20.1.2011

התחממות כדור הארץ, אסונות מזג אויר קטסטרופליים, והאפשרות לסופת-על בקליפורניה. -אמנון פורטוגלי

התחממות כדור הארץ, אסונות מזג אויר קטסטרופליים, והאפשרות לסופת-על בקליפורניה.

19 ינואר 2011


Flooding in Brisbane Suburbs-NASA
המבול וההצפה ברחבי קווינסלנד באוסטרליה עם תמונות של בריסביין המזכירות את ניו-אורלינס לאחר הוריקן 'קתרינה עלולים להיות סימן לאסונות טבע בעתיד הקרוב. השטפונות וההצפות באוסטרליה יתכן שבאו בעקבות תופעת אל ניניו / לה ניניה באוקיינוס השקט. (על לה-ניניה וסופר לה-ניניה והשפעותיה הכלכליות אכתוב בקרוב). אבל את השילוב של מספר אסונות מזג אויר קטסטרופליים בשנת 2010 - שטפונות בפקיסטן, שריפות ברוסיה, וגשמים זעף בסרי לנקה - ניתן לראות כחלק ממערכת אקלים גלובלית ההולכת ונעשית אנרגטית יותר, והמשקפת את הקליטה הגדלה של אנרגיה סולארית והתחממות כדור הארץ. תופעות אלו הן תמרור ברור להשפעות האקלימיות הגדולות יותר שיבואו בעקבות שינוי האקלים.
הטמפרטורות העולות של כדור הארץ משמעותן שקליפורניה נמצאת בסיכון גבוה יותר של סופת-על "superstorm" שיכולה להציף את העמק המרכזי Central Valley של המדינה, ולגרימת נזק, שיגמד אפילו רעידת אדמה גדולה. בתחילת ינואר נערך בסקרמנטו בקליפורניה כנס בהשתתפות למעלה ממאה חוקרים ללימוד סיכוני שטפונות והצפות בקליפורניה. בכנס הוצג מודל מצמרר שהחוקרים אומרים כי הוא אפשרות סבירה: סופת חורף מביאה אוויר חם ורווי במים מהפסיפיק הדרומי אל חלקים של קליפורניה, ומייצרת "נהר אטמוספרי" שיכול להביא ל- 3,000 מ"מ גשםבמשך 40 ימים (פי 6 מכמות הגשם השנתית הממוצעת במרכז הארץ), אשר יציפו שטחים נרחבים של המדינה ושעלולים לפגוע בכמעט רבע מהבתים של המדינה.  המודל צופה כי סערת-על כזו יכולה להביא כמויות מים לקליפורניה המקבילה לזו של 50 נהרות בגודל המיסיסיפי,
ככל תרחיש זה נשמע סנסציוני, החוקרים אומרים שהוא מבוסס על המציאות ההיסטורית: סערות כאלה פגעו בקליפורניה בעבר, בעיקר בשנת 1861 ו - 1862, כאשר מבול הביא ליצירת אגם באורך של 500 קילומטר ורוחב של 30 ק"מ בעמק המרכזי. הניו יורק טיימס דווח אז כי סופה שנמשכה 45 ימים, יצרו אגמים בחלקים של מדבר מוהאבי, והפכו את עמק סקרמנטו לים פנימי inland sea.
לדברי המדען הראשי של פרויקט הסקר האמריקני אשר יצר את הדגם בעזרת חוקרים מסוכנויות אחרות, "אנחנו חושבים שאירוע כזה קורה אחת ל 100 או 200 שנים או משהו כזה, אשר מציב אותו באותה קטגורית שכיחות כמו רעידות אדמה גדולות באזור שבר סן אנדראס" על פי המודל של מדענים אלו, לוס אנג 'לס, סן פרנסיסקו, ואזור המפרץ של סן דייגו יושפעו גם הם מהצפות. הנזק לרכוש יכול להגיע לכ- 400 מיליארד דולר, והנזק מאיבוד הכנסות עלול לעלות למדינה 325 מיליארד דולר נוספים.  אלו נזקים בהיקף שהוא "כמעט פי שלוש מהנזקים שנחשבים ריאליים ... מרעידת אדמה חמורה בדרום קליפורניה, אירוע עם בערך אותה הסתברות להתרחשות".
האזהרה החמורה של החוקרים מגיעה בזמן שבו הצפות מסיביות פגעו בשלושה חלקים נפרדים של העולם בשבועות האחרונים: באוסטרליה, שבה שטחים גדולים של מדינת קווינסלנד מוצפים,  בסרי לנקה, שם לפחות 40 נהרגו ומיליון אנשים נעקרו מבתיהם, ובברזיל, שבה מספר מקרי המוות נאמד ביותר מ-600 אנשים.

העתון ניו יורק טיימס מציין כי הסבירות לסופת-על עליה מדברים המדענים, עולה עם התגברות בהתחממות האקלים. מדעני האקלים שמו לב מזה שנים כי עלית הטמפרטורה של אטמוספירת כדור הארץ מגדילה את כמות האנרגיה הנאצרת בו, ומגדילה את הסיכויים לאירועי מזג אוויר קיצוניים ויותר אלימים.  
גלי חום ובצורות קטסטרופליות,  גם הם מקושרים עם ההתחממות הגלובלית. בקיץ של 2003, חוותה אירופה שרב כבד עם טמפרטורות של 10-20 מעלות מעל לממוצע בחודשים יוני ויולי. גל החום באירופה גרם למותם של 30,000 בני אדם, רבים מהם קשישים.  גל החום נחשב כאחד מעשר אסונות הטבע הקטלניים של המאה הקודמת באירופה.
נראה שגם ההוריקנים עלו בעוצמתם כתוצאה מההתחממות הגלובלית. עבור כל עלייה של מעלת צלזיוס בטמפרטורות פני השטח של האוקיינוס האטלנטי הטרופי, כמות הגשמים מסופה טרופית עולה ב- 6% עד 18% ומהירויות הרוח של סופות ההוריקן החזקות ביותר עולה בשיעור של עד 8%, על פי דו"ח תוכנית 'מדע שינוי האקלים' שצוטט על ידי השבועון "ניוזוויק" בשנת 2008.

החוקרים ציינו כי יכולות משופרות של ראייה לווינית שפותחו בשנים האחרונות, מאפשרות להם לזהות בברור מה שהם קוראים 'נהרות אטמוספיריים' – זרמי אויר רוויים במים המשתרעים לאורך של כ- 300 ק"מ ולרוחב של כ- 300 ק"מ, הזורמים מהאזורים הטרופיים באוקיינוס השקט לכוון החוף המערבי של ארה"ב.
החוקרים כינו המודל שלהם "ARkStorm" שזה קיצור ל'נהר אטמוספרי 1000'.  "ARkStorm מעלה שאלות מהותיות לגבי יכולתם של מוסדות ברמה הפדרלית, ברמת המדינות והשלטון המקומי לתכנן ולהתמודד עם אסון בסדר גודל כזה"  דיווחו החוקרים. כמו כן "עולה בעיה מדיניות בסיסית האם לשלם עכשיו כדי לנסות ולהפחית את הנזקים, או לשלם הרבה יותר מאוחר לשיקום הנזקים שיגרמו".

אמנון פורטוגלי
----
וכעת תוספת המדיה הדרך החדשה להעביר את הזמן ב-Toowoomba קווינסלנד אוסטליה להתבונן במכוניות צפות בזרם









ברחובות הראשיים התנועה כמובן מהירה יותר



ממש קארספוטינג

מבט רחב יותר נותנת רויטרס אשר מספרת שהשיטפונות פגעו באזור גדול מצרפת וגרמניה ביחד.





בהמשך כפי שאמנון הבטיח יסופר על נזקים כגון עליה במחיריי הפחם  ועליה במחיריי המזון. ומשם קצרה הדרך למהומות בארצות שונות ירדן מצריים.... השיטפונות באוסטרליה אינם רחוקים כפי שאולי נדמה לנו. 
איל 

תוניסיה: מפגינים הסתערו על הארמונות
ערן זינגר  16.01.11 - 14:51 רשת ב
 דריכות בירדן ובמצרים רו"מ ירדן קורא לשריו "לפקח על המחירים בשוק הירדני
....ראש ממשלת ירדן א-ריפאעי קורא לשריו לפקח על המחירים בשוק הירדני ולהבטיח כי לתושבי הממלכה יהיו די מוצרי מזון בסיסיים בשוק. 
העיתון א-דוסטור כותב כי משרד התעשיה והמסחר של ירדן שוקל להפחית את מחיריהם של מוצרי החלב ב-9% ובכך לסגת מהחלטה קודמת להעלות את המחירים של המוצרים האלה.

קשבנו שמעון מיגאן מציין כי גם במצרים עוקבים אחר האירועים בתוניסיה ושר המסחר והתעשיה ראשיד מוחמד ראשיד אומר כי אין צורך לנקוט צעדי בטחון מיוחדים כדי לשמור על רמת המחירים בשוק המקומי.
בראיון לעיתון "אל גומהוריה" אמר השר המצרי כי כל מחירי המזון למעט הירקות והפירות נמצאים בפיקוח....

עדכון: ההערה שלי על הקשר בין השטפונות באוסטרליה למזרח התיכון התבררה כנכונה ביותר יחד גל החום בשנת 2010 ברוסיה נגרמה עליה במחיריי המזון. מחיריי המזון היו גורם מאיץ לאביב הערבי שהביא את האחים המוסלמים לשילטון במצרים. 

18.1.2011

שר התשתיות ונציגיו בנו גולם ועכשיו הם עצמם מפחדים ממנו- אמנון פורטוגלי


שר התשתיות ונציגיו בנו גולם ועכשיו הם עצמם מפחדים ממנו.

מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח דיבר בועדת הכלכלה על משק האנרגיה וייצור החשמל. הוא קושר את ייצור החשמל לאספקת גז מ'תמר' בקשר גורדי בלבדי. מתריע כי בעקבות ההמלצות אנחנו עלולים להיקלע לבעיות שלא ניתן לטפל בהם בכסף, ולבסוף כיתהליכי החקיקה לוקחים זמן וצריך ודאות.  

מעניין יותר מה שלא נאמר בדבריו של צמח. גם בדבריו בועדת הכלכלה וגם בדוח המיעוט שהגיש עם ד"ר מימרן, הנציג השני של משרד התשתיות בועדת ששינסקי, לא הייתה כל התנגדות לעקרונות ועדת ששינסקי, ולא הייתה דרישה להחרגת תמר ומאגרי גז אחרים. למעשה שני חברי הועדה מטעם משרד התשתיות מסכימים על החלה מיידית של המלצות הועדה, ביטול ניכוי האזילה, היטל מס רווחי יתר, והשארת התמלוגים ברמתם הנוכחית. ההבדלים הם בפרטים כמו גובה ההיטל, 40%-45% שהם מציעים לעומת 50%-62% שהוצעו בדוח הסופי של ועדת ששינסקי, ומועד החלת ההיטל.

