כנס התחממות כדור הארץ - האם עתידינו בסכנה

בתאריך 14/12/06 היתקים כנס התחממות כדור הארץ - האם עתידינו בסכנה הכנס נערך ע"י אגודת ידידי האוניברסיטה דוברי אנגלית וביה"ס ללימודי הסביבה ע"ש פורטר הכתוב בהמשך מבוסס על הזיכרון ומהווה סיכום חלקי ביותר. תוכנית הכנס

אורח הכבוד היה פרופ' פול קרוצן - זוכה פרס נובל לכימיה שנת 1995 על תרומתו לחקר שכבת האוזון וההשפעה האנושית אליה. בריטניקה הרצאת פרס הנובל
בהרצאתו בלטו שני נושאים
האחד נכנסנו לעידן חדש האנטרופוקן עידן ההשפעה האנושית כאשר השפעתו הגלובלית ההולכת וגדלה של המין האנושי מוציאה אותנו מההולוקן התקופה הגאולוגית האחרונה ומעבירה אותנו לתקופה גאולוגית חדשה אנטרופוקן מאנטרופוס=אדם תקופה שהוגדרה ע"י פול קרוצן [מכוון שמעבר בין עידנים מוגדר ע"י הכחדה המונית שמתחילה להיתממש לנגד עיננו אולי צריך להגדיר במקום אנטרופוזואיקון]
על האנטרופוקן בדף הבית של פרופ' פול


הנושא השני: מכוון שאיננו יודעים (איזה הפתעות רעות מכין לנו האקלים למשל אף אחד לא חשב מראש על הפגיעה של הפראון באוזון) והממשלות בעולם לא מגלות נטיה לפעול ברצינות בנושא, צריך להתחיל לחשוב על הנדסת אקלים למיקרה שהטמפ' יזנקו למעלה והאקלים יתחיל להישתולל. ההצעה של פרופ' קרוצן להעלות לסטרטוספרה (לגובה של25 קמ' ) כחצי או שליש מהכמות השנתית של הגופרית שאנו פולטים לאטמוספרה כדי להחזיר את קרינת השמש כפי שקרה לאחר התפרצות הר הגעש פינטובו צפריר רינת הארץ
למי שחושב שאפשר כעת לפלוט פחמן כאילו אין מחר כי יש פיתרון פול קרוצן הגדיר מעשה כזה כפשע. האפשרות התאורטית הזאת לא באה להחליף צמצום פלטות

כותרת ההרצאה של קולין פרייס היתה לכדור הארץ יש חום דיאגנוזה ופרוגנוזה סיכום על החימום הגלובלי הסיבה והתחזיות
מרסלו שטרנברג ענה על שאלת הכנס האם עתידינו בסכנה בשקופית הראשונה כן ופרט השפעות אקולוגיות בהמשך
זאב לוין הרצה על אבק עננים וגשם

פנחס אלפרט הביא דוגמאות להשפעת החימום הגלובלי על ישראל בתרשים הסכמטי רואים את השפעת החימום על היתפלגות הטמפרטורות יותר חם וההבדל בולט בעיקר בזנב בצד החם של ההיתפלגות שזזה לכיוון החם
מספר הארועים של ימים חריגים חמים עלה. ההבדל החשוב הוא מספר הארועים הממושכים עולה וכן עולה הזמן שהם נמשכים אם פעם היו לנו עד 3-4 ימי חמסין ברצף היום יש ארועים של 6-7 ימים ברצף השאלה היא כמה ימים ברצף מסוגל בעל חיים או צמח לסבול לפני שילך לעולמו משך הזמן של התקופה החמה השפיע בארוע של שנת 2003 בארופה שבו נפטרו 35000 בני אדם וגם צמחים ושאר בעלי החיים מושפעים ממנו. מצגת

במושב השני
דני רבינוביץ ספר על הקושי שלנו להתיחס לחימום הגלובלי ולדמיין מצב שבו העולם ישתנה במהירות ולא בצורה לינארית
מוטי שכטר הדגיש את חשיבות ההשקעה בהתכוננות לשינוי אקלים מראש
וסאם סר הסביר מדוע שינוי אקלים הוא לא סקסי ולכן לא מענין את האנשים.

http://the-black-butterfly-effect.blogspot.ro/2006/12/blog-post_17.html

חדשות לחנוכה

הסתו האחרון היה הסתיו הכי חמים בארופה בחמש מאות השנים האחרונות לפחות לפי עדכון בעזרת מכון גודרד של נאסא של מחקר מ 2004 שהישתמש במקורות הסטוריים יומנים של נזירים וכד'. לפי המחקר הטמפרטורה הממוצעת בסתיו היא 1.8 מעלות מעל הממוצע ארור הטווח טמפ הסתו עלו ב0.45 מעלות ב30 השנים האחרונות טמפ' גבוה בסתו עלולה לשבש את התיזמון של צמחים ובעלי חים בקשר לעונות השנה
Nature Published online: 4 December 2006
מסקנות של המחקר המקורי?
המפה באדיבות סוכנות החלל האמריקאית מראה את הטמפ' ביחס לממוצע של 1951-1980 רוב ארופה בתחום של 1-2 מעלות חלק מהאזור הארקטי מגיע לתחום של 4-8 מעלותֿֿ

