24.5.2022

מה צריך לתקן ברפורמת התעריפים בתחבורה


מה צריך לתקן ברפורמת התעריפים בתחבורה.
לפי מה שאני יודע עד עכשיו על רפורמת התעריפים בתחבורה, יש כמה דברים שם שנראים לי לא בסדר.

1. חופשי חודשי בפריפריה הרבה יותר זול מאשר במטרופולינים הגדולים.

אבל את ההפחתה הגדולה בפליטות אפשר להשיג בתחבורה דווקא במטרופולינים הגדולים.

נוסף על כך חלק גדול מהפריפריה עובד במטרופולינים הגדולים. אז יצטרכו לשלם גם על זה וגם על זה?
נכון גם שבמושבים וביישובים הקהילתיים במקרים רבים האנשים עם יותר כסף מאשר בערים הגדולות כך שזה לא צודק (מה שאומר בין היתר שאנשים רוצים לגור במקומות בהם חלק מהרכוש הוא קהילתי, כנראה שזה מעלה את רמת החיים אבל זה לא הנושא המרכזי של הכתבה).

2. ימכרו חופשי חודשי ארצי מוזל.

אבל הקטע הוא לעודד חיפאים לעבוד בחיפה ובאר שבעים בבאר שבע.
אדם שעובר 5 קילומטר מהבית לעבודה בחיפה וחזרה עובר 10 קילומטר ביום. אדם שנוסע מחיפה לתל אביב 100 קילומטר וחזרה עובר 200 קילומטר ביום. הפליטות גדלות פי 20. בנוסף מצב זה יוצר פקקי ענק בתל אביב וזה מגדיל את הפליטות ויוצר בעיות נוספות.

3. חופשי חודשי עם נסיעות ברכבת עולה פי 2-3 יותר מאשר באוטובוס.

אבל הפליטות ברכבת לנוסע נמוכות פי 5 מאשר הפליטות באוטובוס.

4. מתגאים בהוזלות לנוער ולקשישים. אבל הבעיה העיקרית בתחבורה הציבורית היא השרות ולא המחיר. המחירים גם ככה נמוכים. שוני בין האזורים ובין הקבוצות תוקף הנסיעה ל 90 דקות יוצר הרבה בלגן ואי נעימויות, בין היתר לנוער ולקשישים..
5. הכל משולם אלקטרונית ברו קו ואפליקציות.
נייר יותר אקולוגי כי אפשר לעשות אותו לא מעצים אלה לדוגמה מבגדים ישנים, כמו שעשו בעבר וגם למחזר 5-7 פעמים. מכשירים חשמליים יוצרים קרינה וגם ככה יש מספיק רגישי קרינה שלא יכולים להשתמש בסמארטפון וגם לנסוע בתחבורה ציבורית כי הקרינה שם גבוהה מידי.
מציע תכנית משלי:

מחלקים את מדינת ישראל ל 4 אזורים תחבורתיים:
צפון - כל השטח צפונית לחדרה.
מישור החוף - כל מישור החוף מחדרה ועד רצועת עזה כולל גוש דן. מרכז - ירושלים והאזור מסביב לה, יהודה שומרון. דרום - כל השטח דרומית לבאר שבע

לכל אזור מוכרים רק 2 סוגי כרטיסים:

חופשי יומי ב 15 שקל מנייר.
חופשי חודשי ב 150 שקל מקרטון.
תקף לכל סוגי התחבורה הציבורית.
מוכרים אותם בסופרמרקטים בעמדות למכירת כרטיסים ובודקים הפקחים - הנהגים לא מתעסקים איתם.
אם מישהו בכל זאת צריך חופשי ארצי - צריך ללכת למרכז התחבורתי ולהזמין שם אבל הוא צריך לעלות לפחות 500 שקל.
המחיר אותו מחיר לכל האוכלוסייה בגיל 6-74. בגיל אחר לא צריכים כרטיס.

היתרונות:

* כל עניין התשלום נהיה הרבה יותר פשוט ולכן השירות משתפר בהרבה. פחות סכסוכים ובלגן בנושא.

* כרטיסים מנייר וקרטון כאשר חומר הגלם הוא לא עצים, יותר אקולוגיים ובריאותיים.

* התשלום עדיין מתאים לכיסים במדינה.

* 99% מהאוכלוסייה קונה חופשי חודשי - חסכון בנייר. הוא זול יותר וגם אף אחד לא ירוץ כל יום לסופר לקנות חופשי יומי. קונים אותו רק אנשים שגרים בחיפה ורוצים לנסוע ליום אחד לתל אביב לדוגמה. מי שיקנה חופשי חודשי לא ייסע ברכב פרטי כדי לא לשלם פעמיים.

* יש עידוד ללמוד, לעבוד, לבלות, באותו מקום בו גר האדם. * הרווחים של התחבורה לא יורדים כי למרות שזה די זול 150 שקל לכרטיס חופשי חודשי לאזור כה גדול מצד שני אין יותר כרטיסים ל 90 דקות ו 99 מהאוכלוסייה קונה חופשי חודשי. עדיף לעשות זאת כמה שיותר מהר.

9.3.2022

החלטת הממשלה על מפרץ חיפה והמסקנות ממנה


 לפני כמה ימים קבלה הממשלה החלטה על הוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. לדעתי זהו אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של התנועה הסביבתית במדינת ישראל. אחרי הרבה שנים של מאבק תם זמנה של התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

כמובן, שכאשר נסגר בית זיקוק המדינה קונה תזקיקים במקום אחר, כלומר, בית זיקוק אחר מתחיל לעבוד יותר. אם זאת, סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ תעזור להפחית פליטות במה הלאומית ואפילו קצת בבין לאומית בגלל 7 סיבות:

1. זה חלק ממגמה עולמית לסגירת התעשיות המזהמות ולכן זה יעודד אנשים לעבור למשהו אחר.

2. צרכנים קונים מבתי הזיקוק כי זה מקור הנפט הנוח ביותר לקנות. כאשר יצטרכו לקנות ממקור פחות נוח סביר יותר שיעברו למשהו אחר. פיחות בהיצע גורם לעלייה בחיר ולכן פחות סביר שיקנו.

3. בינוי 100,000 יחידות דיור במקום המפעלים שיתפנו ימנע את בנייתם על השטחים טבעיים, כמו יערות חיפה.

4. החיבור בין חלקי המטרופולין יאפשר לאנשים לעבור פחות מרחקים ולכן יגביר שימוש בתחבורה ירוקה.

5. עכשיו יהיה לאנשים מה לעשות במפרץ ולכן פחות ייסעו כל יום לתל אביב  - פחות פליטות.

6. מפרץ חיפה הוא אזור מאוד לא טוב למיקום תעשייה מזהמת בגלל תבעת ההרים המקיפה אותו. לא בכל מקום בעולם קיימים תנאים כאלה. ההרים מונעים מהזיהום להתפזר. מכיוון שאחת ההשפעות של שינויי אקלים היא התגברות זיהום האוויר חלק מהאדפטציה אליו היא להוציא משם תעשייה מזהמת.

7. כאשר לובי הדלקים ישנה את כיוון פעילותו יהיו פחות הפרעות לאמצעים מפחיתי פליטות כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית ועוד.

בתכנית לדעתי יש יתרונות וחסרונות. בסך הכל התכנית נראית לי הרבה יותר טובה מהמצב הקיים, אבל יש בה לא מעט לשפר.

חשוב שארגוני הסביבה יעמדו מאחורי התכנית כדי שתתבצע כמו שצריך וכמובן יש לשפר אותה ולהאיץ..

פה אני רוצה לעשות סקירה של התכנית להבין מה טוב ומה רע ומה המסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה. אז אני מחלק את הפוסט ל 3 חלקים: יתרונות, חסרונות והמסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה.

יתרונות

נקודה 1: המטרה היא הפסקת זיקוק הנפט במפרץ, מקדמים פתרונות חלופיים, בהתאם למגמה העולמית, מעבר לאנרגיות מתחדשות.


נקודה 1: העברת האזור מתעשייה כבדה למגורים, תעשייה הנקייה, שטחים טבעיים תוך מאמץ לעמוד בלוחות הזמנים של ועדת המנכ"לים.


יש לציין שלא ימכרו מגורים, לא ילכו לעבוד בתעשייה נקייה, לא יטיילו בפארק כל עוד ישנה התעשייה המזהמת. כבר עכשיו כאשר זה ליד זה חלקית קורה. ואם יבנו ממש באזור בו היא נמצאת - בטוח. לכן הצלחת הסעיף מחייבת הפסקת זיהום.

נקודה 2א: הקמת צוות משא ומתן עם התעשיינים אבל גם עם המשא ומתן לא יצליח זה לא גורע מסמכותה של הממשלה לקבל החלטות - כמו סגירת התעשייה המזהמת.


נקודה 3: הממשלה אמורה לתקצב ולא משרד אחד אלה כל המשרדים יחד.. 

לפחות אנחנו יודעים מי האחראי ובשביל כל המשרדים יחד זה לא סכום גדול מידי.


נקודה 4: פינוי תש"ן עד 2026 הקמת שכונה במקום. 

יפה, גם כי ככל שיהיו יותר שכונות יהיה יותר לחץ לפנות את הזיהום.

נקודה 6: פינוי דשנים, המתחם לדשן כימי במהירות עד 2025, בנייה במקומו.


יפה, זה יאפשר לקריית אתא לבנות בכיוון הנכון, לא על השטחים הפתוחים. כדאי להקים קומפוסטרים בכל שכונה, כדי להחליף את הדשן הכימי לדשן אורגני במקום העברת הזיהום לנגב. הבנייה לא תתאפשר כל עוד התעשייה המזהמת נמצאת שם כי זה ממש צמוד. לכן זה יגביר לחץ לפנות תעשייה מזהמת.

נקודה 7: התחייבות לשיקום קרקע.


זה יקל על הבנייה אחר כך. עד כמה שאני ידע יש חברות העוסקות בשיקום וניקוי קרקע. כדאי שתינתן לבעלי המפעלים אפשרות להרוויח מזה כפיצוי כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה - אין טעם לנקות כל עוד התעשייה לא פונתה. 

נקודה 8, 9: העצמת הרכבות.


יפה, זה יצמצם את צריכת הדלקים וכן יגרום לבנייה במרכז, לא פרברית מה שיגביר את הצורך לפנות תעשיה מזהמת וישמור על היערות..

נקודה 11: הקמת בית חולים בקרית אתא:


ימנע צורך לתושבים לנסוע רחוק לצורך שימושים רפואיים יצמצם צריכת דלק.

נקודה 12: הקמת פארק מטרופוליני.


יפה. בין היתר ימנע נוכחות מתקנים מזהמים כי אחרת לא יבואו לפארק וזה לא יצדיק עצמו. ישקם שטחים פתוחים.

נקודות 13 - 16: התחייבות לסיים תכנון תוך 120 יום.


לא רע אבל טכנולוגיה משוכללת וערך מוסף גבוה לא אומרים עדיים שזה טוב יותר. עדיף מקורות תעסוקה המשפרים את רמת החיים ומצב הביוספרה.

נקודה 17: רציפות מגורים, שילוב נכון בין מגורים ותעסוקה, תחבורה ציבורית וקלה אפקטיבית, שינוי תדמיתי, שמירה על נחלים, ציפורי, סעדיה, קישון.


יפה, כי זה בלתי אפשרי לחלוטין כל עוד יש זיהום כבד.

נקודות 24 - 25: חלופה לגפ"ם וצמצום שימוש בו

טוב שיש בתכנון צמצום שימוש בגפ"ם וטוב שזה לא רק חשמל אלה גם טכנולוגיות נקיות. אפילו ביוגז לדעתי רעיון יחסית טוב.

נקודה 26: התחשבות ברשויות המקומיות

יפה. הם תומכות בתכנית גם ככה ועכשיו יתמכו יותר.

נקודות 28 - 30: המדינה היא המחליטה תנהל את התהליך בין היתר באמצעות מנהלת שתדווח כל רבעון.

יפה שיש מנגנון ליישום, אבל במנהלת צריכים להיות נציגי ארגוני סביבה.

נספח א': הקמת מתקן הקבע לאכסון תזקיקים לפי כמות צריכת הדלקים בעתיד.

כלומר אם יצרכו פחות דלקים יקימו פחות מכלים.


דברי הסבר נקודה 5: המטרה היא הפסקת הפעילות הפטרוכימית.

יפה.

דברי הסבר נקודה 12: הפארק יהיה לכל האורך מהים עד צומת יגור.

יפה.

דברי הסבר נקודה 17: מצגת שער המפרץ כשלד עיקרי של התכנון.

יפה. במצגת יש גם את סגירת התעשייה המזהמת עד 2025 אולי והרבה דברים טובים אחרים טוב שייקחו משהו משם.

קשיים משפטיים: הרוב סבורים שאין סיבות משפטיות המונעות את ההחלטה.

לא יתבעו עם בעלי החברות המזהמות הם אלה שיפיקו את הרווחים משיקום הקרקע בניית מגורים, בתי מלון, הקמת הפארק.

חסרונות

נקודות 4-5: העברת חוות המכלים.

לאן יועברו המכלים מחוות המכלים? האם בתי הזיקוק באמת זקוקים להם ואי אפשר לחבר אותם ישירות לצינור מקצא"א?

נקודות 19 - 20: השרה צריכה לבחון את המצב  5 שנים לפני מועד הסגירה.

המשבר הסביבתי יחייב לסגור לפני שיעברו 5 שנים.

נספח על תזקיקים: כמות התזקיקים - לא פחות מאשר מיוצר בבז"ן.

יש לצמצם צריכת דלקים ותזקיקים ומהר. אי אפשר להקים באותם ממדים כמו בבז"ן. האם יש צורך להקים מכלים חדשים? למה אי אפשר להשתמש במכלים בבז"ן למטרה זו? אולי זה נעשה כדי להגדיל את יכולת האכסון של בז"ן?

נקודות 21 - 22 ייבוא תזקיקים.

בניית ערי 15 דקות לדוגמה מבוססות הליכה, אופניים, יכולות להפחית צריכת דלקים בהרבה. גם רכבלית, רכבות קלות, מטרוניות.

נקודה 23: בניית שובר גלים

צריך להקל על הסעת החול לא להערים עוד קשיים.

דברי הסבר נקודה 20: על רכבים סולאריים ואנרגיות מתחדשות.

עדיף לעבור להליכה, אופניים תחבורה ציבורית בהקמת "ערי 15 דקות".

מסקנות לארגוני הסביבה

קיימות 6 מסקנות עיקריות לארגוני הסביבה לדעתי. אל מנת לשפר את התכנית ולהאיץ את מימושה יש:

1. להקדים את לוח הזמנים. יש להקדים את לוחות הזמנים. המשבר הסביבתי מחייב לעשות זאת יותר מהר מלוח הזמנים של ועדת המנכ"לים. 

2. לדייק בקשר לאנרגיה מתחדשת: יש לזכור שכמות האנרגיה הדרושה לבני האדם נמצאת בטבע אך לא כמות האנרגיה הדרושה לחמדנות שלהם.


3. להפנות לצד הנכון את הפיצוי לתעשיינים: יש הבדל גדול בין פיצוי בכסף לפיצוי בזכויות בנייה.

לא הגיוני שבעלי המפעלים יקבלו פיצוי בכסף על הסרטן במפרץ חיפה. לגבי זכויות בנייה זה יותר הגיוני כי זה אומר להסב אותם לפעילות מועילה יותר: בניית דירות, מלונות לפי שיטות הבנייה הירוקה שהפכה למחייבת במדינת ישראל לפני כמה ימים, הקמת פארק.

זה לא יחזיר את המתים לתחייה, אבל לפחות במידה מסוימת זה יכול לשמש כפיצוי בעבור הסבל שהם גרמו - אם מה שהם יבנו יעזור לאנשים לחיות יותר זמן ובאיכות חיים גבוהה יותר. אבל בשביל זה יש צורך שיוגדר מראש שהם יהיו מחויבים לבנות את זה ולא משהו מזהם, לא עוד בית זיקוק לדוגמה.

 פיצוי כזה עדיף גם כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי מהיר של התעשייה המזהמת אחרת אנשים לא יבואו לדירות, למלונות, לפארק ולא יתחיל שיקום הקרקע. הם לא יצליחו לממש את זכויות הבנייה, כל עוד הזיהום חוגג.

אם התעשיינים יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה המזהמת אז הם גם לא יתבעו את המדינה על התכנית הזאת וזה יסלק את המחסומים המשפטיים וגם המדינה תתקדם מהר יותר. בקיצור להסב אותם.

 כמו שעידן עופר עכשיו פחות מעוניין בגז ונפט מאז שהוא מקים את השדה הסולארי כי אז פחות אנשים יצרכו את האנרגיה הסולארית מהשדה שהוא מקים.

4. לצמצום דלקים. צריך לצמצם צריכת דלקים. לרכבים חשמליים יש גם השלכות סביבתיות. הרכבלית שצפויה להתחיל לפעול ב 25 במרץ אמורה לצמצם צריכת דלקים וכן גם 2 קווי המטרונית שאמורים להתחיל לפעול באפרילהרכבת הקלה בתל אביב אמורה לצמצם עוד יותר. צריך לקדם את זה כמה שיותר.

5. לדאוג שהמכלים יועברו או יסגרו לצרכים המוזכרים בתכנית ולא לצרכים אחרים.

יש לברר איך ולשם מה מועברים מוקמים ונסגרים המכלים ולדרוש שקיפות מלאה.

6. והעיקרית: התכנית לא מאפשרת השארת זיהום.

כבר עכשיו האנשים בורחים מחיפה והקריות כאשר זה ליד המתקנים המזהמים. כאשר זה יהיה ממש בתוכם, לבנות, לממש זכויות בנייה יהיה בלתי אפשרי. לא סתם מדינות עשירות משתדלות להעביר את זה למדינות עניות יותר וכן הלאה. יש להסביר זאת לכל מקבלי ההחלטות. נראה שעידן עופר כבר הבין זאת.




4.12.2020

BIDEN PLEDGED TO CONVOKE A CLIMATE SUMMIT IN THE FIRST 100 DAYS OF HIS PRESIDENCY. HOW TO MAKE IT BEST?


 

In his climate programm Biden writes:

"In his first 100 days in office, Biden will convene a climate world summit to directly engage the leaders of the major greenhouse gas-emitting nations of the world to persuade them to join the United States in making more ambitious national pledges, above and beyond the commitments they have already made."

I think it bring hope and can be a key moment in the fight against climate change. What the summit need to be succesfull?

A good summit needs a well defined target. There is 2 urgent threats: Climate Change and Deforestation specially in the Amazon. So the target should be :

1. Increase climate commitments, so they at least will hold temperature well below 2 degrees above preindusrtrial level.


2. Stop Deforestation.

The second point should be a part of the way to reach the first.

There are maybe to many little reforestation prograams what make hardere to concentrate efforrts. Maybe it will be better to concentrate them into the the trillion trees initiative and make sure that it will be implemented.

Deforestation should be stop and it not to difficult as the deforestation of the Amazon already worsen the drought condition in Brazil, and the corona pandemic linked to climate change and deforestation caused huge damage to theeconomy of Brazil.

The deforestation did not linked to the consumption of meet by itself but to the capitalistic way of its consumption. The cattle can be held in Texas or in the steppes of souhern Russia. The problem that it is more profitable to hold it in plains made by forest logging in Amazon because in the tropical forest there is many rain, the temperature are comfortable and the workers demand less payment.

But when the forest is destroyed in few years the climate become non comfortable the soil become depeleted and than people move to destroy more area of forest and move into it. So what is needed it simply stop produce meat by the law of the profit.

Reach 1.5 degrees is more difficult in one summit, but 2 degrees are very possible.

If all the commitments including the recent committments of China and US will be implemented untill the latest millimetre, the global temperature still will rise to 2.1 degrees above pre-industrial level. What means a sur catastrophe.

Of course not all really implement their commitments.

So, we need to drag it down to at least 1.8 degrees. 0.3 of degree celcius.

The USA in my opinion is the most influential country in the world in climate issues because it hold 29% of global wealth. But even to United States it will be difficult to do it alone.

Now when China, EU, Japan, South Korea are in and 127 countries are considering or have adopted net zero targets, the pressure should come from the entire coalition.

According to CNN, China, the US, EU, Japan South Korea -- two thirds of the world economy.

So, the United Natoins should calculate what each country should do, for drag the temperature 0.3 degrees down. It should send it to all countries and the countries should responde what they neeed for do it.

For example the, organization America's pledge calculated that with federal support the USA can reduce its GHG emissions by 49% by the year 2030. So, it should be proposed as a target to United States. The same about each country in the world.

 Of course countries who did notdo anything or almost anything should do more. Of course other circumstances should be also taken into account.

And than all the climate active countries should say that if some country will implement - we will help and if not - boycott.

I think it really can work. And I think climate activists should demand it. Organize some #ClimateStrike or #PeoplesClimateMarch in the day of Biden inauguration and in the day of the summit.

1.12.2019

מה הדרך הטובה ביותר לפעול לארגוני הסביבה כדי לעצור את משבר האקלים (מאמר דעה)

גילוי נאות: המאמר משקף את דעותיו של הכותב בלבד.

בזמן האחרון יש הרבה ויכוחים לגבי פעילות ישירה והאם כדאי לעבור על החוק ולהעצר בפעילויות מחאה אקלימיות. אני רוצה  לומר את דעתי בנושא.

כבר הרבה זמן שארגון "המרד בהכחדה" מארגן פעילויות ישירות שונות. באופן כללי, לדעתי, היעדים שמציב הארגון הזה, נכונים יותר מהיעדים של הארגונים האחרים: הורדת הפליטות ל 0 עד 2025 נכונה יותר מאשר הגעה ליעד זה ב 2050. הכרזת מצב חרום אקלימי היא פשוט הוכרה במציאות. הקמת אסיפות עממיות לטיפול במשבר האקלים היא בעצם דרישה לתקן את מערכת הבחירות כי מי ששולט במדיניות האקלימית שולט במדינה. ובאמת מערכת הבחירות שלנו היא לא דמוקרטית : יש יותר סיכוי להיבחר ככל שיש למועמד יותר כסף ובמקרים רבים השיטה היא העדפה לאזורים אחדים על פני אחרים. לדוגמה בארצות הברית לתושב אלסקה יש השפעה גדולה פי עשרות מלתושב קליפורניה בבחירות לסנאט.

