22.6.2015

שינוי האקלים מכה בקליפורניה.

אז, לבסוף הרגע הגיע. עשרות שנים של הכפשה ושקרים מצד בעלי המפעלים, מיליארדים שהושקעו בתעשיות מזהמות, בהרס עצמי, בכריתת הענף שעליהם הם יושבים והנה הרגע הגיע. הרס האקלים החל להרוס. הפעם הוא פוגע לא במלי, לא בסודן ולא בפיליפינים. הפעם הוא פוגע בארצות הברית. הוא מאיים בצורה ישירה גם על הכלכלה שלה. בצורת פגעה בקליפורניה, הכי קשה בהיסטוריה שלה. אין מספיק גשם אין מספיק שלג וחם מידי. מושל קליפורניה ג'ררי בראון סיכם את המצב כך: “With the weather that’s happening in California, climate change is not a hoax,” Brown said, on ABC news. “We’re dealing with it, and it’s damn serious.”
הגבלות חמורות על צריכת המים נכנסו לתוקף בקליפורניה. לאזרחים פרטיים ולמשק החקלאי. בעתיד יש חשש לפגיעה ואפילו קריסה של המשק החקלאי בקליפורניה שמייצר חלק ניכר מהתוצרת החקלאית של ארה"ב. בעצם המשק החקלאי של קליפורניה גדול יותר מהמשק החקלאי של כל מדינה אחרת בארצות הברית. כבר עכשיו האנשים לא יכולים יותר להשקות את הגינה כמה שהם רוצים, לא יכולים להתקלח כמה שהם רוצים. הערים לא יכולות יותר להשקות שטחים ירוקים בעיר כמה שהם רוצים. החקלאים הפסיקו לזרוע במאות אלפי דונאם. הם עוקרים עצים ומטעי ענבים. העובדים בענף מאבדים את עבודתם. יש שם אנשים שממש סובלים. אם לא ישתנה המצב כנראה שיאלצו להשבית כליל את כל המשק החקלאי בקליפורניה (כדי שלאנשים לפחות ישאר מה לשתות). מה שאומר-עקירת מאות אלפי אנשים מהבתים וטלטלה אדירה לכל המשק והכלכלה בארה"ב.


20.3.2015

חדשות גדולות בנושא האקלים בעולם והתגובה בארץ

בשנה האחרונה היו יותר חדשות מרעישות ומסעירות בנושא האקלים בעולם מאשר בכל שנה אחרת מאז החל שינוי האקלים. אבל  בארץ עדיין מתקשים לעקל את זה.

זה התחיל עם ההתעוררות הכלל עולמית בנושא לקראת יום האקלים הבין לאומי ב 21 בספטמבר 2014. המוני אנשים מסביב לעולם התאגדו מסביב למטרה שקודם נחשבה לחשובה פחות. ההפגנה בסופו של דבר הייתה המרשימה ביותר בשנים האחרונות, כ 600,000 איש יצאו לרחובות. אחר כך התקיים הכנס הבין לאומי בניו יורק אשר הסתיים בכך שכולם הסכימו שאכן יש לנקוט את כל הצעדים הדרושים.

אחר כך, הגיע הדוח של הגוף המדעי העליון לענייני אקלים- Intergovernmental Panel on Climate change. הדוח אמר ששינוי האקלים אכן קיים, שהוא מעשה ידי אדם ושכדי למנוע אסון, יש לצמצם את הפליטות ב 41-71% עד 2050 וב 100% עד 2100. בו זמנית כמות הדיווחים על ההרס שמחולל שינוי האקלים בעולם גדלה עד כדי כך, שלא עבר שבוע בלי חדשות בנושא. התברר שיש סבירות גבוהה לקשר בין מחלת האבולה לשינוי האקלים וכריתת יערות.

כל זה השפיע גם על האנשים שעד עכשיו לא נחשבו סביבתיים במיוחד. נשיא ארה"ב ברק אובמה התייצב לצד הירוקים בנושא זה לפחות. מזכיר האו"ם ואפילו האפיפיור תמכו. בנובמבר נחתם הסכם היסטורי בין ארה"ב לסין לפיו ארה"ב התחייבה להוריד את הפליטות בשליש עד רבע ב 11 השנים הקרובות. השתנתה עמדתם של הודו ואוסטרליה.

בחודשים האחרונים לאחר עבודה מאומצת בעוד 2 אירועים-בפרו ובג'נבה, נחתם מסמך מקדים להסכם הגדול שאמור להיחתם בדצמבר. ברור שהוא ידרוש ירידה גדולה הרבה יותר בשיעור הפליטות מאשר קודמו בקיוטו.

נשיא ארה"ב אמר שאין דבר שמאיים על הדורות הבאים יותר משינוי אקלים. יש שאומרים שהמאבק נגד התעשיות המזהמות גרם להקטנת הביקוש לנפט(החלש ביותר ב 12 השנים האחרונות על פי אופ"ק) ובכך תרם לירידה במחירי הנפט שהביא לקיצוצים דרסטיים בכמות הקידוחים.

כל הנאמר לעיל הביא לכך שעל פי נתוני האו"ם בשנת 2014 לראשונה ב 40 השנים האחרונות לא נפלטו גזי חממה יותר מבשה הקודמת. זהו הישג אדיר.

