אנרגיות טובות: מחזה אבסורד בחסות הכנסת - חיפושי גז ונפט - דה מרקר TheMarker

אנרגיות טובות: מחזה אבסורד בחסות הכנסת - חיפושי גז ונפט - דה מרקר TheMarker

כשיונתן לוי, מורה ומחזאי, צפה בדיוני ועדת הכלכלה בנושא תמלוגי הגז, הוא חש תערובת של חרדה וגיחוך - ולכן הפך את הדיונים למחזה

• 08:04
• 03.06.2011
• מאת: עידו סולומון

>> לפני כחצי שנה התאספה קבוצת פעילים חברתיים באולם הקטן של קולנוע בירוביג'ן שבאזור התחנה המרכזית הישנה של תל אביב. ללא חזרות או במאי ועם מינימום אביזרי במה ותפאורה הם הקריאו על הבמה את המחזה "אנרגיות טובות" - המבוסס, כמעט אחד לאחד, על פרוטוקול של ועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה בנושא תמלוגי הגז. מה שנראה על פניו כרעיון מוזר, שלא לומר משמים, התברר כשלאגר: הקהל שאג מצחוק, מחא כפיים ובסופו של דבר מה שהיה אמור להיות ערב חד פעמי צבר תאוצה. ביום ראשון הקרוב, 5 ביוני, יעלה "אנרגיות טובות" בפעם השנייה במסגרת "מתחת להר - פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה" בירושלים. אם יהיה ביקוש, ישמחו היוצרים להמשיך להריץ את ההצגה.

"כשמסתכלים על הטקסט של הפרוטוקול רואים שמדובר בדרמה שגם נוגעת לענייני השעה וגם יש בה משהו על זמני", אומר יונתן לוי, מיוזמי ההקראה. "זה מחזה עם דמויות חזקות, שמצליח להעלות שאלות של רטוריקה, דמגוגיה, פופוליזם ואינטרסים - כל מה שמרכיב דרמה טובה. אתה קורא את המחזה ומבין שזה זהב טהור. זה חזק, פשוט מחזה מעולה".

לכתבה המלאה בדה מרקר >>


ועוד מהעיתון

בדרך לששינסקי 2: הממשלה מקימה ועדה לבחינת יצוא הגז מישראל

שנתיים וחצי לאחר כניסתה של ישראל לעידן הגז הטבעי, מתכוונת הממשלה לקבוע את מדיניותה בתחום הביטחון האנרגטי; ועדה בין-משרדית תגיש מסקנותיה עד פברואר 2011

>> כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. 

במהלך החודשים האחרונים נחלקו הדעות בקרב משרדי הממשלה בשאלת יצוא הגז. זאת, נוכח העובדה כי משק החשמל בישראל עתיד להתבסס על גז טבעי בשיעור הגבוה בעולם, של כ-80%, כבר בעשור הנוכחי.

בשנה שעברה הצהיר שר התשתיות, עוזי לנדאו, כי ישראל לא תתיר יצוא גז עד שתבטיח כי מקורות האנרגיה הזמינים שברשותה ישמשו את צורכי המשק לתקופה של 50 שנה לכל הפחות. זאת, דוגמת הולנד, אשר קבעה פרק זמן זה להבטחת רזרבות, או ארה"ב, למשל, אשר מחייבת שמירת עתודות ל-100 שנה.

....  בנוסף, צוותים בין-משרדיים דנים מזה חצי שנה בדרכים להרחבת השימוש בגז לצורכי המשק, ובוחנים, בין השאר, את ההסדרה הנדרשת כדי לתמרץ מפעלים, מוסדות ואף בתים פרטיים לעבור לשימוש בגז טבעי במקום מזוט או גז בישול (גפ"מ), וכן את האפשרות להעביר ציי תחבורה גדולים לשימוש בגז טבעי דחוס (CNG) במקום סולר ובנזין.