יש הרבה כשלים לוגיים בדברי מנכל משרד התשתיות ושר התשתיות, מידע חלקי, וטיעונים הרחוקים מלשקף את המצב האמיתי.  אנסה לציין כמה מהם ותגובות ופתרונות נאותים. במקרה הטוב אפשר להגיד כי שר התשתיות ונציגיו בנו גולם ועכשיו הם עצמם מפחדים ממנו.

37% מייצור החשמל בשנת 2010 היה מגז טבעי. בשעות שיא הכמויות הללו מתקרבות ל-50%.  60% מהגז בא מישראל, כלומר כ-22% מייצור החשמל מבוסס כיום על גז מישראל. רוב ייצור החשמל כיום, כ- 63%, בא ממקורות אנרגיה אחרים, הרוב המכריע מפחם והשאר מנפט, ולא צפוי שינוי דרמטי בשנים הקרובות. לכן אין בעיה מהותית אמיתית גם אם מאגר תמר לא יחובר ב-2014, הבעיה תהייה בשוליים. במקרה של מחסור בגז אפשר יהיה להשתמש במקורות אנרגיה חליפיים זמינים, וצמח מכיר אותם היטב. בניגוד לדבריו, זו בעיה שבהחלט ניתן לפתור ולטפל בה בכסף, ויותר מזה אפשרויות אלו תהיינה הרבה יותר זולות מתשלום דמי הסחיטה/ ההקלות לתאגידי הגז כפי שדורש משרד התשתיות.
כאמור יש מקורות אנרגיה חליפיים זמינים, אך נסתפק בציון שלשה מקורות חלופיים לאספקת גז:
·         מקור נוסף לגז ישראלי נמצא במאגר נעה ליד מאגר מרי B בים תטיס המכיל כ- 6 BCM. הפקת הגז בנעה לא החלה עדיין, והשותפות אף לא הגישו בקשה לפיתוח השדה - הליך שהשלמתו אורכת מספר חודשים.
·         מקור נוסף הוא גז טבעי נוזלי. הממשלה קיבלה מספר החלטות להפעלת מתקני גז טבעי נוזלי, ולפני שבועיים המליצה ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה להקים מתקן שיאפשר פריקה של גז נוזלי ליד חופי חדרה שאמור לפעול בשנת 2013. ממשרד התשתיות נמסר כי ההחלטה על הצבת המתקן משמעותית מאוד למשק, ומנתקת את התלות בשני ספקי הגז הנוכחיים, ים תטיס ו־EMGהמצרית. המתקן אמור לאפשר לספקי הגז הנוזלי בעולם להביא את הגז לישראל דרך הים במכליות, וכך להתחרות בתשובה וביוסי מימן. הכנסת תחרות למשק האנרגיה צפויה להוזיל את מחירי הגז הטבעי, וגם ליצור אלטרנטיבה במקרה של תקלה טכנית במערכת הזרמת הגז הקיימת.
·         ולבסוף, חלק מתחנות הכוח הן דו תכליתיות, כך במקרה הצורך אפשר יהיה להגדיל את ייצור החשמל מפחם או מנפט.

הטיעון של צמח כי תהליכי החקיקה לוקחים זמן ומצד שני חייבים לתת לפרויקט הזה ודאות, נראה מעט משונה שכן הוא עצמו יחד עם ד"ר מימרן ממשרדו הגישו דוח מיעוט ובו המלצות שגם הן מחייבות אותה חקיקה. אם כך או שתהליכי החקיקה אינם לוקחים זמן, או שאין בעיית ודאות לפרויקט תמר.

צמח אומר בוועדה כי אנשיו לא רוצים להיכנס לוויכוח עם היזמים אם יש או אין מימון לפרויקט תמר. אבל זה לא הפריע לו לדרוש, בדעת מיעוט שהגיש, שהממשלה תיתן סיוע כדי לקדם את פרויקט 'תמר'. ולטעון כי השלמת המימון של פיתוח 'תמר' נדחתה, בין היתר, בשל פעולת הוועדה - ועלול להידחות עוד.
תנוח דעתו אין כל בעיית מימון אמיתית בתמר, לבטח לא בשל פעולת ועדת ששינסקי, אלא כאמצעי לחץ של תאגידי הגז ואולי בדמיונו.

ואולי כל הקמפיין הזה בעניין מאגר תמר נוצר כדי להכין אליבי לכישלונו של לנדאו בניהול מדיניות האנרגיה. רזרבות החשמל בישראל הן מהנמוכות בעולם המערבי.  חברת החשמל הציעה להקים תחנה דו-תכליתית, שתוכל לייצר חשמל גם מגז טבעי וגם מפחם, אך לנדאו שולל את התוכנית ומתעקש שהתחנה תופעל בפחם (אוגוסט 2010).  הויכוח על הגז מספק תרוץ טוב ללנדאו, ולא שואלים אותו היכן תחנות הכוח שצריכות להשתמש בגז מתמר וממקורות אחרים.

אמנון פורטוגלי
פורום פעולה אזרחית

עדיין לא פורסם במקום אחר תודה לאמנון
הערות: ראשית כמה פרסומים שהם רקע לכתבה.



