9.12.2006

נסיגת הקרח הגדולה

מתנגדי ההיתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם טענו טענו זמן רב שמערכות האקלים מסובכות מידי ומזעיקי האקלים לא יודעי ברמה סבירה של בטחון מה הולך לקרות מצב הקרח בקטבים מראה שהם צדקו והמזהירים טעו המצב יותר גרוע מהתחזיות.
לפני מספר שנים לא היה ברור מה תיהיה השפעת היתחממות של מספר קטן של מעלות על הקרחונים בגרנלנד ואנטרטיקה מצד אחד ההמסה היתה צפויה ליגדול ומהצד השני המשקעים או כמות השלג היורד היו צפויים לעלות לכן לא היה ברור מהי התגובה.

רוב הקרח בעולם נמצא בקטבים. הקרח מתחלק לשלושה חלקים קרח ימי מדפי קרח וקרח יבשתי.

הקרח היבשתי מצוי בעיקר באנטרטיקה 90% קצת על גרנלנד ובכמות קטנה באחוזים אבל חשובה לנהרות בצורת קרחונים בהימאליה ועל הרים אחרים. עוביו מגיע
באנטרטיקה לכ5 קילומטרים ( נמדדו 4776 מטרים ) 2.16 קמ' בממוצע אם כל הקרח באנטרטיקה ימס מפלס הים יעלה בכ 70 מ'


הקרח הימי נוצר בים וצף על המים יש קרח חד שנתי ורב שנתי. עוביו של הקרח הימי הרב שנתי עד כארבע מטרים והוא מצוי בעיקר באזור הקוטב הצפוני למידע נוסף
בתמונה קרח הימי רב שנתי
בשנה שעברה 2005 נשבר בצפון השיא של שטח הקרח הימי הקטן ביותר מאז שהיתאפשרה מדידת השטח באמצעות לווינים נאסא ביביסי והתנאים נשארו דומים בשנת 2006 לשטח הקרח הימי אין השפעה ישירה על מפלס הים אבל מכוון שהקרח לבן הוא מחזיר את רוב האור והאנרגיה שמגיע מן השמש לעומת המים שבולעים את רוב האור והאנרגיה ולכן הטמפ' באזור עולה.
ההשפעות על בעלי החיים ישירות יותר ומעמידות בסכנה בעלי חיים רבים למשל את דוב הקוטב כפי שניכתב בעידכונים קודמים לבלוג










מדפי קרח הם המשך של הקרח יבשתי העבה שצפים על הים באנטרטיקה


ארוע מבהיל היתה התמוטטות מדף הקרח לרסן בי בשנת 2002 באנטארטיקה כאשר בזמן של 35 יום היתפורר לרסיסים מדף קרח בגודל של 3250~ קמ"ר (100 על 32 ק'מ יותר גדול ממישור החוף בין תל אביב לחיפה)
ובעובי של 220 מטר. יחד עם חמש השנים הקודמות איבד לרסן 5700 קמ"ר שזה בערך השטח של הגדה המערבית ( בין נתניה לירדן ואום אלפחם לקירבת באר שבע )
מכוון שמדפי הקרח צפים על המים אין להיתפרקותם השפעה ישירה על מפלס הים אבל התפרקותם מפנה את הדרך לקרחוני היבשה להאיץ את מהירותם נמדדה מהירות גבוהה פי 2.5 לאחר ההיתפרקות של לרסן מהירותם של קרחונים שלא איבדו את מדף הקרח נשארה קבועה
סיכום מומלץ בנושא מדפי קרח
NSIDC's State of the Cryosphere: Ice Shelves Rapid response to climate change


מדידות של מהירות קרחונים בגרנלנד גילו שהם הכפילו את מהירותם תוך חמש שנים. וכניראה שהסיבה היא שבעיקבות ההיתחממות
יותר מים נמסים על הקרחון ואז הם ממיסים לעצמם ארובה לתחתית הקרחון "מולן" ושם הם "משמנים" את המגע בין הקרח לסלע ומאפשרים תנועה מהירה יותר ניו סינטיסט