לעומת זאת השיטות שלהם של פעילות הכוללת הפרת סדר ציבורי, סכסוכים עם משטרה ומעצרים לא נראת לי כטובה ביותר בגלל כמה סיבות.

1. לא נחוץ:

אינני חושב שהרס האקלים הוא באינטרס של בעלי ההון, אפילו לא של בעלי חברות הנפט הפחם והגז. זה מגדיל את כמותהכסף, אבל לאתמיד הגדלת כמות הכסף היא באנטרס של בן אדם. בדרך כלל רוב ארגוני הסביבה מתעלמים מהעובדה הזו ובכך בעצם מאותתים שגם הם נמצאים בשבי של התפישה השגויה לפיה "יותר כסף יותר טוב".

במציאות זה, לדעתי ברוב המקרים הפוך. יהיה ארוך לכתוב את כל ההוכחות אתמקד בכמה דברים רלוונטיים למשבר האקלים הנוכחי.

קודם כל יש מספר מקרים בהם דווקא העשירים סובלים יותר ממשבר האקלים:
א. ברוב המדינות העשירים הם אלה הגרים על חוף הים, זה נוף יפה ולכן נחשב ליוקרטי יותר. לכן הם גם נפגעים יותר מעליית פני הים במיוחד במדינות כמו ארצות הברית. העיר הרגישה ביותר לעלית פני הים היא מיאמי שהיא גם אחת הערים העשחרות ביותר, אותו הדבר אפשר לומר על ניו יורק , ונציה והרבה ערים אחרות. זה הגיע למצב שבו העשירים מתחילים לעבור משכונות חוף לשכונות רחוקות יותר מהים ובכך נהפכים בעצם לפליטי אקלים.

ב. במדינות עשירות העשירים גרים בדרך כלל בבתי עץ בפרברים ואילו העניים בבלוקים רב קומתיים מבטון במרכז. הבתים לעץ הם הרגישים ביותר להוריקנים, הצפות ושרפות. רק בשרפת ה "קמפ פייר" בקליפורניה נשרפו קרוב ל 20,000 בתים. הרבה אנשים נהרגו. אם להחשיב מספר נפשות ממוצע לבית כ 4 זה אומר שקרוב ל 80,000 נשארו ללא בית.

ג. לגבי אי החום עירוני. במדינות העניות כמו ניגריה או מלזיה העשירים בדרך כלל גרים במרכז היר או קרוב והעניים בפרברים. זה אומר ששם העשירים סובלים יותר מאי החום העירוני. במדינות עשירות זה הפוך כמו שנכתב בנקודה 2, אבל גם שם העשירים בדרך כלל עובדים במרכז העיר, בשעות היום כאשר ההבדל בטמפרטורות בשמש מגיע ל 20 מעלות. אפשר לומר שהמזגנים מבטלים את ההבדל, אבל דווקא ההשארות בחללים סגורים וממוזגים, היא אחת הסיבות העיקריות לתחלואה ולתמותה היום: אורח יים יושבני, זיהום תוך ביתי אשר במקרים רבים עולה זיהום חוץ ביתי. רק אורח החיים היושבני מול המסך הורג 5.3 מיליון בני אדם בשנה.

אפשר אומנם לומר שבכל מיקרה תוחלת החיים בניגריה קצרה יותר מתוחלת החיים בארצות הברית. זה נכון אבל אחוז האוכלוסייה הלוקה בדיכאון בארצות הברית גבוה הרבה יותר מאשר בניגריה. בשנים האחרונות מחלות הדיכאון עולות לארצות הברית כ 200,000 חיים בשנה ואפילו מקצרות את תוחלת החיים. כלומר נראה שהניגרים מאושרים יותר. אפשר לומר שאנשים בורחים מאפריקה לאירופה וארתות הברית ולא להפך. אבל כמות האנשם שבורחים מהבטון אל הטבע הרבה יותר גדולה וכניראה עוברת את המיליארד בשנה: תיירים, אנשים שעוברים מבתי אבן בעיר לבתי עץ בפרבר. ככל שהמשבר הסביבתי מחריף יש פחות ופחות אפשרויות לעשות את זה, אפילו פשוט לצאת החוצה.

קודם הרצון לקחת יותר ממה שצריך הוביל ליותר מידי תוצר אצל אחדים ופחות מידי אצל אחרים מה שגרם לבעיות ב 2 המיקרים. היום מה שהכלכעלה עושה זה לייצר כמה שיותר תוך כמה שפחות עבודה ולהעביר אנשיחם כמה שיותר מהעולם האמיתי לאשליות וירטואלות, כאשר אלה הן גם הסיבות המרכזיות לחלואה היום: הגוף האנושי לא יחזיק מעמד אם זה ימשך באותו הכיוון.

נוסף על כך הקפיטליסטים מונעים על ידי אידאולוגיה מסוימת, שהשיטה שלהם מביאה לפריחה וכך הלאה. הטרנד היתהפך בשנים האחרונות כאשר כמות הרעבים החלה לגדול ויעדיפיתוח ברקיימא מתרחקים ולפי המדענים לא יושגו עם הטרנד הנוכחי הקשור בהרס הסביבה ימשך.

בקיצור, אני חושב שצריך קודם כל להסביר לכל בעלי החברות האלה שבנושא זה לפחות יש אינטרס מובנה בשבילם לוותר על הכסף מגז, פחם ונפט. ניראה לי שפעילויות המרד בהכחדה הן לא הדרך הטובה ביותר לעשות את זה.

2. מסכן ולא רק את המוחים:
מחאות כאלה מסוכנות ולא רק למי שמישתתף לדעתי. כאשר חוסמים כביש, ניידות טיפול נמרץ, מכוניות מכבי אש, מכוניות משטרה לא יכולות להגיע ליעד במהירות הנדרשת וזה כמובן יכול להביא לתוצאות לא טובות. כאשר חוסמים מכוניות בטמפרטורה של 46 מעלות כמו שהיה בקיץ האחרון, יש סיכוי שלמכונית כלשהיא יגמר המצבר ואיתו גם המזגן ואז זה יכול להביא לתוצאות לא טובות למי שיושב בה. אומנם אני בעד למעבר לדגש על רפואה מונעת אבל לדעתי צריך לעשות את זה מתוך הסכמה של האוכלוסייה המושפעת. אפשר אומנם לומר שזה יציל כמותגדולה יותר של אנשים מאשר יהרוג אבל זו השקפה לא נכונה בה דגלים בעיקר דיקטטורים שונים, לכן אני חושב שהיא לא מתאימה.

מכיוון שלדעתי השינוי הנדרש יעשה במוקדם או במאוחר בכל מקרה (מהסיבות המוזכרות בנקודה 1 בין היתר), אין צורך בסיכון מיותר. אפשר לומר שאין זמן לחכות עד שהוא יעשה בכל מיקרה. אבל לדעתי יש פה משוואה שלפיה עוצמת הפעילות היא כחומרת המשבר. כלומר ככל שההשפעות נעשות חמורות יותר כך גם הפעילות נעשית למשמעותית יותר.