ביום שישי שעבר טען המדען הראשי של משרד התשתיות, ד"ר שלמה ולד, כי כל עתודות הגז הטבעי אשר התגלו עד כה במימי ישראל ואלה שעשויות להתגלות בעתיד לחופיה, יספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה לכל היותר. זאת, לדבריו, גם אם יתממשו הערכות המכון הגיאולוגי האמריקני (USGS) למשל, בדבר פוטנציאל כמעט ודאי של 1,400 מיליארד מ"ק גז טבעי (BCM) באגן הלוונטיני שבין ישראל, קפריסין ולבנון.

ולד טען כי "גז ל-50 שנה זה לא מאגר אסטרטגי, וישראל לא תהיה שחקן מהותי בשוק יצוא הגז. אפשר כמובן למכור גז לירדן או למצרים מטעמים פוליטיים, אבל בעיקרון, תמיד נתחרה בשוק ה-SPOT (עסקות נקודתיות שלא תחת חוזה, א.ב.) כדי לחפש אחר רווחים קלים בזמן קצר. לעומת זאת, עתידה של ישראל בתחום הגז יירד לטמיון אם לא נדאג מראש לצרכינו".

ולד אף תקף את השיח הנגדי בחריפות, ואמר כי "לבנות על יצוא של גז טבעי מישראל, ולשים את זה כדגל - זה דבר נוראי. יצוא של גז מתחום ישראל הוא רעיון שאסור לתמוך בו בשום צורה".

להמשך הכתבה בדה מרקר >>

הסתברות מיטבית ל-277 מיליון חביות נפט בגבריאלה; מודיעין קופצת ב-10%

• מאת: ליאור זנו

• 07.09.2011

ברישיון החיפושים הימי הופקו בעבר 500 חביות נפט ביום והוא ננטש; במקום גם הסתברות מיטבית להמצאות 3.5 TCF גז טבעי

קיימת הסתברות של 50% להמצאות 277 מיליון חביות נפט -3.5 TCF (טריליון רגל מעוקבת) גז טבעי ברישיון החיפושים הימי גבריאלה - כך הודיעה היום מפעילת הרישיון, חברת אדירה הקנדית, על פי דו"ח ביניים שביצעה עבורה חברת גוסטבסון האמריקאית. יחידות ההשתתפות של מודיעין של צחי סולטן ונוחי דנקנר, המחזיקה ב-70% מהרישיון, מזנקות בשעה זו ב-10% במסחר בבורסה.

רישיון גבריאלה נמצא 20 ק"מ מול חופי תל אביב וראשון לציון, .. הרישיון גובל מדרום ברישיון שמן, הדומה מאוד מבחינה גיאולוגית, ... בו קיימות עתודות נפט של 270 מיליון חביות ו- 4.5 TCF (טריליון רגל מעוקבת) גז טבעי. בעוד שבשמן מדובר בשני מבנים, בגבריאלה מדובר במבנה (פרוספקט) אחד שעשוי להכיל נפט ובמבנה שני שעשוי להכיל גז.

לכתבה המלאה >>

עוד כותרות

בית המשפט האירופי לזכויות אדם: רוסיה הפרה את זכויות חברת יוקוס בתביעת העלמות המס נגדה

דויטשה בנק מעניק הערכה של 6.4 מיליארד דולר לתמר

רק 7% מבעלי מניותיה של דלק אנרגיה נענו להצעת הרכש של קבוצת דלק

התקלה ב"לוויתן" הקטינה את הרווחים של דלק קידוחים ואבנר ב-25%

במהלך הרבעון השני נמכרו ממאגר ים תטיס 9.8 מיליארד רגל מעוקבת של גז טבעי, גידול של 26% לעומת הגז שנמכר ברבעון הראשון של 2011

פוטנציאל נביעות גז טבעי התגלה במים הרדודים שבקרבת חופי ישראל

סקר ראשוני חשף נביעות מתאן מול עכו, גוש דן ואשדוד; החוקרים לא איתרו את מקור הגז - אך נובל אנרג'י כבר התעניינה בממצאים

