מה הלקח שאפשר להפיק הבחירות בישראל, הבחירות בארצות הברית וועידת האקלים בשארם אל שייך.

* מטרת הכתבה היא ליצור ביקורת בונה ולא שום דבר אחר.

מה המשותף בין 3 הדברים ומה אפשר ללמוד מכך?

ממשלת השינוי ניסתה לפעול בתחום הסביבתי ולא קיבלה תמיכה מספקת. 

ממשלת השינוי בראשות לפיד נפלה. היא נתקלה בהרבה בעיות, המפלגות שתמכו בה הפסידו לא מעט קולות בבחירות. יש לציין שבמישור הסביבתי כמו גם החברתי היא עשתה יותר מקודמותיה לכן יש צורך להבין למה זה קרה.

אובייקטיבית, אני לא ימני ולא שמאלני כלומר אני חושב שכדי להוציא את האנושות מהבוץ, יצטרכו במהירות לנקוט צעדים אר חלק מהם משויך לשמאל, חלק לימין, חלק לשניהם וחלק לאף אחד מהם. אמרתי תודה לכל פוליטיקאי שעשה משהו חיובי אם הוא מהשמאל או מהימין. אם זאת הממשלה הזאת כאמור עשתה יותר דברים חיוביים מקודמותיה לפחות ב 20 השנים האחרונות.

לדעתי, יש יותר מסיבה אחת לכך שהממשלה הזאת בינתיים לא כל כך מצליחה לתפקד. אחת מהן היא לדעתי ההגדרה העצמית של תנועות הסיבה והחברה כ"תנועות מחאה" כלומר כתנועות שתפקידם היא רק למחות על המעשים הלא נכונים ולא להודות ולתמוך עקב דברים נכונים.

גישה זו היא לא נכונה, כי תנועה סביבתית צריכה למחות כפיים כאשר עושים משהו נכון ולצעוק בוז כאשר עושים משהו לא נכון כדי שיהיה רווח פוליטי לעשות משהו נכון. אם ב 2 המקרים נשמעים רק צעקות בוז, אין טעם פוליטי לפעול בצורה הנכונה.

אומנם, הפעולות עד עכשיו רחוקות מלהספיק. אבל אם כל מי שפועל בכיוון הנכון יראה שזה מניב פירות הוא יפעל עוד יותר בכיוון כדי לקבל עוד יותר פופולריות וזה יקל על ההגעה לרמת הפעולה הרצויה.

להפך מה שהתנועה הסביבתית עשתה בפועל זה לצעוק בוז ולהיות נגד. גם כאשר הממשלה מינתה כשרה להגנת הסביבה את תמר זנדברג, הכניסו להסכם הקואליציוני מס פחמן ועוד דברים שעליהם חלמו פעילי הסביבה הרבה זמן, לא הרגשתי עידוד ותמיכה על זה. כאשר התקבלו החלטות בפועל גם הרגשתי רק צעקות בוז. כמובן שגם הצד הלא סביבתי צעק בוז על ההחלטות האלה. כך שבפועל הממשלה קיבלה רק גינויים מכל צד.

לדוגמה:

1.  הממשלה אישרה את התכנית להוצאת התעשייה המזהמת מחיפה מה שהיה עד עכשיו בשלב של דיבורים. עידן עופר עצמו הוכיח את רצינות התכנית כאשר מכר את בתי הזיקוק לחברת בנייה או לחות ניסה לעשות כן..

חשבתי, שהארגונים ירוקים יריעו לממשלה אך יחד עם זאת יציינו את החסרים בהחלטה. הם יאמרו תודה למי שעזר לקדם את התכנית ויצעקו בוז לכל מי שיצר את החסרים. זה יעלה את הפופולריות של הממשלה ואז היא תפעל עוד יותר בכיוון, יעלה את הפופולריות של אלה שתמכו והממשלה תקשיב להם יותר, יוריד את הפופולריות של אלה שהפריעו ואז הממשלה תקשיב להם פחות.

