סקופ הטמפרטורה העולמית בירידה מאז 2010 (כמובן שלא)

הטמפרטורות בשנת 2011

סקופ הטמפרטורה העולמית בירידה מאז 2010 (כמובן שלא)

השתנות הטמפרטורה העולמית לפי שנים בירוק תחום השגיאה באדום ממוצע 5 שנתי
מקור Global Temperature in 2011, Trends, and Prospects -GISS

אנימציה של השתנות הטמפרטורה העולמית 1880-2011 אדומים טמפרטורה מעל הממוצע של 1951-1980 כחול טמפ' נמוכה מהממוצע.

מקור: נאסא גודארד

Data source: NASA Goddard Institute for Space Studies. Visualization credit: NASA Goddard Space Flight Center Scientific Visualization Studio NASA Finds 2011 Ninth Warmest Year on Record

תרשימים ועוד על האל ניניו , לה ניניה או אנסו בפוסט קודם

אבל 2011 אכן היתה קרירה יחסית. שלושת המקורות המפורסמים לטמפרטורה הגובלית NASA GISS, NOAA

 ו-  Met office/.CRU נותנים תוצאה קצת שונה. אצל NASA GISS שנת 2011 היתה ההתשיעית בדרוג השנים החמות ביותר  ואצל CRU השנה ה-11  . לפי הארגון הטאורולוגי העולמי שאינו מחשב את הטמפרטורה לבדו  2011 היתה העשירית בדרוג השנים החמות ביותר.  ולכן אפשר לטעון שהכדור מתקרר לחשב את ירידת הטמפרטורה מהשנה שעברה ולאיים בתקופת קרח נוספת תוך עשור או שנים. אבל המצב אינו כו פשוט משום שרוב 2010 וכל 2011 היו שנות לה ניניה. לפנ מספר פוסטים הסברתי בקצרה את המחזןר ֿשל אל נינה לה ניניו. אמנם התופעה אינה מסודרת והרמונית אלא כאוטית אבל בגדול היא חוזרת מידי פעם לאותו המצב. במצב לה ניניה מים חמים ממזרח האוקינום השקט נאספים בכיון של אינדונזיה ואוסטרליה ומידי פעם הגבעה של המים החמים זןרמת בחזרה לכיון אמריקה כאשר זה קורה א. הטמפרטורה העולמית הממוצעת של פני הים עולה משום שמרחבי האוקינוס  הקרירים ממערב לאמריקה מתכסים במים חמימים וב. מיכוון שאוקינוסים חמים יותר בעזרת האטמוספירה כול העולם מתחמם. לכן כאשר 2011 היתה שנה קרירה יותר לא ברור האם היא באמת קרירה יותר או שאולי מדובר רק במצב לה ניניה ואילו המצב היה נורמלי לא הינו רואים התקררות?  
להמשך הפוסט >>>

עשרת ארועי מזג האויר הגלובליים החשובים ביותר ב-2011

עשרת ארועי מזג האויר הגלובליים החשובים ביותר ב-2011

מאת ג'ף מסטרס - מחתרת מזג האויר wunderground.com

Top 10 Global Weather Events of 2011

by Jeff Masters, cross-posted from WunderBlog

 [After the publication of the article the  AON Benfield’s 2011 released and I up dated some of the numbers, I change also the original pic for the Brazil flood with video Eyal. 
 Thanks to Jeff for the permission to publish the post here ]

.[ לאחר הפרסום המקורי של המאמר יצא הדוח השנתי של  AON Benfield ובעיקבותיו עדכנתי כמה ממספרי ההרוגים, מספר הנספים והנעדרים מהפיליפינים עודכן מהפרסום הממשלתי]

