כמובן מעבר לגז טבעי לא יציל את העולם לבדו ובסופו של דבר צריך לעבור לאנרגיה מתחדשת
בדיוק בכך עסק הקמפיין האחרון של גרינפיס
 |
| פעילי גרינפיס מפגינים בנקודת קבלת גז בעד אנרגיית השמש |
27.6.2013
הסברים של 10,30,60 שניות על יצוא הגז מאת דרור וכותרות נוספות בנושא הגז more natural gas
נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.
הצעה של דרור רשף:
הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.
חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.
=========הסבר ב 60 שניות==================
הייצוא יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. ההכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח, הממשלה מדברת רק על זה. אבל הכנסות אלה דומות עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה.
אלא שיש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) יקרים פי 3-4 ממחיר הגז המקומי וזה יעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. רק בשנה שעברה הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק. כל אחוז שמייצאים יוצר הפסד (הוצאות פחות הכנסות) של .12.5 מיליארד ש"ח.!!! הממשלה רוצה לייצא 40% ולכן הנזק למשק 500 מיליארד ש"ח לפחות.
מסיבה זו כנראה, גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. גם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה. לשמירת הגז בישראל יש גם יתרונות אסטרטגים עצומים, כי מחירי הגז והדלקים בעולם עולים ובגלל שרוב העתודות נמצאות בידי מדינות עויונות.
הממשלה מתעלמת מהחישובים המקצועיים של הארגונים ושל הפקידים שלה עצמה כי מופעל עליה לחץ אטומי מצד הטייקונים. אנרגיה היא מוצר אסטרטגי שבלעדיו טנקים, מחשבים חדרי ניתוח ומפעלים לא יכולים לפעול. אסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.
הצעה של דרור רשף:
הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.
חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.
=========הסבר ב 60 שניות==================
הייצוא יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. ההכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח, הממשלה מדברת רק על זה. אבל הכנסות אלה דומות עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה.
אלא שיש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) יקרים פי 3-4 ממחיר הגז המקומי וזה יעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. רק בשנה שעברה הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק. כל אחוז שמייצאים יוצר הפסד (הוצאות פחות הכנסות) של .12.5 מיליארד ש"ח.!!! הממשלה רוצה לייצא 40% ולכן הנזק למשק 500 מיליארד ש"ח לפחות.
מסיבה זו כנראה, גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. גם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה. לשמירת הגז בישראל יש גם יתרונות אסטרטגים עצומים, כי מחירי הגז והדלקים בעולם עולים ובגלל שרוב העתודות נמצאות בידי מדינות עויונות.
הממשלה מתעלמת מהחישובים המקצועיים של הארגונים ושל הפקידים שלה עצמה כי מופעל עליה לחץ אטומי מצד הטייקונים. אנרגיה היא מוצר אסטרטגי שבלעדיו טנקים, מחשבים חדרי ניתוח ומפעלים לא יכולים לפעול. אסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.
כותרות ממעריב
נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.
הצעה של דרור רשף:
הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.
חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.
=========הסבר ב 60 שניות==================
26.6.2013
bp Statistical Review of World Energy 2013 יצא לאור הסקירה הסטטיסטית לאנרגיה עולמי של bp
Statistical Review of World Energy 2013 - BP
הסקירה של bp היא אחד מהמקורות הכוללים לשימוש והפקת אנרגיה בעולם. במקביל אליו מצויים הדוחות של
(U.S. Energy Information Administration (EIA עם הפרסום International Energy Outlook גישה חפשית
ושל הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה IEA עם הפרסום World Energy Outlook: IEA
מצורפת מצגת מתורגמת של עיקריי הסקירה בנושאי אנרגיה: נפט, גז טבעי, פחם, אנרגיה גרעינית, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה ראשונית ... לפי אזורים שונים בעולם והתפתחות הסטורית.
statistical_review_of_world_energy_2013
24.6.2013
הודעה של פרץ, כותרות בנושא הגז מ"הארץ , TheMarker ואתר ynet
י"א תמוז תשע"ג
19 יוני 2013
הודעה לעיתונות
בהמשך לפוסט
השר פרץ: "ההחלטה היום היא עדות לכך שהכיוון שבו פעלה ועדת צמח היה כיוון שחייב שינוי, כפי שהמלצנו לאורך כל הדרך. טוב שמתחילה מגמה של שינוי, אך הדבר אינו מספק. על פי כל הבדיקות שלנו, הכמות שצריכה להישאר עבור ישראל היא 600 BCM, על מנת לתת מענה למעבר של שימוש בגז טבעי בכלל ענפי המשק – גם לאנרגיה, גם לתעשייה וגם לענף התחבורה. ענף התחבורה אינו מקבל את הכמות הנדרשת על אף שהוא הגורם המזהם העיקרי. אנו עומדים על כך שכמות הגז הטבעי לישראל לא תפחת מ-600 BCM"
24.6.2013 TheMarker
23.6.2013 , TheMarker
22.6.2013
Ganga Flood שיטפונות בגנגס עדכונים ותוספות 30 ליוני
 |
| פסל של שיוה ברישיקש מקור Om Shanti Om yoga center |
 |
| אותו הפסל בעת השיטפון לפני שהוכרע בידיי הגנגס. מקור: Statue of Lord Shiva in Rishikesh Ganga Washed Away Heavy Flood in Uttarakhand - YouTube |
בתקציר הטלויזיה בהמשך מופיע בין השאר פסלו של שיווה מרישיקש שנראה כך לפני השיטפון. למרות ששיווה שמר על החיוך גם כאשר המים הגיעו לכתפיו, בסופו של דבר למרות החיוך אמא גנגה שטפה אותו ממקומו. השטפונות נבעו מגשמי מונסון חזקים באזור.
הגשמים הכבדים גרמו להצפות במקומות נוספים למשל בנהר היאמונה בעוברו בניו דלהי אבל כנראה ללא נפגעים בנפש
 |
| גשר על נהר היאמונה כמעט מוצף בזמנים אחרים הימונה נראה כמגיע לגובה הקרסול בקושי Flooded Yamuna River in Delhi | The Economic Times |
 |
| שיטפון ברישיקש |
חלק משמעותי מהנזק נובע מבניה לא תיקנית באזור המוצף מידיי פעם של הנהרות. אבל חלק מהאזורים המוצפים חורגים מהאזורים שצפויים להיות מוצפים בתדירות של עשרות שנים כגון המישור שעליו בנויה רישיקש בתמונה העם הקייק. או מרכז האסון שבו רואים סלעים בגודל של מכונית שנסחפו בשיטפון לייד המקדש העתיק בקדרנת Kedarnath (יתכן שחלק מהסלעים היו שם קודם רק מכוסים בחול.) המקדש ביתו של שיווה נבנה כנראה במאה ה-8 לפני יותר מאלף שנים
כמו כל תופעה קיצונית קשה לאמר בקלות האם שינויי האקלים מעורב אבל התחזית היא יותר גשמים כבדים ולכן יותר שטפונות. במקרה הספציפי של קדרנת כנראה מעורבים זרם של סחף שמכיל בעיקר מים אבל גם כמוית גדולות של בוץ חול וסלעים שמקורו בגלישת קרקע ובעיקר פריצה של אגם מאחורי מורנה קרחונית
 |
| קדרנת 1880 |
 |
| קדרנת לפני ואחרי מקור Kedarnath Before and After Photos - Times of AP |
חלק מהשטפונות העתידיים ינבעו מאגמים שיצטברו מאוחרי מורנות קרחונייות לאחר הפשרת הקרחונים. וכך כאשר הסכר הטבעי יפרץ טסונאמי הרסני יעוט במורד ההימליה. התופעה ידוע בשם פריצת אגם קרחוני - Glacial lake outburst flood -GLOF . כמובן שנסיגת הקרחונים המואצת בגלל שינויי האקלים/התחממות הגלובלית גורמת ליצירת הרבה אגמים חדשים מועדים לפורענות.
דבר כזה עדיין לא התרחש בממדים קטסטרופיים מספיק בכדיי להגיע לראש החדשות . פריצה של מים שנאגרו מאחוריי סכר קרח התרחשה בבוטן וכמה עשרות נספו באסון. וארוע נוסף ארע בטיבט בשנת 2000 שם הושמדו יותר מ-10,000 בתים. ארועים קטנים יותר קרו גם בשוייץ ובמקומות אחרים בעולם. יש אגמים קרחונים שבו מתקיימת פעילות להנמכת גובה האגם כגון Tsho Rolpa בנפאל אבל ככול הנראה הפעילות לא מכסה את הסיכון הגדל והולך. חסימות יכולות גם להיוצר מגלישות קרקע ומפולות חלקן עקב הפשרת קרח שמחבר סלעים ועפר או עקב גישמי מונסון חזקים מהרגיל כמו השטפונות האחרונים.
דבר כזה עדיין לא התרחש בממדים קטסטרופיים מספיק בכדיי להגיע לראש החדשות . פריצה של מים שנאגרו מאחוריי סכר קרח התרחשה בבוטן וכמה עשרות נספו באסון. וארוע נוסף ארע בטיבט בשנת 2000 שם הושמדו יותר מ-10,000 בתים. ארועים קטנים יותר קרו גם בשוייץ ובמקומות אחרים בעולם. יש אגמים קרחונים שבו מתקיימת פעילות להנמכת גובה האגם כגון Tsho Rolpa בנפאל אבל ככול הנראה הפעילות לא מכסה את הסיכון הגדל והולך. חסימות יכולות גם להיוצר מגלישות קרקע ומפולות חלקן עקב הפשרת קרח שמחבר סלעים ועפר או עקב גישמי מונסון חזקים מהרגיל כמו השטפונות האחרונים.
 |
| האגם הקרחוני טשו רלופה Tsho Rolpa בצד הימני הקרוב ניתן להבחין בתעלה שנחפרה לשם שיחרור מים והנמכת המפלס ומבנה קטן לידה Glacial Lakes and Glacial Lake Outburst Floods in Nepal |
PTI | DEHRADUN, JUNE 22, 2013
1,000 stranded pilgrims sighted in Rambara and Junglechatti areas; 17 foreign tourists rescued from Dharas »
Uttarakhand: 90 rest houses swept away in flash floods, thousands feared dead - Times Of India
Fears Grow of a Himalayan Tsunami as Glaciers Melt | May 27, 2013 TIME.com
אכן התחזית היתה במקומה
Uttarakhand flood: 200 evacuated from Badrinath, evacuation will be completed by evening if weather permits - India - DNA Jun 29, 2013,
Around 4,650 are still reported as missing in the devastating floods that have claimed 842 lives so far, official figures state.
Till now, 1,04,687 persons have been evacuated from different places by road and air
Uttarakhand Floods: Indian Army - The Unsung Heroes - International Business Times
Over 800 people have been reported dead in the floods
Uttarakhand floods: death toll may cross 10,000, says state assembly speaker - Hindustan Times
Uttarakhand assembly speaker Govind Singh Kunjwal on Saturday triggered a fresh controversy by stating that the number of the dead post-disaster could cross the 10,000 mark.
The official figures projected by the state government, however, put the death count at 1,000.
"No one can give the exact death count but after travelling to different disaster affected areas and information gathered from victims and other locals of the area I could say that death toll is around 10,000," said Kunjuwal.
Glacial Lake Outburst Floods in Nepal and Switzerland - New Threats Due to Climate Chang PDF
Fears Grow of a Himalayan Tsunami as Glaciers Melt | May 27, 2013 TIME.com
אכן התחזית היתה במקומה
Uttarakhand flood: 200 evacuated from Badrinath, evacuation will be completed by evening if weather permits - India - DNA Jun 29, 2013,
Around 4,650 are still reported as missing in the devastating floods that have claimed 842 lives so far, official figures state.
Till now, 1,04,687 persons have been evacuated from different places by road and air
Uttarakhand Floods: Indian Army - The Unsung Heroes - International Business Times
Over 800 people have been reported dead in the floods
Uttarakhand floods: death toll may cross 10,000, says state assembly speaker - Hindustan Times
Uttarakhand assembly speaker Govind Singh Kunjwal on Saturday triggered a fresh controversy by stating that the number of the dead post-disaster could cross the 10,000 mark.
The official figures projected by the state government, however, put the death count at 1,000.
"No one can give the exact death count but after travelling to different disaster affected areas and information gathered from victims and other locals of the area I could say that death toll is around 10,000," said Kunjuwal.
The missing figure was given out by Uttarakhand chief secretary Subhash Kumar, who said, "The objective is to bring out the truth about the missing number of people so that their near and dear ones are not kept in the dark." With aerial surveys unable to spot survivors any more, the worst is feared about the missing.
....
The implication of the rescue operations being wound up is rather grim - it means that the hope of finding thousands of the missing is possibly fading. With bodies now being found hundreds of miles downstream in the Ganga and Yamuna (some were said to have been found in Allahabad, which is over 1,000 km downstream), the possibility of having a firm casualty figure seems remote.
 |
| קדרנת לפני ואחרי תמונת לווין מקור Indian Space Research Organisation facebook |
Fears rise of huge outburst flooding in the Himalayas as glaciers melt due to climate change
Suzanne Goldenberg at Imja Lake, Nepal 10 October 2011
Glacial Lake Outburst Floods in Nepal and Switzerland - New Threats Due to Climate Chang PDF
Britta Horstmann Germanwatch 2004
Pallava Bagla in New Delhi for National Geographic News - May 7, 2002
As glaciers melt in Himalayas, new lakes crop up - The Hindu
MALLIKARJUN HYDERABAD, February 6, 2013
As glaciers melt in Himalayas, new lakes crop up - The Hindu
MALLIKARJUN HYDERABAD, February 6, 2013
חע
 |
| מפת אגמים מסוכנים בבוטאן מקור Global Warming Triggers Glacial Lakes Flood Threat | GRID-Arendal - Press releases |
17.6.2013
דחוף! כתבו דואל לחברי הכנסת למניעת הפגיעה בתוכנית הפחתת הפליטות של גזי החממה IL Climate Plan
כותבים לחברי הכנסת:
שמרו על התכנית להפחתת הפליטות בחיים!
בשבוע הבא הכנסת תדון באישור התקציב. בין שלל הגזרות, מתחבאת גם אחת שרובנו לא שמענו עליה: הקפאת תכנית הפחתת גזי החממה לשלוש שנים. בהקפאת התכנית נפסיד כולנו הפסד משולש: גם נפסיד השקעות גדולות בהתייעלות וחדשנות ובבנייה ירוקה– שאמורות להפחית את יוקר המחיה; גם לא נפחית בזיהום האוויר ובפליטת גזי החממה שהם הגורם להתחממות כדור הארץ; וגם נפגע במעמדנו בעולם עקב אי עמידה בהתחייבויות.
התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה התקבלה בהחלטת הממשלה בשנת 2010, ותוקצבה ב-2.2 מליארד שקלים עד 2020 כדי לעזור לישראל לעמוד בהתחייבות הבינלאומית שלה להפחית 20% מהגידול הצפוי בגזי החממה בתחומה. כל הצעדים שננקטו במסגרת התוכנית נבחרו על ידי משרד האוצר לפי הכדאיות הכלכלית שלהם.
בשנתיים הראשונות ליישום התכנית הושקעו מאות מליוני שקלים בפרויקטים של חיסכון בחשמל והתייעלות אנרגטית (למשל, מבצעי החלפה וסבסוד של מקררים במגזר הפרטי, ופרויקטים רבים ושונים להתייעלות בתעשייה, ברשויות המקומיות ובמבני ציבור). השקעות אלה לא רק מפחיתות גזי חממה, אלא גם מפחיתות זיהום אוויר ותחלואה, יוצרות מקומות עבודה חדשים והשקעות בתשתיות בפריפריה ומפחיתות בעלות המחיה! המבצע הנוכחי של משרד האנרגיה והמים להחלפת מזגנים ביתיים לבדו אמור להוביל לחסכון של כ-700 שקלים בחשבון החשמל השנתי של משפחה ממוצעת שהשתתפה במבצע.
הקפאת התוכנית היא חיסול התוכנית. עיזרו לנו לשמור על התוכנית בחיים, שילחו עכשיו מייל לחברי הכנסת והסבירו להם מה המשמעות של חיסול התכנית הלאומית להפחתת גזי חממה – שיש לה תועלות רבות הרבה מעבר להפחתת גזי החממה בלבד.
ההתחיבות של ישראל היתה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל. בדרך כלל התוצאה תהיה יותר גרועה מהתחיבות להפחתה אמיתית. ביחוד שתרחיש עסקים כרגיל גמיש ונתון לכל מיניי הנחות. אבל עקב גילויי הגז ישראל תפחית פליטות בכול מקרה. אבל מכוון שגילויי הגז אינו נובע מתוכנית להפחתת פליטות הריי כל הפחתה עקב המעבר לגז היא חלק מעסקים כרגיל.
ההתחיבות של ישראל היתה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל. בדרך כלל התוצאה תהיה יותר גרועה מהתחיבות להפחתה אמיתית. ביחוד שתרחיש עסקים כרגיל גמיש ונתון לכל מיניי הנחות. אבל עקב גילויי הגז ישראל תפחית פליטות בכול מקרה. אבל מכוון שגילויי הגז אינו נובע מתוכנית להפחתת פליטות הריי כל הפחתה עקב המעבר לגז היא חלק מעסקים כרגיל.
לנוחותכם – נוסח מוצע בדף של ארגוני הסביבה בארץ - 350
5.6.2013
הפרוטוקולים של ועדת צמח – לא מצונזרים ומקורות נוספים Natural Gas Inter-ministerial Committee
הפרוטוקולים של ועדת צמח - לא מצונזרים | מנוקים מההשחרות
ע"י שלטון ההמון מניפסט למאה ה-21: ספר על דמוקרטיה ישירה מאת ולצר ואלכסנדר
ע"י שלטון ההמון מניפסט למאה ה-21: ספר על דמוקרטיה ישירה מאת ולצר ואלכסנדר
 |
|
מאת: מערכת תשתיותפורסם ביום: 5 ביוני 2013
|
שאלות ותשובות על ייצוא הגז הביקורת המקיפה ביותר על יצוא הגז
מאת העמותה לכלכלה בת קיימא , מרץ 2013. (דרור רשף וחובריו ?)
וועדת צמח – אקו-ויקי פחות מפורט אבל מלא קישורים מועילים
וועדת צמח – אקו-ויקי פחות מפורט אבל מלא קישורים מועילים
הגז הישראלי לישראלים - לא לייצוא הגז gas4israel.org
שאלות ותשובות בנושא הגז הטבעי
זה אני או תשובה - שומרים את הגז הישראלי בארץ בפיסבוק
שאלות ותשובות בנושא הגז הטבעי
זה אני או תשובה - שומרים את הגז הישראלי בארץ בפיסבוק
מאבק הגז - קבוצת הפעילים בפיסבוק
הווועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל - משרד האנרגיה והמים הדף של ועדת צמח
תחילת הדף וההמלצות.
הוועדה הבינמשרדית לבחינת נושא משק הגז הטבעי בישראל ופיתוחו העתידי, מונתה על ידי ראש הממשלה ושר האנרגיה והמים.
בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי שלחופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים ניכרים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי במדיניות שתינקט לגביי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. הוועדה הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל.
המלצות הוועדה 12.9.2012:
דו"ח הוועדה pdf וכן כול שאר המסמכים מהועדה
עיקרי המלצות הוועדה 29.8.2012:
|
pdf
|
|
|
עמדת המשרד להגנת הסביבה - המלצות הוועדה לבחינת מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי .pdf 21 ספטמבר1121
מהעתונות
מאת: מערכת תשתיות פורסם ביום: 5 ביוני 2013
05/06/2013 | אירית אוליצקי
|
05/06/13
|
|
|
10:14
|
|
|
אירית אוליצקי, פורבס
|
השר להגנת הסביבה בדיון השני של ועדת הכלכלה בנושא יצוא הגז: "מציעים כי העתודות שיישמרו בישראל יעמדו על לפחות 600 BCM גז טבעי" ■ יו"ר הוועדה אבישי ברוורמן: "ההכרעה בנושא צריכה ליפול בכנסת - ולא בממשלה"05/06/2013, 09:38שירות גלובס
עוד מגלובס גז טבעי קידוח לוויתן ועדת צמח
ליאור גוטמן 05.06.13 כלכליסט
מה בחרה המדינה למחוק מהפרוטוקולים של ועדת צמח
שאול אמסטרדמסקי כלכליסט 05.06.13
הפרוטוקולים של ועדת צמח חושפים: חברות הגז הצהירו כי יסתפקו ביצוא של 350 BCM - הוועדה אישרה להם 500 BCM ■ צמח בוועדה: "לא יודעים לחזות בוודאות את הביקושים. זה ניחוש"
מאת: אבי בר-אלי 05.06.2013
|
4.6.2013
משרד האוצר נגד הסביבה מאמר של אלון טל ב"הארץ" mof.gov.il v environment
- אלון טל
- 02.06.2013 דעות הארץ
לחוקי ההסדרים לדורותיהם תכונה מגונה של קידום יוזמות הרסניות לסביבה וחיסול מיזמים אקולוגיים ברוכים, באמצעות מחטפי חקיקה. גם השנה משרד האוצר לא מחמיץ את ההזדמנות. הפעם עומדים על הכוונת המאמצים, שהבשילו אחרי שנים, לשפר את ההתייעלות האנרגטית. מחר, בדיון מיוחד לרגל יום הסביבה הבינלאומי, יבחנו ועדות הכנסת את הסוגיה. יש לקוות שבניגוד לעמדת הממשלה, הכנסת תתעורר, תדחה את הסעיפים בחוק ההסדרים שנועדו להכשיל את היוזמות הסביבתיות, ותדרוש להגביר את המאבק להפחתת הפגיעה בסביבה.
כאשר שיגרה ממשלת ישראל משלחת גדולה לוועידת האקלים בקופנהגן בסוף 2009, הכריז ראש המשלחת, הנשיא שמעון פרס, לפני כל העולם, שמדינת ישראל תצטרף סוף סוף להתגייסות הגלובלית למען הפחתת גזי החממה והשפעתם על שינויי האקלים. ההתחייבות הפומבית כללה צמצום של 20% בפליטות גזי החממה עד 2020. ישראל אף גיבתה את ההבטחה בתוכנית פעולה לצמצום הפליטות באמצעות חיסכון אנרגטי. צעדים אלה, בין היתר, שיכנעו את המדינות החברות בארגון ה-OECD, שישראל מוכנה לגלות אחריות ביחסה לסביבה הגלובלית – כיאה למדינה מפותחת. דלתות המועדון נפתחו לפנינו כחצי שנה לאחר מכן.
אלא שלפתע החליט משרד האוצר לחזור לקוצר הראייה המסורתי שלו, והגניב לחוק ההסדרים סעיפים הדוחים בשלוש שנים את אותן יוזמות שיאפשרו למדינת ישראל להתחיל להתמודד עם משבר האקלים העולמי. משרד האוצר שכח, כנראה, שאותם צעדים נבחרו לא רק בגלל התועלת הסביבתית שלהם, אלא גם בגלל יתרונותיהם הכלכליים והחברתיים.
עוד כתבות בנושא מהארץ
בין החלופות הקיימות להפחתת פליטות גזי החממה יש קבוצה גדולה המכונה צעדים "ללא חרטה" (No Regrets), שגם מיטיבים עם הסביבה וגם חוסכים כסף. מדינת ישראל אימצה שלוש יוזמות חשובות כאלה, אך הן עלולות להימחק אם הכנסת לא תדחה את הסעיפים הנוגעים להן בחוק ההסדרים.
היוזמה הראשונה שעלולה להיפגע מחוק ההסדרים היא הפרויקט של סבסוד החלפתם של מכשירי חשמל ישנים ובזבזניים בחדשים ויעילים. במסגרת היוזמה הוחלפו כבר כ-50 אלף מקררים ישנים שזללו חשמל רב, ובמקומם נרכשו מקררים הצורכים כרבע מכמות החשמל. התוכנית תוכננה מתוך שיקולים חברתיים, כך שהשכבות החלשות זכו ליותר סבסוד. לנוכח העלייה בתעריפי החשמל, מכשירים בזבזנים מגדילים את עלות השימוש השוטף דווקא בקרב השכבות המתקשות לשלם חשבון חשמל רגיל, ובוודאי כאשר הוא מנופח כתוצאה מעבודתם של מזגן או מקרר ישנים.
יוזמה נוספת היא התקציב שנועד לממן פרויקטים ספציפיים ברשויות מקומיות ובגופים אחרים, שתכליתם לגרום להתייעלות אנרגטית ולחיסכון משמעותי בחשמל. הקריטריונים למימון נותנים עדיפות לטכנולוגיות ישראליות חדשות – דבר שיאפשר להן להוכיח את עצמן ולהתבסס. לצד המעבר לחיסכון בחשמל, קיים בונוס של חיזוק יזמות הטכנולוגיה הירוקה על כל המשתמע מכך מבחינת תעסוקה ויצוא עתידי. עד כה היו אמורים להגיע להשקעות הללו מענקים בסך של כ-150 מיליון שקל. חוק ההסדרים גוזר גזר דין מוות על המיזמים הללו.
הנפגע השלישי הוא הבנייה הירוקה. בניינים - הן למגורים והן למסחר - אחראיים על יותר מחמישים אחוז מצריכת החשמל. חלק ניכר מן הבנייה ההיסטורית בישראל נעשה מתוך אילוצי זמן ותקציב. כתוצאה מכך, ציבור גדול בישראל ממשיך לעבוד ולהתגורר בבניינים נטולי בידוד מינימלי, או מרכיבים החוסכים הרבה מאוד אנרגיה בקירור ובחימום. מדינות רבות הבינו את הכדאיות הכלכלית שבשדרוגם של בניינים ישנים – כאשר ההשקעה חוזרת למשקיעים בתוך שנים מעטות, בזכות צריכת חשמל שצומצמה. הוקמו קרנות ממשלתיות במטרה לסייע לציבור לבצע את התיקונים הדרושים – תיקונים שגם מייצרים מקומות עבודה וגם חוסכים למשק האנרגיה חשמל. הבנייה הירוקה נחוצה ביותר לישראל, אך כנראה שהרפורמה הזאת לא תתרחש אם חוק ההסדרים יעבור.
החוק מבטל גם את כל תקנות הבנייה שיקטינו את העלויות שלה. כתוצאה מכך תשתרך ישראל מאחורי מדינות מפותחות בכל הנוגע לחיסכון באנרגיה ובריאות הדיירים. הרי בנייה ירוקה היא אמנם יותר יקרה באחוזים בודדים – אך היא משתלמת מבחינה כלכלית. אותה יכולת לראות ולתכנן לטווח ארוך דרושה גם על מנת לקדם את האנרגיה הסולרית.
התייעלות אנרגטית עשויה להוביל להפחתת השימוש בחשמל גם כאשר האוכלוסייה גדלה ב–1.8% לשנה. במקום לבזבז כסף בחו”ל על קניית דלקים מיובאים, אפשר להשאירו בכיסם של אזרחי ישראל באמצעות מעבר לשימוש במכשירי חשמל יעילים ובמבנים מבודדים.
בבואה לבחון את חוק ההסדרים תצטרך הכנסת להחליט אם היא רוצה לזלזל בהתחייבויות של ישראל לקהילה הבינלאומית ולהמשיך לתרום למשבר שגורם להתחממות כדור הארץ, למרות העובדה שבהשקעה צנועה יחסית אפשר גם לנהוג באחריות סביבתית וגם לחסוך כסף.
פרופ' טל הוא יו"ר "התנועה הירוקה" ומיסד אדם טבע דין ומכון הערבה
הירשם ל-
רשומות (Atom)