28.7.201108:27מאת:  אבי בר-אלי

גבעות מכרה ב-55 ימים 32 אלף חביות במחיר ממוצע של 111 דולר לחבית

ממוצע ההפקה ליום עמד על 771 חביות נפט; גבעות מכרה 75% מהנפט שהפיקה

למרות איומי טורקיה: נובל אנרג'י תמשיך לקדוח מול קפריסין

שרים בממשלת טורקיה הכריזו בשבוע שעבר כי טורקיה תתקוף אם קפריסין תבצע חיפושי גז ונפט ימיים

VW: The Dark Side הצד האפל של פולקסווגן

עמית נויפלד מהבלוג SLOW מספר על הקמפין של גרינפיס נגד חברת פולקסווגן אשר משקיעה בלובינג על מנת לעקב תקנות פליטת גזי חממה מכלי רכב. הרעיון לקחת סרטון פרסומת של VW ולעשות לו שיפוץ הסרטונים 

בהמשך תחילה הסרטון המקורי ולאחריו הסרטון של גרינפיס. יש גם חלק שני לסרטון של גרינפיס

המימון נעשה ישירות או באמצעות חברות בת כמו סקניה ודרך הארגון האירופי ליצרניי מכוניות שפולקסווגן חברה בועד המנהל שלו דרך 3 חברות פולקסווגן סקניה ופורשה. כנראה שהסכום הכולל שפולקסווגן מוציה הוא יותר מ-2.5 מיליון ארו לשנה. 

Help me in my Jedi training as I confront Volkswagen's threats to Planet Earth

EU Negotiators Delay Car CO2 Caps, Bowing to Germany (Update1) - Bloomberg

By Jonathan Stearns - December 2, 2008 07:17 EST

Do you have the inside scoop on VW's anti-climate law lobbying?

הסרטונים בהמשך >>

Al Gore: It's An Honor To Be Attacked On Climate Change אל גור: זה כבוד להיות מותקףבנושא שינויי האקלי

ראיון קצר עם אל גור לפני הארוע של תוכנית  הראליטי הכלל עולמית מ-NPR

Al Gore: It's An Honor To Be Attacked On Climate Change : The Two-Way : NPR

Record sea ice minimum שיא חדש בקוטן הקרח הימי הארקטי

נותרו עוד כשבועיים עד למינימום השטח של הקרח הימי בצפון בינתים המעבר הצפון מערבי פתוח המעבר הצפון מזרחי פתוח עם חידוש. המעבר הצפון מזרחי עובר במיצריי וילקטיסקי Vilkitsky Strait שמפרידים בין חצי האי טימיר Taimyr Peninsula לבין האי בולשביק אשר באיי סברניה זמליה Severnaya Zemlya ובין ים לפטב Leptev ממיזרח וים קרה Kara במערב. וליקיטסקי היה הראשון ששם את המיצרים על המפה כאשר גילה את סברניה זמליה בשנת 1913 וזוהי התגלית הגאוגרפית החשובה האחרונה בעולם לפי ויקיפדיה. וליקיסקי היה מנהיג המשלחת שכללה 2 שוברות קרח והיתה השניה שעברה במעבר הצפון מזרחי והצליחה במשימה לאחר שנאלצה לחרוף בים קרה. לאחר האניה וגה של  Adolf Erik Nordenskiöld בשנת 1879. (שתי אונית נוספות ניסו לעבור אבל עקבותיהן אבדו). בשנת 1913 סבי היה בן 14 כך שלא מדובר בפרהיסטוריה.

המצב כיום אפשר לעבור במעבר הצפוני ללא כל צורך לעבור במיצרים בכלל. 