מתקפה יוצרת דופן של 32 ארועי מזג אויר קיצוניים  בשנת 2001 אשר עלו לפחות ביליון דולר. בחמש אומות זה האסון הטבעי  היקר ביותר שארע - תאילנד, אוסטרליה, קולןמביה, סרילנקה קמבודיה .  לפי הדוח מנובמבר של חברת הביטוח AON Benfield ארה"ב נפגעה מלא פחות מ-17 ארועים כאלו המספר הרשמי של מרכז המידע האקלימי של NOAA הוא רק 12 אבל הוא צפוי לעלות כאשר נזקים נוספים יחושבו. בברזיל ארע אסון הטבע הקטלני ביותר מעולם כאשר בגלישות קרקע והשטפונות נספו 903 נפשות. והפיליפנים סבלו מהשיטפון השני בקטלניותו מא ומעולם, כאשר בסופה הטרופית וואשי Washi נספו 1200 איש בדצמבר. היה קשה לבחור את 10 הארועים החשובים מהרשימה המרשימה הזאת של המועמדים, ורימיתי קצת כאשר נתתי את המקום העשרי לשני ארועים, אז 11 הארועים הם הרשימה שלי. הרשימה שלי של ארועי מזזג האויר החשובים ביותר התבססה על השפעה שלהם על החברה ועל חשיבות מטאורולוגית. הערכות הנזק ומספר הנספים נלקחו בעיקר מדוח הקטסטרופות מנובמבר של AON Benfield [בינתיים יצא הדוח השנתי ויתכן שאעדכן חלק מהמספרים המתרגם], ונתוני נזק ותמותה מאסונות בשנים קודמות נלקחו מהמרכז למחקר מגפות ואסונות (CRED.).    הנה הרשימה של ה-top ten לשנה זאת. כללתי קישורים לכמה מהפוסטים שלי שנכתבו בזמן האסון. 

הסופות הקטלניות ביותר בשנת 2011

הסופות וארועי אקלים ומזג אויר שגרמו לנזקים כלכליים של יותר מביליון דולר

1) הבצורת והרעב במזרח אפריקה: יותר מ-30,000 נספים.  [לשם השוואה רעידת האדמה והצונאמי ביפאן גבו פחות מ-16,000 קורבנות AON]

אסון הטבע הקטלני של 2011 קיבל מעט כותרות - הבצורת במזרח אפריקה בסומליה, קניה ואתיופיה. ב-30 ליולי, האו"ם הכריז באופן רשמי על רעב בשני אזורים של דרום סומליה, הפעם הראשונה מזה כמעט 30 שנה שרעב הוכרז ע"י האו"ם.כנראה שכמעט 30,000 ילדים מתחת לגיל 5 מתו מתת תזונה בסומליה במשך הקיץ האחרון, והמספר הכולל של הניספים ללא ספק גדול במידה רבה. במזרח אפריקה יש שתי עונות גשם-ראשית "גשמים ארוכים" של מרץ - יוני "והגשמים הקצרים" אוטובר - נובמבר. "הגשמים הקצרים" אכזבו בסתיו 2010 ואז גם "הגשמים הארוכים" באביב 2011 אכזבו, התוצאה היא אחת מהבצורות הקשות שנרשמו בהסטוריה. הבצורת של 2010-2011 יחד עם הבצורות של 1983-1984 ו-1999-2000 הן שלושת הבצורות המשמעותיות ביותר ב-60 השנה האחרונות. זו היתה התקופה של 12 חדשים היבשה ביותר ברשומות עבור מקומות מסוימים במזרח אפריקה. הערכות נזקים מהבצורות עדיין לא פורסמו, אבל זה לא יהיה מפתיע אם הבצורת של 2011 היתה אסון הטבע היקר ביותר עבור סומליה, אתיופיה וקניה.

December 20 post: Deadliest weather disaster of 2011: the East African drought

תמונה 1. ילדים ממלאים מים בברז שהותקן ע"י הועדה הביין לאומית להצלה (IRC) בכפר דארסלאם שבמרכז סומליה קרדיט לתמונה IRC

