מתנגדי ההיתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם טענו טענו זמן רב שמערכות האקלים מסובכות מידי ומזעיקי האקלים לא יודעי ברמה סבירה של בטחון מה הולך לקרות מצב הקרח בקטבים מראה שהם צדקו והמזהירים טעו
המצב יותר גרוע מהתחזיות.
לפני מספר שנים לא היה ברור מה תיהיה השפעת היתחממות של מספר קטן של מעלות על הקרחונים בגרנלנד ואנטרטיקה מצד אחד ההמסה היתה צפויה ליגדול ומהצד השני המשקעים או כמות השלג היורד היו צפויים לעלות לכן לא היה ברור מהי התגובה.
רוב הקרח בעולם נמצא בקטבים. הקרח מתחלק לשלושה חלקים קרח ימי מדפי קרח וקרח יבשתי.
הקרח היבשתי מצוי בעיקר באנטרטיקה 90% קצת על גרנלנד ובכמות קטנה באחוזים אבל חשובה לנהרות בצורת קרחונים בהימאליה ועל הרים אחרים. עוביו מגיע באנטרטיקה לכ5 קילומטרים ( נמדדו 4776 מטרים ) 2.16 קמ' בממוצע אם כל הקרח באנטרטיקה ימס מפלס הים יעלה בכ 70 מ'
הקרח הימי נוצר בים וצף על המים יש קרח חד שנתי ורב שנתי. עוביו של הקרח הימי הרב שנתי עד כארבע מטרים והוא מצוי בעיקר באזור הקוטב הצפוני למידע נוסף 
בתמונה קרח הימי רב שנתיבשנה שעברה 2005 נשבר בצפון השיא של שטח הקרח הימי הקטן ביותר מאז שהיתאפשרה מדידת השטח באמצעות לווינים נאסא ביביסי והתנאים נשארו דומים בשנת 2006 לשטח הקרח הימי אין השפעה ישירה על מפלס הים אבל מכוון שהקרח לבן הוא מחזיר את רוב האור והאנרגיה שמגיע מן השמש לעומת המים שבולעים את רוב האור והאנרגיה ולכן הטמפ' באזור עולה.
ההשפעות על בעלי החיים ישירות יותר ומעמידות בסכנה בעלי חיים רבים למשל את דוב הקוטב כפי שניכתב בעידכונים קודמים לבלוג
מדפי קרח הם המשך של הקרח יבשתי העבה שצפים על הים באנטרטיקה
ארוע מבהיל היתה התמוטטות מדף הקרח לרסן בי בשנת 2002 באנטארטיקה כאשר בזמן של 35 יום היתפורר לרסיסים מדף קרח בגודל של 3250~ קמ"ר (100 על 32 ק'מ יותר גדול ממישור החוף בין תל אביב לחיפה)
ובעובי של 220 מטר. יחד עם חמש השנים הקודמות איבד לרסן 5700 קמ"ר שזה בערך השטח של הגדה המערבית ( בין נתניה לירדן ואום אלפחם לקירבת באר שבע )
אם קצב עליית הים ישאר קבוע הדבר יגרום לבעיות רק בעוד עשרות שנים
אבל שני דברים מחמירים את הבעיה
א מזג האוויר צפוי להיות סוער יותר בעיקבות שינוי האקלים כניראה שעד היום לא שוקמו כל הנזקים בעקבות קטרינה
ב מסתבר ששנויים בקרח יכולים לקרות במהירות מפתיעה שני האזורים הרגישים ביותר שכבת הקרח המערבית באנטרטיקה וגרנלנד יכולים להעלות את גובה הים ב12 מטרים מספיקים מטרים ספורים כדי להציף חלקים משמעותים מהחופים ומערי החוף שהן מרוכז חלק גדול מהמין האנושי
אולי ההערכות הקודמות לגבי עליית מפלס הים נמוכות מדי? זוהי הטענה של פרופ' רמסטרוף מהמכון לחקר השפעות האקלים בפוטסדם אשר מציע לעדכן את התחזית של הפנל הביין ממשלתי בנושא שינוי אקלים איפיסיסי לעליית הים מ9-88סמ' ל0.5 עד 1.4מ
גם עליה של מטר אחד עשויה להיות הרסנית
(איזה הפתעות רעות מכין לנו האקלים למשל אף אחד לא חשב מראש על הפגיעה של הפראון באוזון) והממשלות בעולם לא מגלות נטיה לפעול ברצינות בנושא, צריך להתחיל לחשוב על הנדסת אקלים למיקרה שהטמפ' יזנקו למעלה והאקלים יתחיל להישתולל. ההצעה של פרופ' קרוצן להעלות לסטרטוספרה (לגובה של25 קמ' ) כחצי או שליש מהכמות השנתית של הגופרית שאנו פולטים לאטמוספרה כדי להחזיר את קרינת השמש כפי שקרה לאחר התפרצות הר הגעש פינטובו צפריר רינת הארץ
פנחס אלפרט הביא דוגמאות להשפעת החימום הגלובלי על ישראל בתרשים הסכמטי רואים את השפעת החימום על היתפלגות הטמפרטורות יותר חם וההבדל בולט בעיקר בזנב בצד החם של ההיתפלגות שזזה לכיוון החם
בתמונה קרח הימי רב שנתי
מדידות של מהירות קרחונים בגרנלנד גילו שהם הכפילו את מהירותם תוך חמש שנים. וכניראה שהסיבה היא שבעיקבות ההיתחממות