בפועל הרושם שלי הוא שהממשלה לא קיבלה מארגוני הסביבה כלום חוץ מצעקות בוז מה שכמובן הוריד מהרצון לפעול בעתיד בכיוון והעלה את הרצון להשיג פופולריות בדרכים בהם משיגות ממשלות ישראל פופולריות בדרך כלל.

2. הממשלה קידמה חוק אקלים, מה ששנים היה רק דיבורים. הוא אושר בקריאה ראשונה.

כנ"ל.

3. הממשלה קידמה את תכנית "רשויות השינוי" ההופכות כמה מהערים בישראל למוטות תחבורה ציבורית.

כנ"ל.

4. הממשלה קיבלה החלטה להפסיק חיפושי גז חדשים, דבר שעליו נאבקו שנים ארגוני הסביבה.

כנ"ל.

5. הממשלה אישרה להקפיא את צינור הנפט באילת.

כנ"ל. חשבתי שיתמכו בשרה תמר זנדברג נגד התביעה נגדה. לא ראיתי הפגנות כאלה.

6. הממשלה ניסתה להקים שמורת טבע בהרי ירושלים ובכך לעצור את ההרס היערות באזור.

כנ"ל.

7. הממשלה ניסתה להנהיג אגרת גודש.

כנ"ל.

8. הממשלה הטילה מיסוי על החד פעמי.

כנ"ל.

9. הממשלה אישרה תכנית לימודי אקלים וקיימות מהגן ועד כיתה י"ב.

כנ"ל.

10 הממשלה אישרה חובה על בנייה ירוקה לכל הבניינים החדשים בישראל.

כנ"ל.

11. הממשלה אישרה מס פחמן.

כנ"ל.

12. הממשלה אירה בהחלטה רשמית את הגעה לניטרליות פחמנית עד 2050 והפחתה של 27% עד 2030.

כנ"ל.

אפשר להביא עוד דוגמאות. כצפוי, כאשר הממשלה ראתה שהפעילות הסביבתית משום מה מביאה רק לצעקות בוז ולירידה בפופולריות, מה שתרם לנפילתה, (מה שאמור היה להיות הפוך), היא התחילה לפעול בכיוונים שונים ולפעמים אפילו הפוכים. זו לא הסיבה היחידה: יש לציין שבנושא הגז מכה קשה לתנועה הסביבתית בישראל כמו בעולם כולו היא המלחמה באוקראינה אשר תרמה לשינוי הכיוון בנושא.

תנועה סביבתית צריכה לתמוך על פעולות נכונות לא פחות מאשר להתנגד ללא נכונות ואת זה לא כולם מבינים ועד שלא יבינו יהיה קשה להתקדם בתחום.

לגבי תנועות חברתיות אני פחות מעודכן אבל לפי מה שראיתי התגובה הייתה די דומה..

ועידת האקלים הנוכחית הייתה חלשה יותר מהקודמת - למה?

נדמה לי שהעיקרון שתואר לעיל עזר להחליש את ועדות האקלים. כמובן שזאת לא הסיבה היחידה. זו גם לא "סיבת הבסיס" "סיבת העומק" "The root cause" אבל גם זה עזר.

מה שסיכמו בוועדות האקלים עד עכשיו כמובן לא מספיק כדי לפתור את הבעיה. כדי לפתור אותה צריך לאפס פליטות עד 2025. מכאן שיש צורך לברך על מה שסוכם, למחות נגד מה שלא סוכם. צריך לתמוך באלה העוזרים כדי שזה יעלה את הפופולריות שלהם ולהוריד את הפופולריות של אלה המפריעים. אז אפשר יהיה להגיע לרמת הפעילות הרצויה.

במקום זאת כל מה ששמעתי היה Greenwash-failure. אל מה שכן התקבל אנשים אפילו לא שמעו - אף אחד לא תרח לומר זאת בדפים של ארגוני סביבה רבים. חוץ מי זה שהדבר מאוד לא צודק כלפי אלה שעושים את כל מה שניתן כדי לקדם דברים, זה מוציא רוח מהפרשים ומוריד אמון בכך שאפשר בכלל להצליח לקדם משהו.

