עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה -מאת אמנון פורטוגלי

עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה - מאת אמנון פורטוגלי

‏‏3 מרץ, 2011

האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.

קרן המטבע הבינלאומית הזהירה שהמחירים העולים של מזון הגדילו את חוסר האיזון הכלכלי בעולם.  הבנק העולמי מסר שמחירי המזון הם ברמות מסוכנות, וכתוצאה מכך, 44 מיליון אנשים נדחקו לעוני מאז יוני 2010.  ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הזהיר בתחילת מרץ כי העולם ניצב בפני זעזוע במחירי המזון, לאחר שמדד FAO למחירי הסחורות החקלאיות הכולל חיטה, תירס, אורז, שמן ירקות, סוכר ומוצרי מזון אחרים, עלה בפברואר 2011, החודש השמיני ברציפות, והגיע לרמת שיא שעברה את רמות המחירים שנרשמו בתקופת משבר המזון של 2007-2008, שהציתו גל מהומות במדינות העניות ביותר. הארגון הזהיר כי הזינוק במחיר הנפט, בעקבות המצב הפוליטי בלוב, עשוי לגרום להתייקרויות נוספות של מזון, בשל העלייה בעלויות השינוע של המוצרים.

עלית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון. 

מדד FAO למחירי המזון מאז 1990

ניתן לזהות שלש סיבות עיקריות לעלית מחירי המזון: (1) גידול מהיר של האוכלוסייה המשולב בגידול בהיקף המעמד הבינוני בארצות המתפתחות כמו סין הודו ברזיל, אינדונזיה. העלייה ברמת החיים שלהם מתבטאת בין השאר בצריכה מוגברת של מזון וצריכת מזון באיכות גבוהה יותר. (2) פגעי טבע הנובעים ככל הנראה מהתחממות כדור הארץ. (3) מעשי אדם – מהם נציין שניים: (א) הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין בשלוש השנים האחרונות שחלקה פנה לשוקי הסחורות והמזון, (ב) סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

שני הגורמים האחרונים, פגעי טבע, ומעשי אדם, אינם קבועים. מזג האוויר יכול להשתנות לטובה, (אם כי התחממות האטמוספרה והאוקיינוסים של כדור הארץ, המושפעת ע"י מעשי אדם, מגדילה את הסיכויים לאירועי מזג אוויר קיצוניים ויותר אלימים), שיעורי הריבית יכולים לעלות, הזרמת הכספים תפסק בסופו של דבר, נתן לייעל את ייצור המזון בעיקר באפריקה הטרופית, החקלאים בארה"ב יעבדו שטחים נוספים, והממשל האמריקאי יפסיק לסבסד ייצור דלק ממזון. עם זאת נראה שמגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי תמשך, עקב הגידול באוכלוסיה וברמת החיים בארצות המתפתחות. 

נרחיב מעט את הדיון על הסיבות עיקריות לעלית מחירי המזון 

(1)   הגידול באוכלוסיית העולם היא הסיבה והמגמה ארוכת הטווח החשובה ביותר, שהביאה לעלייה בביקוש למזון. בנוסף, העלייה ברמת החיים של מיליוני אנשים במדינות כמו סין והודו הביאה לשינוי באופי הביקוש, מעבר למזון מעובד ולמוצרי חלב ובשר הדורשים יותר תשומות מזון.  השילוב של שניהם הוא אחת הסיבות החשובות לעלייה במחירי המזון.

מחירי המזון בעולם בעשרים השנים האחרונות

בתרשים ניתן לראות את מגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי. מגמה זו החלה בשנת 2003 והיא מתוארת בתרשים ע"י החץ הכחול. זה סיפור הביקוש באסיה ובארצות המתפתחות האחרות שהביא למגמת עלייה במשך שבע שנים לפחות. 

בתרשים ניתן לזהות שתי סטיות מסיבית מקו המגמה ארוך הטווח, בשנת 2008 וזו שהחלה ביוני 2010 וממשיכה עד היום. לא הביקוש באסיה ולא תנודות האקלים לא יכולים להסביר את שתי הסטיות האלו בעליות במחירי המזון. אלה הן בבירור סטיות מן המגמות בטווח הארוך, הסטייה הנוכחית היא בועת ספקולטיבית שנוצרה על בסיס שיעורי ריבית נמוכים והדפסת כסף מסיבית, ושהגבירה את העליות במחירי המזון שנוצרו מפגעי טבע מקומיים.

(2)   פגעי טבע שהיו בשנים האחרונות תרמו גם הם לעלית מחירי המזון. נציין את הבצורת באוסטרליה, שיטפונות בהודו ובפקיסטן, גל החום באירופה, שריפות ענק ברוסיה שנאלצה להכריז על איסור יצוא דגנים, בצורת בסין, ולאחרונה הצפות באוסטרליה. כל אלו הביאו להקטנת היצע המזון ולעליית מחירים. 

עם זאת מחירי האורז המהווה את המזון הבסיסי ליותר מ-3 מיליארד אנשים בדרום-מזרח אסיה, עלו רק במעט. ובמונחים של ביטחון תזונתי, לרוב מדינות אלו יש מספיק אורז מייצור עצמי. חשוב יותר, להודו ולסין יש מלאי האורז גדולים,  והן לא רכשו אורז בשוק העולמי מאז 2008. באסיה, רק אינדונזיה, בנגלדש והפיליפינים צפויות לייבא השנה אורז בכמויות משמעותיות, וככל הנראה המדינות המייצאות הגדולות של אורז, תאילנד וויטנאם, יענו לדרישה ללא בעיות.

במקביל לפגעי הטבע בחלקים מסוימים של העולם, ארצות אחרות נהנו מיבולי שיא. הודו לדוגמה, מצפה ליבול של כ-80 עד 85 מיליון טון חיטה השנה, ובסבירות גדולה לא תייבא השנה חיטה. החקלאים האמריקנים יגדילו השנה - 2011 - את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ- 4.2%. ארה"ב, שהיא היצואן הגדול ביותר של מוצרי מזון, צופה גידול של כ- 50% ביצוא החיטה שלה ב -12 החודשים שיסתיימו ביוני.

(3)   לעליה המואצת של מחירי המזון ישנם שני גורמים אחרים הקשורים ישירות לארצות הברית ולמדיניותה:

הגורם הראשון הוא הדפסת הכסף המסיבית ע"י הבנק הפדרלי (כמו גם בסין ובאירופה), המשולבת  בשערי ריבית אפסיים. אלו הביאו לגל ספוקלטיבי של ביקושים, מעבר לעליה הריאלית בביקוש למזון, שהביאו לעליות מחירים בשווקי הסחורות בכלל ובמחירי המזון בפרט. מדד CRB למחירי המזון עלה ב- 36% בשנה האחרונה. ומדד מחירי חומרי הגלם בכ- 23%. בנוסף מחירי הסחורות החקלאיות מושפעים גם ממחירי הסחורות האחרות, כמו נפט, שמחירו טיפס בשנה האחרונה.