 מצב הקרח בקוטב הצפוני ובמעברים הצפוניים המעבר הצפון מערבי והמעבר הצפון מזרחי מהאתר של אוניברסיטת ברמן בתאריך  10-09-2011 

שטח הקרח הכללי בסביבות שיא חדש יש הבדלים בין מדידות שונות למעשה אוניברסיטת ברמן   AMSR-E פרסמה הודעה לעיתונות על שיא חדש של 4.24 מליון קמ"ר. כ-50% לעומת 1972 . לעומתם National Snow and Ice Data Center -NSIDC מראה בעיקביות קצת פחות קרח השנה ולכן סביר שלא יצאו מחר עם הודעה דומה אבל יש סיכויי  לא רע שגם לפי  NSIDC נגיע השנה לשיא או בור חדש.  אם נשווה בין השנה לשנת המינימום של 2007 יש רושם שיש יותר אחוזים של שטח בעל כיסוי קרח חלקי (צבעים אדום עד ירוק). התרשים מראה כיסויי של לפחות 30%. המקור The Cryosphere Today  אוניברסיטת אילנויי דף ההשואה בין תאריכים. 

 השואה בין הקרח הימי הארקטי ב-8 לספטמבר 2007 ו-2011

מבט על שתי התמונות עם שטח קרח זהה באותו התאריך בשנה ובהפרש של 4 שנים מראה את השונות הרבה בין שנים שונות. יתכן שזה מה שמסביר תופעה במאמר שהופיע לאחרונה ב-Science 

A 10,000-Year Record of Arctic Ocean Sea-Ice Variability—View from the Beach

 המאמר מוצא מדרגות חופיות 1000 ק"מ צפונה מהמקום שבו כיום מתחיל כיסויי הקרח הרב שנתי בגרנלנד. מדרגות חופיות נוצרות ע"י גלים וכאשר הקרח מכסה את הים במשך כל השנה אזי אין גלים ואי מדרגות. כאשר לפניי כ~ 6000-8500 בעת שיא הטמפרטורה של ההולוקן HTM נראה שיש פחות קרח אם כי ברור במו בדוגמה למעלה ששינוי של שטח שבו  יש פחות קרח יכול להיות מפוצה ע"י תוספת במקום אחרץ או במילים אחרות שינויי של זרמים ורוחות יכול לשנות את תפרוסת הקרח במידה משמעותי תוך זמן קצר.  אבל בהחלט סביר שבזמן ה-HTM היה פחות קרח ימי בצפון. כעת נשאלת השאלה האם המסקנה היא שאפשר להרגע בקשר למצב הקרח משום שכבר הינו שם ושום אסון לא קרה או שמה אם כאשר רמות גזיי החממה נמוכות יותר הקרח חכול להגיע לשטח פחות בהרבה מה עלול להתרחש ברמות הנוכחיות שיעברו את ה-400ppm. שני בלוגרים העוסקים בנושא האקלים תפסו כאן עמדות שונות. אנדרו ריבקין מהניו יורק טימס לאחר שיחות עם מדענים בצד האופטימי (בנושא הקרח ולא כסיבה להקל ראש בשינויי האקלים). מולו ג'ו רום מ-Climate Progress טוען שאנחנו נמצאים בספירלת מוות של הקרח הימי ולראיה התאמה אקספוננציאלית לנפח הקרח הימי בחדשים שונים מקור Arctic Sea Ice Blog לפי הנתונים מ-

 Pan-Arctic Ice Ocean Modeling and Assimilation System (PIOMAS)

נפח הקרח הימי הארקטי   1979-2010 בק"מ מעוקבים לפי חודשי השנה

הנפח מוערך ע"י שילוב של מדידות אמיתיות נתוני לוינים ומודל ממוחשב. התרשים האחרון של  (PIOMAS) בתוספת חיצים שלי

 כמות הקרח כ יום היא כ-4 אלפי ק"מ מעוקבים לעומת ממוצע של 12 כאשר ברור שגם הממוצע הזה הינו פחות משמעותית מהממוצע של תחילת המאה ה-20. מאז 2007 אבד עוד שליש מהקרח הימי. לכן גם אם היה לפניי כ-7000 שנה פחות קרח עדיין המצב לא מאוד מעודד.