בישראל עדיין לא התעוררו. ישראל השתתפה ומשתתפת בכל הכנסים האלה וחתומה על האמנות האלה, אבל אף אחד לא שומע פה על זה. אף אחד לא יודע מי השתתף בכנס מהצד הישראלי ואיך בדיוק מתכוונת ישראל ליישם את כל מה שהוחלט. בינתיים ממשיכים לקדם בישראל מספר תכניות הפועלות בכיוון ההפוך: הרחבת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, הקידוחים הבלתי קונבנציונליים בגולן, מכרה הפוספטים בערד(דשן כימי=שימוש בנפט, למרות שהוכח שדשן אורגני טוב יותר).

ישראל היא אחת מהמדינות המובילות בפליטות לנפש וסביר להניח שהיא תצטרך במוקדם ובמאוחר לצמצם פליטות. יש כבר מספר תקדימים: בוטלו הקידוחים בעמק האלה, בוטלה הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון. המעבר לגז, גם הוא נעשה במידה רבה כי חשבו שהוא יפחית את הפליטות בצורה משמעותית, למרות שלאחרונה התברר שזה לא כך.

אין ספק, שלפחות מטעמי הישרדות, יצטרכו כולם, כולל בעלי החברות לעבור לצד הירוק. זו רק שאלה של זמן. כמה שיותר זמן יחלוף-כך זה יעשה ברור יותר. צריך רק לזכור שככל שעובר יותר זמן לא פעולה כך מחמיר המצב. הגיע הזמן להתעורר...

7.3.2015

שינוי האקלים משנה את היערות בקליפורניה




במאה האחרונה שינוי האקלים התגלה כאחת הבעיות הקשות ביותר של האנושות. כמעט אין תחום שעליו הוא לא משפיע. מחקר שיצא לא מזמן קובע, שהיערות בקליפורניה אינם יוצאים מהכלל.


לפי מחקר שערכו מדענים מ   National Academy of Science Of the United States of America, ניתן לראות בבירור שינויים מרחיקי לכת במבנה היערות בקליפורניה. הגורם מספר אחד לשינויים אלה הוא החום והיובש שהתגברו במאה האחרונה בכל העולם כולל בקליפורניה. המחקר קובע: היערות השתנו בצורה קיצונית תוך לא יותר מ 70 שנה.



המחקר התמקד בהשוואה בין תסקיר סביבתי על מצב היערות בקליפורניה שבוצע בשנות ה 30 של המאה ה 20 ותסקיר דומה שבוצע בשנים 2000-2010. הממצאים העיקרים: צמצום מספר העצים הגדולים וגידול במספר העצים הקטנים וירידה במספר האורנים לעומת עלייה במספר האלונים. הירידה בגודל מתייחסת גם לירידה ברוחב העץ וגם לירידה בגובה. התוצאה של השינוי הראשון היתה הקטנת הביומסה של היער, מה שהוביל להפחתת היכולת שלו לאגור פחמן דו חמצני. עץ קטן יכול לקלוט פחות פחמן דו חמצני מעץ גדול. הסיבות ל 2 השינויים הם העלייה בטמפרטורות, הירידה בכמות המים הזמינים לעצים וכן שינוי בזמנים לאורך השנה בהם המים האלה זמינים.


אבל זה עוד לא הכל: באיזור התגלתה מחלת עצים מסוכנת הפוגעת דווקא באלונים. המחלה נגרמת ע"י מיקרואורגניזם Phytophthora ramorum ואם היא תתפשט, היערות בקליפורניה עלולים להשתנות במימדים שטרם נראו בעבר. ידוע שהאורגניזמים הגורמים למחלות כאלה יכולות להגר ולהתפשט הודות לשינויי האקלים. למרות שהמחקר הזה אינו עוסק בכך, ניתן לשאר כי קיימת אפשרות שגם מחלה זו קשורה למשבר האקלים.

כמובן שלא רק שינוי האקלים משפיע. ישנם עוד סיבות כגון זיהום אוויר, שריפות וכריתת יערות. 
לפי המחקר, באיזורים בקליפורניה שסובלים יותר מהמפגעים הללו, התופעות שהוזכרו בפסקאות לעיל קיימות בצורה קיצונית יותר. אבל ההשפעה של הגורמים האלה משנית. מה שברור הוא שכל הגורמים הם מעשה ידי אדם. 
 
החוקרים בדקו היטב את הממצעים לפני שהציגו את המסקנות האלה, ובכל הבדיקות התוצאה היתה זהה. התפשטות האלונים בקליפורניה היתה תמיד קשורה לעליייה בטמפרטורות ולהתייבשות ונמצאה התאמה בין עלייה ב Climatic water deficit-מחסור במים בגלל תנאי האקלים, לירידה במספר העצים הגדולים. ידוע שעצים גדולים סובלים יותר מבצורות. קליפורניה אינה יוצאת מהכלל-שינויים דומים נצפו גם במקומות אחרים. לפי המחקר באיזורים בקליפורניה שסובלים מכריתת יערות, שריפות וזיהום אוויר, התופעות האלה מתבטאות בצורה קיצונית יותר.


החוקרים מעריכים ששינויים באקלים המקומי בקליפורניה המהווים חלק משינוי האקלים העולמי ( המסת שלגים מוקדמת יותר, עליה בטמפרטורות, ירידה בכמות המשקעים) גרמו לשינויים האלה.  המהירות של השינוי היא ממש עצומה, אם להשוות אותה למהירות השינויים האלה קודם.