אבל האים בסופו של דבר גרנלנד מאבדת קרח התשובה ניתנת ע"י גרייס שני לוינים שנעים אחד בקירבת השני וממדידה של המרחק בינהם ניתן לחשב את המסה של גרנלנד לגלות האים היא מאבדת קרח והתשובה כן גרנלנד מאבדת 100 גיגה טון של קרח לשנה
בתמונה רואים בכחול אזורים של איבוד מסה ובאדום אזורים של תוספת מסה

Greenland Ice Sheet on a Downward Slide


אבל גם המצב באנטרטיקה מתחיל להדאיג ולפי מחקר שנערך באוניבסיטת קולורדו בעזרת גרייס אנטרטיקה מאבדת 150 קלומטרים מעוקבים של קרח בשנה שזה פחות מחצי מילמטר של מפלס הים בשנה
Antarctic ice sheet losing mass, says University of Colorado study


אם קצב עליית הים ישאר קבוע הדבר יגרום לבעיות רק בעוד עשרות שנים
אבל שני דברים מחמירים את הבעיה
א מזג האוויר צפוי להיות סוער יותר בעיקבות שינוי האקלים כניראה שעד היום לא שוקמו כל הנזקים בעקבות קטרינה
ב מסתבר ששנויים בקרח יכולים לקרות במהירות מפתיעה שני האזורים הרגישים ביותר שכבת הקרח המערבית באנטרטיקה וגרנלנד יכולים להעלות את גובה הים ב12 מטרים מספיקים מטרים ספורים כדי להציף חלקים משמעותים מהחופים ומערי החוף שהן מרוכז חלק גדול מהמין האנושי

6.11.2006

היוםמתחילה ועידת האו"ם לשינוי אקלים נירובי קניה 2006


בנירובי קניה תפתח ב6 לנובמבר ועידת האו"ם לשינוי אקלים
הועידה תכלול מפגשים של
Parties to the Kyoto Protocol(COP/MOP 2) המשתתפים בפרוטוקול קיוטו
Parties to the Climate Change Convention (COP 12) אמנת שינוי האקלים
ומספר ועדות עזר בנושאי מדע וטכנולוגיה, ישום וניספח 1 לפרוטוקול קיוטו
הסיום ב17/11/2006


3.11.2006

דו"ח סטרן על הכלכלה של שינוי אקלים

בסוף אוקטובר פורסם בבריטניה דו"ח על ההשפעות הכלכליות של שינוי האקלים הדו"ח נכתב ע"י סר נקולס סטרן לשעבר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי. הדו"ח שמתבסס על הערכות מקובלות ושמרניות של ההשפעות העתידיות של שינוי האקלים קובע שיתכן נזק קבוע של 20% מהתמ"ג העולמי וכן הכחדה של 40% ממיני בעלי החיים ואולי הצפה שתיקרום ל200 מיליון פליטים אים העולם לא יתחיל להשקיע עכשיו סכום זעיר יחסית של 1% מהתמ"ג העולמי
The Guardian | CNN | BBC At-a-glance: The Stern Review, Climate costs: The next generation
הארץ: דו"ח: הנזק משינויי אקלים - 6.9 טריליון דולר ידיעות: מחיר התחממות כדור הארץ - 7 טריליון דולר
a[ $בהארץ $6.9 בגרדיאן £3.68 בסי אן אן 6.98]a


תקציר של תקציר המסקנות
q[לפי התקציר שמופיע באתר הרשמי בסוגריים מרובעים [הערות המתרגם
יש עדיין זמן כדי להימנע מההשפעות הגרועות ביותר אם נפעל עכשיו בחוזקה.
אם לא נפעל הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 5% עד 20% לשנה.
בניגוד לזאת עלות הפעולה -הפחתת הפליטות של פחמן דו חמצני - למניעת התוצאות הגרועות ביותר היא 1% מהתמ"ג העולמי לשנה. ההשקעה ב10-20 השנים הקרובות תשפיע משמעותית על החצי השני של המאה והלאה.
אם לא נפעל עכשיו התוצאות יהיו הפרעה לפעילות הכלכלית והאנושית תהיה דומה לשפל הכלכלי ולמילחמות העולם בחצי הריאשון של המאה ה20.

לשינוי אקלים יכולות להיות תוצאות מסוכנות על צמיחה ופיתוח.
אם לא נפעל עכשיו יש 50% סיכוי שהטמפרטוה בעולם תעלה ב5 מעלות צלזיוס שנוי הדומה לשנוי בטמפרטורה בין תקופת הקרח האחרונה לימינו. שינוי כזה יכול להביא לשינוי במקומות שבהם חיים בני האדם וכיצד הם חיים [לפי ג'ים הנסן מנאסא בפעם האחרונה שהטמפ' עלתה ב3 מעלות מעל ימנו מפלס הים היה גבוה ב27 מטרים [עליה כזאת במפלס הים תביא להצפת מגוריהם של כמיליירד 1000,000,000 בני אדם כולל מיליון או שניים בישראל.]]

מחקרים מפורטים מראים שגם שינוי מתון יותר של התחממות יגרום לשינויים מסוכנים בתפוקה העולמית, חיי האנשים ועל הסביבה.
כל המדינות יושפעו במיוחד יסבלו המדינות העניות ואוכלוסיתן שתרמה הכי פחות לשינוי האקלים. המחיר של מזג אוויר קיצוני שכולל שטפנות בצורות וסערות עולה כבר כעת גם במדינות העשירות.
[למשל:הוריקן קטרינה וגל החום בארופה בשנת 2003 שהרג 35,000-50,000 איש ]
אין אפשרות לעצור את שנוי האקלים שיתרחש ב20-30 השנים הקרובות לכן חייבים להשקיע בהתאמה לשינויים (למשל מעבר לגידולים חקלאיים עמידים יותר) השקעה שתעלה עשרות ביליוני דולרים לשנה במדינות המיתפתחות לבדן.

המחיר של יצוב האקלים משמעותי אבל ניתן לשליטה, דחיה תהיה מסוכנת והרבה יותר יקרה.
[הסיכון החמור נובע ממשובים חיובים כמו שיחרור מיתן מקרח עד אשר יכולים להציא את האקלים מכלל שליטה]

הסיכון של הפגיעות החמורות ביותר משינוי האקלים יכול לרדת משמעותית אם נייצב את רמות גזי החממה באטמוספרה על 450-550 חלקים למיליון של פחמן דו חמצני [פד"ח](למעשה כמות של גזי חממה השקולה בהשפעתה לפד"ח) כיום יש 430 חלקים למיליון [חל"מ] והריכוז עולה כל שנה ב2 חל"מ.
הדבר ידרוש הורדה של לפחות 25ֵ% בפלטות עד 2050 ויתכן שהרבה יותר. בסופו של דבר כדי ליצב את רמות הפד"ח נצטרך להפחית את הפלטות ב80%.
ניתן להשיג את ההפחתה הדרושה בהשקעה של 1% מהתמ"ג העולמי אם נתחיל כעת. אם נתמהמה ההיזדמנות ליצב את הריכוזים ב500-550 עשויה לחמוק.

הפעולה בנושא שינוי האקלים דרושה מכל המדינות אבל אינה דורשת את עצירת ההיתפתחות הכלכלית של המדינות המיתפתחות.
גם אים המדינות המפותחות יורידו את הפלטות ב60%-80% על המדינות המיתפתחות לתת את חלקן אבל אין הם צריכות לשאת בעלות המלאה. שווקי פחמן במדינות המפותחות מעבירים כבר היום מימון לפיתוח מעוט-פחמן במדינות המתפתחות. דרושה טרנספורמציה של זרימת המימון כדי להתאימה לקנה המידה הדרוש.
פעולה בנושא שינוי אקלים תיצור הזדמנויות עסקיות משמעותיות כאשר שווקים חדשים של טכנולוגיה מעוטת-פחמן, סחורות מעוטות-פחמן ושרותים מעוטי-פחמן יווצרו. שווקים אלה יכולים לגדול למאות ביליונים של דולרים לשנה והתעסוקה תיגדל בהתאם.