הרצאה פסימית על מצב הקרח ניתן למצוא בהרצאה של דויד ברבר בכינוס סיכום לשנה הפולרית העולמית 2010 הביטוי המעניין "קרח רקוב" אשר נראה מלווינים כקרח רב שנתי עמיד אבל בעצם מדובר בשיברי קרח מכוסים בשלג אשר אינם מהוים שום ישות עמידה.

Prof. David Barber: "On Thin Ice: The Arctic and Climate Change"

נ.ב. תוך כדי כתיבת הפוסט שיניתי את ערך של Vilkitsky Straitt בויקיפדיה 

מ: It is covered with drifting ice all year round

ל:  It is covered with drifting ice during winter 

NWP המעבר הצפון מערבי הראשי נפתח לגמרי שלשום

המעבר הצפון מערבי הראשי נפתח לגמרי שלשום

המעבר הצפון מזרחי ממשיך להפתיע ומתחיל להראות כמו המעבר הצפון מרכזי. יתכן שעד סוף עונת ההפשרה אפשר יהיה לעבור את האוקינוס הצפוני בלי לעבור אף מיצר.

השטח הכללי של הקרח דומה למינימום של 2007. 

הפוסט הבא עשוי לעסוק במאמר מ-Science אשר מראה שכמות הקרח השתנתה באופן קיצוני באלפי השנה האחרונות. ולדון בשאלה האם זאת סיבה להקלה כפי שטועון רבקין מהניו ירוק טימס או ממש לא לפי רום מ- Climate Progress

  

דף עמדה בנוגע לתחנה המופעלת באמצעות גז/פחם טיוטה

דף עמדה בנוגע לתחנה  המופעלת באמצעות גז/פחם טיוטה

  

האפשרויות 

א. תחנה דו דלקית  תחנה קיטורית בסיגנון התחנות הגדולות של חברת החשמל- טורבינות קיטור

התחנה יכולה לפעול ברמות שונות של טמפרטורה ולחץ קיטור ככול שהם גבוהים יותר אז גם היעילות גבוהה יותר. טווח הטמפרטורות המשמשות בתחנות כח נע  מתת קריטי  פחות מ- מעלות דרך סופר קריטי בין  ל- מעלות ועד אולטרה סופר קריטי מעל מעלות. כיום מוצעת תחנה סופר קרטית למרות שכיום יש עשרות תחנות כוח אולטרה סופר קריטיות שעובדות כבר שנים. (רוב התחנות הפחמיות ביפאן למשל)

כל התחנות הפחמיות בארץ  עובדות בשיטה של תחנה קיטורית הזאת ההבדל היחידי לתחנה המוצעת הוא האפשרות להסיק את הדוד בגז או פחם בהתאם לצורך. כאשר היתרון העיקרי של הפחם היא האפשרות לערום בתחנה כמה אלפי טון של פחם שיספיקו לזמן רב.

ניתן ליצור מדיניות הפעלה של פחם או גז מיספר אלטרנטיבות לדוגמה

א .1. הפעלה על גז או פחם בהתאם למחיר (עמדת משרד האוצר בדיון האחרון בוועדה הארצית לתשתיות)

בשונה מנפט או פחם שוק הגז בנויי על חוזים ארוכיי טווח אשר מאפשרים את ההשקעות הגדולות בצנרת. בענף מקובלים חוזים אשר מבטיחים אספקה שנתית מסוימת למשך שנים כאשר הקונה   מתחייב לתשלום ואם אינו מנצל את מלוא הכמות המובטחת אז היא אינה עומדת לרשותו מאוחר יותר ואינו מקבל זיכוי על הגז שאינו מנוצל.          . שוק ה"ספוט" אינו מפותח. אילו היה מדובר בתחנה בודדת וחוזה נפרד החלטה כזאת היתה חוסמת לחלוטין את השימוש בגז.  למרות שהתחנה היא רק חלק מחוזה כללי של חברת החשמל עדיין הדבר בעיתי. לאורך זמן יש מספר רב של סיבות לחשוב שהפחם עשויי להתייקר ובמקביל יש סיבות להעריך שמחיר הגז לא יתיקר במידה משמעותית בעשורים הקרובים. 

א. 2 הפעלה בגז ושמוש בפחם רק בעת תקלה באספקת הגז (עמדת המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים)

היתרונות: מחיר קבוע וידוע מראש, זהום אויר נמוך פליטות גזי חממה נמוכות יחסית  וגיבוי אמין במקרה של בעיה באספקת הגז.

החסרונות 

עלות בניית התחנה יקרה. יעילות פחותה ביחס למחז"ם ולכן עלויות תפעול גבוהות יותר ופליטות גזי חממה גבוהות יותר מאשר מחז"ם. 

ב. תחנת גזיפיקציה משולבת IGCC התחנה בנויה ממיתקן ליצירת גז מהפחם ומטורבינת גז המשולבת עם טורבינה קיטורית [מחז"ם] בעבר המשרד לאכות הסביבה ניסה לקדם בניית תחנה כזאת באשקלון אבל ללא הצלחה משום שחברת החשמל ומשרד התשתיות לא רצו להתעסק בטכנולוגיה שקיימות בה רק מספר מועט יחסית של תחנות בעולם. היתרון של תחנה כזאת הוא היעילות הגבוהה. שיאיי היעילות מושגים במחז"מים כמו אלו אשר מספקים חלק נכבד מהחשמל במדינה. לעומת זאת נושא הגזיפיקציה מעורר חששות אבל מיכוון שתחנות כאלו עובדות כבר שנים סביר שהתחנה תוכל לעבוד מספר חדשים עד אשר התקלה באספקת הגז תתוקן. כמובן התחנה תהיה יקרה יותר וכל ההשקעה הרבה במתקן הגזיפיקציה נעשית רק למקרה של תקלה.

ג. אפשרות ביניים טורבינות גז אשר גזיי הפליטה מופנים לדוד שניתן להסיק אותו גם בפחם 

חברת החשמל כבר משתמשת בפטנט הזה בתחנות ישנות כאשר הדוד הישן הופך לחלק הקיטורי של המחז"ם. 

היתרון יעילות גבוהה גבויי אמין לחלק מהתפוקה. 

החיסרון גיבויי אמין רק לחלק מהתפוקה. 

לא ידוע לי על תחנה שנבנתה מראש לאסטרטגיה הזאת

ד. מספר מחזמים ללא גיבויי של פחם

היתרונות: יעילות מקסימלית ועלות מינמלית

החיסרון: גיבויי למיקרה של תקלה/חבלה באספקת הגז. אופציה זאת דורשת עיון והשקעה משמעותי בהגברת האמינות של אבטחת האספקה.

יש חשש נוסף ממצב שבו רוב אספקת החשמל נעשית בטכנולוגיה אחת. אבל  כיום כאשר יש נסיון של שנים בטכנולוגיה נראה לי שאפשר להרגע ובחיסכון הכספי להקים יותר יחידות מהדרוש כדיי לגבות מצב של תקלה טכנית או חבלה.

כיום כאשר יותר מ-40% מיצור החשמל אמור לפעול על גז יש חשש אמיתי להגברת התלות בגז כאשר כולו אמור להגיע בצינור תת ימי אחד באורך של יותר מ-100 ק"מ. 

אבל קימות אפשרויות לגיבוי

LNG מסוף גז נוזלי אפשרי צף יאפשר יבוא גז ממיגוון מקורות בעולם 

יש שתיי ורייציות למסוף צף

1. האוניה אשר מביאה את הגז תאדה אותו למצב גזי בעצמה 

2. אוניה יעודית לגיזוז הגז כאשר אוניית המישלוח מזרימה את הגז הנוזלי לאוניה מסוף גיזוז קבוע.

אפשר כמובן להקים מסוף גז על החוף אבל הבעיה כמובן לצלוח את ההתנגדויות שבבדאי יצוצו. אמנם אספקת הגז  

אגירת גז

אגירת גז נעשית בשניי אופנים 

1 מיכליי גז נוזלי LNG  משמים בעולם בעיקר לאכסנה יומית כדיי לאפשר שיאיי צריכה יומיים כאשר אספקתהגז קבועה.

2 אגירה בתת הקרקע 

אפשר לייצר החללים הגדולים הדרושים בסלעיי מלח באמצעות המסת המלח במים כפי שנעשה בארצות הברית. אם תעלת הימים תצא לפועל ניתן יהיה ליצור חללים כאלו בסלעי המלח באזור ים המלח.

האפשרות השניה פשוטה יותר שימוש במלכודות גז טבעיות כגון בשדות גז שנוצלו בעבר. שמוש בשדה גז ישן הוא אפשרות בטוחה ידוע שהמאגר אטום לגז אחרת לאהיה שם שדה גז ישנה גם אפשרות לההשתמש בקידוח הישן. בארץ ישנם מאגרים באזור ים המלח (זהר כידוד קנאים). למעשה המאגרים באזור כבר שימשו לאגירת גז משדה בסיני.  גם שדה מארי B שעומד להגמר יכול לשמש כמאגר כפי שחברת החשמל רוצה כבר שנים. (לפי בע"פ). גם מבנים גאולוגיים נוספים אשר נחשדו כמלכודות נפט או גז עשויים לשמש כמאגרי גז. 

אחד החסרונות של השיטה היא האנרגיה הדרושה כדיי להכניס בלחץ את הגז.

משרד התשתיות כבר פועל בנושא

צנרת כפולה 

כבר כיום במפות התכנון מופיעה צנרת כפולה המכילה קו ימי וקו יבשתי מקבילים.

פחמימנים אשר יופקו מהגז הטבעי. 

ניתן להפוך את הגז הטבעי לפחמימנים כבדים יותר הניתנים לאכסון בקלות כפי שהדבר כבר נעשה בעולם למשל ב . כמובן מיתקן כזה יוכל לתרום גם לשאר צרכי המשק דלק לתחבורה וחומרי גלם לתעשיה פטרוכימית 

כפי שהציע המשרד לאכות הסביבה

גז מיצרי 

לא אמין אבל מכוון שצנרת ישנה סביר שבמחיר טוב ניתן יהיה לרכוש גז ממצרים

סולר 

בעת כתיבת הדף העמדה אספקת הגז ממיצרים משובשת עד לא קימת אבל למרות זאת אין הפסקות חשמל המחזמים פועלים על סולר. אגירת סולר באתרים אפשרית ולמרות שהפעלת המחזמים בסולר יקרה היא מאפשרת הפעלה כאשר אין גז. ובניגוד לשאר הפתרונות אנחנו רואים את הפיתרון עובד כיום בארץ

כמובן שיש צורך לדאוג למאגרים לשעת חרום ולמדיניות בנושא כפי שהדבר נעשה באיחוד האירופי ובמדינות החברות ב-IEA. בארץ מלבד לחברת החשמל וסביר שגם לצה"ל אין מדיניות כזאת.

כבר כיום אספקת החשמל בישראל תלויה באספקת הגז אם נקצץ 20%-40% מתפוקת החשמל נהיה בבעיה. לכן כבר כיום משרד התשתיות פועל בנושא של אגירת גז ומסוף LNG. לכן רוב ההוצאות לאבטחת ההספקה של הגז הטבעי דרושות ממילא. בכל אופן החיסכון של מיליארדי דולרים בהמנעות  מהקמת תחנה פחמית יכול להקל על ההשקעות הדרושות כדיי להבטיח אספקת גז אמינה גם במיקרה של נסיונות חבלה. בחירה באפשרות הזאת תבטיח בסופו של דבר אספקת חשמל אמינה יותר מאשר תוספת תחנה פחמית/גזית והשקעה חלקית בלבד באבטחת אספקת הגז

לסיכום

עמדת חברת החשמל בדיון בבעדה הארצית היתה בניית מחז"מים ובנושא הזה הם צודקים.