2) השטפונות בתאילנד

גשמי מונסון כבדים וציקלון טרופי מיולי עד אוטובר, מחוזקים בתנאי לה ניניה [אל ניניו ולה ניניה], גרמו לשטפונות חסריי תקדים שנספו בהם יותר מ-790 אנשים וגרמו לאסון הטבע היקר ביותר בהסטוריה של תאילנד. הנזקים מוערכים הם כ-45 ביליון דולר לפי AON Benfield. זה 18% מהתמ"ג של תאילנד. סופת ההוריקן קטרינה עלתה לארצות הברית 0.7% מהתמ"ג, לכן השטפונות בתאילנד יכולים להחשב גרועים פי 25 מקטרינה עבור תאילנד. אסון הטבע היקר ביותר הקודם בתאילנד עלה 1.3$ ביליון בשטפון ב-2 נובמבר 1993, לפי המרכז לחקר של האפידימיולוגיה של אסונות (CRED). הטפונות בשנה האחרונה פגעו ב-83% מהמחוזות של תאילנד, השפיעו על 9.8 מליון אנשים, וגרמו נזק ל- 4 מיליון מבנים וכרבע מיבול האורז הלאומי. תאילנד היא היצואנית מספר 1 של אורז, ואחראית ל-30% מהכמות הכללית והשיטפונות גרמו לעליה במחיריי האורז העולמיים בסוף 2011.

November 14 post: Thailand’s flood gradually subsiding; climate change increasing Thai flood risk

תמונה 2. מסוק סי הוק מיחידה ללוחמה נגד צוללות  14 של ארה"ב טס בסביבות בנקוק עם אנשי סקר הערכת אסונות וצבא תאילנד המלכותי כדיי להעריך את הנזק שניגרם בעקבות השטפונות של 2011. קרדיט לתמונה: Petty Officer 1st Class Jennifer Villalovos 

3) השטפונות בקוונסלנד אוסטרליה: אסון הטבע היקר ביותר בהסטוריה של אוסטרליה

גשמים כבדים החל מדצמבר 2010 ועד ינואר 2011, מועצמים בגלל תנאי הלה נינייה וטמפרטורת שיא של האוקינוס, גרמו לגשמים ושטפונות ללא תקדים אשר הרגו 36 אנשים וגרמו ל-35 ביליון דולר נזק. זה היה 3.2% מהתמ"ג של אוסטרליה, ופי חמש יותר יקר מהשיא הקודם של אסון טבע באוסטרליה, הבצורת של 1981 (6 ביליון). כמויות הגשם בקווינסלנד וכל מזרח אוסטרליה בדצמבר 2010 היו הגדולות ביותר ברשומות ו-2010 נרשמה כשנה הגשומה ביותר בקווינסלנד.

January 21 post: 2011: Year of the Flood

תמונה 3. תמונה מתוך סרטון מדהים ביוטיוב אשר מראה את הגורל העצוב של שורת מכוניות חונה כאשר שטפון בזק בטווומבה Toowoomba, קווינסלנד גורף עשרות מהמכוניות. הערה לחכמים 2 דקות לאחר תחילת הסירטון אנו רואים אדם נכנס לתוך השיטפון כדיי להציל את האוטו שלו. הוא מצליח, אבל הוא מצליח, אבל מעשיו מסוכנים היו מסוכנים ביותר - רוב המקרי המוות בשטפונות בזק [כמו אלו בנגב] מתרחשים כאשר מכוניות עם 
.אנשים נסחפות בשטפון

להמשך הפוסט >>>

בהמשך לטענות של אביטל נגד תחזית הגשם של השרות המטאורולוגי

פוסט המשך ל-עוד סקנדל שלא היה בעקבות גבי אביטל ב-nrg מעריב  


לפני פחות מחדשיים בכתבה במעריב התגולל אביטל על השרות המטאורולוגי שטען שיתכן חורף שחון נוסף

"שוב נופלים בפח התחזיות האקלימיות חזאי השרות המטאורולוגי. מה האיץ את דרכם דווקא בשבוע גשום כל-כך לבשר לנו על תחזיות לחורף שלם? אפשר הרי לשוב אל הכותרות המפחידות מלפני שנה פחות חודש אשר דיברו על חורף שחון. התוצאות היו: 91% מכמות המשקעים הממוצעת הרב-שנתית. מי האיש אשר מנחה אותם לעסוק בתחזיות של מזג אוויר כאשר ברור שעיסוק בתחום כל-כך מורכב ואשר מקובלת הדעה שלא ניתן לספק תחזית עם מידת היתכנות גבוהה ליותר מאשר שבוע? "

בינתיים אנו בר ביעיצומו של החורף והריי הסיכום לסוף דצמבר

"כמויות הגשם בדצמבר היו קטנות מהממוצע במידה ניכרת ברוב חלקי הארץ. מיעוט הגשמים ניכר במיוחד בצפון הארץ ובמישור החוף המרכזי. באזורים אלה זהו דצמבר היבש ביותר מאז 1993."