שר התשתיות עוזי לנדאו יוצא במתקפה חריפה נגד שר האוצר שטייניץ ■ טוען בראיון בלעדי ל"גלובס": "בסוף יעשו את מה שהצעתי מלכתחילה, רק נשלם מחיר גבוה"
""למה מיהרו עם ועדת ששינסקי? השקל הראשון שהמדינה תראה יהיה בעוד 15 שנה, אז לאן הם רצו? היו חייבים לעשות מה שעשו עכשיו בשלב כל-כך קריטי בפרויקט? למה לא נתנו לכל החברות להמשיך בעבודה שלהן במשק מסודר ורגוע? היה עדיף לחכות עם הוועדה הזו עוד שנתיים"."

יש משהו בטענה בעולם מוכר המושג משא ומתן מחודש Renegotiating כך שניתן היה באופן עקרוני לחכות לפיתוח תמר ואז להקים ועדה. לא נאה אבל בהחלט סביר. 

  • Thomas W. Wälde*
  • "As we experience a so far sustained upwards trend in the price of petroleum and minerals, 1 governments of producing countries worldwide are engaged in a fundamental revision of the terms under which international investors originally carried out their investment."

כפי שואן מורס טוען בוידאו בפוסט הקודם מדובר בזכות ממשלתית ולא בהלאמה. 





פנה הבוקר לראש הממשלה וקרא להתערבותו המיידית בפיתרון "משבר פיתוח משק הגז בארץ" ■ "דרושה התערבותך כדי שהדיון הציבורי יהיה אחראי, שקול ונעדר פופוליזם"
עמירם ברקת  21/11/2010, 14:26
"שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, קרא היום (א') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתערב בדחיפות במשבר פיתוח משק הגז בישראל ולהציע רשת ביטחון לשותפות בפרויקט תמר לצורך עזרה במימון פיתוחו של הפרויקט. במכתבו מגלה לראשונה לנדאו כי עבודות הפיתוח במאגר הוקפאו לחלוטין מאז פורסמה טיוטת ההמלצות של הוועדה וזאת בשל אי הוודאות באשר למדיניות התמלוגים המלווה את הפרוייקט בשלב זה.

‏מאז פרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי מתריע לנדאו מפני החשש לעיכובים בפיתוח מאגר הגז בתמר, שאמור להתחיל בהזרמת גז טבעי לישראל בשנת 2013.
....
‏במכתב ששיגר היום לנתניהו, כתב לנדאו כי "הקמת ועדת ששינסקי ערב סגירה פיננסית לפיתוח פרויקט תמר, עוררה אי ודאות גדולה במשק הגז והאנרגיה של מדינת ישראל. כתוצאה מכך, מתעכב פיתוח שדה הגז למעלה משישה חודשים ומאז פרסום טיוטת הוועדה הוא הוקפא כליל" "



16:18 |  04.1.2011   TheMarker Online וצבי זרחיה  
(עדכון) ח"כ שאמה: צריך להסביר מדוע רוככו המסקנות ולהיזהר משיטת הסלאמי - האזרח הקטן עדיף מהמשקיע הקטן ■ ח"כ יוליה ברקוביץ': "אם התקשורת לא היתה עושה חגיגה משר האוצר יכול להיות שהמסקנות היו יותר הוגנות"
....
נציג נובל אנרג'י בארץ אמר כי רק החרגה של תמר תאפשר הפקת גז מהמאגר
כאן מדובר כבר על סחיטה של ממש אם לא תסכימו איתנו  לא נספק גז התרופה היא שלילת הרישיון ונתינתו לחברת גז אחרת. כאמור במאמר של אמנון פורטוגלי השד אינו נורא כל כך



שנית 
כיום יצור חשמל באמצעות גז זול יותר מפחם אם נקח בחשבון את שיא תפוקת הפחם אשר כנראה מתקרב במהירות. ההפרש ילך ויגדל ביחוד אם יתברר כפי שברנדה שפר מחיפה טוענת נושא היצוא הינו בעיתי ולא ברור אם יהיה כלכלי במקרה זה שאלת מחיר הגז תהיה מעניינת. במחיר נמוך לא יהיה כלכלי לחברות לפתח את השדה (כאשר מדובר בהשקעות של מיליארדים קודם כל מוצאים קונה לעשרות שנים) הקונה העיקרית תהיה חברת החשמל הממשלתית ולכן נחזור לדילמת שישינסקי מכיוון אחר. אם ישראל היתה פועלת בשיטה של חברת הפקה ממשלתית כפי שהיה בעבר או חצי ממשלתית כפי שקימת בנורווגיה (Statoil) אז הדילמה היתה פשוטה יותר.