מה הלאה? אומרים שהטמפרטורה בקליפורניה תעלה ב כ 5 מעלות צלסיוס עד שנת 2100. זה אומר שכמות המשקעים תרד ב כ 100 מילימטר. קשה לדעת עד כמה זה יפגע ביערות. ברור שנוצרת פה לולאה: ככל שהאקלים מתחמם,  מימדי העצים מצטמקים. ככל שהעצים קטנים יותר הם אוגרים פחות פחמן דו חמצני ובכך מחממים את האקלים עוד יותר. מכיוון שהתופעה ניצפת לא רק בקליפורניה אלה גם במקומות אחרים ברור שתהיה לה השפעה על בעית שינוי האקלים. ברור שעצים קטנים יותר גם מייצרים פחות חמצן.


כנראה שהמסקנה העיקרית מהמחקר זהה למסקנות מהמחקרים האחרים שעוסקים בשינוי האקלים-צריך לפעול להפחתת פליטת גזי החממה מהר או שיהיה מאוחר מידי. זה מה שאמרו וממשיכים לומר המדענים-חלון ההזדמנויות נסגר במהרה.


--------

הערה
חיפושית האורן ההררית הוזכרה ע״י ביל מקקיבן בפוסט
הוספתי כמה תמונות שממחישות את האסון

18.1.2015

שנת 2014 היא השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות

NASA GISS ו-NOAA פרסמו את הסיכום השנתי והצטרפו ליפאנים בקביעה ששנת 2014 היא השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות. מעלה שלמה מעל ממוצע המאה ה- 20 לפי NOAA.
הדבר משמעותי ביחוד לאור העובדה שמדובר בשנה מאוזנת מבחינת מחזור האלניניו - לה-ניניה או ENSO בשמו המדעי. שנת אלניניו מחממת את העולם כמו במיקרה של 1998 שהיתה זמן רב השנה החמה ביותר בעולם. (כבר חודשים מדברים על אל ניניו קטלני שעתיד להגיע אבל בינתיים הוא לא כאן. כאשר יגיע אל ניו משמעותי נזכה כמובן לשיא חדש של טמפרטורה עולמית)
הסבר על האלניניו-ENSO
חישוב קצר של השפעת ה-ENSO 


הטמפרטורה העולמית לעומת הממוצע של 1951-1980 אדום וכתום שנות אלניניו. אפור שנים נטרליות
 מקור GISS


מבחינת ארועי אקלים לא קרה משהוא מאוד דרמטי כמובן נשברו שיאים כמו השנה הכי חמה באירופה ובאלסקה.

ארועי מזג אויר חשובים בשנת 2014 מקור NOAA



עשר השנים החמות ביותר מאז תחילת המדידות ארעו מאז 2003 NOAA. בנוסף לא נרשמו בעשורים האחרונים שיאי שנים קרות. הסיכוי שזה מקרי הוא קלוש ביותר  כפי שמראה הסירטון של Climate Central

;

מקורות:

