עצומה של גרינפיס בעד האנושות ונגד הנפט Greenpeace Oil Petition

הצטרפו כדי להגן על כדור הארץ מהסכנות הטמונות  בשימוש בנפט חתמו על העצומה 

אמנם עצומות ברשת אינן מאוד יעילות אבל גם אינן דורשות מאמץ לכן כדאי לחתום ולהזמין חברים לחתום

תנו גז לדורות הבאים - כתבה מאת אבי דבוש בעתון The Marker

ההכנסות מהגז תמר ובסיכוי גבוהה לויתן ויתכן שגם מתגליות נוספות יכול לעבור לטייקונים ולחברות מחו"ל או לאזרחי ישראל 

כסף לתאגיד בין בינלאומי ברור שאינו מגיע לארץ, כסף לטיקון ישראלי גם הוא אינו מועיל במיוחד משום שהטיקון יכול להשקיעו בחו"ל וחלק גדול מהוצאותיו הפרטיות הם בחו"ל כגון מטוסים פרטיים בתים כמו הארמון של לבייב באנגליה מכוניות מיבאות שיזללו דלק מיובא...

לכן הכנסות שמגיעות לממשלה מתפזרות יותר בין האזרחים אפילו אם יופנו למנגנון ציבורי מנופח. אבל  כמובן ביזבוז כספי הציבור אינו הדרך המיטבית להשתמש בהכנסות מהגז ובזה עוסק המאמר של אבי.

תנו גז לדורות הבאים - הרווחים יצמצמו פערים חברתיים

16.9.2010   אבי דבוש  The Marker

בעניין זה קיימת קואליציה רחבה להגדלת הכנסות המדינה

אני מודה: היחסים שלי עם הגז הטבעי אינם פשוטים. הם הולכים לתחילת העשור הקודם, סביב המאבק בתוכנית להקמת תחנת כוח פחמית. אלה היו ימי ראשית הגז הישראלי, כאשר ים תטיס החלה בקידוחים שלה מול מימי אשקלון.

היה מפתה אז להתייחס לגז הטבעי כחלופה המרכזית לתחנה פחמית. הגז הטבעי, דלק פוסילי מזהם בפני עצמו, אבל פחות, היה אמור למלא את החזון של משק אנרגיה חסכני, התלוי באנרגיות מתחדשות. מאז עברו גלונים רבים של גז בצינור הימי ובשנה האחרונה זכינו לתגליות גז אדירות. התגליות בקידוחי תמר ואולי גם לווייתן מחדדות שאלות ערכיות: הכוונה היא להשקעת משאבים חברתיים וסביבתיים מסיבייים, ניצול משאבי הטבע ושאלת הדורות הבאים.

מאות מיליארדי השקלים שנחים להם בדמות גז ונפט בקידוחים החדשים, יכולים להגדיל את השמיכה הפיננסית הישראלית, המרוטה והקצרה תמיד. המשאבים הנוספים יכולים לשמש לצמצום פערים חברתיים, באמצעות השקעה בדיור, חינוך ותשתיות תעסוקה. הם יכולים גם לשמש כהשקעה למען הדורות הבאים בהפיכת משק האנרגיה הישראלי, בתוך שני עשורים, למשק הנשען, בעיקר, על אנרגיות מתחדשות. כל זה דורש שינויים באופן חלוקת ההכנסות מרווחי הגז והנפט.

המודל הנורווגי יכול להוות מגדלור ודוגמה למשטר חלוקת הכנסות שייצר קרן חברתית בהיקף אדיר של קרוב ל-500 מיליארד דולר, סכום המבטיח מימון רשת הרווחה הנורבגית לשנים רבות קדימה. בעניין זה קיימת קואליציה נדירה ברמה הפוליטית והאזרחית שיש להגדיל באופן משמעותי את הכנסות המדינה מרווחי הגז והנפט.

הזירה הרלוונטית כרגע היא ועדת ששינסקי, הבוחנת את ההיבטים הפיסקליים של הנושא. חברי הוועדה צפויים להגיש הצעה להגדלת הכנסות המדינה, באמצעות הגדלת התמלוגים או באמצעות מודל מיסוי מחודש. המלצות כאלה יעבירו את כובד המשקל לזירה הפוליטית, לצורך החלטות ממשלה וקידום חקיקה בנושא.

אסור שנסיק מכך שתפקידו של הציבור הוא רק לעקוב אחרי תהליכים שקופים ורציונליים, שיביאו לידי מיצוי דיון המביא בחשבון את האינטרסים והשיקולים השונים, אשר בסופו תתקבל ההחלטה הרצויה. אל לנו לשכוח כי ניסיונה של ממשלת שרון להגדיל את הכנסות המדינה ב-2002 נתקל במתקפה מוצלחת חסרת תקדים של אנשי לובי ומשפטנים מטעם חברות האנרגיה.

לגיטימי שחברות האנרגיה יבקשו לשמר את רווחיהן העצומים. בעייתי ביותר שאנחנו, כאזרחים, נפקיר את הזירה ולא נשמיע את קולנו כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות.

הכותב הוא מנהל התוכניות בשתיל, מבית הקרן החדשה לישראל

בגרנלנד רואים את שינויי האקלים אבל הפחתת הפליטות זה כבר מוגזם

מסיבת עיתונאים של המועצה הארקטית בוועידת קופנהגן לכבוד דוח חדש ומעודכן על מצב הקרח בעולם כולל ההימליה. בקצרה המצב חמור יותר מהדוח של ה-IPCC משנת 2007 אשר הסתמך על מחקרים שפורסמו עד 2005 ולכן סבל מחוסר עדכון של 18 חדשים. (לאחר פרסומו של הדוח הגיעה המינימום של הקרח הימי בשנת 2007 שהפתיע בקוטנו יחד עם פתיחת המעבר הצפון מערבי)

2 מעלות בעולם פירושם עליה של 5 מעלות באזור הארקטי כפי שקרה בתקופה הבין קרחונית הקודמת אמיין Eemian כאשר פני הים היו גבוהים יותר ב-5 מטר מאשר כיום. (מה שלא מוזכר במסיבת העיתונאים היא העובדה שרמת ה-CO2 כיום מתקרבת ל-400ppmv ואילו באמיאן היתה פחות מ-300.)

החלק המעניין בסרטון הם ההסברים של נציג גרינלנד מדוע הפליטות של גרינלנד צריכות לעלות בצורה משמעותית. אם נרצה לעצור את שינויי האקלים כל העולם יצטרך לפחית את הפליטות. למרות שכיום הפליטות של גרינלנד שוליות ביחס מדינות גדולות הפליטות של גרינלנד עדיין גדולות יותר מהפליטות של כל אזרח קנדי או אמריקני. בכל מקרה גרינלנד היא דוגמה מצוינת לשאר מדינות העולם שמסכימות לצורך להפחתת הפליטות אבל לא מוכנות לשום מאמץ או חוסר נוחיות (לפעמים מדומה) הדרוש כדי להגיע להפחתה משמעותית. לגרינלנד יש מספר תרוצים 

• 
  
  
  גרינלנד (אשר נמצאת בתהליך של קבלת עצמאות מדנמרק) היא מדינה מתפתחת

• 
  
  
  כיום 40% מהתקציב הממשלתי מקורו בסיוע של דנמרק וכדי להחליפו יש צורך בהכפלת הפליטות

• הדרישה העולמית הגוברת לחומרי גלם ביחד עםשינויי האקלים שמביא לנסיגת הקרח יוצרים הזדמנות לגרינלנד שלא הוגן יהיה לדרוש מימנה לוותר עליה בעוד שמדינות אחרות ניצלו הזדמנויות לפיתוח בעבר.

לכן גרינלנד תתיפתח בצורה אחראית ואקולוגית, ומשום כך היא מוכנה להפחית את הפליטות הביתיות ביחס לשנת 2007 (כמדומני)

אל הסרטון של מסיבת העתונאים 

הסרטון נמצא באתר של

UNFCCC - United Nations Framework Convention on Climate Change הגוף האחראי להסכמי (או חוסר הסכמי) הפחתת הפליטות . באתר יש סרטונים נוספים שהם מקור ראשוני להבנת שיחות האקלים. 

           UNFCCC Webcast

United Nations Climate Change Conference, Dec 7 - Dec 18 2009 Copenhagen

הדוח המדובר

pdf

Melting snow and ice 

A call for action 

A report commissioned by Nobel Peace Prize laureate Al Gore 

and Norway’s Minister of Foreign Affairs Jonas Gahr Støre 

© Centre for Ice, Climate and Ecosystems, Norwegian Polar Institute  

Polar Environmental Centre, NO–9296 Tromsø, Norway 

ice.npolar.no  

מקור לרמת ה-CO2 בעבר שימו לב לזמן שעבר בין הגעת המאמר Received לנייצ'ר לאישורו Accepted

High-resolution carbon dioxide concentration record 650,000–800,000 years before present - Lüthi etal

Nature 453, 379-382 (15 May 2008) | doi:10.1038/nature06949; Received 12 October 2007; Accepted 17 March 2008

מקור נוסף 

On temperature and CO2 in the past Skeptical Science