משרד האנרגיה והמים מפרסם נחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים להערות הציבור- energy.gov.il-sea env oil &gas

הנחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים כל הטקסט והקישורים ממשרד האנרגיה והמים כל התמונות מאסון דיפווטר הרויזון/מקונדו Deapwater Horizon/Macondo במיפרץ מקסיקו.

10/12/2013 עבודות חיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים מבוצעות לאחר שהושלמו סקרים בנושא אשר הצביעו על סבירות גבוהה למציאת הידרוקרבונים (נפט או גז טבעי) בשכבות מסלע עמוקות. פגיעה בסביבה כתוצאה מקידוחי נפט וגז טבעי עלולה להתרחש בכל שלבי החיפוש, הפיתוח, ההפקה והנטישה של קידוחי הנפט או הגז הטבעי. המאפיינים המיוחדים של האגן המזרחי של הים התיכון בהם, תחלופת המים איטית ביחס לאוקיינוסים; אוכלוסיות ביולוגיות ייחודיות; מגוון שימושים גדול באזורי החופים לרבות תעשייה, תיירות, ספנות ודיג; ועוצמת סופות גדולה, בתדירות גבוהה, אשר בשילוב עם שינויים משמעותיים באופי המגוון הביולוגי כתוצאה מכניסתם של מינים פולשים דרך תעלת סואץ, הופכים את האגן המזרחי לרגיש סביבתית. כל אלה מחזקים את הצורך נקיטת אמצעי בטיחות ואבטחה כדי למנוע תקלות ולמזער זיהום. מטרת ההנחיות הסביבתיות הינה למנוע, או למזער ככל הניתן, מפגעים סביבתיים העלולים להיווצר בעת פעילות חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים, ולהתוות כללים כך שהעבודה הכרוכה בפעילות זו תתבצע באופן הבטוח ביותר. הנחיות אלו נועדו להורות לבעלי הזכויות בים מהם הפעולות והמסמכים שעליהם להכין על מנת להבהיר במידה האופטימלית את אופן טיפולם ומוכנותם למניעה ומזעור המפגעים הסביבתיים העלולים להיווצר כתוצאה מפעילות חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים. ההנחיות הסביבתיות בנויות מרשימת דרישות אותן יש לקיים, ומנספחים בהם מפורטות הנחיות לדוגמא אשר יותאמו לכל זכות נפט באופן פרטני. ההנחיות הסביבתיות נכתבו במשותף עם המשרד להגנת הסביבה. ההנחיות הסביבתיות כוללות את המסמכים הבאים: 1. הנחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים. 2. דברי הסבר ותרשים זרימה להגשת מסמך סביבתי ואישור קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים, במסגרת רישיונות. 3. נספח ב – הנחיות מסגרת להכנת מסמך סביבתי המלווה לרישיון לצרכי חיפוש – קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים.4. נספח ב1 – הנחיות לניטור הסביבה הימית עקב פעולות חיפוש נפט וגז טבעי בישראל. 5. נספח ב1.1 - הנחיות להעברת נתוני סקרי ניטור לארכיב הלאומי במכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל).6. נספח ב 2 בדיקת חלופות מיקום וטכנולוגיה – טבלת קריטריונים לדוגמא. 7. נספח ב 3 נוסח תצהירים לעורך המסמך והיועצים המקצועיים. 8. נספח ד: הנחיות להכנת תכנית חירום מפעלית לטיפול בארועי זיהום ים בשמן עבור גופי חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים. במסגרת בקשות לקידוחי חיפוש במים הריבוניים של ישראל ניתנו בשנת 2012 הנחיות סביבתיות לקידוחי חיפוש בודדים וכך לקידוחי חיפוש שבוצעו במים הכלכליים בלעדיים של ישראל. הנחיות אלה הותאמו ותוקנו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים בתאום עם משרד החקלאות והכפר, אגף הדיג ורשות העתיקות. ההנחיות מפורסמות להערות הציבור לקבלת הערות ולצורך דיון ציבורי בהערות שיתקבלו. גופים המעוניינים להעביר הערות בעניין ההנחיות הסביבתיות לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים, יוכלו להעבירן עד ליום ה-7.3.2014 בדוא"ל לכתובת: ilann@energy.gov.il. קבצים להורדה הנחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים, טיוטה להערות הציבור – דצמבר 2013 דברי הסבר ותרשים זרימה להגשת מסמך סביבתי ואישור קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים במסגרת רישיונות, טיוטה להערות הציבור – דצמבר 2013 נספח ב: הנחיות מסגרת להכנת מסמך סביבתי המלווה לרישיון לצרכי חיפוש – קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים נספח ב1: הנחיות לניטור הסביבה הימית עקב פעולות חיפוש נפט וגז טבעי בישראל – טיוטה להערות הציבור דצמבר 2013 נספח ב 1.1: הנחיות להעברת נתוני סקרי ניטור לארכיב הלאומי במכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל) – טיוטה להערות הציבור דצבמר 2013 נספח ב2: בדיקת חלופות מיקום וטכנולוגיה – טבלת קריטריונים לדוגמא, טיוטה להערות הציבור – דצמבר 2013 נספח ב3: נוסח תצהירים לעורך המסמך והיועצים המקצועיים נספח ד: הנחיות להכנת תכנית חירום מפעלית לטיפול בארועי זיהום ים בשמן עבור גופי חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים

חלק מהצי שטיפל בבאר מקונדו לאחר טביעתה של אסדת הקידוח דיפ ווטר הוריזון. נראות שתי אסדות חצי שקועות אחת משמשת לטיפול בראש הבאר ושיניה קודחת באר לחסמית הבאר המתפרצת, אוניית קידוח ועוד כמה ספינות עזר. בשטח אבל לא בתמונה אסדת קידוח נוספת הקודח באר נוספת לחסימת הקידוח הזורם כך שאם אחת מהקידוחים יכשל השני יציל את המצב. 

בום-שרוול צף המשמש לעצירת הנפט בעת האסון השתמשו ביותר מאלף ק"מ של בומים מסוגים שןנים

אניית עזר על רקע זהום נפט לפחות 1600 כלי שייט היו מעורבים בתחילת יוני 2010 בטיפול בפריצת הנפט

Update on Gulf of Mexico Oil Spill - 01 June

Release date: 01 June 2010

LEED v4 תקן הבניה הירוקה האמריקאי דור 4

תקן הדרוג המבנים האמריקאי Leadership in Energy and Environmental Design - LEED  זוכה לעדכון נוסף לגרסה 4.  LEED v4  התקן של מועצת הבניה הירוקה האמריקאית USGBC

ה-LEED הוא אחד התקנים המובילים בעולם הוא בנויי לפי סוגיי מבנים וקטגוריות

BD+C תכנון ובניה של בתים

ID+C תכנון פנים והרכבה/בניה/שיפוץ

O+M תפעול ותחזוקה של הביניין

ND פיתוח שכונות

שרפת הכרמל 3 שנים לאסון הכרמל לCarmel wildfire

השרפה שארעה בסוף השנה החמה ביותר בתחילת דצמבר כאשר האדמה היתה אמורה להיות רטובה. ובסוף השנה החמה ביותר בישראל מאז תחילת המדידות.

מאיש הקק"ל בכנס האגודה האקולוגית  האחרון למדתי על בצורת נסתרת 

גשם חזק בתחילת העונה אוטם את הקרקע לכן יש יותר נגר עילי ופחות מים נספגים בקרקע. השכבה העליונה מכילה יותר מים ועומק הקרקע פחות. לכן העשבים גדלים יותר אולי גם בגלל טמפרטורת חורף גבוהה יותר ואז עוד פחות מים חודרים לעומק הקרקע. בעומק הקרקע נמצאים שורשיי העצים. וכך בסוף הקייץ יש עשביה יבשה גבוה ועצים בעליי מועקת מחסור במים גדולה. במצב זה כל אש קטנה מגיעה ישירות לצמרות העצים ויוצרת שריפה גדולה.