הלוויתן עוד כאן 23 דצמ', 2014 אור-לי ברלב

הלוויתן עוד כאן

אלה ימים של בשורות טובות לאזרחים שמייחלים לשינוי. הרגלוטורים בישראל החלו לגדל אומץ ולצאת כנגד הטייקונים, וספציפית כנגד ברוני הגז הדורסניים: הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, הודיע כי מונופול הגז של תשובה בדרך לפירוק. ההודעה המדהימה הזו מצטרפת למכתב אזהרה חמור ויוצא דופן שהוציא לפני כשבוע, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לפיו קיומו של המונופול מסכן את המשק הישראלי ואת הדמוקרטיה. גם רשות החשמל הזהירה בדוח חריג על גזל של 100 מיליארד שקל מהציבור שנובע מקיומו של המונופול.   
הבשורה על פירוק המונופול של תשובה היא בגדר רעידת אדמה כלכלית, חברתית ואזרחית.
במובן הכלכלי, פירוק המונופול (בשילוב כלים רגולטורים נוספים) יכול להחזיר לכיס של אזרחי ישראל 50-100  מיליארד שקל שהיו נפרשים על פני שנים באמצעות תעריפי חשמל מופקעים. (זה מצטרף ל- 100 מיליארד ש"ח נוספים שהחזיר המאבק נגד יצוא הגז לאזרחים). במובן הכלכלי, פירוק המונופול גם פותח פתח אמיתי להורדה משמעותית של יוקר המחייה, שכן הייצור הישראלי נשען על עלויות חשמל ומים מופקעות, תודות לתשובה והמונופול.
במובן החברתי, מדובר ברעידת אדמה שמשנה את יחסי הכוחות במשק. הדיל הזה שבו הטייקון לוחש על אוזנו של השלטון מה יהיה כאן, ואז זה קורה בדיוק כפי שנלחש - הדיל זה מקבל היום מעצור מברזל: גם לציבור יש מה לומר. כוחו של השחקן שנקרא הציבור במגרש הכלכלי-פוליטי, גדל היום בהחלטה אחת של הממונה.
במובן האזרחי, מדובר במסר מעורר תקווה ומפיח חיים ברוח ההתנגדות האזרחית לעושק הכלכלי שיש כאן: אנחנו האזרחים לומדים היום ש(שוב) לחץ ציבורי עובד! תראו איך קבוצה של כמה מאות אנשים, בצירוף קומץ ארגונים חברתיים, קומץ פוליטיקאים וקומץ עיתונאים הצליחה לייצר מצב שבו המונופול שנראה היה בלתי שביר - בדרך לפירוק. מעטים וקטנים מול רבים וחזקים. נס חנוכה.
אבל בדקה שאחרי השמחה על ההתפתחויות הדרמטיות הללו, כדאי רגע לשוב לאחור ולבחון מה קרה כאן בכלל. הגז הטבעי שהתגלה לחופי מדינת ישראל הוא אמצעי אנרגיה זול יותר, ונקי יותר, שיכול להחזיק את מדינת ישראל בעצמאות אנרגטית למשך עשרות שנים קדימה, ולאפשר חשמל זול, תחבורה זולה ותעשייה ישראלית משגשגת. אז איך קרה שצמח כאן מונופול? איך הגענו למצב שבו קבוצה אחת (תשובה ונובל אנרג'י) חולשת על 90 אחוזים משוק האנרגיה של מדינה אחת שלמה? ואילו עוד מחדלים היו כאן בדרך?
אז הנה רשימה (לא מלאה) של חטאי המדינה בהתנהלות משק הגז. היא לא קצרה, והיא יכולה לשמש כנקודת התחלה למי שחושקת נפשו בוועדת חקירה.
1. מתנות ליזמים! הזכיינים קיבלו את רשיונות החיפוש ללא מכרז וחינם או במחיר אפסי.
2. ועוד מתנות: דלק של תשובה ונובל אנרג'י קיבלו כמות כפולה מהמותר של זכיונות - פי 2 יותר ממה שמתיר החוק; זאת ועוד: בשלב שלפני התגליות הגדולות כמעט כל מפת החיפושים במים הכלכליים של ישראל היתה בידי תשובה ונובל. יופי של תחרות.
3. המאגר קרס, הציבור ישלם. מאגר ים טטיס קרס ב-2012 (כנראה בשל שאיבה מוגברת), ולמשק נגרם נזק של כ-12 מיליארד שקלים עקב ייבוא לא צפוי של סולר. דו"ח של משרד האנרגיה לבדיקת הסיבה לקריסה נגנז.
4. ומי עוזר לתשובה? רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, מעלימה עין מכניסת תשובה ונובל אנרג'י למאגר הגז לוויתן, ומאפשרת את לידתו ברגע של המונופול. (קן היא דירקטורית כיום בתעשיית הגז).
5. מחדל ייצוא הגז. במקום לדאוג לעצמאות אנרגטית לעשרות שנים קדימה, במקום לדאוג להפחתה של יוקר המחייה, במקום לדאוג לבריאות הציבור על ידי שימוש באנרגיה פחות מזהמת - ממשלת ישראל (ובפרט: בנימין נתניהו, יאיר לפיד, וסילבן שלום) החליטה על ייצוא גז מסיבי של 40 אחוזים, שמשרת רק את ברוני הגז. לא אותנו. אמנם במאבק אזרחי שהחל ב-2013 הצלחנו לצמצם את הייצוא, אך לא די.
חשוב לציין שיש שני מחקרים ממשלתיים שאנחנו יודעים עליהם, שטענו שייצוא הגז אינו כדאי כלכלית לישראל. האחד: של מיכאל שראל, אז הכלכלן הראשי באוצר. הדו"ח הזה נגנז. לאחרונה התברר שיש מודל כלכלי נוסף (שלא פורסם) של בנק ישראל אשר גם הוא מצביע על חוסר כדאיות כלכלית למדינה בייצוא הגז. סיפר על כך נציג של בנק ישראל בכנס בנושא.
ובזמן שדוחות נגנזים או לא מפורסמים לציבור, עד היום הממשלה לא פרסמה שום מסמך רשמי אחר עם ניתוח כלכלי מסודר לשאלה: כמה ירוויח המשק מייצוא הגז? כמה יעלה ייבוא של דלק חלופי לאותו גז?  סגן שר האוצר מיקי לוי התחייב לספק כזה הסבר במליאת הכנסת ביוני 2013. אנחנו עדיין מחכים.