3. פחות יעיל:

עד כמה שאני יודע במחאות כאלה משתתפים פחות אנשים. לכן זה במקרים רבים פחות מגיע לתקשורת. גם ברמה העולמית הכי הרבה תקשורת היתה בשביתה העולמית בספטמבר, אשר היתה חוקית ובתאום עם השלטונות ואולי בגלל זה הביאה הרבה מאוד אנשים. גם בישראל אני חושב שמצעד האקלים, השביתה בספטמבר ובנובמבר הביאו יותר תקשורת מאשר פעילויות רבות של התפרצות בכנסים וכדומה. כאשר משתתפים מספר קטן של אנשים בפעולה רדיקלית זה עושה רושם כאילו שזה מעניין רק כמה קיצונים ולא רבדים רחבים באוכלוסייה.

בהפגנות שלא הפרו את הסדר הציבורי בחיפה השתתפו לא יותר מ 1,500 איש אבל זה הספיק כדי להגיע לתקשורת והשפיע על דעת הקהל. בכלל כמות סבירה של מפגינים יכולה לייצג כמות הרבה יותר גדולה של תומכים. בחיפה בסקרים 30% תמכו בפעילות לצמצום זיהום אוויר כמשימה עיקרית מצד ראש העיר. כניראה עוד יותר כמשימה משנית. כמות אנשים סבירה בהפגנה יכולה לשקף כמות הרבה יותר גדולה של אנשים אשר יצביעו למפלגה ירוקה יותר בקלפי.

לגבי הוצאת 3.5% מהאוכלוסייה לרחובות ומאבקי עבר:

זה נכון שכאשר יותר מ 3.5% מהאוכלוסייה יוצא לרחובות זה גרם בהרבה פעמים להצלחה במאבק. אבל זה לא בהכרח קרה בגלל שהפרו את החוק ואת הסדר הציבורי. היו הרבה מאבקים שהצליחו בלי זה וגם במאבקים בהם זה היה אף אחד לא אמר שזה מה שגרם להצלחה כי הם כללו גם דברים אחרים.

המאבקים הסוציאליים של הזמן האחרון הצליחו בהרבה בגלל סיבות שלא תמיד מוזכרות. לדוגמה המאק של מרטין לותר קינג הצליח בהרבה בגלל שעקב מיכון כבר לא היה צריך כל כך לנצל כוח אדם כדי לייצר רוחח כספי מקסימלי (אותו המיכון כמובן גרם להרס הסביבה) כך גם לגבי הרוב המוחלט של מאבקי העובדים למען זכויות סוציאליות.

המאבק של גנדי הצליח בהרבה בגלל שהבריטים העדיפו לנצל את ההודים באמצעות שימור השיטה הקפיטליסטית על ידי גורמים מקומיים וכך גם לגבי רוב המאבקים האנטי -קולוניאליסטיים.

המאבק נגד מלחמת וייטנאם הצליח בחלק גדול בגלל שלצד וייטנאם עמד הפוטנציאל הצבאי של הגוש הקומוניסטי ו הגוש הקפיטליסטי העדיף לשחוק אעותו באמצעות הטשה כאשר הוא ראה שהסוציאליזם לא מסתדר עם השאיפה לצמיחה כלכלית מקסימלית. זה מה שגרם בסופו של דבר וקריסת הגוש הקומוניסטי ובסופו של דבר ל "הצלחת" המאבק נגד חומת ברלין.

זה לא אומר שלמאבקים ציבוריים ובמיוחד לא אלימים אין כוח. להפך, אפילו באשור העתיקה דיקטטורת המלך נשענה על כך שרוב האשורים חשבו שמשטר זה מוצלח למטרת השוד המקסימלי של העמים השכנים. גם היום דיקטטורת הממון נשענת על כך שרוב האוכלוסייה חושב שצמיחה כלכלית זה טוב. אם רוב האוכלוסייה יחשוב אחרת - הרבה דברים ישתנו.

לגבי מחאה לא אלימה: הנשק במידה רבה הוליד את הקפיטליזם כי מדינה המבוססת על שאיפה לצמיחה כלכלית היתה יכולה להקים צבא מקצועי גדול יותר בעבר ולהרשות לעצמה טכנולוגיה צבאית משוכללת יותר היום מה שגרם לכך שהמדינות צידדו בצמיכה כלכלית גם כאשר זו גרצה במפורש לירידה באיכות החיים גם של האחרים. אחרי שזה נמשך בצורה הזו כמה אלפי שנים התגבשה האדאולוגיה הקפיטליסטית כפי שאנחנו מכירים אותה היום.

אבל אני לא חושב שדווקא הפרת הסדר והמעצרים הם הגורם שהביא להצלחה.

סיכום:
אם הייתי חי בתקופת ספרטקוס, הייתי מציע לעבדים להשמיד את כל הנשק בעולם בתורהתחלה מה שהיה משחחר אותם מהדיכוי. עכשיו כאשר יש סיכון ריאלי של השמדה כוללת, אני חושב שהדרך היעילה ביותר היא מצד אחד להסביר שפתרון המשבר הסביבתי הוא באינטרס של כולם גם אם פרושו פחות כסף ומצד שני להוציא לרחובות כמה שיותר אנשים מה שיותר נוח לעשות עם זה ללא הפרת הסדר הציבורי.

כל מה שנאמר כאן הוא די שונה מהתפיסות המופצות בכלי התקשורת לדוגמה ולכן המפורסמות ביותר, אבל אני מאמין במה שאני כותב.

8.11.2019

הקשר בין משבר האקלים לבעיית הזיהום במפרץ חיפה

הרבה שואלים על הקשר בין משבר האקלים לבעיית הזיהום במפרץ חיפה. אז אני כותב את זה כניסיון לענות.

הפליטות הישירות והעקיפות מבתי הזיקוק

בתי הזיקוק והמפעלים הנלווים פולטים הרבה זיהום אוויר ופולטים הרבה גזי חממה. בתי הזיקוק עם לכלול את החלק שמייצר פלסטיק - כרמל אולפינים, מייצר כ 2.5 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה. את זה אפשר לראות במפל"ס שלהם באתר המשרד להגנת הסביבה.

מכיון שסך הפליטות של ישראל הן 80 מיליון טון בשנה זה יוצא משהו כמו 3%.

אבל התוצרים של בתי הזיקוק כמו בנזין, סולר, נשרפים אחר כך במנועים השונים. הפלסטיק עובר תהליכים במפעלי הפלסטיק וזה מייצר פליטה הרבה יותר גדולה. התחבורה אחראית על כ 23% מסך גזי החממה של ישראל וחלק גדול מהדלק מיוצר בבז"ן. מפעלי פלסטיק הם חלק גדול מהתעשייה. שינוע הדלקים, שינוע שריפה והטמנת הפלסטיק גם מביא לפליטות.

האם סגירת בתי הזיקוק תוריד את הפליטות?

אז, לכאורה, ברור שסגירת בתי הזיקוק תוריד בהרבה את הפליטות, בדיוק כמו את זיהום האוויר. יש בעיה אחת: במיקרה זה ישראל פשוט תוכל לקנות תזקיקים מוכנים מחו"ל, כלומר בית זיקוק אחר בחו"ל יגביר את התפוקה כדי למלא את הפער ומהמנועים ומפעלי הפלסטיק  תיפלט אותה כמות של פליטות רק שהבנזין והפלסטיק יגיעו מבית זיקוק מחו"ל.  יוצא לכאורה שבסך הכל הפליטות לא יקטנו. אותו הדבר לגבי זיהום האוויר.
בדיוק בגלל זה, ארגונים ומשרדי ממשלה שונים מנסים להתעסק עם צרכני הקצה - להעביר אנשים ממכוניות לאופניים, לסגור תחנות כוח על פחם, נפט או גז וכדומה. זה מצמצם את הפליטות במובן המיידי.
למרות זאת, סגירת בתי הזיקוק כנראה תביא להפחתה בפליטות שהוזכרו קודם וזה למה:

1. לא רק אנחנו פועלים לסגירת בתי הזיקוק. הלחץ קיים כמעט בכל המדינות האחרות בעולם. הלחץ יוצר שאיפה להשקיע בתעשייה בטוחה יותר שאין סיכוי שמישהו יפריע לה, כלומר למשהו נקי יותר.

