אפקט הפרפר השחור בלוג בנושא שינויי אקלים והיתחממות גלובלית
The phenomenon whereby a small change at one place in a system can have large effects elsewhere, a butterfly flapping its wings in Rio de Janeiro might change the weather in Chicago.
(from//wordnet.princeton.edu)
Today We already released 500 billion tons of Carbon to the atmosphere that is a very huge butterfly!
שנת 2014 היתה השנה החמה בהיסטוריה לפי הסוכנות המטאורולוגית היפנית.
אמנם לא המספר הסופי אבל בכל זאת סיכום ראשון של הטמפ׳ בשנת 2014
״הטמפרטורה הממוצעת השנתית (של האויר ליד הקרקע ושל טמפרטורת פני הים SST) של 2014 היתה 0.27°C מעל הממוצע של 1981-2010 ו-0.63°C מעל הממוצע של המאה ה-20. לאורך זמן טמפרטורת שטח כדור הארץ עלתה בסביבות 0.70°C למאה שנים.
יש הבדלים בין החישובים של הקבוצות השונות בגלל שבחלקים רבים של כדור הארץ אין מדידות ותחנות מסוימות שינו את תנאיהן לאורך השנים בגל בניה סמוכה, גדילת עצים ועוד.. כל קבוצה מיתמודדת עם הבעיות בדרך קצת שונה ולכן התוצאות שונות במיקצת (ללויינים כידוע יש את הבעיות שלהם והמדידות שלהם החלו רק לאחרונה)
לכן יתכן שהחישוב של CRU או GISS לא יתן ל-2014 את המקום הראשון אבל בהתחשב בהשפעה הרבה של תופעת האלניניו או ENSO ובכך ש-2014 היתה דיי נטרלית אין ספק שנחווה שנים חמות יותר בעתיד הקרוב.
הטמפרטורה העולמית בין השנים 1981-2014 עיגולים אפורים שנים קו כחול ממוצע רץ של 5 שנים. מקור הסוכנות המטאורולוגית היפנית
Annual Anomalies of Global Average Surface Temperature (1891 - 2014, preliminary value)
The annual anomaly of the global average surface temperature in 2014 (i.e. the average of the near-surface air temperature over land and the SST) was +0.27°C above the 1981-2010 average (+0.63°C above the 20th century average), and was the warmest since 1891. On a longer time scale, global average surface temperatures have risen at a rate of about 0.70°C per century.
השוואה בין 1998 ל-2014 של אנומליית הטמפרטורות על פני הכדור שנת 1998 נחשבה בזמנה לשנה החמה ביותר והתרחשה בזמן של אל ניניו חזק. אפשר לראות אזורים ריקים שחסריפ בהם נתונים.
בזמן שאנו מחכים לסיכומי הטמפרטורה השנתית של 2014 אפשר לעיין באתר של NOAA ולראות את הסיכום עד נובמבר.
ינואר עד נובמבר התקופה החמה ביותר לתקופה מאז תחילת המדידות. למרות שאים לוקחים בחשבון את שגיאת המדידה יש חפיפה בין 2014 לשנת 2005.
בנוסף מופעים בדוח עוד כל מיניי שיאיי חום מקומיים אוסטריה אוסטליה ...
בהקשר קרוב יותר מוזכר מדיקן שהוא דמויי הוריקן בים התיכון בשם Qendresa בתחילת נובמבר.
תהליך ביקוע האטומים של אורניום U-235 ופלוטוניום מאפשר ליצר הרבה אנרגיה ופצצות אטומית.
בכול מקרה מקבלות כמויות של חומרים רדיו אקטיביים בפצצה מדובר על נשורת רדיו אקטיבית וכור מדובר על פסולת רדיו אקטיבית. הקשר בין יכולת ליצור פצצה גרעינית לשימוש בכור גרעיני הדוק ביותר, למעשה אחת הסיבות לבחירה ביצור חשמל באמצעות אורניום 235 היא היכולת הנלוות ליצור פצצות גרעין דבר שהיה פופולרי בימיי המילחמה הקרה כאשר הטכנולוגיה הגרעינית התפתחה. בכל מקרה כמויות האורניום בעולם מוגבלות. אמנם בצריכה הנוכחית יש מספיק ליותר ממאה שנים [1] אבל אם ננסה להגדיל משמעותית את חלקה של האנרגיה הגרעינית מסביבות ה-5% כיום אפילו ל-15% נגיע מהר מאוד לסוף הדרך. ישנה אפשרות למחזר דלק גרעיני ולשפר את המצב אבל להשתית את משק האנרגיה על אורניום תהיה בעיה.
