180 גרם ראפ שינויי אקלים 180gr

https://youtu.be/mxYEAb2EOR4

הפליטים בדרום תל אביב, שינויי האקלים ואיך פותרים את זה

בזמן האחרון החריף משבר הפליטים בדרום תל אביב, לאחר שממשלת ישראל קבלה החלטה שמשמעותה, לפחות כמו שזה נראה בשטח עד עכשיו, היא לגרש את הפליטים ומבקשי המקלט מתחומה. אומנם הבטיחו שיבדקו מי פליט ומי לא, אבל עד עכשיו עבודת הועדות האלה לא הייתה פתוחה לציבור וצודקת ולא הובא בחשבון שפליט, הוא גם מי שנמלט כי אדמתו הפסיקה להניב לחם בגלל סיבות שברובן קשורות למדינות העשירות,כולל ישראל, כמו שינויי אקלים. לישראל יש רמת פליטות גזי חממה לנפש גבוהה יחסית, על כן יש לה אחריות מסוימת על משבר האקלים.

אני, פחות או יותר בטוח, שאחד המניעים העיקריים להחלטה זו, הוא הפחד של הממשלה שאם יתנו לפליטים להישאר ויאפשרו להם תנאי מחייה ותעסוקה סבירים, זרם הפליטים אשר נע בגל אדיר ממדינות הדרום העניות למדינות הצפון העשירות יציף את ישראל. זהו המניע העיקרי להקמת הגדר, זה מה שגרם לממשלה למנוע מהפליטים לעבוד באופן חוקי, ובכך עודד את הפשיעה בקרבם, וזהו המניע העיקרי לגרוש. ישנם עוד מניעים כמו לתת להרוויח לאנשים שנותנים את האישורים לעובדים הזרים החוקיים להיכנס והרצון למכור את נכסי הנדל"ן בתל אביב במחיר גבוה יותר, אבל כל זה היה גם קודם, אז כנראה שהסיבה הראשית היא זאת.

אי אפשר לומר שהחשש הזה איננו מוצדק לחלוטין: אם קודם גלי פליטים נוצרו רק מידי פעם, בעת סכסוך, הרי שעכשיו כאשר הודות לשינויי האקלים המדבר מתפשט במהירות ומחריף את הסכסוכים, התופעה נהפכה לקבועה. כאשר הגשמים הולכים והחום מתגבר, האדמה מתייבשת, היבול הולך ואז מגיעים הרעב והצמא. כאשר אלה מגיעים, מגיעות גם המלחמות, כי האנשים נלחמים על מה שנשאר. כרגע הטמפרטורה עלתה במעלת צלזיוס אחת וכולם רואים את זרם הפליטים באירופה, ארצות הברית ובישראל. לפי הנתונים האחרונים, עלייה ב 2 מעלות בטמפרטורה העולמית פרושה הפיכת רבע מהשטח היבשתי של כדור הארץ, עם אוכלוסייה של 1.5 מיליארד בני אדם, למדבר ואפילו עלייה של 1.5 מעלות סביר להניח תזיז מהמקום 500 מיליון בני אדם. גם המלחמות והסכסוכים שגרמו לפליטים מסודן ואריתראה להגיע לישראל מקורם חלקית בשינויי אקלים, כמו שאפשר לראות כאן, כאן וכאן . אבל ה"פתרונות" שמקדמת הממשלה, לא רק אינם הומניים, הם יכולים בעיקר להחמיר את הבעיה.

האפקט המיידי, של חסימת זרם הפליטים הוא החמרה במצב במדינות מהן הם בורחים ובמדינות אליהם מגרשים אותם. ובאמת בריחת הפליטים הוא סוג של שסתום בטיחות כי האנשים שהגיעו למצב שאין להם מה לאכול ולשתות יכולים לברוח למקומות בהם יש עוד אוכל ומים. אם לקחת מהם את האפשרות הזו הם ינסו לקחת את האוכל והמים בכוח וזה יגרום ליותר מלחמות ויותר סכסוכים. כמובן שהמצב במדינות גם ככה עניות, אליהן יגורשו הפליטים גם יחמיר.

וזה יגרום ל... נחשו מה? ליותר פליטים.

 פרושה של מדיניות זו היא גם פגיעה ביכולת של המדינות בדרום להתמודד עם הבעיות, כולל בעיית שינויי האקלים. כלומר,כדי להרגיע את הסכסוכים, להפחית פליטות גזי חממה, לעצור את כריתת היערות, להנהיג מדיניות שימור מים ושימור קרקע, לחלק מזון ומים לנזקקים, צריך איזו שהיא רגיעה והקלה בעומס וזה בדיוק מה שלא מאפשרת מדיניות כזו. זאת אומרת שגישה כזאת לא רק מתעלמת אלה גם מחריפה את בעיית שינויי האקלים וזה בשעה שהם כבר פוגעים בישראל. אסור לשכוח: אנחנו בשנת בצורת חמישית. אם זה יימשך תתכן פגיעה חמורה במקורות המים, העלמות יערות, מדבור. במצב זה, ייתכן שבסופו של דבר אנשים יצטרכו לברוח גם מישראל וזאת רק כי ממשלות העדיפו להתעלם מהבעיה ואף להחמיר אותה במקום לפתור אותה, אולי כי העדיפו להרחיב תעשיות מזהמות במקום(למרות שעכשיו זה כבר לא כל כך כלכלי).

