בתעשייה בטוחה יותר שאין סיכוי שמישהו יפריע לה, כלומר למשהו נקי יותר.
1. לא רק אנחנו פועלים לסגירת בתי הזיקוק. הלחץ קיים כמעט בכל המדינות האחרות בעולם. הלחץ יוצר שאיפה להשקיע בתעשייה בטוחה יותר שאין סיכוי שמישהו יפריע לה, כלומר למשהו נקי יותר.
2. תחרות בין בתי הזיקוק יוצרת ירידה במחיר התוצרים. ככל שיש פחות בתי זיקוק, פחות היצע, המחיר עולה ויש יותר סיכוי שיעברו למשהו נקי יותר כי זה יותר זול.
3. כאשר יש בתי זיקוק יש לובי חזק שלהם בממשלה ובכנסת. הלובי הזה מונע לא רק סגירת בתי זיקוק או הוצאתם מריכוזי אוכלוסייה אלה גם שינוי בצרכני הקצה. לדוגמה העברת שבילי אופניים, מסלולים יעודיים לאוטובוסים או איסור על פלסטיק חד פעמי. אולי בין היתר בגלל זה בישראל יש פחות פעילות אקלימית מאשר בדנמרק. כאשר אין תעשייה המעוניינת בהמשך שימוש בדלקים פוסיעליים אין גם לובי כזה.
ההשפעות עליהם מדברים פחות
יש כמה השפעות עליהם מדברים פחות למרות זאת הם גם חשובים.
* בתי הזיקוק והזיהום הנגרם מהם גורמים לכך שאנשים רוצים להתגורר כמה שיותר רחוק מהם. לכן רוצים לכרות את יערות חיפה ולבנות במקומם שכונות. לכן עיריית קרית אתא בונה שכונות על השטחים הירוקים במזרח העיר. הדבר גורם לעלייה בפליטות כי עצים קולטים פחמן דו חמצני, אבל גם מגביר את אי החום העירוני יוצר אפשרויות למפולות בוץ (כי אין עצים על מדרונות הכרמל), ומגביר זיהום אוויר כי העצים קולטים אותו.
אם יסגרו את בתי הזיקוק, יפסיקו את הבנייה על השטחים הירוקים במפרץ חיפה ואת הבתים המתוכננים יבנו במקומם אפשר יהיה לבנות ב 20 שנה הקרובות בלי להרוס מטר אחד של שטחים ירוקים במפרץ חיפה. התכנון הוא לבנות עד 100,000 יחידות דיור, מה שיספיק ל 372,000 בני אדם, לפי ממוצע הנפשות במשק בית בישראל.
זה יכול להציל מיליוני עצים מה שלא רק יגרום לשיפור האקלים העולמי דרך קליטת פחמן דו חמצני, אלה גם לירידה בעומס החום באיזור, ירידה בזיהום האוויר וכך הלאה.
* בגלל שהאנשים רוצים לגור כמה שיותר רחוק מבתי הזיקוק השכונות נבנות בקצוות המטרופולין ולא באמצע. זה מאריך את המרחק בין הבית למקום הלימודים, העבודה, הבילוי, בתים של אנשים שרוצים לבקר. הדבר גורם ליותר פליטות מתחבורה. גם כי אנשים נוסעים יותר זמן וגם כי במקרה זה הם לא ילכו ברגל או על אופניים.
אפילו באטובוס קשה להשתמש למרחקים ארוכים כי לוקח לו יותר זמן לעצור בכל התחנות.
תהליך זה ממחזר את עצמו. ככל שלאנשים יש יותר מכוניות, הם צריכים יותר חניות וכבישים.יותרכבישים כי המכוניות יוצרות פקק וצריך לבנות מעקף. כאשר יש יותר חניות וכבישים צפיפות הבנייה נמוכה יותר. זה יוצר מרחק גדול יותר בין הבית למקום העבודה, הבילוי, הלימודים וכדומה והתהליך חוזר על עצמו.
שינויי האקלים מגבירים את זיהום האוויר
שינויי האקלים בעצמם גובים מחיר גבוה בישראל. מדובר בתחלוה ותמותה ממחסור במגנזיום במים מותפלים שאליהם נאלצנו לעבור בגלל הבצורת, מעומס חום ומהגברת זיהום האוויר.
הגברת זיהום האוויר כמובן מסוכנת יותר באזורים בהם הוא גם ככה גבוה, כמו במפרץ חיפה. לכן הפחתת זיהום האוויר, הוצאת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסייה, חשובה גם כהסתגלות לשינויי האקלים (אדפטציה).
* בגלל שהאנשים רוצים לגור כמה שיותר רחוק מבתי הזיקוק השכונות נבנות בקצוות המטרופולין ולא באמצע. זה מאריך את המרחק בין הבית למקום הלימודים, העבודה, הבילוי, בתים של אנשים שרוצים לבקר. הדבר גורם ליותר פליטות מתחבורה. גם כי אנשים נוסעים יותר זמן וגם כי במקרה זה הם לא ילכו ברגל או על אופניים.
אפילו באטובוס קשה להשתמש למרחקים ארוכים כי לוקח לו יותר זמן לעצור בכל התחנות.
תהליך זה ממחזר את עצמו. ככל שלאנשים יש יותר מכוניות, הם צריכים יותר חניות וכבישים.יותרכבישים כי המכוניות יוצרות פקק וצריך לבנות מעקף. כאשר יש יותר חניות וכבישים צפיפות הבנייה נמוכה יותר. זה יוצר מרחק גדול יותר בין הבית למקום העבודה, הבילוי, הלימודים וכדומה והתהליך חוזר על עצמו.
שינויי האקלים מגבירים את זיהום האוויר
שינויי האקלים בעצמם גובים מחיר גבוה בישראל. מדובר בתחלוה ותמותה ממחסור במגנזיום במים מותפלים שאליהם נאלצנו לעבור בגלל הבצורת, מעומס חום ומהגברת זיהום האוויר.
הגברת זיהום האוויר כמובן מסוכנת יותר באזורים בהם הוא גם ככה גבוה, כמו במפרץ חיפה. לכן הפחתת זיהום האוויר, הוצאת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסייה, חשובה גם כהסתגלות לשינויי האקלים (אדפטציה).