6. אין מיסוי כמו שצריך על הייצוא. נושא המיסוי על הייצוא מעולם לא הוסדר (למרות החלטת ממשלה בנושא מיוני 2013). כעת מסתמן כי ישראל תגבה משותפיות הגז מס נמוך ממה שהובטח. זה אומר שכל התמלוגים המהוללים שנתניהו ולפיד מתגאים בהם - יהיו נמוכים יותר. המס יהיה כנראה במחיר מינימלי כאילו הגז נמכר בארץ, למרות שברוני הגז יוכלו ליהנות מרווחים עודפים ללא מיסוי באמצעות תכנוני מס דרך חברות בנות.
7. למה עד כה לא הוחל פיקוח על מונופול הגז של תשובה? כולם יודעים ומודים שיש פה מונופול, כולם יודעים שאין תחרות. מדוע כבר כעת אין פיקוח על המחירים עד אשר תהיה תחרות או מוצא אחר? רק כדי לסבר את האוזן: מחירי המונופול המופקעים מעניקים לתשובה על מגש נדיב תשואה של 23 אחוזים - פי שניים מהתשואה הממוצעת בעולם.
8. ומי עוד עזר לתשובה? משרד האנרגיה השהה במשך שנתיים את ההכרזה על מאגר לוויתן כ"תגלית". המשמעות של הצעד הזה היא פשוטה: בכך איפשרה המדינה לתשובה וחבריו לעכב את פיתוח מאגר לוויתן. כל עוד המאגר לא מפותח, תשובה משתמש בו כקלף מיקוח בכל מחלוקת עם המדינה בנוגע לגז. וכך המדינה יורה לעצמה ברגל ופוגעת בכלים החוקיים שיש לה כדי להתמודד עם מונופולים.
9. במקרה של תקלה - למי מגיע קודם ליהנות מהגז? שטר החזקה שניתן בתחילת השנה לשותפויות הגז במאגר לוויתן כולל סעיפים המנוגדים לחוק. כן. לפי שטר החזקה יש קדימות לחוזי ייצוא על פני שימוש מקומי בגז, במקרה של תקלה או חבלה ובעיות בהפקה.
מבינים? חוזי הייצוא לחו"ל קודמים לחוזה הבסיסי הקיים בחוק מול אזרחי ישראל: קודם גז לתושבי ישראל - אח"כ למצרים, ירדן, טורקיה ושאר חוזי ייצוא.
10. במקרה של תקלה חמורה (בנוסח דליפת הנפט האחרונה) - איזה תקנות חלות על אסדות הגז שנמצאות במים הכלכליים של ישראל? חברות הגז טוענות שחלקים מהחוק הישראלי לא חלים שם. היועץ המשפטי לממשלה טוען דווקא שכן. מי צודק? בג"ץ לא רצה לדון על הנושא, למרות עתירה בנושא של העמותה לכלכלה בת קיימא.
11. מדוע עד היום לא חוברו מאות ואלפי מפעלי תעשייה לתשתית הגז? אחר כך אגב, קל ליזמים לומר שיש ביקושים נמוכים ולכן עדיף לייצא. פלא שיש ביקושים נמוכים אם מפעלים לא מחוברים לגז?
12. אין תוכנית למשק האנרגיה לטווח ארוך. תוכנית האב אמורה היתה כבר להתפרסם - אבל יוק. מדינה בלי תוכנית, בלי תכנון. ככה צריך.
13. הדלת המסתובבת: שורה של פקידי ממשל עברו לעבוד אצל תשובה ועברו לשרת את האינטרסים שלו - החיים דבש.
14. לא אושרה התוכנית של משרד הסביבה להתמודדות עם זיהום בים במקרה של דליפה.
15. אין קידום מעבר תחבורה לגז (והקטנת זיהום האוויר שאנחנו נושמים).
16. למרות שהיזמים איימו בבג"ץ שמאגר לוויתן לא יפותח אם לא יאושר ייצוא - הייצוא אושר ולוויתן לא פותח עד היום. ומה עשתה המדינה בגין שקרי המשקיעים? יוק.
17. התנהלות הממשלה בנושא הגז רובה ככולה נעשית במחשכים. ההחלטה על ייצוא הגז לא עברה לכנסת לדיון פומבי בעניין. את הפרוטוקולים של ועדת צמח פרסמה הממשלה רק לאחר לחץ ציבורי. דוחות נגנזים ולא מפורסמים. מה יש להם להסתיר?
עד כאן רשימה לא שלמה של הכאוס, הרשלנות, המחדל והפשיעה הכלכלית בתחום הגז.
באופן כללי אפשר לומר שעד החלטת הממונה לפרק את המונופול של תשובה, התנהלות הממשלה והפקידות מצביעה על דפוס ברור של סחיטה של החברות את הממשלה. פשוט סחיטה. זה הרגע להזכיר ששרים וחברי כנסת העידו על לחצים אדירים ואיומים לחיסולים פוליטיים שהופעלו עליהם מצד חברות הגז.
אך במקביל לסחיטת החברות, הממשלה עד היום סיפקה להן עוד ועוד תמריצים וסוכריות, וויתרה על סמכויות שבידה. כאמור, כל זאת - עד החלטה גילה.
והנה עוד נקודה מהותית שחומקת בדיון על הגז. כי מעבר לדיון על המספרים, יש לפנינו בהחלטת גילה, עדות למבחן בוזגלו הקפיטליסטי. הממונה בעצם אומר: אני לא מוכן יותר לכופף את החוק למענך. החוק שווה לכולם. בזמן הזה, תשובה רץ ממיקרופון למיקרופון כדי לספר לכולם שבעקבות החלטת הממונה לפרק את המונופול, הוא בכלל נהפך לקורבן!
חשוב לומר, זה ראוי והוגן שיזם יכסה את השקעותיו וירוויח מהן רווח יפה. זה המשחק וכלליו מקובלים על כולנו. אבל להרוויח כמה? ועל חשבון מי? שמישהו יסביר לנו איך אדם שמרוויח מיליארדי שקלים ומצפה שיכופפו את החוק למענו שוב ושוב, איך אדם כזה מעז לקרוא לעצמו קורבן?
זה הרגע לחזק את הרגולטורים שלנו שקמים להגן עלינו תוך סיכון בעימות חזיתי עם חברות הגז הכוחניות שמזמן הורידו את הכפפות. הלחצים המופעלים היום על גילה ועל ליכט הם אדירים. אנחנו חייבים לחזק אותם. הם חומת המגן שלנו מפני המשך השוד. הם חומת המגן, ואזרחי ישראל הם המצפן הבועט שלא מוכן יותר להיכנע לפני השודדים.
אינף איז אינף.
*
תודה לחברי פעילי מאבק הגז שסייעו לי בכתיבת המאמר הזה: אנשי העמותה לכלכלה בת קיימא, מגמה ירוקה וכלל החברים המופלאים במאבק הגז.


