סביר שהיקף* הקרח הימי הארקטי הגיעה למנימום השנתי ~ 2012 ~ Arctic sea ice extent seasonal minimum

*היקף כוונה לתרגום של extent או לשטח הכולל של הים שבו יש לפחות 15% קרח.

2007 השואה בין המינימום השנה לשיא המינמום הקודם בשנת
מקור: Cryosphere Today אונברסיטת אילנוי

המרכז הלאומי לשלג וקרח (NSIDC ארה"ב) מדווח שככול הנראה היקף הקרח הימי הארקטי  הגיעה למנימום השנתי בשטח של 3.41 מיליון קמ"ר. עדיין לא בטוח שזה באמת המינימום. 

שיא המינמום הקודם היה 4.17 בשנת 2007 ירידה של כ-20% תוך 5 שנים

שנה חדשה שנת תשע״א הסתיימה ושנת תשע״ב מתחילה למה 2010 היתה חמה משמעותית משאר השנים, הסבר על אל ניניו לה ניניה

ועדיין גם בסתיו ובימים הראשונים של תשע״א שני המעברים הצפוניים פתוחים אם כי מחיל להצטבר קרח במעבר הצפון מערבי הראשי וסביר שבקרוב יסגר.

הטמפרטורות באזור כבר די נמוכות אבל הים רק כעת מתקרר מספיק כדיי להתחיל לקפוא. כפי שנכתב בבלוג שטח הקרח הימי הגיעה למינמום חדש השנה  לפי AMSR-E מברמן. והשני בקוטנו לאחר 2007 לפי NSIDC. אבל NSIDC מסבירים שהנתונים מברמן מדויקים יותר. NSIDC נשארים עם החישן הלויני הפחות מדויק כדיי לשמור על רציפות של נתונים וחישובים ארוכה יותר כדי שניתן יהיה להשוות את 2011 ל-1980ולדעת שההפרש אינו נובע משינויי במכשור  ובחישובים. 

אבל השטח אינו כל הסיפור למשל 2007 היתה שנה אידאלית לשטח קרח נמוך עקב תנאי מזג האוויר לעומת זאת השיא הנוכחי הושג בשנה דיי ממוצעת.

Arctic Sea Ice News & Analysis 15-9-11

"Conditions in context

The last five years (2007 to 2011) have been the five lowest extents in the continuous satellite record, which extends back to 1979. While the record low year of 2007 was marked by a combination of weather conditions that favored ice loss (including clearer skies, favorable wind patterns, and warm temperatures), this year has shown more typical weather patterns but continued warmth over the Arctic. This supports the idea that the Arctic sea ice cover is continuing to thin. Models and remote sensing data also indicate this is the case. A large area of low concentration ice in the East Siberian Sea, visible in NASA Moderate Resolution Imaging Spectroradiometer (MODIS) imagery, suggests that the ice cover this year is particularly thin and dispersed this year.

"

בהקשר זה ראוי לצין שאנחנו עדיין בתנאי לה ניניה שגורמת לכדור הארץ להיות קצת קר יותר. 

לה ניניה היא צד אחד של התופעה הידועה גם כאל ניניו תנודה דרומית El Niño-Southern Oscillation אשר מתרחשת באוקינוס השקט.

לה ניניה היא האחות של אל ניניו והיא נוצרת כאשר הרוחות המערביות הקבועות בקו המשווה סוחפות את המים מפני הים אשר התחממו לכיוון אסיה כתוצאה מכך מבצבצים מים קרים מקרקעית האוקינוס ליד דרום אמריקה והאוקינוס ליד אסיה גבוה יותר. מידיי פעם הגבעה של המים ליד אסיה זורמת לכיון מטה אל דרום אמריקה זהוא האל ניניו שבו המים החמים יותר מתפזרים על האוקנוס השקט.

באל ניניו טמפרטורות פני האוקנוס השקט המשווני גבוהות יותר מהממוצע. ואילו בלה ניניה המצב הפוך. בגלל גודלו של האויקנוס השקט הדבר משפיע על כל כדור הארץ. מעבר מאל ניניו ללה ניניה קורה כול 2~5 שנים ואינו מחזור סדיר.