האם בעולם מלאימים קידוחיי גז ונפט דעתו של Dr A pedro van meurs


מומחה למימון נפט וגז בעל חברת יעוץ והכשרה בנושאי נפט וגז




מראיין:
כמה רחוק יכולה להמשך המגמה של הלאמת המקורות

ואן מרוס:  
ראשית  מחיר הנפט גבוהה ברבה יותר הערך של נכסיי הנפט והגז עלה בצורה משמעותית ביותר, כמובן היתה עליה בעלויות אבל למרות זאת הערך של של הנכסים עלה משמעותית. כתוצאה ממשלות דורשות יותר תמלוגים מיסים וכו' מתעשית הנפט כדי להבטיח שכל האומה תרוויח מהשינויי/התפתחות. לא הייתי קורא לזה הלאמה של משאבים, אם תלכו לאחור אל אדם סמית במאה ה-17 ... כתב שהבעלים של משאב זכאי לחלק הגון/פייר מהרווח מהמשאב. וכל הממשלות בעולם ולא משנה אם זאת ממשלת  ארצות הברית שמעלה מיסים או אלסקה שמעלה מיסים או בריטנה שמעלה מיסים או אלברטה. כל מה שממשלות מנסות לעשות זה לקבל את החלק הצודק מהמשאבים. לא היתי מחשיב את ארצות הברית ממשלה של הלאמת משאבים. כל מה שהם מסים לעשות זה לקבל את החלק הצודק מהמשאבים עבור האומה כפי שצריך ליהיות מנקודת המבט הכלכלית. 
שאלה: האם לכן בעבר ממשלות לא קיבלו את החלק הצודק . לא בהכרך, כלל בסיסי הוא שחברות לא ישקיעו אלא אם יראו החזר סביר עבור מחזיקיי המניות. כעת עם מחיריי נפט נמוכים יותר על התמלוגים ועל המיסים להיות נמוכים יותר או החלק בתפוקה ליהיות נמוך יותר כדיי להתאים להשקעה ולרווח סבירים. "


ונעבור לעוד יועץ מפורסם בעולם הנפט דניאל ג'ונסטון שהכין דוח עבור משרד האוצר בישראל
הגרף שמתאר את החלק של הממשלה כיום בארץ מול הנעשה בעולם.


על ציר ה-X האחוזים של חלק הממשלה עד 100% בצד ימין ישראל בפינה השמאלית העליונה עם 12.5% הממוצע בסביבות ה-70% אם זוכרים שחלק גדול מהמדינות מפיקות הנפט הם בעלות משטרים טוטליטריים שבהם השליט יכול יום אחד לקום על צד שמאל ולהחליט שהוא מלאים את כל הנפט והגז, או שהסטוריית ההפיכות הצבאיות שלהן מבאיה למסקנה שסביר שבחודש הבא השליט יהיה אחד מהגנרלים או הקמינים הזוטרים בצבא, העסקה של עד כ-60% בתוספת כל מיניי הטבות ומתנות שהציעה ועדת  שישינסקי נראת כמו מכירת סוף העונה. ובכי הקוזקים הנגזלים משכנע פחות מדמעות תנין היאור. (70% בים של מצרים).

מיתוסים, חצאי אמת וכזבים בחיפושי הגז והנפט בארץ מאמר 2 - אמנון פורטוגלי



תודה לאמנון פורטוגלי בזכות אישורו במקום הציטוט בפוסט הקודם כעת 
מה קורה כאן? מניות חברות ושותפויות הגז עלו בעשרות ומאות אחוזים בשנה וחצי האחרונות, שותפויות הגז מדווחות על רווחי עתק ממכירות הגז ב'ים תטיס'. דלק קידוחים למשל, דווחה לבורסה על רווחים לשנת 2009, של 48 מיליון דולר (כולל תמלוגים של כ-10 מיליון דולר לצדדים קשורים), ללא חבות מס עקב הטבות המס ומשטר המיסוי בארץ, אנשי עסקים ופיננסיים מתוחכמים רוכשים היתרים ורשיונות בעשרות מיליוני דולר, ומשקיעים בבורסה ממשיכים לרכוש מניות ויחידות השתתפות.  מצד שני תאגידי הגז מסבירים לנו שהמצב קשה מאד, שכל העלאה ולו המזערית ביותר של התמלוגים או המיסים תביא לקריסתם ולנטישה של חברות זרות, ותחייב העלאה של מחירי הגז. איך זה מסתדר?
לדעתי, במקרה הזה, המשקיעים, הן אנשי העסקים, הן המשקיעים בבורסה (בהבדל מהספקולנטים) וכן חברות ושותפויות הגז יודעים את האמת – חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל כיום הם אחד מתחומי העסקים הכדאיים והרווחיים ביותר, ומתקפת התעמולה של תאגידי הגז  מטרתה להשאיר בידם את מירב השלל.

אחד הטיעונים השכיחים בתעמולת תאגידי הגז הוא בדבר הסיכונים העצומים שהם לוקחים בקידוחי הגז.  "תחום חיפושי הנפט והגז, היה, הינו ויהיה תחום עתיר סיכון" (נייר עמדה של משרד גורניצקי ושות' מטעם השותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2, נפטא חיפושים וחנ"ל ים-המלח שהוגש לועדת ששינסקי).  "המורכבות והסיכונים הרבים הטמונים בחיפושי גז טבעי ונפט בכלל, ובתנאים הסביבתיים באזורנו בפרט, הם מן המפורסמות..... סיכויי ההצלחה מזעריים,.....מדובר בהשקעה רווית סיכון באופן מיוחד" (פניה של משרד כספי ושות' בשם קבוצת דלק בע"מ לוועדת ששינסקי. ההדגשות במקור) "ההשקעות בחיפושים הן אסטרונומיות, הסיכונים בלתי נתפסים" (חוות דעת של משרד גורניצקי ושות' עבור דלק מערכות אנרגיה, דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט לוועדת ששינסקי). "בעלי יחידות ההשתתפות מקרב הציבור סיכנו את כספם בענף שבו הסיכוי להצליח נמוך ביותר" (הצגת עמדה של ברקמן וקסלר בלום ושות' לוועדת ששינסקי).
טיעון זה מצליח להיות גם שקרי וגם חצי אמת.