7.1.2015

Anomalies of Global Temperature JMA (1891 - 2014, preliminary) סיכום ראשון של המפרטורה העולמית לשנת 2014 החמה מאז תחילת המדידות


שנת 2014 היתה השנה החמה בהיסטוריה לפי הסוכנות המטאורולוגית היפנית.
אמנם לא המספר הסופי אבל בכל זאת סיכום ראשון של הטמפ׳ בשנת 2014
״הטמפרטורה הממוצעת השנתית (של האויר ליד הקרקע ושל טמפרטורת פני הים SST) של 2014 היתה 0.27°C מעל הממוצע של 1981-2010 ו-0.63°C מעל הממוצע של המאה ה-20. לאורך זמן טמפרטורת שטח כדור הארץ עלתה בסביבות  0.70°C למאה שנים.

 השנים החמות ביותר 
  1.  2014 עם 0.27°C+ 
  2. 1998(+0.22°C),
  3. 2013,2010(+0.20°C)
  4. 2005(+0.17°C)
״
יש הבדלים בין החישובים של הקבוצות השונות בגלל שבחלקים רבים של כדור הארץ אין מדידות ותחנות מסוימות שינו את תנאיהן לאורך השנים בגל בניה סמוכה, גדילת עצים ועוד.. כל קבוצה מיתמודדת עם הבעיות בדרך קצת שונה ולכן התוצאות שונות במיקצת (ללויינים כידוע יש את הבעיות שלהם והמדידות שלהם החלו רק לאחרונה)
לכן יתכן שהחישוב של CRU או GISS לא יתן ל-2014 את המקום הראשון אבל בהתחשב בהשפעה הרבה של תופעת האלניניו או ENSO ובכך ש-2014 היתה דיי נטרלית אין ספק שנחווה שנים חמות יותר בעתיד הקרוב. 

הטמפרטורה העולמית בין השנים 1981-2014 עיגולים אפורים שנים קו כחול ממוצע רץ של 5 שנים.
מקור הסוכנות המטאורולוגית היפנית


Annual Anomalies of Global Average Surface Temperature (1891 - 2014, preliminary value)

The annual anomaly of the global average surface temperature in 2014 (i.e. the average of the near-surface air temperature over land and the SST) was +0.27°C above the 1981-2010 average (+0.63°C above the 20th century average), and was the warmest since 1891. On a longer time scale, global average surface temperatures have risen at a rate of about 0.70°C per century.

Five Warmest Years (Anomalies)

1st. 2014(+0.27°C), 2nd. 1998(+0.22°C), 3rd. 2013,2010(+0.20°C), 5th. 2005(+0.17°C)

Link

ג
 השוואה בין 1998 ל-2014 של אנומליית הטמפרטורות על פני הכדור שנת 1998 נחשבה בזמנה לשנה החמה ביותר והתרחשה בזמן של אל ניניו חזק. אפשר לראות אזורים ריקים שחסריפ בהם נתונים. 

4.1.2015

לפני סיכום 2014 בדרך לאחת השנים החמות בהיסטוריה לפי NOAA

בזמן שאנו מחכים לסיכומי הטמפרטורה השנתית של 2014  אפשר לעיין באתר של NOAA ולראות את הסיכום עד נובמבר.
ינואר עד נובמבר התקופה החמה ביותר לתקופה מאז תחילת המדידות. למרות שאים לוקחים בחשבון את שגיאת המדידה יש חפיפה בין 2014 לשנת 2005.
  בנוסף מופעים בדוח עוד כל מיניי שיאיי חום מקומיים אוסטריה אוסטליה ...
בהקשר קרוב יותר מוזכר מדיקן שהוא דמויי הוריקן בים התיכון בשם  Qendresa  בתחילת נובמבר.

NOAA קישור לדוח

26.10.2014

Lockheed Martin: Compact Fusion לוקהיד מטילה פצצת מימן האם יפתרו בעיות האנרגיה של המין האנושי