דרך אחת לפתרון המצב היא שימוש בתוריום.
התוריום הרבה יותר נפוץ מהאורניום בכלל ומהאורניום הבקיע שמהווה פחות מאחוז מהאורניום בפרט. הפסולת הרדיואקטיבית מועטה יותר ואורך החיים שלה קטן עד כדי כך שתוך מאה שנים הרודיואקטיביות יורדת. היתרון הגדול של התוריום הוא שהוא אינו בקיע. כדי לבקע את התוריום 232 צריך לצרף אליו ניטרון ואז הוא הופך לאורניום 233 בקיע. האורניום מיתבקע ונוצרת אנרגיה ועוד פרוטנים שמיצרים מתוריום אורניום 233.
הכורים יותר מסובכים אבל לפחות במקרה של תוריום מומס במלח נוזלי אינם מסוגלים להגיע להתכה עצמית כמו בפוקושימה (החומר מראש במצב נוזלי) ובכלל הקשר בין תוריום לפצצות גרעיניות הרבה יותר חלש האורניום 233 רדיואקטיבי יותר ופצצות העשויות מימנו עלולות להתפוצץ לבד או להרוס את מנגנון ההפעלה האורניום ועוד תוצר של הראקציה רדיואקטיבים במדה כזאת שמסוכן וקשה מאוד לטפל בהם. כמובן עדיין יש פסולת רדיואקטיביות והבעיה העיקרית שלמרות שכור נסיוני כזה פעל בעבר בהצלחה בארה״ב כיום אין כורים פעילים כאלו כך שמדובר בטכנולוגיה השקעה במחקר ופיתוח.
לאחר פצצת האטום פותחה פצצת המימן שבה מחברים אטומים של מימן ליצירת הליום. הדבר דומה לתהליך שמתרחש בשמש. כדיי להקל על תהליך משתמשים בדרך כלל בשני איזוטופים של מימן דאוטריום וטריטיוםכל מה שנישאר זה לדחוס ולחמם את התערובת למאה מיליוניי מעלות ותהליך ההיתוך הגרעיני יוצר פיצוץ אדיר.[2] כמובן הרעיון להשתמש במים שמצויים באוקינוסים כמקור אנרגיה קסם לרבים למעשה כאשר משתמשים בדאוטריום וטריטיום האוקינוסים מכילים דאוטריום די והותר אבל טריטיום שהוא רדיואקטיבי נדיר ולכן מפיקים אותו מליתיום (ע״י נויטרונים) שכנראה אמור להספיק ליותר ממאה שנים כולל השימוש ברכבים חשמלים שיכולים ליצרוך כמות נדיבה שלו (40 ק״ג בטסלה). טענה אחת לאפשרות לשימוש בהיתוך היא טענת ההיתוך הקר. קר משום שהוא מתרחש בטמפרטור קרובה לטמפ החדר. למרות שהנושא מגיע מידיי פעם לעיתונות עדיין לא הוכח שהדבר בכלל אפשרי. אם נחזור לפיזיקה המוכרת הבעיה היא איך ליצור ולשמור על המימן בחום של לפחות 100 מיליון מעלות. המימן בתנאים האלו מצוי במצב צבירה רביעי (לא גז) הקרוי פלזמה שבו האלקטרונים ניתקים מהגרעינים. אין אף חומר בעולם שיכול לעמוד בתנאים כאלו אבל מכוון שלכל החלקיקים יש מטען חשמלי ניתן לשמור על ענן כזה באמצעות שדות מגנטיים וחשמליים. הבקבוק הפופולרי ביותר למשימה נקרא טוקמק והוא בצורה של כעך (ביגלה). כאשר האלקטרו מגנטים מסביב מקוררים כדי לעשותם על מוליכים. ישנם כמה טוקמקים בעולם אבל באף אחד מהם לא הצליחו להפיק את כמות האנרגיה שהושקעה בפלזמה. המתקן שאמור להוביל את הטכנולוגיה לשלב הבא נבנה בצרפת וקרוי iter מדובר במיתקן שיחמם את המימן ל-150 מיליון מעלות. הטוקמק של ה-iter כולל המגנטים והאזור המקורר בגובה של 29.3מ׳ והרוחב 28.6מ׳ וכל זה מוקף בשיכבה עבה של בטון. [3] כמות המימן בליבה שתהיה בווקום תהיה פחות מגרם. מערך הקירור לחום המופק ולמערכות העזר בנוי לתפוקת חום מקסימלית של יותר מ-1100 MW שזה בערך 40% מכושר היצור של תחנת הכוח בחדרה אורות רבין. הפרויקט עולה כמובן הרבה כסף ולכן התאגדו מספר מדינות לבניתו האיחוד הארופי, ארצות הברית, רוסיה, סין, יפןת קוראה והודו. אבן הפינה הונחה בנובמבר 2010 ועד היום גמרו לצקת את היסודות. כך שבהשוואה לרכבת התחתי של תל אביב הפרויקט מתקדם בקצב מהיר. אבל עד שהווא יופעל יעברו הרבה מים בנהר הקרוב.
הטוקמק של ה-iter שימו לב לאיש בצד ימין למטה
הטומקים הם לא ההשחקנים היחידים המתקן הראשון שהצליח להפיק יותר אנרגיה מהאנרגיה שהושקעה בדלק היה המתקן ההצתה הלאומי The National Ignition Facility - NIF שבו הצבר החזק ביותר של ליזרים בעולם מרוכז בקפסולת דלק זעירה. בגודל מילימטרי.
תא המטרה של NIF שמונף למקומו ע״י מנוף שנבנה במקום מקור: NIF
תרשים של NIF תא המטרה נמצא באמצע הצד הימני
יש כיום כמה סטרטאפים שמנסים לפצח את הבעיה בדרכים אחרות אבל אף אחד מהם לא מחזיק פרוטו טייפ או משהו שעובד. [4] [5] וכאן נכנסת לתמונה לוקהיד מרטין יצרנית מטוסים טילים לווינים... בין המוצרים המפורסמים U-2 ו- SR-71 Blackbird מטוסי הריגול C-5 גלקסי מטוס התובלה הגדול ביותר של צבא ארה״ב ו- C-130 הרקולס (קרנף) F-16 פייטינג פלקון F-117 נייטהוק מטוס הקרב החמקן הראשון וה-F-35 לייטנינג II שעתיד להגיע לישראל גם אגף הטילים מרשים וכול מגוון של טילים בין יבשתיים וטילים שימשו לשיגור אסטרונאוטים ולווינים. הפצצה האחרונה של לוקהיד מרטין הישר ממפעלי הבואש Skunk Works״אנחנו מתקוונים ליצר מתקן היתוך גרעיני פועל בתוך 10 שנים." המתקן יהיה בגודל של מכולה ויוכל לספק אנרגיה למטוסים אוניות ובשלב השני יחבור לטורבינות גז קיימות ויפיק חשמל. בקיצור נפתרו בעיות האנרגיה ואולי גם חלק ניכר מבעיות שינוי האקלים של העולם. [6] הטריק של לוקהיד שילוב כמה סוגים של בקבוקים מגנטיים כדיי ליצור מתקן קומפקטי שקל ליצרו וכך תוך זמן קצר ניתן ליצר ולבדוק מספר רב יחסית של אבות טיפוס ולהתקדם במהירות.
האומנם? המתקן של לוקהיד אינו דורש הוכחת תהליך שלא ידוע אם הוא קיים אבל עדיין ההצהרה מעוררת תמיהות בעולם המדעי. הדבר היחיד שכנראה ודאי הוא שלוקהיד הצליחה ליצור בקבוק קופקטי לפלזמה שעובד. נשארות עדיין שאלות כמו האם הבקבוק אטום ועמיד בקרינת הנויטרונים שנפלטים בתהליך.
מכוון שפורסם מעט מאוד מדענים זהירים בתגובה. אבל יש כמות גדולה של סקפטיות למשל איאן הטצ׳ינסון ממחקר ההיתוך ב-MIT ״ בהתבסס על זה (המידע שפורסם) מה שאני יכול לאמר זה שהם לא שמים לב לפיזיקה הבסיסית של אנרגיית היתוך מוכלת. ולכן אני סקפטי ביותר לאפשרות שיש להם משהוא מעניין להציע״ ״ זה נראה ספקולציה טהורה כאילו משהוא משרבט משהוא ואומר שהם יטוסו למאדים עם זה״
מדענים אחרים יותר בקרותיים פחות אבל מחכים להוכחה שיש משהוא שמסוגל לעבוד. [8,9,10]
מהעובדה שלוקהיד בקשו כמה פטנטים בתחום נראה שהם מאמינים שיש להם משהוא רציני. נקווה שהם צודקים אבל כנראה שיקח קצת זמן שהתמונה תתבהר. בכול מקרה גם אם הכל ילך לפי הציפיות של לוקהיד יקח זמן רב עד שהטכנולוגיה תנגוס פלח משמעותי בצריכת האנרגיה האנושית ולכן עדיין צריך להשתמש בדרכים קיימות להפחתת הפליטות ולא להסתמך על טכנולוגיה עתידית ליצירת אנרגיה או הנדסת אקלים.
מתקן ההיתוך של לוקהיד עם מוביל הפרויקט Tom McGuire צלם Eric Schulzinger/Lockheed Martin
הסיבה אולי חיפושיות קליפה בדומה לחיפושית האורן ההררית שהורסת אלפיי קמ"ר של יערות בארה"ב וקנדה
בתמונה הראשונה רואים עצים שמחים ובריאים
לאחר מכן עצים עצובים עם שרף נוטף מנגנון הגנה של העצים נגן החיפושיות
הקשר לאקלים
חרקים מתים בקור וכך חורף קר ומושלג מקטין משמעותית את אוכלוסיית החיפושיות. לעומת זאת חרקים מתפתחים מהר יותר בחום ואז החיפושיות יכלות להשלים 2 דורות או מחזוריי חיים בשנה במקום אחד. בנוסףכאשר יש בצורת כמו בשנה שעברה ברומניה העצים מיובשים ואינם יכולים ליצור הרבה שרף כדיי להדוף התקפות של חיפושיות. כך ששינויי האקלים מהווה double wahmmy עבור העצים בעצם triple wahmmy וזה בלי לדבר על שריפות יער ושאר צרות נוספות
Week beginning on March 30, 2014: 400.55 ppm Weekly value from 1 year ago: 398.17 ppm Weekly value from 10 years ago: 379.67 ppm Last updated: April 10, 2014
בעברית (ppm = חלקים למיליון )
ממוצע CO2 שבועי מעודכן הר מאונה לואה הוואי
השבוע שהתחיל ב-30 למרץ 2014: 400.55ppm
הערך השבועי מלפני שנה: 398.17ppm
הערך השבועי מלפני עשר שנים:379.67ppm
Recent Monthly Average Mauna Loa CO2
March 2014: 399.65 ppm March 2013: 397.31 ppm Last updated: April 8, 2014
מרץ 2014: 399.65
מרץ 2013: 397.31
מבט מהיר בגרפים מראה שהחודש עם הממוצע הגבוה ביותר הוא מאי לכן ניתן להניח שהממוצע של אפריל ומאי יהיה מעל 400. יוני אולי לפעמים יותר מאפריל ולפעמים פחות .
המשך המגמה מראה שבמידה רבה של ביטחון ניתן לאמר שהממוצע של שנת 2016 יהיה מעל 400 והיא תהיה השנה הראשונה של העידן שבו רכוז ה-CO2 יהיה מעל 400ppm .
הרבה לא הישתנה מאז המצגת אולי הדבר היחידי שחסר זו תשובה על הטענה ששינויי האקלים נעצר. המצגת היתה מיועדת במקור להרצאה מול גבי אביטל ועברה עדכון לפניי כשנה.
בארץ הארוע עבר בשקט מוחלט. בעולם היתה יותר תכונה סביב הנושא. בכל מקרה ארגון שעת כדור הארץ פתח אתר של מימון המונים למטרות סביבתיות. יוזמה יפה ראויה רק שהפוקוס על שינויי נאקלים הולך לאיבוד
