החלטת הממשלה על מפרץ חיפה והמסקנות ממנה

 לפני כמה ימים קבלה הממשלה החלטה על הוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. לדעתי זהו אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של התנועה הסביבתית במדינת ישראל. אחרי הרבה שנים של מאבק תם זמנה של התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

כמובן, שכאשר נסגר בית זיקוק המדינה קונה תזקיקים במקום אחר, כלומר, בית זיקוק אחר מתחיל לעבוד יותר. אם זאת, סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ תעזור להפחית פליטות במה הלאומית ואפילו קצת בבין לאומית בגלל 7 סיבות:

1. זה חלק ממגמה עולמית לסגירת התעשיות המזהמות ולכן זה יעודד אנשים לעבור למשהו אחר.

2. צרכנים קונים מבתי הזיקוק כי זה מקור הנפט הנוח ביותר לקנות. כאשר יצטרכו לקנות ממקור פחות נוח סביר יותר שיעברו למשהו אחר. פיחות בהיצע גורם לעלייה במחיר ולכן פחות סביר שיקנו. יש לציין שכאשר המחיר עולה כתוצאה ממלחמה כמו במלחמה באוקראינה זה לא יעזור: צריך לצמצם צריכה כדי שזה יעזור וכדי להגדיל את הפוטנציאל הצבאי צריך להגדיל אותה. כאשר סוגרים בתי זיקוק העלייה במחיר יכולה לעודד מעבר לאופניים, אבל כאשר יש מלחמה צריך שתהיה כמה שיותר אנרגיה כדי להניע כמה שיותר טנקים וכדומה. אפשר לייעל מנועים אבל את זה כל צבא יכול לעשות עדיין למי שיהיו יותר טנקים כלומר יותר אנרגיה יהיה פוטנציאל צבאי גדול יותר.

3. בינוי 100,000 יחידות דיור במקום המפעלים שיתפנו ימנע את בנייתם על השטחים טבעיים, כמו יערות חיפה.

4. החיבור בין חלקי המטרופולין יאפשר לאנשים לעבור פחות מרחקים ולכן יגביר שימוש בתחבורה ירוקה.

5. עכשיו יהיה לאנשים מה לעשות במפרץ ולכן פחות ייסעו כל יום לתל אביב  - פחות פליטות.

6. מפרץ חיפה הוא אזור מאוד לא טוב למיקום תעשייה מזהמת בגלל תבעת ההרים המקיפה אותו. לא בכל מקום בעולם קיימים תנאים כאלה. ההרים מונעים מהזיהום להתפזר. מכיוון שאחת ההשפעות של שינויי אקלים היא התגברות זיהום האוויר חלק מהאדפטציה אליו היא להוציא משם תעשייה מזהמת.

7. כאשר לובי הדלקים ישנה את כיוון פעילותו יהיו פחות הפרעות לאמצעים מפחיתי פליטות כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית ועוד.

בתכנית לדעתי יש יתרונות וחסרונות. בסך הכל התכנית נראית לי הרבה יותר טובה מהמצב הקיים, אבל יש בה לא מעט לשפר.

חשוב שארגוני הסביבה יעמדו מאחורי התכנית כדי שתתבצע כמו שצריך וכמובן יש לשפר אותה ולהאיץ..

פה אני רוצה לעשות סקירה של התכנית להבין מה טוב ומה רע ומה המסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה. אז אני מחלק את הפוסט ל 3 חלקים: יתרונות, חסרונות והמסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה.

יתרונות

נקודה 1: המטרה היא הפסקת זיקוק הנפט במפרץ, מקדמים פתרונות חלופיים, בהתאם למגמה העולמית, מעבר לאנרגיות מתחדשות.

נקודה 1: העברת האזור מתעשייה כבדה למגורים, תעשייה הנקייה, שטחים טבעיים תוך מאמץ לעמוד בלוחות הזמנים של ועדת המנכ"לים.

יש לציין שלא ימכרו מגורים, לא ילכו לעבוד בתעשייה נקייה, לא יטיילו בפארק כל עוד ישנה התעשייה המזהמת. כבר עכשיו כאשר זה ליד זה חלקית קורה. ואם יבנו ממש באזור בו היא נמצאת - בטוח. לכן הצלחת הסעיף מחייבת הפסקת זיהום.

נקודה 2א: הקמת צוות משא ומתן עם התעשיינים אבל גם עם המשא ומתן לא יצליח זה לא גורע מסמכותה של הממשלה לקבל החלטות - כמו סגירת התעשייה המזהמת.


נקודה 3: הממשלה אמורה לתקצב ולא משרד אחד אלה כל המשרדים יחד.. 

