15:53 13 December 2011 by
Fred Pearce, New Scientist, Durban
עשור מסוכן: מה אחריי עסקת האקלים של דרבן.
פרד פירס ניו סינטיסט דרבן 13 דצמבר 2011
פרד כיום כותב ויועץ לניו סינטיסט כתב מספר ספרים על שינויי האקלים
אפילו טונה אחת של פחמן לא נחסכה. בזמן הקרוב הכדור לא ירויח אף לא שמץ. יש מי שקורא לזה בגידה במדע ובענייי העולם. עדיין ועידת האקלים בדרבן, דרום אפריקה, אשר הסתימה מוקדם בראשום בבוקר, כתבה מחדש את הכלל למלחמה בשינויי האקלים באופן אחד. היא הכריחה את מדינות מתפתחות ראשיות כמו סין וברזיל. ודרום אפריקה לקבל את העקרון של של יעדים מחייבים לפליטות גזיי החממה שלהם בפעם הראשונה.
כריס היין טרוט העיניים, שר האקלים [והאנרגיה] של בריטניה, שיבח את העיסקה, אשר הוסגה לאחר משא ומתן במשך שלושה לילות ו-36 לאחר סיום הועידה המתוכנן. " זו היא הפעם הראשונה שראינו כלכלות עיקריות מתחייבות לפעילות הדרושה ע"י המדע." הוא אמר
הועידה הסכימה שעד 2015 הממשלות יסכמו "פרוטוקול, מכשיר חוקי או תוצאה מוסכמת בעלת כוח חוקי "protocol, legal instrument or an agreed outcome with legal force" אשר יטילו יעדים על כל הפלטים העיקריים, עניין ועשירים. הדבר הזה [it באנגלית אבל בעיברית כיצד לסכם את כל האפשרויות?] יכנס לתוקף כנראה עד 2020, כאשר המטרות הוולונטריות הקיימות יסתיימו, למרות שזה לא חלק מהעסקה הרשמית.
החדשות הרעות הם שהעסקה היא צ'ק דחויי. [ולפעמים צ'קים חוזרים] היא לא תעשה שום דבר לעזור לאקלים בעשור הבא - עשור שמדענים אומרים שהוא קריטי כדיי לרסן את התחממות הגלובלית ולהסב את תשתיות האנרגיה העולמיות לכיון של מקורות מעוטיי פחמן. [ראו את הדוח של ה-IEA בפוסט קודם] כל שנה, מדינות בעולם מוציאות טריליון דולר [טרה 12^10] על תשתיות אנרגיה וכיום פחם הוא הדלק הנבחר.
לא ברור מה יהיו היעדים המחייבים - השאלה הזאת לא נדונה כאן [בדרבן] הרוב מקבלים שמהמדינות העניות ביותר לא יועמדו בפני הפחתות מוחלטות בפליטות שלהן. במקום הן יפחיתו את ה"עצימות הפחמנית" שלהן: כמות הפחמן הדו חמצני הנפלט ליחידת תמ"ג, שיקוף של כמה מזהמות התעיות שלהן.
אבל סין תתבקש לעשות יותר. היא התנגדה במשך הכי הרבה זמן להכנסת הדרישות המשפטיות לטקסט של דרבן. ב-2020 היא תהיה אחראית לרבע מהפליטות העולמיות וכנראה לפליטות לנפש גבוהות כמו באירופה.
עם יעדים משפטיים אשר לא יתחילו לפעול לפני 2020, שאלת מפתח היא מה יקרה בעשור הקרוב. פעילות וולונטרית היא כעת הדבר היחיד המגביל את הפליטות ברוב המדינות. ובעוד שהאיחוד האירופי הסכים לקבל תקופה נוספת לפרוטוקול קיוטו אשר יגביל את הפליטות שלו ביו עכשיו ל-2020, מעט מתינות נוספות יצטרפו. קנדה פרשה השבוע, מצטרפת לעריקות נוספות: רוסיה, יפאן, וארצות הברית. לאחר השנה הבאה הפרוטוקול יכסה רק 15% מהפליטות העולמיות.
המשמעות של זה שיעדים וולונטראריים, לפחות בתאוריה, יהיו בעלי השפעה גדולה בשנים הקרובות. בשניי הסיבובים האחרונים של שחות האקלים בקופנהגן, דנמרק, וקאנקון, מקסיקו, יותר מ-80 מדינות - כולל פולטות עיקריות אשר אינן מחויבות בפרוטוקול קיוטו כמו ברזיל, סין, אנדונזיה, וארה"ב - הבטיחו לעמוד ביעדים וולנטריים. ברוב ההבטחות הן לא לצמצום פליטות אלא לצמצום העצימות הפחמנית.
בדרבן הנציג הראשי של ארה"ב טוד סטרן Todd Stern אמר שהבטחות כאלו הרבה יותר משמעותיות מפרוטוקול קיוטו. אבל יש ספקות. מדעניי מודלים עצמאיים מ- Climate Analytics בפוטסדאם, גרמניה אומרים שההבטחות האלו מאפשרות בישול יצירתי של הספרים ביידיי הממשלות השונות.
הנתוח שלהם את החורים בהבטחות (ראו הבעיות עם יעדים וולונטריים ) מראה שפליטות הפחמן הדו חמצני ב-2020 יכולות להמריא מעבר ל-55 ביליון טון המצוטטים לרוב. זה הרבה מעבר ל-44 ביליון טון אשר תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) אומרת שדרושים כדיי להשאר מתחת ל-2 °C בעלות סבירה.
הזמן הולך ואוזל. ככול שהעסקה גרמה להרגשת הצלחה ביום ראשון, האמת הברוטאלית מיתדייניי האקלים היא זו: מאז 2007, כאשר "מפת דרכים" על מנת לעצור את ההתחממות ב-2 מעלות הוסכמה בבאלי, אנדונזיה, הם בילו 4 שנים בשיחות כדיי להגיע לשום דבר. התכנית לעסקה שתכנס לתוקף כאשר פרוטוקול קיוטו יוצא מתוקף בדצמבר 2012 שקעה בלי להשאיר סימן. ההסכם בדרבן הוא במהותו הסכם להתחיל [את השיחות מהתחלה] בשנית, בתוספת קצת טקסט על טבעה המשפטי של העסקה העתידית.
בשעות האחרונות, נציגים אירופאים בדרבן ניסו לטפל בבעיה הקטנה של מה יקרה בעשור הבא - במה שקרויי "פער האמביציה". קבוצת עבודה שמורכבת ממספר מועט של מדינות תבדוק אמצעים לשכנע מדינות לשפר את ההבטחות הוולנטריות שלהן לפניי 2020. אפשר שהקבוצה גם תבחן דרכים לצמצום פליטות אשר כיום לא מכוסות בשום יעד, משפטי או אחר - כל דבר החל מתעבורה אוירית וימית בין לאומית, עד הפיח מביליון תנורי בשול אפריקאים. אם הם
"אני לא רואה שום דבר בשיחות האלו אשר אשר ימנע התחממות מעבר ל- 2°C" אמר המנהל של תוכנית הסביבה של האו"ם UNEP אחים שטינר Achim Steiner כאשר עזב את דרבן שעות לפני סיום הוועידה, כדיי לעשו את זה [לעצור ב-2 °C] פליטות הפחמן הדו חמצני צריכות להגיע לשיא ב-2020 [ולרדת לאחר מכן] " במקום זה יש לנו הסכם להסכים על קיצוץ הפליטות שיתחיל ב-2020, ולפני זה תקופה וולנטרית אשר בה יעשו מה שירצו [או מה שיבוא להן בxx]. לא משנה מה הניצחון הדיפלומטי, זאת השורה התחתונה עבור הפלנטה.