הגורם השני לעלית מחירי המזון העולמית הוא ההחלטה האמריקאית, בתמצית, לשרוף את המזון במכוניות שלה. בשנת 2010, כשליש מגידולי התירס בארה"ב הופנו לייצור אתנול. בשנת 2011, מעל 14% מהתירס המגודל בעולם ינותב לשימוש הכי פחות יעיל – דלק למכוניות אמריקאיות.

אחוז התירס המשמש לייצור אתנול מכלל ייצור התירס בארה"ב בעשר השנים האחרונות.

למרות זאת ולמרות העלייה בעולמית במחירי המזון הממשל האמריקאי השבוי באינטרסים של מגדלי התירס וייצרני האתנול, ממשיך ומגדיל את מדיניות הסיבסוד של אתנול מתירס, שתביא לעלייה נוספת במחיר התירס והמזון בעולם.  מחיר התירס מורים על עליה של כ-70% בשנה האחרונה.

להערכתי, עליות במחירי המזון בתקופה האחרונה הן בעיקר בועת ספקולטיבית שהגורם העיקרי להן הם רכישות פיננסיות של קרנות גידור וספקולנטים הנתמכות בשיעורי ריבית נמוכים ובהדפסת כסף מסיבית.  פעילות ספקולטיבית זו יכולה להתהפך במהירות, כפי שראינו בבועה הקודמת של 2007-2008, ולהוריד את מחירי המזון.

דוגמה לכך היא צניחת מחירי החיטה, האורז, התירס, והסויה בבורסות המסחר בעקבות ההסלמה באלימות בלוב. והפלת המנהיגים בתוניסיה ובמצרים. קרנות גידור וספקולנטים הקטינו את ההימורים שלהם על מחירי החיטה בצורה חדה, ביותר מ- 20%. הנתונים של הנציבות למסחר עתידי בסחורות CFTC , מורים שהם החזיקו ב-34,200 חוזים, המשקפים כ- 4.6 מיליון טון חיטה ב- 15 לפברואר לעומת כ- 42,600 חוזים, המשקפים כ-5.8 מיליון טון חיטה שבוע קודם לכן.  לשם השוואה, מדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון צפויות לרכוש כ- 40 מיליון טון חיטה בשנה 2010-11, כשליש מהיבול העולמי הנאמד ב-115 מיליון טון.  

כדאי להבין איך השקעות פיננסיות ספקולטיביות בחוזים עתידיים על סחורות ומזון מעלות את המחירים ומביאות לעיוותים בכלכלה הריאלית.  רכישות ספקולטיביות משפיעות על מחירי המזון בשווקים דרך כמה מנגנוני ההעברה שונים. לדוגמה: משקיעים פיננסיים קונים חוזים עתידיים על מדד מחירי הסחורות והמזון כאמצעי לגידור כנגד אינפלציה ובכך מעלים את מחיריהם. במקביל, הרוב הגדול של המשקיעים חונכו להאמין כי למחירי השוק יש תוכן אינפורמטיבי והם משקפים מידע. לפיכך, עלית מחיר החוזים העתידיים נתפסת אצלם כאינדיקציה חזקה שאלו שיש להם מידע מעריכים שמחירי הסחורות עומדים לעלות בקרוב.  במצב זה צרכנים אמיתיים רציונליים (למשל בית זיקוק, מפעל לשוקולד) קונים אספקה פיזית של הסחורות ואולי גם מבטיחים ומגדרים את צרכיהם ובכך מגדילים את הביקושים. אם הם יצרנים או משתמשים גדולים, סביר להניח שיש להם מתקני אחסון גדולים, שהמלאי בהם לא מופיע ברישומי המלאי הלאומי הרשמי. גם אגירת מלאי ברמה הקמעונאית יכולה להשפיע על הביקוש. התוצאה מפעולות אלו היא עלייה במחירי הסחורות והמזון, ובמקביל הכלכלנים חושבים ומצהירים שהעלייה במחיר היא תוצאה של מגמות ביקוש ריאליות בסיסיות ולכן צפויה להמשך.

העליות במחירי במזון הביאו להגדלת המעורבות של הממשלות ברחבי העולם בשוקי המזון ולנקיטת צעדים מנע כדי למנוע מחסור במזון ועליית מחירים. מעורבות זו תתבטא בהגדלת מאגרי המזון,  הגדלת הסובסידיות, והטלת הגבלות ייצוא. הכול כדי לשכך את המהומות ולהבטיח מזון לאזרחים.

כך לדוגמה, מדינות מייבאות ברחבי אפריקה ואסיה מגדילות את היקף יבוא המזון או משחררות אספקה מהמאגרים לשעת חרום, ומדינות יצרניות עוצרות או מקטינות את היקף ייצוא המזון. רוסיה ואוקראינה שהן יצואניות גדולות של חיטה החליטו על צעדים מגבילים בעקבות השרפות שהשתוללו ביערות, גל החום הקיצוני שפקד את האזור, ובצורת הקיץ חסרת התקדים, רוסיה, שהיא יצואנית החיטה הרביעית בגודלה בעולם, איבדה השנה כשליש מיבולה וכתוצאה מכך החליטה לאסור על ייצוא חיטה שיימשך עד סוף דצמבר 2011. אוקראינה הטילה אף היא מכסות על יצוא החיטה. הודו, היצרנית השנייה בגודלה של סוכר, עצרה השנה ייצוא מתוכנן בהיקף של  500,000 טון, ובכך הוסיפה על המחסור בשאר העולם.

הממשלה המצרית החדשה, שהוקמה בעקבות ההפגנות ההמוניות שם, הודיעה על הגדלת מכסות המזון הבסיסי סוכר, שמן בישול, ואורז המובטח לאזרחיה. החלטה זו ביטל את המדיניות הקודמת של מתן מנות חודשיות רק לאלו שהוכיחו שהם עניים באמצעות תהליך ביורוקראטי ארוך ועתיר ניירת. שר האוצר המצרי החדש, אמר לאחרונה כי המדינה לא תשנה את מערכת הסובסידיות הנוכחית שלה, המציעה מזון במחיר מופחת לכ- 65 מיליון מצרים.  יתר על כן, הממשלה החדשה הבטיחה לספוג כל עליה נוספת במחירי המזון שתגרם מעליית המחירים בעולם. העלות הראשונית של התכנית נאמדת ב- 2.8 מיליארד לירות מצריות, כ- 425 מיליון דולר.

הפתרון הפשוט ולכאורה הקל ביותר לבעיית מחירי המזון יהיה להפסיק את מדיניות הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין, ואת סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעיקר באזורים העניים באפריקה המייבאים מזון. רוב המדינות באפריקה הן על סף רעב, אבל מצד שני אפשר להגדיל את ייצור המזון בהן בהיקף משמעותי.  תפוקת ייצור המזון באפריקה המרכזית הוא פחות משליש מהתפוקות שהושגו באסיה או באמריקה הלטינית. אגרונומים מובילים אומרים כי אפריקה יכולה לייצר הרבה יותר מזון, בכמות שתספק ביטחון תזונתי ותבטל את התלות ביבוא. הדרך להגדלת הייצור גם היא ברורה: סיוע ממשלתי צנוע לחקלאים הקטנים שיאפשר אספקת זרעים משופרים, דשנים, וניהול מים והשקיה בקנה מידה קטן. בתנאים אלו החקלאים יוכלו להכפיל ויותר את ייצור המזון.  לצורך זה הבנק העולמי הפעיל תוכנית 'תגובה למשבר המזון העולמי' - GFRP התומכת בהיקף של כ- 1.5 מיליארד דולר בכ-40 מיליון חקלאים. עד היום, מעל 40 מדינות בעלות הכנסה נמוכה מקבלות או יקבלו סיוע באמצעות זרעים חדשים ומשופרים, השקיה, ותמיכה החווה אחרים וסיוע מזון עבור האנשים הפגיעים ביותר. מלאווי הראתה שזה אפשרי. המדינה הכפילה במהירות את ייצור המזון שלה באמצעות אשראי וסובסידיות לחקלאים. במדינת בנין Benin, השימוש המוגבר בדשנים שסופקו באמצעות משאבים אלה הגדילו את ייצור הדגנים בכ- 100,000 טון.

ממשלות אפריקניות זכו להבטחות סיוע ממדינות G8 למימוש תוכניות דומות. סיוע זה כנראה ולא יתממש בהיקפים גדולים.  עם זאת לבקשת מדינות G20, הבנק העולמי השיק באפריל 2010 'תוכנית עולמית חדשה לחקלאות ולאבטחת מזון' - GAFSP לעזור לקדם השקעות של חקלאים זעירים. עד היום, שש מדינות וקרן ביל ומלינדה גייטס התחייבו לתת לתוכנית בשלוש השנים הבאות 925 מיליון דולר, כאשר 325 מיליון דולר כבר התקבלו. מאז השקתה, התוכנית אישרה והחל לתת מענקים בשווי של 320 מיליון דולר ל- 8 מדינות: בנגלדש, אתיופיה, האיטי, מונגוליה, ניגריה, רואנדה, סיירה לאונה וטוגו. מקורות נוספים לסיוע יתכן ויבואו מסין שיש לה יתרות מט"ח עצומות וצורך להגדיל את יבוא המזון, ומארצות הנפט במזרח התיכון שיש להן אינטרס חיוני לחיזוק יכולתה של אפריקה להאכיל את עצמה. נקווה שכך יהיה.

אמנון פורטוגלי

קישור

FAO: World Food Situation

מאמרים נופים של אמנון בבלוג

יועלו תמלוגי הגז? כך נבטל את ההפחדות של תשובה וחבריו-אמנון פורטוגלי

מיתוסים, חצאי אמת וכזבים בחיפושי הגז והנפט בארץ מאמר 2 - אמנון פורטוגלי

עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה -מאת אמנון פורטוגלי

התחממות כדור הארץ, אסונות מזג אויר קטסטרופליים, והאפשרות לסופת-על בקליפורניה. -אמנון פורטוגלי

המערב תוקף בלוב -רוסיה וונצואלה מתנגדות ועוד קטנה לטיקוניי הגז

סיבה אחת

קצה נפשו של המערב (צרפת בריטניה ארצות הברית) בהפרות של זכויות האדם (בעיקר הזכות לחיים) של ממשל קדפי ולכן החליט לסייע למורדים

לעומת זאת פוטין וצאבס אינם חסידים של דמוקרטיה ושל המערב ולכן הם שציעים קולות נרגנים

סיבה נוספת לוב היא יצואנית של נפט וגז ואם השינויי שיתרחש בה יהיה דומה לשינויי בטוניס למערב אין בעיה. אבל לאחר שכבר המערב ויתר על קאדאפי והאשים אותו בפישעיי מילחמה אם קדאפי ישתלט בחזרה על לוב לוב תהפוך מבחינה גאופוליטית  למשהו שדומה לעירק של סדאם ויהיה קשה לעשות איתה עסקים ואז לוב תספק פחות נפט אם בכלל דבר שבאספקה הלחוצה שלו כיום ישפיע לככוןן של העלאת המחיר ואחד מצינורות הגז לארופה הגרין סטרים GreenStream יפסיק לתפקד מי  יפסיד מי שקונה נפט וגז ארופה המערבית מי ירויח מי שמוכר נפט כגון ונצואלה ורוסיה ומי שמספק גז לארופה רוסיה. כיום רוסיה היא אחד המקורות הראשיים לגז לאירופה (וכנראה הגדול שבהם). פוטין ישמח לא רק  לעוד כסף גם האפשרות לחיזוק מנוף לחץ על מערב אירופה תהיה התפתחות רצויה מבחינתו (להחזיק את אירופה ב...). זאת אולי הסיבה שמדינות אירופאיות בראש המתקפה יחד עם ארצות הברית. כמובן לא רק מחיריי הנפט גורמים למדינות לפעול למתקפה הצטרפו גם נורווגיה וקנדה המיצאות נפט והביעה התנגדות סין יבואנית נפט.


וכעת לביצה המקומית 

מנכ"ל ישראמקו יוסי לוי, טען 

לוי: "ראינו איך הם לא הצליחו לעמוד בלחץ כשהיה צריך להקים את תחנת הקבלה בחוף דור ובגלל זה נאלצנו למתוח צינור באורך 156 ק"מ במקום 90 ק"מ בלי סיבה הגיונית. זהו הצינור השני באורכו בעולם להולכת גז בים. משרד האנרגיה היה צריך ללחוץ שיוקם מתקן בחוף דור וזה לא קרה".

האורך  של הגרין סטרים 520 ק"מ 

ישנו גם המד גז Medgaz רק 210 ק"מ מתחת לים

ויש גם את הטרנס מדיטרניאן Trans-Mediterranean קצרצר רק 155 ק"מ תת ימיים 

אבל כול אלה קצרים לעומת הנורד סטרים באורך תת ימי של 1200 ק"מ מתוכם 600 ק"מ הונחו עד נוב 2010 

כמובן הנורד סטרים לא הצינור התת ימי הראשון  באזור למשל BBL בין הולנד לבריטניה כ-230 ק"מ תת ימיים

עוד בשנת 1998 הושלם ה- Interconnector בין בלגיה לבריטניה גם כ-230 ק"מ מיתחת לים

יותר קרוב חוצה את הים השחור הבלו סטרים Blue Stream כמעט 400 ק"מ תת ימיים.

אפשר להמשיך לים הכספי ולמיזרח הרחוק (גם שם יש צינורות תת ימיים). אבל הפואנטה ברורה אם מר לוי אומר משהו אין פרושו שזאת האמת. והאמת גם את דברהם של שאר הטיקונים לא צריך לקחת יותר מידיי ברצינות.

למשל באותו המעמד אומר יורם טורבוביץ' "בתמר צריך להניח עמוד בגודל של מגדל אייפל הפוך המקובע בלב ים במשקל 6,000 טון." לא ברור לי מה הכוונה אף אחד לא בונה שום עמודים בעומקים כאלו בים (יותר ממיגדל איפל) ובטח שלא מיתקנים בצורה של מגדל איפל הפוך. אבל למה לעצור את השטף היצירתי עם היצמדות קטנונית לעובדות.
[קצת הגזמתי בביקורת על טורבוביץ' לבסוף הוקמה עבור תמר פלטפורמה בגובה של 290 מטר שזה רק 34 מטר פחות ממגדל איפל. פחות אבל דיי קרוב. המשקל לעומת זאת הוא 29,000 טון וכמובן כמו מגדל איפל המבנה רחב יותר בתחתית. ולא להפך נתונים לפי גלובס  

גרינסטרים GreenStream צנור הגז מלוב לסיציליה ולאיטליה

נ.ב. ליצא גז זה רעיון מפוקפק עדיף להשתמש בו כחומר גלם לתעשיה בארץ. בכול מקרה כדאי להתכונן למצב שכל יצור החשמל מדלקים פוסיליים יעשה בגז לפחות כאשר אין תקלות.
אם חברות הגז כל כך מסכנות אפשר להציע להן לוותר על תמר וליוייתן תמורת 3 פעמים ההוצאות הריי אם לפי טענתן ששינסקי יגרום להן להפסיד אז עדיף להן רווח בטוח של 200%.

רוסיה וצ'אבס נגד המערב: למה להתערב בלוב?

מוסקבה, שלא השתמשה בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון כדי לסכל את ההחלטה שהובילה לפעולה בלוב, הביעה צער וקראה להפסקת אש. נשיא ונצואלה: רק הנפט מעניין אתכם

 סוכנויות הידיעות 19.3.11 ynet

העולם המערבי בצד אחד, מוסקבה בצד השני: רוסיה הביעה הערב (שבת) צער על הפעולה הצבאית הבינלאומית שהחלה הערב בלוב נגד כוחותיו שלמועמר קדאפי. דובר משרד החוץ הרוסי, אלכסנדר לוקשביץ', אמר: "אנחנו במוסקבה מביעים צער על הפעולה הצבאית שיצאה לדרך במסגרת החלטת האו"ם 1973, שאומצה בחופזה".

בשנת 2009 רוסיה הפיקה 10,032 אלף חביות ליום וצרכה 2,695 אלף חביות ליום לפי

 BP Statistical Review of World Energy June 2010  

לכן מדובר על יצוא של כ-7,300 אלף חביות ליום. בסקירה מופיעים הנתונים של תפוקה וצריכה גם לשאר המדינות וגם למקורת אנרגיה נוספים גז פחם..

TheMarker - יורם טורבוביץ': "בעוד עשר שנים ענף האנרגיה יכול להפוך לאחד הענפים הכלכליים החשובים במדינה" - שוק ההון

30.12.2010   מאת ליאור זנו ורותם שטרקמן

מקור הציטוטים של לוי וטורבוביץ'

Greenstream - GreenStream Pipeline

MEDGAZ | The company | History | Timeline

good-fortune island עדכון מהאי של המזל הטוב עליה בדרגה של חומרת האסון בפוקושימה

 האי של המזל הטוב ידוע יותר בהגייה היפאנית פוקושימה Fukushima 福島

בקיצור המזל הולך ונעלם לפני כ20 דקות מדווחות רשתות התיקשורת שיפאן העלתה את רמת האסון מ-4 ל-5 בסולם שמגיע עד 7. תאונה עם השלכות רחבות יותר.

The Japanese nuclear agency's decision to raise the alert level to five classifies the Fukushima situation as an "accident with wider consequences"

לפי ה-BBC

ראוי להזכיר שגם בצ'רנוויל שם הדרגה של התאונה היתה 7 עיקר הנזק מלבד סגירת שטח גדול לאנשים במשך עשרות שנים היתה רק כ-7000 מקרים של סרטן בלוטת התריס (כמובן שהמיספר עדיין גדל) במי שהיו ילדים בעת האסון חלק משמעותי מן המיקרים ניתן למניעה ע"י לקיחת גלולות יוד לפני החשיפה כדיי להקטין את הסיכויי לקליטת יוד רדיואקטיבי בבלוטה. כמובן אם הגרוע מכל יקרה לכלל תאונה יש את האופי שלה ולכן התוצאות אינן זהות למשל ביפאן הכורים השתמשו באחוז מסוים של פלוטוניום.

 כיצד עבד הכור בפוקושימה 

על הראקציה או תגובת השרשרת הגרעינית ניתן לקרוא בפוסט

הסבר על מה קורה בכור גרעיני בצרות

מים מתחממים בליבת הכור והופכים לקיטור הקיטור מניע טורבינה והטורבינה מניעה גנרטור המים היוצאים מהטורבינה מגיעים למעבה אשר מקרר אותם בעזרת מיי ים כעת המים הנוזליים נשאבים בלחץ חזרה אל ליבת הכור. ניתן להליף את הליבה בדוד המופעל על פחם או גז ואז נקבל את התחנות הקיטוריות בארץ כמו אורות רבין בחדרה למשל. במציאות  יכלים להיות שלבים נוספים אבל בגדול כך פועלת התחנה. מוטות הבקרה control rods בולעים חלק מהנויטרונים ומאפשרים בקרה של קצב הראקציה. (התרשים מהאתר של  (U.S. Nuclear Regulatory Commission (NRC) 

פרוט של הכור בפוקושימה  התרשים מהאתר של המוסד לאנרגיה גרעינית NEI

ניתן לראות שהליבה מוגנת ע"י מעטפת פלדה ומעטפת בטון חזקות (לפי פרופסור דובי ההגנה הזאת עמידה גם לפגיעה של מטוס בוינג 747) אבל היא זקוקה לקרור של מערכות מחוץ לליבה חלקן נמצאות במיבנה המעטפת אשר בו התרחשו ההתפוצצויות.במיבנה המעטפת מצויים גם מוטות הדלק המשומשים אשר אינם נותנים כבר מספיק אנרגיה לשימוש בכור אבל עדיין מפיצים אנרגיה וחום משמעותיים ולכן הם נמצאים בברכה של מים. התמונה מכור אחר מהאתר של NRC

באחד הכורים בפוקושימה יש חימום יתר של הדלק המשומש

סרטון של ההתפוצצות בכור 1

סרטון של ההתפוצצות בכור 3

האם אפשר להשתמש בישראל רק באנרגיה מתחדשת?

בעקבות השאלה של תאודורה

האם אפשר לחיות בישראל רק עם אנרגיה מתחדשת?
נעשו מספר דוחות מפורטים לגרמניה בריטניה ודנמרק שהראו שהדבר אפשרי.
כחלק מהתשובה לגביי ישראל עשיתי חישוב קצר של השטח הדרוש כדיי לספק לישראל את כל החשמל מאנרגיה סולארית. גם כאן מדובר על חישוב כללי ולא מדויק אבל עדיין הוא מאפשר לראות איזה סדר גודל של שטח דרוש

ראשית כמה חשמל ישראל צריכה בשנה. לפי הדוח הסטטיסטי של חברת החשמל ישראל השתמשה בשנת 2009 ב-53,000 מיליון קילוואט שעה או בקיצור 5.3x10^10 קוט"ש

הנתון השני הדרוש הוא כמה קוט"ש ניתן ליצר בקמ"ר.

ל-NREL יש רשימת תחנות הסולאריות טרמיות בכל העולם כולל ספרד. (ספרד משום התאים שם דומים ואפילו קצת פחות טובים מהנגב)   (השתמשתי בעדכון מלפני כשנה וחצי יתכן שיש שיפורים מאז) ברשימה מופיעים מגוון נתונים על תחנות ספציפיות כולל תפוקת חשמל שנתית והשטח הכולל של התחנה אשר כמובן גדול משטח המראות. הנתון הטוב ביותר הוא של התחנות המצוידות בקולטים של סולל. והוא ‪79,000 MWh/yr.km²‬ או כ- 8x10^7 קוט"ש לקמ"ר. מכוון שישראל משתמשת בסדריי גודל של 10 בחזקת 10 קוט"ש שהוא גדול בשלושה סדריי גודל מהתפוקה של תחנה בשטח של 1 קמ"ר צריך סדר גודל של 1000 קמ"ר או עשרה רבועים של 10 על 10 קילומטר כדיי לספק את כל החשמל הדרוש.

חישוב מדויק יותר יתיחס לתפוקה לפי שעות ותאריך בשנה זמינות של התחנות והשמש דבר שיגרור הגדלת השטח הדרוש במקביל אפשר גם להשתמש בתאים סולאריים על גגות, בארגיית רוח, לבנות על שימוש בגז מספר ימים בשנה, ולהניח שהיעילות של התחנות תשתפר (ברייט סורס טוענים ליעילות גבוהה יותר למשל). תאים פטוולטאים רב צימתיים Multi Junction  המשולבים במיתקניי עקיבה עשויים לשנות מהותית את הנתונים בלעז Game Changer.
בעיה נוספת תהיה שמירת האנרגיה לזמנים שאין בהם שמש יש מספר פיתרונות לכך כגון: אגיה של מלח מותך עבור יצור חשמל בתחנה, אגירה שאובה, אגירת חום/קור במקום השימוש, יצור מימן, שימוש במצבריי מכונייות חשמליות , ועוד. וגם אם כאשר יש שבוע סוער במיוחד מקור האנגיה העיקרי יהיה גז מאובן עדיין הדבר לא נורא.

1000 קמ"ר זהו כמעט כל שטח הערבה ללא האזור הסמוך לים המלח. או כ-7% ממחוז הדרום בארץ. לא בילתי אפשרי לחלוטין אבל עדיין בעייתי. לכן כדיי לעבור ל-100% אנרגיה חשמלית מתחדשת צריך יהיה להפחית משמעותית את צריכת החשמל דבר אפשרי גם אם לא קל. גם עבור ההתקנה של התחנות הסולאריות הדרושות צריך יהיה להכנס לשטחיי אמונים ושטחים בטחוניים אחרים ולהתפשר על שמורות טבע ונופיי בראשית. אבל כאשר מדובר על שינויי אקלים שעלול למנוע את האפשרות לקייום אנושי בישראל מדובר בפשרות הכרחיות.

עוד על ריכוז שמש על תאים פוטוולטאים מסוג Multi Junction  או פוטוולטאי מרוכז CPV

The Ben-Gurion National Solar Energy Center

חוות אנרגיה סולארית ראשונה בישראל המבוססת על טכנולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון

Super-Efficient Cells Key to Low-Cost Solar Power

February 16, 2011 NREL

השנתון הסטטיסטי לישראל 2010

מאמר של אלון טל על הלקח מהאסון בפוקושימה

פורסם ב -הארץ   17/03/11

אלון טל | ללמוד מהאסון

במשך שנים מעלה הקהילה הסביבתית את עקרון הזהירות המונעת כבסיס אידיאולוגי להתייחסות ראויה של האדם לכדור הארץ. גם בישראל הועלה העיקרון בהקשרים שונים, החל בכלובי הדגים במפרץ אילת וכלה בתעלת הימים. לפעמים יש הגזמה ביישום עקרון הזהירות המונעת, אבל לפעמים עודף יהירות ופזיזות מוביל לטעויות אקולוגיות נוראות.

החדשות המחרידות מיפאן נושאות מסר של צניעות וענווה בכל הקשור ליחס שלנו לטכנולוגיה. אך בישראל המדיניות בתחום האנרגיה מתנדנדת בין שאננות לרשלנות. משרד התשתיות נוהג ביהירות בכל הקשור לשימוש באנרגיה גרעינית בישראל עתידית, וחוזר ומצהיר גם היום ש"הדבר בלתי נמנע". כל זה מוכרח להשתנות. בשנות ה-50 פקד אסון אקולוגי את יפאן. תעשייה כימית זיהמה את מפרץ מינמאטו, ועיר שלמה סבלה מהשפעות קשות על הבריאות בעקבות חשיפת יתר לכספית; דור שלם של תינוקות בעלי מומים נולד. מאז יפאן היא מופת לשמירה על הסביבה. חוקיה בעניין כה נוקשים, עד שרוב המכוניות בניו זילנד הן כלי רכב יפאניים, שאחרי שנתיים לא עמדו ב"טסט" השנתי המחמיר לפליטות גזים ביפאן. עוד בשנות ה-90, לפני גל חוקי האריזה והמחזור בעולם, רק 20% מהפסולת היפאנית הגיעו להטמנה.

אך דווקא ביפאן המתקדמת, ולא באיזושהי מדינה מתפתחת, עומדים המהנדסים חסרי אונים אל מול הפיצוצים בכורים, ומתפללים שאיכשהו ההתחממות לא תעבור את שלב האל-חזור של ההתכה, שתביא לחשיפת המוני תושבים לקרינה מסוכנת ולזיהום לדורי דורות. מה נוכל ללמוד מהאירועים האחרונים במדינה, שממדיה גדולים פי 15 מממדי ארצנו, והמנהלת מדיניות סביבתית מתקדמת לאין שיעור מזאת שלנו? למרות כל החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן בדבר קידום אנרגיה סולארית, ודברי הנשיא שמעון פרס בכנס האו"ם לאקלים בקופנהגן אשתקד, אין מדינת ישראל מוצאת את החזון והמנהיגות לקדם מדיניות של ביטחון אנרגטי אמיתי. פחות מאחוז אחד מהחשמל שלנו מגיע ממקורות מתחדשים, בשעה שמדינות כמו דנמרק הגיעו מזמן ל-25%.

חברות ישראליות מובילות את מהפכת האנרגיה המתחדשת בחו"ל, אך מדינת ישראל נשארת תלויה בפחם, ומייצרת את החשמל המזהם ביותר בעולם המערבי. אין חזון ואין עשייה. גם ההחלטה "הגדולה" שמקדמת הממשלה לחיסכון באנרגיה היא שולית ביותר, בהשוואה למאמצים של מדינות אחרות, המראות אחריות גלובלית של ממש בכל הקשור למשבר האקלים. במקום לצמצם את פליטות גזי החממה, מדינת ישראל מגדילה את הפליטה באופן ניכר משנה לשנה.

אין זאת סוגיה שאפשר להתנצח עליה. כל אחד מאתנו הוא חלק מהבעיה הזאת. תרבות הצריכה שלנו, התלות שפיתחנו במערכות מיזוג האוויר ובמוצרי חשמל אחרים, כל זה אינו עומד להשתנות בקרוב. אבל יש דברים המשנים תפישות עולם, ודומה שפגיעת רעידת האדמה והצונאמי ביפאן צריכים להיות אירוע כזה. אסור למדינת ישראל להחזיק באמונה עיוורת, ולפיה "בסופו של דבר אנרגיה גרעינית תביא לנו חשמל בכמויות עצומות ללא פליטות", כל זאת אפילו בלי להזכיר את הסכנות שבהטמנת פסולת גרעינית. ברור, כי בישראל הבלתי יציבה - הן מבחינה פוליטית והן מבחינה סייסמית - נדרש חזון בטוח יותר, חזון "זהיר" יותר.

אנו זקוקים לגישה כלכלית ירוקה בת קיימא. כמו שישראל מובילה בטכנולוגיות מים, בהיי-טק, בביו-טק, כך היא יכולה להוביל בתחום האנרגיה, ולהגיע לעצמאות אנרגטית אמיתית באמצעות פיתוח משק אנרגיה המבוסס על אנרגיית השמש.

פרופ' טל הוא יו"ר מפלגת התנועה הירוקה יחד עם רחלי תדהר-קנר המדהימה,  ובעבר ממקימי אדם טבע דין ומיסד מכון הערבה ללימודי הסביבה. והרשימה של מעשיו בתחום הסביבה ארוכה ומרשימה אבל זה לא נושא הפוסט. בתמונה אלון מנגן בכינור בכנס התנועה הירוקה

פוקושימה עדכון סרטון של הכור מלמעלה

היפאנים מתיזים מים על הקורים הפגועים ממסוקים ומנסים גם מהקרקע בעזרת כבאיות מה שאין בתמונה זאת מערכת קרור עובדת יש סרט שמדבר על התכת כור גרעיני בשם הסינדרום הסיני השם נובע מתאור של התכת ליבת הכור שממשיכה למטה באדמה עד אשר היא מגיעה לסין. נקווה שביפן לא יתרחש הסינדרום הברזילאי.


הטלת מים ממסוק על אחת היחידות בפוקושימה Fukushima תמונה מהטלויזיה היפנית

בינתיים בחדשות הודיעו שביבי החליט לעצור את ההתקדמות בנוגע לתחנה גרעינית בארץ.

סרטון ממטוס/מסוק ששיחררה חברת החשמל של טוקיו 

מקור מידע מעודכן נוסף הציוצים של ראש ממשלת יפאן באנגלית

Japanese prime minister's English-language Twitter feed

NYT How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown הסבר על מה קורה בכור גרעיני בצרות

הניו יורק טימס נותן הסבר אינטראקטיבי  של הבעיה של הכורים בפוקישימה יפן

NY Times Interactive Feature

How a Reactor Shuts Down and What Happens in a Meltdown

כללית הראקציה בכורים נעצרת בעת רעידת אדמה אבל לא  מייד
לכן צריך להמשיך לקרר את ליבת הכור אבל לאחר שהצונמי שטף את הגנרטורים לשעת חרום שאמורים היו לספק חשמל למשאבות המים
לא הצליחו לקרר את ליבות הכור הבעייתי . הדלק בכור מצויי במוטות מתכת אשר חלקם ניתך (יתכן שמדובר רק בחלק חיצוני) 


פירוט

Add caption

אורניום U שמספרו האטומי 92 (מספר הפרוטונים ומספר האלקטרונים) מצוי בטבע בעיקר ב-3 איזוטופים  מתפרק באופן טבעי ופולט קרינה רדיואקטיבית והופך תוך כדיי כך לאיזוטופ או יסוד אחר אבל רוב האורניום  בטבע מעל 99% הינו אורניום 238 אשר זמן מחצית החיים (הזמן שבו חצי מהחומר יפלוט קרינה ויהפוך למשהוא אחר) שלו הוא כ-4.5 מיליארד שנים. U238 פולט קרינת α שהיא בעצם גרעין של הליום והופך לתוריום 

238U

→ 234Th

+

α

כדי להפעיל כור גרעיני צריך משהו יותר מהיר.

 אורנים 235 מתפרק מידית אם הוא בולע נויטרון ההתפרקות פולטת 3 נויטרונים חדשים והרבה אנרגיה. כדיי שהתהליך יוכל להתקיים צריך להעלות את ריכוז ה-U235 אחרת רוב הנוטרונים יאבדו בדרך או יבלעו ע"י U238 אשר אינו מתפרק עקב הבליעה. וכאן נכנס הנושא של העשרת האורניום למידה המספיקה לשימוש בכורים ומיעבר לכך במידה המאפשרת שימוש כנשק 20% או מעבר כדי להגיע לפצצת אטום תיקנית

בכור גרעיני שומרים על קצב התפרקות קבוע כאשר הדלק מצוי במוטות. כאשר מוסיפים הפרדה בין המוטות קצב ההתפרקות יורד ואפילו דועך עד למצב שבו ניתן לאמר שאין הרבה ראקציה וקצב ההתיפרקויות אינו דורש הרבה קרור. בזמן פעילות שוטפת של הכור הבקרה של קצב ההתפרקות נעשית באמצעות מוטות בקרה אשר בולעים חלק מהנויטרונים וע"י הכנסה או הוצאה של המוטות מהליבה ניתן לווסת את כמות הנויטרונים הנבלעים ובכך לווסת את קצב הראקציה.


הבעיה היא שאין אפשרות לעצור לחלוטין ובאופן מידי את ההתפרקות. אין אפשרות מעשית לבודד את כל האטומים של U235 אחד מהשני.גם לאחר עצירת החרום  לוקח זמן (לא ידוע לי) שהראקציה תואט וגם לאחר מכן עדיין צריך להמשיך ולקרר את ליבת הכור משום שהתפרקות רדיואקטיבית ויצירת חום ממשיכה. אם לא מקררים הטמפרטורה תעלה והדלק יותך.


מכוון שהכורים תוכננו לרעידת אדמה מנגנון הפסקת פעולת הכור עבד. למרות שיש ספקולציות שיתכן שנוצרו תקלות עקב הרעידה במערכת הקרור. לאחר הכור מפסיק ליצר חשמל עדיין מערכת קרור צריכה לפעול. בזמן רגיל אפשר לקחת חשמל מהרשת. בעת חרום יש גנרטורים שפועלים על סולר. וכאשר אין חשמל ברשת והגנרטורים נשטפים ע"י טסונמי אימתני יש בעיה


כאשר מוטות הדלק מתחממים מספיק יכולה להיוצר תגובה של פירוק המים בקיטור שמיסביב למימן וחמצן זאת כנראה הסיבה להתפוצצות בשתיים מהיחידות.
הכור מורכב מחלק פנימי מבטון ומתכת עמיד ללחץ ולכול פגיעה כמעט ומבנה כיסוי קל יותר ועמיד פחות ביחידה אחת פיצוץ העיף את החלק העליון של המיבנה החיצוני. ביחידה שלוש הפיצוץ גרם לנזק משמעותי יותר למיבנה החיצוני.
כעת הפחד הוא מהתכה של הדלק ופריצה של החומר הרדיואקטיבי החוצה. יש גם דאגה מסוימת ממוטות של דלק משומש שמאוכסנים בצמידות וגם הם דורשים קירור.
בהקשר זה נזכרים בצ'רנוויל שהנזק העיקרי של האסון הגרעיני שם הוא כ-7000 מיקרים של סרטן בלוטת התריס בילדים או במי שהיו ילדים בעת האסון. (גם בשנים הקרובות יהיו מקרים נוספים כאלו)

ניתוח של צילום לווין מאת ISIS 

ISIS Statement on Events at Fukushima Daiichi Nuclear Site in Japan

March 15, 2011

עדכון שוטף מ-Nippon Hōsō Kyōkai NHK שרות השידור היפאני



Video streaming by Ustream

מקור נוסף לעדכונים הסוכנות הביין לאומית לאנרגיה אטומית

IAEA Update on Japan Earthquake

כעת עולה הנושא הגרעיני לדיון מחודש חסידיי הגרעין טוענים שבכורים מדור רביעי אין אפשרות להתכה של הליבה גם אם מערכת הקירור מפסיקה לעבוד
כורים  מאחד התכנונים האלו אם וכאשר יפעלו יוכלו גם לטפל בפסולת הגרעינית ולהפוך אותה לבר פחות בעיתי. כמובן כאשר ואם יתחילו לפעול בעולם.

Nuclear Weapons and 'Fourth Generation' Nuclear Power | Energy Bulletin

התמונה באדיבות חברת החשמל של טוקיו שהפעילה את הכור בפוקישימה ביפן

המחנה הסביבתי לא מתלהב מכורים גרעיניים אבל יש גם תומכים כמו ג'ימס לוולוק מציא תאורית גייה אשר טוען שהאיום של שינויי האקלים כו גדול שיש להפעיל את האופציה הגרעינית. הבעיה הנוספת של הכורים הוא מחירם אשר לפי גונר מ-INFORSE זאת סיבה מספיקה לוותר עליהם.

UN Reports Thousands of Thyroid Cancers 25 Years After Chernobyl Nuclear Disaster | Europe | English

Jim Brooke | Moscow  | VOANews  February 28, 2011

תקלה בגז מים טטיס: השר לנדאו: "שלא נתעורר למציאות נטולת גז" על העלות של תחנה דו דלקית באשקלון לעומת מחזור משולב

תוקנה התקלה בים תטיס

מחברת נובל אנרג'י התקלה תוקנה ואספקת הגז תחודש. התקלה אירעה אחרי הפסקה יזומה של הזרמת גז בעקבות עבודות תחזוקה, ומקורה כנראה במערכת המיחשוב. שר התשתיות קורא לראש הממשלה לקיים דיון דחוף, לאישור הקמת תחנת הכוח הדו-דלקית באשקלון

תני גולדשטיין  ynet 5.3.11
"אני קורא לראש הממשלה לקיים דיון דחוף, במסגרתו תאושר הקמת תחנת הכוח הדו-דלקית באשקלון במסלול ירוק ומהיר. אני דורש מראש הממשלה לקחת אחריות ולדאוג לכך שמשרד האוצר והעומד בראשו יסירו ת החסמים לקידום פיתוח פרוייקט 'תמר'. העדפת רווחים כלכליים לטווח הארוך, על פני צרכי האנרגיה המיידים, גורמת למשק לשלם מחירי עתק במונחי סביבה וכלכלה כבר היום"

עד כאן שר התשתיות

כעת ישראל יכולה להיות בבעיה מידית אם אין גז אפשר לייצר חשמל באמצעות סולר יותר מזהם אבל בעת חרום אין בררה. כמה סולר יש בארץ?  

אנני יודע מה הרזרבות הסולר של חברת החשמל אבל כפי שהזכרתי בפוסט קודם אין לישראל רזרבות כלליות של דלק בניגוד למדינות האיחוד הארופי ולמדינות החברות ב-IEA אשר מחזיקות במינימום רזרבות של שלושה חדשים.

כעת כמה זמן יקח לבנות תחנה דו דילקיתבאשקלון? בארופה מדובר על 4 שנים כניראה שבישראל לא יקח הרבה פחות זמן ): .

הגז מתמר יוכל להגיע בעוד שנתיים במיקרה הטוב. הגז מתמר יוכל להגיע בעוד שנתיים במיקרה הטוב. לכן הפחרון המידי יחסית הוא פיתוח מאגר נועה הסמוך  למארי-B שניתן לעשותו תוך כשנה. ולדרוש מהזכיניות לפתחו מידית לפי חוק הנפט. ובמידה ולא יפעלו כנידרש לקחת את הזיכיון בחזרה. כנ"ל אם יטענו שאין כדאיות כלכלית לפיתוח.

אם שר התשתיות עוזי לנדאו רוצה לשפר מהר את הביטחון האנרגטי זאת הדרך ולא תחנה שתקום במיקרה הטוב בעוד ארבע שנים.

במקביל ניתן להתחיל לטפל ביצירת מאגרי דלק אסטרטגיים כפי שנעשה בעבר ולהמשיך בטיפול במסוף לקליטת גז נוזלי LNG

לפי מקורותי במשרד התשתיות התחנה אמורה לעבוד על גז ולהשתמש בפחם רק לגיבויי. לא מפתיע בהתחשב שכיום יותר זול לייצר חשמל מגז  מאשר מפחם.

כעת חשבון קצר (back of the envelope)

הנצילות של תחנה סופר קרטית היא עד 45% במיקרה הטוב (וכנראה שאפילו פחות ביחוד לחוף הים החם שלנו ו~42% יותר ראלי) הנצילות של מחזור משולב על גז (מחז"ם) יכולה לעבור את ה-60% (ל-GE וסימנס יש מערכות כאלו למכירה). לכן כדיי להפיק את אותה כמות חשמל יש צורך בשליש יותר גז לפחות.
לפי הדוח התקופתי של חברת החשמל לישראל (חחי) בשנת 2009  הפעילה חחי 8 יחידות של מחז"מים בחמישה אתרים בהספק מותקן של 2,848
הופקו ע"י המחזמים 10,180 מיליון קוט"ש
ולשם כך השתמשו ב-1,241 אלף טון גז טבעי (חלק מהנתונים מהדוח הסטטיסטי ל-209 של חחי)
באשקלון מדובר על יחידה נוספת של 1260MV אם נניח זמן הפעלה דומה למחזמי"ם כיום נוכל להעריך בגדול את צריכת הגז של התחנה החדשה כמחז"ם.
1260/2,848 = X/1,241 לכן צריכת הגז של התחנה החדשה כמחז"מ תהיה בסביבות 540 אלף טון גז
אם נשתמש בגז להפעלת תחנה קיטורית סופר קריטית נאלץ להוסיף עוד 1/3 שהם 180 אלף טון

המחיר הממוצע לטון גז שישלמה חברת החשמל היה בשנת 2009 היה 816 ש"ח לטון. ולכן התחנה הדו דילקית המיועדת תעלה עוד 146,000,000 ש"ח או בסביבות 150 מיליון ש"ח עודפים לשנה מעל עלות של מחז"ם
כמובן החישוב הוא מקורב ומוערך בילבד חישוב מדויק צריך להתחשב בדיגמיי התחנה הקיטורית והמחז"ם והתאמתם לטמפטרות העונתיות . ההרכב הגז שעות ההפעלה... 
ל-10 שנים נקבל עלות עודפת של מילייארד וחצי ש"ח.
מחיר תחנה פחמית הוא כ-2 מיליארד דולר
לפי הערכה של DOE/NETL עלות מחז"ם תהיה בסביבות 550 דולר לקילוואט לכן 1260MV יעלו כ-700 מיליון דולר
לכן עלות ההקמה של מחז"ם זולה בכמיליארד דולר מתחנה פחמית. (ללוא תוספת עבור הפיחתה לדו דליקית + גז)
וכעת נשאר לשאול האם ב~5 מיליארדים ניתן להבטיח את אספקת החשמל ברמה דומה לזאת של תחנה פחמית.? כאשר סביר שחלק מההשקעות יתרמו גם לאבטחת ההספקה לשאר התחנות שעובדות על גז יש הצדקה להשקיע מעבר לחמישה מיליארד ש"ח.
צעד ראשון בכיוון עשתה חברת החשמל כאשר סיכמה במכתב כוונות על שרותי אכסון גז במרי B של ים תטיס. 


לסיכום
החישוב לעיל אינו מדויק אם מפרידים בין תחנות סופר קריטיות לאולטרה סופר קריטיות לא ברור לי אם יש בכלל בעולם תחנה סופר קריטית אשר מגיעה ל-45% אחוזיי נצילות ובכל מיקרה ליד הים התיכון החם הנצילות יורדת גם מחז"מים מושפעים לרעה מהטמפרטורה הסביבתית. ולכן אותו מחז"ם יתן תוצאות שונות בישראל ובגרמניה.
אבל בגדול ברור שתחנה דו דלקית באשקלון תעלה מילארדים יותר מאשר מחז"ם. וגם עלות הגז הנוסף תהיה מסדר גודל של מאה מיליון ש"ח לשנה.
ולכן יש לבדוק את האפשרות כיצד להבטיח את אספקת החשמל כאשר היצור מבוסס על מחז"מים. הבטחת כמות משעותי במרי B הקרוב יחסית לחוף היא צעד ראשון. כאשר הוספת מאגר נועה למערכת מוערכת ב-200 מליון דולר (פחות מ-20% מ) ראוי לשקול גם את האפשרות לחברו לחוף ישירות כדיי ליצור כפילות במערכת.
גם את המערכת היבשתית ניתן להכפיל כפי שמשורטט בתוכניות לפיתוח רשת הגז הטבעי. הוספת מסוף גז נוזלי LNG ושמירה על מלאי דלק אסטרטגי יועילו גם כן (באחת הדוחות של חברת החשמל מוזכר מלאי כזה הבעיה שבקצא"א לא שמעו עליו).
יש מקום לבדוק גם הוספת מאגר יבשתי. מאגר של LNG יכול להתגבר על תקלה של מספר שעות כמו התקלה האחרונה. ומאגר תת קרקעי יכול להספיק לזמן רב (אולי במאגר שהופק מימנו גז במידבר יהודה). ובינתיים רצויי לבדוק את האפשרות להפוך גז טבעי לנוזל שניתן לשמור בקלות. טכנולוגיה להפיחת גז לנוזל קיימת ומנוצלת בצורה מיסחרית בעולם ע"י מספר חברות. Gas to liquids -  GTL הגדולשבפרויקטים הוא פרל של של -Shel   Pearl GTL כמובן מתקן כזה יועיל במיוחד לניצול יעיל של הגז בתמר וליויתן כדיי להפוך אותו למוצרים אשר ישאירו יותר כסף ועבודה בארץ לעומת יצוא לחו"ל של גז אשר יועיל להתקף של המחלה ההולנדית.

מקורות

נתניהו לאבו-מאזן: לדון בפיתוח מאגרי הגז בעזה

06/03/2011, לילך ויסמן  עמירם ברקת  גלובס

 

" במאגר נועה יש גז בכמות המסוגלת להשלים את המחסור בגז במקרה שהזרמת הגז המצרי לישראל לא תחודש ועד שתחל הזרמת הגז מתמר. עד כה נמנע שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, מלהורות לבעלי הזכויות בנועה, נובל אנרג'י וקבוצת דלק, לפתח אותו. במשרד התשתיות הסבירו זאת בשיקולים מדיניים, כלומר בצורך לתאם את פיתוח המאגר עם הרשות הפלסטינית."

"במאגר נועה יש, לפי הערכות, כ-7-8 BCM. יש לו יתרון גדול על פני עזה מרין - קרבתו לתשתית ההפקה וההולכה של ים תטיס, המפיקה גז ממאגר מארי-B הסמוך. על פי הערכות, קרבה זו תאפשר להפיק גז מנועה בתוך שנה בלבד מקבלת ההחלטה על כך ובעלות נמוכה - 200 מ' דולר."

 FOSSIL FUEL FIRED POWER GENERATION
Case Studies of Recently Constructed Coal and Gas-Fired Power Plants
IEA 20072

Coal-Fired Power PDF
IEA ETSAP - Technology Brief  E01 – April 2010

GE's H System* power island (H System) is an advanced combined cycle system capable of breaking the 60 percent efficiency barrier integrating the gas turbine, steam turbine, generator and heat recovery steam generator into a seamless system.

Siemens Power Plant SCC5-8000H 1S

Cost and Performance Baseline for Fossil Energy Plants 

DOE/NETL-2007/1281 PDF

חברת החשמל - דוחות כספיים

חברת החשמל - דוחות סטטיסטיים