18.1.2011

האם בעולם מלאימים קידוחיי גז ונפט דעתו של Dr A pedro van meurs


מומחה למימון נפט וגז בעל חברת יעוץ והכשרה בנושאי נפט וגז




מראיין:
כמה רחוק יכולה להמשך המגמה של הלאמת המקורות

ואן מרוס:  
ראשית  מחיר הנפט גבוהה ברבה יותר הערך של נכסיי הנפט והגז עלה בצורה משמעותית ביותר, כמובן היתה עליה בעלויות אבל למרות זאת הערך של של הנכסים עלה משמעותית. כתוצאה ממשלות דורשות יותר תמלוגים מיסים וכו' מתעשית הנפט כדי להבטיח שכל האומה תרוויח מהשינויי/התפתחות. לא הייתי קורא לזה הלאמה של משאבים, אם תלכו לאחור אל אדם סמית במאה ה-17 ... כתב שהבעלים של משאב זכאי לחלק הגון/פייר מהרווח מהמשאב. וכל הממשלות בעולם ולא משנה אם זאת ממשלת  ארצות הברית שמעלה מיסים או אלסקה שמעלה מיסים או בריטנה שמעלה מיסים או אלברטה. כל מה שממשלות מנסות לעשות זה לקבל את החלק הצודק מהמשאבים. לא היתי מחשיב את ארצות הברית ממשלה של הלאמת משאבים. כל מה שהם מסים לעשות זה לקבל את החלק הצודק מהמשאבים עבור האומה כפי שצריך ליהיות מנקודת המבט הכלכלית. 
שאלה: האם לכן בעבר ממשלות לא קיבלו את החלק הצודק . לא בהכרך, כלל בסיסי הוא שחברות לא ישקיעו אלא אם יראו החזר סביר עבור מחזיקיי המניות. כעת עם מחיריי נפט נמוכים יותר על התמלוגים ועל המיסים להיות נמוכים יותר או החלק בתפוקה ליהיות נמוך יותר כדיי להתאים להשקעה ולרווח סבירים. "


ונעבור לעוד יועץ מפורסם בעולם הנפט דניאל ג'ונסטון שהכין דוח עבור משרד האוצר בישראל
הגרף שמתאר את החלק של הממשלה כיום בארץ מול הנעשה בעולם.


על ציר ה-X האחוזים של חלק הממשלה עד 100% בצד ימין ישראל בפינה השמאלית העליונה עם 12.5% הממוצע בסביבות ה-70% אם זוכרים שחלק גדול מהמדינות מפיקות הנפט הם בעלות משטרים טוטליטריים שבהם השליט יכול יום אחד לקום על צד שמאל ולהחליט שהוא מלאים את כל הנפט והגז, או שהסטוריית ההפיכות הצבאיות שלהן מבאיה למסקנה שסביר שבחודש הבא השליט יהיה אחד מהגנרלים או הקמינים הזוטרים בצבא, העסקה של עד כ-60% בתוספת כל מיניי הטבות ומתנות שהציעה ועדת  שישינסקי נראת כמו מכירת סוף העונה. ובכי הקוזקים הנגזלים משכנע פחות מדמעות תנין היאור. (70% בים של מצרים).

מיתוסים, חצאי אמת וכזבים בחיפושי הגז והנפט בארץ מאמר 2 - אמנון פורטוגלי



תודה לאמנון פורטוגלי בזכות אישורו במקום הציטוט בפוסט הקודם כעת 
מה קורה כאן? מניות חברות ושותפויות הגז עלו בעשרות ומאות אחוזים בשנה וחצי האחרונות, שותפויות הגז מדווחות על רווחי עתק ממכירות הגז ב'ים תטיס'. דלק קידוחים למשל, דווחה לבורסה על רווחים לשנת 2009, של 48 מיליון דולר (כולל תמלוגים של כ-10 מיליון דולר לצדדים קשורים), ללא חבות מס עקב הטבות המס ומשטר המיסוי בארץ, אנשי עסקים ופיננסיים מתוחכמים רוכשים היתרים ורשיונות בעשרות מיליוני דולר, ומשקיעים בבורסה ממשיכים לרכוש מניות ויחידות השתתפות.  מצד שני תאגידי הגז מסבירים לנו שהמצב קשה מאד, שכל העלאה ולו המזערית ביותר של התמלוגים או המיסים תביא לקריסתם ולנטישה של חברות זרות, ותחייב העלאה של מחירי הגז. איך זה מסתדר?
לדעתי, במקרה הזה, המשקיעים, הן אנשי העסקים, הן המשקיעים בבורסה (בהבדל מהספקולנטים) וכן חברות ושותפויות הגז יודעים את האמת – חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל כיום הם אחד מתחומי העסקים הכדאיים והרווחיים ביותר, ומתקפת התעמולה של תאגידי הגז  מטרתה להשאיר בידם את מירב השלל.

אחד הטיעונים השכיחים בתעמולת תאגידי הגז הוא בדבר הסיכונים העצומים שהם לוקחים בקידוחי הגז.  "תחום חיפושי הנפט והגז, היה, הינו ויהיה תחום עתיר סיכון" (נייר עמדה של משרד גורניצקי ושות' מטעם השותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2, נפטא חיפושים וחנ"ל ים-המלח שהוגש לועדת ששינסקי).  "המורכבות והסיכונים הרבים הטמונים בחיפושי גז טבעי ונפט בכלל, ובתנאים הסביבתיים באזורנו בפרט, הם מן המפורסמות..... סיכויי ההצלחה מזעריים,.....מדובר בהשקעה רווית סיכון באופן מיוחד" (פניה של משרד כספי ושות' בשם קבוצת דלק בע"מ לוועדת ששינסקי. ההדגשות במקור) "ההשקעות בחיפושים הן אסטרונומיות, הסיכונים בלתי נתפסים" (חוות דעת של משרד גורניצקי ושות' עבור דלק מערכות אנרגיה, דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט לוועדת ששינסקי). "בעלי יחידות ההשתתפות מקרב הציבור סיכנו את כספם בענף שבו הסיכוי להצליח נמוך ביותר" (הצגת עמדה של ברקמן וקסלר בלום ושות' לוועדת ששינסקי).
טיעון זה מצליח להיות גם שקרי וגם חצי אמת.

הסיכונים העצומים הם עורבא פרח, כיום תעשיית חיפושי הגז הינה אחת הבטוחות בישראל. סיכויי ההצלחה של קידוחי גז ונפט עומדים כיום על 30% - 50% וגבוהים מסיכויי ההצלחה של יזמי עסקים קטנים ובינוניים, ושל יזמים בתחום ההיי-טק.  רק 30% מהעסקים החדשים מחזיקים מעמד במשך חמש שנים לפחות, ושעור ההצלחה של חברות ההי-טק הישראליות בשנים 1991-2000 עמד על 15.1%. 
תאגידי הגז יודעות ומכירים נתונים אלו:
סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י אמרה בכנס אנליסטים בתחילת יוני 2010 כי "ב'תמר' הערכנו את הסיכויים להצלחה בקידוח ב-35%. בהתחשב במה שלמדנו בקידוח הזה, אנחנו מעריכים את סיכויי ההצלחה ב'לויתן' ב-50%. עם זאת, המספר הזה עשוי להשתנות, אך נוח לנו עם המספר".
"ברבעון האחרון של 2008 ......השקיעו שותפי פרויקט "תמר" כ-300 מיליון דולר בקמפיין חיפוש גז טבעי כאשר הסיכוי לאבד את כל השקעתם היה כ-70%" (מתוך רקע היסטורי שכתב גדעון טלמור מנכ"ל דלק קידוחים, הדגשה שלי), כלומר סיכויי ההצלחה היו 30%.

כדאי לשם לב להטיה ולהטעייה – לחצי האמת בטיעון זה, למשל בדברי גדעון טלמור, המדבר רק על צד הסיכון ואובדן ההשקעה ואינו מדבר כלל על צד ההצלחה והרווחים במקרה של הצלחה.
נדגים זאת בהימור על צבע מבין שלשה צבעים נאמר כחול, לבן ואדום כאשר הסיכוי שיקרה אירוע של צבע מסוים הוא 33.3% במקרה של אי-הצלחה תאבד את כספך (השקעתך) במקרה של הצלחה תקבל את כספך ועוד סכום כפול. הכדאיות (התוחלת) היא אפסית לא להרוויח ולא להפסיד. אבל במקרה שלנו, למשל בקידוח תמר המצב שונה לחלוטין. במקרה של קידוח יבש (סיכוי של 70% על פי טלמור) אכן תאבד ההשקעה, אבל במקרה של הצלחה יתקבל סכום העולה בעשרות מונים על ההשקעה. 
על פי המידע שהיה ערב ההחלטה על הקידוח ב'תמר', השקעה של כ-150 מיליון דולר בקידוח תביא בסיכוי של 35% למציאת שדה גז ששוויו כ-20 מיליארד דולר, החזר  של פי 130 ! במקרה של הצלחה. בתנאים אלו כדאיות הקידוח ברורה לחלוטין וההחלטה לקדוח היתה נכונה מבחינה כלכלית. כיום, אחרי קידוח אימות נוסף, שווי שדה הגז ב'תמר' נאמד  בקרוב ל-40 מיליארד דולר, ולדברי רודני קוק, סמנכ"ל הפיתוח העולמי בנובל אנרג’י נובל מצפה לרשום הכנסות של 11 מיליארד דולר תוך שימוש בפחות מ-25% מהמשאבים בתמר.  
ב'לויתן' הנתונים טובים עוד יותר. לדברי סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י בכנס אנליסטים ביוני 2010: "אנחנו מצפים ל-16 TCF בקידוח 'לויתן'. לא קל לנו להגיד מספרים כאלה, ובדקנו היטב כדי לדבר על מספרים בסדר גודל כזה".  אלו אכן מספרם אסטרונומיים - שווי של כ-80 מיליארד דולר וסיכויי הצלחה של 50%.

גם הרווחיות התפעולית והרווחיות בכלל בארץ גבוהה.  על פי הדיווחים של חברת נובל אנרג'י  הפעילות של נובל בארץ הינה הרווחית ביותר מבין כל הפעילויות של נובל בעולם. שעור הוצאות ההפקה ( (LOE בשדות הגז של נובל בישראל הוא הנמוך מבין כל שדות הגז והנפט של נובל בעולם. (הנתונים מתוך מצגת נובל מה-3 ליוני 2010). למרות ששיעור הרווח התפעולי (ההכנסות  פחות הוצאות התפעול) בישראל הוא מהגבוהים בעולם, הרי ששיעור הרווח לצורכי מס הוא מהנמוכים בעולם עקב הטבות המס הייחודיות לחברות הגז בישראל. בעיקר הטבת מס בדמות "ניכוי אזילה", והאפשרות לנכות הוצאות ההוניות במהלך השנה השוטפת מהכנסותיהם בתחומים אחרים כאילו היה מדובר בהפסד עסקי פירותי שוטף.  בנוסף שיעור הכנסות המדינה ממיסים ומתמלוגים בישראל הוא מהנמוכים בעולם.

לא פלא שדירקטוריון נובל אנרג'י אישר לאחרונה (23 ספטמבר) את תוכנית הפיתוח החדשה של תמר, ולא פלא שאנשי עסקים ומשקיעים משקיעים ברישיונות במניות וביחידות השתתפות. 

אמנון פורטוגלי

עד כן המאמר של אמנון
אני מוסיף עוד קצת ציורים הראשון גרף אחוזי ההצלחה בקידוחי אקספלורציה בהולנד הממוצע בעשור האחרון הוא בין 60% ל-70% סיכון עצום?


An in-depth focus on Dutch Gas - EBN
Berend Scheffers Technical Manager EBN  
Flame, March 4, 2010
לעומת זאת גם מקומות אחרים אינם תמיד חסריי סיכון למשל ניגריה
שתי כותרות מהזמן האחרון
שברון מחדשת את הזרימה בקוו הדלק לאחר התקפה בחודש שעבר


Bloomberg - Elisha Bala-Gbogbo - 3 days ago

Oil from the link is exported through the Escravos terminal. The Niger Delta Liberation Force claimed responsibility for attacks on three oil flow stations ...


הסלמה בדלתת הניגר כולל חטיפות של עובדי נפט זרים
AFP - 4 days ago


The Niger Delta saw a resurgence of militancy, including kidnappings of foreign oil workers, late last year, leading to military raids in the region. ..



ומה החלק שלוקחת הממשלה עבור הפקת נפט בדלתת הניגר 85% לפרויקטים קיימים כנראה ששדות חדשים זכו בשנה שעברה להנחה רק 65%
בקידוחי מים עמוקים החלק הממשלתי אמור להיות 72% כאשר ממשלת ניגריה טוענת שעדיין מדובר בפחות מאשר בנורווגיה אנגולה ואינדונזיה בתנאים דומים.



ואילו דוח שישנסקי מציע עד 62% (ללא סכנת חטיפה פיצוצים...) וזה רק ברמות הרווח הגבוהות.



גם הים הצפוני אינו מקום מושלם למרות שאף אחד לא מנסה לחטוף את העובדים הים הצפוני ידוע בסערות שלו לדוגמה מראה מגובה של 5 קומות 15~ מטר מהגשר של ה" Calamity Jane" ספינת סיוע והנחת צנרת.
ממשלת נורבגיה לוקחת 75%~78% [1,2] 




אבל השיא הוא חיפוש נפט בעירק שם הממשלה לוקחת לפעמים יותר מ-90% והסיכונים (מתאבדים, איראן,...) גבוהים אבל עדיין חברות נכנסות לשם ולו רק בכדיי להכניס את הרגל לאחת המדינות העשירות בנפט. (בקורדיסטאן חלק הממשלה הוא 73% ~ 92% [3] יתכן שבשדה רמלייה עד 98.7% [4])

לסיכום כפי שאומר רזי גורן "החיים הם לא חברת ביטוח" אבל הסיכון בקידוחים מול חופיי ישראל הוא אחד ההימורים הבטוחים שיש. 

1. Oil and Gas Royalties: A Comparison of the Share of Revenue Received 
from Oil and Gas Production by the Federal Government and Other Resource 
Owners -  United States Government Accountability Office 2007



3. Oil & Gas – International E&P  Kurdistan – A Region Full of Ambition - April 2010

17.1.2011

יועלו תמלוגי הגז? כך נבטל את ההפחדות של תשובה וחבריו-אמנון פורטוגלי

יועלו תמלוגי הגז? כך נבטל את ההפחדות של תשובה וחבריו

מאת ובאדיבות: אמנון פורטוגלי 

תובנה ראשונה בנטרול ניסיונות ההטעיה וההפחדה של הלוביסטים ועורכי הדין של חברות האנרגיה


פורסם באתר "Bizportal" בתאריך 20/7/10

השימוש במילה תמלוגים בעייתי ואינו מדויק. תמלוגים הוא מינוח משפטי. מה שהממשלה מקבלת עבור שימוש ברכוש שלה, במקרה שלנו גז ונפט, גובה התמלוגים מצויין בחוק הנפט מ-1952. לעומת זאת, בלשון יומיומית המשמעות או הכוונה היא לכלל ההכנסות ולכן קיים בלבול המנוצל ע"י תאגידי הנפט. המינוח הנכון לנושא הוא חלקה של הממשלה בהכנסות מהפקת הגז והנפט הוא Government Take או משהו דומה. חלקן של הממשלות בעולם מההכנסות מהפקת גז ונפט מורכב בדרך כלל מארבעה פרמטרים: תמלוגים, מס חברות, מיסי נפט ספציפיים, ופרמטרים מיוחדים. אפשר גם להוסיף גם את מדיניות מתן הרישיונות, בארץ הרישיונות ניתנים בחינם, בארצות אחרות במכרז. באופן מפתיע היקף התמלוגים אינו הגורם המכריע ברוב המדינות, ויש מדינות, כמו בריטניה ונורבגיה בהן אין בכלל תמלוגים. אחת הטענות של אלו המנסים להפחיד היא שיש עניין של הפרת חוזה מול חברות החיפוש, זו טעות והטעייה, אין פה שום הפרת חוזה. למדינה יש זכות ואף אחד לא מערער על זכות זו לקבוע ולשנות את חוקי המס. ואכן, שינוי במדיניות מיסוי על מחצבים לאומיים גם לאחר שנתגלו ואף לאחר שהוחל בהפקתם הוא מהלך נפוץ יחסית בעולם. לפעמים החברות נהנות מהפחתה בשיעור המס, ולפעמים המס עולה. מיסוי חל תמיד בתוקף מהשנה בה הוחל למשל מס חברות, מע"מ, מס הכנסה, וכו', ולכן אין מניעה ששינויים במדיניות המיסים יחולו על חיפושים קיימים. להלן דוגמאות מהנעשה בעולם: - בתחום של הגז והנפט בריטניה היא אלופת העולם בקצב השינויים. למיסוי חברות הגז והנפט בבריטניה, ראה: www.ifs.org.uk/ff/north_sea.xls - ממשלת אוסטרליה הניחה לאחרונה הצעת חוק לתשלום מס-על של 40% מעל לרווח ה'נורמטיבי' לחברות המכרות, הנפט והגז באוסטרליה, בנימוק שהן נהנות מרווחים גבוהים עקב עליית מחירי המחצבים. "כך נוכל להניב רווחים גדולים ממשאבים ששייכים לכל תושבי אוסטרליה", דברי ראש ממשלת אוסטרליה דאז. החוק יכנס לתוקף ב-1 ליולי 2012 ויחול על כולם כולל על בעלי רישיונות וזיכיונות הפקה ישנים. - קנדה ביטלה בסוף 2006 את הפטור ממס שהייה על תאגידים מסוג Canadian Oil Royalty Trusts והחילה עליהם חבות מס כמו על חברות אחרות בשיעור המירבי של 31.5%. - אלסקה הגדילה באחרונה את החלק שלה בהכנסות ושינתה את תנאי החוזים כך שתקבל נתח גדול יותר בהכנסות עם עליית מחירי הנפט והגז. במאמר ב-Bizportal היה ניסיון לבטל את הטענה כי העלאת התמלוגים תגרום לכך שחברות החיפושים הבינלאומיות (דוגמת נובל) ידירו את רגליהן מישראל. זוהי כמובן טענת הפחדה ללא בסיס, וקל לבדוק את הכזב בטענה. חברות האנרגיה בעולם ישמחו לחפש גז במדף היבשתי של ישראל גם בתנאים החדשים הצפויים, שיהיו עדיין מאוד נוחים לחברות אלו. חברות מסכימות לחפש ולהפיק גז ונפט בנורבגיה - שם חלק הממשלה הוא כ- 80% מרווחי ההפקה, בבריטניה שם חלק הממשלה הוא כ-39% - 40% מהרווחים, ובמצרים, הסמוכה לגבול ישראל, שם משלמות החברות תמלוגים (כולל מס חברות) בהיקף של 79% עד 82%. ומה עם 'תמר' ו'דלית' לעניין אותם שינויים? במבט ראשון הטיעון לפיו אין אפשרות לגעת במה שכבר נתגלה נראה הגיוני, אבל לאמיתו של דבר אין מניעה להחיל את השינויים על תמר, דלית ולוויתן, שכן תאגידי האנרגיה והמשקיעים בהם השקיעו בשדות אלו בידיעה ברורה על כוונת הממשלה לשנות את חוק הנפט ולהעלות את המס עליהן. שותפויות האנרגיה מציינות זאת מפורשות בתשקיפים ובדוחות הכספיים שהן מפרסמות מדי שנה, כסיכון עסקי במסגרת ה'גילוי הנאות' לו הן מחויבות. לדוגמה, בדו"חות הכספיים של דלק קידוחים לשנת 2009, (עמוד 91-א) כתוב: "שינויים רגולטורים: במסגרת תחום הפעילות של השותפות המוגבלת נדרשים אישורים רגולטורים רבים, בעיקר מצד הגורמים המוסכמים על פי חוק הנפט וחוק משק הגז הטבעי, וכן אישורים נלווים של רשויות המדינה (לרבות משרד הבטחון, משרד איכות הסביבה ורשויות התכנון השונות. במהלך השנים האחרונות הועלו מספר הצעות לתיקונים בחוקים ובתקנות הרלוונטיים לתחום הפעילות של השותפות המוגבלת (הדגשה שלנו). לשינויים רגולטורים כאמור עלולה להיות השפעה שלילית על פעילותה של השותפות המוגבלת". כדי להדגיש את האבסורד בטיעון זה, תאגידי האנרגיה השותפים ב'תמר' ו'דלית' הם אלו שהיו אחראיים לדחיית החוק בכנסת. כבר בשנת 2002 - הרבה זמן לפני ההשקעות וגלוי מאגרי הגז הטבעי ב"תמר" וב"דלית" - הממשלה החליטה לתקן את החוק, לקבוע היטל או מס פרוגרסיבי בנוסף על המיסוי הקיים, בשיעור של עד 60% על הרווחים ממכירת נפט או גז טבעי, ולבטל את ההקלות במסים המיוחדים לחברות האנרגיה. ההצעה הועלתה להצבעה בכנסת, בשנים 2001-2002, אך נדחתה בלחץ הלוביסטים של חברות האנרגיה. תאור טוב של פעילות זו בקישור הבא: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100609_11731... עוד יש לציין כי הרעיון של 'מכרז תמלוגים', גם אם הוא אפשרי וטוב, הוא סוג של זריית חול בעיני הציבור. מרבית שטחי המים הטריטוריאליים של ישראל כבר כוסו ברישיונות חיפוש מאושרים. אם השינוי יחול רק על רשיונות עתידיים - הוא לא יהיה רלוונטי. אפשר לדון גם ב"הוצאות הגדולות שביצעו החברות", אך זה למאמר הבא.

מאת: אמנון פורטוגלי, ממיסדי פורום 'פעולה אזרחית', לשעבר מרצה (מהחוץ) בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א ובעל נסיון רב בניהול תעשייתי, בהון סיכון, ובבנקאות השקעות.

10.1.2011

israelrestart's Channel ערוץ 20-80

ערוץ הפורום לפעולה אזרחית למען תמלוגים הגיוניים ממאגריי הגז 


מצורף הוידאו של אמנון פורטוגלי מכנוס בתל אביב






ולמאמר בנושא מאת אמנון פורטוגלי

תובנה ראשונה בנטרול ניסיונות ההטעיה וההפחדה של הלוביסטים ועורכי הדין של חברות האנרגיה


פורסם באתר "Bizportal" בתאריך 20/7/10

השימוש במילה תמלוגים בעייתי ואינו מדויק. תמלוגים הוא מינוח משפטי. מה שהממשלה מקבלת עבור שימוש ברכוש שלה, במקרה שלנו גז ונפט, גובה התמלוגים מצויין בחוק הנפט מ-1952. לעומת זאת, בלשון יומיומית המשמעות או הכוונה היא לכלל ההכנסות ולכן קיים בלבול המנוצל ע"י תאגידי הנפט. המינוח הנכון לנושא הוא חלקה של הממשלה בהכנסות מהפקת הגז והנפט הוא Government Take או משהו דומה.


וידאו נוסף
הרב מיכאל מלכיאור מארח בירושלים את ראש ממשלת נורווגיה לשעבר, קייל בונדביק, המתאר כיצד ניצלה נורווגיה את משאבי הטבע ליצירת מפנה חברתי-כלכלי דרמטי.


  

28.12.2010

מענה לטענות של חברות האנרגיה מאת הפרורום לפעולה אזרחית

מענה לטענות מופרכות של חברות האנרגיה

לחצו על כל אחד מהמשפטים הבאים לקבלת תשובה. קישור לאתר הפורום לפעולה אזרחית

24.12.2010

האם הדרישה להעלאת תמלוגי הגז היא מזימה של השמולנים? - מכתב של איתמר כהן ("אופנן") לאופיר אקוניס

מכתב גלוי ליו"ר ועדת הכלכלה [לשעבר אבל עדיין המכתב רלבנטי]
לכבוד יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס,

בדיון בכנסת על תמלוגי הגז אמרת שתומכי העלאת התמלוגים הם "ארגוני שמאל פונדמנטליטסיים", ושאם יועלו התמלוגים, ישראל תהפוך ל"כלכלה סובייטית שחונקת את המשק", ו"הנפגע העיקרי יהיה האזרח". ציינת גם "איאבק בנושא עד טיפת דמי האחרונה".

אבקש לשאול מספר שאלות:
1. על יוזמי הצעת החוק להעלאת התמלוגים נמנים הח"כים שאמה (ליכוד), אורבך (הבית היהודי), וקנין (ש"ס) ואלדד (האיחוד הלאומי). האם, לטענתך, עמיתך לסיעה, כרמל שאמה, וחבר הכנסת אלדד מהאיחוד הלאומי הם "אנשי שמאל פונדמנטליסטיים"?
2. בארה"ב, בבריטניה, בקנדה ובשאר מדינות המערב, חלקו של הציבור הרחב בהכנסות מהפקת גז גבוה ב-66% בממוצע מזה שבישראל. האם, להערכתו של יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ארה"ב ובריטניה הן "כלכלות סובייטיות שחונקות את המשק"?
3. התמלוגים בארץ כה נמוכים, עד שחלקה של נובל אנרג'י לבדה, שהיא רק אחת השותפות בקידוחי הגז, בהכנסות, גבוה מזה של אזרחי ישראל. המס שמשלמת נובל אנרג'י בישראל נמוך יותר מזה שהיא משלמת בכל מקום אחר בעולם. האם, לטעמך, "ציונות" פירושה "להיאבק עד טיפת הדם האחרונה" על כך, שמירב הההכנסות מאוצרות הטבע של ישראל יגיעו לכיסו של תאגיד זר, במקום אל אזרחי ישראל?
4. המדינה העלתה לאחרונה את נטל המס השולי על השכירים מהמעמד הבינוני-גבוה ל-58%. רבים משכירים אלה הם עובדי הייטק, שבניגוד לחברות האנרגיה, לא מנצלים אוצרות טבע ששייכים למדינה, אלא להפך – תורמים מכשרונם ומחריצותם לקדמה ולשגשוג במדינה. יתר על כן: בעוד שאין שום חשש, שתאגידי האנרגיה יעזבו לפתע את הקידוחים מיותמים, גם אם המס יעלה והן ירוויחו, נניח, "רק" 40 מיליארד דולר, במקום 50 מיליארד – והרי אלה הסכומים שבהם מדובר – עובדי ההייטק שבהם מדובר דווקא כן עלולים לעזוב את המדינה – ולמרבה הצער, רבים מהם אף עושים זאת.
האם זוהי השיטה שלך לדאוג ל"אזרח" – לאלץ עובדים מהמעמד הבינוני-גבוה, שגם כך נושאים כעת בעיקר נטל המיסוי במדינה, לשאת על גבם מעתה גם הטבות מס בשווי עשרות מיליארדי דולרים לתאגידים זרים?
5. המומחים המקצועיים שתומכים בהעלאת התמלוגים– וביניהם פרופ' ברק מדינה, ד"ר ברנדה שפר ופרופ' אדרעי – לא קיבלו שום תשלום עבור חוות דעתם.
מאידך, כל חוות הדעת שמתנגדות להעלאת התמלוגים נכתבו תמורת תשלום מחברות האנרגיה. בישיבה שאותה ניהלת נכחו 15 לוביסטים בתשלום של תאגידי האנרגיה, המתנגדות להעלאת התמלוגים. את חברת "דלק" מייצג עו"ד רם כספי, המוכר גם כאבי "שיטת השקשוקה".
מכאן עולה התהיה - האם הלוביסטים ופרקליטי ה"שקשוקה" הם ה"אזרח" שלו אתה דואג כל כך?

בכבוד רב,
איתמר כהן ("אופנן").

עמדת אדם טבע דין בנושא תמלוגי הגז - מכתב לוועדת ששנסקי: "המלצותיכם נוטות לטובת היזמים"

אדם טבע דין היא הצד המשפטי של הארגונים הירוקים ובאופן טבעי עבדים בה הרבה עורכי דין ומשפטנים.

והרי עמדתם בקצרה [ההדגשות נוספו בפוסט הזה ואינן במקור]

23/12/2010


ועדת שישנסקי זימנה את נציגי ארגון 'אדם טבע ודין' לשימוע ציבורי בנושא תמלוגי הגז, זאת לאחר שעמדת אט"ד הובאה לוועדת שישנסקי במסגרת דיוניה בחודשים האחרונים.
חברי הוועדה שמעו את עמדת 'אדם טבע ודין' מפי עו"ד דנה טבצ'ניק, ד"ר אריה ונגר ועו"ד נעמה הלר, אשר שיבחו את מסקנות ועדת שישנסקי המאמצות את התפיסה לפיה הגז הטבעי הינו משאב ציבורי בבעלות כל אזרחי המדינה ולא בבעלות היזמים. עם זאת, טענו נציגי 'אדם טבע ודין' בפני הוועדה כי מסקנותיה בדבר מתן הטבות מסוימות ליזמים הינן הטבות מקלות באופן מרחיק לכת וחריגות לנהוג בעולם.
מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, קרא לוועדה להעלות את שיעור התמלוגים מעל השיעור הקיים כיום וכן לקבוע כי תקבולי המס והתמלוגים יופנו לקרן ייעודית אשר תשמש להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה וכן בגיבוש ויישום תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות, כפי שקיים במדינות מפותחות רבות.
עוד קרא עו"ד ברכה לוועדת שישנסקי להתייחס בהמלצותיה הסופיות למשאבי טבע נוספים אשר ניהול השימוש בהם לצרכי תעשיה זקוק להסדרה מחודשת, ביניהם הסדרת השימוש במחצבי ים המלח לצרכים התעשייתיים של כי"ל: "הצורך הדחוף במינוי ועדת ששינסקי לדון במדיניות הפיסקאלית של משאבי הנפט והגז תקף גם בעניין גובה התמלוגים המשולמים על-ידי גורמי תעשיה בגין השימוש במשאבי הטבע של במדינה, ובפרט בכל הנוגע לשימוש של כימיקלים לישראל במשאבי הטבע של המדינה, הכוללים, בין היתר את ים המלח ומחצבי פוספטים", כך לדברי עו"ד ברכה.
כזכור, עם תחילת דיוני ועדת שישנסקי, שלחה 'אדם טבע ודין' לנציגי הוועדה את עמדת הארגון לפיה הגז הטבעי הינו משאב ציבורי: "המדיניות שהייתה נהוגה עד כה בנוגע למשאבי הגז והנפט עיוותה את המצב הראוי והביאה לתוצאה הקשה, על פיה היזמים נהנים ממשאב ציבורי יקר ערך ללא תשלום ראוי על הבעלות הציבורית של המשאב וללא תשלום על הנזק הנגרם בשימוש ממשאב זה", נכתב בפנייה לוועדה. עוד ציינה אט"ד כי מדובר במשאב מתכלה ועצם הפקת הגז והשימוש בו מהווה סיכונים סביבתיים ציבוריים מסוימים, בין היתר פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.


מכתב לוועדת ששנסקי: "המלצותיכם נוטות לטובת היזמים"
12/12/2010

אדם טבע ודין פנתה לאחרונה במכתב אל ועדת שישנסקי ובו צירפה את חוות דעתה בנוגע להמלצות שפרסמה הוועדה בנוגע לתמלוגי הגז. על פי 'אדם טבע ודין', האיזון הנעשה על פי ההמלצות בין שמירה על יעילותה של הפעילות הכלכלית בענף הגז והנפט לבין טובת הציבור, נוטה לכיוון היזמים על חשבון הציבור. 'אדם טבע ודין' ביקשה מוועדת שישנסקי לאפשר לנציג מטעם הארגון להופיע בפני הוועדה במסגרת השימוע הציבורי.


הנה המכתב המלא:
 
הנדון: תגובה להמלצות הביניים בעניין המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל והמשך עבודת ועדת ששינסקי

בהתאם להחלטת ועדת ששינסקי על הגשת מסמך תמציתי בנושא הנדון, עד ליום 13.12.10, ובשם אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה, וכן בהמשך למכתבנו מיום 8.7.10, הריני לפרט את עמדתנו בתמצית במכתב זה ולפנות לועדה בבקשה לאפשר לנציג מטעמנו להופיע בשימוע הציבורי בפני ה"וועדה לבחינת המדיניות הפיסיקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל" (להלן: "הועדה" או "ועדת ששינסקי") ולהביע את עמדתנו כדלקמן: 
1. אנו מברכים על תהליך העבודה אותו אתם מקדמים, לגיבוש הסדר פיסקאלי ראוי, למען שיתוף הציבור בחלק הוגן מהרווחים שמופקים מנכסים אשר בבעלותו ועל פרסום המלצות וועדת ששינסקי (להלן: "ההמלצות" או "המסקנות"). מדובר בתהליך שהפך להיות דחוף לאור תגליות הגז המשמעותיות מול חופי מדינת ישראל ולאור ההסדר הפיסקאלי הנוכחי אשר כשל ובשל כך הצורך בשינוי המדיניות בסך התקבולים המגיעים לציבור.
2. עד כה, המערכת הפיסקאלית בנוגע למשאבי הגז והנפט, עיוותה את המצב הראוי והביאה לתוצאה הקשה על פיה היזמים נהנים ממשאב ציבורי יקר ערך ללא תשלום ראוי על הבעלות הציבורית של המשאב וללא תשלום על הנזק הנגרם בשימוש ממשאב זה. מדובר במשאב מתכלה ועצם הפקת הגז והשימוש בו מהווה סיכונים סביבתיים ציבוריים מסוימים, בין היתר פליטות גזי חממה וזיהום אוויר. 
[הערה הפרפר פליטת גזי חממה עשויה לעלות לנו ביוקר כמדינה אם וכאשר יתקבלו הסכמים עולמיים דבר זה צריך לבוא לידיי ביטוי בתשלומי חברות הגז]
3. על כן, אנו מברכים על המלצותיכם להעלות את התקבולים המגיעים למדינה וכן על שתי מסקנות חשובות שניתן לגזור מההמלצות ומחוות הדעת המשפטית של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. האחת, הגז הטבעי הינו משאב ציבורי בבעלות כל אזרחי המדינה ולא בבעלות היזמים. המדינה מחזיקה בבעלות מקורות הגז ומשמשת כנאמן הציבור בלבד, וחלה עליה החובה להגן על קניין זה ולהבטיח ניצול מיטבי שלו, באופן שיבטיח את מימוש האינטרס הציבורי במלואו. השניה, טענות היזמים בדבר פגיעה בהסתמכות ובציפייה שלהם אינן מבוססות. כך גם בדבר חקיקה רטרואקטיבית, טענותיהם אינן מבוססות כיוון שהחקיקה צופה פני עתיד.
4. עם זאת, בראייתנו, ההמלצות מהוות מסקנות שמרניות לטובת היזמים. האיזון הנעשה על פי ההמלצות בין שמירה על יעילותה של הפעילות הכלכלית בענף הגז והנפט לבין טובת הציבור, נוטה לכיוון היזמים על חשבון הציבור. למעשה, ההמלצות הנוכחיות, על אף שהעלו משמעותית את שיעור התקבולים של הציבור בתגליות הגז, אינן מהוות איזון ראוי. לדעתנו, מסקנותיכם בדבר מתן הטבות מסוימות ליזמים הינן הטבות מקלות באופן מרחיק לכת וחריגות לנהוג בעולם. 
5. אנו מודעים לקושי שבשינוי מערכת פיסקאלית באופן דרסטי מסך של 30% תקבולים שעל היזמים לשלם לסך של 60%. ואולם, הקושי רוכך ניתנה על ידכם הקלה רבה בעניין זה, שכן העלאת המס נעשה באופן הדרגתי, כך שסך התקבולים יגיעו ל-60% רק בעוד שנים רבות.
6. כמו כן, יש לתת משקל כבד גם לעובדה שההטבות הרבות שקיבלו היזמים, כמו גם הטבת המס הגלומה בניכוי האזילה, מהווה את הסיכון שגם הציבור נטל בפיתוח משק הגז. הטבות אלו, הממשיכות עד עצם כתיבת שורות אלו, חייבות לעמוד במכלול השיקולים בבואכם לגבש מערכת פיסקאלית מאוזנת ולעמוד כנגד החשש להעלאת המס באופן דרסטי, כל שכן, כאשר מדובר בהעלאה חוקית, הדרגתית ולתכלית ראויה ואשר אמורה לתקן את העוול שנגרם לציבור. להלן נפרט את עיקרי עמדתנו.
העלאת שיעור התמלוגים
7. אין להשאיר את שיעור התמלוגים הקיים ביחד עם הטבות המס הקיימות כיום אשר מגיע לסך של כ- 10.5%. על התמלוגים להיות כלי פיסקאלי מרכזי יותר במערכת הפיסקאלית הכללית בנושא זה. העלאת התמלוגים היא הכרחית, והסיבות לכך סוקרו אף בהמלצות הועדה, בעמוד 23, כדלקמן:
"התמלוגים מניבים למדינה הכנסה כבר מן תחילת ההפקה, ומבטיחים כי המדינה תזכה לרמה מינימאלית של הכנסות מכל פרויקט המנצל את משאביה. יש בכך אפשרות לשפר את יכולת החיזוי של הכנסות המדינה הצפויות. מבין הכלים הפיסקאליים האפשריים, תמלוגים נחשבים ככלי מוגן יחסית מפני מניפולאציות חשבונאיות, כיוון שהוצאות היזמים, למעט סייג שיפורט בהמשך, אינן נלקחות בחשבון בחישוב התמלוגים".
8. התמלוגים אם כן, מהווים כלי פיסקאלי 'שקוף', עליו יכולה המדינה להסתמך. דרך התמלוגים התשלום על משאב הטבע יגיע באופן מהיר יחסית לידי הציבור (מהשקל הראשון שנכנס לחברה) וחשוב לא פחות, קשה יותר לבצע מניפולציות חשבונאיות.
9. חסרונות השימוש בתמלוגים ניתנים לגישור, לדוג', על ידי קביעת שיעור תמלוגים משתנה על פי גובה ההכנסות/רווחים ופיקוח צמוד מפני בעיית "ההעברה". מניפולציית ה"העברה" היא אחת המניפולציות היחידות שניתנות בתמלוגים בניגוד למערכת מיסוי ענפה יותר החשופה למניפולציות מסובכות ורבות יותר. ניתן להתגבר על מניפולציה זו באמצעות פיקוח מערכת המיסוי על היזמים והשוואת מחירי השוק למחירים עליהם מדווח.
10. לאור זאת, יתרונות גביית התמלוגים עולים על חסרונותיו ועל כן, לדעתנו יש להעלות את סך התמלוגים מעל השיעור הקיים כיום. 
תחילת גביית ההיטל מרגע החזרת ההשקעה של היזמים ללא תוספת של 50%.
11. מסקנות הועדה קבעו כי יש לגבות היטל אשר ייגבה מרווחי ה"יתר" של היזמים, לאחר שהיזמים יחזירו את השקעתם בפרויקט הגז, ולאחר תוספת של 50%.
12. המדובר בזכות יתר לטובת היזמים באופן חריג לנהוג בעולם וללא הסבר ראוי לסיבת הענקת זכות זו. ביתר המדינות המערביות נהוג לגבות היטל זה לאחר החזר השקעה בסך של 100% עד מקסימום של 130% מהשקעות היזמים. על כן, מדוע לקבוע תוספת של 50%? המדובר בהטבה שמרנית מעל מידת הצורך, המטה שוב את האיזון הראוי לטובת היזמים ועל חשבון כספי ציבור.
13. זאת בעיקר לאור העובדה שאין צורך במתן הטבה כזו על מנת לתמרץ את היזמים להשקיע בחיפוש ושאיבת גז. אנו מפנים לעמודים 73-74 למסקנות ועדת ששינסקי, שם נאמר במפורש כי עובדה היא שהיזמים קיבלו החלטה להשקיע בקידוח וחיפוש גז כאשר היתה הסתברות בת 35% למציאת מאגר גז בר הפקה בהיקף של כ-107 BCM, בעוד התברר כי היקף המאגר גדול פי שניים ויותר מהערכה זו. כך שלמרות הצפי הנמוך יחסית לנמצא להיקף מאגר הגז, השקיעו היזמים מפני שכלכלית השתלם להם. אין צורך במתן הטבות נוספות החריגות בהיקפן גם ביחס ליתר מדינות המערב.
שינויים עתידיים
14. תחום היזמות במשאבי נפט וגז מהווה ענף כלכלי המשתנה כדבר שבשגרה. זו אחת הסיבות שניתן למצוא בעולם שכיחות בשינויים במערכת הפיסקאלית בענף על פרויקטים בנושא הנדון. מכיוון שניסיון מדינתנו הינו דל, נכון לעכשיו, אין לקבוע כי קביעת מדיניות פיסקאלית חדשה תהווה מדיניות ללא אופציה לשינויים. למדינה זכות בסיסית לשנות במידת הצורך את המערכת הפיסקאלית על מנת להעלות את הכנסות המדינה ממכירת משאביה וניתן לעשות זאת גם ביחד עם הבטחה לשמירת יציבות הענף וודאות להשקעת היזמים במשאבי הטבע בארץ.
קרן ייעודית להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה
15. יש להפנות אחוזים משמעותיים מתקבולי המס והתמלוגים לקרן ייעודית, כמקובל בחוקים סביבתיים. קרן זו תשמש להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה וכן בגיבוש ויישום תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות. כך למשל, קיימות שלוש קרנות ייעודיות שהוקמו מכוח חקיקה: הקרן לשמירת הניקיון (מכוח החוק לשמירת הנקיון, התשמ"ד- 1984), הקרן למניעת זיהום ים (מכוח פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם- 1980 ותקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת זיהום ים), התש"ם- 1979) וקרן צער למען חיים (מכוח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד- 1994).  כך גם בחוק שיקום קרקעות העתידי של מדינת ישראל כאשר גם הצעת חוק פרטית בנושא וגם תזכיר ממשלתי קובעים כי המנגנון למען שיקום קרקעות הוא מנגנון של קרן ייעודית בנושא זה.
16. הצורך בקרן ייעודית זו נובע מתוצאות הפעולות הנוכחיות והעתידיות להפקת הגז הטבעי אשר יובילו לכך שבעתיד, באופן טבעי, יתמעטו משאבים אלו ואף ייגמרו כליל (משאב הגז הוא משאב מתכלה). בנוסף, ייצור וצריכת אנרגיה באמצעות גז טבעי, שמהווה דלק פוסילי, אמנם עדיף על שימוש בדלק מפחם, ואולם, מייצר בכל זאת, גזי חממה ואף גורם לזיהום אוויר ובכך מזיק לסביבה.
17. לאור זאת, מקבלי ההחלטות כיום צריכים להתחשב בדורות הבאים, אשר יצטרכו להתמודד עם זיהום האוויר ופליטת גזי החממה כתוצאה מהשימוש בדלק פוסילי זה וכן עם התדלדלות משאב הטבע. קרן ייעודית זו תאפשר קידום טכנולוגיות שיחלישו את התלות העתידית בגז טבעי ודלקים פוסיליים אחרים ולכן ייטיבו את מצב הדורות הבאים.
18. התחשבות זו בדורות הבאים מתחייבת מעיקרון הצדק הסביבתי ואף מעקרון "המזהם משלם" אשר עוגן במדינת ישראל במסגרת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח- 2008. עקרון "המזהם משלם" נועד לתקן את המצב שהתקיים קודם לו, בו השתלם והיה כדאי כלכלית לבצע עבירות סביבתיות ולשלם בשל כך קנסות יותר מאשר לעמוד בתקנים הקבועים לפי חוק. במקרה דנן, אין כוונתנו לנזק הסביבתי שייגרם משאיבת הגז עצמו (על אף שגם זה צריך להיות מגולם במדיניות המס או כגבייה נפרדת ממערכת המס), אלא לנזק שייגרם לדורות הבאים משימוש מלא במשאב טבע ובכך שלילתו מהדורות הבאים.
19. מדינות רבות בעולם מקצות את סכומי התקבולים ממשאבי טבע למען הקמת קרן ייעודית. כך למשל, בנורבגיה הוקמה "קרן הפנסיה הלאומית" אליה מנותבים רוב תקבולי הנפט להם זכאית המדינה וזאת לצורכי השקעות ארוכות טווח, בעיקר מחוץ לנורבגיה. פירות ההשקעה מקרן זו משמשים לצרכים מדינתיים נוכחיים (כמו יצירת עודף תקציבי). בנוסף, קיים פיקוח על כך שההשקעות ייעשו רק בחברות אשר לא יוצרות נזקים סביבתיים חמורים.
20. כמו כן, במדינת אלסקה הוקמה ה- ""Alaska Permanent Fund, אליה מופנים לפחות 25% מכלל התקבולים של המדינה כתוצאה מחכירות כלל המינרלים, התקבולים ועוד. כיום, כ-50% מכלל תקבולי מדינת אלסקה מועברים לקרן זו ומעריכים שיש בה 35-40 ביליון דולרים.  הקרן משמשת להשקעות מייצרות הכנסה בלבד.
21. קנדה, גיבשה הסכם מיסוי על גז טבעי, בשנת 2005, אשר מעביר את התקבולים הפדראליים ממשאב הגז, לשימוש למען מטרות סביבתיות בנות-קיימא בקהילות העירוניות. המחוזות השונים בקנדה חתמו על הסכמים מול הממשל הפדראלי, במסגרתו יועברו כספים למחוזות אשר יוצרים מסגרת מוסכמת מראש להשקעות בנושאי מים, פסולת וכיוצא בזה. בטורונטו, לדוגמה, הכספים אשר התקבלו מהממשל הפדראלי הועברו למטרת קידום התחבורה הציבורית והפחתת פליטות גזי החממה.
22. אף בארה"ב מבינים את הצורך בקרן ייעודית. בחודש יולי  2010 הונחה הצעת החוק S. 3641: National Endowment for the Oceans Act, אשר נכון לעת זו מטופלת בוועדת הקונגרס למסחר, מדע ותחבורה. מטרת הצעת חוק זו היא ליצור קרן לאומית לאוקיינוסים וזאת בכדי לקדם הגנה ושימור של האקוסיסטמות באוקיינוסים, החופים והאגמים של ארה"ב וכן למען מטרות נוספות.
23. הקרן הלאומית לאוקיינוסים, לפי הצעת החוק, תמומן, בין היתר, באמצעות העברת 12.5% מכלל התקבולים המגיעים לארה"ב כתוצאה מחכירות גז ונפט ימיות. ההערכה היא שהתקציב השנתי של הקרן יעמוד על ביליון דולרים.
24. אשר על כן, אנו פונים שנית לועדה ומבקשים כי תתייחס במסקנותיה הסופיות לנושא זה. אנו רואים בהחלטה על הקמת קרן ייעודית כחלק ממנדט הועדה ולדעתנו זו חובתה החוקית ואף המוסרית לדון בנושא הקרן הייעודית ולהמליץ על הקמת קרן זו מהסיבות שפורטו לעיל.

הצורך בבחינת העלאת גובה התמלוגים המשולמים בגין השימוש ביתר משאבי הטבע של המדינה לצרכים עסקיים
25. הצורך הדחוף במינוי ועדת ששינסקי לדון במדיניות הפיסקאלית של משאבי הנפט והגז תקף גם בעניין גובה התמלוגים המשולמים על-ידי גורמי תעשיה בגין השימוש במשאבי הטבע של במדינה, ובפרט בכל הנוגע לשימוש של כימיקלים לישראל בע"מ (להלן: "כי"ל") במשאבי הטבע של המדינה, הכוללים, בין היתר את ים המלח ומחצבי פוספטים, ואף דחוף יותר.
26. מינויה הראוי של ועדת ששניסקי פתח דיון ציבורי נרחב וחשוב בנוגע לצורך בהסדרת השימוש במשאבי טבע מתכלים לצרכים כלכליים ובכלל זה, הצורך בקביעת תגמול הולם לציבור בגין השימוש במשאבים אלו, הצורך להפנים את העלויות החיצוניות בגין השימוש בהם והאירו את הצורך הדחוף בשינויי מדיניות הניהול והשימוש של משאבי טבע נוספים.
27. דוגמא בולטת ומובהקת בנושא זה הינה הסדרת השימוש במחצבי ים המלח לצרכים התעשייתים של כי"ל, אשר הסדרתה נכון להיום קבועה במסגרת חוק הזכיון האנכרוניסטי (בדומה לחוק הנפט). המדיניות הפיסקאלית החלה כיום בנוגע לתקבולים בגין השימוש בים המלח כפי שקבועה בחוק הזכיון מביאה לתוצאה קשה מבחינת אינטרס הציבור. למעשה התוצאה כיום היא הנאת חברת כי"ל ממשאב ציבורי יקר ערך וקבלת רוב התמורה בגין השימוש בו מבלי שגובה התמלוגים הקבועים בחוק הזכיון מביאים לידי ביטוי את ציבוריות ונדירות המשאב.  חמור יותר הוא, כי בניגוד למשאבי הגז והנפט, אשר מציאתם נעשית תוך סיכון כלכלי בתהליך החיפוש והאיתור, הרי שבכל הנוגע לשימוש בים המלח לצרכי הפקת מחצבים, לא נדרש כל סיכון באיתורו. דבר אשר מחזק אף הוא את הצורך בבחינת העלאת התקבולים. בנוסף, הפגיעה בים המלח בגין הפעילות התעשייתית הינה מוכחת וידועה. כך, לפי מסמך המדיניות לים המלח וחופיו (תמ"א 13) הפעילות התעשייתית בים המלח תורמת ל-20% מירידת מפלס ים המלח באגן הצפוני, על הנזקים הנלווים לכך (פגיעה בתשתיות, היווצרות בולענים וכו'). אף בעניין זה, יש להעלות את התמלוגים על מנת שאלו יגלמו את הנזק הסביבתי הנגרם בגין פעילות הכריה ואף יתמרצו את כי"ל לעשות שימוש בתהליכי ייצור שאין בהם כדי לפגוע בסביבה. זאת לצד הצורך להטיל תנאים סביבתיים מחמירים הנוגעים לצמצום ההשפעות הסביבתיות של כי"ל על ים המלח.
28. אשר על כן, אנו סבורים כי את הדיון הציבורי, המשפטי והכלכלי הראוי וההכרחי שמינוי ועדת ששניסקי הוביל אליו, יש להרחיב ולבחון ביחס למשאבי טבע אחרים ובפרט משאבי הטבע של ים המלח, כמפורט לעיל, ויפה שעת אחת קודם.  בחינה זו צריכה להיעשות באופן מלא תוך שקיפות ושיתוף הציבור בהחלטותיו.
29. לכל הפחות, על ועדת ששניסקי להתייחס בהמלצותיה הסופיות למשאבי טבע נוספים אשר ניהול השימוש בהם לצרכי תעשיה זקוק להסדרה מחודש ולהצביע על העקרונות הכללים הראויים לצורך הסדרת השימוש במשאבים אלו, על בסיס הנסיון שצברה בנושא זה במסגרת עבודתה. כאמור, הציפיה הנורמטיבית הסבירה הינה שתחומים אלו לא ישארו ללא מענה הולם.
30. נציין, כי פנינו בעניין זה ביום 19.9.2010 לכבוד שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אך טרם התקבל מענה למכתבנו. 
סיכום
31. לאור כל האמור לעיל, אנו מבקשים מהוועדה לשקול בעת גיבוש מסקנותיה הסופיות את עמדתנו זו כפי שפורטה לעיל ולאפשר לנציג מטעמנו להופיע בפני כבוד הוועדה ולהציג בפניה את הטיעונים באופן מלא למען האינטרס הציבורי בדבר העלאת התמלוגים והמיסוי הקיים בגין הפקת הגז הטבעי ואת הנימוקים להפניית אותם הכספים לקרן ייעודית, וכן נבקש להתייחס לצורך הציבורי, החוקי, הסביבתי והכלכלי בשינוי מן היסוד של המדיניות הפיסקאלי החל על יתר משאבי הטבע של המדינה ובפרט על כי"ל, בשל השימוש במשאב ים המלח, הכל כפי שפורט במכתב זה.
32. נודה לתשובתכם בדבר זימון נציג מטעמנו לשם הופעתו בפני כבוד הועדה בהקדם.

בברכה,
עו"ד דנה טבצ'ניק