דוגמה לכך היא מה שקורה בקונגו. במדינה הזו יש יערות עם שטחי כבול נרחבים ואם יכרתו, רק שטחי הכבול ישחררו לאוויר כמות פחמן דו חמצני השווה לזו הנפלטת בארצות הברית במשך 20 שנה. כרגע קונגו שוקלת האם לאפשר את הכריתה. אם המדינה תהיה במצב סביר היא תוכל למנוע כריתה, ללמד את החקלאים חקלאות פחות פוגעניות שאינן דורשות כריתת יערות. לעומת זאת במצב כלכלי קשה סביר שהיא תאפשר לחברות לכרות את היערות כדי לקבל כסף לקניית מזון. אחת הבעיות של קונגו היא כמות גדולה של פליטים שברחו אליה ממדינות אחרות והיא תחמיר אם יגרשו אליה עוד. אם לא יאפשרו לאנשים הרעבים בתוכה לברוח ממנה ולא יעזרו לה זה גם יגביר את הלחץ.

מדיניות כזו פרושה הפרדה ועוינות בין הצפון והדרום, עצימת עיניים על מה שקורה בדרום למרות שהצפון גרם לכך, לתת לבעיות ללכת ולהחריף, וזאת כאשר יש אפשרות לעזור ולפתור את הבעיה. מדיניות כזו, יוצרת סוג של גטו למיליארד העשיר, גטו שכבר עכשיו תופס חלק יחסית קטן מכדור הארץ וילך ויצטמצם ככל ששינויי האקלים יתקדמו. ובאמת מומחי האקלים חוזים התפשטות המדבריות אפילו לארצות דרום אירופה. במצב זה קשה לדעת מי יהיה פחות מאושר האנשים שמחוץ לגדר או אלה שירגישו כלואים בפנים. יש לציין גם שמדיניות כזו איננה תואמת את המטרות המוכרזות על ידי גופים כמו הבנק העולמי שגורסים כי עיקר הצמיחה הכלכלית במאה ה-21 צריכה לבוא ממדינות העניות כי להן יש "יותר לאן לצמוח".

מה כן צריך לעשות במצב זה? קודם כל צריך לקבוע בכנות מה כמות הפליטים שישראל יכולה לקבל לתוכה. ישראל כמדינה עשירה עם רמת פליטות לנפש יחסית גבוהה צריכה לשאת בחלק מהאחריות למשבר, כמובן, בחלק שהיא יכולה לשאת. לאחר שהכמות הזו תוגדר אפשר לתת לכמות זו תעודת פליט ואפשרות לעבוד. אם יגיעו יותר מהמכסה, ישראל תקבל זכות מוסרית לדרוש ממדינות עשירות אחרות לקבל לתוכן את הפליטים הנוספים. צריך לאחר התייעצות עם הפליטים עצמם לקבוע רשימה של מדינות בהן הם ירגישו בטוחים ולשלוח אותם לשם. יש לציין שבאירופה יש מדינות שכבר קבלו לתוכם כמויות די גדולות של פליטים. אם ישראל תיתן לאנשים בתוך המכסה הזו גם "תעודת פליט סביבתי" היא תקבל את הזכות הזו כפליים, כי גם בארצות אירופה לא ממהרים להנפיק תעודות כאלה. היא תוכל לומר עם מצפון שקט לאירופה: "אנחנו עשינו את שלנו - הכרנו בפליטים כפליטים ואפילו בפליטים סביבתיים מה שאתם לא כל כך עושים. קבלנו את הכמות שאנחנו יכולים לקבל. עכשיו תורכם לעשות את אותו הדבר."

המאמץ העיקרי צריך להיות מופנה להפחתת פליטות, עצירת המדבור, ותמיכה במשטרים המתייחסים בצורה נורמלית לאזרחים ומחלקים בשוויוניות את המשאבים בתוכם. עד עכשיו זה לא תמיד היה כך, אבל אם רוצים שזרם הפליטים יפסק, יצטרכו לשנות דיסקט. בנוסף להפנות את שליש המזון שנזרק בישראל לעזרה לרעבים. יש ללחוץ בכל הכוח במישור הבין לאומי על המדינות האחרות לעשות את אותו הדבר. אם כל המזון שנזרק בעולם ילך לרעבים זה יספיק כדי למגר את הרעב מספר פעמים והפחתת פליטות מהירה יחד עם צעדים לעצירת המדבור ותמיכה במשטרים "נורמליים", יעזרו למנוע משברים בעתיד. לתהליכים אלה יש לולאות משוב מחזקות: לדוגמה, ככל שיותר שטח מדברי יהפוך לאדמה פורייה כך אפשר יהיה ביתר קלות למנוע סכסוכים מה שיעזור לפעילות לצמצום המפגעים בעתיד. אם ישראל תעשה את כל זה, היא תוכל בתורה לדרוש ממדינות אחרות שיעזרו לה להסתגל לשינויי אקלים. הדבר ישפר את מעמדה בזירה הבין לאומית ויתרום למיגור המלחמות והידוק שיתוף הפעולה הבין לאומי, באופן כללי ואלה יעזרו לפתור את משבר האקלים הנוכחי ולגרום לכך שלא יהיו פליטים בעתיד ברמה הגלובלית.

בתמונה: יצירה של האומן  Hermann Josef Hack  "מחנה פליטים סביבתיים עולמי"  בהנובר, גרמניה.
מקור:

https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant#/media/File:World_Climate_Refugee_Camp_in_Hannover.jpg

כתב: אלכסנדר סעודה

מחקר מתריע: אם נמשיך לפלוט גזי חממה לפי המגמה הנוכחית, ישראל תהפוך למדבר.