2. תחרות בין בתי הזיקוק יוצרת ירידה במחיר התוצרים. ככל שיש פחות בתי זיקוק, פחות היצע,  המחיר עולה ויש יותר סיכוי שיעברו למשהו נקי יותר כי זה יותר זול.
3. כאשר יש בתי זיקוק יש לובי חזק שלהם בממשלה ובכנסת. הלובי הזה מונע לא רק סגירת בתי זיקוק או הוצאתם מריכוזי אוכלוסייה אלה גם שינוי בצרכני הקצה. לדוגמה העברת שבילי אופניים, מסלולים יעודיים לאוטובוסים או איסור על פלסטיק חד פעמי. אולי בין היתר בגלל זה בישראל יש פחות פעילות אקלימית מאשר בדנמרק. כאשר אין תעשייה המעוניינת בהמשך שימוש בדלקים פוסיעליים אין גם לובי כזה.

ההשפעות עליהם מדברים פחות

יש כמה השפעות עליהם מדברים פחות למרות זאת הם גם חשובים.

* בתי הזיקוק והזיהום הנגרם מהם גורמים לכך שאנשים רוצים להתגורר כמה שיותר רחוק מהם. לכן רוצים לכרות את יערות חיפה ולבנות במקומם שכונות. לכן עיריית קרית אתא בונה שכונות על השטחים הירוקים במזרח העיר. הדבר גורם לעלייה בפליטות כי עצים קולטים פחמן דו חמצני, אבל גם מגביר את אי החום העירוני יוצר אפשרויות למפולות בוץ (כי אין עצים על מדרונות הכרמל), ומגביר זיהום אוויר כי העצים קולטים אותו.

אם יסגרו את בתי הזיקוק, יפסיקו את הבנייה על השטחים הירוקים במפרץ חיפה ואת הבתים המתוכננים יבנו במקומם אפשר יהיה לבנות ב 20 שנה הקרובות בלי להרוס מטר אחד של שטחים ירוקים במפרץ חיפה. התכנון הוא לבנות עד 100,000 יחידות דיור, מה שיספיק ל 372,000 בני אדם, לפי ממוצע הנפשות במשק בית בישראל.
זה יכול להציל מיליוני עצים מה שלא רק יגרום לשיפור האקלים העולמי דרך קליטת פחמן דו חמצני, אלה גם לירידה בעומס החום באיזור, ירידה בזיהום האוויר וכך הלאה.


* בגלל שהאנשים רוצים לגור כמה שיותר רחוק מבתי הזיקוק השכונות נבנות בקצוות המטרופולין ולא באמצע. זה מאריך את המרחק בין הבית למקום הלימודים, העבודה, הבילוי, בתים של אנשים שרוצים לבקר. הדבר גורם ליותר פליטות מתחבורה. גם כי אנשים נוסעים יותר זמן וגם כי במקרה זה הם לא ילכו ברגל או על אופניים.

אפילו באטובוס קשה להשתמש למרחקים ארוכים כי לוקח לו יותר זמן לעצור בכל התחנות.

תהליך זה ממחזר את עצמו. ככל שלאנשים יש יותר מכוניות, הם צריכים יותר חניות וכבישים.יותרכבישים כי המכוניות יוצרות פקק וצריך לבנות מעקף. כאשר יש יותר חניות וכבישים צפיפות הבנייה נמוכה יותר. זה יוצר מרחק גדול יותר בין הבית למקום העבודה, הבילוי, הלימודים וכדומה והתהליך חוזר על עצמו.

שינויי האקלים מגבירים את זיהום האוויר
שינויי האקלים בעצמם גובים מחיר גבוה בישראל. מדובר בתחלוה ותמותה ממחסור במגנזיום במים מותפלים שאליהם נאלצנו לעבור בגלל הבצורת, מעומס חום ומהגברת זיהום האוויר.

הגברת זיהום האוויר כמובן מסוכנת יותר באזורים בהם הוא גם ככה גבוה, כמו במפרץ חיפה. לכן הפחתת זיהום האוויר, הוצאת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסייה, חשובה גם כהסתגלות לשינויי האקלים (אדפטציה).











5.2.2018

הפליטים בדרום תל אביב, שינויי האקלים ואיך פותרים את זה

בזמן האחרון החריף משבר הפליטים בדרום תל אביב, לאחר שממשלת ישראל קבלה החלטה שמשמעותה, לפחות כמו שזה נראה בשטח עד עכשיו, היא לגרש את הפליטים ומבקשי המקלט מתחומה. אומנם הבטיחו שיבדקו מי פליט ומי לא, אבל עד עכשיו עבודת הועדות האלה לא הייתה פתוחה לציבור וצודקת ולא הובא בחשבון שפליט, הוא גם מי שנמלט כי אדמתו הפסיקה להניב לחם בגלל סיבות שברובן קשורות למדינות העשירות,כולל ישראל, כמו שינויי אקלים. לישראל יש רמת פליטות גזי חממה לנפש גבוהה יחסית, על כן יש לה אחריות מסוימת על משבר האקלים.

אני, פחות או יותר בטוח, שאחד המניעים העיקריים להחלטה זו, הוא הפחד של הממשלה שאם יתנו לפליטים להישאר ויאפשרו להם תנאי מחייה ותעסוקה סבירים, זרם הפליטים אשר נע בגל אדיר ממדינות הדרום העניות למדינות הצפון העשירות יציף את ישראל. זהו המניע העיקרי להקמת הגדר, זה מה שגרם לממשלה למנוע מהפליטים לעבוד באופן חוקי, ובכך עודד את הפשיעה בקרבם, וזהו המניע העיקרי לגרוש. ישנם עוד מניעים כמו לתת להרוויח לאנשים שנותנים את האישורים לעובדים הזרים החוקיים להיכנס והרצון למכור את נכסי הנדל"ן בתל אביב במחיר גבוה יותר, אבל כל זה היה גם קודם, אז כנראה שהסיבה הראשית היא זאת.

אי אפשר לומר שהחשש הזה איננו מוצדק לחלוטין: אם קודם גלי פליטים נוצרו רק מידי פעם, בעת סכסוך, הרי שעכשיו כאשר הודות לשינויי האקלים המדבר מתפשט במהירות ומחריף את הסכסוכים, התופעה נהפכה לקבועה. כאשר הגשמים הולכים והחום מתגבר, האדמה מתייבשת, היבול הולך ואז מגיעים הרעב והצמא. כאשר אלה מגיעים, מגיעות גם המלחמות, כי האנשים נלחמים על מה שנשאר. כרגע הטמפרטורה עלתה במעלת צלזיוס אחת וכולם רואים את זרם הפליטים באירופה, ארצות הברית ובישראל. לפי הנתונים האחרונים, עלייה ב 2 מעלות בטמפרטורה העולמית פרושה הפיכת רבע מהשטח היבשתי של כדור הארץ, עם אוכלוסייה של 1.5 מיליארד בני אדם, למדבר ואפילו עלייה של 1.5 מעלות סביר להניח תזיז מהמקום 500 מיליון בני אדם. גם המלחמות והסכסוכים שגרמו לפליטים מסודן ואריתראה להגיע לישראל מקורם חלקית בשינויי אקלים, כמו שאפשר לראות כאן, כאן וכאן . אבל ה"פתרונות" שמקדמת הממשלה, לא רק אינם הומניים, הם יכולים בעיקר להחמיר את הבעיה.