צילום דף הבית של לוקהיד מרטין 


תהליך ביקוע האטומים של אורניום U-235 ופלוטוניום מאפשר ליצר הרבה אנרגיה ופצצות אטומית.
בכול מקרה מקבלות כמויות של חומרים רדיו אקטיביים בפצצה  מדובר על נשורת רדיו אקטיבית וכור מדובר על פסולת רדיו אקטיבית. הקשר בין יכולת ליצור פצצה גרעינית לשימוש בכור גרעיני הדוק ביותר, למעשה אחת הסיבות לבחירה ביצור חשמל באמצעות אורניום 235 היא היכולת הנלוות ליצור פצצות גרעין דבר שהיה פופולרי בימיי המילחמה הקרה כאשר הטכנולוגיה הגרעינית התפתחה. בכל מקרה כמויות האורניום בעולם מוגבלות. אמנם בצריכה הנוכחית יש מספיק ליותר ממאה שנים [1] אבל אם ננסה להגדיל משמעותית את חלקה של האנרגיה הגרעינית מסביבות ה-5% כיום אפילו ל-15% נגיע מהר מאוד לסוף הדרך.  ישנה אפשרות למחזר דלק גרעיני ולשפר את המצב אבל להשתית את משק האנרגיה על אורניום תהיה בעיה. 
דרך אחת לפתרון המצב היא שימוש בתוריום. 
התוריום הרבה יותר נפוץ מהאורניום בכלל ומהאורניום הבקיע שמהווה פחות מאחוז מהאורניום בפרט. הפסולת הרדיואקטיבית מועטה יותר ואורך החיים שלה קטן עד כדי כך שתוך מאה שנים הרודיואקטיביות יורדת. היתרון הגדול של התוריום הוא שהוא אינו בקיע. כדי לבקע את התוריום 232 צריך לצרף אליו ניטרון ואז הוא הופך לאורניום 233 בקיע. האורניום מיתבקע ונוצרת אנרגיה ועוד פרוטנים שמיצרים מתוריום אורניום 233. 
הכורים יותר מסובכים אבל לפחות במקרה של תוריום מומס במלח נוזלי אינם מסוגלים להגיע להתכה עצמית כמו בפוקושימה (החומר מראש במצב נוזלי) ובכלל הקשר בין תוריום לפצצות גרעיניות הרבה יותר חלש האורניום 233 רדיואקטיבי יותר ופצצות העשויות מימנו עלולות להתפוצץ לבד או להרוס את מנגנון ההפעלה האורניום ועוד תוצר של הראקציה רדיואקטיבים במדה כזאת שמסוכן וקשה מאוד לטפל בהם. כמובן עדיין יש פסולת רדיואקטיביות  והבעיה העיקרית שלמרות שכור נסיוני כזה פעל בעבר בהצלחה בארה״ב כיום אין כורים פעילים כאלו כך שמדובר בטכנולוגיה השקעה במחקר ופיתוח.

לאחר פצצת האטום פותחה פצצת המימן שבה מחברים אטומים של מימן ליצירת הליום. הדבר דומה לתהליך שמתרחש בשמש. כדיי להקל על תהליך משתמשים בדרך כלל בשני איזוטופים של מימן דאוטריום וטריטיום כל מה שנישאר זה לדחוס ולחמם את התערובת למאה מיליוניי מעלות ותהליך ההיתוך הגרעיני יוצר פיצוץ אדיר.[2]

כמובן הרעיון להשתמש במים שמצויים באוקינוסים כמקור אנרגיה קסם לרבים
למעשה כאשר משתמשים בדאוטריום וטריטיום האוקינוסים מכילים דאוטריום די והותר אבל טריטיום שהוא רדיואקטיבי נדיר ולכן מפיקים אותו מליתיום (ע״י נויטרונים) שכנראה אמור להספיק ליותר ממאה שנים כולל השימוש ברכבים חשמלים שיכולים ליצרוך כמות נדיבה שלו (40 ק״ג בטסלה).

טענה אחת  לאפשרות לשימוש בהיתוך היא טענת ההיתוך הקר. קר משום שהוא מתרחש בטמפרטור קרובה לטמפ החדר. למרות שהנושא מגיע מידיי פעם לעיתונות עדיין לא הוכח שהדבר בכלל אפשרי.

אם נחזור לפיזיקה המוכרת הבעיה היא איך ליצור ולשמור על המימן בחום של לפחות 100 מיליון מעלות. המימן בתנאים האלו מצוי במצב צבירה רביעי (לא גז) הקרוי פלזמה שבו האלקטרונים ניתקים מהגרעינים. אין אף חומר בעולם שיכול לעמוד בתנאים כאלו אבל מכוון שלכל החלקיקים יש מטען חשמלי ניתן לשמור על ענן כזה באמצעות שדות מגנטיים וחשמליים. הבקבוק הפופולרי ביותר למשימה נקרא טוקמק והוא בצורה של כעך (ביגלה). כאשר האלקטרו מגנטים מסביב מקוררים כדי לעשותם על מוליכים. ישנם כמה טוקמקים בעולם אבל באף אחד מהם לא הצליחו להפיק את כמות האנרגיה שהושקעה בפלזמה. המתקן שאמור להוביל את הטכנולוגיה לשלב הבא נבנה בצרפת וקרוי iter מדובר במיתקן שיחמם את המימן ל-150 מיליון מעלות. הטוקמק של ה-iter כולל המגנטים והאזור המקורר בגובה של 29.3מ׳ והרוחב 28.6מ׳ וכל זה מוקף בשיכבה עבה של בטון. [3] כמות המימן בליבה שתהיה בווקום תהיה פחות מגרם. מערך הקירור לחום המופק ולמערכות העזר בנוי לתפוקת חום מקסימלית של יותר מ-1100 MW  שזה בערך 40% מכושר היצור של תחנת הכוח בחדרה אורות רבין.
הפרויקט עולה כמובן הרבה כסף ולכן התאגדו מספר מדינות לבניתו האיחוד הארופי, ארצות הברית, רוסיה, סין, יפןת קוראה והודו. אבן הפינה הונחה בנובמבר 2010 ועד היום גמרו לצקת את היסודות. כך שבהשוואה לרכבת התחתי של תל אביב הפרויקט מתקדם בקצב מהיר. אבל עד שהווא יופעל יעברו הרבה מים בנהר הקרוב.