  מחקר חדש של ד"ר טליה תמרין ממכון ויצמן, פורסם לפני שלוש שבועות בכתב העת המדעי Nature Geoscience ועשה כותרות בויינט ובעוד מקומות. במחקר מסבירים איך פליטות גזי החממה  משפיעות על תנועת מערכות מזג האוויר, כולל השקעים הברומטריים שנושאים איתם גשם. התוצאה העיקרית היא שעל כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית ענני הגשם יזוזו 2 מעלות רוחב לכיוון הקטבים. מעלת רוחב אחת=111 קילומטר. כעת העולם במסלול של התחממות ב 3.4 מעלות לקראת סוף המאה ה 21 וזה עם כל המדינות יעמדו בהתחייבויותיהן בהסכם פריז. המשמעות היא שהגשמים יזוזו צפונה קצת פחות מ 200 קילומטר. אומנם ההשפעה של הים החם יותר צפויה למתן את האפקט בחלק המערבי של ישראל, אבל מצד שני התחממות של 3.4 מעלות בעולם תגרום להתחממות של 6-7 מעלות בישראל כי המזרח התיכון מתחמם יותר מהר מהעולם. בסך הכל התוצאה תהיה אחת: ישראל תיהפך למדבר. אפילו התחממות של 2 מעלות תגרום לבעיות קשות לישראל. התחממות של 1.5-זה עוד יחסית בסדר.  זה מה שאפשר להבין ממה שכתב בכתבתו על המחקר הזה החזאי בועז דיין.

למאמר המלא The poleward shift of storm tracks under global warming: A Lagrangian perspective

שינויי האקלים יזיז סופות כמו הסופה בצילום צפונה
Norman Kuring/NASA Ocean Color Web

מה ישראל, מדינה שאחראית על שליש עד רבע אחוז מהפליטות העולמיות של גזי החממה יכולה לעשות? טוב, למען האמת, היא יכולה קודם כל לנסות להשפיע על ממשל טראמפ. מעטים האנשים שיכולים להשפיע על משבר האקלים יותר ממנו ומעטים האנשים שיכולים להשפיע עליו יותר ממקבלי ההחלטות בישראל. כמובן בשביל זה ישראל צריכה גם להפחית פליטות מבית. ובשביל זה היא צריכה לעשות את הדברים הרגילים: לעצור את תכניות להרחבת תעשייה מזהמת כמו הרחבת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה והקידוחים בגולן, לקבל ולממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה להפחתת פליטות, לעבור לחקלאות בת קיימא, לעשות רשת של נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים בכל עיר, לשמור על היערות ולא לכרות אותם למען תכניות בנייה.

בזמן האחרון יש כמה סימנים חיוביים של פעילות ממשלתית בכיוון הנכון: לא מזמן הוגשה תכנית של ראשות החשמל, לאשר התקנת 1.5 מיליון פנלים סולריים על הגגות כאשר אלה שיתקינו, יקבלו תשלום על החשמל שמייצרים הפנלים שלהם, אם הם לא משמשים בחשמל הזה, בזמן האחרון נוספו קווי רכבת ונתיבי תחבורה ציבורית חדשים, נקבע היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות (המיוצרות מנפט) נבנו כמה שדות סולריים בנגב. אבל עדיין, מה שישראל עושה רחוק מאוד ממה שהיא יכולה לעשות ורחוק מאוד ממה שצריך לעשות כדי לפתור את המשבר.. עוד חדשות טובות הן שהחברה אשר מבצעת את קידוחי הנפט בגולן - ג'יני אנרג'י, החליטה להשהות את הקידוחים, לפי מה שכתוב בהודעה הרשמית שלה, כי לא נמצא שם נפט או גז בכמויות שאפשר יהיה לומר עליהן בביטחון שיביאו רווח עם יתחילו לקדוח. הקידוחים היו יכולים להביא גם לפליטה נכרת של גזי חממה וגם לזיהום מקורות המים של ישראל. גם מבחינה כלכלית המתחדשות עדיפות עכשיו: הרבה מדענים עבדו על לעשות אותם להכי זולות כי הם חשבו שהם הכי טובות לסביבה ולבריאות. לכן עכשיו הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים נחשבת להכי זולה. 

האנרגיות המתחדשות כרגע הם הכלכליות ביותר.

המתחדשות כל כך זולות עד שכבר עכשיו זול יותר להקים תחנת כוח סולרית חדשה מאשר לתחזק תחנת כוח פחמית קיימת. הגז עכשיו יותר זול מהפחם כי הרבה זמן מדענים חשבו שהוא ירוק מאוד ולכן עבדו על לעשות אחותו זול. עכשיו המדענים חושבים שהמתחדשות יותר ירוקות ולכן עכשיו הם זולות גם מהגז. הפער גדל כך שכנראה עד 2023  אנרגיה סולרית תתחרה בהקמת תחנות כוח חדשות על גז עד 2028 תגרום לסגירת תחנות כוח קיימות. 

https://thinkprogress.org/solar-wind-keep-getting-cheaper-33c38350fb95/

https://thinkprogress.org/renewables-projected-to-crush-fossil-fuels-f6670e3792df/

כנראה שזה אחד השיקולים אשר גרם לשר שטייניץ לקבוע יעדים משמעותיים ל 2030: עד השנה הזאת לפי התכנית שלו 80% מהפקת החשמל בישראל צריכה להתבצע מגז ו 20% מאנרגיות חלופיות. גם התעשייה והתחבורה צריכים לעבור לגז ולמתחדשות עד השנה הזאת. לדבריו הוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית שקבעה הולנד בנושא הזה. רק לא ברור למה הכוונה ב"חלופיות". בכתבה מובאות דבריו ש ""תגליות הגז ופיתוח שדות הגז לצד התקדמות ענף האנרגיה המתחדשת, בעיקר הסולרית, עושים את זה אפשרי", אז כנראה שהכוונה לאנרגיות מתחדשות. אבל אולי הוא מתכוון גם לאנרגיה גרעינית עליה מדברים לפעמים.