השריפה בכרמל ליד עספיא ביום הראשון של השריפה בשעות הצהריים מבט מאזור אוניברסיטת חיפה
רונית בן צבי ויקיפדיה

עידן הטיפשות - מתורגם לעברית - The Age of Stupid

סביר שגם בעוד 200 שנה ישארו על כדור הארץ מליוניי אנשים. לא סביר שיוקם ארכיון עולמי שלמענו אומות יותרו על אוצרותיהם החשובים ביותר. גם תקצוב לנושא מוטל בספק.

אבל בשורה התחתונה הסרט הזה על שינויי האקלים מדייק במסר שלו ומומלץ לצפיה. 

ביחוד למי שקורא לעצמו אדם נבון - Homo Sapiens

Arctic 30: Letters from Prison מכתבים מהכלא של אנשיי גרינפיס הכלואים ברוסיה

whitehouse.gov 2 Lines Crossed הבית הלבן 2 קווים חשובים נחצו בחודש האחרון

הבית הלבן מתגאה בשניי השגים: 

יותר נפט מופק בארה"ב מאשר מיובא

פחות צריכת דלק לתחבורה ועליה במיספר המיילים לגלון של בנזין של הרכבים הפרטיים בארה"ב. 

וכן ירידה בפליטות ה-CO2 תוך עליה בתמ"ג.

אכן חדשות טובות אבל אלייה וקוץ בה 

העליה בהפקת הנפט בארה"ב נובעת בעיקר מעליה בכמויות המופקות באמצעות סידוק הידראולי או פרקינג fracking בלעז על צרותיו השונות. 

הירידה בפליטות נובעת ברובה ממעבר ליצור חשמל בגז במקום בפחם דבר שהיה יכול להיות חיובי אילוליי חלק גדול מהגז היה מופק באמצעות פרקינג שכנראה כולל פליטות רבות של גז מיתן לאטמוספרה מכוון שכל מולקולת מיתן שווה ל-25 מולקולות של-CO2  יתכן שמבחינת ההתחממות הגלובלית התוצאה הסופית דומה לשימוש בפחם. לכן לא ברור אם הנתונים באמת מיצגים ירידה בפליטות גזיי החממה. ומבחינת התרחישים לעתיד לא נראת הפחתה משמעותי נוספת באופק. 

Thursday, November 14th, 2013

Two Very Important Lines Crossed Last Month, and It Means Big Things for Our Energy Security:

For the first time in nearly two decades, we're importing less foreign oil than we're producing domestically -- and we're using less overall. That's a really big deal. Get the facts below, and pass them on.

בפעם הראשונה מזה כמעט שניי עשורים אנחנו מיבאים פחות נפט ממה שאנו מפיקים בבית -- ואנו משתמשים בפחות בסה"כ. וזה באמת ביג דיל. 

למינהל מידע האנרגיה של ארה"ב eia יש מחולל תרשימים של נתונים שונים כולל פליטות ה-CO2 עם נתונים החל משנת 2009 ועד תחזית לשנת 2039 הכולל תרחישיי צמיחה שונים ומחיריי נפט שונים. במדיניות הנוכחית לא נראה שיקרה משהו משמעותי.  