הסיכונים העצומים הם עורבא פרח, כיום תעשיית חיפושי הגז הינה אחת הבטוחות בישראל. סיכויי ההצלחה של קידוחי גז ונפט עומדים כיום על 30% - 50% וגבוהים מסיכויי ההצלחה של יזמי עסקים קטנים ובינוניים, ושל יזמים בתחום ההיי-טק.  רק 30% מהעסקים החדשים מחזיקים מעמד במשך חמש שנים לפחות, ושעור ההצלחה של חברות ההי-טק הישראליות בשנים 1991-2000 עמד על 15.1%. 
תאגידי הגז יודעות ומכירים נתונים אלו:
סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י אמרה בכנס אנליסטים בתחילת יוני 2010 כי "ב'תמר' הערכנו את הסיכויים להצלחה בקידוח ב-35%. בהתחשב במה שלמדנו בקידוח הזה, אנחנו מעריכים את סיכויי ההצלחה ב'לויתן' ב-50%. עם זאת, המספר הזה עשוי להשתנות, אך נוח לנו עם המספר".
"ברבעון האחרון של 2008 ......השקיעו שותפי פרויקט "תמר" כ-300 מיליון דולר בקמפיין חיפוש גז טבעי כאשר הסיכוי לאבד את כל השקעתם היה כ-70%" (מתוך רקע היסטורי שכתב גדעון טלמור מנכ"ל דלק קידוחים, הדגשה שלי), כלומר סיכויי ההצלחה היו 30%.

כדאי לשם לב להטיה ולהטעייה – לחצי האמת בטיעון זה, למשל בדברי גדעון טלמור, המדבר רק על צד הסיכון ואובדן ההשקעה ואינו מדבר כלל על צד ההצלחה והרווחים במקרה של הצלחה.
נדגים זאת בהימור על צבע מבין שלשה צבעים נאמר כחול, לבן ואדום כאשר הסיכוי שיקרה אירוע של צבע מסוים הוא 33.3% במקרה של אי-הצלחה תאבד את כספך (השקעתך) במקרה של הצלחה תקבל את כספך ועוד סכום כפול. הכדאיות (התוחלת) היא אפסית לא להרוויח ולא להפסיד. אבל במקרה שלנו, למשל בקידוח תמר המצב שונה לחלוטין. במקרה של קידוח יבש (סיכוי של 70% על פי טלמור) אכן תאבד ההשקעה, אבל במקרה של הצלחה יתקבל סכום העולה בעשרות מונים על ההשקעה. 
על פי המידע שהיה ערב ההחלטה על הקידוח ב'תמר', השקעה של כ-150 מיליון דולר בקידוח תביא בסיכוי של 35% למציאת שדה גז ששוויו כ-20 מיליארד דולר, החזר  של פי 130 ! במקרה של הצלחה. בתנאים אלו כדאיות הקידוח ברורה לחלוטין וההחלטה לקדוח היתה נכונה מבחינה כלכלית. כיום, אחרי קידוח אימות נוסף, שווי שדה הגז ב'תמר' נאמד  בקרוב ל-40 מיליארד דולר, ולדברי רודני קוק, סמנכ"ל הפיתוח העולמי בנובל אנרג’י נובל מצפה לרשום הכנסות של 11 מיליארד דולר תוך שימוש בפחות מ-25% מהמשאבים בתמר.  
ב'לויתן' הנתונים טובים עוד יותר. לדברי סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י בכנס אנליסטים ביוני 2010: "אנחנו מצפים ל-16 TCF בקידוח 'לויתן'. לא קל לנו להגיד מספרים כאלה, ובדקנו היטב כדי לדבר על מספרים בסדר גודל כזה".  אלו אכן מספרם אסטרונומיים - שווי של כ-80 מיליארד דולר וסיכויי הצלחה של 50%.

גם הרווחיות התפעולית והרווחיות בכלל בארץ גבוהה.  על פי הדיווחים של חברת נובל אנרג'י  הפעילות של נובל בארץ הינה הרווחית ביותר מבין כל הפעילויות של נובל בעולם. שעור הוצאות ההפקה ( (LOE בשדות הגז של נובל בישראל הוא הנמוך מבין כל שדות הגז והנפט של נובל בעולם. (הנתונים מתוך מצגת נובל מה-3 ליוני 2010). למרות ששיעור הרווח התפעולי (ההכנסות  פחות הוצאות התפעול) בישראל הוא מהגבוהים בעולם, הרי ששיעור הרווח לצורכי מס הוא מהנמוכים בעולם עקב הטבות המס הייחודיות לחברות הגז בישראל. בעיקר הטבת מס בדמות "ניכוי אזילה", והאפשרות לנכות הוצאות ההוניות במהלך השנה השוטפת מהכנסותיהם בתחומים אחרים כאילו היה מדובר בהפסד עסקי פירותי שוטף.  בנוסף שיעור הכנסות המדינה ממיסים ומתמלוגים בישראל הוא מהנמוכים בעולם.

לא פלא שדירקטוריון נובל אנרג'י אישר לאחרונה (23 ספטמבר) את תוכנית הפיתוח החדשה של תמר, ולא פלא שאנשי עסקים ומשקיעים משקיעים ברישיונות במניות וביחידות השתתפות. 