https://www.themarker.com/news/macro/1.4652004

בתגובה, גרינפיס ומגמה ירוקה ציינו שעדיף להשתמש באנרגיה סולרית ולא בגז שגם הוא פולט זיהום אוויר וגזי חממה. מגמה ירוקה ציינה שעדיף לממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 35% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2030.

http://www.maariv.co.il/news/politics/Article-612470

עד עכשיו קצב הגדילה של השימוש באנרגיה המתחדשת עבר בהרבה את התחזיות. נראה שאין הצדקה כלכלית ללכת לכיוון הדלקים הפוסיליים עכשיו.

ברוח זו התקבלו החלטות חדשות בנושא במפגש הבין לאומי שהתקיים בפריז. מדינות וחברות רבות לקחו על עצמן התחייבויות משמעותיות במטרה להאיץ את הפעילות לעצירת משבר האקלים. כך לדוגמה הבנק הולמי הכריז שאחרי 2019 חוץ מבמקרים מיוחדים במדינות עניות לא יסבסד עוד פרויקטים הקשורים לגז ונפט.  

נקווה שהממשלה תדע לעשות את מה שצריך גם במישור הלאומי וגם במישור הבין לאומי. אין לנו הרבה זמן. 

Irma Jose y Katia אירמה ג׳וזה וקטיה

עדכון 9/9 15:00:  אירמה ירדה ל-3 ג׳וזה שומר על כוחו ומקטייה נשארו רק שיירים. האם אירמה תתעודד בין קובה לפלורידה? האם הקייז יקצצו בגאות הסופה? לפי דיון בפייס רוב המצביעים למושל מכחיש האקלים גרים בחלק הגבוהה יותר של פלורידה לכן כיסוח של מיימי ביץ או טמפה לא יספק שום צדק.

מקור:National Hurricane Center, NOAA

 עדכון 9/9 15:00: אירמה חזרה ל-4 קטיה הפכה לשקע טרופי וג׳וזה עדיין 4 קטרינה פגעה בלואיזיאנה בתור דרגה 3 כך שלא היתי ישן בשקט באזורי החוף בפלורידה
עדכון 9/9 בוקר: אירמה מעל קובה חזרה ל-5 ג׳וזה נשאר 4 קטיה הפכה לסופה טרופית
אירמה שהגיע לדרגה חמש (וכרגע 4) תופסת את הכותרות אבל היא לא לבד באטלנטי מסתובבים עוד 2 הוריקנים  ג׳וזה וקטיה. קטיה הוריקן צנוע רק דרגה 1 וגורם צרות למקסיקו או יותר חשוב לא לארצות הברית. לעומת זאת  ג׳וזה התחזק בשעות האחרונות לדרגה 4 ועדיין לא הגיע לשום יבשה כדיי לגרום נזק אבל בעתיד???.

ההוריקאנים קטיה אירמה וג׳וזה. משמאל קטיה ליד מקסיקו באמצע אירמה החזקה בכנופיה ומימין ג׳וזה בינתיים רק דרגה 4
מקור NOAA או NASA עדיין טרומפ לא פרק את כל מערך הלוינים הצופה לכון כדור הארץ

כידוע להוריקאן או טיפון יש כמה דרכים לגרום לנזק. הראשונה רוח. אירמה הסופה החמישית בחוזקה באטלנטי. עם מהירויות לדקה שלמה של כמעט 300 קמ״ש. כמובן רוחות כאלו גורמות נזקים. אבל בינתיים אירמה נרגעה לרמה 4 והרוחות מגיעות רק ל-240 קמ״ש כאשר הסופה תגיע לפלורידה עדיין צפויות רוחות של לפחות 177 קמ״ש.

דרך אחרת להזיק היא ע״י הורדת גשם כמו הרווי שהורידה יותר ממטר גשם תוך זמן קצר (ברוב ישראל יורד פחות מ-600 מ״מ לשנה או 0.6 מטר הרווי הורידה כמות כפולה באזורים נרחבים עם שיא של 1.3 מטר. וכפי שנאמר בפוסט קודם אויר חם יותר מכיל יותר מים והקשר להתחממות הגלובלית סביר.

הדרך האחרונה והקטלנית ביותר היא גיבוע הסופה באזור הסופה לחץ האויר נמוך יחסית לכן פניי הים עולים. הרוח משפיעה הרבה יותר ונוצר הר של מים אשר נע מתחת לסופה. כאשר הסופה מגיעה לחוף ההר כמובן ממשיך בנוסף בכל מקרה הסופה יוצרת גלים חזקים שגם במפלס רגיל הם עלולים להזיק. כאשר כל זה קורה בעת גאות אז מקבלים אסון רציני שבו עלולים לטבוע מאות אלפיי אנשים.
 השיא הידוע הוא של הציקלון בהולה Bhola אשר הטביע בין 300,000 לחצי מליון נפשות בבנגלדש בשנת 1970. התנהלות זהירה עם יכולת החיזויי כיום אמורה למנוע מקרים כאלו אם הממשלה דואגת להזהיר את התושבים אחרת נרגיס הטביע בסביבות 140,000 איש במיאנמר ב-2008.

הרווי תכה בארצות הברית בעיקר ע״י גיבוע סופה. מה יהיה הנזק קשה לדעת אבל אם שיא הגיבוע ושיא הגאות יצטלבו יהיו הרבה תמונות מרשימות מיימי ביץ׳ לפני ואחריי למשל.

לאחר ההוריקאן הגדול 1926 מיאמי ספריית הקונגרס ר.ס. קלמנטס

 אם רוב האנשים יציתו להוראות הפינויי מספר הנספים יהיה קטן. ישנם גורמים רבים המשפיעים על הגובה והנזק מגיבוע/גאות הסופה. השיא נרשם בשנת 1899 כאשר ההשפעה הכוללת היתה שווה ל-13 מטר. קטרינה הביאה עימה 8 מטר וסנדי לניו יורק כ-4 מטר. התופעה לא קיימת רק בסופות טרופיות ואחד הפחדים לגביי לונדון למשל הוא גיבוע סופה שירד במורד התעלה האנגלית וכאשר היא נעשית צרה עודפי המים יפנו במעלה התמזה לכיוון לונדון ויצליחו לעבור את מחסום התמזה שהגן בהצלחה על לונדון מאז בנייתו.

גיבוע וגאות הסופה בדוגמה הגאות הרגילה מוסיפה 2 פיט או 66 ס״מ לגיבוע הסופה 15 פיט ומתקבלת גאות סופה של 17פיט או כ-6 מטר. התוצאה הגיע בקטרינה ניו אורלינס ל-8 מטר.

תמונות מקטרינה שפגעה קשות בניו אורלינס

ולסיום כמה תמונות מהנזקים עד כו באדיבות
Netherlands Ministry of Defence משום שחלק מהאי סן מרטין שייך להולנד

אירמה תמונה של NOAA

לקריאה נוספת

Introduction to Storm Surge

National Hurricane Center pdf

National Storm Surge Hazard Maps

Irma won’t be nearly as wet as Harvey but coastal surge still a serious threat - Miami Herald

עם סרטון של מושל שמאיץ לפנות את האזורים המסוכנים. אבל זה לא יגרום לו לחשוב שיש שינויי אקלים

Gov. Rick Scott’s ban on climate change term extended to other state agencies -Miami Herald

NHC - National Hurricane Centre

Weather Underground Category 6

Triple Trouble: Cat 5 Irma, Cat 3 Jose, Cat 1 Katia
Dr. Jeff Masters
September 7, 2017, 9:52 PM EDT

Category 5 Irma the 5th Strongest Atlantic Hurricane on Record
Dr. Jeff Masters
September 5, 2017, 10:13 AM EDT

Harvey in Houston: Most Extreme Rains Ever For a Major U.S. City
Bob Henson
August 29, 2017, 3:02 PM EDT

ההוריקן בארצות הברית ושינויי האקלים

בשבוע האחרון הכה הוריקן הרווי בדרום מזרח ארצות הברית, בעיקר בטקסס. 44 בני אדם נהרגו רק בטקסס, מאות אלפים נשארו בלי חשמל, עשרות אלפים נהפכו לחסרי בית,  מיליונים פונו, כ 100,000 בתים ניזוקו, 2 מאגרי נפט נפרצו ו 100,000 ליטרים של נפט זרמו לים, היו פיצוצים ושרפות במפעל כימיכלים. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, הסערה פגעה קשות בתעשיית האנרגיה בארה"ב, ובעקבותיה נסגרו בתי זיקוק, נמלים ונפגעו צינורות. הארווי פגעה ביותר מתריסר בתי זיקוק, בהם שניים הגדולים במדינה, שמזקקים יותר מ-30% מקיבולת הזיקוק במדינה 50 שנה לא הייתה סופה הרסנית כזאת בטקסס. השרות המטאורולוגי בארצות הברית אמר שכמויות הגשם היו מעבר למה שאפשר היה לצפות - עוצמת השיטפון הייתה כזאת שכבישים נשברו. הנזק מוערך ב כ 700 מיליארד שקל, מה שהופך את ההוריקן  לסופה היקרה ביותר בהיסטורית ארצות הברית. אתם יכולים לקרוא את הנתונים כאן , כאן, כאן וכאן.

האזור הזה ידוע כפגיע להוריקנים, אבל יש משהו שכנראה הגביר את העוצמה של הסופה הזאת והפך אותה לכה הרסנית: שינויי אקלים. אותם שינויי האקלים הנובעים מפעילות אנושית משרפת נפט גז ופחם ומכריתת יערות.

אז איך בדיוק שינויי האקלים מגבירים את העוצמה וההרס של סופות כאלה? המדענים אומרים שאלה הדרכים העיקריות:

1. עליית פני הים. גובה המים עלה משמעותית בחופים של טקסס ולואיזיאנה מה שאומר שכאשא יש רוח חזקה מהים המים יכולים לחדור עמוק יותק ולהביא לשטפונות כבדים יותר.

2.  ככל שהמים חמים יותר, מהירות הרוח גדולה יותר ויותר מים מתאדים מהאוקיינוסים.

3. ככל שהאוויר חם יותר הוא יכול לספוג יותר לחות מה שמביא ליותר משקעים. עלייה במעלה אחת גורמת לעלייה של כ 6% בכמות הלחות באוויר. הטמפרטורה בטקסס עלתה ב 1-1.5 מעלות בעשורים האחרונים.
4. יש סבירות ששינויי האקלים גרמו לכך שההוריקן נשאר יותר זמן באותו מקום תוך הורדת עוד ועוד משקעים. במקומות מסוימים הוא הוריד כ 1.22 מטר משקעים! זה קשור לשינויים בזרמים באטמוספרה כתוצאה מהשלכות שונות של שינויי האקלים בין השאר המסת הקרח בארקטיקה.

אתם יכולים לקרוא פרטים על כך כאן וכאן .

הוריקן מהחלל. מקור: נאס"א, https://climate.nasa.gov/effects/

עוד במאי האחרון הוציא המנהל לאטמוספרה ואוקיינוסים  בארצות הברית אזהרה שעונת ההוריקנים הולכת להיות חזקה מהרגיל בגלל בין השאר טמפרטורת מים גבוהה במיוחד במפרץ מקסיקו. בשעה שמספר הסופות איננו משתנה בהרבה העוצמה וההרס מהם גדלים. המדענים אומרים בפרוש שהסופה הייתה הרבה פחות הרסנית ללא שינויי האקלים.

האם יבין זאת טראמפ? החל מינואר הוא עשה כל שביכולתו כדי להגביר את הנזק לסביבה בכלל ולאקלים בפרט. המהלך הידוע ביותר שלו בהקשר הזה היה היציאה מהסכם פריז אבל זה רק חלק. ההמצאה האחרונה הייתה  בכירים בממשל שלו שהתחילו בטביעות שונות נגד ארגונים המתנגדים לכריתת יערות או למעבר צינורות נפט. הוא גם צמצם את התקציב לאגפים בממשל שלו המתעסקים במאבק השלכות אירועי מזג אוויר קיצונים. אבל לתבוע את ההוריקנים, להפחיד את עליית פני הים, למסמס את המדבור-זה קצת יותר קשה. למעשה לפי הדוח הכולל האחרון שינויי האקלים עלו לארצות הברית כ1.1 טריליון דולר מ 1980 ולקחו לא מעט חיים ובריאות. לא מעט אזרחי ארה"ב כבר הפכו לפליטי אקלים כי נשארו בלי קורת גג בגלל ההוריקן האחרון, למרות שהרוב מסכימים שמצבם טוב יותר מאשר הפליטים מאפריקה.
האם יבינו טראמפ והחבורה שלו שמה שמציאים ארגוני הסביבה הוא לא איום אלה חבל ההצלה היחידי בשביל כולם, כולל אותם? האם יבינו שהירוקים הם לא הבעיה אלה הפטרון?  כאשר יבינו זאת, אפשר יהיה לומר שיש לאנושות סיכוי טוב להינצל. בנושא שינויי האקלים כמו גם בנושאים אחרים טראמפ לא פעם שינה את דעתו. ניראה האם עכשיו יצליח לקלוט את המציאות.
 
לפי  הידיעות האחרונות ההוריקן כבר שינה את המציאות הפוליטית בוושינגטון. חברי קבוצת לחץ ימנית שדרשו בניית חומה בגבול עם מקסיקו אמרו ש "בינתיים לא ידרשו זאת". זאת כי החומה תעלה הון תועפות וצריך כסף כדי לשקם את טקסס ולואיזיאנה-מרכז המפלגה הרפובליקאית, כי העובדים ממקסיקו מהווים את החלק העיקרי של עובדי הבניין הנחוצים לשיקום הבתים ואולי גם כי מקסיקו אמרה שהיא תעזור לשקם את נזקי הסופה "כנהוג בין שכנים טובים" למרות התנהגותו של טראמפ. יש לציין שההגירה ממקסיקו לארה"ב מונעת בין השאר על ידי שינויי אקלים שגורמים לבצורות קשות במדינה הזו. טראמפ רצה לקצץ 876 מיליון דולר לסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום-עכשיו דנים כמה להוסיף לתקציבה.

ומה קורה בישראל? ישראל לא יצאה מהסכם פריז, אומנם, אבל לא ניראה שלממשלה יש כוונה רצינית לממש את ההתחייבויות שלה. צעדים מסוימים נעשו: אחוז החשמל המופק מאנרגיות מתחדשות עלה ל 3-4%, נכון ל 2014 הושג חיסכון אנרגטי של כ 2.4% ביחס למצופה, נסללו מספר מסילות רכבת וקווי אוטובוסים חדשים ומחיר הנסיעות ירד. אבל,  מצד שני, מקודמים פרויקטים כמו הרחבת התעשייה המזהמת בחיפה, הקידוחים בגולן, המכרה לדשן כימי בערד, אשר כולם בעל פוטנציאל להגברת פליטות גזי חממה. הממשלה רוצה לקדם את הגז אשר נחשב כמפחית זיהום אוויר, למרות שבגז יש את קונדנסאט הגז אשר מזהם לא פחות מנפט. אבל הגז היום נחשב כפוגע באקלים לא פחות מנפט או פחם, בין השאר בגלל פליטות המתאן מהקידוחים. מתאן הוא גז חממה חזק פי 84 מפחמן דו חמצני לתווך זמן של 25 שנה. עדיין מקודמות תכניות הכרוכות בכריתה מסיבית של יערות כמו התכנית של "רמת גוראל" בחיפה ואו "מצפה נפתוח" בירושלים. אין תכנית למעבר לחקלאות אורגנית, מיזמים כמו "הום ביוגז" שהיו יכולים להפסיק כמעט לחלוטין את הפליטות מפסולת אינם מיושמים במידה ארצית.

וזאת למרות ששינויי האקלים עולים הרבה מאוד לישראל: לפי נתוני המדענים עלייה רק במעלה אחת האי נוחות התרמית גורמת לעלייה בתמותה של 3.7% ממחלות לב, דרכי נשימה , כלי דם, ולפי  נתוני השירות המטאורולוגי יולי האחרון היה חם ב 2-3 מעלות מהרגיל ביחס לממוצע בשנים 1981-2000 .