גם הסיכום השנתי מתחילת החורף אשר כולל את נובמר שהיה גשום מעבר לממוצע  נופל מתחת לממוצע רוב הצפון בין 80% ל-60% מהממוצע הרב שנתי לממוצע התקופה המקבילה ואילו המצב בנגב גרוע יותר פחות מ-20% בהר הנגב

בסופו של דבר נאלץ לחכות לסוף החורף כדיי לדעת אם הוא היה גשום. אנשי השרות המטאורולוגי מדגישים את האמינות הנמוכה של התחזית העונתית. בינתיים צריך להנהג כאילו החורף הקרוב יהיה שחון ולקוות שהתחזית תתבדה.


עדכון 15 ינואר 2011
הכמויות כעת דומות לממוצע בצפון ובמרכז. וקטנות בדוןם הארץ. 
"כמויות הגשם המצטברות מתחילת העונה עולות על הממוצע לתקופה המקבילה במישור החוף ובעמק החולה (100%-110%). בגליל, בגולן ובעמק יזרעאל הכמויות קרובות לממוצע. בהרי המרכז הכמויות שירדו מתחילת העונה מגיעות ל-90%-00% מהממוצע הרב שנתי לתקופה המקבילה. בדרום הארץ כמויות הגשם מתחילת העונה קטנות מהממוצע במידה ניכרת."

סקירת פרק הגשם 15-10 בינואר 2012 PDF השרות המטאורולוגי

השירות המטאורולוגי

סיכום חודשי של מזג אויר דצמבר 2011 PDF

סקירות אקלימיות בחירת השנה מצד ימין

ראשי » ירוק??? » סביבה

עם הגשם: אפקט החממה ללא תיאוריה

חזאי השרות המטאורולוגי שוב נופלים בפח התחזיות האקלימיות. אם חקלאי ישראל היו נסמכים על הנתונים הם היו פושטים יד ורגל

גבי אביטל | 20/11/2011 

Meett Romney פגוש את רומני

הבחירות למועמד הרפובליקאי לנשאות ארצות הברית החלו

בסיבוב הראשון זכה מיט רומני בהפרש זעום מול ריק סנטורום. מריק פרי כנראה נפטרנו לפי הניו יורק טימס וטוב שכך.

סנטורום יהיה אסון לעולם אם יבחר כנשיא "אין דבר כזה שינויי אקלים". אבל אולי בחירתו כמועמד תעזור לאובמה. גם ריק הינו לא ממש מעודד מהבחינה האקלימית. בבחירות הקודמות  גם אובמה וגם מק-קיין (שכעת תומך ברומני) הכירו בשינויי האקלים ובצורך לעשות משהו בנידון. נראה שבבחירות הבאות האנטרס של העולם, ולכן גם של ישראל אשר נמצאת על כדור הארץ למי ששכח, הוא בחירתו של אובמה אפילו אם הוא לא הכי נוח לישראל מהבחינה הפלסטינית.

לגבי דעתו של רומני בנושאי שינויי האקלים וצמצום פליטות גזי החממה הסרטון הבא של  יוכל לעזור לכם להבין את דעתו (או להפך). הסרטון נוצר ע"י הסיירה קלאב ~החברה להגנת הטבע של ארה"ב~

נסבה מקלה אחת לגבי רומני הוא כעת מדבר אל חברי המפלגה הרפובליקאית, אשר כיום אינה מזהירה מבחית ההבנה המדעית, ולא אל כלל האומה.

Mitt Debates Mitt on Climate from Sierra Club National on Vimeo.
One is a mild-mannered moderate. The other is a fire-breathing, right-wing conservative. One embraces science, innovation, and the progress of the 21st century. The other prefers the ideas of the Stone Age.

www.RealRepubs.com

The Black Butterfly Effect אפקט הפרפר השחור: Rick Perry ריק פרי איום חדש על אובמה רומני והעולם

Romney's Ugly Win May Be a Charm - NYTimes.com

Confused with a chance of flip-flop: Mitt Romney’s views on climate and energy | Grist

Rick Santorum and Mitt Romney are both bad news for climate change fight | Environment | guardian.co.uk

שרפת הכרמל בגוגל Carmel wildfire Google Earth

מבט בכרמל במפות של גוגל מראה תמרות עשן חשודות למרות שהכרמל נראה ירוק. לאחר תיקון צבעים התמונה משחירה ניתן להקליק על התמונות כדיי להגדילן

אזור בית אורן כלא דמון ויערות הכרמל לפני תיקון צבע

אזור בית אורן כלא דמון ויערות הכרמל אחר תיקון צבע האזור השרוף נראה בברור רכב גדול עומד בסיבוב המוות שבו עלה באש האוטובוס של הסוהרים

להמשך הפוסט >>>

שינויים אקלימיים בישראל – ממצאי השירות המטאורולוגי דצמבר 2011

תקציר

במטרה לשקף את המגמות האקלימיות בארץ ישראל ביצע השירות המטאורולוגי ניתוח המבוסס על נתונים מסדרת שנים ארוכה ככל האפשר. לאור זאת, עובדו נתוני טמפרטורה משנת 1951 ונתוני גשם משנת 1921. מהלך הטמפרטורה השנתית הממוצעת ב-60 השנים האחרונות הוא של ירידה מערכים גבוהים יחסית בשנות ה-50 לערכים נמוכים יותר בשנות ה-70, התייצבות בשנות ה-80, עלייה בולטת במהלך שנות ה-90 והתייצבות על רמה גבוהה מזו שבשנות ה-50, בשנות ה-2000. התרומה העיקרית לעליה בטמפרטורה הממוצעת היא העלייה בטמפרטורת המינימום. הדבר ניכר בעיקר בחודשי הקיץ (יוני, יולי, אוגוסט) ובפרט במישור החוף.

 ממוצעים שחושבו לתקופה של 29 שנה מלמדים שממוצע הטמפרטורה של 29 השנים 1121-2997 הוא הגבוה ביותר, בהשוואה לממוצע של תקופות זהות באורכן, מאז 2992. ממצא זה נכון גם אם לא כוללים בניתוח את שנת 1121, שהייתה חמה בצורה יוצאת דופן. קיימת התאמה כללית בין מהלך הטמפרטורה הממוצעת באזורנו למהלך הטמפרטורה העולמי. עם זאת, ההבדל בין הטמפרטורות בשנות ה-1111 לבין אלו של שנות ה-91 אינו כה גדול כפי שקיים בגרף העולמי.

ניתוח נתוני המשקעים מראה שלא חל שינוי מהותי בכמויות המשקעים השנתיות וכן לא בחלוקה העונתית שלהן במהלך 91 השנים האחרונות. ברצוננו לציין כי מגמות הטמפרטורה והמשקעים המשתקפות בניתוח זה אינן מעידות על השינויים שיתרחשו בעתיד. הערכות לגבי אלה מתבצעות באמצעות מודלי חיזוי אקלימיים, שתוצאותיהם מוצגות בדו"חות ה-IPCC.

לדוח המלא - pdf

כמות המשקעים השנתית הממוצעת בכל שנה מ-2912 ועד 1121. הקו האדום המלא מייצג ממוצע רץ של 29 שנה.

לדוח המלא - pdf

עשור מסוכן: מה אחריי עסקת האקלים של דרבן. מאת פרד פירס - הניו סינטיסט

Dangerous decade: What follows the Durban climate deal - environment

15:53 13 December 2011 by Fred Pearce, New Scientist, Durban 

עשור מסוכן: מה אחריי  עסקת האקלים של דרבן.