האלפים בתקופה הכי חמה ב1300 השנים האחרונות או מאז שנת 755 התקופה החמה התחילה עלפי מחקר שהישתמש בטבעות עצים וגלעני קרח מהאלפים 1980
הסתוו הנוכחי מדאיג אתרי סקי שהמידרונות שלהם עדיין ירוקים חדשות יהו לאתר המחקר

2006 לא תהיה כניראה השנה החמה בהיסטוריה של מדידת הטמפרטורות אבל תקבל מקום נאה בין חמש השנים האחרונות ובכול מיקרה העשור האחרון היה החם ביותר בהיסטוריה הנמדדת סינטיפיק אמריקן

לעומת זאת בהודו המונסונים גורמים ליותר הצפות. מספר הארועים של יותר מ150 ממ ליום הוכפל בחמישים השנים האחרונות והחשוד העיקרי הוא החימום הגלובלי בכמות הכללית של הגשם אין שינוי והגשמים הנורמליים שרובם מחלחל לקרקע מתמעטים ביואד אונלין בעקבות נייצר

כמובן שינוי האקלים משפיע על הים
בתוך הימים בעיקר במפרצים קיימים לפעמים אזורים מתים חסרי חמצן אזורים אלה נוצרים לפעמים באופן טיבעי כמו בתחתית הים השחור ובכינרת. בשאר המקרים (שמכפילים את מיספרם מידי עשור) התהליך קורה לפי הסדר הבא: עודף נוטריאנטים מגיע לים בעקבות פעילות האדם (ביוב דישון חקלאי) אצות מיתרבות מתות ושוקעות בקטריות עושות חפלה גדולה מהאצות ומשתמשות בחמצן המומס במים. כאשר יש ערבוב טוב של כל עמודת המים הסיכויים ליצירת אזור מת קטנים כאשר נוצר שיכוב של המים והמים בשיכבה התחתונה לא מגיעים לאטמוספרה הסיכוי ליצירת אזור מת נטול חמצן גדל. וכאן נכנס לתמונה שינוי האקלים שתורם שמחמם את שכבת המים העליונה ומפריע לעירבוב המים
ניו סינטיסט

נזק לבסיס שרשרת המזון באוקינוסים
אותה התופעה של מניעת ערבוב גורמת למניעת מעבר נוטריאנטים (חומרי מזון) אשר משמשים את הפיטופלנקטון (האצות שמהוות את בסיס שרשרת המזון באוקינוסים) ע"י השוואת נתונים מלווינים מצאו החוקרים קשר ביין עליית הטמפרטורה לירידת כמות האצות הדבר מסכן את כל שרשרת המזון (כל בעלי החיים) בנוסף לכך האצות מטמיעות כמות דומה של פחמן דו חמצני לצימחיית היבשה פחות אצות לכן יותר פד"ח לכן יותר היתממות גלובלית לכן פחות אצות וחוזר חלילה או בעברית משוב חיובי שמגביר את עצמו לייב סינס

עדכון לנושא הקרח באזור הקוטב הצפוני
מחקר חדש מעריך שעד שנת 2040 יעלם כל הקרח הימי הרב שנתי או לא יהיה יותר קרח ימי בקוטב במשך הקיץ [סוף סוף יתגלה המעבר הצפון מערבי] ניו יורק טיימס

ולכבוד חנוכה על הקשר בין נס כד השמן לחימום גלובלי

נסיגת הקרח הגדולה

מתנגדי ההיתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם טענו טענו זמן רב שמערכות האקלים מסובכות מידי ומזעיקי האקלים לא יודעי ברמה סבירה של בטחון מה הולך לקרות מצב הקרח בקטבים מראה שהם צדקו והמזהירים טעו המצב יותר גרוע מהתחזיות.
לפני מספר שנים לא היה ברור מה תיהיה השפעת היתחממות של מספר קטן של מעלות על הקרחונים בגרנלנד ואנטרטיקה מצד אחד ההמסה היתה צפויה ליגדול ומהצד השני המשקעים או כמות השלג היורד היו צפויים לעלות לכן לא היה ברור מהי התגובה.

רוב הקרח בעולם נמצא בקטבים. הקרח מתחלק לשלושה חלקים קרח ימי מדפי קרח וקרח יבשתי.

