אפקט הפרפר השחור בלוג בנושא שינויי אקלים והיתחממות גלובלית
The phenomenon whereby a small change at one place in a system can have large effects elsewhere, a butterfly flapping its wings in Rio de Janeiro might change the weather in Chicago.
(from//wordnet.princeton.edu)
Today We already released 500 billion tons of Carbon to the atmosphere that is a very huge butterfly!
את הפחם ניתן להשאיר ללא פילטרים נוספים כגיבויי את המיליארדים להשקיע במאגר גז על היבשה למשל באזור ים המלח שם הופר בעבר גז. או לחצוב/להמיס מאגר בדיאפיר של הר סדום. או פשוט לאגור עוד סולר כגיבויי לגז ולהוסיף עוד איזה מחז״מ ספר כגיבויי. וכמובן להעשיר את תשובה ונובל במחיר הגז היקר בעולם
כמובן יש הבדלים משמעותיים IEI מתכננת חימום לטמפרטורה גבוהה יותר וכנראה לזמן ארוך יותר הסלעים שונים לפי כותרת הכתבה בקנדה מדובר על חולות זפת ואילו בארץ מדובר על סלעי גיר. ישנה אפשרות שבארץ יעשה שימוש בסידוק הידראולי Hydraulic Fracturing . החברה מקווה שלא יהיה צורך בסידוק אבל ככול הידוע לי אינה מוכנה להיתחייב לא להישתמש בסידוק הידראולי. כל אלו יכולים להביא להנהגות שונה של הקרקע. בעיות עלולות לא רק בשלב החימום אלא גם בשלב הקירור כאשר הסלע מתקרר ומיתכווץ ומכיל פחות חומר כגון חומר אורגני ומים שהוצאו בזמן ההפקה.
ובכול זאת עדיין אפשר להתרשם בכתבה מהפקה in-situ או מיצויי בתת הקרקע של נפט. בסוף הכתבה יש קישור להפקה של נפט מחולות זפת בשיטה הרגילה שגורמת לשטח להראות כמו מורדור ביום רע > Canadian Oil Sands Flyover - Business Insider
And that is where we head next, into one of these buildings beneath a 150-foot-tall chimney. Each generator produces 250 million BTUs of energy. Read more:
EXCLUSIVE PHOTOS: Here's The Hot New Way They're Extracting Oil From Canada's Massive Oil Sands
הנושא של הפקת גז מפצלים לא זכה לתשומת לב בארץ. בצד החיובי
ממדינה שכמעט גמרה את רזרבות הגז ארה"ב הפכה למעצמת גז מחדש ודבר מאפשר שימוש קטן יותר בפחם. אבל הגז מופק באמצעות סידוק הידראולי hydraulic fracturing או הידרופרקינג hydrofracking טכנולוגיה שבה מוזרקים לקידוח מים עם כל מיניי חמרים בתוספת חול בלחץ גבוה. התוצאה היא שמיתן ועוד כל מיני חמרים מגיעים לאן שהם לא רצויים ואז ברז המים במטבח הופך לגירסה מוקטנת של המזרקה של אגם אם מקרבים אליו גפרור בוער. לפי הערכה אחת דליפות המיתן בטכנולוגיה הזאת עלולות לבטל את היתרון שיש לגז טבעי על פחם מבחינת שינויי האקלים.
כיום אין שימוש בארץ בטכנולוגיה הזאת אבל אם היזמים של הוכנית להוציא נפט מסלעי השפלה יגיעו למסקנה שכך אפשר יהיה להוציא יותר נפט יותר מהר מהסלעים האטומים יחסית.....
Abstract We evaluate the greenhouse gas footprint of natural gas obtained by high- volume hydraulic fracturing from shale formations, focusing on methane emissions. Natural gas is composed largely of methane, and 3.6% to 7.9% of the methane from shale-gas production escapes to the atmosphere in venting and leaks over the life- time of a well. These methane emissions are at least 30% more than and perhaps more than twice as great as those from conventional gas. The higher emissions from shale gas occur at the time wells are hydraulically fractured—as methane escapes from flow-back return fluids—and during drill out following the fracturing. Methane is a powerful greenhouse gas, with a global warming potential that is far greater than that of carbon dioxide, particularly over the time horizon of the first few decades following emission. Methane contributes substantially to the greenhouse gas footprint of shale gas on shorter time scales, dominating it on a 20-year time horizon. The footprint for shale gas is greater than that for conventional gas or oil when viewed on any time horizon, but particularly so over 20 years. Compared to coal, the footprint of shale gas is at least 20% greater and perhaps more than twice as great on the 20-year horizon and is comparable when compared over 100 years.
Fig. 1 Comparison of greenhouse gas emissions from shale gas with low and high estimates of fugitive methane emissions, conventional natural gas with low and high estimates of fugitive methane emissions, surface-mined coal, deep-mined coal, and diesel oil. a is for a 20-year time horizon, and b is for a 100-year time horizon. Estimates include direct emissions of CO2 during combustion (blue bars), indirect emissions of CO2 necessary to develop and use the energy source (red bars), and fugitive emissions of methane, converted to equivalent value of CO2 as described in the text (pink bars). Emissions are normalized to the quantity of energy released at the time of combustion. The conversion of methane to CO2 equivalents is based on global warming potentials from Shindell et al. (2009) that include both direct and indirect influences of methane on aerosols. Mean values from Shindell et al. (2009) are used here. Shindell et al. (2009) present an uncertainty in these mean values of plus or minus 23%, which is not included in this figure
קנדה נוטשת את פרוטוקול קיוטו אשר בו התחיבו המדינות המפותחות להפחית את פליטת גזי החממה הקולקטיבית בשנים 2008-2012 בלפחות 5% ביחס ל-1990. קנדה הבטיחה הפחתה של 6% ביחס ל-1990. חלק מההפתה ניתן לביצוע ע"י קניית הפחתה במדינות שאינן חיבות להפחית פליטות ע"פ הפרוטוקול.
הסיבה הרשמית: "פרוטוקול קיוטו אינו כולל את שתי הפולטות הגדולות סין וארצות הברית"
"קנדה תאלץ לשלם 13.6 ביליון דולר לפי קיוטו." " אם קנדה תנשא לעמוד בהתחיבויותיה על פי קיוטו היא תאלץ להשבית אמבולנסים ו/או את המגזר החקלאי כולו"
מה שלא הוזכר היא הפקת הנפט מחולות הזפת באלברטה. למעשה יתכן שהסיבה העיקרית לצעד היא הגנה על תעשיית הנפט מחול. לעומת הפקת נפט מקידוח התהליך כולל חפירה והובלה למיפעל וחימום של החול. דבר הכרוך בפליטות רבות. כמובן קנדה לא טרחה יותר מידיי להפחית את שאר פליטות גזיי החממה ו/או לרכוש זכוי של פליטות מפרויקטים להפחתה במדינות שאינן
הממשלה השמרנית של קנדה לא מעוניינת לקיים התחיבויות של הממשלה הליברלית הקודמת. והיא דואגת לעצור התקדמות להפחתת פליטות במשך זמן רב. לכן זכתה בתואר המאובן של השנה תואר הניתן למי שמנסה לאבן את ההתקדמות בנושא הסכם להפחתת פליטות עוד בועידת קופנהגן. לאחר ששתקה בועידת דרבן שדברה על הארכת הסכם קיוטו יש לקנדה הפתעה. כמובן פרוטוקול קיוטו אינו מושלם רחוק מאוד מכך אבל זה ההסכם הבין לאומי היחיד שקיים היום כנראה שהתחממות של 3-4 מעלות נראת לקנדים בעיה של הכושים באפריקה או אי אלו אסייתים ועוד כמה בכניים ממדינות איים שעומדות לטבוע מדינה יותר מדינה פחות למי אכפת.
BY ANNE JARVIS, THE WINDSOR STARDECEMBER 14, 2011 vancouver sun
I'm ashamed to be Canadian right now.
Hours after returning from the climate change conference in Durban, South Africa, where Canada's behaviour can only be described as, yet again, disgraceful, Environment Minister Peter Kent announced we are withdrawing from the Kyoto Protocol.
Climate change and the state of the environment are the most urgent issues facing the planet. The Kyoto Protocol is the only binding treaty to address global warming. And Canada is now the first country to announce it is skipping out on it.
Kyoto isn't perfect, and the blame for the latest embarrassing announcement goes far and wide. The government blamed the Liberals for agreeing to onerous targets for cutting emissions without a plan to achieve the targets. Cont…
ראש ממשלת קנדה סטפן הרפר מקבל את התואר המאובן של השנה לאחר ועידת האקלים בקופנהגן מאת Climate Action Network-International - CAN צילום : איל מורג
אם האנושות לא תתחיל לצמצם פליטות עד 2017 אין סיכויי להגביל את ההתחממות העולמית ל-2 מעלות!
סוכנות האנרגיה הבין לאומית (International Energy Agency (IEA פרסמה את הדוח שנתי World Energy Outlook 2011 "תחזית האנרגיה העולמית 2011" הדוח שמסכם את מצב האנרגיה ונותן תחזית לעתיד . כמובן העתיד לא מאוד שונה מהתחזית של ה-eia מהפוסט הקודם. הדוח מנסה גם לקשר בין שינויי האקלים והפליטות משרפת דלקים מאובנים. ומעריך את ההשפעה של תשתיות שנבנות ויבנו בעתיד כמו תחנות כוח פחמיות. ֿ
ראשית עד היום העולם לא ממש ניסה להפחית פליטות למשל כמעת חצי מהתוספת בשימוש באנרגיה בעשור האחרון מקורה בפחם אשר משתווה בקרוב לכל שאר המקורות (גז נפט מתחדשים וגרעין)
תוספת הביקוש לאנרגיה ראשונית בעולם לפי סוג הדלק 2000-2010
הדוח מתאר 3 תרחישים הראשון: מדינייות עכשווית. תרחיש שבו כול החוקים ואמצאי המדינייות הקיימים בעולם ממשיכים השני: תרחיש מדיניות עתידית שמהוו את עיקר הדוח ומתאר מצב שבו כל ההצהרות וההבטחות של הממשלות בעולם יתורגמו למעשים יעילים שישיגו את מטרתם, כגון: חוקים, תקנים וסובסידיות. לדוגמה ישראל באמת תפחית 20% מהפליטות לעומת עסקים כרגיל ותפיק את האחוזים המובטחים מאנרגיה מתחדשת. השלישי: תרחיש 450. מתאר מצב שבו רכוז ה-CO2 לא עובר את ה-450ppm ולכן יש סיכויי של 50% להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-2°C. גם לפי תרחיש זה יש סיכוי של 50% להתחממות יותר גדולה מ-2°C.
גם במצב האופטימי שבו כול מדינות העולם יעמדו בהבטחתם הביקוש לאנרגיה ימשיך לעלות.
הביקוש העולמי לאנרגיה ראשונית לפי התרחישים השונים
גם חלוקת מקורת האנרגיה משפיעה וללא פעולה תקיפה נוספת ב-2035 תופק יותר אנרגיה מפחם מאשר ממקורות מתחדשים
החלק היחסי של מקורות אנרגיה ראשונית לפי תרחיש ב-2035
התוצאה הסופית פליטות הפחמן הדו חמצני רק יגדלו בעיקר משריפת פחם
אחת הבעיות העיקריות שהדוח מדגיש היא שכאשר בונים תחנת כוח פחמית שתהליך בניתה מתקרב לעשור ויכולה לעבוד 50 שנה ויותר, לא מתכוונים לפרק אותה אחריי חמש שנים. לכן בניה של תחנת כוח פחמית מבטיחה (נועלת לפי דר פתיח? בירול Fatih Birol מה-IEA) פליטת פחמן דו חמצני לאורך עשרות שנים.
זמן חיים אופיני למתקנים הקשורים לאנרגיה
לפי הדוח אם נמשיך במצב הענינים הנוכחי ימשיך מעבר ל-2017 אין שום סיכוי לעצור את ההתחממות הגלובלית ב-2 מעלות. לכן חשוב מאוד להגיע להסכם בין לאומי הרבה לפניי 2017. מדינות לא נוטות לשנות מדיניות מהיום למחר ויש בעיה לעצור תחנות כוח בבניה לכן 2017 זה מאוחר מידיי. כמובן ההערכה של ה-IEA מתבססת על מטרה של 450ppm דבר שאינו מבטיח עליה של רק 2 מעלות אבל אם נמשיך במדניות הנוכחית אנו עלולים לפי דר בירול להגיע ל-6 מעלות דבר שהוא בהחלט אסון עולמי ועלול לגרום לכך שישראל או חלקה לא תהיה ראויה למגוריי אדם.
“If we don’t change direction soon, we’ll end up where we’re heading” אם לא נשנה את הכוון במהרה , נגיע לאן שאנחנו מתקדמים
יש סימנים מועטים לכך שהשינויי הדחוף בכיוון של מגמות האנרגיה העולמיות בדרך. למרות שההתאוששות של הכלכלה העולמית מאז 2009 היתה לא שווה, והתחזיות הכלכליות נשארות עמומות, הביקוש העולמי לאנרגיה ראשונית חזר ועלה ב-5% ראויים לציון ה-2010, והעלה את פליטות ה-CO2 לשיא חדש. סובסידיות שמעודדות צריכה בזבזנית של דלקים מאובנים קפצו ל-400$ ביליון. המספר של האנשים ללא גישה לחשמל נשאר גבוה באופן בלתי קביל 1.3 ביליון, כ-20% מהאוכלוסיה העולמית. למרות הקדימות במדינות רבות להגברות היעילות האנרגטית, העצימות האנרגטית הורעה בשנה השניה ברציפות[יותר אנרגיה על פחות תוצר].מול הרקע הלא מבטיח, ארועים כמו אלו בכור בגרעיני בפוקושימה ובחלקים מהמזרח התיכון וצפון אפריקה מטלים ספק באמינות של אספקת האנרגיה, בעוד שדאגות כלכליות הסיטו את תשומת הלב של הממשלות ממדיניות האנרגיה והגבילו את המעורבות שלהם, תוך פגיעה במטרות מוסכמות בנוגע לאקלים…."
"Steps in the right direction, but the door to 2°C is closing
צעדים בכוון הנכון אבל הדלת אל 2°C עומדתלהסגר
איננו יכולים להרשות דחיה של פעולה נוספת לעצירת שינויי האקלים אם המטרה לאורך זמן היא 2°C כפי שנראה בתרחיש של 450ppm, כדיי להשיג את המטרה במחיר הגיוני.[כל מחיר הגיוני כדיי להציל את העולם]. בתרחיש של מדיניות חדשה העולם במסלול אשר מוביל לעליה של יותר מ-3.5°C. ללא אמצעי המדיניות החדשה, אנו על מסלול מסוכן יותר שמוביל לעליה של 6°C או יותר. אנחנו כבר מחיבים לארבע חמישיות מפליטות המותרות עד 2035 “locked-in” ע"י התשתיות שלנו (תחנות כוח, בנינים, מפעלים, וכו') אם פעולה נחושה לא תבוא עד 2017, תשתיות האנרגיה המותקנות יפלטו את כל הפליטות המותרות לתרחיש 450, ולא ישאירו לתחנות כוח חדשות, מפעליםותשתיות אחרות אלא אם לא יפלטו בכלל CO2, דבר העלול להיות יקר ביותר. דחית הפעולה היא כלכלה שקרית: לכול 1$ של חיסכון בהשקעה בסקטור האנרגיה לפני 2020 צריך יהיה להוסיף $4.3 אחרי 2020 כדיי לפצות על הפליטות המוגדלות. …"
המיתן CH4 הוא גז חממה חזק הרבה יותר מה-CO2 מיכיוון שהוא בממוצע נשאר רק זמן קצר באטמוספרה ההשפע שלו לטווח של 100 שנה היא רק פי 23 מה-CO2. המיתן מצוי בכמויות באדמה הקפואה תמידית-כפור העד-permafrost בסיביר וצפון אמריקה ונוצר כיום כאשר כפור העד מפשיר והחומר האורגני מתפרק. כמויות יותר גדולות נמצאות בקרקעית האוקנוסים בצורה של דבר שניראה כמו קרח המורכב ממים ומיתן וניקרא הידראט או קלתרט Clathrate hydrate.
עליית הטמפרטורה מפשירה את כפור העד וגורמת ליצירה ושיחרור מיתן.
גם ההידרט מתפרק בחום ומשחרר את המיתן. כיום עם עליית הטמפ' באזור הארקטי משתחרר שם מיתן ואולי מתחילים לראות את העלייה הנובעת מכך בריכוז המיתן באטמוספרה. לפני כ-55 מיליון שנה הטמפרטורה העולמית עלתה ב-6 מעלות וגרמה לארוע של הכחדה המונית. זאת ההכחדה שמפרידה בין הפלאוקן לאאוקן. הכינוי של התקופה הוא המקסימום הטרמלי בין הפלאוקן לאאוקן, באנגלית Paleocene–Eocene Thermal Maximum או PETM. שיחרור של מיתן מיתוך מרבצי קלרטים הוא כניראה הסיבה. ארוע כזה יכול לקבל ובצדק את התואר סוף העולם או לפחות סופם של רוב בני האדם העולם. מזה זמן רב מדברים על שימוש במרבצי קלרטים בקרקעית האוקינוסים כמקור אנרגיה. ונעשים נסיות הפקה בארצות הברית ובים הצפוני.
כאשר הקרח הימי בקוטב הצפוני מפשיר התוצאה היא התחממות של כל האזור כולל כפור העד בסיביר ואלסקה וכולל מירבצי הידראט בעומק רדוד בים הארקטי לא רק הדובים בסכנה