האפקט המיידי, של חסימת זרם הפליטים הוא החמרה במצב במדינות מהן הם בורחים ובמדינות אליהם מגרשים אותם. ובאמת בריחת הפליטים הוא סוג של שסתום בטיחות כי האנשים שהגיעו למצב שאין להם מה לאכול ולשתות יכולים לברוח למקומות בהם יש עוד אוכל ומים. אם לקחת מהם את האפשרות הזו הם ינסו לקחת את האוכל והמים בכוח וזה יגרום ליותר מלחמות ויותר סכסוכים. כמובן שהמצב במדינות גם ככה עניות, אליהן יגורשו הפליטים גם יחמיר.

וזה יגרום ל... נחשו מה? ליותר פליטים.

 פרושה של מדיניות זו היא גם פגיעה ביכולת של המדינות בדרום להתמודד עם הבעיות, כולל בעיית שינויי האקלים. כלומר,כדי להרגיע את הסכסוכים, להפחית פליטות גזי חממה, לעצור את כריתת היערות, להנהיג מדיניות שימור מים ושימור קרקע, לחלק מזון ומים לנזקקים, צריך איזו שהיא רגיעה והקלה בעומס וזה בדיוק מה שלא מאפשרת מדיניות כזו. זאת אומרת שגישה כזאת לא רק מתעלמת אלה גם מחריפה את בעיית שינויי האקלים וזה בשעה שהם כבר פוגעים בישראל. אסור לשכוח: אנחנו בשנת בצורת חמישית. אם זה יימשך תתכן פגיעה חמורה במקורות המים, העלמות יערות, מדבור. במצב זה, ייתכן שבסופו של דבר אנשים יצטרכו לברוח גם מישראל וזאת רק כי ממשלות העדיפו להתעלם מהבעיה ואף להחמיר אותה במקום לפתור אותה, אולי כי העדיפו להרחיב תעשיות מזהמות במקום(למרות שעכשיו זה כבר לא כל כך כלכלי).

דוגמה לכך היא מה שקורה בקונגו. במדינה הזו יש יערות עם שטחי כבול נרחבים ואם יכרתו, רק שטחי הכבול ישחררו לאוויר כמות פחמן דו חמצני השווה לזו הנפלטת בארצות הברית במשך 20 שנה. כרגע קונגו שוקלת האם לאפשר את הכריתה. אם המדינה תהיה במצב סביר היא תוכל למנוע כריתה, ללמד את החקלאים חקלאות פחות פוגעניות שאינן דורשות כריתת יערות. לעומת זאת במצב כלכלי קשה סביר שהיא תאפשר לחברות לכרות את היערות כדי לקבל כסף לקניית מזון. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והיא תחמיר אם יגרשו אליה עוד. אם לא יאפשרו לאנשים הרעבים בתוכה לברוח ממנה ולא יעזרו לה זה גם יגביר את הלחץ.

מדיניות כזו פרושה הפרדה ועוינות בין הצפון והדרום, עצימת עיניים על מה שקורה בדרום למרות שהצפון גרם לכך, לתת לבעיות ללכת ולהחריף, וזאת כאשר יש אפשרות לעזור ולפתור את הבעיה. מדיניות כזו, יוצרת סוג של גטו למיליארד העשיר, גטו שכבר עכשיו תופס חלק יחסית קטן מכדור הארץ וילך ויצטמצם ככל ששינויי האקלים יתקדמו. ובאמת מומחי האקלים חוזים התפשטות המדבריות אפילו לארצות דרום אירופה. במצב זה קשה לדעת מי יהיה פחות מאושר האנשים שמחוץ לגדר או אלה שירגישו כלואים בפנים. יש לציין גם שמדיניות כזו איננה תואמת את המטרות המוכרזות על ידי גופים כמו הבנק העולמי שגורסים כי עיקר הצמיחה הכלכלית במאה ה-21 צריכה לבוא ממדינות העניות כי להן יש "יותר לאן לצמוח".

מה כן צריך לעשות במצב זה? קודם כל צריך לקבוע בכנות מה כמות הפליטים שישראל יכולה לקבל לתוכה. ישראל כמדינה עשירה עם רמת פליטות לנפש יחסית גבוהה צריכה לשאת בחלק מהאחריות למשבר, כמובן, בחלק שהיא יכולה לשאת. לאחר שהכמות הזו תוגדר אפשר לתת לכמות זו תעודת פליט ואפשרות לעבוד. אם יגיעו יותר מהמכסה, ישראל תקבל זכות מוסרית לדרוש ממדינות עשירות אחרות לקבל לתוכן את הפליטים הנוספים. צריך לאחר התייעצות עם הפליטים עצמם לקבוע רשימה של מדינות בהן הם ירגישו בטוחים ולשלוח אותם לשם. יש לציין שבאירופה יש מדינות שכבר קבלו לתוכם כמויות די גדולות של פליטים. אם ישראל תיתן לאנשים בתוך המכסה הזו גם "תעודת פליט סביבתי" היא תקבל את הזכות הזו כפליים, כי גם בארצות אירופה לא ממהרים להנפיק תעודות כאלה. היא תוכל לומר עם מצפון שקט לאירופה: "אנחנו עשינו את שלנו - הכרנו בפליטים כפליטים ואפילו בפליטים סביבתיים מה שאתם לא כל כך עושים. קבלנו את הכמות שאנחנו יכולים לקבל. עכשיו תורכם לעשות את אותו הדבר."

המאמץ העיקרי צריך להיות מופנה להפחתת פליטות, עצירת המדבור, ותמיכה במשטרים המתייחסים בצורה נורמלית לאזרחים ומחלקים בשוויוניות את המשאבים בתוכם. עד עכשיו זה לא תמיד היה כך, אבל אם רוצים שזרם הפליטים יפסק, יצטרכו לשנות דיסקט. בנוסף להפנות את שליש המזון שנזרק בישראל לעזרה לרעבים. יש ללחוץ בכל הכוח במישור הבין לאומי על המדינות האחרות לעשות את אותו הדבר. אם כל המזון שנזרק בעולם ילך לרעבים זה יספיק כדי למגר את הרעב מספר פעמים והפחתת פליטות מהירה יחד עם צעדים לעצירת המדבור ותמיכה במשטרים "נורמליים", יעזרו למנוע משברים בעתיד. לתהליכים אלה יש לולאות משוב מחזקות: לדוגמה, ככל שיותר שטח מדברי יהפוך לאדמה פורייה כך אפשר יהיה ביתר קלות למנוע סכסוכים מה שיעזור לפעילות לצמצום המפגעים בעתיד. אם ישראל תעשה את כל זה, היא תוכל בתורה לדרוש ממדינות אחרות שיעזרו לה להסתגל לשינויי אקלים. הדבר ישפר את מעמדה בזירה הבין לאומית ויתרום למיגור המלחמות והידוק שיתוף הפעולה הבין לאומי, באופן כללי ואלה יעזרו לפתור את משבר האקלים הנוכחי ולגרום לכך שלא יהיו פליטים בעתיד ברמה הגלובלית.