הבעיה עם יעדים וולונטריים
כאשר מתברר שהסכמים משמעותיים בחסות האו"ם כל כך קשים להשגה, רבים טענו בדרבן שיעדים ולונטריים יהייו דרך חכמה יותר לרסן את שינויי האקלים. הרעיון קיבל תמיכה בשיחות בשנה שעברה בקנקון, מקסיקו (New Scientist, 18 December 2010, p 8).
אבל בעיות עם תוכנית ב' מתחילות להראות. הראשונה בניהם היא חוסר בכללים בסיסיים וכמעט חוסר אפשרות לבקר האם ממשלות מקמות את הבטחותיהם, אומר מריון Marion Vieweg מקבוצת המידול האקלימי של הארגון ללא רווח Climate Analytics, מפוטסדם גרמניה. [ואם ממשלה כל שהיא תודיע שינינו את דעתנו לא מפחיתים מה יהיה אז.. כלום כנראה]
ארצות הברית, למשל, הבטיחה לצמצמם את הפליטות ב-17% ביחס לרמות של 2005, ללא ציון מה היו הפליטות שלה באותה השנה, אומר Vieweg "הם ממשכים לשנות את את הנתונים, במיוחד לתרומה של יערות ושינויים בשימושיי קרקע."
השפעה אפשרית: שוות ערך ל-0.7 גיגהטון של GtCO2e) CO2 )
סין הבטיחה לצמצם את העצימות הפחמנית של כלכלתה שורפת הפחם ב-45% עד 2020. אבל לא אמרה בכמה היא צופה את גידול הכלכלה שלה, דבר שתלוי בחישובים המעורפלים של החבונעות הלאומית. מידע כלכלי חדש מעיד על כך שב-2020 היא עלולה לפלוט ביליון טון של פחמן דו חמצני מעבר למה שהוערך קודם לכן. [העצימות הפחמנית של כלכלה שווה לתמ"ג חלקיי הפליטות. לפי איזה מטבע נחשב את התמ"ג דולר?, רנמינבי (יואן)? לפי איזה מדד? כך שגם ב-2020 יכול להיות קשה להכריע האם סין עמדה בהבטחתה]
השפעה אפשרית: 1.0 שווה ערך לגיגה טון של פחמן דו חמצני GtCO2e
ברזיל הבטיחה [בקופנהגן] להפחית את הפליטות ב- 36% ביחס לצמיחה בתרחיש של עסקים כרגיל. אבל מוקדם יתר השנה ברזיל העלתה את תחזית הפליטות של עסקים כרגיל בחדות, וכך אפשרה לעצמה עוד 18% פליטות. "הרביזיה כנראה מבוססת על פליטות גבוהות יותר מברוא יערות" אומר Vieweg.
השפעה אפשרית: 0.5 ש"ע גיגהטון CO2
אפילו ההבטחות של האיחוד הארופי אינן בטוחות. לחברות ממיזרח ארופה יש רשיונות לפליטה אשר נשארו מהתקופה הראשונה של פרוטוקול קיוטו. אם הן יורשו לשמור עליהם לתקופה הבאה, האיחוד הארופי יוכל להגדיל את הפליטות שלו באותו הקצב כמו היום.
השפעה אפשרית: 1.0 גיגטון ש"ע CO2
סכנה נוספת היא שקיזוזים והפחתות יספרו פעמיים, כאשר גם מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות ישתמשו באותם פרויקטים כדיי להגיע להבטחות שלהן.ֿ
[כאשר מדובר על פרויקטים במדינות מתפתחות הנבנים בכספי מדינות מפותחות או פרויקטים אשר מוכרים את החיסכון בפחמן לארצות מפותחות.]
בהקשר זה ההבטחה של ישראל היא להיתאמץ להוריד את פליטות גזי החממה ב-20% עד 2020 ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.
"Strive for target of 20% reduction of GHG emissions by 2020 below BAU"
זאת אומרת מבטיחים להתאמץ ואם השם ירצה אולי גם נצליח ביחס לבסיס הגמיש של עסקים כרגיל