הקרח היבשתי מצוי בעיקר באנטרטיקה 90% קצת על גרנלנד ובכמות קטנה באחוזים אבל חשובה לנהרות בצורת קרחונים בהימאליה ועל הרים אחרים. עוביו מגיע באנטרטיקה לכ5 קילומטרים ( נמדדו 4776 מטרים ) 2.16 קמ' בממוצע אם כל הקרח באנטרטיקה ימס מפלס הים יעלה בכ 70 מ'


הקרח הימי נוצר בים וצף על המים יש קרח חד שנתי ורב שנתי. עוביו של הקרח הימי הרב שנתי עד כארבע מטרים והוא מצוי בעיקר באזור הקוטב הצפוני למידע נוסף בתמונה קרח הימי רב שנתי
בשנה שעברה 2005 נשבר בצפון השיא של שטח הקרח הימי הקטן ביותר מאז שהיתאפשרה מדידת השטח באמצעות לווינים נאסא ביביסי והתנאים נשארו דומים בשנת 2006 לשטח הקרח הימי אין השפעה ישירה על מפלס הים אבל מכוון שהקרח לבן הוא מחזיר את רוב האור והאנרגיה שמגיע מן השמש לעומת המים שבולעים את רוב האור והאנרגיה ולכן הטמפ' באזור עולה.
ההשפעות על בעלי החיים ישירות יותר ומעמידות בסכנה בעלי חיים רבים למשל את דוב הקוטב כפי שניכתב בעידכונים קודמים לבלוג

מדפי קרח הם המשך של הקרח יבשתי העבה שצפים על הים באנטרטיקה

ארוע מבהיל היתה התמוטטות מדף הקרח לרסן בי בשנת 2002 באנטארטיקה כאשר בזמן של 35 יום היתפורר לרסיסים מדף קרח בגודל של 3250~ קמ"ר (100 על 32 ק'מ יותר גדול ממישור החוף בין תל אביב לחיפה)
ובעובי של 220 מטר. יחד עם חמש השנים הקודמות איבד לרסן 5700 קמ"ר שזה בערך השטח של הגדה המערבית ( בין נתניה לירדן ואום אלפחם לקירבת באר שבע )

Larsen B Ice Shelf Collapses in Antarctica color animation

מכוון שמדפי הקרח צפים על המים אין להיתפרקותם השפעה ישירה על מפלס הים אבל התפרקותם מפנה את הדרך לקרחוני היבשה להאיץ את מהירותם נמדדה מהירות גבוהה פי 2.5 לאחר ההיתפרקות של לרסן מהירותם של קרחונים שלא איבדו את מדף הקרח נשארה קבועה
סיכום מומלץ בנושא מדפי קרח
NSIDC's State of the Cryosphere: Ice Shelves Rapid response to climate change


מדידות של מהירות קרחונים בגרנלנד גילו שהם הכפילו את מהירותם תוך חמש שנים. וכניראה שהסיבה היא שבעיקבות ההיתחממות
יותר מים נמסים על הקרחון ואז הם ממיסים לעצמם ארובה לתחתית הקרחון "מולן" ושם הם "משמנים" את המגע בין הקרח לסלע ומאפשרים תנועה מהירה יותר ניו סינטיסט



אבל האים בסופו של דבר גרנלנד מאבדת קרח התשובה ניתנת ע"י גרייס שני לוינים שנעים אחד בקירבת השני וממדידה של המרחק בינהם ניתן לחשב את המסה של גרנלנד לגלות האים היא מאבדת קרח והתשובה כן גרנלנד מאבדת 100 גיגה טון של קרח לשנה
בתמונה רואים בכחול אזורים של איבוד מסה ובאדום אזורים של תוספת מסה

Greenland Ice Sheet on a Downward Slide

אבל גם המצב באנטרטיקה מתחיל להדאיג ולפי מחקר שנערך באוניבסיטת קולורדו בעזרת גרייס אנטרטיקה מאבדת 150 קלומטרים מעוקבים של קרח בשנה שזה פחות מחצי מילמטר של מפלס הים בשנה
Antarctic ice sheet losing mass, says University of Colorado study

אם קצב עליית הים ישאר קבוע הדבר יגרום לבעיות רק בעוד עשרות שנים

אבל שני דברים מחמירים את הבעיה
א מזג האוויר צפוי להיות סוער יותר בעיקבות שינוי האקלים כניראה שעד היום לא שוקמו כל הנזקים בעקבות קטרינה

ב מסתבר ששנויים בקרח יכולים לקרות במהירות מפתיעה שני האזורים הרגישים ביותר שכבת הקרח המערבית באנטרטיקה וגרנלנד יכולים להעלות את גובה הים ב12 מטרים מספיקים מטרים ספורים כדי להציף חלקים משמעותים מהחופים ומערי החוף שהן מרוכז חלק גדול מהמין האנושי