תרשים בסיסי של תופעת האל ניניו וההשפעה שלו על הגשם באוסטרליה = בצורת, ומדבריות דרום אמריקה = גשם מקור El Niño-Southern Oscillation (ENSO)| UNEP/GRID-Arendal - Vital Climate Graphics Africa

ולכן כאשר הטמפרטורה של שנת היתה שווה לשנת השיא של הטמפרטורה 1998 או 2005 מדובר למעשה בשיא גבוה יותר. אם נשווה את ממוצע האנדקס Multivariate ENSO Index-MEI אשר נע בין 61 לאל ניניון מקסימלי ל-1 ללה ניניה מקסימלית נראה שבשתי השנים החמות ביותר הקודמות הממוצע היה בסביבות ה-39 ואילו ב-2010 הוא היה 25.6 .
 [הקשר למינימום הקרח ברור פחות 2007 התחילה באל ניניו אשר דעך ועבר לאל ניניה ואילו ב-2011 התחילה באל ניניה חזקה אשר דעכה אבל לא הגיע עד לכדיי אל ניניו]

אנקס האלניניו מ-NOAA למעלה אל ניניו למטה לה ניניה

Multivariate ENSO Index - NOAA

לטבלה המיספרית - MEI ranks from Dec/Jan 1940/50 up to the present

Record sea ice minimum שיא חדש בקוטן הקרח הימי הארקטי

נותרו עוד כשבועיים עד למינימום השטח של הקרח הימי בצפון בינתים המעבר הצפון מערבי פתוח המעבר הצפון מזרחי פתוח עם חידוש. המעבר הצפון מזרחי עובר במיצריי וילקטיסקי Vilkitsky Strait שמפרידים בין חצי האי טימיר Taimyr Peninsula לבין האי בולשביק אשר באיי סברניה זמליה Severnaya Zemlya ובין ים לפטב Leptev ממיזרח וים קרה Kara במערב. וליקיטסקי היה הראשון ששם את המיצרים על המפה כאשר גילה את סברניה זמליה בשנת 1913 וזוהי התגלית הגאוגרפית החשובה האחרונה בעולם לפי ויקיפדיה. וליקיסקי היה מנהיג המשלחת שכללה 2 שוברות קרח והיתה השניה שעברה במעבר הצפון מזרחי והצליחה במשימה לאחר שנאלצה לחרוף בים קרה. לאחר האניה וגה של  Adolf Erik Nordenskiöld בשנת 1879. (שתי אונית נוספות ניסו לעבור אבל עקבותיהן אבדו). בשנת 1913 סבי היה בן 14 כך שלא מדובר בפרהיסטוריה.

המצב כיום אפשר לעבור במעבר הצפוני ללא כל צורך לעבור במיצרים בכלל. 

 מצב הקרח בקוטב הצפוני ובמעברים הצפוניים המעבר הצפון מערבי והמעבר הצפון מזרחי מהאתר של אוניברסיטת ברמן בתאריך  10-09-2011 

שטח הקרח הכללי בסביבות שיא חדש יש הבדלים בין מדידות שונות למעשה אוניברסיטת ברמן   AMSR-E פרסמה הודעה לעיתונות על שיא חדש של 4.24 מליון קמ"ר. כ-50% לעומת 1972 . לעומתם National Snow and Ice Data Center -NSIDC מראה בעיקביות קצת פחות קרח השנה ולכן סביר שלא יצאו מחר עם הודעה דומה אבל יש סיכויי  לא רע שגם לפי  NSIDC נגיע השנה לשיא או בור חדש.  אם נשווה בין השנה לשנת המינימום של 2007 יש רושם שיש יותר אחוזים של שטח בעל כיסוי קרח חלקי (צבעים אדום עד ירוק). התרשים מראה כיסויי של לפחות 30%. המקור The Cryosphere Today  אוניברסיטת אילנויי דף ההשואה בין תאריכים. 

 השואה בין הקרח הימי הארקטי ב-8 לספטמבר 2007 ו-2011

מבט על שתי התמונות עם שטח קרח זהה באותו התאריך בשנה ובהפרש של 4 שנים מראה את השונות הרבה בין שנים שונות. יתכן שזה מה שמסביר תופעה במאמר שהופיע לאחרונה ב-Science 

A 10,000-Year Record of Arctic Ocean Sea-Ice Variability—View from the Beach

 המאמר מוצא מדרגות חופיות 1000 ק"מ צפונה מהמקום שבו כיום מתחיל כיסויי הקרח הרב שנתי בגרנלנד. מדרגות חופיות נוצרות ע"י גלים וכאשר הקרח מכסה את הים במשך כל השנה אזי אין גלים ואי מדרגות. כאשר לפניי כ~ 6000-8500 בעת שיא הטמפרטורה של ההולוקן HTM נראה שיש פחות קרח אם כי ברור במו בדוגמה למעלה ששינוי של שטח שבו  יש פחות קרח יכול להיות מפוצה ע"י תוספת במקום אחרץ או במילים אחרות שינויי של זרמים ורוחות יכול לשנות את תפרוסת הקרח במידה משמעותי תוך זמן קצר.  אבל בהחלט סביר שבזמן ה-HTM היה פחות קרח ימי בצפון. כעת נשאלת השאלה האם המסקנה היא שאפשר להרגע בקשר למצב הקרח משום שכבר הינו שם ושום אסון לא קרה או שמה אם כאשר רמות גזיי החממה נמוכות יותר הקרח חכול להגיע לשטח פחות בהרבה מה עלול להתרחש ברמות הנוכחיות שיעברו את ה-400ppm. שני בלוגרים העוסקים בנושא האקלים תפסו כאן עמדות שונות. אנדרו ריבקין מהניו יורק טימס לאחר שיחות עם מדענים בצד האופטימי (בנושא הקרח ולא כסיבה להקל ראש בשינויי האקלים). מולו ג'ו רום מ-Climate Progress טוען שאנחנו נמצאים בספירלת מוות של הקרח הימי ולראיה התאמה אקספוננציאלית לנפח הקרח הימי בחדשים שונים מקור Arctic Sea Ice Blog לפי הנתונים מ-

 Pan-Arctic Ice Ocean Modeling and Assimilation System (PIOMAS)

נפח הקרח הימי הארקטי   1979-2010 בק"מ מעוקבים לפי חודשי השנה

הנפח מוערך ע"י שילוב של מדידות אמיתיות נתוני לוינים ומודל ממוחשב. התרשים האחרון של  (PIOMAS) בתוספת חיצים שלי

 כמות הקרח כ יום היא כ-4 אלפי ק"מ מעוקבים לעומת ממוצע של 12 כאשר ברור שגם הממוצע הזה הינו פחות משמעותית מהממוצע של תחילת המאה ה-20. מאז 2007 אבד עוד שליש מהקרח הימי. לכן גם אם היה לפניי כ-7000 שנה פחות קרח עדיין המצב לא מאוד מעודד.

הרצאה פסימית על מצב הקרח ניתן למצוא בהרצאה של דויד ברבר בכינוס סיכום לשנה הפולרית העולמית 2010 הביטוי המעניין "קרח רקוב" אשר נראה מלווינים כקרח רב שנתי עמיד אבל בעצם מדובר בשיברי קרח מכוסים בשלג אשר אינם מהוים שום ישות עמידה.

Prof. David Barber: "On Thin Ice: The Arctic and Climate Change"

נ.ב. תוך כדי כתיבת הפוסט שיניתי את ערך של Vilkitsky Straitt בויקיפדיה 

מ: It is covered with drifting ice all year round

ל:  It is covered with drifting ice during winter 

המעבר הצפון מערבי קנדה 16.8.11

מתי יפתח לחלוטין המעבר הצפון מערבי הראשי השנה? הצפון מזרחי כבר נפתך מזמן והצפון המערבי המשני שדרכו עבר אמונדסן גם פתוח אבל עדיין יש קצת קרח במעבר הראשי. כמובן שבחודש ויותר של הפשרה שעוד מחכה לנו המעבר יפתח. 

בינתיים בצד המזרחי הקרח נסוג כול כך עד שנראה שהבעיה העיקרית של המעבר - הברוקרטיה של השגת האישורים מרוסיה תפתר בקרוב כאשר אפשר יהיה לעבור בעומק האוקינוס הצפוני הרחק מהמים הטריטוריאלים של רוסיה.

 מצב הקרח הימי באוקיינוס הארקטי ב-16.8.2011 המקור
Daily Updated AMSR-E Sea Ice Maps

זום על האזור הבעיתי של המעבר הצפון מערבי
המשך >>