בתמונה: יצירה של האומן  Hermann Josef Hack  "מחנה פליטים סביבתיים עולמי"  בהנובר, גרמניה.
מקור:

https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant#/media/File:World_Climate_Refugee_Camp_in_Hannover.jpg



כתב: אלכסנדר סעודה

14.12.2017

מחקר מתריע: אם נמשיך לפלוט גזי חממה לפי המגמה הנוכחית, ישראל תהפוך למדבר.


  מחקר חדש של ד"ר טליה תמרין ממכון ויצמן, פורסם לפני שלוש שבועות בכתב העת המדעי Nature Geoscience ועשה כותרות בויינט ובעוד מקומות. במחקר מסבירים איך פליטות גזי החממה  משפיעות על תנועת מערכות מזג האוויר, כולל השקעים הברומטריים שנושאים איתם גשם. התוצאה העיקרית היא שעל כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית ענני הגשם יזוזו 2 מעלות רוחב לכיוון הקטבים. מעלת רוחב אחת=111 קילומטר. כעת העולם במסלול של התחממות ב 3.4 מעלות לקראת סוף המאה ה 21 וזה עם כל המדינות יעמדו בהתחייבויותיהן בהסכם פריז. המשמעות היא שהגשמים יזוזו צפונה קצת פחות מ 200 קילומטר. אומנם ההשפעה של הים החם יותר צפויה למתן את האפקט בחלק המערבי של ישראל, אבל מצד שני התחממות של 3.4 מעלות בעולם תגרום להתחממות של 6-7 מעלות בישראל כי המזרח התיכון מתחמם יותר מהר מהעולם. בסך הכל התוצאה תהיה אחת: ישראל תיהפך למדבר. אפילו התחממות של 2 מעלות תגרום לבעיות קשות לישראל. התחממות של 1.5-זה עוד יחסית בסדר.  זה מה שאפשר להבין ממה שכתב בכתבתו על המחקר הזה החזאי בועז דיין.
למאמר המלא The poleward shift of storm tracks under global warming: A Lagrangian perspective

שינויי האקלים יזיז סופות כמו הסופה בצילום צפונה
Norman Kuring/NASA Ocean Color Web
מה ישראל, מדינה שאחראית על שליש עד רבע אחוז מהפליטות העולמיות של גזי החממה יכולה לעשות? טוב, למען האמת, היא יכולה קודם כל לנסות להשפיע על ממשל טראמפ. מעטים האנשים שיכולים להשפיע על משבר האקלים יותר ממנו ומעטים האנשים שיכולים להשפיע עליו יותר ממקבלי ההחלטות בישראל. כמובן בשביל זה ישראל צריכה גם להפחית פליטות מבית. ובשביל זה היא צריכה לעשות את הדברים הרגילים: לעצור את תכניות להרחבת תעשייה מזהמת כמו הרחבת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה והקידוחים בגולן, לקבל ולממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה להפחתת פליטות, לעבור לחקלאות בת קיימא, לעשות רשת של נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים בכל עיר, לשמור על היערות ולא לכרות אותם למען תכניות בנייה.

בזמן האחרון יש כמה סימנים חיוביים של פעילות ממשלתית בכיוון הנכון: לא מזמן הוגשה תכנית של ראשות החשמל, לאשר התקנת 1.5 מיליון פנלים סולריים על הגגות כאשר אלה שיתקינו, יקבלו תשלום על החשמל שמייצרים הפנלים שלהם, אם הם לא משמשים בחשמל הזה, בזמן האחרון נוספו קווי רכבת ונתיבי תחבורה ציבורית חדשים, נקבע היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות (המיוצרות מנפט) נבנו כמה שדות סולריים בנגב. אבל עדיין, מה שישראל עושה רחוק מאוד ממה שהיא יכולה לעשות ורחוק מאוד ממה שצריך לעשות כדי לפתור את המשבר.. עוד חדשות טובות הן שהחברה אשר מבצעת את קידוחי הנפט בגולן - ג'יני אנרג'י, החליטה להשהות את הקידוחים, לפי מה שכתוב בהודעה הרשמית שלה, כי לא נמצא שם נפט או גז בכמויות שאפשר יהיה לומר עליהן בביטחון שיביאו רווח עם יתחילו לקדוח. הקידוחים היו יכולים להביא גם לפליטה נכרת של גזי חממה וגם לזיהום מקורות המים של ישראל. גם מבחינה כלכלית המתחדשות עדיפות עכשיו: הרבה מדענים עבדו על לעשות אותם להכי זולות כי הם חשבו שהם הכי טובות לסביבה ולבריאות. לכן עכשיו הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים נחשבת להכי זולה. 


האנרגיות המתחדשות כרגע הם הכלכליות ביותר.

המתחדשות כל כך זולות עד שכבר עכשיו זול יותר להקים תחנת כוח סולרית חדשה מאשר לתחזק תחנת כוח פחמית קיימת. הגז עכשיו יותר זול מהפחם כי הרבה זמן מדענים חשבו שהוא ירוק מאוד ולכן עבדו על לעשות אחותו זול. עכשיו המדענים חושבים שהמתחדשות יותר ירוקות ולכן עכשיו הם זולות גם מהגז. הפער גדל כך שכנראה עד 2023  אנרגיה סולרית תתחרה בהקמת תחנות כוח חדשות על גז עד 2028 תגרום לסגירת תחנות כוח קיימות. 



כנראה שזה אחד השיקולים אשר גרם לשר שטייניץ לקבוע יעדים משמעותיים ל 2030: עד השנה הזאת לפי התכנית שלו 80% מהפקת החשמל בישראל צריכה להתבצע מגז ו 20% מאנרגיות חלופיות. גם התעשייה והתחבורה צריכים לעבור לגז ולמתחדשות עד השנה הזאת. לדבריו הוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית שקבעה הולנד בנושא הזה. רק לא ברור למה הכוונה ב"חלופיות". בכתבה מובאות דבריו ש ""תגליות הגז ופיתוח שדות הגז לצד התקדמות ענף האנרגיה המתחדשת, בעיקר הסולרית, עושים את זה אפשרי", אז כנראה שהכוונה לאנרגיות מתחדשות. אבל אולי הוא מתכוון גם לאנרגיה גרעינית עליה מדברים לפעמים.

https://www.themarker.com/news/macro/1.4652004

בתגובה, גרינפיס ומגמה ירוקה ציינו שעדיף להשתמש באנרגיה סולרית ולא בגז שגם הוא פולט זיהום אוויר וגזי חממה. מגמה ירוקה ציינה שעדיף לממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 35% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2030.

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-612470

עד עכשיו קצב הגדילה של השימוש באנרגיה המתחדשת עבר בהרבה את התחזיות. נראה שאין הצדקה כלכלית ללכת לכיוון הדלקים הפוסיליים עכשיו.

ברוח זו התקבלו החלטות חדשות בנושא במפגש הבין לאומי שהתקיים בפריז. מדינות וחברות רבות לקחו על עצמן התחייבויות משמעותיות במטרה להאיץ את הפעילות לעצירת משבר האקלים. כך לדוגמה הבנק הולמי הכריז שאחרי 2019 חוץ מבמקרים מיוחדים במדינות עניות לא יסבסד עוד פרויקטים הקשורים לגז ונפט.  

נקווה שהממשלה תדע לעשות את מה שצריך גם במישור הלאומי וגם במישור הבין לאומי. אין לנו הרבה זמן.