פוקושימה אהובתי חזרנו אליך שנית
גדעון לוי מהארץ כבר כתב מאמר בשם פוקושימה אהובתי בהשראת הסרט הירושימה אהובתי מלבד הדמיום בשם והמיקום ביפן גם הנושא הגרעיני מעיק על שניי המקומות
20 מרץ
בתחנת הכוח הגעינית פוקושימה מס' 1 Fukushima Daiichi (איצ'י = 1) נמשכים המאמצים להשתלט על כל הכורים.
למרות כל המאמצים של ה-50 של פוקושימה Fukushima 50 העובדים שמסכנים את חייהם בנסיון למנוע קטסטרופה גדולה יותר עדיין המצב נזיל.
)יש ברשת תאורים שונים למקור המספר 50 ולכמה אנשים הוא מתיחס אבל מדובר על 200-1000 אנשים. העובדים במשמרות בתוך האזור המסוכן (
האתר מקבל כעת אספקת חשמל מבחוץ לכל הכורים דבר שאמור לאפשר את הפעלת מערכות הקרור(אם היו קימות ). עדין מצויים באולמות שונים בתחנה מים רדיואקטיבים שיתכן שבחלקם הגיעו עקב פריצה במעטפת הפנימית של הכור.
כעת הבעיה העיקרית היא חשש פריצה של המעטפת הפנימית בכור מס' 2 ודליפה של מים רדיואקטביים וכן
הסבר בעיקר לגבי כורים מהסוג של פוקושימה הקרויים כוריי מים רותחים Boiling water reactors - BWR
כאשר אטום של אורניום U 235 בולע ניוטרון הוא מתפרק ופולט 2-3 נויטרונים אשר יכולים להיבלע ע"י אטום אחר של U 235 המצוי בסביבה. אם יש הרבה U 235 קרוב התהליך ממשיך כאשר ריכוז ה-U 235 גבוה אפשר לקבל פיצוץ ריכוז ה-U 235 בכורים גרעיניים ריכוז ה-U 235אינו מספיק לפיצוץ אבל נוצר חום רב שמשמש ליצירת קיטור להפקת חשמל.
הדלק בכורים גרעיניים קיימים מצויי בגלילים קטנים או טבליות אשר מצויות במוטות(צינורות) ממתכת אשר אוטמת אותם ומונעת דליפה של תוצריי פירוק לסביבה. המוטות מצויים בצבירים .
ֿ
בין הצבירים נמצאים מוטות הבקרה אשר בולעים נויטורנים ע"י הכנסה והוצאה של המוטות ניתן לוסת את קצב הראקציה. כאשר המוטות נמצאים במצב שבו הם מפרידים בין הצבירים הסיכויי של נויטרון שנפלט מ-U 235 למצוא U 235 אחר קטן ולכן קצב הראקציה דועך במהירות אבל לא נעצר מידית החום הראשון של המוטות ביחד עם המשך ההתפרקויות הרדיואקטיביות גורמים לכך שלמרות שאין מספיק יצור חום להפקת חשמל עדיין נוצר חום רב. לכן יש צורך להמשיך לקרר את ליבת הכור. אחרת המים המקררים את הליבה יתאדו והצינורות יתחילו להתבקע ולפלוט של תוצרים רדיואקטיביים. המשך החימום יוביל להתכה של הדלק הגרעיני ואם כמות מספיקה תותך הוא יצתבר בתחתית מיכל הלחץ הפנימי העשוי מברזל ומישם יתיך את דרכו למטה אל תחתית מבנה הבטון האטום הקרוי באר יבשה. גם במקרה כזה עדיין אינו מחייב פליטה לשל כמות רבה של חומרים רדיואקטיביים לאוויר.
בנוסף כאשר מוטות הדלק חשופים יתחולל תהליך של פרוק אדיי המים למימן וחמצן ועלול להתרחש פיצוץ עז.
בתמונה צבירים של מוטות דלק לפני השימוש ניתן להתקרב אליהם כפי שעושה העובד בתמונה
כאשר חלק רב מה- U 235 בצבירים של הדלק הגרעינים התפרק. אי אפשר להפיק מהם מספיק אנרגיה והם מוחלפים בצבירים חדשים. מכיוון הצביריםעדיין פולטים חום רב מעבירים את הצבירים המשומשים לבריכת הדלק המשומש שבה יש הפרדה בין כל צביר וצביר כדיי שלא תתפתח תגובת שרשרת. הצבירים מצויים במים כדיי לקררם הבריכה עמוקה כדי שגם במקרה של תקלה ישארו דיי מים לזמן מה. אם המים יתאדו התהליך יהיה דומה לתהליך שקורה בכור ללא קירור אבל ללא המעטפת הכפולה שיש מסביב לליבת הכור. עדיין הכור והברכה נמצאים בתוך המבנה החיצוני שמוחזק בתת לחץ קטן והאוויר שמוצא מיתוכו עובר סינון כדיי למנוע פיזור של חלקיקם רדיואקטיביים. כמובן שכאשר המבנה החיצוני התפוצץ אין שום תת לחץ או סינון.
בתמונה למטה 4 צבירים של מוטות דלק וביניהם מוט בקרה 7.
 |
| בתרשים 4 צבירים של מוטות דלק ומוט בקרה 7 בגוון אדמדם |
מצב 6 הכורים בפוקושימה
כור מס' 6 המצב תקין אולי גם בזכות העובדה שהכור לא עבד בעת רעידת האדמה לרגל בדיקה תקופתית. עדיין נדרשו תיקונים אבל כעת המצב תקין ויתכן שבעתיד הכור יוכל לחזור לעבוד.
כור מס' 5 המצב תקין גם 5 הושבת לפניי הרעידה לבדיקה תקופתית.
כור מס' 4
גם כור 4 היה מושבת לבדיקה תקופתית ואפילו לא היה בו דלק גרעיני. אבל הצבירים הועברו לבריכה של הדלק המשומש ה 548 צבירים של מוטות דלק שהיו בכור ויחד עם הדלק המשומש 1,331 צבירים כאלו. ערמה כזאת דורשת קירור רציני שלא היה בעקבות רעידת האדמה והצונאמי. המים התחממו התאדו וחלקם התפרק למימן וחמצן אשר כאשר נמצא הניצוץ המתאים התחברו בחזרה התוצאה בתמונה. בנוסף יש מים עם חמרים רדיואקטיבים במרתף בניין הטורבינה. ברקע נראת משאבת בטון אשר מתיזה מים על ברכת הדלק המשומש. ברור שכעת ברכת הדלק המשומש חשופה לרוח. נכון לדוח מים מותזים על הבריכה אין קריאת טמפרטורה. ולא ברור מהדוח אם ידוע מפלס המים.
+Exposed: this shots shows a gaping hole in the building of reactor number four. The green crane, circled, is normally used to move spent fuel rods into a 45ft deep storage pond, just out of shot. But the pool has now boiled dry and the spent rods are heating up and releasing radiation
כור מס' 3
הכור היה בפעולה בעת הרעידה פעות הכור הופסקה אבל מערכת הקרור לא פעלה לא היה חשמל לא מהכורים שהופסקו לא מהרשת ולא מהגנרטורים לשעת חרום שהצפו ע"י הצונמי. ושוב הצטברות מימן ופיצוץ. עדיין כל מערכות הקרור אינן פועלות ולא ברור לי אם מפלס המים בכור אינו מכסה את מוטות הדלק אבל ניתן היה להזריק מים מתוקים לתוך הליבה וכעת מוזרקים מים מתוקים בעזרת מאבת בטון הטמפרטורה בבסיס מיכל הלחץ המכיל את ליבת הכור כ-120 מעלות. חם אבל סביר לכור שצריך לחמם מים לכמה מאות מעלות כאשר הכל תקין. אין קריאה של טמפרטורת מים בבריכה. והדוח לא מספר על מיפלס כל שהוא.
כור מס' 1
כמו כור מספר 3 רק הבניין נראה יותר שלם עדיין סטיבן צ'ו מארצות הברית (פרס נובל בפיזיקה מזכיר (שר) האנרגיה) מעריך שכ-70% מהדלק בכור סבל נזק חמור.
כור מס' 2 נראה שלם מבחוץ ואפילו הטמפרטורה בברכת הדלק המשומש סבירה 72 מעלות
אבל אין קריאת טמפרטורה מבסיס מיכל הלחץ ויש חשש לנזק למיכל בצורת הכעך או טורוס אשר מחובר למכל הלחץ. אין קריאה של טמפ' מים בבמיכל הלחץ (כמו ב1 ו-3) ההערכה של צ'ו היא ששליש מהדלק בכור 2 הותך.
מתעלה שמולכה כבלי חשמל ליד כור 2 זורמים מים רדיואקטיבים לים
 |
| התרשים כמדומני מג'נרל אלקטריק מראה כור מהדגם של פוקושימה שבו הראקציה הגרעינית מתרחשת בחלל בתוך דוד פלדה Reactor אשר נתון בתוך מבנה מבטון עבה ופלדה אבל מתוך האזור המוגן יוצאים צינורות שמטרתם לטפל בעודפי לחץ של קיטור אל חלל בצורת כעך Suppression Pool ומוטות הדלק המשומש Spent Fule יושבים בתוך בריכת מים בליתי מוגנת |
 |
בריכת הדלק המשומש בארצות הברית
|
|
כאשר אטום של אורניום U 235 בולע ניוטרון הוא מתפרק ופולט 2-3 נויטרונים אשר יכולים להיבלע ע"י אטום אחר של U 235 המצוי בסביבה. אם יש הרבה U 235 קרוב התהליך ממשיך כאשר ריכוז ה-U 235 גבוה אפשר לקבל פיצוץ ריכוז ה-U 235 בכורים גרעיניים ריכוז ה-U 235אינו מספיק לפיצוץ אבל נוצר חום רב שמשמש ליצירת קיטור להפקת חשמל.
ייצור חשמל בכורים גרעיניים נחשב לפחות מזהם מהרבה אופציות אחרות. אך, למראה האסון בפוקושימה, ודומים בעולם כמו צ'רנוביל, ישנו חשש כבד משימוש באנרגיה גרעינית. אין ספק שהאמצעים הנקיים ביותר הם גם הבטוחים ביותר כמו אנרגיה סולארית, רוח וביומאס.
השבמחק