אמנון פורטוגלי

עד כן המאמר של אמנון
אני מוסיף עוד קצת ציורים הראשון גרף אחוזי ההצלחה בקידוחי אקספלורציה בהולנד הממוצע בעשור האחרון הוא בין 60% ל-70% סיכון עצום?


An in-depth focus on Dutch Gas - EBN
Berend Scheffers Technical Manager EBN  
Flame, March 4, 2010
לעומת זאת גם מקומות אחרים אינם תמיד חסריי סיכון למשל ניגריה
שתי כותרות מהזמן האחרון
שברון מחדשת את הזרימה בקוו הדלק לאחר התקפה בחודש שעבר


Bloomberg - Elisha Bala-Gbogbo - 3 days ago

Oil from the link is exported through the Escravos terminal. The Niger Delta Liberation Force claimed responsibility for attacks on three oil flow stations ...


הסלמה בדלתת הניגר כולל חטיפות של עובדי נפט זרים
AFP - 4 days ago


The Niger Delta saw a resurgence of militancy, including kidnappings of foreign oil workers, late last year, leading to military raids in the region. ..



ומה החלק שלוקחת הממשלה עבור הפקת נפט בדלתת הניגר 85% לפרויקטים קיימים כנראה ששדות חדשים זכו בשנה שעברה להנחה רק 65%
בקידוחי מים עמוקים החלק הממשלתי אמור להיות 72% כאשר ממשלת ניגריה טוענת שעדיין מדובר בפחות מאשר בנורווגיה אנגולה ואינדונזיה בתנאים דומים.



ואילו דוח שישנסקי מציע עד 62% (ללא סכנת חטיפה פיצוצים...) וזה רק ברמות הרווח הגבוהות.



גם הים הצפוני אינו מקום מושלם למרות שאף אחד לא מנסה לחטוף את העובדים הים הצפוני ידוע בסערות שלו לדוגמה מראה מגובה של 5 קומות 15~ מטר מהגשר של ה" Calamity Jane" ספינת סיוע והנחת צנרת.
ממשלת נורבגיה לוקחת 75%~78% [1,2] 




אבל השיא הוא חיפוש נפט בעירק שם הממשלה לוקחת לפעמים יותר מ-90% והסיכונים (מתאבדים, איראן,...) גבוהים אבל עדיין חברות נכנסות לשם ולו רק בכדיי להכניס את הרגל לאחת המדינות העשירות בנפט. (בקורדיסטאן חלק הממשלה הוא 73% ~ 92% [3] יתכן שבשדה רמלייה עד 98.7% [4])

לסיכום כפי שאומר רזי גורן "החיים הם לא חברת ביטוח" אבל הסיכון בקידוחים מול חופיי ישראל הוא אחד ההימורים הבטוחים שיש. 

1. Oil and Gas Royalties: A Comparison of the Share of Revenue Received 
from Oil and Gas Production by the Federal Government and Other Resource 
Owners -  United States Government Accountability Office 2007



3. Oil & Gas – International E&P  Kurdistan – A Region Full of Ambition - April 2010

17.1.2011

יועלו תמלוגי הגז? כך נבטל את ההפחדות של תשובה וחבריו-אמנון פורטוגלי

יועלו תמלוגי הגז? כך נבטל את ההפחדות של תשובה וחבריו

מאת ובאדיבות: אמנון פורטוגלי 

תובנה ראשונה בנטרול ניסיונות ההטעיה וההפחדה של הלוביסטים ועורכי הדין של חברות האנרגיה


פורסם באתר "Bizportal" בתאריך 20/7/10

השימוש במילה תמלוגים בעייתי ואינו מדויק. תמלוגים הוא מינוח משפטי. מה שהממשלה מקבלת עבור שימוש ברכוש שלה, במקרה שלנו גז ונפט, גובה התמלוגים מצויין בחוק הנפט מ-1952. לעומת זאת, בלשון יומיומית המשמעות או הכוונה היא לכלל ההכנסות ולכן קיים בלבול המנוצל ע"י תאגידי הנפט. המינוח הנכון לנושא הוא חלקה של הממשלה בהכנסות מהפקת הגז והנפט הוא Government Take או משהו דומה. חלקן של הממשלות בעולם מההכנסות מהפקת גז ונפט מורכב בדרך כלל מארבעה פרמטרים: תמלוגים, מס חברות, מיסי נפט ספציפיים, ופרמטרים מיוחדים. אפשר גם להוסיף גם את מדיניות מתן הרישיונות, בארץ הרישיונות ניתנים בחינם, בארצות אחרות במכרז. באופן מפתיע היקף התמלוגים אינו הגורם המכריע ברוב המדינות, ויש מדינות, כמו בריטניה ונורבגיה בהן אין בכלל תמלוגים. אחת הטענות של אלו המנסים להפחיד היא שיש עניין של הפרת חוזה מול חברות החיפוש, זו טעות והטעייה, אין פה שום הפרת חוזה. למדינה יש זכות ואף אחד לא מערער על זכות זו לקבוע ולשנות את חוקי המס. ואכן, שינוי במדיניות מיסוי על מחצבים לאומיים גם לאחר שנתגלו ואף לאחר שהוחל בהפקתם הוא מהלך נפוץ יחסית בעולם. לפעמים החברות נהנות מהפחתה בשיעור המס, ולפעמים המס עולה. מיסוי חל תמיד בתוקף מהשנה בה הוחל למשל מס חברות, מע"מ, מס הכנסה, וכו', ולכן אין מניעה ששינויים במדיניות המיסים יחולו על חיפושים קיימים. להלן דוגמאות מהנעשה בעולם: - בתחום של הגז והנפט בריטניה היא אלופת העולם בקצב השינויים. למיסוי חברות הגז והנפט בבריטניה, ראה: www.ifs.org.uk/ff/north_sea.xls - ממשלת אוסטרליה הניחה לאחרונה הצעת חוק לתשלום מס-על של 40% מעל לרווח ה'נורמטיבי' לחברות המכרות, הנפט והגז באוסטרליה, בנימוק שהן נהנות מרווחים גבוהים עקב עליית מחירי המחצבים. "כך נוכל להניב רווחים גדולים ממשאבים ששייכים לכל תושבי אוסטרליה", דברי ראש ממשלת אוסטרליה דאז. החוק יכנס לתוקף ב-1 ליולי 2012 ויחול על כולם כולל על בעלי רישיונות וזיכיונות הפקה ישנים. - קנדה ביטלה בסוף 2006 את הפטור ממס שהייה על תאגידים מסוג Canadian Oil Royalty Trusts והחילה עליהם חבות מס כמו על חברות אחרות בשיעור המירבי של 31.5%. - אלסקה הגדילה באחרונה את החלק שלה בהכנסות ושינתה את תנאי החוזים כך שתקבל נתח גדול יותר בהכנסות עם עליית מחירי הנפט והגז. במאמר ב-Bizportal היה ניסיון לבטל את הטענה כי העלאת התמלוגים תגרום לכך שחברות החיפושים הבינלאומיות (דוגמת נובל) ידירו את רגליהן מישראל. זוהי כמובן טענת הפחדה ללא בסיס, וקל לבדוק את הכזב בטענה. חברות האנרגיה בעולם ישמחו לחפש גז במדף היבשתי של ישראל גם בתנאים החדשים הצפויים, שיהיו עדיין מאוד נוחים לחברות אלו. חברות מסכימות לחפש ולהפיק גז ונפט בנורבגיה - שם חלק הממשלה הוא כ- 80% מרווחי ההפקה, בבריטניה שם חלק הממשלה הוא כ-39% - 40% מהרווחים, ובמצרים, הסמוכה לגבול ישראל, שם משלמות החברות תמלוגים (כולל מס חברות) בהיקף של 79% עד 82%. ומה עם 'תמר' ו'דלית' לעניין אותם שינויים? במבט ראשון הטיעון לפיו אין אפשרות לגעת במה שכבר נתגלה נראה הגיוני, אבל לאמיתו של דבר אין מניעה להחיל את השינויים על תמר, דלית ולוויתן, שכן תאגידי האנרגיה והמשקיעים בהם השקיעו בשדות אלו בידיעה ברורה על כוונת הממשלה לשנות את חוק הנפט ולהעלות את המס עליהן. שותפויות האנרגיה מציינות זאת מפורשות בתשקיפים ובדוחות הכספיים שהן מפרסמות מדי שנה, כסיכון עסקי במסגרת ה'גילוי הנאות' לו הן מחויבות. לדוגמה, בדו"חות הכספיים של דלק קידוחים לשנת 2009, (עמוד 91-א) כתוב: "שינויים רגולטורים: במסגרת תחום הפעילות של השותפות המוגבלת נדרשים אישורים רגולטורים רבים, בעיקר מצד הגורמים המוסכמים על פי חוק הנפט וחוק משק הגז הטבעי, וכן אישורים נלווים של רשויות המדינה (לרבות משרד הבטחון, משרד איכות הסביבה ורשויות התכנון השונות. במהלך השנים האחרונות הועלו מספר הצעות לתיקונים בחוקים ובתקנות הרלוונטיים לתחום הפעילות של השותפות המוגבלת (הדגשה שלנו). לשינויים רגולטורים כאמור עלולה להיות השפעה שלילית על פעילותה של השותפות המוגבלת". כדי להדגיש את האבסורד בטיעון זה, תאגידי האנרגיה השותפים ב'תמר' ו'דלית' הם אלו שהיו אחראיים לדחיית החוק בכנסת. כבר בשנת 2002 - הרבה זמן לפני ההשקעות וגלוי מאגרי הגז הטבעי ב"תמר" וב"דלית" - הממשלה החליטה לתקן את החוק, לקבוע היטל או מס פרוגרסיבי בנוסף על המיסוי הקיים, בשיעור של עד 60% על הרווחים ממכירת נפט או גז טבעי, ולבטל את ההקלות במסים המיוחדים לחברות האנרגיה. ההצעה הועלתה להצבעה בכנסת, בשנים 2001-2002, אך נדחתה בלחץ הלוביסטים של חברות האנרגיה. תאור טוב של פעילות זו בקישור הבא: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100609_11731... עוד יש לציין כי הרעיון של 'מכרז תמלוגים', גם אם הוא אפשרי וטוב, הוא סוג של זריית חול בעיני הציבור. מרבית שטחי המים הטריטוריאליים של ישראל כבר כוסו ברישיונות חיפוש מאושרים. אם השינוי יחול רק על רשיונות עתידיים - הוא לא יהיה רלוונטי. אפשר לדון גם ב"הוצאות הגדולות שביצעו החברות", אך זה למאמר הבא.

מאת: אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות.