4.6.2013

משרד האוצר נגד הסביבה מאמר של אלון טל ב"הארץ" mof.gov.il v environment


 לחוקי ההסדרים לדורותיהם תכונה מגונה של קידום יוזמות הרסניות לסביבה וחיסול מיזמים אקולוגיים ברוכים, באמצעות מחטפי חקיקה. גם השנה משרד האוצר לא מחמיץ את ההזדמנות. הפעם עומדים על הכוונת המאמצים, שהבשילו אחרי שנים, לשפר את ההתייעלות האנרגטית. מחר, בדיון מיוחד לרגל יום הסביבה הבינלאומי, יבחנו ועדות הכנסת את הסוגיה. יש לקוות שבניגוד לעמדת הממשלה, הכנסת תתעורר, תדחה את הסעיפים בחוק ההסדרים שנועדו להכשיל את היוזמות הסביבתיות, ותדרוש להגביר את המאבק להפחתת הפגיעה בסביבה.

 כאשר שיגרה ממשלת ישראל משלחת גדולה לוועידת האקלים בקופנהגן בסוף 2009, הכריז ראש המשלחת, הנשיא שמעון פרס, לפני כל העולם, שמדינת ישראל תצטרף סוף סוף להתגייסות הגלובלית למען הפחתת גזי החממה והשפעתם על שינויי האקלים. ההתחייבות הפומבית כללה צמצום של 20% בפליטות גזי החממה עד 2020. ישראל אף גיבתה את ההבטחה בתוכנית פעולה לצמצום הפליטות באמצעות חיסכון אנרגטי. צעדים אלה, בין היתר, שיכנעו את המדינות החברות בארגון ה-OECD, שישראל מוכנה לגלות אחריות ביחסה לסביבה הגלובלית – כיאה למדינה מפותחת. דלתות המועדון נפתחו לפנינו כחצי שנה לאחר מכן.

 אלא שלפתע החליט משרד האוצר לחזור לקוצר הראייה המסורתי שלו, והגניב לחוק ההסדרים סעיפים הדוחים בשלוש שנים את אותן יוזמות שיאפשרו למדינת ישראל להתחיל להתמודד עם משבר האקלים העולמי. משרד האוצר שכח, כנראה, שאותם צעדים נבחרו לא רק בגלל התועלת הסביבתית שלהם, אלא גם בגלל יתרונותיהם הכלכליים והחברתיים.

עוד כתבות בנושא מהארץ

 בין החלופות הקיימות להפחתת פליטות גזי החממה יש קבוצה גדולה המכונה צעדים "ללא חרטה" (No Regrets), שגם מיטיבים עם הסביבה וגם חוסכים כסף. מדינת ישראל אימצה שלוש יוזמות חשובות כאלה, אך הן עלולות להימחק אם הכנסת לא תדחה את הסעיפים הנוגעים להן בחוק ההסדרים.

 היוזמה הראשונה שעלולה להיפגע מחוק ההסדרים היא הפרויקט של סבסוד החלפתם של מכשירי חשמל ישנים ובזבזניים בחדשים ויעילים. במסגרת היוזמה הוחלפו כבר כ-50 אלף מקררים ישנים שזללו חשמל רב, ובמקומם נרכשו מקררים הצורכים כרבע מכמות החשמל. התוכנית תוכננה מתוך שיקולים חברתיים, כך שהשכבות החלשות זכו ליותר סבסוד. לנוכח העלייה בתעריפי החשמל, מכשירים בזבזנים מגדילים את עלות השימוש השוטף דווקא בקרב השכבות המתקשות לשלם חשבון חשמל רגיל, ובוודאי כאשר הוא מנופח כתוצאה מעבודתם של מזגן או מקרר ישנים.

 יוזמה נוספת היא התקציב שנועד לממן פרויקטים ספציפיים ברשויות מקומיות ובגופים אחרים, שתכליתם לגרום להתייעלות אנרגטית ולחיסכון משמעותי בחשמל. הקריטריונים למימון נותנים עדיפות לטכנולוגיות ישראליות חדשות – דבר שיאפשר להן להוכיח את עצמן ולהתבסס. לצד המעבר לחיסכון בחשמל, קיים בונוס של חיזוק יזמות הטכנולוגיה הירוקה על כל המשתמע מכך מבחינת תעסוקה ויצוא עתידי. עד כה היו אמורים להגיע להשקעות הללו מענקים בסך של כ-150 מיליון שקל. חוק ההסדרים גוזר גזר דין מוות על המיזמים הללו.

 הנפגע השלישי הוא הבנייה הירוקה. בניינים - הן למגורים והן למסחר - אחראיים על יותר מחמישים אחוז מצריכת החשמל. חלק ניכר מן הבנייה ההיסטורית בישראל נעשה מתוך אילוצי זמן ותקציב. כתוצאה מכך, ציבור גדול בישראל ממשיך לעבוד ולהתגורר בבניינים נטולי בידוד מינימלי, או מרכיבים החוסכים הרבה מאוד אנרגיה בקירור ובחימום. מדינות רבות הבינו את הכדאיות הכלכלית שבשדרוגם של בניינים ישנים – כאשר ההשקעה חוזרת למשקיעים בתוך שנים מעטות, בזכות צריכת חשמל שצומצמה. הוקמו קרנות ממשלתיות במטרה לסייע לציבור לבצע את התיקונים הדרושים – תיקונים שגם מייצרים מקומות עבודה וגם חוסכים למשק האנרגיה חשמל. הבנייה הירוקה נחוצה ביותר לישראל, אך כנראה שהרפורמה הזאת לא תתרחש אם חוק ההסדרים יעבור.


 החוק מבטל גם את כל תקנות הבנייה שיקטינו את העלויות שלה. כתוצאה מכך תשתרך ישראל מאחורי מדינות מפותחות בכל הנוגע לחיסכון באנרגיה ובריאות הדיירים. הרי בנייה ירוקה היא אמנם יותר יקרה באחוזים בודדים – אך היא משתלמת מבחינה כלכלית. אותה יכולת לראות ולתכנן לטווח ארוך דרושה גם על מנת לקדם את האנרגיה הסולרית.

 התייעלות אנרגטית עשויה להוביל להפחתת השימוש בחשמל גם כאשר האוכלוסייה גדלה ב–1.8% לשנה. במקום לבזבז כסף בחו”ל על קניית דלקים מיובאים, אפשר להשאירו בכיסם של אזרחי ישראל באמצעות מעבר לשימוש במכשירי חשמל יעילים ובמבנים מבודדים.

 בבואה לבחון את חוק ההסדרים תצטרך הכנסת להחליט אם היא רוצה לזלזל בהתחייבויות של ישראל לקהילה הבינלאומית ולהמשיך לתרום למשבר שגורם להתחממות כדור הארץ, למרות העובדה שבהשקעה צנועה יחסית אפשר גם לנהוג באחריות סביבתית וגם לחסוך כסף.

 פרופ' טל הוא יו"ר "התנועה הירוקה" ומיסד אדם טבע דין ומכון הערבה

אין תגובות:

פרסום תגובה