ישראל, כמובן, מדינה קטנה האחראית על כרבע אחוז מהפליטות העולמיות. למרות זאת אם להסתכל על הפליטות לנפש, הישראלי הממוצע באחד המקומות הראשונים בנושא הזה, כך שישראל צריכה ויכולה להפחית פליטות תוך שיפור ניכר בבריאות האזרחים. בנוסף, אולי הדבר הכי מועיל שישראל יכולה לעשות כדי להיאבק בשינויי האקלים, הוא ללחוץ על טראמפ שיתחיל להתייחס אליהם ברצינות ויכבד את הסכם פריז. הלובי היהודי חזק מאוד בארצות הברית וארצות הברית אחראית על כ 14-18% מהפליטות כך שזה יכול  להשפיע על מאזן הפליטות העולמי ברצינות. אבל בשביל זה היא כמובן צריכה לקיים את ההסכם כמו שצריך בעצמה. יעזור גם אם הממשלה תחתור לשלום אזורי במידה שזה תלוי בה. 

בקיצור אם הממשלה באמת רוצה להפחית משמעותית גזי חממה היא יודעת מה לעשות. אבל בשביל זה היא צריכה להבין שזה הכרחי. בדיוק כמו טראמפ. ויש לה לא פחות סיבות טובות מאשר יש לטראמפ כדי להבין את זה.

יצירת אנרגיה מאשפה בשטח השפד"ן

הודעה לעיתונות מהמשרד לאכות הסביבה
הפקת אנרגיה מתחדשת באמצעות עיכול אנרובי שייצר מיתן. כך שאפשר גם להכניס את הבוצה כפי שנעשה לפני עשרות שנים במט"ש (מתקן טיהור שפכים)  בחיפה. בנוסף לעומת שריפה אין בעיה של דיוקסינים וזהום.  רק יקח קצת זמן עד שהמתקן יקום.

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏כ"ב אב תשע"ז
‏14 אוגוסט 2017

הודעה לעיתונות:

אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר

המשרד להגנת הסביבה בודק את ההצעות ומקווה לבחור זוכה בחודשים הקרובים

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מדינת ישראל חייבת לנקוט צעדים משמעותיים כדי להפסיק את הטמנת הפסולת. משרדנו, יחד עם משרד האוצר, יקדם בשנים הבאות עוד מספר מכרזים להקמה של מתקני טיפול ממגוון סוגים, לרבות מתקני השבת אנרגיה. שוק הפסולת הישראלי חייב להיגמל מהטמנת פסולת ולעבור לניצול יעיל של משאבים. הדרך עוד ארוכה, אולם הגשת ההצעות היא התקדמות משמעותית והבעת אמון של השוק הפרטי כי אנו צועדים בדרך הנכונה"

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "במסגרת המהפכה בשוק הפסולת בישראל שאותה אנו מובילים במשרד, לקחנו אחריות על הקמת מתקני טיפול מתקדמים לפסולת מיון מחזור והשבה.  זו סנונית ראשונה לפעולות נוספות שנועדו כולן להפחית זיהומים וסיכונים מפסולת ולשמור על בריאות הציבור"

אחרי שנים רבות שבהן התקשתה מדינת ישראל להרים מתקני טיפול בפסולת, המדינה לקחה אחריות ומתקדמת בהקמתו של מתקן טיפול בפסולת עירונית באזור חולות ראשון לציון (מתחם השפד"ן). המתקן יכלול מתקני מיון פסולת, יצירת גז מתאן מפסולת אורגנית, הפקת חשמל ירוק ויצור קומפוסט לדישון חקלאי.

ביום ה' (10 באוגוסט 2017) הוגשו בפני ועדת המכרזים הבין-משרדית שתי הצעות להקמת מתקן זה: מחברת IRP, המורכבת מהחברות ת.מ.מ (ורדיס, לשעבר ויאוליה) וחברת תה"ל; ומחברת Zero Waste, המורכבת מהחברות שיכון ובינוי ו-GES. מכרז בינלאומי גדול זה הוא בעלות הקמה של מאות מיליוני שקלים ומהווה את המתקן הראשון הטכנולוגי המשמעותי הראשון המוקם בישראל במימון ממשלתי.

במתקן צפויים להיות מטופלים כ-1,000 טון פסולת עירונית מדי יום, המורכבים מזרם פסולת פריקה ביולוגית שמקורה בתחנות מעבר ומיון וכן מפסולת מופרדת במקור, וכן זרם פסולת מעורבת.

הזכיין, אשר יבחר במסגרת מכרז ה-BOT, יתכנן, יממן, יקים ויתפעל מתקן לטיפול בפסולת עירונית אורגנית פריקה ביולוגית, לתקופת זיכיון בת כ-25 שנה. בתום תקופת הזיכיון, יועבר המתקן לידי המדינה.

ועדת המכרזים הבין-משרדית, בראשות נחמיה קינד, סגן בכיר לחשב הכללי, מורכבת מנציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, החברה הממשלתית ענבל, וכן צוות יועצים חיצוניים המלווה את הוועדה. ריכוז ועדת המכרזים נעשה על ידי אגף הפרויקטים, בשיתוף המגזר הפרטי בחברה הממשלתית ענבל.

שיטות הטיפול בפסולת שבהן ישתמש היזם שייבחר, כוללות בין היתר:

1. עיכול אנאירובי: טכנולוגיה שבה הפסולת הפריקה ביולוגית מוכנסת למעכל ובו מיקרואורגניזמים החיים ופעילים בסביבה נטולת חמצן. הם מפרקים וצורכים את רוב התרכובות האורגניות הזמינות. בתהליך עיכול זה נאסף גז מתאן המופק מהפסולת, ומשמש להפקת חשמל ''ירוק'' (במתקן יופק חשמל בהיקף של עד 12 מגהוואט. לאחר סיום התהליך עוברת הבוצה - תוצר של התהליך - לשלב משלים.

2. קומפוסטציה סגורה: שלב שבו הבוצה המיוצרת מתהליך העיכול האנאירובי עוברת תהליך אירובי לצורך יצירת מטייב קרקע.

זו סנונית ראשונה בגישה מהפכנית של המשרד להגנת הסביבה, המקדם טיפול אזורי בפסולת והקמת מתקני מיון מתקדמים עי הממשלה.

המחשות לפעילות המתקן:

https://youtu.be/DQJ_03hoQPU

https://youtu.be/YXmokf48cQs

Larsen C Clavingחתיכה ממדף הקרח לרסן מיתפרקת אבל זה לא הסיפור החשוב באנטאקרטיקה

חתיכה בגודל מישור החוף ויו״ש מתפרקת ממדף הקרח לארסן C. לאחר שבעבר לארסן A ו-B התפרקו. לפי החוקרים ב-Project MIDAS בלי החתיכה החסרה מדף הקרח יהיה פחות יציב הם גם מספרים על בריכות של מי הפשרה בקייץ מה שמזכיר את ההתפרקות לרסיסים תוך חודשיים של לארסן B. כך שסביר שתוך שנים ספורות לארסן C יתפורר. מכוון שמדפיי הקרח צפים אין להתפוררתם כמעט השפעה מידית על גובה פני הים. ( אם לא היה מלח בים אז בכלל לא היתה השפעה) אבל מדפי הקרח משמשים מעצור לקרחונים ביבשה וכאשר הם מתפרקים הקרחונים מאיצים. אבל מכוון שאין יותר מידיי קרח על חצי האי האנטארקטי אז זה לא מה שיטביע את פלורידה. גם את הסדק הזה רואים לפחות משנת 2010. 

לארסן C הקרחון שהתפרק  וצלום של ישראל באותו קנה מידה. המדף המתפרק קרוב יותר למרכז היבשת מהחלקים הקודמים של לארסן

לארסן A התפרק ב-1995ולארסן B התפרק באופן מרשים בשנת 2002

לארסן B בתאריך 31 לינואר 2002

שבריי לארסן B חודש ושבוע אחריי התמונה הקודמת 7 מרס 2002
מקור:World of Change: Collapse of the Larsen-B Ice Shelf : Earth Observatory NASA

אבל כאמור אין כאן חדשות גדולות.

חדשות אולי יותר משמעותיות הן מצב הקרח הימי סביב אנטאקטיקה. המכחישים אהבו לציין שאמנם הקרח הימי בצפון ממתמעט אבל סביב אנטאקטיקה הוא גדל לכן בגדול לא קורה כאן כלום. 

אבל בקיץ האנטרקטי האחרון חל שינויי פתאומי ומינימום הקרח הימי האנטאקטי צלל לשטח הקטן ביותר שנימדד. 

מקור: Sea Ice Extent Sinks to Record Lows at Both Poles | NASA

אבל הסיפור החם ביותר באנטרקטיקה קורה במערב יבשת שבה תחתית הקרח נמצאת מתחת לגובה פניי הים. דבר זה הוא מקור לחוסר יציבות אפשרי ומכוון שהקרח נח על הסלע אז כאשר הוא יפשיר פני הים יעלו בכמה מטרים. כאשר מופיע בחדשות Pine Island Glacier או Thwaites Glacier אז החדשות באמת משמעותיות

מערב אנטאקטיקה פרושו החלק הנמצא מימין לחוקר קוטב המגיע מכוון ארופה והאוקניוס האטלנטי.

West Antarctic ice shelf breaking up from the inside out

Widespread snowmelt in West Antarctica during unusually warm summer | The Ohio State University

The Doomsday Glacier - Rolling Stone

המבקר: ליקויים בגיבוש הסכם הגז בין חברת החשמל לתמר גלובס

המבקר: ליקויים בגיבוש הסכם הגז בין חברת החשמל לתמר גלובס

הסיבה לייקור - ההחלטה להצמיד את המחיר למדד המחירים לצרכן האמריקאי 

16/05/2017, 16:00 נתי יפת  

.....

״

על פי המבקר, בשל ירידת מחירי האנרגיה בשנים האחרונות, הנזק הנגרם משינוי נוסחת חישוב המחיר גבוה ממה שהיה ניתן לחזות מראש, ועומד על 2-2.3 מיליארד דולר. "הנוסחה החלופית של הצמדה למדד המחירים לצרכן בארה"ב משקפת בסבירות גבוהה עלייה מתמשכת במחירי הגז במנותק מההתפתחויות במשק האנרגיה", כתב המבקר, "שכן בשני העשורים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן בארה"ב בקצב יציב יחסית של כ-2.3% בשנה".

״

....

״

לדברי המבקר, מכתב הכוונות מ-2009 שיקף משא-ומתן בשוק תחרותי יחסית, ולכן הנוסחה המופיעה בו "יכולה להיות אמת מידה להערכת המחיר של גז טבעי כשיש יותר מספק גז אחד". מאידך, סעיף ההגנה ממיסוי מלמד "על הכוונה לגלגל לפתחו של הציבור את עלויות המיסוי שקבעה ועדת ששינסקי, במלואן או בחלקן". אף שהמבקר קיבל חלק מטענות חח"י על השפעת גורמים שמחוץ לשליטתה, הוא ציין כי הם "אינם מצדיקים את העלאת מחיר הגז בעסקה בהשוואה למכתב הכוונות".

״......

למאמר המלא >>