פרד פירס ניו סינטיסט דרבן 13 דצמבר 2011
פרד כיום כותב ויועץ לניו סינטיסט כתב מספר ספרים על שינויי האקלים

For similar stories, visit the Climate Change Topic Guide

Editorial: "We can still avoid a 'lost decade' on climate change"

אפילו טונה אחת של פחמן לא נחסכה. בזמן הקרוב הכדור לא ירויח אף לא שמץ. יש מי שקורא לזה בגידה במדע ובענייי העולם. עדיין ועידת האקלים בדרבן, דרום אפריקה, אשר הסתימה מוקדם בראשום בבוקר, כתבה מחדש את הכלל למלחמה בשינויי האקלים באופן אחד. היא הכריחה את מדינות מתפתחות ראשיות כמו סין וברזיל. ודרום אפריקה לקבל את העקרון של של יעדים מחייבים לפליטות גזיי החממה שלהם בפעם הראשונה.

כריס היין טרוט העיניים, שר האקלים [והאנרגיה] של בריטניה, שיבח את העיסקה, אשר הוסגה לאחר משא ומתן  במשך שלושה לילות ו-36 לאחר סיום הועידה המתוכנן. " זו היא הפעם הראשונה שראינו כלכלות עיקריות מתחייבות לפעילות הדרושה ע"י המדע." הוא אמר

הועידה הסכימה שעד 2015 הממשלות יסכמו "פרוטוקול, מכשיר חוקי או תוצאה מוסכמת בעלת כוח חוקי "protocol, legal instrument or an agreed outcome with legal force" אשר יטילו יעדים על כל הפלטים העיקריים, עניין ועשירים. הדבר הזה [it באנגלית אבל בעיברית כיצד לסכם את כל האפשרויות?] יכנס לתוקף כנראה עד 2020, כאשר המטרות הוולונטריות הקיימות יסתיימו, למרות שזה לא חלק מהעסקה הרשמית. 

החדשות הרעות הם שהעסקה היא צ'ק דחויי. [ולפעמים צ'קים חוזרים] היא לא תעשה שום דבר לעזור לאקלים בעשור הבא - עשור שמדענים אומרים שהוא קריטי כדיי לרסן את התחממות הגלובלית  ולהסב את תשתיות האנרגיה העולמיות לכיון של מקורות מעוטיי פחמן. [ראו את הדוח של ה-IEA בפוסט קודם] כל שנה, מדינות בעולם מוציאות טריליון דולר [טרה 12^10] על תשתיות אנרגיה וכיום פחם הוא הדלק הנבחר.

לא ברור מה יהיו היעדים המחייבים - השאלה הזאת לא נדונה כאן [בדרבן] הרוב מקבלים שמהמדינות העניות ביותר לא יועמדו בפני הפחתות מוחלטות בפליטות שלהן. במקום הן יפחיתו את ה"עצימות הפחמנית" שלהן: כמות הפחמן הדו חמצני הנפלט ליחידת תמ"ג, שיקוף של כמה מזהמות התעיות שלהן.

אבל סין תתבקש לעשות יותר. היא התנגדה במשך הכי הרבה זמן להכנסת הדרישות המשפטיות לטקסט של דרבן. ב-2020 היא תהיה אחראית לרבע מהפליטות העולמיות וכנראה לפליטות לנפש גבוהות כמו באירופה. 

עם יעדים משפטיים אשר לא יתחילו לפעול לפני 2020, שאלת מפתח היא מה יקרה בעשור הקרוב. פעילות וולונטרית היא כעת הדבר היחיד המגביל את הפליטות ברוב המדינות. ובעוד שהאיחוד האירופי הסכים לקבל תקופה נוספת לפרוטוקול קיוטו אשר יגביל את הפליטות שלו ביו עכשיו ל-2020, מעט מתינות נוספות יצטרפו. קנדה פרשה השבוע, מצטרפת לעריקות נוספות: רוסיה, יפאן, וארצות הברית. לאחר השנה הבאה הפרוטוקול יכסה רק 15% מהפליטות העולמיות.

המשמעות של זה שיעדים וולונטראריים, לפחות בתאוריה, יהיו בעלי השפעה גדולה בשנים הקרובות. בשניי הסיבובים האחרונים של שחות האקלים בקופנהגן, דנמרק, וקאנקון, מקסיקו, יותר מ-80 מדינות - כולל פולטות עיקריות אשר אינן מחויבות בפרוטוקול קיוטו כמו ברזיל, סין, אנדונזיה, וארה"ב - הבטיחו לעמוד ביעדים וולנטריים. ברוב ההבטחות הן לא לצמצום פליטות אלא לצמצום העצימות הפחמנית. 

בדרבן הנציג הראשי של ארה"ב טוד סטרן Todd Stern אמר שהבטחות כאלו הרבה יותר משמעותיות מפרוטוקול קיוטו. אבל יש ספקות. מדעניי מודלים עצמאיים מ- Climate Analytics בפוטסדאם, גרמניה אומרים שההבטחות האלו מאפשרות בישול יצירתי של הספרים ביידיי הממשלות השונות.

הנתוח שלהם את החורים בהבטחות (ראו הבעיות עם יעדים וולונטריים ) מראה שפליטות הפחמן הדו חמצני ב-2020 יכולות להמריא מעבר ל-55 ביליון טון המצוטטים לרוב. זה הרבה מעבר ל-44 ביליון טון אשר תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) אומרת שדרושים כדיי להשאר מתחת ל-2 °C   בעלות סבירה. 

הזמן הולך ואוזל. ככול שהעסקה גרמה להרגשת הצלחה ביום ראשון, האמת הברוטאלית מיתדייניי האקלים היא זו: מאז 2007, כאשר "מפת דרכים" על מנת לעצור את ההתחממות ב-2 מעלות הוסכמה בבאלי, אנדונזיה, הם בילו 4 שנים בשיחות כדיי להגיע לשום דבר. התכנית לעסקה שתכנס לתוקף כאשר פרוטוקול קיוטו יוצא מתוקף בדצמבר 2012 שקעה בלי להשאיר סימן. ההסכם בדרבן הוא במהותו הסכם להתחיל [את השיחות מהתחלה] בשנית, בתוספת קצת טקסט על טבעה המשפטי של העסקה העתידית. 

בשעות האחרונות, נציגים אירופאים בדרבן ניסו לטפל בבעיה הקטנה של מה יקרה  בעשור הבא - במה שקרויי "פער האמביציה". קבוצת עבודה שמורכבת ממספר מועט של מדינות  תבדוק אמצעים לשכנע מדינות לשפר את ההבטחות הוולנטריות שלהן לפניי 2020. אפשר שהקבוצה גם תבחן דרכים לצמצום פליטות אשר כיום לא מכוסות בשום יעד, משפטי או אחר - כל דבר החל מתעבורה אוירית וימית בין לאומית, עד הפיח מביליון תנורי בשול אפריקאים. אם הם 

"אני לא רואה שום דבר בשיחות האלו אשר אשר ימנע התחממות מעבר ל-  2°C"  אמר המנהל של תוכנית הסביבה של האו"ם UNEP אחים שטינר Achim Steiner כאשר עזב את דרבן שעות לפני סיום הוועידה, כדיי לעשו את זה [לעצור ב-2 °C] פליטות הפחמן הדו חמצני צריכות להגיע לשיא ב-2020 [ולרדת לאחר מכן] " במקום זה יש לנו הסכם להסכים על קיצוץ הפליטות שיתחיל ב-2020, ולפני זה תקופה וולנטרית אשר בה יעשו מה שירצו [או מה שיבוא להן בxx]. לא משנה מה הניצחון הדיפלומטי, זאת השורה התחתונה עבור הפלנטה.

הבעיה עם יעדים וולונטריים

כאשר מתברר שהסכמים משמעותיים בחסות האו"ם כל כך קשים להשגה, רבים טענו בדרבן שיעדים ולונטריים יהייו דרך חכמה יותר לרסן את שינויי האקלים. הרעיון קיבל תמיכה בשיחות בשנה שעברה בקנקון, מקסיקו  (New Scientist, 18 December 2010, p 8). 

אבל בעיות עם תוכנית ב' מתחילות להראות. הראשונה בניהם היא חוסר בכללים בסיסיים וכמעט חוסר אפשרות לבקר האם ממשלות מקמות את הבטחותיהם, אומר מריון  Marion Vieweg מקבוצת המידול האקלימי של הארגון ללא רווח Climate Analytics, מפוטסדם גרמניה. [ואם ממשלה כל שהיא תודיע שינינו את דעתנו לא מפחיתים מה יהיה אז.. כלום כנראה]


ארצות הברית, למשל, הבטיחה לצמצמם את הפליטות ב-17% ביחס לרמות של 2005, ללא ציון מה היו הפליטות שלה באותה השנה, אומר Vieweg "הם ממשכים לשנות את את הנתונים, במיוחד לתרומה של יערות ושינויים בשימושיי קרקע."  
השפעה אפשרית: שוות ערך ל-0.7 גיגהטון של GtCO2e) CO2 )


סין הבטיחה לצמצם את העצימות הפחמנית של כלכלתה שורפת הפחם ב-45% עד 2020. אבל לא אמרה בכמה היא צופה את גידול הכלכלה שלה, דבר שתלוי בחישובים המעורפלים של החבונעות הלאומית. מידע כלכלי חדש  מעיד על כך שב-2020 היא עלולה לפלוט ביליון טון של פחמן דו חמצני מעבר למה שהוערך קודם לכן. [העצימות הפחמנית של כלכלה שווה לתמ"ג חלקיי הפליטות. לפי איזה  מטבע נחשב את התמ"ג דולר?, רנמינבי (יואן)? לפי איזה מדד? כך שגם ב-2020  יכול להיות קשה להכריע האם סין עמדה בהבטחתה]
השפעה אפשרית: 1.0 שווה ערך לגיגה טון של פחמן דו חמצני   GtCO2e


ברזיל הבטיחה [בקופנהגן] להפחית את הפליטות ב- 36% ביחס לצמיחה בתרחיש של עסקים כרגיל. אבל מוקדם יתר השנה ברזיל העלתה את תחזית הפליטות של עסקים כרגיל בחדות, וכך אפשרה לעצמה עוד 18% פליטות. "הרביזיה כנראה מבוססת על פליטות גבוהות יותר מברוא יערות" אומר Vieweg.
השפעה אפשרית: 0.5 ש"ע גיגהטון CO2


אפילו ההבטחות של האיחוד הארופי אינן בטוחות. לחברות ממיזרח ארופה יש רשיונות לפליטה אשר נשארו מהתקופה הראשונה של פרוטוקול קיוטו. אם הן יורשו לשמור עליהם לתקופה הבאה, האיחוד הארופי יוכל להגדיל את הפליטות שלו באותו הקצב כמו היום.
השפעה אפשרית: 1.0 גיגטון ש"ע  CO2


סכנה נוספת היא שקיזוזים והפחתות יספרו פעמיים, כאשר גם מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות ישתמשו באותם פרויקטים כדיי להגיע להבטחות שלהן.ֿ
[כאשר מדובר על פרויקטים במדינות מתפתחות הנבנים בכספי מדינות מפותחות או פרויקטים אשר מוכרים את החיסכון בפחמן לארצות מפותחות.]

בהקשר זה ההבטחה של ישראל היא להיתאמץ להוריד את פליטות גזי החממה ב-20% עד 2020 ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.

"Strive for target of 20% reduction of GHG emissions by 2020 below BAU"

זאת אומרת מבטיחים להתאמץ ואם השם ירצה אולי גם נצליח ביחס לבסיס הגמיש של עסקים כרגיל

המשך הפוסט קטע קצר ממאמר של מרק לינס ההסכם המלא מדרבן (באנגלית) וקישורים נוספים >>>