לפחות אנחנו יודעים מי האחראי ובשביל כל המשרדים יחד זה לא סכום גדול מידי.

נקודה 4: פינוי תש"ן עד 2026 הקמת שכונה במקום. 

יפה, גם כי ככל שיהיו יותר שכונות יהיה יותר לחץ לפנות את הזיהום.

נקודה 6: פינוי דשנים, המתחם לדשן כימי במהירות עד 2025, בנייה במקומו.

יפה, זה יאפשר לקריית אתא לבנות בכיוון הנכון, לא על השטחים הפתוחים. כדאי להקים קומפוסטרים בכל שכונה, כדי להחליף את הדשן הכימי לדשן אורגני במקום העברת הזיהום לנגב. הבנייה לא תתאפשר כל עוד התעשייה המזהמת נמצאת שם כי זה ממש צמוד. לכן זה יגביר לחץ לפנות תעשייה מזהמת.

נקודה 7: התחייבות לשיקום קרקע.

זה יקל על הבנייה אחר כך. עד כמה שאני ידע יש חברות העוסקות בשיקום וניקוי קרקע. כדאי שתינתן לבעלי המפעלים אפשרות להרוויח מזה כפיצוי כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה - אין טעם לנקות כל עוד התעשייה לא פונתה. 

נקודה 8, 9: העצמת הרכבות.

יפה, זה יצמצם את צריכת הדלקים וכן יגרום לבנייה במרכז, לא פרברית מה שיגביר את הצורך לפנות תעשיה מזהמת וישמור על היערות..

נקודה 11: הקמת בית חולים בקרית אתא:

ימנע צורך לתושבים לנסוע רחוק לצורך שימושים רפואיים יצמצם צריכת דלק.

נקודה 12: הקמת פארק מטרופוליני.

יפה. בין היתר ימנע נוכחות מתקנים מזהמים כי אחרת לא יבואו לפארק וזה לא יצדיק עצמו. ישקם שטחים פתוחים.

נקודות 13 - 16: התחייבות לסיים תכנון תוך 120 יום.

לא רע אבל טכנולוגיה משוכללת וערך מוסף גבוה לא אומרים עדיים שזה טוב יותר. עדיף מקורות תעסוקה המשפרים את רמת החיים ומצב הביוספרה.

נקודה 17: רציפות מגורים, שילוב נכון בין מגורים ותעסוקה, תחבורה ציבורית וקלה אפקטיבית, שינוי תדמיתי, שמירה על נחלים, ציפורי, סעדיה, קישון.

יפה, כי זה בלתי אפשרי לחלוטין כל עוד יש זיהום כבד.

נקודות 24 - 25: חלופה לגפ"ם וצמצום שימוש בו

טוב שיש בתכנון צמצום שימוש בגפ"ם וטוב שזה לא רק חשמל אלה גם טכנולוגיות נקיות. אפילו ביוגז לדעתי רעיון יחסית טוב.

נקודה 26: התחשבות ברשויות המקומיות

יפה. הם תומכות בתכנית גם ככה ועכשיו יתמכו יותר.

נקודות 28 - 30: המדינה היא המחליטה תנהל את התהליך בין היתר באמצעות מנהלת שתדווח כל רבעון.

יפה שיש מנגנון ליישום, אבל במנהלת צריכים להיות נציגי ארגוני סביבה.

נספח א': הקמת מתקן הקבע לאכסון תזקיקים לפי כמות צריכת הדלקים בעתיד.

כלומר אם יצרכו פחות דלקים יקימו פחות מכלים.


דברי הסבר נקודה 5: המטרה היא הפסקת הפעילות הפטרוכימית.

יפה.

דברי הסבר נקודה 12: הפארק יהיה לכל האורך מהים עד צומת יגור.

יפה.

דברי הסבר נקודה 17: מצגת שער המפרץ כשלד עיקרי של התכנון.

יפה. במצגת יש גם את סגירת התעשייה המזהמת עד 2025 אולי והרבה דברים טובים אחרים טוב שייקחו משהו משם.

קשיים משפטיים: הרוב סבורים שאין סיבות משפטיות המונעות את ההחלטה.

לא יתבעו עם בעלי החברות המזהמות הם אלה שיפיקו את הרווחים משיקום הקרקע בניית מגורים, בתי מלון, הקמת הפארק.

חסרונות

נקודות 4-5: העברת חוות המכלים.

לאן יועברו המכלים מחוות המכלים? האם בתי הזיקוק באמת זקוקים להם ואי אפשר לחבר אותם ישירות לצינור מקצא"א?

נקודות 19 - 20: השרה צריכה לבחון את המצב  5 שנים לפני מועד הסגירה.

המשבר הסביבתי יחייב לסגור לפני שיעברו 5 שנים.

נספח על תזקיקים: כמות התזקיקים - לא פחות מאשר מיוצר בבז"ן.

יש לצמצם צריכת דלקים ותזקיקים ומהר. אי אפשר להקים באותם ממדים כמו בבז"ן. האם יש צורך להקים מכלים חדשים? למה אי אפשר להשתמש במכלים בבז"ן למטרה זו? אולי זה נעשה כדי להגדיל את יכולת האכסון של בז"ן?

נקודות 21 - 22 ייבוא תזקיקים.

בניית ערי 15 דקות לדוגמה מבוססות הליכה, אופניים, יכולות להפחית צריכת דלקים בהרבה. גם רכבלית, רכבות קלות, מטרוניות.

נקודה 23: בניית שובר גלים

צריך להקל על הסעת החול לא להערים עוד קשיים.

דברי הסבר נקודה 20: על רכבים סולאריים ואנרגיות מתחדשות.

עדיף לעבור להליכה, אופניים תחבורה ציבורית בהקמת "ערי 15 דקות".

מסקנות לארגוני הסביבה

קיימות 6 מסקנות עיקריות לארגוני הסביבה לדעתי. אל מנת לשפר את התכנית ולהאיץ את מימושה יש:

1. להקדים את לוח הזמנים. יש להקדים את לוחות הזמנים. המשבר הסביבתי מחייב לעשות זאת יותר מהר מלוח הזמנים של ועדת המנכ"לים. 

2. לדייק בקשר לאנרגיה מתחדשת: יש לזכור שכמות האנרגיה הדרושה לבני האדם נמצאת בטבע אך לא כמות האנרגיה הדרושה לחמדנות שלהם.

3. להפנות לצד הנכון את הפיצוי לתעשיינים: יש הבדל גדול בין פיצוי בכסף לפיצוי בזכויות בנייה.

לא הגיוני שבעלי המפעלים יקבלו פיצוי בכסף על הסרטן במפרץ חיפה. לגבי זכויות בנייה זה יותר הגיוני כי זה אומר להסב אותם לפעילות מועילה יותר: בניית דירות, מלונות לפי שיטות הבנייה הירוקה שהפכה למחייבת במדינת ישראל לפני כמה ימים, הקמת פארק.

זה לא יחזיר את המתים לתחייה, אבל לפחות במידה מסוימת זה יכול לשמש כפיצוי בעבור הסבל שהם גרמו - אם מה שהם יבנו יעזור לאנשים לחיות יותר זמן ובאיכות חיים גבוהה יותר. אבל בשביל זה יש צורך שיוגדר מראש שהם יהיו מחויבים לבנות את זה ולא משהו מזהם, לא עוד בית זיקוק לדוגמה.

 פיצוי כזה עדיף גם כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי מהיר של התעשייה המזהמת אחרת אנשים לא יבואו לדירות, למלונות, לפארק ולא יתחיל שיקום הקרקע. הם לא יצליחו לממש את זכויות הבנייה, כל עוד הזיהום חוגג.

אם התעשיינים יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה המזהמת אז הם גם לא יתבעו את המדינה על התכנית הזאת וזה יסלק את המחסומים המשפטיים וגם המדינה תתקדם מהר יותר. בקיצור להסב אותם.

 כמו שעידן עופר עכשיו פחות מעוניין בגז ונפט מאז שהוא מקים את השדה הסולארי כי אז פחות אנשים יצרכו את האנרגיה הסולארית מהשדה שהוא מקים.

4. לצמצום דלקים. צריך לצמצם צריכת דלקים. לרכבים חשמליים יש גם השלכות סביבתיות. הרכבלית שצפויה להתחיל לפעול ב 25 במרץ אמורה לצמצם צריכת דלקים וכן גם 2 קווי המטרונית שאמורים להתחיל לפעול באפריל. הרכבת הקלה בתל אביב אמורה לצמצם עוד יותר. צריך לקדם את זה כמה שיותר.

5. לדאוג שהמכלים יועברו או יסגרו לצרכים המוזכרים בתכנית ולא לצרכים אחרים.

יש לברר איך ולשם מה מועברים מוקמים ונסגרים המכלים ולדרוש שקיפות מלאה.

6. והעיקרית: התכנית לא מאפשרת השארת זיהום.

כבר עכשיו האנשים בורחים מחיפה והקריות כאשר זה ליד המתקנים המזהמים. כאשר זה יהיה ממש בתוכם, לבנות, לממש זכויות בנייה יהיה בלתי אפשרי. לא סתם מדינות עשירות משתדלות להעביר את זה למדינות עניות יותר וכן הלאה. יש להסביר זאת לכל מקבלי ההחלטות. נראה שעידן עופר כבר הבין זאת.