10.3.2011

תקלה בגז מים טטיס: השר לנדאו: "שלא נתעורר למציאות נטולת גז" על העלות של תחנה דו דלקית באשקלון לעומת מחזור משולב

מחברת נובל אנרג'י התקלה תוקנה ואספקת הגז תחודש. התקלה אירעה אחרי הפסקה יזומה של הזרמת גז בעקבות עבודות תחזוקה, ומקורה כנראה במערכת המיחשוב. שר התשתיות קורא לראש הממשלה לקיים דיון דחוף, לאישור הקמת תחנת הכוח הדו-דלקית באשקלון
תני גולדשטיין  ynet 5.3.11
"אני קורא לראש הממשלה לקיים דיון דחוף, במסגרתו תאושר הקמת תחנת הכוח הדו-דלקית באשקלון במסלול ירוק ומהיר. אני דורש מראש הממשלה לקחת אחריות ולדאוג לכך שמשרד האוצר והעומד בראשו יסירו ת החסמים לקידום פיתוח פרוייקט 'תמר'. העדפת רווחים כלכליים לטווח הארוך, על פני צרכי האנרגיה המיידים, גורמת למשק לשלם מחירי עתק במונחי סביבה וכלכלה כבר היום"
עד כאן שר התשתיות
כעת ישראל יכולה להיות בבעיה מידית אם אין גז אפשר לייצר חשמל באמצעות סולר יותר מזהם אבל בעת חרום אין בררה. כמה סולר יש בארץ?  
אנני יודע מה הרזרבות הסולר של חברת החשמל אבל כפי שהזכרתי בפוסט קודם אין לישראל רזרבות כלליות של דלק בניגוד למדינות האיחוד הארופי ולמדינות החברות ב-IEA אשר מחזיקות במינימום רזרבות של שלושה חדשים.
כעת כמה זמן יקח לבנות תחנה דו דילקיתבאשקלון? בארופה מדובר על 4 שנים כניראה שבישראל לא יקח הרבה פחות זמן ): .
הגז מתמר יוכל להגיע בעוד שנתיים במיקרה הטוב. הגז מתמר יוכל להגיע בעוד שנתיים במיקרה הטוב. לכן הפחרון המידי יחסית הוא פיתוח מאגר נועה הסמוך  למארי-B שניתן לעשותו תוך כשנה. ולדרוש מהזכיניות לפתחו מידית לפי חוק הנפט. ובמידה ולא יפעלו כנידרש לקחת את הזיכיון בחזרה. כנ"ל אם יטענו שאין כדאיות כלכלית לפיתוח.
אם שר התשתיות עוזי לנדאו רוצה לשפר מהר את הביטחון האנרגטי זאת הדרך ולא תחנה שתקום במיקרה הטוב בעוד ארבע שנים.

במקביל ניתן להתחיל לטפל ביצירת מאגרי דלק אסטרטגיים כפי שנעשה בעבר ולהמשיך בטיפול במסוף לקליטת גז נוזלי LNG

לפי מקורותי במשרד התשתיות התחנה אמורה לעבוד על גז ולהשתמש בפחם רק לגיבויי. לא מפתיע בהתחשב שכיום יותר זול לייצר חשמל מגז  מאשר מפחם.


כעת חשבון קצר (back of the envelope)
הנצילות של תחנה סופר קרטית היא עד 45% במיקרה הטוב (וכנראה שאפילו פחות ביחוד לחוף הים החם שלנו ו~42% יותר ראלי) הנצילות של מחזור משולב על גז (מחז"ם) יכולה לעבור את ה-60% (ל-GE וסימנס יש מערכות כאלו למכירה). לכן כדיי להפיק את אותה כמות חשמל יש צורך בשליש יותר גז לפחות.
לפי הדוח התקופתי של חברת החשמל לישראל (חחי) בשנת 2009  הפעילה חחי 8 יחידות של מחז"מים בחמישה אתרים בהספק מותקן של 2,848
הופקו ע"י המחזמים 10,180 מיליון קוט"ש
ולשם כך השתמשו ב-1,241 אלף טון גז טבעי (חלק מהנתונים מהדוח הסטטיסטי ל-209 של חחי)
באשקלון מדובר על יחידה נוספת של 1260MV אם נניח זמן הפעלה דומה למחזמי"ם כיום נוכל להעריך בגדול את צריכת הגז של התחנה החדשה כמחז"ם.
1260/2,848 = X/1,241 לכן צריכת הגז של התחנה החדשה כמחז"מ תהיה בסביבות 540 אלף טון גז
אם נשתמש בגז להפעלת תחנה קיטורית סופר קריטית נאלץ להוסיף עוד 1/3 שהם 180 אלף טון

המחיר הממוצע לטון גז שישלמה חברת החשמל היה בשנת 2009 היה 816 ש"ח לטון. ולכן התחנה הדו דילקית המיועדת תעלה עוד 146,000,000 ש"ח או בסביבות 150 מיליון ש"ח עודפים לשנה מעל עלות של מחז"ם
כמובן החישוב הוא מקורב ומוערך בילבד חישוב מדויק צריך להתחשב בדיגמיי התחנה הקיטורית והמחז"ם והתאמתם לטמפטרות העונתיות . ההרכב הגז שעות ההפעלה... 
ל-10 שנים נקבל עלות עודפת של מילייארד וחצי ש"ח.
מחיר תחנה פחמית הוא כ-2 מיליארד דולר
לפי הערכה של DOE/NETL עלות מחז"ם תהיה בסביבות 550 דולר לקילוואט לכן 1260MV יעלו כ-700 מיליון דולר
לכן עלות ההקמה של מחז"ם זולה בכמיליארד דולר מתחנה פחמית. (ללוא תוספת עבור הפיחתה לדו דליקית + גז)
וכעת נשאר לשאול האם ב~5 מיליארדים ניתן להבטיח את אספקת החשמל ברמה דומה לזאת של תחנה פחמית.? כאשר סביר שחלק מההשקעות יתרמו גם לאבטחת ההספקה לשאר התחנות שעובדות על גז יש הצדקה להשקיע מעבר לחמישה מיליארד ש"ח.
צעד ראשון בכיוון עשתה חברת החשמל כאשר סיכמה במכתב כוונות על שרותי אכסון גז במרי B של ים תטיס. 


לסיכום
החישוב לעיל אינו מדויק אם מפרידים בין תחנות סופר קריטיות לאולטרה סופר קריטיות לא ברור לי אם יש בכלל בעולם תחנה סופר קריטית אשר מגיעה ל-45% אחוזיי נצילות ובכל מיקרה ליד הים התיכון החם הנצילות יורדת גם מחז"מים מושפעים לרעה מהטמפרטורה הסביבתית. ולכן אותו מחז"ם יתן תוצאות שונות בישראל ובגרמניה.
אבל בגדול ברור שתחנה דו דלקית באשקלון תעלה מילארדים יותר מאשר מחז"ם. וגם עלות הגז הנוסף תהיה מסדר גודל של מאה מיליון ש"ח לשנה.
ולכן יש לבדוק את האפשרות כיצד להבטיח את אספקת החשמל כאשר היצור מבוסס על מחז"מים. הבטחת כמות משעותי במרי B הקרוב יחסית לחוף היא צעד ראשון. כאשר הוספת מאגר נועה למערכת מוערכת ב-200 מליון דולר (פחות מ-20% מ) ראוי לשקול גם את האפשרות לחברו לחוף ישירות כדיי ליצור כפילות במערכת.
גם את המערכת היבשתית ניתן להכפיל כפי שמשורטט בתוכניות לפיתוח רשת הגז הטבעי. הוספת מסוף גז נוזלי LNG ושמירה על מלאי דלק אסטרטגי יועילו גם כן (באחת הדוחות של חברת החשמל מוזכר מלאי כזה הבעיה שבקצא"א לא שמעו עליו).
יש מקום לבדוק גם הוספת מאגר יבשתי. מאגר של LNG יכול להתגבר על תקלה של מספר שעות כמו התקלה האחרונה. ומאגר תת קרקעי יכול להספיק לזמן רב (אולי במאגר שהופק מימנו גז במידבר יהודה). ובינתיים רצויי לבדוק את האפשרות להפוך גז טבעי לנוזל שניתן לשמור בקלות. טכנולוגיה להפיחת גז לנוזל קיימת ומנוצלת בצורה מיסחרית בעולם ע"י מספר חברות. Gas to liquids -  GTL הגדולשבפרויקטים הוא פרל של של -Shel   Pearl GTL כמובן מתקן כזה יועיל במיוחד לניצול יעיל של הגז בתמר וליויתן כדיי להפוך אותו למוצרים אשר ישאירו יותר כסף ועבודה בארץ לעומת יצוא לחו"ל של גז אשר יועיל להתקף של המחלה ההולנדית.

מקורות





06/03/2011, לילך ויסמן  עמירם ברקת  גלובס
 
" במאגר נועה יש גז בכמות המסוגלת להשלים את המחסור בגז במקרה שהזרמת הגז המצרי לישראל לא תחודש ועד שתחל הזרמת הגז מתמר. עד כה נמנע שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, מלהורות לבעלי הזכויות בנועה, נובל אנרג'י וקבוצת דלק, לפתח אותו. במשרד התשתיות הסבירו זאת בשיקולים מדיניים, כלומר בצורך לתאם את פיתוח המאגר עם הרשות הפלסטינית."
"במאגר נועה יש, לפי הערכות, כ-7-8 BCM. יש לו יתרון גדול על פני עזה מרין - קרבתו לתשתית ההפקה וההולכה של ים תטיס, המפיקה גז ממאגר מארי-B הסמוך. על פי הערכות, קרבה זו תאפשר להפיק גז מנועה בתוך שנה בלבד מקבלת ההחלטה על כך ובעלות נמוכה - 200 מ' דולר."




 FOSSIL FUEL FIRED POWER GENERATION
Case Studies of Recently Constructed Coal and Gas-Fired Power Plants
IEA 20072

Coal-Fired Power PDF
IEA ETSAP - Technology Brief  E01 – April 2010

GE's H System* power island (H System) is an advanced combined cycle system capable of breaking the 60 percent efficiency barrier integrating the gas turbine, steam turbine, generator and heat recovery steam generator into a seamless system.









Cost and Performance Baseline for Fossil Energy Plants