עצומה של אואז לשיחרור חבריי גרינפיס הכלואים ברוסיה באשמת פיראטיות Avaaz petition release Greenpeace activists

חברות וחברים יקרות/ים,

אנה פאולה ו-29 מעמיתיה לצוות בגרינפיס תקועים בכלא הרוסי בגלל שניסו להציל את הקוטב הצפוני מקידוח נפט. אבל הקהילה שלנו יכולה לשחרר אותם, אם נעזור לגרינפיס בגיבוש קריאה עולמית רחבה, שפונה לשותפים המרכזיים של רוסיה בזירה הבינלאומית.בואו נגיע למיליון חתימות כדי לשחרר את 30 פעילי הקוטב הצפוני - לחצו מתחת כדי לחתום עכשיו:

אנה פאולה, בת 31 מברזיל, רצתה למחות באופן לא-אלים נגד התוכניות של רוסיה לקידוח בקוטב הצפוני. עכשיו, יחד עם 29 מחבריה לצוות ספינת גרינפיס, הזריחה הצפונית, היא עצורה בבית-סוהר רוסי, והשחרור לא נראה באופק. אבל אנחנו יכולות ויכולים לשלוח לה ולכל הצוות גלגל הצלה.

חלק מחברי צוות גרינפיס עצורים בבידוד, וצפויים לחמש-עשרה שנים בכלא בעקבות האשמות-שווא בפיראטיות. הפשע שלהם הוא תליית שלט ענק על אסדת קידוח רוסית, כדי למחות כנגד הקידוח המסוכן במעמקי הים, באחד מהמקומות היפים והרגישים ביותר בעולם. ממשלות רבות במערב כבר הרימו את קולן, אבל אנה פאולה וגרינפיס מבקשים מקהילת אוואז לעזור כדי לבנות קריאה עולמית משמעותית.יחד נוכל לפנות לכמה מהשותפים הפוליטיים והכלכליים הגדולים ביותר של רוסיה - ברזיל, הודו, דרום-אפריקה והאיחוד האירופי - ולקרוא לשחרורם של 30 פעילי הקוטב הצפוני. בואו נגיע למיליון חתימות כדי לשחרר את אנה פאולה ואת חבריה. ברגע שנגיע ליעד, אוואז יקרין את פניהם של העצורים במקומות ציבוריים נבחרים כדי שהסיפור ישאר בכותרות:

http://www.avaaz.org/he/free_the_arctic_30_he/?bedwiab&v=30352

זה מה שאחותה של אנה פאולה אמרה עליה: "במובנים רבים, אחותי היא ברזילאית טיפוסית - דברנית, ידידותית ומלאת חיים. אבל היא גם יוצאת דופן במחויבות העמוקה שלה לטבע מאז שהיתה קטנה. היא לעולם לא תהסס לפעול בנושא, גם אם הדבר כרוך בסיכון אישי גדול."

עכשיו אנה פאולה וחברי הצוות שלה עלולים לאבד 15 שנה מחייהם, בגלל שניסו לתלות שלט על אסדת נפט של חברת גזפרום - הראשונה והיחידה מסוגה בקוטב הצפוני. זו פעולה תוקפנית כלפי אלו שמגינים על הסביבה שלנו. מניעת הקידוח בקוטב הצפוני נועדה להגן על אזור הטבע הפראי הנרחב האחרון בכדור-הארץ - מקום שבו כמעט בלתי אפשרי לנקות נזקים של דליפות נפט.גרינפיס שכרה עורכי-דין מצויינים, שהצביעו על כך ש-30 הפעילים נעצרו במים בינלאומיים, מה שהופך את רוסיה למפירה של חוקי הים הבינלאומיים. אבל זה שהחבורה נמצאת בצד הנכון של החוק לא יבטיח להם את חירותם, והגורל הקשה שמאיים עליהם יקבע בקרוב, אלא אם כן הקהילה הבינלאומית תבהיר לרוסיה שהשערורייה הזו לא הולכת לרדת מסדר היום העולמי.

