18.3.2011

good-fortune island עדכון מהאי של המזל הטוב עליה בדרגה של חומרת האסון בפוקושימה

 האי של המזל הטוב ידוע יותר בהגייה היפאנית פוקושימה Fukushima 福島
בקיצור המזל הולך ונעלם לפני כ20 דקות מדווחות רשתות התיקשורת שיפאן העלתה את רמת האסון מ-4 ל-5 בסולם שמגיע עד 7. תאונה עם השלכות רחבות יותר.
The Japanese nuclear agency's decision to raise the alert level to five classifies the Fukushima situation as an "accident with wider consequences"
לפי ה-BBC

ראוי להזכיר שגם בצ'רנוויל שם הדרגה של התאונה היתה 7 עיקר הנזק מלבד סגירת שטח גדול לאנשים במשך עשרות שנים היתה רק כ-7000 מקרים של סרטן בלוטת התריס (כמובן שהמיספר עדיין גדל) במי שהיו ילדים בעת האסון חלק משמעותי מן המיקרים ניתן למניעה ע"י לקיחת גלולות יוד לפני החשיפה כדיי להקטין את הסיכויי לקליטת יוד רדיואקטיבי בבלוטה. כמובן אם הגרוע מכל יקרה לכלל תאונה יש את האופי שלה ולכן התוצאות אינן זהות למשל ביפאן הכורים השתמשו באחוז מסוים של פלוטוניום.

 כיצד עבד הכור בפוקושימה 
על הראקציה או תגובת השרשרת הגרעינית ניתן לקרוא בפוסט


מים מתחממים בליבת הכור והופכים לקיטור הקיטור מניע טורבינה והטורבינה מניעה גנרטור המים היוצאים מהטורבינה מגיעים למעבה אשר מקרר אותם בעזרת מיי ים כעת המים הנוזליים נשאבים בלחץ חזרה אל ליבת הכור. ניתן להליף את הליבה בדוד המופעל על פחם או גז ואז נקבל את התחנות הקיטוריות בארץ כמו אורות רבין בחדרה למשל. במציאות  יכלים להיות שלבים נוספים אבל בגדול כך פועלת התחנה. מוטות הבקרה control rods בולעים חלק מהנויטרונים ומאפשרים בקרה של קצב הראקציה. (התרשים מהאתר של  (U.S. Nuclear Regulatory Commission (NRC

פרוט של הכור בפוקושימה  התרשים מהאתר של המוסד לאנרגיה גרעינית NEI

ניתן לראות שהליבה מוגנת ע"י מעטפת פלדה ומעטפת בטון חזקות (לפי פרופסור דובי ההגנה הזאת עמידה גם לפגיעה של מטוס בוינג 747) אבל היא זקוקה לקרור של מערכות מחוץ לליבה חלקן נמצאות במיבנה המעטפת אשר בו התרחשו ההתפוצצויות.במיבנה המעטפת מצויים גם מוטות הדלק המשומשים אשר אינם נותנים כבר מספיק אנרגיה לשימוש בכור אבל עדיין מפיצים אנרגיה וחום משמעותיים ולכן הם נמצאים בברכה של מים. התמונה מכור אחר מהאתר של NRC
באחד הכורים בפוקושימה יש חימום יתר של הדלק המשומש

סרטון של ההתפוצצות בכור 1




סרטון של ההתפוצצות בכור 3


האם אפשר להשתמש בישראל רק באנרגיה מתחדשת?

בעקבות השאלה של תאודורה
האם אפשר לחיות בישראל רק עם אנרגיה מתחדשת?
נעשו מספר דוחות מפורטים לגרמניה בריטניה ודנמרק שהראו שהדבר אפשרי.
כחלק מהתשובה לגביי ישראל עשיתי חישוב קצר של השטח הדרוש כדיי לספק לישראל את כל החשמל מאנרגיה סולארית. גם כאן מדובר על חישוב כללי ולא מדויק אבל עדיין הוא מאפשר לראות איזה סדר גודל של שטח דרוש
ראשית כמה חשמל ישראל צריכה בשנה. לפי הדוח הסטטיסטי של חברת החשמל ישראל השתמשה בשנת 2009 ב-53,000 מיליון קילוואט שעה או בקיצור 5.3x10^10 קוט"ש
הנתון השני הדרוש הוא כמה קוט"ש ניתן ליצר בקמ"ר.
ל-NREL יש רשימת תחנות הסולאריות טרמיות בכל העולם כולל ספרד. (ספרד משום התאים שם דומים ואפילו קצת פחות טובים מהנגב)   (השתמשתי בעדכון מלפני כשנה וחצי יתכן שיש שיפורים מאז) ברשימה מופיעים מגוון נתונים על תחנות ספציפיות כולל תפוקת חשמל שנתית והשטח הכולל של התחנה אשר כמובן גדול משטח המראות. הנתון הטוב ביותר הוא של התחנות המצוידות בקולטים של סולל. והוא ‪79,000 MWh/yr.km²‬ או כ- 8x10^7 קוט"ש לקמ"ר. מכוון שישראל משתמשת בסדריי גודל של 10 בחזקת 10 קוט"ש שהוא גדול בשלושה סדריי גודל מהתפוקה של תחנה בשטח של 1 קמ"ר צריך סדר גודל של 1000 קמ"ר או עשרה רבועים של 10 על 10 קילומטר כדיי לספק את כל החשמל הדרוש.