זה היה מורגש ביותר בוועידה הקודמת בגלזגו. שם הושגו החלטות שאם לממש אותם היו מונעים מהטמפרטורה לעבור את רף ה 2 מעלות בפעם הראשונה בהיסטוריה. הושגה התחייבות להתחיל להוריד פליטות עד 2025 ועוד. אפשר היה לצפות שהתנועה הסביבתית תשמח על ההישגים תדרוש להעלות אותם עוד תעלה את הפופולריות של כל מי שתרם להישגים ותוריד את הפופולריות של אלה שהתנגדו.

התגובה של כשלון-גרינוואש ותו לא הייתה כאמור לא צודקת והיא תרמה ליצירת הרושם שלא ניתן להשיג את המטרה בכנסים בין לאומיים שאפשר לעשות זאת באמצעים כלכליים כמו מחיר נמוך למקורות אנרגיה כמו שמש ורוח. לדעתי הדבר תרם לכך שהיו פחות פעילים, פחות נציגים, והרבה פחות התחייבויות ואפילו נסיגה בהן, בוועידה הזו.

האם ההתחייבויות בוועדות האלה מביאות למשהו? בתסריט "עסקים כרגיל" לפני ועידת פריז הטמפרטורה עלתה ב 4 מעלות. אחרי ועידת גלזגו ב 2.7 מעלה. זה אומר שהכלכלה השתנתה, לרבות בזכות הפעילות הבין לאומית בנושא. אם במקום לצעוק זה לא שווה כלום הפעילים היו מנסים להפיק מהוועידות האלה את המרב היה אפשר להגיע להרבה יותר.

בכל מקרה צריך להבין: אם האנושות תינצל - היא תינצל רק בגלל פעילות בין לאומית המבוססת על שיתוף פעולה מכוונת יזומה והכרתית. לא חסימת רחובות אשר בעיקר מגבירה את הכעס על הירוקים ולא הבדלי מחירים לא יעשו את העבודה. אז כדאי לפעול בכיוון. כדאי שאנשים ידעו מה הושג ומה לא איך להשיג את מה שלא הושג מי עזר ומי לא.

דוגמה חיובית - הבחירות בארצות הברית.

הבחירות בארצות הברית מהוות להפך, דוגמה חיובית למדיניות נכונה מצד ארגוני הסביבה. ביידן העביר חוק אקלים שהיו בו לא פחות חורים וחסרים מאשר בחוק האקלים שניסתה להעביר תמר זנדברג. אבל התנועה הסביבתית בארצות הברית תמכה בחוק ותמכה באלו שהעבירו אותו בבחירות האחרונות. כך קרה שהדמוקרטים הסביבתיים יותר ימשיכו להחזיק ברוב בסנאט ונשארו אומנם מאחור אבל בפער קטן בבית הנבחרים.

כמו כן בבחירות המקומיות התנועה הירוקה צברה שם לא מעט ניצחונות.

הדבר יאפשר לביידן לממש את חוקי האקלים שלו ולעשות פעילויות נוספות אשר יאפשרו להגיע ליעדים שהציב בהסכם פריז ובהמשך להעלות אותם מעבר לכך.

סיכום.

אם ממשלה הפועלת בנושאי סביבה מאבדת פופולריות בגלל זה ונופלת זה תורם לחוסר רצון של הממשלות אחריה לפעול בנושא. הכרחי שממשלה אשר מנסה לפעול בנושא תקבל תמיכה מה שיעודד אותה לפעול עוד יותר.

הפעילויות בנעשות כעת אינן מספיקות כדי לפתור את הבעיה. כדי לפתור אותה באמת צריך לאפס פליטות תוך שנתיים וקצת כמו שאמרתי. למרות זאת כ 10 מדינות איפסו פליטות כבר עכשיו. כדי שיעשו זאת היתר חשוב להסביר שהדבר אפשרי ואפשרי רק באמצעות פעילות בין לאומית יזומה מכוונת והכרתית חשוב לתמוך במי שמקדם ולנזוף במי שמפריע.