הטוקמק של ה-iter שימו לב לאיש בצד ימין למטה

הטומקים הם לא ההשחקנים היחידים המתקן הראשון שהצליח להפיק יותר אנרגיה מהאנרגיה שהושקעה בדלק היה המתקן ההצתה הלאומי  The National Ignition Facility - NIF שבו הצבר החזק ביותר של ליזרים בעולם  מרוכז בקפסולת דלק זעירה. בגודל מילימטרי.
תא המטרה של NIF שמונף למקומו ע״י מנוף שנבנה במקום מקור: NIF
תרשים של NIF תא המטרה נמצא באמצע הצד הימני
יש כיום כמה סטרטאפים שמנסים לפצח את הבעיה בדרכים אחרות אבל אף אחד מהם לא מחזיק פרוטו טייפ או משהו שעובד. [4] [5]

וכאן נכנסת לתמונה לוקהיד מרטין יצרנית מטוסים טילים לווינים... בין המוצרים המפורסמים

 U-2 ו- SR-71 Blackbird  מטוסי הריגול
C-5 גלקסי  מטוס התובלה הגדול ביותר של צבא ארה״ב ו- C-130 הרקולס  (קרנף)
‏F-16 פייטינג פלקון  
F-117 נייטהוק  מטוס הקרב החמקן הראשון וה-F-35 לייטנינג II  שעתיד להגיע לישראל
גם אגף הטילים מרשים וכול מגוון של טילים בין יבשתיים וטילים שימשו לשיגור אסטרונאוטים ולווינים.

הפצצה האחרונה של לוקהיד מרטין הישר ממפעלי הבואש Skunk Works ״אנחנו מתקוונים ליצר מתקן היתוך גרעיני פועל בתוך 10 שנים."  המתקן יהיה בגודל של מכולה ויוכל לספק אנרגיה למטוסים אוניות ובשלב השני יחבור לטורבינות גז קיימות ויפיק חשמל. בקיצור נפתרו בעיות האנרגיה ואולי גם חלק ניכר מבעיות שינוי האקלים של העולם. [6]
הטריק של לוקהיד שילוב כמה סוגים של בקבוקים מגנטיים כדיי ליצור מתקן קומפקטי שקל ליצרו וכך תוך זמן קצר ניתן ליצר ולבדוק מספר רב יחסית של אבות טיפוס ולהתקדם במהירות.  



האומנם? המתקן של לוקהיד אינו דורש הוכחת תהליך שלא ידוע אם הוא קיים אבל עדיין ההצהרה מעוררת תמיהות בעולם המדעי. הדבר היחיד שכנראה ודאי  הוא שלוקהיד הצליחה ליצור בקבוק קופקטי לפלזמה שעובד. נשארות עדיין שאלות כמו האם הבקבוק אטום ועמיד בקרינת הנויטרונים שנפלטים בתהליך. 

מכוון שפורסם מעט מאוד מדענים זהירים בתגובה. אבל יש כמות גדולה של סקפטיות למשל איאן הטצ׳ינסון ממחקר ההיתוך ב-MIT ״ בהתבסס על זה (המידע שפורסם) מה שאני יכול לאמר זה שהם לא שמים לב לפיזיקה הבסיסית של אנרגיית היתוך מוכלת. ולכן אני סקפטי ביותר לאפשרות שיש להם משהוא מעניין להציע״ ״ זה נראה ספקולציה טהורה כאילו משהוא משרבט משהוא ואומר שהם יטוסו למאדים עם זה״
מדענים אחרים יותר בקרותיים פחות אבל מחכים להוכחה שיש משהוא שמסוגל לעבוד. [8,9,10]
 מהעובדה שלוקהיד בקשו כמה פטנטים בתחום נראה שהם מאמינים שיש להם משהוא רציני. נקווה שהם צודקים אבל כנראה שיקח קצת זמן שהתמונה תתבהר.
בכול מקרה גם אם הכל ילך לפי הציפיות של לוקהיד יקח זמן רב עד שהטכנולוגיה תנגוס פלח משמעותי בצריכת האנרגיה האנושית ולכן עדיין צריך להשתמש בדרכים קיימות להפחתת הפליטות ולא להסתמך על טכנולוגיה עתידית ליצירת אנרגיה או הנדסת אקלים.
מתקן ההיתוך של לוקהיד עם מוביל הפרויקט Tom McGuire
צלם  Eric Schulzinger/Lockheed Martin


[1] World Energy Resources 2013 Survey: World Energy Council

Thorium-based nuclear power - Wikipedia, the free encyclopaedia



 וגם [7]

Lockheed Martin - Wikipedia, the free encyclopaedia

[6] Compact Fusion · Lockheed Martin

[7] Lockheed Martin’s Claims on Fusion Energy Meet with Skepticism | MIT Technology Review

[8]  Lockheed looks for partners on its proposed fusion reactor | Science/AAAS | News

[9] Lockheed Martin's fusion goals meet scepticism : Nature News & Comment

[10] Experts Skeptical Of Lockheed Martin's 'Nuclear Fusion Breakthrough'