חישוב מדויק יותר יתיחס לתפוקה לפי שעות ותאריך בשנה זמינות של התחנות והשמש דבר שיגרור הגדלת השטח הדרוש במקביל אפשר גם להשתמש בתאים סולאריים על גגות, בארגיית רוח, לבנות על שימוש בגז מספר ימים בשנה, ולהניח שהיעילות של התחנות תשתפר (ברייט סורס טוענים ליעילות גבוהה יותר למשל). תאים פטוולטאים רב צימתיים Multi Junction  המשולבים במיתקניי עקיבה עשויים לשנות מהותית את הנתונים בלעז Game Changer.
בעיה נוספת תהיה שמירת האנרגיה לזמנים שאין בהם שמש יש מספר פיתרונות לכך כגון: אגיה של מלח מותך עבור יצור חשמל בתחנה, אגירה שאובה, אגירת חום/קור במקום השימוש, יצור מימן, שימוש במצבריי מכונייות חשמליות , ועוד. וגם אם כאשר יש שבוע סוער במיוחד מקור האנגיה העיקרי יהיה גז מאובן עדיין הדבר לא נורא.

1000 קמ"ר זהו כמעט כל שטח הערבה ללא האזור הסמוך לים המלח. או כ-7% ממחוז הדרום בארץ. לא בילתי אפשרי לחלוטין אבל עדיין בעייתי. לכן כדיי לעבור ל-100% אנרגיה חשמלית מתחדשת צריך יהיה להפחית משמעותית את צריכת החשמל דבר אפשרי גם אם לא קל. גם עבור ההתקנה של התחנות הסולאריות הדרושות צריך יהיה להכנס לשטחיי אמונים ושטחים בטחוניים אחרים ולהתפשר על שמורות טבע ונופיי בראשית. אבל כאשר מדובר על שינויי אקלים שעלול למנוע את האפשרות לקייום אנושי בישראל מדובר בפשרות הכרחיות.


עוד על ריכוז שמש על תאים פוטוולטאים מסוג Multi Junction  או פוטוולטאי מרוכז CPV


 חוות אנרגיה סולארית ראשונה בישראל המבוססת על טכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון


February 16, 2011 NREL


17.3.2011

מאמר של אלון טל על הלקח מהאסון בפוקושימה

פורסם ב -הארץ   17/03/11

אלון טל | ללמוד מהאסון

במשך שנים מעלה הקהילה הסביבתית את עקרון הזהירות המונעת כבסיס אידיאולוגי להתייחסות ראויה של האדם לכדור הארץ. גם בישראל הועלה העיקרון בהקשרים שונים, החל בכלובי הדגים במפרץ אילת וכלה בתעלת הימים. לפעמים יש הגזמה ביישום עקרון הזהירות המונעת, אבל לפעמים עודף יהירות ופזיזות מוביל לטעויות אקולוגיות נוראות.

החדשות המחרידות מיפאן נושאות מסר של צניעות וענווה בכל הקשור ליחס שלנו לטכנולוגיה. אך בישראל המדיניות בתחום האנרגיה מתנדנדת בין שאננות לרשלנות. משרד התשתיות נוהג ביהירות בכל הקשור לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל עתידית, וחוזר ומצהיר גם היום ש"הדבר בלתי נמנע". כל זה מוכרח להשתנות. בשנות ה-50 פקד אסון אקולוגי את יפאן. תעשייה כימית זיהמה את מפרץ מינמאטו, ועיר שלמה סבלה מהשפעות קשות על הבריאות בעקבות חשיפת יתר לכספית; דור שלם של תינוקות בעלי מומים נולד. מאז יפאן היא מופת לשמירה על הסביבה. חוקיה בעניין כה נוקשים, עד שרוב המכוניות בניו זילנד הן כלי רכב יפאניים, שאחרי שנתיים לא עמדו ב"טסט" השנתי המחמיר לפליטות גזים ביפאן. עוד בשנות ה-90, לפני גל חוקי האריזה והמחזור בעולם, רק 20% מהפסולת היפאנית הגיעו להטמנה.

אך דווקא ביפאן המתקדמת, ולא באיזושהי מדינה מתפתחת, עומדים המהנדסים חסרי אונים אל מול הפיצוצים בכורים, ומתפללים שאיכשהו ההתחממות לא תעבור את שלב האל-חזור של ההתכה, שתביא לחשיפת המוני תושבים לקרינה מסוכנת ולזיהום לדורי דורות. מה נוכל ללמוד מהאירועים האחרונים במדינה, שממדיה גדולים פי 15 מממדי ארצנו, והמנהלת מדיניות סביבתית מתקדמת לאין שיעור מזאת שלנו? למרות כל החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן בדבר קידום אנרגיה סולארית, ודברי הנשיא שמעון פרס בכנס האו"ם לאקלים בקופנהגן אשתקד, אין מדינת ישראל מוצאת את החזון והמנהיגות לקדם מדיניות של ביטחון אנרגטי אמיתי. פחות מאחוז אחד מהחשמל שלנו מגיע ממקורות מתחדשים, בשעה שמדינות כמו דנמרק הגיעו מזמן ל-25%.

חברות ישראליות מובילות את מהפכת האנרגיה המתחדשת בחו"ל, אך מדינת ישראל נשארת תלויה בפחם, ומייצרת את החשמל המזהם ביותר בעולם המערבי. אין חזון ואין עשייה. גם ההחלטה "הגדולה" שמקדמת הממשלה לחיסכון באנרגיה היא שולית ביותר, בהשוואה למאמצים של מדינות אחרות, המראות אחריות גלובלית של ממש בכל הקשור למשבר האקלים. במקום לצמצם את פליטות גזי החממה, מדינת ישראל מגדילה את הפליטה באופן ניכר משנה לשנה.

אין זאת סוגיה שאפשר להתנצח עליה. כל אחד מאתנו הוא חלק מהבעיה הזאת. תרבות הצריכה שלנו, התלות שפיתחנו במערכות מיזוג האוויר ובמוצרי חשמל אחרים, כל זה אינו עומד להשתנות בקרוב. אבל יש דברים המשנים תפישות עולם, ודומה שפגיעת רעידת האדמה והצונאמי ביפאן צריכים להיות אירוע כזה. אסור למדינת ישראל להחזיק באמונה עיוורת, ולפיה "בסופו של דבר אנרגיה גרעינית תביא לנו חשמל בכמויות עצומות ללא פליטות", כל זאת אפילו בלי להזכיר את הסכנות שבהטמנת פסולת גרעינית. ברור, כי בישראל הבלתי יציבה - הן מבחינה פוליטית והן מבחינה סייסמית - נדרש חזון בטוח יותר, חזון "זהיר" יותר.

אנו זקוקים לגישה כלכלית ירוקה בת קיימא. כמו שישראל מובילה בטכנולוגיות מים, בהיי-טק, בביו-טק, כך היא יכולה להוביל בתחום האנרגיה, ולהגיע לעצמאות אנרגטית אמיתית באמצעות פיתוח משק אנרגיה המבוסס על אנרגיית השמש.




פרופ' טל הוא יו"ר מפלגת התנועה הירוקה יחד עם רחלי תדהר-קנר המדהימה,  ובעבר ממקימי אדם טבע דין ומיסד מכון הערבה ללימודי הסביבה. והרשימה של מעשיו בתחום הסביבה ארוכה ומרשימה אבל זה לא נושא הפוסט. בתמונה אלון מנגן בכינור בכנס התנועה הירוקה

פוקושימה עדכון סרטון של הכור מלמעלה

היפאנים מתיזים מים על הקורים הפגועים ממסוקים ומנסים גם מהקרקע בעזרת כבאיות מה שאין בתמונה זאת מערכת קרור עובדת יש סרט שמדבר על התכת כור גרעיני בשם הסינדרום הסיני השם נובע מתאור של התכת ליבת הכור שממשיכה למטה באדמה עד אשר היא מגיעה לסין. נקווה שביפן לא יתרחש הסינדרום הברזילאי.


הטלת מים ממסוק על אחת היחידות בפוקושימה Fukushima תמונה מהטלויזיה היפנית




בינתיים בחדשות הודיעו שביבי החליט לעצור את ההתקדמות בנוגע לתחנה גרעינית בארץ.

סרטון ממטוס/מסוק ששיחררה חברת החשמל של טוקיו 





מקור מידע מעודכן נוסף הציוצים של ראש ממשלת יפאן באנגלית


16.3.2011

NYT How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown הסבר על מה קורה בכור גרעיני בצרות

הניו יורק טימס נותן הסבר אינטראקטיבי  של הבעיה של הכורים בפוקישימה יפן





How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown



כללית הראקציה בכורים נעצרת בעת רעידת אדמה אבל לא  מייד
לכן צריך להמשיך לקרר את ליבת הכור אבל לאחר שהצונמי שטף את הגנרטורים לשעת חרום שאמורים היו לספק חשמל למשאבות המים
לא הצליחו לקרר את ליבות הכור הבעייתי . הדלק בכור מצויי במוטות מתכת אשר חלקם ניתך (יתכן שמדובר רק בחלק חיצוני) 


פירוט
Add caption
אורניום U שמספרו האטומי 92 (מספר הפרוטונים ומספר האלקטרונים) מצוי בטבע בעיקר ב-3 איזוטופים  מתפרק באופן טבעי ופולט קרינה רדיואקטיבית והופך תוך כדיי כך לאיזוטופ או יסוד אחר אבל רוב האורניום  בטבע מעל 99% הינו אורניום 238 אשר זמן מחצית החיים (הזמן שבו חצי מהחומר יפלוט קרינה ויהפוך למשהוא אחר) שלו הוא כ-4.5 מיליארד שנים. U238 פולט קרינת α שהיא בעצם גרעין של הליום והופך לתוריום 

238U → 234Th α

כדי להפעיל כור גרעיני צריך משהו יותר מהיר.
 אורנים 235 מתפרק מידית אם הוא בולע נויטרון ההתפרקות פולטת 3 נויטרונים חדשים והרבה אנרגיה. כדיי שהתהליך יוכל להתקיים צריך להעלות את ריכוז ה-U235 אחרת רוב הנוטרונים יאבדו בדרך או יבלעו ע"י U238 אשר אינו מתפרק עקב הבליעה. וכאן נכנס הנושא של העשרת האורניום למידה המספיקה לשימוש בכורים ומיעבר לכך במידה המאפשרת שימוש כנשק 20% או מעבר כדי להגיע לפצצת אטום תיקנית


בכור גרעיני שומרים על קצב התפרקות קבוע כאשר הדלק מצוי במוטות. כאשר מוסיפים הפרדה בין המוטות קצב ההתפרקות יורד ואפילו דועך עד למצב שבו ניתן לאמר שאין הרבה ראקציה וקצב ההתיפרקויות אינו דורש הרבה קרור. בזמן פעילות שוטפת של הכור הבקרה של קצב ההתפרקות נעשית באמצעות מוטות בקרה אשר בולעים חלק מהנויטרונים וע"י הכנסה או הוצאה של המוטות מהליבה ניתן לווסת את כמות הנויטרונים הנבלעים ובכך לווסת את קצב הראקציה.


הבעיה היא שאין אפשרות לעצור לחלוטין ובאופן מידי את ההתפרקות. אין אפשרות מעשית לבודד את כל האטומים של U235 אחד מהשני.גם לאחר עצירת החרום  לוקח זמן (לא ידוע לי) שהראקציה תואט וגם לאחר מכן עדיין צריך להמשיך ולקרר את ליבת הכור משום שהתפרקות רדיואקטיבית ויצירת חום ממשיכה. אם לא מקררים הטמפרטורה תעלה והדלק יותך.


מכוון שהכורים תוכננו לרעידת אדמה מנגנון הפסקת פעולת הכור עבד. למרות שיש ספקולציות שיתכן שנוצרו תקלות עקב הרעידה במערכת הקרור. לאחר הכור מפסיק ליצר חשמל עדיין מערכת קרור צריכה לפעול. בזמן רגיל אפשר לקחת חשמל מהרשת. בעת חרום יש גנרטורים שפועלים על סולר. וכאשר אין חשמל ברשת והגנרטורים נשטפים ע"י טסונמי אימתני יש בעיה


כאשר מוטות הדלק מתחממים מספיק יכולה להיוצר תגובה של פירוק המים בקיטור שמיסביב למימן וחמצן זאת כנראה הסיבה להתפוצצות בשתיים מהיחידות.
הכור מורכב מחלק פנימי מבטון ומתכת עמיד ללחץ ולכול פגיעה כמעט ומבנה כיסוי קל יותר ועמיד פחות ביחידה אחת פיצוץ העיף את החלק העליון של המיבנה החיצוני. ביחידה שלוש הפיצוץ גרם לנזק משמעותי יותר למיבנה החיצוני.
כעת הפחד הוא מהתכה של הדלק ופריצה של החומר הרדיואקטיבי החוצה. יש גם דאגה מסוימת ממוטות של דלק משומש שמאוכסנים בצמידות וגם הם דורשים קירור.
בהקשר זה נזכרים בצ'רנוויל שהנזק העיקרי של האסון הגרעיני שם הוא כ-7000 מיקרים של סרטן בלוטת התריס בילדים או במי שהיו ילדים בעת האסון. (גם בשנים הקרובות יהיו מקרים נוספים כאלו)

ניתוח של צילום לווין מאת ISIS 
March 15, 2011


עדכון שוטף מ-Nippon Hōsō Kyōkai NHK שרות השידור היפאני



Video streaming by Ustream


מקור נוסף לעדכונים הסוכנות הביין לאומית לאנרגיה אטומית

כעת עולה הנושא הגרעיני לדיון מחודש חסידיי הגרעין טוענים שבכורים מדור רביעי אין אפשרות להתכה של הליבה גם אם מערכת הקירור מפסיקה לעבוד
כורים  מאחד התכנונים האלו אם וכאשר יפעלו יוכלו גם לטפל בפסולת הגרעינית ולהפוך אותה לבר פחות בעיתי. כמובן כאשר ואם יתחילו לפעול בעולם.






התמונה באדיבות חברת החשמל של טוקיו שהפעילה את הכור בפוקישימה ביפן


המחנה הסביבתי לא מתלהב מכורים גרעיניים אבל יש גם תומכים כמו ג'ימס לוולוק מציא תאורית גייה אשר טוען שהאיום של שינויי האקלים כו גדול שיש להפעיל את האופציה הגרעינית. הבעיה הנוספת של הכורים הוא מחירם אשר לפי גונר מ-INFORSE זאת סיבה מספיקה לוותר עליהם.





Jim Brooke | Moscow  | VOANews  February 28, 2011



10.3.2011

תקלה בגז מים טטיס: השר לנדאו: "שלא נתעורר למציאות נטולת גז" על העלות של תחנה דו דלקית באשקלון לעומת מחזור משולב

מחברת נובל אנרג'י התקלה תוקנה ואספקת הגז תחודש. התקלה אירעה אחרי הפסקה יזומה של הזרמת גז בעקבות עבודות תחזוקה, ומקורה כנראה במערכת המיחשוב. שר התשתיות קורא לראש הממשלה לקיים דיון דחוף, לאישור הקמת תחנת הכוח הדו-דלקית באשקלון
תני גולדשטיין  ynet 5.3.11
"אני קורא לראש הממשלה לקיים דיון דחוף, במסגרתו תאושר הקמת תחנת הכוח הדו-דלקית באשקלון במסלול ירוק ומהיר. אני דורש מראש הממשלה לקחת אחריות ולדאוג לכך שמשרד האוצר והעומד בראשו יסירו ת החסמים לקידום פיתוח פרוייקט 'תמר'. העדפת רווחים כלכליים לטווח הארוך, על פני צרכי האנרגיה המיידים, גורמת למשק לשלם מחירי עתק במונחי סביבה וכלכלה כבר היום"
עד כאן שר התשתיות
כעת ישראל יכולה להיות בבעיה מידית אם אין גז אפשר לייצר חשמל באמצעות סולר יותר מזהם אבל בעת חרום אין בררה. כמה סולר יש בארץ?  
אנני יודע מה הרזרבות הסולר של חברת החשמל אבל כפי שהזכרתי בפוסט קודם אין לישראל רזרבות כלליות של דלק בניגוד למדינות האיחוד הארופי ולמדינות החברות ב-IEA אשר מחזיקות במינימום רזרבות של שלושה חדשים.
כעת כמה זמן יקח לבנות תחנה דו דילקיתבאשקלון? בארופה מדובר על 4 שנים כניראה שבישראל לא יקח הרבה פחות זמן ): .
הגז מתמר יוכל להגיע בעוד שנתיים במיקרה הטוב. הגז מתמר יוכל להגיע בעוד שנתיים במיקרה הטוב. לכן הפחרון המידי יחסית הוא פיתוח מאגר נועה הסמוך  למארי-B שניתן לעשותו תוך כשנה. ולדרוש מהזכיניות לפתחו מידית לפי חוק הנפט. ובמידה ולא יפעלו כנידרש לקחת את הזיכיון בחזרה. כנ"ל אם יטענו שאין כדאיות כלכלית לפיתוח.
אם שר התשתיות עוזי לנדאו רוצה לשפר מהר את הביטחון האנרגטי זאת הדרך ולא תחנה שתקום במיקרה הטוב בעוד ארבע שנים.

במקביל ניתן להתחיל לטפל ביצירת מאגרי דלק אסטרטגיים כפי שנעשה בעבר ולהמשיך בטיפול במסוף לקליטת גז נוזלי LNG

לפי מקורותי במשרד התשתיות התחנה אמורה לעבוד על גז ולהשתמש בפחם רק לגיבויי. לא מפתיע בהתחשב שכיום יותר זול לייצר חשמל מגז  מאשר מפחם.


כעת חשבון קצר (back of the envelope)
הנצילות של תחנה סופר קרטית היא עד 45% במיקרה הטוב (וכנראה שאפילו פחות ביחוד לחוף הים החם שלנו ו~42% יותר ראלי) הנצילות של מחזור משולב על גז (מחז"ם) יכולה לעבור את ה-60% (ל-GE וסימנס יש מערכות כאלו למכירה). לכן כדיי להפיק את אותה כמות חשמל יש צורך בשליש יותר גז לפחות.
לפי הדוח התקופתי של חברת החשמל לישראל (חחי) בשנת 2009  הפעילה חחי 8 יחידות של מחז"מים בחמישה אתרים בהספק מותקן של 2,848
הופקו ע"י המחזמים 10,180 מיליון קוט"ש
ולשם כך השתמשו ב-1,241 אלף טון גז טבעי (חלק מהנתונים מהדוח הסטטיסטי ל-209 של חחי)
באשקלון מדובר על יחידה נוספת של 1260MV אם נניח זמן הפעלה דומה למחזמי"ם כיום נוכל להעריך בגדול את צריכת הגז של התחנה החדשה כמחז"ם.
1260/2,848 = X/1,241 לכן צריכת הגז של התחנה החדשה כמחז"מ תהיה בסביבות 540 אלף טון גז
אם נשתמש בגז להפעלת תחנה קיטורית סופר קריטית נאלץ להוסיף עוד 1/3 שהם 180 אלף טון

המחיר הממוצע לטון גז שישלמה חברת החשמל היה בשנת 2009 היה 816 ש"ח לטון. ולכן התחנה הדו דילקית המיועדת תעלה עוד 146,000,000 ש"ח או בסביבות 150 מיליון ש"ח עודפים לשנה מעל עלות של מחז"ם
כמובן החישוב הוא מקורב ומוערך בילבד חישוב מדויק צריך להתחשב בדיגמיי התחנה הקיטורית והמחז"ם והתאמתם לטמפטרות העונתיות . ההרכב הגז שעות ההפעלה... 
ל-10 שנים נקבל עלות עודפת של מילייארד וחצי ש"ח.
מחיר תחנה פחמית הוא כ-2 מיליארד דולר
לפי הערכה של DOE/NETL עלות מחז"ם תהיה בסביבות 550 דולר לקילוואט לכן 1260MV יעלו כ-700 מיליון דולר
לכן עלות ההקמה של מחז"ם זולה בכמיליארד דולר מתחנה פחמית. (ללוא תוספת עבור הפיחתה לדו דליקית + גז)
וכעת נשאר לשאול האם ב~5 מיליארדים ניתן להבטיח את אספקת החשמל ברמה דומה לזאת של תחנה פחמית.? כאשר סביר שחלק מההשקעות יתרמו גם לאבטחת ההספקה לשאר התחנות שעובדות על גז יש הצדקה להשקיע מעבר לחמישה מיליארד ש"ח.
צעד ראשון בכיוון עשתה חברת החשמל כאשר סיכמה במכתב כוונות על שרותי אכסון גז במרי B של ים תטיס. 


לסיכום
החישוב לעיל אינו מדויק אם מפרידים בין תחנות סופר קריטיות לאולטרה סופר קריטיות לא ברור לי אם יש בכלל בעולם תחנה סופר קריטית אשר מגיעה ל-45% אחוזיי נצילות ובכל מיקרה ליד הים התיכון החם הנצילות יורדת גם מחז"מים מושפעים לרעה מהטמפרטורה הסביבתית. ולכן אותו מחז"ם יתן תוצאות שונות בישראל ובגרמניה.
אבל בגדול ברור שתחנה דו דלקית באשקלון תעלה מילארדים יותר מאשר מחז"ם. וגם עלות הגז הנוסף תהיה מסדר גודל של מאה מיליון ש"ח לשנה.
ולכן יש לבדוק את האפשרות כיצד להבטיח את אספקת החשמל כאשר היצור מבוסס על מחז"מים. הבטחת כמות משעותי במרי B הקרוב יחסית לחוף היא צעד ראשון. כאשר הוספת מאגר נועה למערכת מוערכת ב-200 מליון דולר (פחות מ-20% מ) ראוי לשקול גם את האפשרות לחברו לחוף ישירות כדיי ליצור כפילות במערכת.
גם את המערכת היבשתית ניתן להכפיל כפי שמשורטט בתוכניות לפיתוח רשת הגז הטבעי. הוספת מסוף גז נוזלי LNG ושמירה על מלאי דלק אסטרטגי יועילו גם כן (באחת הדוחות של חברת החשמל מוזכר מלאי כזה הבעיה שבקצא"א לא שמעו עליו).
יש מקום לבדוק גם הוספת מאגר יבשתי. מאגר של LNG יכול להתגבר על תקלה של מספר שעות כמו התקלה האחרונה. ומאגר תת קרקעי יכול להספיק לזמן רב (אולי במאגר שהופק מימנו גז במידבר יהודה). ובינתיים רצויי לבדוק את האפשרות להפוך גז טבעי לנוזל שניתן לשמור בקלות. טכנולוגיה להפיחת גז לנוזל קיימת ומנוצלת בצורה מיסחרית בעולם ע"י מספר חברות. Gas to liquids -  GTL הגדולשבפרויקטים הוא פרל של של -Shel   Pearl GTL כמובן מתקן כזה יועיל במיוחד לניצול יעיל של הגז בתמר וליויתן כדיי להפוך אותו למוצרים אשר ישאירו יותר כסף ועבודה בארץ לעומת יצוא לחו"ל של גז אשר יועיל להתקף של המחלה ההולנדית.

מקורות





06/03/2011, לילך ויסמן  עמירם ברקת  גלובס
 
" במאגר נועה יש גז בכמות המסוגלת להשלים את המחסור בגז במקרה שהזרמת הגז המצרי לישראל לא תחודש ועד שתחל הזרמת הגז מתמר. עד כה נמנע שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, מלהורות לבעלי הזכויות בנועה, נובל אנרג'י וקבוצת דלק, לפתח אותו. במשרד התשתיות הסבירו זאת בשיקולים מדיניים, כלומר בצורך לתאם את פיתוח המאגר עם הרשות הפלסטינית."
"במאגר נועה יש, לפי הערכות, כ-7-8 BCM. יש לו יתרון גדול על פני עזה מרין - קרבתו לתשתית ההפקה וההולכה של ים תטיס, המפיקה גז ממאגר מארי-B הסמוך. על פי הערכות, קרבה זו תאפשר להפיק גז מנועה בתוך שנה בלבד מקבלת ההחלטה על כך ובעלות נמוכה - 200 מ' דולר."




 FOSSIL FUEL FIRED POWER GENERATION
Case Studies of Recently Constructed Coal and Gas-Fired Power Plants
IEA 20072

Coal-Fired Power PDF
IEA ETSAP - Technology Brief  E01 – April 2010

GE's H System* power island (H System) is an advanced combined cycle system capable of breaking the 60 percent efficiency barrier integrating the gas turbine, steam turbine, generator and heat recovery steam generator into a seamless system.









Cost and Performance Baseline for Fossil Energy Plants 

8.3.2011

בלעדי לפרפר- נטלי פורטמן כוכבת אקולוגית וחוקרת אנרגיה

נטלי פורטמן (הרשלג) אינה רק כוכבת קולנוע מוכשרת שזכתה באוסקר על הסרט  ופרסים נוספים. אלא גם החמצה של העולם המדעי שהפסיד אותה לעולם הבידור. לפי הניו יורק טימס עוד בבית הספר התיכון היתה בחצי הגמר לזכיה בתחרות המדענים הצעירים של אינטל  אשר מנסה למצוא את הממציאים וזוכיי הנובל הבאים. 7 מהפינליסטים של התחרות אכן זכו בנובל בפיזיקה וכימיה. נושא המחקר שלה היה שיטה ידידותית לסביבה להפיכת אשפה לאנרגיה. לאחר מיכן עברה להרורד ללימוד מדעיי המוח אבל בסוף נשרה לעיסקיי השעשועים (show bizz)   וכך אבדה לאנושות מדענית מבריקה (לפי מרצה מהרוורד וללוא שום ציניות ) . עוד לפניי? התיכון היתה נטלי קשובה לסביבה והופיע בלהיט  !Recycle It (מחזר את זה) במסגרת World  Patrol Kids . הפיזמון "מחזר חדש שמזר" Recycle it Renew it  Reuse it. שימזור = שימוש חוזר. (הסרטון בתחתית הפוסט.)
הפוסט בעיקבות כתבה בגריסט

Natalie Portman: Oscar winner, green darling, and mad scientist

BY Holly Richmond    grist    1 MAR 2011 




 כאן ראוי להזכיר את שלושת ה-Rים 
ראשית Reduce
הפחת להשתמש בפחות ובאופן יעיל יותר לדוגמה בקבוק מים מינרליים של ליטר וחצי מכיל פחות פלסטיק משלושה בקבוקים של חצי ליטר
שנית Reuse 
שימוש חוזר למלא את הבקבוק במים בשנית למשל מהברז.
רק לאחר מכן Recycle 
מיחזור שימוש בחומר של המוצרים ליצירת מוצרים חדשים לשים את הבקבוק לאחר שהשמשנו בו זמן רב בכלוביי המיחזור.
שימוש בשלושת ה-Rים לפי הסדר הזה לא רק יפחית את כמויות הזבל אלא גם יפחית פליטות

3.3.2011

משבר הדלק הנוכחי והרזרבות בישראל, השאלה העיקרית בנוגע לתחנה נוספת לייצור חשמל,שרפת הכרמל

עקב הבלגן בלוב ובעוד מדינות מפיקות נפט המחיר עולה ושאלת אמינות האספקה מתחדדת. במדינות האיחוד הארופי  יש בהתאם לדירקטיבה של האיחוד מלאי של שלושה חודשים לפחות. גם למדינות החברות בסוכנות הביין לאומית לאנרגיה- IEA יש דרישה למלאי של שלושה חדשים לפחות. לארצות הברית יש את מאגר הנפט האסטרטגי
בישראל מוקפת האויבים שבה הסיכוי למלחמה אינו שואף ל-0 אין שום דרישה לשום מלאי. קצא"א מאחסנת נפט עבור מי שמשלם ולכן לפעמים יש רזרבות שניתן להחרים בעת חרום אבל הרזרבות האלו תלויות במזל.
הסיכום העולמי: בצורת וגל חום באסיה גורמים לעליית מחיריי המזון > אשר גורמים לחוסר יציבות פוליטי > שבתורו גורם לעליית מחיריי הנפט > אשר תיגרום לעליה נוספת במחיריי המזון.


חשמל.
כפי שנאמר בבלוג פחם יקר יותר מגז.
לכן השאלה היחידה היא כיצד ניתן לשמור על בטיחות האספקה בעת צרה פוליטית, מלחמה, רעידת אדמה ...
אחת ההצעות המענינות היא הצעת המשרד לאיכות הסביבה להפוך חלק מהגז לנוזל שניתן לאחסנו במיכלים. מחז"מים יכולים גם לעבוד על דלק נוזלי כגון סולר.
הפיכת גז טבעי לנוזל נעשת בעולם בקנה מידה מסחרי וכיום נבנה המפעל הגדול ביותר בעולם בקטר. התוצרת של מפעל כזה בארצנו תוכל גם לשמש לתחבורה ולתעשיה כך שתהיה הצדקה להפעלתו מלבד יצירת אבטחה לגז. בינתיים במשרד התשתיות לא התרשמו. כמובן יש אופציות נוספות כפי שנכתב בפוסטים קודמים
בכל אופן התחנה הנוספת באשקלון לפי משרד התשתיות תופעל בגז והפחם ישמש רק לגיבויי. הבעיה היא אבדן הניצולת של התחנה שאמורה להיות סופר קריטית אבל עדיין נופלת משמעותי מהיעילות של מחזור משולב (מחז"ם)

שריפת הכרמל 
בשער גיליון האחרון של אקולוגיה וסביבה מופיע תמונה מרשימה של נרקיס פורח על רקע השריפה בכרמל וכן מאמר על שרפות יער ושינויי אקלים  אבל המאמר החשוב יותר בנושא התפרסם בגליון קודם מס' 3/אוקטובר 2010 
מאת: גיל ספיר ז"ל ויוחאי כרמל
המסקנה ככול שהריפה מתאחרת הנזק גדל השרפה הגדולה בכרמל היתה אולי השריפה המאוחרת ביותר בדורות האחרונים



מהנכתב ברשת
השר להגנת הסביבה בסין מזהיר מהשפעת פיתוח לא מבוקר על איכות האויר המים והאקלים גם ראש הממשלה של סין אמר דברים דומים 

China Issues Warning on Climate and Growth

Mega-drought threat to US Southwest

Global warming could tip region towards repeat of Pleistocene events