הקול של אוואז חזק במיוחד בכמה מהמדינות הרלוונטית, שם יש לנו מספר חברים עצום -- 5 מיליון בברזיל לבדה! אם כולנו נפעל עכשיו ונגבש עצומה עם מיליון חתימות, חברי אוואז בברזיל, דרום-אפריקה, הודו והאיחוד האירופי יוכלו להגביר את הלחץ. חתמו עכשיו, כדי שנגיע למיליון חתימות לשיחרור 30 פעילי הקוטב הצפוני:

http://www.avaaz.org/he/free_the_arctic_30_he/?bedwiab&v=30352

30 פעילי הקוטב היו אמיצים מספיק כדי לפעול נגד תעשיית הנפט באחד מהמקומות היחידים בכדור-הארץ שנותרו לא נגועים. ובגלל האומץ שלהם, הם מושתקים ונתונים להפחדות של תעשיית הנפט. הקהילה שלנו כבר עמדה לצידם של קמפיינרים מרשימים בכל רחבי העולם -- עכשיו בואו נתגייס לשחרר את 30 הפעילים האלו.

בתקווה ובנחישות,

ג'יימי, אלכס, אמה, ליסה, ריקן, מרי, ג'וליאן, דייגו וכל צוות אוואז

מידע נוסף

רוסיה: פעילי גרינפיס הואשמו בפיראטיות (ויינט)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4435919,00.html

הולנד פועלת לשיחרור פעילי גרינפיס המוחזקים במעצר ברוסיה (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.2132787

מה מגלה יחסה של רוסיה לפעילי גרינפיס על מדיניותה בקוטב הצפוני (The Atlantic)
http://www.theatlantic.com/international/archive/2013/10/what-russia-s-treatment-of-greenpeace-activists-reveals-about-its-arctic-policy/280352/

ניתוח משפטי של המומחה למשפט בינלאומי פרופ' סטפן קירשנר
http://fr.scribd.com/doc/173374193/Comment-on-the-institution-of-arbitration-proceedings-between-the-Kingdom-of-the-Netherlands-and-the-Russian-Federation-concerning-the-case-of-the-shi

קרח שחור: אסון דליפת הנפט המתמשך ברוסיה (גרינפיס)
http://www.greenpeace.org/israel/he/news/black-ice/

High Court Gas Export פוסט סיכום של אור-לי ברלב מהדיון היום בבג"צ הגז:

פוסט סיכום מהדיון היום בבג"צ על יצוא הגז

מאת אור-לי ברלב - צדק חברתי - חדר המצב

הבוקר הגיע נושא יצוא הגז לזירה המשפטית, ובג"צ קיים דיון בשאלה האם החלטת הממשלה לייצא 40% גז התקבלה בסמכות, או שמא יש לבטל החלטה זו ולהעביר את הנושא להכרעת הכנסת.

אני ארחיב קצת על המשמעות של הרגע המשפטי הזה אבל נתחיל בהתחלה. האולם היה מלא מפה לפה. לא לכולם היה מקום לשבת, ואזרחים רבים עמדו בצדי האולם, כורים אוזן. בטרם החל הדיון, ולאחר שהגיעו כל הנציגים, חברי הכנסת יחימוביץ' וברוורמן וציבור גדול, נעמדתי מול כולם ושאלתי: "האם יש כאן נציגים של הציבור? האם יש כאן אזרחים? תרימו ידיים שנראה אתכם". 95% מהיושבים באולם הרימו ידיים למעלה עם הסימן וי. כל מצלמות העיתונות התחילו לתקתק במרץ. זהו. עכשיו ברור לכולם שהציבור הגיע לדיון, והוא נמצא כאן כדי לפקח מקרוב איך ענייניו מתנהלים.

אזרחים לפני הדיון היום בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז .
צילום: אור-לי ברלב

 עכשיו אפשר להתחיל. אז לפניכם סיכום קצר של מה שקרה באולם וכמה נקודות מעבר. יהיו כאן קצת חלקים משפטיים (תחזיקו מעמד), קצת כלכליים (זה יהיה פשוט) ולקינוח נוסיף קצת נשמה לכל מה שקרה היום.