אין צורך לבחור בין צמיחה ופיתוח למניעת שינוי אקלים, למעשה התעלמות משינוי האקלים תפגע בצמיחה הכלכלית.

ישנם הרבה אופציות להפחתת הפלטות, דרושה מדיניות אמיצה כדי לעודד את צמיחתן.
שינוי האקלים הוא כשל השוק הגדול ביותר שניראה בעולם. שלושה מרכיבים דרושים כדי ליצור תגובה עולמית אפקטיבית.
א. תימחור הפחמן שניתן לישום באמצעות מסוי, מסחר או תקינה.
ב. מדיניות תומכת חדשנות ושימוש בטכנולוגיה מעוטת-פחמן.
ג. פעולה להסרת מחסומים ליעילות אנרגטית וכן ידוע וחינוך האוכלוסיה בנושא "מה אני יכול לעשות"

שנוי האקלים דורש פעולה כלל עולמית למטרות ארוכות טווח, פעילות של מדינות בודדות אינה מספיקה
מרכיבים הכרחיים במסגרת ביין לאומית עתידית צריכים ליכלול:
מסחר בפלטות
שת"פ טכנולוגי: התמיכה העולמית במו"פ צריכה להיות כפולה לפחות והתמיכה ביישום של טכלוגיות מעוטות-פחמן צריכה להיות גדולה פי 5
פעולה לשמירה על היערות: ההרס של יערות טבעיים בעולם תורם יותר פליטות ממיגזר התחבורה.
אדפטציה: המדינות העניות הן הפגעות ביותר לשינוי אקלים. חיוני ששינוי האקלים ישולב במדיניות הפיתוח, ותמיכה של המדינות העשירות

3.10.2006

עשרים המזהמים ניפגשים

שרים מעשרים המדינות בעלות הפלטות הגדולות ביותר נפגשים במקסיקו. בכינוס ישתתפו הג'י 8 וכן סין הודו ברזיל ודרום אפריקה
אם ארצות הברית תתחיל הכלכלות המיתפתחות שמונהגות ע"י סין טוענות שאין לצפות מהן למחויבות כל עוד המזהם הגדול ביותר ארה"ב לא עושה כלום זאת אומרת מחכים ל/עד בוש
בכינוס יוצג תמחור של ניזקי ההיתחממות הגלובלית ע"י הכלכלן הראשי לשעבר של בנק העולמי סר ניקולס סטרן. [סביר שהמחיר של ונציה לונדון רוב בנגלדש וכן הלאה לא יכנס לתחשיב]א

12.7.2006

על צמחים פחמן וטמפרטורה

מהעבר הרחוק אפריל 2003 סינטיפיק אמריקן מדווח על מחקר שמצא שכאשר הטמפרטורה עולה יער הגשם בקוסטריקה הופך מבור של פחמן דו חמצני=פד"ח למקור של פד"ח לכן יש כאן פוטנציאל למשוב חיובי שבו עליית הטמפ' תגרום לפליטה נוספת של פד"ח
בעברית פשוטה במקום לקלוט פחמן היער פולט פחמן דבר שמגדיל את רכוז הפחמן באטמוספרה ולכן מעלה את הטמפרטורה
Rain Forests Release Carbon Dioxide in Response to Warmer Temperatures
מאמר מקורי

אותו העיתון מדוח 26.8.2005 על מחקר בשוויץ שריסס פד"ח על חלקה של 500 מ"ר עצים נשירים תוצאת המחקר היא תוספת פד"ח לא הגדילה את הצמיחה
Researchers Find That Carbon Dioxide Does Not Boost Forest Growth
led by Christian Korner of the University of Basel

מסקנות באותו הסיגנון היגיע מחקר דומה שריסס פד"ח על חלקות של של גדולים חקלאים ומצא שאת התחזיות הקודמות לגבי הגידול בכמות התוצרת עקב עליית ריכוז הפד"ח באטמוספרה צריך להקטין פי שתיים
Climate Change May Not Benefit Crops
sciam July 03, 2006


ביתר פרוט מחקר שנערך על גפנים בקליפורניה מצא שבגלל שנוי הטמפרטורה הצפוי האזור שמתאים לגידול זני גפנים משובחים ליין אכותי שרדונה למשל עלול להיצטמצם ב 80%
Global Warming's Wrath on Grapes
ScienceNOW Daily News 10 July 2006
led by Michael White of Utah State University in Logan and Noah Diffenbaugh of Purdue University in West Lafayette, Indiana



23.6.2006

מונדיאל קרבון נטורל

CNN June 22, 2006
פיפא מתכננת לקזז את פלטת הפד"ח שנוצרה מנסיעות הצופים במונדיאל ע"י פרויקטים שיגרמו לפחתת פליטות גזי חממה אחד מהפרויקטים המתוכננים יבוצע בדרום אפריקה יחד עם המארגנים הגרמנים יהיה החלפת דלק לדודים מפחם לנסורת.
גם מארגני הסופר בול באמריקה נטעו עצים לאותה מטרה
בצד הכלכלי איץ אס בי סי הבנק הגדול בארופה מקזז את כל פליטת גזי החממה בסניפיו וקנה 170000 טון פדח בסכום של שלושת רבעי מילירד דולר ברבע האחרון של 2005 וגם הבנק העולמי הכריז על קיזוז 148000 טון של פד"ח כדי להיות פחמן נטרלי
אבל מכוון שכדי להפחית את אפקט החממה צריך לפחית פליטות סטיב סוייר מגרינפיס אמר
"'Plant a tree and fly guilt-free' is obvious nonsense,"

18.6.2006

חדשות מאמריקה

הבנק השני בגדלו בארה"ב בנק אוף אמריקה יחזיר 3000$ לעובדים שיקנו מכונית היברידית התוכנית מוצעת בשלב ראשון ליותר מ21000 עובדים. מהצד השני של אמריקה גוגל וחברה לפיתוח תוכנה היפריון סולושן מציעות 5000$ לעובדים שיקנו מכונית היברידית שצורכת עד 45 מייל לגלון 19 ק"מ לליטר וחברה בשם אנטגריטד ארכייב סיסטמס מציעה 10000$ לאותה מטרה.

"you can't reason with a stone"
רוברט רדפורד: בנוגע להתחממות גלובלית תשכחו מבוש "אתה לא יכול לקיים דיון עם אבן" המחמאה ניתנה באחד מארועי הפתיחה של הכנס לקחת בחזרה את אמריקה. במסגרת הארוע יוכרז על "אתגר אפולו" תוכנית שמאחדת 16 מיליון חברי אגודים ו11 מיליון חברי ארגונים סביבתיים במטרה ליצור מקומות עבודה תוך מעבר למקורות אנרגיה חדשים בין השתתפים בועידה פוליטיקאים דמוקרטים בכירים כדי לזכור שכאשר אל (מציאות לא נוחה) גור היתחרה בבחירות הוא זכה בלפחות 50% מהקולות ואם חוסר הנחת מהמילחמה בעירק יתכן מאוד שבבחירות הבאות הצד הדמוקרטי סביבתי ינצח. שוורצנגר לא יגיע למרות שהתוכנית נשמעת מתאימה למדיניות של קליפורניה הוא רפובליקני


שינו האקלים ופלטת גזי חממה הגיעו לבית המישפט העליון
שתי תביעות באותו נושא אבל בכיוון הפוך.
תביעה אחת מסצ'וסטס נגד נגד הסוכנות להגנת הסביבה. התביעה דורשת לחיב את את הסוכנות נדרשת להתקיו תקנות בקשר לפלטות מרחב חדש לפי חוק האוויר הנקי שמחיב אותה לדאוג לגזים העלולים לפגוע בציבור. התביעה הוגשה ע"י 11 מדינות בהן קליפורניה וניו יורק

ומנגד חברות ליצור רכב תובעות את מדינת קליפורניה ודורשות לבטל תקנות שמגבילות פליטת פד"ח ממכונית נוסעים ומשאיות קלות ע"י שימוש בטכנולוגיות להפחתת צריכת דלק בטענה שרק למימשל הפדרלי יש סמכות לקבוע סטנדרטים של ניצולת דלק התביעה מגובה ע"י המימשל

10 מדינות בהנהגת מדינת ניו יורק הגישו תביעה לכלול פלטת פד"ח בדרישות מתחנת כח חדשות כאשר הסוכנות להגנת הסביבה תעדכן את התקנות
From New Scientist Print Edition 27 May 2006
States Ask Supreme Court Review of Global Warming Car Emissions Case ENS

וול מרט ג'נרל אלקטריק של וחברות נוספות ביקשו מהקונגרס להטיל מכסה לפלטת פחמן עליהם






אמנות וטרבינות רוח אתר גריסט













עמדת מושל קליפורניה






ואים לא עדיין לא ראיתם אל גור והאמת הבילתי נעימה

13.6.2006

התחממות גלובלית יכולה לגרום להכחדה המונית עד2050 לטענת הנשונל גאוגרפיק
Global Warming Could Cause Mass Extinctions by 2050, Study Says
Brian Handwerk for National Geographic News April 12, 2006


המחקר החדש טוען שרבע המצמחים ובעלי החוליות עשויים להכחד עד 2050 המחקר מתתמקד בהוט ספוטים כמו למשל אזור כף התיקוה הטובה אזור יחודי שהוא אחד מחמשת אזורי הצימחיה העיקריים בעולם אבל הרבה יותר קטן מהיערות הטרופיים באזור הנהרות הקונגו והאמזונס ומקור צמחי הפרוטאה הגירה לאזור קר יותר לא באה בחשבון אלה אם הפרוטאות ישנו את צורתן לסירה ויפליגו לאנטרטיקה Link
המחקר מגיע לתוצאות דומות למחקר שנערך ב2004 למרות שהישתמש בשיטות שונות.


ממחקר אחר מתברר שחיות בשנת חורף מתעוררות מוקדם מדי בשל שנוי האקלים מענין מה תיהיה ההשפעה על עטלפי החרקים שנכנסים להיברנציה במערות בארץ בכול מיקרה אל תכנסו למערות בצפון ומרכז הארץ בחורף מלבד מערות מפורסמות ומטוילות באינטנסיביות כמו מערות האדם הקדמון בכרמל וגם שם אל תידחקו לנקיקים צדדיים
Global warming rings alarm for dormice
Barbara McMahon in Rome
Thursday June 8, 2006


ראיתם את הסרט משפחת הקיסרים? אז מספרם של הפנווינים הקיסריים מתמעט היום הם מחצית ממיספרם לפני חמישים שנה החוקרים קושרים את ההיתמעטות לתקופה חמה ארוכה באופן חריג
Penguin Decline in Antarctica Linked With Climate Change

אבל יש מי שמרוויח האמברוזיה המכונסת ragweed צמח שהרבה אנשים אלרגים לאבקתו נבדק בתנאים של ריכוז גבוה יותר של פד"ח ונימצא שהוא מיצר 55% יותר פולן כאשר יש יותר פד"ח "הנהנים העיקריים הם צמחים אופורטוניסטים כמו האמברוזיה והקיסוס הרעיל."

Global Warming May Compound Allergies
Researchers Say Rising Carbon Dioxide Levels Will Boost Pollen Production

By Salynn Boyles Reviewed by Louise Chang, M.D.
June 7, 2006
SOURCES: Rogers, C.A. Environmental Health Perspectives, June 2006; Vol. 114: pp. 865-869. Christine A. Rogers, Ph.D., senior research scientist, Exposure Epidemiology and Risk Program, Harvard School of Public Health, Boston. Paul R. Epstein, M.D., associate director, Center for Health and Global Environment, Harvard Medical School, Boston. “Biomass and toxicity responses of poison ivy (Toxicodendron radicans) to elevated atmospheric CO2," Proceedings of the National Academy of Sciences, June 5, 2006

בינתיים האקלים מתחיל להשפיע על הגנטיקה של בעלי החיים
מאמר בטיימס
ומאמר בנשונל גאוגרפיק