רק כך אפשר להגיע למטרה. לצעוק בוז ותו לא מאוד לא צודק כלפי מי שעושה כל מאמץ אפשרי כדי לעזור למרות התנאים הקשים ומוציא את הרוח מהמפרשים - מפחית אמונה בכך שמשהו יוכל להיעשות דרך פעילות בין ממשלתית יזומה ודוחק לכיוון דרכים שיכולות רק לקרב את האבדון. יש צורך להפסיק את זה.

מה צריך לתקן ברפורמת התעריפים בתחבורה

מה צריך לתקן ברפורמת התעריפים בתחבורה.

לפי מה שאני יודע עד עכשיו על רפורמת התעריפים בתחבורה, יש כמה דברים שם שנראים לי לא בסדר.

1. חופשי חודשי בפריפריה הרבה יותר זול מאשר במטרופולינים הגדולים.

אבל את ההפחתה הגדולה בפליטות אפשר להשיג בתחבורה דווקא במטרופולינים הגדולים.

נוסף על כך חלק גדול מהפריפריה עובד במטרופולינים הגדולים. אז יצטרכו לשלם גם על זה וגם על זה?

נכון גם שבמושבים וביישובים הקהילתיים במקרים רבים האנשים עם יותר כסף מאשר בערים הגדולות כך שזה לא צודק (מה שאומר בין היתר שאנשים רוצים לגור במקומות בהם חלק מהרכוש הוא קהילתי, כנראה שזה מעלה את רמת החיים אבל זה לא הנושא המרכזי של הכתבה).

2. ימכרו חופשי חודשי ארצי מוזל.

אבל הקטע הוא לעודד חיפאים לעבוד בחיפה ובאר שבעים בבאר שבע.

אדם שעובר 5 קילומטר מהבית לעבודה בחיפה וחזרה עובר 10 קילומטר ביום. אדם שנוסע מחיפה לתל אביב 100 קילומטר וחזרה עובר 200 קילומטר ביום. הפליטות גדלות פי 20. בנוסף מצב זה יוצר פקקי ענק בתל אביב וזה מגדיל את הפליטות ויוצר בעיות נוספות.

3. חופשי חודשי עם נסיעות ברכבת עולה פי 2-3 יותר מאשר באוטובוס.

אבל הפליטות ברכבת לנוסע נמוכות פי 5 מאשר הפליטות באוטובוס.

4. מתגאים בהוזלות לנוער ולקשישים. אבל הבעיה העיקרית בתחבורה הציבורית היא השרות ולא המחיר. המחירים גם ככה נמוכים. שוני בין האזורים ובין הקבוצות תוקף הנסיעה ל 90 דקות יוצר הרבה בלגן ואי נעימויות, בין היתר לנוער ולקשישים..

5. הכל משולם אלקטרונית ברו קו ואפליקציות.

נייר יותר אקולוגי כי אפשר לעשות אותו לא מעצים אלה לדוגמה מבגדים ישנים, כמו שעשו בעבר וגם למחזר 5-7 פעמים. מכשירים חשמליים יוצרים קרינה וגם ככה יש מספיק רגישי קרינה שלא יכולים להשתמש בסמארטפון וגם לנסוע בתחבורה ציבורית כי הקרינה שם גבוהה מידי.

מציע תכנית משלי:

מחלקים את מדינת ישראל ל 4 אזורים תחבורתיים:

צפון - כל השטח צפונית לחדרה.

מישור החוף - כל מישור החוף מחדרה ועד רצועת עזה כולל גוש דן. מרכז - ירושלים והאזור מסביב לה, יהודה שומרון. דרום - כל השטח דרומית לבאר שבע

לכל אזור מוכרים רק 2 סוגי כרטיסים:

חופשי יומי ב 15 שקל מנייר.

חופשי חודשי ב 150 שקל מקרטון.

תקף לכל סוגי התחבורה הציבורית.

מוכרים אותם בסופרמרקטים בעמדות למכירת כרטיסים ובודקים הפקחים - הנהגים לא מתעסקים איתם.

אם מישהו בכל זאת צריך חופשי ארצי - צריך ללכת למרכז התחבורתי ולהזמין שם אבל הוא צריך לעלות לפחות 500 שקל.

המחיר אותו מחיר לכל האוכלוסייה בגיל 6-74. בגיל אחר לא צריכים כרטיס.

היתרונות:

* כל עניין התשלום נהיה הרבה יותר פשוט ולכן השירות משתפר בהרבה. פחות סכסוכים ובלגן בנושא.

* כרטיסים מנייר וקרטון כאשר חומר הגלם הוא לא עצים, יותר אקולוגיים ובריאותיים.

* התשלום עדיין מתאים לכיסים במדינה.

* 99% מהאוכלוסייה קונה חופשי חודשי - חסכון בנייר. הוא זול יותר וגם אף אחד לא ירוץ כל יום לסופר לקנות חופשי יומי. קונים אותו רק אנשים שגרים בחיפה ורוצים לנסוע ליום אחד לתל אביב לדוגמה. מי שיקנה חופשי חודשי לא ייסע ברכב פרטי כדי לא לשלם פעמיים.

* יש עידוד ללמוד, לעבוד, לבלות, באותו מקום בו גר האדם. * הרווחים של התחבורה לא יורדים כי למרות שזה די זול 150 שקל לכרטיס חופשי חודשי לאזור כה גדול מצד שני אין יותר כרטיסים ל 90 דקות ו 99 מהאוכלוסייה קונה חופשי חודשי. עדיף לעשות זאת כמה שיותר מהר.

החלטת הממשלה על מפרץ חיפה והמסקנות ממנה

 לפני כמה ימים קבלה הממשלה החלטה על הוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה. לדעתי זהו אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של התנועה הסביבתית במדינת ישראל. אחרי הרבה שנים של מאבק תם זמנה של התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

כמובן, שכאשר נסגר בית זיקוק המדינה קונה תזקיקים במקום אחר, כלומר, בית זיקוק אחר מתחיל לעבוד יותר. אם זאת, סגירת התעשייה הפטרוכימית במפרץ תעזור להפחית פליטות במה הלאומית ואפילו קצת בבין לאומית בגלל 7 סיבות:

1. זה חלק ממגמה עולמית לסגירת התעשיות המזהמות ולכן זה יעודד אנשים לעבור למשהו אחר.

2. צרכנים קונים מבתי הזיקוק כי זה מקור הנפט הנוח ביותר לקנות. כאשר יצטרכו לקנות ממקור פחות נוח סביר יותר שיעברו למשהו אחר. פיחות בהיצע גורם לעלייה במחיר ולכן פחות סביר שיקנו. יש לציין שכאשר המחיר עולה כתוצאה ממלחמה כמו במלחמה באוקראינה זה לא יעזור: צריך לצמצם צריכה כדי שזה יעזור וכדי להגדיל את הפוטנציאל הצבאי צריך להגדיל אותה. כאשר סוגרים בתי זיקוק העלייה במחיר יכולה לעודד מעבר לאופניים, אבל כאשר יש מלחמה צריך שתהיה כמה שיותר אנרגיה כדי להניע כמה שיותר טנקים וכדומה. אפשר לייעל מנועים אבל את זה כל צבא יכול לעשות עדיין למי שיהיו יותר טנקים כלומר יותר אנרגיה יהיה פוטנציאל צבאי גדול יותר.

3. בינוי 100,000 יחידות דיור במקום המפעלים שיתפנו ימנע את בנייתם על השטחים טבעיים, כמו יערות חיפה.

4. החיבור בין חלקי המטרופולין יאפשר לאנשים לעבור פחות מרחקים ולכן יגביר שימוש בתחבורה ירוקה.

5. עכשיו יהיה לאנשים מה לעשות במפרץ ולכן פחות ייסעו כל יום לתל אביב  - פחות פליטות.

6. מפרץ חיפה הוא אזור מאוד לא טוב למיקום תעשייה מזהמת בגלל תבעת ההרים המקיפה אותו. לא בכל מקום בעולם קיימים תנאים כאלה. ההרים מונעים מהזיהום להתפזר. מכיוון שאחת ההשפעות של שינויי אקלים היא התגברות זיהום האוויר חלק מהאדפטציה אליו היא להוציא משם תעשייה מזהמת.

7. כאשר לובי הדלקים ישנה את כיוון פעילותו יהיו פחות הפרעות לאמצעים מפחיתי פליטות כמו שבילי אופניים, תחבורה ציבורית ועוד.

בתכנית לדעתי יש יתרונות וחסרונות. בסך הכל התכנית נראית לי הרבה יותר טובה מהמצב הקיים, אבל יש בה לא מעט לשפר.

חשוב שארגוני הסביבה יעמדו מאחורי התכנית כדי שתתבצע כמו שצריך וכמובן יש לשפר אותה ולהאיץ..

פה אני רוצה לעשות סקירה של התכנית להבין מה טוב ומה רע ומה המסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה. אז אני מחלק את הפוסט ל 3 חלקים: יתרונות, חסרונות והמסקנות שצריכים להסיק ארגוני הסביבה.

יתרונות

נקודה 1: המטרה היא הפסקת זיקוק הנפט במפרץ, מקדמים פתרונות חלופיים, בהתאם למגמה העולמית, מעבר לאנרגיות מתחדשות.

נקודה 1: העברת האזור מתעשייה כבדה למגורים, תעשייה הנקייה, שטחים טבעיים תוך מאמץ לעמוד בלוחות הזמנים של ועדת המנכ"לים.

יש לציין שלא ימכרו מגורים, לא ילכו לעבוד בתעשייה נקייה, לא יטיילו בפארק כל עוד ישנה התעשייה המזהמת. כבר עכשיו כאשר זה ליד זה חלקית קורה. ואם יבנו ממש באזור בו היא נמצאת - בטוח. לכן הצלחת הסעיף מחייבת הפסקת זיהום.

נקודה 2א: הקמת צוות משא ומתן עם התעשיינים אבל גם עם המשא ומתן לא יצליח זה לא גורע מסמכותה של הממשלה לקבל החלטות - כמו סגירת התעשייה המזהמת.


נקודה 3: הממשלה אמורה לתקצב ולא משרד אחד אלה כל המשרדים יחד.. 

לפחות אנחנו יודעים מי האחראי ובשביל כל המשרדים יחד זה לא סכום גדול מידי.

נקודה 4: פינוי תש"ן עד 2026 הקמת שכונה במקום. 

יפה, גם כי ככל שיהיו יותר שכונות יהיה יותר לחץ לפנות את הזיהום.

נקודה 6: פינוי דשנים, המתחם לדשן כימי במהירות עד 2025, בנייה במקומו.

יפה, זה יאפשר לקריית אתא לבנות בכיוון הנכון, לא על השטחים הפתוחים. כדאי להקים קומפוסטרים בכל שכונה, כדי להחליף את הדשן הכימי לדשן אורגני במקום העברת הזיהום לנגב. הבנייה לא תתאפשר כל עוד התעשייה המזהמת נמצאת שם כי זה ממש צמוד. לכן זה יגביר לחץ לפנות תעשייה מזהמת.

נקודה 7: התחייבות לשיקום קרקע.

זה יקל על הבנייה אחר כך. עד כמה שאני ידע יש חברות העוסקות בשיקום וניקוי קרקע. כדאי שתינתן לבעלי המפעלים אפשרות להרוויח מזה כפיצוי כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה - אין טעם לנקות כל עוד התעשייה לא פונתה. 

נקודה 8, 9: העצמת הרכבות.

יפה, זה יצמצם את צריכת הדלקים וכן יגרום לבנייה במרכז, לא פרברית מה שיגביר את הצורך לפנות תעשיה מזהמת וישמור על היערות..

נקודה 11: הקמת בית חולים בקרית אתא:

ימנע צורך לתושבים לנסוע רחוק לצורך שימושים רפואיים יצמצם צריכת דלק.

נקודה 12: הקמת פארק מטרופוליני.

יפה. בין היתר ימנע נוכחות מתקנים מזהמים כי אחרת לא יבואו לפארק וזה לא יצדיק עצמו. ישקם שטחים פתוחים.

נקודות 13 - 16: התחייבות לסיים תכנון תוך 120 יום.

לא רע אבל טכנולוגיה משוכללת וערך מוסף גבוה לא אומרים עדיים שזה טוב יותר. עדיף מקורות תעסוקה המשפרים את רמת החיים ומצב הביוספרה.

נקודה 17: רציפות מגורים, שילוב נכון בין מגורים ותעסוקה, תחבורה ציבורית וקלה אפקטיבית, שינוי תדמיתי, שמירה על נחלים, ציפורי, סעדיה, קישון.

יפה, כי זה בלתי אפשרי לחלוטין כל עוד יש זיהום כבד.

נקודות 24 - 25: חלופה לגפ"ם וצמצום שימוש בו

טוב שיש בתכנון צמצום שימוש בגפ"ם וטוב שזה לא רק חשמל אלה גם טכנולוגיות נקיות. אפילו ביוגז לדעתי רעיון יחסית טוב.

נקודה 26: התחשבות ברשויות המקומיות

יפה. הם תומכות בתכנית גם ככה ועכשיו יתמכו יותר.

נקודות 28 - 30: המדינה היא המחליטה תנהל את התהליך בין היתר באמצעות מנהלת שתדווח כל רבעון.

יפה שיש מנגנון ליישום, אבל במנהלת צריכים להיות נציגי ארגוני סביבה.

נספח א': הקמת מתקן הקבע לאכסון תזקיקים לפי כמות צריכת הדלקים בעתיד.

כלומר אם יצרכו פחות דלקים יקימו פחות מכלים.


דברי הסבר נקודה 5: המטרה היא הפסקת הפעילות הפטרוכימית.

יפה.

דברי הסבר נקודה 12: הפארק יהיה לכל האורך מהים עד צומת יגור.

יפה.

דברי הסבר נקודה 17: מצגת שער המפרץ כשלד עיקרי של התכנון.

יפה. במצגת יש גם את סגירת התעשייה המזהמת עד 2025 אולי והרבה דברים טובים אחרים טוב שייקחו משהו משם.

קשיים משפטיים: הרוב סבורים שאין סיבות משפטיות המונעות את ההחלטה.

לא יתבעו עם בעלי החברות המזהמות הם אלה שיפיקו את הרווחים משיקום הקרקע בניית מגורים, בתי מלון, הקמת הפארק.

חסרונות

נקודות 4-5: העברת חוות המכלים.

לאן יועברו המכלים מחוות המכלים? האם בתי הזיקוק באמת זקוקים להם ואי אפשר לחבר אותם ישירות לצינור מקצא"א?

נקודות 19 - 20: השרה צריכה לבחון את המצב  5 שנים לפני מועד הסגירה.

המשבר הסביבתי יחייב לסגור לפני שיעברו 5 שנים.

נספח על תזקיקים: כמות התזקיקים - לא פחות מאשר מיוצר בבז"ן.

יש לצמצם צריכת דלקים ותזקיקים ומהר. אי אפשר להקים באותם ממדים כמו בבז"ן. האם יש צורך להקים מכלים חדשים? למה אי אפשר להשתמש במכלים בבז"ן למטרה זו? אולי זה נעשה כדי להגדיל את יכולת האכסון של בז"ן?

נקודות 21 - 22 ייבוא תזקיקים.

בניית ערי 15 דקות לדוגמה מבוססות הליכה, אופניים, יכולות להפחית צריכת דלקים בהרבה. גם רכבלית, רכבות קלות, מטרוניות.

נקודה 23: בניית שובר גלים

צריך להקל על הסעת החול לא להערים עוד קשיים.

דברי הסבר נקודה 20: על רכבים סולאריים ואנרגיות מתחדשות.

עדיף לעבור להליכה, אופניים תחבורה ציבורית בהקמת "ערי 15 דקות".

מסקנות לארגוני הסביבה

קיימות 6 מסקנות עיקריות לארגוני הסביבה לדעתי. אל מנת לשפר את התכנית ולהאיץ את מימושה יש:

1. להקדים את לוח הזמנים. יש להקדים את לוחות הזמנים. המשבר הסביבתי מחייב לעשות זאת יותר מהר מלוח הזמנים של ועדת המנכ"לים. 

2. לדייק בקשר לאנרגיה מתחדשת: יש לזכור שכמות האנרגיה הדרושה לבני האדם נמצאת בטבע אך לא כמות האנרגיה הדרושה לחמדנות שלהם.

3. להפנות לצד הנכון את הפיצוי לתעשיינים: יש הבדל גדול בין פיצוי בכסף לפיצוי בזכויות בנייה.

לא הגיוני שבעלי המפעלים יקבלו פיצוי בכסף על הסרטן במפרץ חיפה. לגבי זכויות בנייה זה יותר הגיוני כי זה אומר להסב אותם לפעילות מועילה יותר: בניית דירות, מלונות לפי שיטות הבנייה הירוקה שהפכה למחייבת במדינת ישראל לפני כמה ימים, הקמת פארק.

זה לא יחזיר את המתים לתחייה, אבל לפחות במידה מסוימת זה יכול לשמש כפיצוי בעבור הסבל שהם גרמו - אם מה שהם יבנו יעזור לאנשים לחיות יותר זמן ובאיכות חיים גבוהה יותר. אבל בשביל זה יש צורך שיוגדר מראש שהם יהיו מחויבים לבנות את זה ולא משהו מזהם, לא עוד בית זיקוק לדוגמה.

 פיצוי כזה עדיף גם כי אז הם יהיו מעוניינים בפינוי מהיר של התעשייה המזהמת אחרת אנשים לא יבואו לדירות, למלונות, לפארק ולא יתחיל שיקום הקרקע. הם לא יצליחו לממש את זכויות הבנייה, כל עוד הזיהום חוגג.

אם התעשיינים יהיו מעוניינים בפינוי התעשייה המזהמת אז הם גם לא יתבעו את המדינה על התכנית הזאת וזה יסלק את המחסומים המשפטיים וגם המדינה תתקדם מהר יותר. בקיצור להסב אותם.

 כמו שעידן עופר עכשיו פחות מעוניין בגז ונפט מאז שהוא מקים את השדה הסולארי כי אז פחות אנשים יצרכו את האנרגיה הסולארית מהשדה שהוא מקים.

4. לצמצום דלקים. צריך לצמצם צריכת דלקים. לרכבים חשמליים יש גם השלכות סביבתיות. הרכבלית שצפויה להתחיל לפעול ב 25 במרץ אמורה לצמצם צריכת דלקים וכן גם 2 קווי המטרונית שאמורים להתחיל לפעול באפריל. הרכבת הקלה בתל אביב אמורה לצמצם עוד יותר. צריך לקדם את זה כמה שיותר.

5. לדאוג שהמכלים יועברו או יסגרו לצרכים המוזכרים בתכנית ולא לצרכים אחרים.

יש לברר איך ולשם מה מועברים מוקמים ונסגרים המכלים ולדרוש שקיפות מלאה.

6. והעיקרית: התכנית לא מאפשרת השארת זיהום.

כבר עכשיו האנשים בורחים מחיפה והקריות כאשר זה ליד המתקנים המזהמים. כאשר זה יהיה ממש בתוכם, לבנות, לממש זכויות בנייה יהיה בלתי אפשרי. לא סתם מדינות עשירות משתדלות להעביר את זה למדינות עניות יותר וכן הלאה. יש להסביר זאת לכל מקבלי ההחלטות. נראה שעידן עופר כבר הבין זאת.