שופטים לפני או אחריי הדייון בבג"ץ בנושא יצוא הגז. צילום אור לי בר לב

1. השופטים (בעיקר ג'ובראן ורובנשטיין) שאלו כמה פעמים את המשיבים: "למה לא להעביר נושא כל כך חשוב וגדול ולכנסת?". תשובת המדינה: כי זה ייקח זמן. זה הרגע להזכיר שלו היו הולכים לחקיקה מלכתחילה, היום כבר היינו עם חוק בידיים. ח"כ איביש ברוורמן, אחד העותרים ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת אמר בתום הדיון לתקשורת: אני יכול להעביר את החקיקה הזו בשבועות בודדים.

חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואבישיי ברוורמן לפניי הדיון בבג"צ על יצוא הגז הטבעי
צילום אור-לי ברלב

2. בזמן שנציג המדינה בדיון (ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה) דיבר על כך שהחוק מקנה לממשלה את הסמכות לקבל את ההחלטה מבלי להעבירה לכנסת, נציגי החברות הקפידו להמשיך ולהלך איימים עם הספין הנצחי: אם לא יהיה יצוא, לא יהיה מימון לפיתוח שאר המאגרים. אז אמנם זה לא נוגע לשאלה המשפטית שעומדת בפני השופטים - האם החלטת הממשלה היא בסמכות אם לאו - אבל רוח האיומים ריחפה היטב בחלל האולם, ויש אפשרות שהיא גם תשפיע על השופטים. בצער אני אומרת.

3. הספין המשפטי שהונח כחרב מאיימת בחלל בית המשפט: "אם תבוטל החלטת הממשלה, לפי החוק הקיים רשאיות חברות הגז לחתום על חוזים לייצא הכל". השופטת מרים נאור הקשתה ושאלה כל הזמן אם זה נכון, והיה ניכר שהיא קונה את הטיעון הזה. מדובר כמובן בתסריט הזוי שנשען אולי על איזו פרצה בחוק (כך אמר לי עורך דין).

4. נציג המדינה טען לאורך כל הדיון שאין בהחלטת הממשלה פגיעה בזכויות היסוד של הפרט או של הציבור. חשוב להבהיר כאן משהו חשוב: גז הוא אינו מוצר רגיל ליצוא. זה לא תפוזים או פרחים. זה נכס אסטרטגי, ביטחון אנרגטי לדורות קדימה, ויש בו כדי להשפיע על זכויות היסוד של הציבור ושל הפרט ושל אופן הקיום שלנו. אני מקווה שהשופטים ייודעים את זה.

5. הדיון המשפטי היום נסב על פרשנות של חוק הנפט. מדובר בחוק ישן משנת 1952 שלא חזה את המצב היום עם הגז. חשוב להבהיר כאן שגז - שונה מהותית מנפט. בעוד שייצוא של נפט ניתן לעצור בשלבים שונים כי החוזים הנחתמים בתחום הם חוזים לטווח קצר, גז זה סיפור של חוזים לעשרות שנים. כלומר: נגעת נסעת. אני לא יודעת אם ההבדל הזה יהיה לנגד עיניי השופטים, אבל לפחות שאתם תדעו.

6. כמה תשובות לטיעוני חברות הגז: "אם לא יהיה יצוא לא יהיה מימון לפיתוח מאגרים נוספים! זה אינטרס ציבורי!".

א. שוב ושוב נזכיר, שכדי לממן את מאגר לוויתן נדרשים פחות מחמישה אחוזי יצוא. המדינה לא צריכה להתפשט מכל משאבי הטבע הלאומיים שלה רק כדי לממן מאגר אחד כמו לוויתן. זה ספין, ספין, ספין.  

ב. חברי למאבק, הכלכלן דרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא סיפר לנו בתום הדיון כי בדוח ועדת ששינסקי (נספח ה) הוצגו מודלים כלכליים שמראים שחצי מהתצרוכת המקומית ל- 10 שנים תממן את פיתוח מאגר לוויתן. כלומר - יש מימון משימוש מקומי בלבד.

ג. יש עוד דרך לממן את מאגר לוויתן והיא באמצעות הציבור. הממשלה יכולה להחזיר לידיה את החזקה על המאגר, ולהנפיק לציבור אג"חים. "חסרים בשוק בפנסיוני אפיקי השקעה טובים", אומר דרור.

7. הנושא שלא עלה בדיון כלל הוא נושא השקיפות. הרי הממשלה יכולה היתה מזמן להעביר ההחלטה שלה כחוק בכנסת. היא נמנעה מזאת בשל הפחד שלה משקיפות. ואני חייבת לשאול: האם בזאת לא נפגעת זכות יסוד בסיסית של הציבור בדמוקרטיה?

8. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה. זו האמת של חיינו כרגע. לנציגי חברות הגז היו עורכי דין ממולחים מהשורה הראשונה, שמכירים את השופטים, והם גם ידעו בדיוק מה לומר ואיך לומר. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה, זו האמת של חיינו. בינתיים. 

מהצד השני, עורכי הדין שייצגו את הצד שלנו עשו עבודה מורכבת, מסובכת ומרשימה. לא פשוט לבוא ולטעון שההחלטה הזו אינה בסמכות הממשלה, זה עניין שעד היום לא נבחן. אני מזכירה שהיועץ המשפטי לכנסת חושב כמונו וגם היועץ המשפטי לממשלה חושב עקרונית כמונו (אבל אישר את ההחלטה הזו ספציפית).

זו נקודה לא פשוטה מבחינה משפטית, ועורכי הדין שלנו עשו מאמצים כבירים כדי להעביר אותה. הם גם פירקו לא מעט מטיעוני נציגי חברות הגז, כמו הטענה שהאם תבוטל החלטת הממשלה, חברות הגז יתחילו לייצא החל ממחר את הכל. 

ובקיצור, זה הרגע להודות לעורכי הדין שייצגו אותנו.

9. בתום הדיון שוחחתי עם כתבי משפט ופרשנים שהיו בדיון כדי ללמוד מהם מה הם חושבים. אני מודה שכמו לא מעטים מאיתנו, גם הם התרשמו שהשופטים יתקשו לבטל את החלטת הממשלה. ככה שניתן לומר שהדיון לא היה מזהיר עבורנו. זו האמת. אבל... 

10. אבל! חשוב לזכור שהדיון בבית המשפט הוא רק חלק מהשיקולים ששוקלים השופטים. יש לפניהם עתירה מנומקת וממוסמכת, הכוללת גם פרשנות של החוק הקיים בראי כוונת המחוקק שהגה אותה בשנת 1952 (הנושא הוזכר בדיון). הדיון היום הוא לא חזות הכל. אבל אני מודה שהסיכויים שלנו לא גדולים, אם לשפוט רק לפי האווירה באולם היום.

11. נקודה אחרונה. אחרי האיומים שהניפו נציגי חברות הגז, צמצמו השופטים את השאלה שעומדת לפתחם לנקודה משפטית אחת: האם החלטת הממשלה ניתנה בסמכות או לא. בנקודה הזו חשוב להבין שאנחנו מדברים על סעיף אחד קטן, בחוק אחד ישן. בזירה המשפטית נטו, הכל קם ונופל על הפרשנות לסעיף הישן הזה. נצטרך להמתין להחלטת השופטים כדי לדעת באיזו פרשנות הם בחרו. על פניו נראה שיש לפחות שני שופטים שמצדדים בעמדתנו, אבל באמת שאין לדעת מה יקרה.

מצד שני,

אנחנו, כולנו כאן, יודעים שההחלטה על יצוא הגז היא הרבה מעבר לשאלה משפטית על סעיף אחד בחוק אחד. זו שאלה בסיסית: האם הדאגה לרווחת הציבור דורות קדימה, עומדת לנגד עיני השלטון בישראל?

 כי יש את בית המשפט העליון ויש את משפט הציבור. ובלי קשר לבג"צ, ישנה דעת הקהל של הציבור, והיא עצמאית וחופשית ואינה תלויה בפרשנות משפטית. והציבור חכם, והציבור יודע. והסיפור של שוד הציבור לטובת רווחי הטייקונים עוד ידובר ועוד יסופר. ומאיתנו עוד תצמח מציאות חדשה וסיפור חדש: סיפור של הוגנות, שקיפות וצדק.

שורה תחתונה: ממתינים במתח.

 שורה נוספת (ציטוט מסטטוס שהעליתי במהלך היום): "אני מסתכלת על כל האולם המלא, על עורכי הדין, על אנשי הממשל, חברות הגז ועל השופטים, ואני אומרת לעצמי בשקט: אלוהים, זה בגללנו כל הבלגן הזה... כמה כוח יש לנו!"

אור-לי ברלב

מהעיתונות

יצוא הגז מגיע לבג"ץ: 7 שופטים, 11 עותרים ומיליארדי דולרים על הכף - כלכליסט

מאות מפגינים צפויים להופיע היום בדיון בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז, אחרי חודשים רבים של עיכוב. ייתכן שההרכב המורחב לאו דווקא יסייע להכרעה מהירה בשאלה המרכזית - למי הסמכות להחליט מה יהיה היקף היצוא, לממשלה או לכנסת

משה גורלי 20.10.13, 07:00

דה מרקר 

גרוניס בדיון בעתירות יצוא הגז: מה מונע מהכנסת לחוקק חוק בנוגע לכמות יצוא הגז?

בית המשפט העליון דן בעתירה הדורשת להעביר לכנסת את ההחלטה על יצוא הגז שהתגלה בישראל ■ המדינה: "יש לנו זכות לנהל את נכסי המדינה. לכנסת אתה יודע מתי אתה נכנס, אבל אתה לא יודע מתי תצא" ■ השופט רובינשטיין: "למה שדבר כל כך מהותי לא יצריך פיקוח פרלמנטרי?"

• 11:01
• 20.10.2013
• מאת: הילה רז
• דה מרקר 

גלובס

דיון בבג"ץ על הגז: השופטים הקשו על המתנגדים ליצוא

(עדכון) - נציג המדינה בבג"ץ: "בקיץ 2015 לא יהיה מספיק גז למשק מ'תמר'. מאגר 'לוויתן' לא יהיה מוכן בזמן. אם ייגמר הגז בעוד 30 שנה - יש בקפריסין" ■ השופטת אסתר חיות: "יש סעיף בחוק שמסמיך את הממשלה לאשר יצוא"

20/10/2013, 12:55

עמירם ברקת

שופטי בג"ץ לעותרים: מדוע לא הבאתם את יצוא הגז לחקיקה בכנסת?

פורסם ע"י 

מערכת תשתיות

 לפני 8 שעות

 צילום: חדר מצב

לפני שעה קלה הסתיים הדיון הראשון בבג"ץ בהרכב מורחב של 7 שופטים אודות העתירה שהגישו המרכז האקדמי למשפט ועסקים, שורת ארגונים ומספר חברי כנסת, נגד החלטת הממשלה להתיר ייצוא גז בהיקף של עד 40% מהיקף עתודות הגז בישראל. העותרים טענו כי אישור מסקנות ועדת צמח על מכסות יצוא הגז הטבעי צריכה להיעשות בכנסת, ולא בהחלטה מצומצמת של הממשלה, זאת בשל החשיבות הכלכלית והפוליטית העצומה הכרוכה בנושא.

נספח חוק הנפט סעיף 33

חובת הפקה לתצרוכת ישראל (תיקון מס' 3)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 4)  תש"ן-1989

33.   (א)  השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש -

(1)   להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המקסימלי היעיל שלה;

(2)   לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.

           (ב)  "תצרוכת ישראל" כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל.