בזמן האחרון החריף משבר הפליטים בדרום תל אביב, לאחר שממשלת ישראל קבלה החלטה שמשמעותה, לפחות כמו שזה נראה בשטח עד עכשיו, היא לגרש את הפליטים ומבקשי המקלט מתחומה. אומנם הבטיחו שיבדקו מי פליט ומי לא, אבל עד עכשיו עבודת הועדות האלה לא הייתה פתוחה לציבור וצודקת ולא הובא בחשבון שפליט, הוא גם מי שנמלט כי אדמתו הפסיקה להניב לחם בגלל סיבות שברובן קשורות למדינות העשירות,כולל ישראל, כמו שינויי אקלים. לישראל יש רמת פליטות גזי חממה לנפש גבוהה יחסית, על כן יש לה אחריות מסוימת על משבר האקלים.
אני, פחות או יותר בטוח, שאחד המניעים העיקריים להחלטה זו, הוא הפחד של הממשלה שאם יתנו לפליטים להישאר ויאפשרו להם תנאי מחייה ותעסוקה סבירים, זרם הפליטים אשר נע בגל אדיר ממדינות הדרום העניות למדינות הצפון העשירות יציף את ישראל. זהו המניע העיקרי להקמת הגדר, זה מה שגרם לממשלה למנוע מהפליטים לעבוד באופן חוקי, ובכך עודד את הפשיעה בקרבם, וזהו המניע העיקרי לגרוש. ישנם עוד מניעים כמו לתת להרוויח לאנשים שנותנים את האישורים לעובדים הזרים החוקיים להיכנס והרצון למכור את נכסי הנדל"ן בתל אביב במחיר גבוה יותר, אבל כל זה היה גם קודם, אז כנראה שהסיבה הראשית היא זאת.
אי אפשר לומר שהחשש הזה איננו מוצדק לחלוטין: אם קודם גלי פליטים נוצרו רק מידי פעם, בעת סכסוך, הרי שעכשיו כאשר הודות לשינויי האקלים המדבר מתפשט במהירות ומחריף את הסכסוכים, התופעה נהפכה לקבועה. כאשר הגשמים הולכים והחום מתגבר, האדמה מתייבשת, היבול הולך ואז מגיעים הרעב והצמא. כאשר אלה מגיעים, מגיעות גם המלחמות, כי האנשים נלחמים על מה שנשאר. כרגע הטמפרטורה עלתה במעלת צלזיוס אחת וכולם רואים את זרם הפליטים באירופה, ארצות הברית ובישראל. לפי הנתונים האחרונים, עלייה ב 2 מעלות בטמפרטורה העולמית פרושה הפיכת רבע מהשטח היבשתי של כדור הארץ, עם אוכלוסייה של 1.5 מיליארד בני אדם, למדבר ואפילו עלייה של 1.5 מעלות סביר להניח תזיז מהמקום 500 מיליון בני אדם. גם המלחמות והסכסוכים שגרמו לפליטים מסודן ואריתראה להגיע לישראל מקורם חלקית בשינויי אקלים, כמו שאפשר לראות כאן, כאן וכאן . אבל ה"פתרונות" שמקדמת הממשלה, לא רק אינם הומניים, הם יכולים בעיקר להחמיר את הבעיה.
האפקט המיידי, של חסימת זרם הפליטים הוא החמרה במצב במדינות מהן הם בורחים ובמדינות אליהם מגרשים אותם. ובאמת בריחת הפליטים הוא סוג של שסתום בטיחות כי האנשים שהגיעו למצב שאין להם מה לאכול ולשתות יכולים לברוח למקומות בהם יש עוד אוכל ומים. אם לקחת מהם את האפשרות הזו הם ינסו לקחת את האוכל והמים בכוח וזה יגרום ליותר מלחמות ויותר סכסוכים. כמובן שהמצב במדינות גם ככה עניות, אליהן יגורשו הפליטים גם יחמיר.
וזה יגרום ל... נחשו מה? ליותר פליטים.
פרושה של מדיניות זו היא גם פגיעה ביכולת של המדינות בדרום להתמודד עם הבעיות, כולל בעיית שינויי האקלים. כלומר,כדי להרגיע את הסכסוכים, להפחית פליטות גזי חממה, לעצור את כריתת היערות, להנהיג מדיניות שימור מים ושימור קרקע, לחלק מזון ומים לנזקקים, צריך איזו שהיא רגיעה והקלה בעומס וזה בדיוק מה שלא מאפשרת מדיניות כזו. זאת אומרת שגישה כזאת לא רק מתעלמת אלה גם מחריפה את בעיית שינויי האקלים וזה בשעה שהם כבר פוגעים בישראל. אסור לשכוח: אנחנו בשנת בצורת חמישית. אם זה יימשך תתכן פגיעה חמורה במקורות המים, העלמות יערות, מדבור. במצב זה, ייתכן שבסופו של דבר אנשים יצטרכו לברוח גם מישראל וזאת רק כי ממשלות העדיפו להתעלם מהבעיה ואף להחמיר אותה במקום לפתור אותה, אולי כי העדיפו להרחיב תעשיות מזהמות במקום(למרות שעכשיו זה כבר לא כל כך כלכלי).
דוגמה לכך היא מה שקורה בקונגו. במדינה הזו יש יערות עם שטחי כבול נרחבים ואם יכרתו, רק שטחי הכבול ישחררו לאוויר כמות פחמן דו חמצני השווה לזו הנפלטת בארצות הברית במשך 20 שנה. כרגע קונגו שוקלת האם לאפשר את הכריתה. אם המדינה תהיה במצב סביר היא תוכל למנוע כריתה, ללמד את החקלאים חקלאות פחות פוגעניות שאינן דורשות כריתת יערות. לעומת זאת במצב כלכלי קשה סביר שהיא תאפשר לחברות לכרות את היערות כדי לקבל כסף לקניית מזון. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והיא תחמיר אם יגרשו אליה עוד. אם לא יאפשרו לאנשים הרעבים בתוכה לברוח ממנה ולא יעזרו לה זה גם יגביר את הלחץ.
מדיניות כזו פרושה הפרדה ועוינות בין הצפון והדרום, עצימת עיניים על מה שקורה בדרום למרות שהצפון גרם לכך, לתת לבעיות ללכת ולהחריף, וזאת כאשר יש אפשרות לעזור ולפתור את הבעיה. מדיניות כזו, יוצרת סוג של גטו למיליארד העשיר, גטו שכבר עכשיו תופס חלק יחסית קטן מכדור הארץ וילך ויצטמצם ככל ששינויי האקלים יתקדמו. ובאמת מומחי האקלים חוזים התפשטות המדבריות אפילו לארצות דרום אירופה. במצב זה קשה לדעת מי יהיה פחות מאושר האנשים שמחוץ לגדר או אלה שירגישו כלואים בפנים. יש לציין גם שמדיניות כזו איננה תואמת את המטרות המוכרזות על ידי גופים כמו הבנק העולמי שגורסים כי עיקר הצמיחה הכלכלית במאה ה-21 צריכה לבוא ממדינות העניות כי להן יש "יותר לאן לצמוח".
מה כן צריך לעשות במצב זה? קודם כל צריך לקבוע בכנות מה כמות הפליטים שישראל יכולה לקבל לתוכה. ישראל כמדינה עשירה עם רמת פליטות לנפש יחסית גבוהה צריכה לשאת בחלק מהאחריות למשבר, כמובן, בחלק שהיא יכולה לשאת. לאחר שהכמות הזו תוגדר אפשר לתת לכמות זו תעודת פליט ואפשרות לעבוד. אם יגיעו יותר מהמכסה, ישראל תקבל זכות מוסרית לדרוש ממדינות עשירות אחרות לקבל לתוכן את הפליטים הנוספים. צריך לאחר התייעצות עם הפליטים עצמם לקבוע רשימה של מדינות בהן הם ירגישו בטוחים ולשלוח אותם לשם. יש לציין שבאירופה יש מדינות שכבר קבלו לתוכם כמויות די גדולות של פליטים. אם ישראל תיתן לאנשים בתוך המכסה הזו גם "תעודת פליט סביבתי" היא תקבל את הזכות הזו כפליים, כי גם בארצות אירופה לא ממהרים להנפיק תעודות כאלה. היא תוכל לומר עם מצפון שקט לאירופה: "אנחנו עשינו את שלנו - הכרנו בפליטים כפליטים ואפילו בפליטים סביבתיים מה שאתם לא כל כך עושים. קבלנו את הכמות שאנחנו יכולים לקבל. עכשיו תורכם לעשות את אותו הדבר."
המאמץ העיקרי צריך להיות מופנה להפחתת פליטות, עצירת המדבור, ותמיכה במשטרים המתייחסים בצורה נורמלית לאזרחים ומחלקים בשוויוניות את המשאבים בתוכם. עד עכשיו זה לא תמיד היה כך, אבל אם רוצים שזרם הפליטים יפסק, יצטרכו לשנות דיסקט. בנוסף להפנות את שליש המזון שנזרק בישראל לעזרה לרעבים. יש ללחוץ בכל הכוח במישור הבין לאומי על המדינות האחרות לעשות את אותו הדבר. אם כל המזון שנזרק בעולם ילך לרעבים זה יספיק כדי למגר את הרעב מספר פעמים והפחתת פליטות מהירה יחד עם צעדים לעצירת המדבור ותמיכה במשטרים "נורמליים", יעזרו למנוע משברים בעתיד. לתהליכים אלה יש לולאות משוב מחזקות: לדוגמה, ככל שיותר שטח מדברי יהפוך לאדמה פורייה כך אפשר יהיה ביתר קלות למנוע סכסוכים מה שיעזור לפעילות לצמצום המפגעים בעתיד. אם ישראל תעשה את כל זה, היא תוכל בתורה לדרוש ממדינות אחרות שיעזרו לה להסתגל לשינויי אקלים. הדבר ישפר את מעמדה בזירה הבין לאומית ויתרום למיגור המלחמות והידוק שיתוף הפעולה הבין לאומי, באופן כללי ואלה יעזרו לפתור את משבר האקלים הנוכחי ולגרום לכך שלא יהיו פליטים בעתיד ברמה הגלובלית.
כתב: אלכסנדר סעודה
האפקט המיידי, של חסימת זרם הפליטים הוא החמרה במצב במדינות מהן הם בורחים ובמדינות אליהם מגרשים אותם. ובאמת בריחת הפליטים הוא סוג של שסתום בטיחות כי האנשים שהגיעו למצב שאין להם מה לאכול ולשתות יכולים לברוח למקומות בהם יש עוד אוכל ומים. אם לקחת מהם את האפשרות הזו הם ינסו לקחת את האוכל והמים בכוח וזה יגרום ליותר מלחמות ויותר סכסוכים. כמובן שהמצב במדינות גם ככה עניות, אליהן יגורשו הפליטים גם יחמיר.
וזה יגרום ל... נחשו מה? ליותר פליטים.
פרושה של מדיניות זו היא גם פגיעה ביכולת של המדינות בדרום להתמודד עם הבעיות, כולל בעיית שינויי האקלים. כלומר,כדי להרגיע את הסכסוכים, להפחית פליטות גזי חממה, לעצור את כריתת היערות, להנהיג מדיניות שימור מים ושימור קרקע, לחלק מזון ומים לנזקקים, צריך איזו שהיא רגיעה והקלה בעומס וזה בדיוק מה שלא מאפשרת מדיניות כזו. זאת אומרת שגישה כזאת לא רק מתעלמת אלה גם מחריפה את בעיית שינויי האקלים וזה בשעה שהם כבר פוגעים בישראל. אסור לשכוח: אנחנו בשנת בצורת חמישית. אם זה יימשך תתכן פגיעה חמורה במקורות המים, העלמות יערות, מדבור. במצב זה, ייתכן שבסופו של דבר אנשים יצטרכו לברוח גם מישראל וזאת רק כי ממשלות העדיפו להתעלם מהבעיה ואף להחמיר אותה במקום לפתור אותה, אולי כי העדיפו להרחיב תעשיות מזהמות במקום(למרות שעכשיו זה כבר לא כל כך כלכלי).
דוגמה לכך היא מה שקורה בקונגו. במדינה הזו יש יערות עם שטחי כבול נרחבים ואם יכרתו, רק שטחי הכבול ישחררו לאוויר כמות פחמן דו חמצני השווה לזו הנפלטת בארצות הברית במשך 20 שנה. כרגע קונגו שוקלת האם לאפשר את הכריתה. אם המדינה תהיה במצב סביר היא תוכל למנוע כריתה, ללמד את החקלאים חקלאות פחות פוגעניות שאינן דורשות כריתת יערות. לעומת זאת במצב כלכלי קשה סביר שהיא תאפשר לחברות לכרות את היערות כדי לקבל כסף לקניית מזון. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והיא תחמיר אם יגרשו אליה עוד. אם לא יאפשרו לאנשים הרעבים בתוכה לברוח ממנה ולא יעזרו לה זה גם יגביר את הלחץ.
מדיניות כזו פרושה הפרדה ועוינות בין הצפון והדרום, עצימת עיניים על מה שקורה בדרום למרות שהצפון גרם לכך, לתת לבעיות ללכת ולהחריף, וזאת כאשר יש אפשרות לעזור ולפתור את הבעיה. מדיניות כזו, יוצרת סוג של גטו למיליארד העשיר, גטו שכבר עכשיו תופס חלק יחסית קטן מכדור הארץ וילך ויצטמצם ככל ששינויי האקלים יתקדמו. ובאמת מומחי האקלים חוזים התפשטות המדבריות אפילו לארצות דרום אירופה. במצב זה קשה לדעת מי יהיה פחות מאושר האנשים שמחוץ לגדר או אלה שירגישו כלואים בפנים. יש לציין גם שמדיניות כזו איננה תואמת את המטרות המוכרזות על ידי גופים כמו הבנק העולמי שגורסים כי עיקר הצמיחה הכלכלית במאה ה-21 צריכה לבוא ממדינות העניות כי להן יש "יותר לאן לצמוח".
מה כן צריך לעשות במצב זה? קודם כל צריך לקבוע בכנות מה כמות הפליטים שישראל יכולה לקבל לתוכה. ישראל כמדינה עשירה עם רמת פליטות לנפש יחסית גבוהה צריכה לשאת בחלק מהאחריות למשבר, כמובן, בחלק שהיא יכולה לשאת. לאחר שהכמות הזו תוגדר אפשר לתת לכמות זו תעודת פליט ואפשרות לעבוד. אם יגיעו יותר מהמכסה, ישראל תקבל זכות מוסרית לדרוש ממדינות עשירות אחרות לקבל לתוכן את הפליטים הנוספים. צריך לאחר התייעצות עם הפליטים עצמם לקבוע רשימה של מדינות בהן הם ירגישו בטוחים ולשלוח אותם לשם. יש לציין שבאירופה יש מדינות שכבר קבלו לתוכם כמויות די גדולות של פליטים. אם ישראל תיתן לאנשים בתוך המכסה הזו גם "תעודת פליט סביבתי" היא תקבל את הזכות הזו כפליים, כי גם בארצות אירופה לא ממהרים להנפיק תעודות כאלה. היא תוכל לומר עם מצפון שקט לאירופה: "אנחנו עשינו את שלנו - הכרנו בפליטים כפליטים ואפילו בפליטים סביבתיים מה שאתם לא כל כך עושים. קבלנו את הכמות שאנחנו יכולים לקבל. עכשיו תורכם לעשות את אותו הדבר."
המאמץ העיקרי צריך להיות מופנה להפחתת פליטות, עצירת המדבור, ותמיכה במשטרים המתייחסים בצורה נורמלית לאזרחים ומחלקים בשוויוניות את המשאבים בתוכם. עד עכשיו זה לא תמיד היה כך, אבל אם רוצים שזרם הפליטים יפסק, יצטרכו לשנות דיסקט. בנוסף להפנות את שליש המזון שנזרק בישראל לעזרה לרעבים. יש ללחוץ בכל הכוח במישור הבין לאומי על המדינות האחרות לעשות את אותו הדבר. אם כל המזון שנזרק בעולם ילך לרעבים זה יספיק כדי למגר את הרעב מספר פעמים והפחתת פליטות מהירה יחד עם צעדים לעצירת המדבור ותמיכה במשטרים "נורמליים", יעזרו למנוע משברים בעתיד. לתהליכים אלה יש לולאות משוב מחזקות: לדוגמה, ככל שיותר שטח מדברי יהפוך לאדמה פורייה כך אפשר יהיה ביתר קלות למנוע סכסוכים מה שיעזור לפעילות לצמצום המפגעים בעתיד. אם ישראל תעשה את כל זה, היא תוכל בתורה לדרוש ממדינות אחרות שיעזרו לה להסתגל לשינויי אקלים. הדבר ישפר את מעמדה בזירה הבין לאומית ויתרום למיגור המלחמות והידוק שיתוף הפעולה הבין לאומי, באופן כללי ואלה יעזרו לפתור את משבר האקלים הנוכחי ולגרום לכך שלא יהיו פליטים בעתיד ברמה הגלובלית.
 |
| בתמונה: יצירה של האומן Hermann Josef Hack "מחנה פליטים סביבתיים עולמי" בהנובר, גרמניה. מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant#/media/File:World_Climate_Refugee_Camp_in_Hannover.jpg |
כתב: אלכסנדר סעודה
