4.7.2013

עוד מונסון שטפונות ואגמים קרחוניים האסון בקדרנאת אוטרקנד Kedarnath

כפי שיכתב  בפוסט קודם בנושא חלק מהנזק נגרם בשל בניה לא תקינה קרוב מידיי  לנהרות 

נהר Alakhnanda המוצף מתוך מצגת תמונות
 Torrential rain and floods wreak havoc in Uttarakhand | The Economic Times
גם הבתים הנופלים לנהר בסירטון הבא שיכים לקטגוריה של בניה קרוב מידיי לנהר
לסרטון באתר של סקאי ניוז




גלישות קרקע הן תופעה נפוצה באזורים תלולים אבל כריתת עצים וחציבת דרכים לתוך המידרון יכולות להחמיר את המצב 

גלישת קרקע שהרסה כביש מתוך מצגת תמונות
 Torrential rain and floods wreak havoc in Uttarakhand | The Economic Times

אבל גראונד זירו של האסון שיכת לקדרנת/קדארנאת/קדרנאת גם משום המקדש העתיק שנחשב לביתו של לורד שיווה והוא אחד מהמקומות הקדושים ביותר בהודו ואתר חשוב לעליה לרגל. וגם משום מימדי ההרס והזרם הקטלני שהיה מספיק חזק לסחוף בולדרים של טונות.

קדרנת לאחר השיטפון של 2013 שימו לב לבולדר שנראה נשען על הבית בצד ימין הבית קבור בחלקו בסחף לכן גובה הבולדר הוא כחצי קומה או כמטר וחצי לפחות מקור מצגת תמונות
 PHOTOS: Devastated Kedarnath shrine Photo Gallery,- The Indian Express
[המשך ופרוט על קדרנאת והקשר ל-GLOF]
עוד תמונה של קדרנת ביתו של לורד שיווה
אחרי השיטפון
קדרנת אחרי השטפון הגדול של 2013 מקור מצגת Mathrubhumi Zoomin המקדש עצמו בעל קירות בעובי של 4 מטר עמד בשיטפון אבל (רוב?) מי שניסה למצא בו מחסה לא שרד. שימו לב לבולדרים הענקיים 

האזור בקידמת התמונה מימין היה בנוי משמאל כפי שרואים בתמונה הבאה למעשה רוב הבתים שקרובים למצלמה יותר מהמיקדש נמחקו.


קדרנת לפני השיטפון כנראה מהדרך לאגם צורבארי
 Destinations in Indian Himalayas: 21-Sep-2011


השואה בין תצלומי לווין לפני אחרי מראה את היקף ההרס

סימון של מבנים שנמחקו █ ומבנים שניזוקו והמיקדש לפי תמונות לווין
מקור Uttarakhand Space Aplication Centre  Scientific Report on Kedarnath Disaster
השתלשלות האסון בקדרנת בעיקר לפי Dave Petley מבלוג גלישות הקרקע land slide blog ב-AGU

ראשית קרחונים שהם דיי מוצקים זורמים לאט במורד העמקים כמו בולדוזר מפלצתי תוך כדיי כך הם סוחפים ודוחפים איתם סלעים אבנים ושאר מוצקים חלק מצטבר במקום שבו נגמר הקרחון וחלק נדחף הצידה בתלולית לאורך הקרחון העשויה מסלעים ואבנים בכל מיניי גדלים התלוליות כזאת נקראת מוֹ‏רֶ‏נָ‏ה  יש מורנות בצד הקרחון מורנה צידית {lateral moraine)  ויש מורנות טרמינליות מורנות קצה או מורינה הקצווית (terminal moraine) שנוצרות בקצה הנמוך של הקרחון ומראות לאן הקרחון הגיע, כאשר שני קרחונים נפגשים וזורמים ביחד נוצרת מורנה בין שני זרמי הקרח משתי מורנות הצד מורנה תיכונה (median moraine). כאשר הקרחון מפשיר ונסוג המורנות נשארות וכיום ניתן למצוא מורנות מתקופת הקרח האחרונה שמלמדות להיכן היגעו הקרחונים.   ולפעמים מצברים מאחורי המורנות אגמים.


בעמק מעל קדרנת יש שני קרחונים צ'אורברי (או קהורברי ) וקומפניון   Chuarabri Companion לעמקים באזור יש צורת U האופינית לעמקים שעוצבו בידיי קרחונים עם מדרונות תלולים המועדים לגלישות קרקע.  

העמק של קדרנת לפני השיטפון צילום Günter Knoblauch  נראים המדרונות התלולים


מבט לכוון ההפוך. החיצים מסמנים מורנות
הגבעה הירוקה והגבעות שמתחת לחיצים עשויים משפוכת הקרחון (glacial drift) חומר העשויי מסלעים אבנים חול וחרסית או מכול מה שקרחון סחף ושחק.


  Kedarnath facebook   pic  


מאחורי אחת המורנות הצדדיות שנשארו  מקרחון צ'אורברי היה אגם שקט שניקרא אגם צ'אורברי וגם גנדי סרובר (סרובר אגם בריכה קדושים סביב מקדש)  Gandhi Sarovar  Chorabari Tal במרחק של כ-4 קמ, מקדרנת. במעלה העמק מקום נהדר לחוש את השקט ולעשות מדיטציה.
 Gandhi Sarovar  Chorabari Tal מבט לכוון המורנה של צ'אורברי המשתפלת מימין לשמאל עם העמק שמאחוריה לכוון קדרנת


צילום לווין של אזור קדרנאת לפני השיטפון
Bhuvan - ISRO's Geoportal


כנראה שזאת המורנה  שמאחוריה הסתתר אגם צ'וראבארי
מהבלוג Travails and Travels: 3 dozen years and a ....birthday wish...or two ערמה של אבנים ועפר ללא שום דבר מיוחד שמחזיק אותם ביחד. בגבהים גבוהים יותר מים קפואים יכולים לשמש כדבק ואז מדברים על כפור עד (permafrost) שכמובן מפשיר עם ההתחממות הגלובלית אבל ככול הנראה כאן הגובה נמוך מידיי.
המורנה שחוסמת את אגם Chorabari Tal לחיצה על התמונה תגדיל אותה


כבכול האזור ירדו גשמיי זעף הערכת הגשם לשבעה ימים מ-NASA TRMM מראה עד כה כ-500 באזור הכתם הסגול הגדול



במיוחד בקדראנת מסופר על שבר ענן ב-16 ולאחריו ב-17 ליוני
התוצאה היתה גלישות קרקע במיוחד בולטת גלישת קרקע  ממזרח לקרחון קומפניון האזור החום האופקי העבה בצד השמאלי של התמונה אשר הקרחון תיעל אותה לכון קדרנאת. לא ברורה מידת הנזק שגרמה גלישת הקרקע הזאת. אבל היא לפחות סיפקה תוספת חומר לשלב הבא


גלישות קרקע ליד קדארנאת 2013 מקור: India- National Remote Sensing Centre

עקב הגשמים גנדי צ'רובר / אגם קורברי מתמלא עד ש...

בבוקר של ה-17 לחודש נשמע רעם או קול פיצוץ ותוך דקות קדרנאת התכסתה במים שסחפו סלעים ענקיים. השיטפון נמשך כנראה זמן קצר ונגמר כעבור כ-10 דקות. אבל לאחר אותן דקות הישוב חרב חלק גול מהבתים נעלמו כולל בתים בעלי שני קומות אנשים טבעו נקברו ונמעכו. כול האזור התמלא בגופות. 



 אזור אגם צ'וראבארי לפני ואחרי השיטפון מעיון בתמונה נוספת כל האזור הבהיר בליד האגם בתמונה שלפני יבש וגם החלק הקרוב רדוד מאוד

הסיכום הסופי לפני השיטפון קדרנאת ישבה על מדרגה  ליד האפיק בשיטפון היא היתה האפיק


קדרנאת אחרי השיטפון וליפניי 
לא מצאתי תמונות מזמן השיטפון האנשים היו עסוקים בלנסות להציל את עצמם דבר שלא עלה בידיי רבים כמה שניות של שיטפון שסוחף בולדרים נראות בסירטון הבא

עוד תמונה עם ערמה של בולדרים ענקיים


קדרנאת אחרי מקור
‪Live: Kedarnath's main doors washed away in flood devastation‬‏ - YouTube

האסון של קדרנאט מדגים מקרה של פריצת אגם קרחוני למרות  שמקור המים אינו הקרחון אלא אגם מאחורי מורנה צדדית. אגם שבימים רגילים יתכן שאינו מכיל מספיק מים לגרימת נזק משמעותי ואינו יושב על אגן ניקוז משמעותי. לכן הוא מדגים את הקושי למנוע שיטפונות כאלו. על התופעה המכונה  Glacial lake outburst flood -GLOF כתבתי גם בפוסט קודם  שיטפונות בגנגס . האסון בקדרנאת לא היה היחיד 

למשל הכפר ראמבארה נמחק כליל


ראמבארה  Rambara לפני ואחריי מקור
Scientific Report on Kedarnath Disaster-USAC 
מספר הנספים באסון הכלל לא ידוע ויקח עוד זמן רב עד שתהיה הערכה מדויקת עדיין המספרים שמדובר עליהם הוא ביין 1000 ל-10,000 ומכוון שעדיין יש אלפי נעדרים כנראה שהמספר הסופי יהיה לפחות כמה אלפים.

והקשר לשינויי האקלים
הוצרות של אגמים מועדים לפורענות עקב נסיגת קרחונים פוסט קודם  שיטפונות בגנגס 
ועצמות חזקות יותר של גשמי מונסון התרשים מתיחס לגשמיי המונסון החזקים ביותר בעונה במרכז הודו.
למעלה רואים שהחלק היחסי של הגשמים מעל 200 מ"מ ליום בצבעי אדום וכתום שבקושי קיים לפני 1970 גדל והולך
ולמטה רואים את הממוצע של הגשם היומי בארבעת הארועים החזקים בכול עונה. 
לפי Goswami 2006

 "They were putting up in a room on the second flood of Rajasthan guest house in Kedarnath. On June 17 morning, around 7 o'clock we heard a massive explosion. My father and Vinodji rushed out of the room to see what was happening. That saved them but others perished," said Pramod.

To their horror, the Rathis saw a hillock, about a kilometre from the guest house, burst and big rocks flying towards them along with torrents of water. "Within a matter of minutes the roof of the room where the family members were staying caved in and then, as all hell broke loose with people shrieking for help, the room was swept away by the gushing water," Pramod recalls his father telling him.


 BHUBANESWAR, JUNE 25, 2013 | UPDATED 15:59 IST

הפוסט נסמך בעיקר על 

צילומי הלויין מקורם בסוכנות החלל ההודית באתר של צלומי לווין של הודו
וגם על



Increasing Trend of Extreme Rain Events Over India in a Warming Environment B. N. Goswami et al. Science 314, 1442 (2006);
DOI: 10.1126/science.1132027ֿ

PTI  New Delhi, July 02, 2013

נ.ב. המיקום של צוראבארי טאל  Chorabari Tal ז"ל במפות של גוגל יתוקן כנראה. נכון לכעת הוא עדיין מופיע בכתם הכחול ולא במקומו האמיתי 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה