30.10.2012

Stronger Sandy הוריקן סנדי מתקרב ומתחזק

הוריקן סנדי מיתחזק קצת וצפוי להתקרב לקצה דרגה 1 ואוליי אפילו ל-2  בסולם של ספיר סימפסון Saffir-Simpson לפי התחזית האחרונה. גיבוע הסערה Storm Surge צפוי לשבור את השיא האזורי מאז תחילת המדידות לפני כ-100 שנה. ולהיות עד כ-4 מטר או 12 רגל.. בעזרת הגאות בעת ירח מלא שהיא גבוהה במקצת מרוב החדש. או כ-2 מטר מעבר לגאות הנורמאלית.

גיבוע הסופה הצפוי בכחול הגאות הנורמאלית סגול וירוק תחזית אדום תצפיות
מקור Weather Underground
 היכולת של הסופה לצור שיא גיבוע למרוות שאינה חזקה במיוחד נובע מגודלה המרשים של הסופה ביחס להוריקן ממוצע.
 NASA +
Dr. Jeff Masters' WunderBlog : Superstorm Sandy intensifying, bringing record storm surges | Weather Underground

כפי שנכתב כבר היו בעולם סופות  חזקות יותר.  וגם גיבועי סערה גבוהים יותר למשל קטרינה גרמה לעליה של 8-9 מטר מעל הגאות הנורמאלית

דוגמה לסערה חזקה האקספרס של לונג אילנד משנת 1938 שנחת כהוריקן בדרגה 3 בסולם. כמובן כפי שנכתב בפוסט הקודם צפויות הצפות יתכן של הרכבת התחתית ונזקים במילארדים. הקשר לשינויי האקלים? אפשר רק להסיק משתי סופות סנדי ואירין בשנה שעברה שהמין האנושי עדיין פגיע מאוד לפגעי טבע ואקלים. ולכן כדאי להתיחס ברצינות לסכנות שינויי האקלים.


28.10.2012

Sandy likely to be a multi-billion dollar disaster הוריקן סנדי מתקרב לניו יורק

עוצמת הרוחות אינה צפויה להיות חזקה במיוחד דרוג של 1. אבל לעומת זאת גיבוע הסופה עשויי להיות מרשים ולעבור את הגובה של אירין
Figure 3. Predicted storm surge for Hurricane Sandy at The Battery on the south shore of Manhattan, New York City, from the experimental Extratropical Storm Surge model, run by NOAA"s Meteorological Development Laboratory. ...
Dr. Jeff Masters' WunderBlog
הוריקנים כבר הגיעו בעבר לניו יורק כך שהוריקאן ב-NY אינו מעיד כשלעצמו על שינויי אקלים
למרות שהסמיכות לאירין גורמת להרמת גבה.

מי שעבר בגן הסוללה Battery Park יודע מנהרות התחבורה השונות קרובות מאוד למפלס הים. כך שהצפת חלקים מהרכבת התחתית אינה נראת מופרכת. ֿ

לניתוח מעמיק מומלץ הבלוג של ג'ף במחתרת שינויי האקלים ג'ף היה בעבר מדען הוריקנים 



Storm surge from Hurricane Carol lashes Rhode Island Yacht Club 
1969 גיבוע סערה בעת הוריקן קרול ברוד אילנד מצפון לניו יורק

Image ID: wea00407, NOAA's National Weather Service (NWS) Collection
Location: Rhode Island
Photo Date: 1969
Photographer: Providence Journal Co.


25.10.2012

יצוא הגז הטבעי - על חשבון הילדים שלכם -מאת יעל כהן-פארן Gas Export Yael


מדינת ישראל ממהרת לוותר על נכס אסטרטגי חשוב בצורה יוצאת דופן ומוותרת על הזכות של הדורות הבאים ליהנות ממנו עבור אינטרסים כלכליים מיידיים של אנשי הון פרטיים 
יעל כהן-פארן
פורסם:  30.08.12

מדינת ישראל עומדת בתקופה זו בפני הזדמנות פז שלא נקרתה בדרכה מעולם - האפשרות להגיע לעצמאות אנרגטית. התלות המוחלטת שהייתה לישראל עד כה במדינות זרות לצורך השגת משאבי האנרגיה הדרושים לה עומדת להיות נחלת העבר. המשמעויות הגיאופוליטיות הטמונות בגילוי מאגרי הגז אל מול חופי ישראל חסרות תקדים, משום שרוב משאבי האנרגיה נמצאים בידי מדינות שאינן מצויות בקשרי ידידות עם ישראל. הגז הטבעי יאפשר למשק להיות יעיל יותר מבחינה כלכלית ואנרגטית ויביא להפחתה משמעותית של פליטות גזי חממה ומזהמים אחרים.

השאלה הגדולה העומדת בשנים האחרונות לפתחנו היא כיצד תיערך המדינה למעבר ממשק מבוסס נפט ופחם, למשק המבוסס על גז טבעי ותוצריו. בכל הנוגע לפיתוח וניהול משק הגז הישראלי, למדינה - האמורה לייצג את הציבור, ולחברות המחפשות ומפיקות גז, אינטרסים מנוגדים.

האינטרס האזרחי והלאומי שואף לשמר את עתודות הגז, על-מנת להשיג ביטחון ועצמאות באספקת האנרגיה של המדינה לזמן הארוך ביותר שניתן. היזמים מצדם רוצים למכור כמה שיותר גז וכמה שיותר מהר, על-מנת למקסם את רווחיהם. שני האינטרסים האלו אינם משתלבים יחד, וכעת מונחת לפתחה של הממשלה האחריות לבחור צד. בעלי האינטרסים הכלכליים קולניים מאוד, ולעומתם עומד רוב הציבור, שמתקשה למצוא את ידיו ורגליו בתוך מורכבות הנושא, ושותק. חלק קטן מפקידי הממשלה קוראים לשמר עתודות אסטרטגיות של גז לתקופה ארוכה, אולם המשפיעים מביניהם מתבטאים דווקא בצורה מתרפסת כלפי היזמים, ומקבלים כעובדה מוגמרת את טענותיהם של האינטרסנטים, כי "בלעדיהם לא יהיה לנו גז".

חשוב להתעכב מעט על חשיבות שימורם של משאבי האנרגיה המשותפים שלנו בטווח הארוך. משאב אנרגיה הוא יותר מכסף, הוא מוצר חסר תחליף המהווה בסיס לכל הפעילות הכלכלית. בשנים האחרונות, המלוות בעליית ביקושים פנומנלית בשווקים המתעוררים במזרח אסיה ובהידלדלות משאבי אנרגיה קונבנציונליים דוגמת נפט, מתעצם חוסר הוודאות סביב מצבם של משאבי האנרגיה בעולם. החלטות שגויות שתקבל ממשלת ישראל כיום לגבי משק הגז עלולות להציב את ישראל בפני שוקת שבורה בעוד שניים-שלושה עשורים.

על-פי הערכות חוקרי "הפורום הישראלי לאנרגיה", אם יעבור המשק כולו לתשתיות צריכת אנרגיה על בסיס גז, יספיק הגז הקיים במאגרים "תמר"ו"לווייתן" עד שנת 2031. כך, עוד 18 שנים בלבד ייגמרו עתודות הגז הידועות כיום. גם אם ניקח בחשבון תרחישי ביקוש צנועים יותר, צפויים המאגרים להראות ירידה בתפוקה, גם ללא יצוא, מעט אחרי 2040. אמנם קיים צפי לגילוי מאגרי גז נוספים, אך כרגע איש אינו יכול להסתמך עליהם בוודאות.

ממשלת ישראל בשירות בעלי ההון
החלטה גורלית עומדת לפתחה של הממשלה: האם לייצא חלק ממאגרי הגז למדינות אחרות, או לשמור את כל הגז עבור הצרכים האסטרטגיים של מדינת ישראל? ועדה בין-משרדית, בראשותו של מנכ"ל משרד האנרגיה והמים,שאול צמח, פרסמה בשבוע שעבר את טיוטת הדו"ח הסופי שלה. מעיקרי המסקנות עולה כי איומי החברות העוסקות בחיפושי גז עשו את שלהם. הממשלה מוכנה לאפשר יצוא גז מישראל תוך קבלת ההנחה המוטעית כי בלי היזמים לא יהיה גז. המטרה המוצהרת לדברי ראשי הוועדה היא עידוד קיומה של תחרות, שתאפשר את גיוון ספקי הגז, וכך את ביטחון האספקה במקרים של תקלה או איום ביטחוני.

יצוא גז, למען הבטחת התחרות, יגבה מחיר גבוה מדי. יצוא של 50% מהגז משמעו ניצול מאגרי הגז האסטרטגיים של מדינת ישראל פי שניים מהר יותר. מדינת ישראל ממהרת לוותר על נכס אסטרטגי חשוב בצורה יוצאת דופן ומוותרת על הזכות של הדורות הבאים ליהנות ממנו עבור אינטרסים כלכליים מיידיים של אנשי הון פרטיים, אשר צפויים לגרוף את רוב הכספים לכיסם.

החברות המפיקות את הגז כפופות לחוק הישראלי ומחויבות לפתח את המאגרים. איומיהן, הבוטים יותר או הישירים פחות, כי ללא אפשרות ליצוא הן לא יפתחו את מאגרי הגז - אינם במקומם. אם כללי המשחק שתביא הממשלה מתוך ראייה לאומית לא ימצאו חן בעיניהן, יואילו נא להחזיר את הרישיון לבעליו, מדינת ישראל. במקרה שכזה, אם לא יבואו שחקנים אחרים - ואני בספק רב אם זה אכן יקרה - תיקח המדינה לידיה את פיתוח המאגרים.

אין שום דבר שחברות חיפושי הגז יודעות לעשות שמדינת ישראל לא יכולה לעשות לבד. מדינת ישראל הקימה את המוביל הארצי, שלחה לוויין לחלל, והקימה מפעלי תשתית סבוכים ומאתגרים. היא מסוגלת גם להפעיל אסדת קידוח.

הכותבת היא יעל כהן-פארן, מנכ"לית "הפורום הישראלי לאנרגיה".

הערות
לפי חוק הנפט הקיים ניתן לקחת את הזיכיון מחברה שאינה מפתחת את המאגר.

חברות הגז אינן יודעות להפעיל אסדות קידוח או לבטן את באר הגז בסיום הקידוח גם במקרה של חברות כמו bp.
מי שיודע להפעיל אסדות קידוח הן חברות כמו טרנסאושן Transocean ואת סיום ביטון  הבאר עושות חברות כמו הילברטון Halliburton ויש כמובן חברות מתמחות נוספות. במקרה של פריצת הנפט באסון מקונדו Macondo / Deepwater_Horizon /מפרץ מקסיקו. הידע וההתערבות של bp בקידוח רק הזיקה ותרמה לאסון.

כמה גז יש בארץ?
כמובן שאין תשובה גם מבחניי הפקה לא נותנים תמונה מוחלטת. והנתונים מתקבלים כהערכה של כמוץ בטוחה בסבירות של 90% ומעלה כמות אופטימית בסבירות של 10% ומטה וכמות סבירה 50% או הממוצע של שניי המספרים הקודמים.

כיום כל התגליות הגדולות מצויות ברשות נובל ושות' כך שניתן להגיד שהסיכום של נובל הוא קרוב מאוד לכמות הגז שבטוח מצויה בארץ. 
מתוך מצגת של נובל אנרג'י לפגישת משקיעים ספט 2012
הכמות הסבירה בלויתן 17 Tcf או 17,000,000,000,000 רגלים מעוקבות
Tcf =  trillion cubic feet
כמה יש בסה"כ לפי האתר של נובל תגליות חדשות ב-Tcf
לויתן 17
תמר 9
תנין 1.2
נוסיף את שמשון 0.55
ישי יתכן שיפתיע אם הוא קשור לבלוק 12 הקפריסאי שכעת נובל מודיעה על כך שיש בו משמעותי יותר מ-7 Tcf . כאשר החלק של ישראל עשוי להגיע לכ33% 
מרי-B כמעט נגמר, בשרה ומירה יש מים במקום גז וכל שאר התגליות קטנות משמעותית ונמדדות ב- Bcf או קטנות פי 10 או 100
 Bcf= billion cubic feett
נסכם ונקבל כ-27 Tcf בסבירות של 50%
עבור ישי ותגליות נוספות נוסיף עוד 5 ונקבל 32 Tcf

כמה גז ישראל צריכה? 
ראשית ניתן להשתמש בגז לכל השימושים הנוכחים בנוסף ניתן להעביר את כול התחנות הפחמיות וחלק מהרכבים לשימוש בגז. בנוסף ניתן להפוך את הגז לדלק נוזלי ולהשתמש בו לכל דרישות התחבורה. הדבר נעשה בצורה מסחרית בעולם תחת הכותרת  Gas to Liquid GTL המתקן הגדול בעולם נבנה ע"י Shel בקאטר בשם Pearl GTL ובעל תפוקה של 260,000 חביות ליום של סולר דלק למטוסים שמנים לסיכוך וחומרי גלם לתעשיית הפלסטיק. מובן שהתהליך דורש אנרגיה משמעותית.

Pearl GTL project, Qatar
Pearl GTL - a set on Flickr :מקור 

פרוקט פרל גי טי אל בעת הבניה מקור: חברת של

בקיצור הגז יכול לשמש לכול תצרוכת האנרגיה של ישראל בתוספת חומר גלם לתעשיה.

כמה אנרגיה ישראל צורכת ניתן למצוא בלמ"ס ב-2011 הצריכה היתה 22421 שווה ערך לאלף טון נפט או אלף שעט"ן.  Thousand Ton of Oil Equivalent = 1000 toe

נמיר את היחידות ל-Btu לפי ה-APS
1 toe = 1.07 x 1010 cal (thermochemical) = 44.769 GJ = 42.46 MBtu 

התכולה האנרגטית של גז אינה קבועה משום שהוא מורכב מאחוזים שונים של מיתן וגזים נוספים אבל היא בסביבות
1000 Btu/ft^3

22421x1000x42.46=951,995,660 =   1,000,000,000 Mbtu
נמיר למליון רגל מעוקבת של גז Mbtu
1,000,000,000x1000
ונקבל בסביבות 1,000,000,000,000 או 1Tcf לשנה . 

כעת אם באמת ההערכות של כ-30 Tcf יתאמתו ויש סיכוי של 50% שיהיה פחות גז. וניצא חצי מהגז נשאר לישראל מספיק גז ל-15 שנה. 
יש להערכה זאת מספר אי דיוקים. 
הפיכת גז לדלק נוזלי פרושה אבדן של חולק מכמות הגז.
מקור גז  זול וזמין יכול לשמש לפיתוח תעשיה פטרוכימית שתכניס ערך מוסף גבוה יותר מיצוא גז גלמי. 
כיום צריכת האנרגיה של ישראל נמצאת במגמת עליה לכן בעוד 10 שנים נצרוך יותר אנרגיה מאשר כיום.
ולכיון השני יעברו כמה שנים עד שהגז יצליח לחדור לכלל תחומי האנרגיה.

בהחלט יש מקום לדיון האם  סבירות של 50% שכמויות הגז יהיו קטנות מהצפוי היא סיכון ראוי
ולכמה זמן צריך לשמור רזרבות
כאשר מדובר על אי וודאות משמעותית ביחס לכמויות הגז הסופיות אין טעם בחישוב מדויק. אבל יצוא של 50% מהגז לפי מסקנות ועדת צמח עלול בסבירות גבוהה למדיי להשאיר אותנו ללא גז בעוד פחות מ-20 שנה. 

מקורות נוספים
 הסביבה נגד האנרגיה “מטרת ועדת צמח היא למקסם את רווחי יזמי הגז - תשתיות

4.10.2012

מקבץ ידיעות מהגארדיאן guardian nov-oct

Great Barrier Reef loses more than half its coral cover-guardian


Population explosion of coral-eating starfish, storms and acidification of oceans causing rapid decline, study finds

Alok Jha, science correspondent  1 October 2012


שונית המחסום הגדולה באוסטליה אבדה יותר ממחצית כיסויי האלמוגים ב-27 השנים האחרונות
התפוצצות אוכלוסין של כוכב ים שאוכל אלמוגים זהום מהיבשה ציקלונים טרופיים (הוריקנים) ועליית הטמפרטורה והחומצייות של האוקינוסים גורמים להדרדרות המהירה. 
PNAS October 1, 2012 Open Access

הקשר בין טמפרטורה להלבנת האלמוגים מוכר וידוע ברור גם שעליית החומציות של האוקינוסים לא תועיל לאלמוגים שבונים שלד גירני. 
Science 14 December 2007

כוכבן קוצני – התמונה מויקיפדיה
Crown-of-Thorns starfish near Qamea Island in Fiji.Matt Wright
גם על הקשר בין שינוי האקלים וטמפרטורת פני הים לציקלונים טרופיים (הוריקנים/טיפונים) נכתב רבות.
אבל יש עדויות חזקות גם לקשר בין התפוצצות אולוסין של כוכב הים כוכבן קוצני לבין שינויי האקלים.

ההשרדות של הלרוות אוכלות הפלנקטון של הכוכבן הקוצני גבוהה במיי שטפונות עשירים בנוטריאנטים, בעוד שלרוות משלימות את התפתחותן במיי ים עם רכוז פיטופלנקטון נמוך.

שינויי האקלים מביא תקופות בצורת שבהם הצמחיה קומלת ושיטפונות שסוחפים את האדמה החשופה. 

למשואת כיסוי האלמוגים צריך להוסיף גם את התחדשות האלמוגים ושוב פעם עומס טרמי ושאר צרות  פוגעות באלמוגים.

והעתיד? כיסוי האלמוגים ירד מ-28% ל-14% צפוי להמשיך לרדת ולהגיע ל-5% עד 10% בעוד 10 שנים.

  עדיין יש אלמוגים בשונית המחסום הגדולה אבל המצב הולך ומתדרדר מקור: וקיפדיה
A variety of corals form an outcrop on Flynn Reef, part of the Great Barrier Reef near Cairns, Queensland, Australia.
Toby Hudson
הפסקה הזאת התחילה כציטוט של הגארדיאן ועברה למאמר המקורי
Glenn De’atha, Katharina E. Fabriciusa, Hugh Sweatmana, and Marji Puotinen
PNAS October 1, 2012 Open Access


Fish to shrink by up to a quarter due to climate change, study reveals |  The Guardian

Scientists predict 14-24% reduction in fish size by 2050 as ocean temperatures increase
מדענים צופים ירידה של 14-24% בגודל הדגים עד 2020 בגלל עליית הטמפרטורה של האוקינוסים.
עם עליית הטמפרטורה קצב חילוף החומרים של הדגים יגדל ותכולת החמצן המומס במים תתמעט התוצאה דגים קטנים יותר. בנוסף הגירה של דגים מכוון האזורים המשוניים לכיוון הקטבים תביא להחלפת מינים במינים קטנים יתר.
"זה אתגר קבוע עבור דג להשיג מספיק חמצן מהמים בשביל לגדול, והמצב מחמיר כאשר הדג נהיה גדול יותר." אוקינוס חמים יותר ופחות מחומצן, כפי שצפויי בגלל שינויי האקלים, יקשה יותר על הדגים היותר גדולים להשיג מספיק חמצן, המשמעות היא שהם יפסיקו לגדול."

לפי




50 months to avoid climate disaster – and a change is in the air | Andrew Simms | guardian

At the halfway point to a climate gamble, 50 contributor ideas give just a taste of the creativity and innovation available to us
מבוסס על

וישירות למקור
One Hundred Months - http://www.onehundredmonths.org/

www.neweconomics.org/... /100_Months_Technical_Note_1.pdf

Summary
We calculate that 100 months from 1 August 2008, atmospheric concentrations of greenhouse gases
will begin to exceed a point whereby it is no longer likely we will be able to avert potentially irreversible climate change. 'Likely' in this context refers to the definition of risk used by the Intergovernmental Panel on Climate Change (IPCC) to mean that, at that particular level of
greenhouse gas concentration, there is only a 66 - 90 per cent chance of global average surface
temperatures stabilising at 2º Celsius above pre-industrial levels.
Once this concentration is exceeded, it becomes more and more likely that we will overshoot a 2º C level of warming. This is the maximum acceptable level of temperature rise agreed by the European Union and others as necessary to retain reasonable confidence of preventing uncontrollable and ultimately catastrophic warming. We also believe this calculation to be conservative. The reasons why and the assumptions behind our conclusion are detailed below.


20.9.2012

סביר שהיקף* הקרח הימי הארקטי הגיעה למנימום השנתי ~ 2012 ~ Arctic sea ice extent seasonal minimum

*היקף כוונה לתרגום של extent או לשטח הכולל של הים שבו יש לפחות 15% קרח.


2007 השואה בין המינימום השנה לשיא המינמום הקודם בשנת
מקור: Cryosphere Today אונברסיטת אילנוי


המרכז הלאומי לשלג וקרח (NSIDC ארה"ב) מדווח שככול הנראה היקף הקרח הימי הארקטי  הגיעה למנימום השנתי בשטח של 3.41 מיליון קמ"ר. עדיין לא בטוח שזה באמת המינימום. 
שיא המינמום הקודם היה 4.17 בשנת 2007 ירידה של כ-20% תוך 5 שנים

15.9.2012

המהומה של הומלום או הפחמן בעיקבות הילד Ole Humlum

יש משהוא בטענה שאי אפשר לסמוך על העיתונות המדעית וההוכחה היא המאמר הבא שעושה מהומה רבה בקרב חוגי המכחישים. וכפי ששקספיר אמר מהומה רבה על לא מאומה ).
המאמר יחסיי הפזה בין הפחמן הדו חמצני באמוספירה והטמפ' הגלובלית. מאת אולה הומלום ושות'
O. Humlum, K. Stordahl, and J. Solheim, "The phase relation between atmospheric carbon dioxide and global temperature", Global and Planetary Change, 2012

המאמר  בודק את הקשר בין הטמפרטורה לרמות הפחמן הדו חמצני.
בתרשים בירוק רמות ה-CO2באדום הטמפרטורה העולמית , ובכחול טמפטורת פני הים.
בתרשים רואים את העליה  של ה-CO2, ואת שיניי מסור אשר נובעות מעונות השנה, ריבויי הצמיחה בקיץ בחצי הכדור הצפוני מוריד את רמת ה-CO2. יש שני מקורות לרמות ה-CO2 הותיק משנות החמישים אשר תחילתו במדידות של קילינג Charles David Keeling. קילינג חיפש מקום שבו הרעש של הפליטות האנושיות יהיה מועט ובחר בהר הגעש מאונה לואה בהוואי. תרשים שיניי המסור ידוע בשם Keeling Curve. המאמר משתמש בסדרת מדידות כמעט זהות של NOAA שמתחילה ב-1980. מבט בוחן מגלה שיש מעין גליות קלה אם משווים את השיאים של שיניי המסור. המאמר מתעמק באותה גליות כאשר הוא משווה את הפרשיי הגובה בין שניי גלים שנתיים כדיי להפטר משיניי המסור DIFF12 בתרשים.



 הטעון של המאמר גם בסקלה של  שנה עליית הטמפרטורה קודמת לעליית ריכוז ה-CO2 לכן עליית כמות ה-CO2 נובעת מעליית הטמפרטורה ולא להפך. ולראיה התרשים הבא

3.9.2012

עוד פעם אביטל עדכון-1

עדכון:1. גירסה קצת מוקוצרת של המאמר הזה התפרסמה ב-nrg הכותרת נכתבה ע"י עורכי nrg.
2. השוואה מספרית בין ההתחממות בתרשים של אביטל לבין התחזית של הדוח הראשון של ה-IPCC משנת 1990 

הגרפים שמוכיחים: כדור הארץ מתחמם

מכחישי ההתחממות בוחרים את הנתונים הנוחים להם. האמת אינה העיקר אלא העדויות המתאימות. תשובה לד"ר גבי אביטל - אייל מורג | 4/9/2012 14:54



אביטל ממשיך לפרסם בנושא האקלים אני הייתי מעדיף שיתרכז בהפרכת האבולוציה ואז אהיה פטור ואז הבעיה תהיה במיגרש של הביולוגים  אבל לצערי כמה מטענתיו ומולם המציאות

הפוסט הזה הוא תגובה למאמר הנוכחי של גבי אביטל  ושאליו אתיחס בהמשך


ללא בסיס מדעי: כדור הארץ באמת מתחמם?

איש לא שאל האם תיאוריית אפקט החממה נכונה, איש לא רוצה לבדוק, אחרת 20 שנה עלולות ללכת לטמיון. תשובה לפרופ' אלון טל - מאת גבי אביטל | 29/8/2012 nrg

המאמר של אביטל נכתב כתגובה למאמר של אלון טל 

העולם כן מתחמם, צריך אנרגיה סולארית

ישראל, שטופת השמש והחדשנות הטכנולוגית, מסוגלת להיות המדינה הראשונה בעולם עם משק אנרגיה נקי. תשובה לד"ר גבי אביטל - מאת אלון טל | 6/8/2012 nrg

כאשר המאמר של אלון טל הוא תגובה למאמר קודם של אביטל

חשמל מהשמש והרוח? הירוקים טועים

מדינה מאוזנת אנרגטית היא זו אשר משלבת כמה מקורות של אנרגיה זולה וזמינה כאחד. פחם, נפט, גז, גרעין הם ההרכב הטוב ביותר - מאת גבי אביטל | 2/8/2012 

אשר גם לו כתבתי תגובה

 המאמר הזה הוא כאמור תגובה למאמר הנוכחי של גבי אביטל "ללא בסיס מדעי: כדור הארץ באמת מתחמם?" ומצביע על כמה מאי הדיוקים שבו
 בשחור הטענות של אביטל ובכחול ההערות שלי

אביטל מתאונן על כך שאלון טל אינו חושב שראוי לפרסם את דבריו

כך מסיים פרופ' טל את מאמרו: "לפני סיום, אני מבקש לשאול שאלה קשה: האם ראוי שהעיתונות הישראלית תעניק עוד ועוד מקום למר גבי אביטל על מנת להפיץ עמדה לא מדעית, המתנגשת עם כל המוסדות המדעיים הבינלאומיים והישראליים, ומתעלמת מכל המחקרים המדעיים בתחום?" 
אותה השאלה נכונה גם לגביי מכחישיי מחלת האיידס האם ראוי לתת במה לאדם שאימוץ דעותיו יוביל בוודאות לתוצאות קטלניות? לפי עניות דעתי עיתון מכובד אינו צריך לתת במה למכחישים למיניהם לא איידס, לא אקלים ולא לשאר מכחישיי המציאות הנוכחית והיסטורית. 

31.8.2012

The record barking sea ice באופן רשמי שיא המינימום נישבר HMS Investugtor

כפי שנחזה בבלוג הזה
המרכז הלאומי למידע על שלג וקרח (The National Snow and Ice Data Center (NSIDC בארה"ב הודיע שה"שיא" של 2007 נשבר והשנה 2012 והשטח של האוקינוס המכוסה בלפחות 15% של קרח ימי הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות מלווינים. הכבוד להכרזה נשמר ל-NSIDC משום הרציפות בנתונים ובדרך החישוב. מקורות אחרים מקבלים שטח מעט שונה וכפי שהזכרתי למשל לפי החישוב מאוניברסיטת ברמן השיא של 2007 נשבר לפני כשבוע ± .
חשוב להדגיש שיש עוד כ-2-3 שבועות של הפשרה לכן זאת לא הודעה על השיא של 2012. הודעה על המינימום של 2012 תינתן לאחר שהמינימום יושג.
שטח האוקינוס המכוסה בלפחות 15% קרח ימי לפי NSIDC  

אפשר לראות שהמינימום  והממוצע הולכים ויורדים ו-2007 ו-2012 (וגם השנים בינהם שלא מופיעות) נמצאות הרחק מתחת להיפלגות סטטיסטית סבירה של 2000-1979. קצב איבוד הקרח הימי עדיין גבוה ביחס לשנים קודמות. לכן ה"שיא" של השנה יהיה נמוך משמעותית.

השוואה בין הקרח הימי בזמן השיא הקודם 2007 למצבו כעת
אאפשר לראות שהמעבר הצפוני (צפני מזרחי) פתוח השנה ואילו המעבר הצפון מערבי נראה סגור. האים יכול היה להיות מצב דומה בזמן המשלחות שניסו למצאו את המעבר הצפון מערבי? האם הצוות הראשון בראשות מק קלור  McClure שעבר את המעבר הצפון מערבי בעיקר ברגל  לאחר שספינתו נתקעה בקרח ללא יכולת להשתחרר  היה נשאר תקוע גם בשנה כזאת?
הספינה של מק קלייר ה"חוקר" HMS Investigator נתקעה בקרח ולא יכלה לזוז במשך 2 חורפים עד שהצוות נאלץ לנוטשה. (לאחר שאת החורף הראשון עברה במקום אחר. 


מפת הדרך של המשלחת של מק קלור. מיפוי  Gurney Cresswell קצין במשלחת.
הקלקה מגדילה אתהתמונה וניתן להגדיל בהמשך כדיי לקרא את ההערות  









ניתן לראות שהמשלחת נתקלה בקרח ימי בלתי עביר (Impenetrable Pack) כמעט מיד לאחר חציית מיצריי ברינג Behring המפרידים בין אסיה לאמריקה (שמאל למטה).