09/04/2013, 16:08
רק שלושה שבועות חלפו מאז הפכו מנהיגי הפוליטיקה החדשה, השרים יאיר לפיד ונפתלי בנט, לדיירים של קבע במטבחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכבר הם נדרשים לסתום את האף ולבשל בעבורו עסקת ענק בשווי מאות מיליארדי שקלים, הלקוחה ממיטב ספרי המתכונים של הפוליטיקה הישנה. בשבועות הקרובים, עוד בטרם ידונו בתקציב המדינה ובשאלות הרות-גורל כמו הגרעין האיראני והשוויון בנטל, יתבקשו שרי הממשלה לאשר למחזיקי זיכיון מאגר הגז "לוויתן" לייצא את הגז הטבעי שבמאגר לחו"ל.
במדינה מתוקנת, החלטה מעין זו הייתה נתפסת כהזויה. בעידן שבו עתודות הנפט והגז הטבעי שנותרו בעולם מרוכזות ברוסיה, סעודיה ואיראן, למאגרי הגז הטבעי יש משמעות קיומית לעתידה של ישראל. מדוע אם כן מבקש נתניהו לאשר בבהילות החלטה גורלית כזו? מדוע שמדינת ישראל תוותר מרצונה על משאב אסטרטגי חיוני, כאילו הייתה מדינת עולם שלישי? התשובה לשאלה זו נעוצה בזהותו של בעל הזיכיון של "לוויתן", איש העסקים יצחק תשובה.
בעשור הקודם, ניכסו לעצמם אט-אט תשובה ושותפיו - תוך עצימת-עין מצד משרד האנרגיה, ולא תמיד ברוח החוק - יותר מ-80% מעתודות הגז של ישראל, בהן שני מאגרי ענק, "תמר" ו"לוויתן". בתוך שנים ספורות הפך תשובה לאיש שעל פיו יישק דבר במשק האנרגיה של ישראל, שבו תלויה הספקתם של החשמל, המים ומוצרי היסוד, כמו גם פרנסתם של עשרות-אלפי אנשים ועתידה של התעשייה הישראלית.
אולם, מעל לאימפריה זו מרחף איום בדמות חוקי ההגבלים העסקיים של ישראל, האוסרים על תשובה באופן חד-משמעי להחזיק בשני מאגרי הגז הגדולים גם יחד, בשל חשש להסדר כובל. לאחר יותר משנה וחצי של חיבוטי-נפש, צפוי הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, לקבל בקרוב החלטה דרמטית - ולכפות על תשובה להיפרד מרישיונו באחד מהמאגרים האלה.
בסתירה לאינטרסים החיוניים של ישראל
תשובה, כצפוי, אינו מוותר בקלות ופועל במרץ למצוא פתרון יצירתי שיאפשר לו להגמיש את חוקי ההגבלים ולשמור בידיו את ההחזקות ב"לוויתן". כך מתרקמת לה לאיטה עסקה לתפארת: בשלב הראשון, מינה ראש הממשלה ועדה בין-משרדית ("ועדת צמח"), אשר כצפוי - בניגוד לעמדת אנשי המקצוע החברים בה ובסתירה לאינטרסים החיוניים של ישראל - הכשירה את יצוא הגז. וכעת, אם אכן יתקדמו הדברים על-פי התוכנית, תאשר הממשלה במחטף את יצוא הגז - עוד בטרם ימסור הממונה על ההגבלים את החלטתו. או אז יצרף תשובה לשותפות ב"לוויתן" חברה זרה שתייצא את הגז, והוא יוכל לשמור לעצמו חלק נכבד מהמאגר.
להמלצות "ועדת צמח" יש מתנגדים רבים, בקרב התעשיינים, באקדמיה ובחברה האזרחית, התמהים מדוע נחוש נתניהו להחליט בעניין סוגיית יצוא דווקא כעת, עוד בטרם הסתיימו שלבי חיפושי הגז בלוויתן. להיטותו לאשר את יצוא הגז - וכן הידיעות שהופצו השנה על הסכמים שונים ומשונים בין תשובה לחברות זרות דוגמת גזפרום הרוסית ו-וודסייד האוסטרלית - מרמזות כי העסקה האמיתית שעל הפרק אינה נוגעת לביטחונה האנרגטי של ישראל, אלא להבטחת שליטתו של תשובה גם במאגר "לוויתן".
בממשלה החדשה מכהנים לא מעט שרים נמרצים ונחושים המתנגדים ליצוא הגז, בהם השר להגנת העורף גלעד ארדן, שרת הבריאות יעל גרמן, שר הרווחה מאיר כהן ושרת המשפטים ציפי לבני, ויש לקוות כי הם יתעשתו ויבלמו את ההחלטה.
אם אכן תצא לבסוף תוכניתו של תשובה אל הפועל, ויצוא הגז יאושר, תהיה זו הוכחה נוספת כי הפוליטיקה הישנה עדיין חיה ובועטת ומה שהיה הוא שיהיה.
