מאת אמנדה ריפליי מחברת הספר הבילתי ניתן לדמין: מי שורד כאשר קורה אסון - ולמה
כניראה הכי חשוב לדעת מראש על השלב הראשון. נצולים של שריפות, התקפות טרור וטביעת אוניות כולם ספרו לי על כמה יכול להיות חזק באון בלתי יאמן השלב של ההכחשה.
.....
האינסטינקט הריאשוני שלנו הוא לנרמל את המצב - להעלות הסברים יצירתיים באופן פרוע ומרגיעים מדוע עשן יכול להתגנב לאורך התיקרה או למה מסכות החמצן השתחררו מתקרת המטוס.
ובנושא הבלוג מדוע עולות הטמפרטורות בעולם למשל קרינה קוסמית
כניראה הכי חשוב לדעת מראש על השלב הראשון. נצולים של שריפות, התקפות טרור וטביעת אוניות כולם ספרו לי על כמה יכול להיות חזק באון בלתי יאמן השלב של ההכחשה.
.....
האינסטינקט הריאשוני שלנו הוא לנרמל את המצב - להעלות הסברים יצירתיים באופן פרוע ומרגיעים מדוע עשן יכול להתגנב לאורך התיקרה או למה מסכות החמצן השתחררו מתקרת המטוס.
ובנושא הבלוג מדוע עולות הטמפרטורות בעולם למשל קרינה קוסמית
Fighting for survival -BBC
3 September 2008
By Amanda Ripley
Author of The Unthinkable: Who Survives When Disaster Strikes - and Why
The first phase may be the most important one to know about in advance. Survivors of fires, terrorist attacks and shipwrecks have all told me how incredibly powerful this period of disbelief can be.
On the deck of the Estonia ferry, which sunk in the Baltic Sea in 1994, one man smoked a cigarette. Others sat in groups, doing nothing, as the water surged onto the ship.
The most common response in most disasters is not panic, but rather the opposite.
Our first instinct is to normalize the situation - to come up with wildly creative and reassuring explanations for why smoke might be creeping across the ceiling or why oxygen masks might have dropped from the airplane ceiling
3 September 2008
By Amanda Ripley
Author of The Unthinkable: Who Survives When Disaster Strikes - and Why
The first phase may be the most important one to know about in advance. Survivors of fires, terrorist attacks and shipwrecks have all told me how incredibly powerful this period of disbelief can be.
On the deck of the Estonia ferry, which sunk in the Baltic Sea in 1994, one man smoked a cigarette. Others sat in groups, doing nothing, as the water surged onto the ship.
The most common response in most disasters is not panic, but rather the opposite.
Our first instinct is to normalize the situation - to come up with wildly creative and reassuring explanations for why smoke might be creeping across the ceiling or why oxygen masks might have dropped from the airplane ceiling
