מחקר חדש של ד"ר טליה תמרין ממכון ויצמן, פורסם לפני שלוש שבועות בכתב העת המדעי Nature Geoscience ועשה כותרות בויינט ובעוד מקומות. במחקר מסבירים איך פליטות גזי החממה משפיעות על תנועת מערכות מזג האוויר, כולל השקעים הברומטריים שנושאים איתם גשם. התוצאה העיקרית היא שעל כל עלייה של 4 מעלות בטמפרטורה העולמית ענני הגשם יזוזו 2 מעלות רוחב לכיוון הקטבים. מעלת רוחב אחת=111 קילומטר. כעת העולם במסלול של התחממות ב 3.4 מעלות לקראת סוף המאה ה 21 וזה עם כל המדינות יעמדו בהתחייבויותיהן בהסכם פריז. המשמעות היא שהגשמים יזוזו צפונה קצת פחות מ 200 קילומטר. אומנם ההשפעה של הים החם יותר צפויה למתן את האפקט בחלק המערבי של ישראל, אבל מצד שני התחממות של 3.4 מעלות בעולם תגרום להתחממות של 6-7 מעלות בישראל כי המזרח התיכון מתחמם יותר מהר מהעולם. בסך הכל התוצאה תהיה אחת: ישראל תיהפך למדבר. אפילו התחממות של 2 מעלות תגרום לבעיות קשות לישראל. התחממות של 1.5-זה עוד יחסית בסדר. זה מה שאפשר להבין ממה שכתב בכתבתו על המחקר הזה החזאי בועז דיין.
למאמר המלא The poleward shift of storm tracks under global warming: A Lagrangian perspective |
| שינויי האקלים יזיז סופות כמו הסופה בצילום צפונה Norman Kuring/NASA Ocean Color Web |
מה ישראל, מדינה שאחראית על שליש עד רבע אחוז מהפליטות העולמיות של גזי החממה יכולה לעשות? טוב, למען האמת, היא יכולה קודם כל לנסות להשפיע על ממשל טראמפ. מעטים האנשים שיכולים להשפיע על משבר האקלים יותר ממנו ומעטים האנשים שיכולים להשפיע עליו יותר ממקבלי ההחלטות בישראל. כמובן בשביל זה ישראל צריכה גם להפחית פליטות מבית. ובשביל זה היא צריכה לעשות את הדברים הרגילים: לעצור את תכניות להרחבת תעשייה מזהמת כמו הרחבת התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה והקידוחים בגולן, לקבל ולממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה להפחתת פליטות, לעבור לחקלאות בת קיימא, לעשות רשת של נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים בכל עיר, לשמור על היערות ולא לכרות אותם למען תכניות בנייה.
בזמן האחרון יש כמה סימנים חיוביים של פעילות ממשלתית בכיוון הנכון: לא מזמן הוגשה תכנית של ראשות החשמל, לאשר התקנת 1.5 מיליון פנלים סולריים על הגגות כאשר אלה שיתקינו, יקבלו תשלום על החשמל שמייצרים הפנלים שלהם, אם הם לא משמשים בחשמל הזה, בזמן האחרון נוספו קווי רכבת ונתיבי תחבורה ציבורית חדשים, נקבע היטל על שקיות הפלסטיק החד פעמיות (המיוצרות מנפט) נבנו כמה שדות סולריים בנגב. אבל עדיין, מה שישראל עושה רחוק מאוד ממה שהיא יכולה לעשות ורחוק מאוד ממה שצריך לעשות כדי לפתור את המשבר.. עוד חדשות טובות הן שהחברה אשר מבצעת את קידוחי הנפט בגולן - ג'יני אנרג'י, החליטה להשהות את הקידוחים, לפי מה שכתוב בהודעה הרשמית שלה, כי לא נמצא שם נפט או גז בכמויות שאפשר יהיה לומר עליהן בביטחון שיביאו רווח עם יתחילו לקדוח. הקידוחים היו יכולים להביא גם לפליטה נכרת של גזי חממה וגם לזיהום מקורות המים של ישראל. גם מבחינה כלכלית המתחדשות עדיפות עכשיו: הרבה מדענים עבדו על לעשות אותם להכי זולות כי הם חשבו שהם הכי טובות לסביבה ולבריאות. לכן עכשיו הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים נחשבת להכי זולה.
האנרגיות המתחדשות כרגע הם הכלכליות ביותר.
המתחדשות כל כך זולות עד שכבר עכשיו זול יותר להקים תחנת כוח סולרית חדשה מאשר לתחזק תחנת כוח פחמית קיימת. הגז עכשיו יותר זול מהפחם כי הרבה זמן מדענים חשבו שהוא ירוק מאוד ולכן עבדו על לעשות אחותו זול. עכשיו המדענים חושבים שהמתחדשות יותר ירוקות ולכן עכשיו הם זולות גם מהגז. הפער גדל כך שכנראה עד 2023 אנרגיה סולרית תתחרה בהקמת תחנות כוח חדשות על גז עד 2028 תגרום לסגירת תחנות כוח קיימות.
כנראה שזה אחד השיקולים אשר גרם לשר שטייניץ לקבוע יעדים משמעותיים ל 2030: עד השנה הזאת לפי התכנית שלו 80% מהפקת החשמל בישראל צריכה להתבצע מגז ו 20% מאנרגיות חלופיות. גם התעשייה והתחבורה צריכים לעבור לגז ולמתחדשות עד השנה הזאת. לדבריו הוא רוצה לאמץ בישראל את התכנית שקבעה הולנד בנושא הזה. רק לא ברור למה הכוונה ב"חלופיות". בכתבה מובאות דבריו ש ""תגליות הגז ופיתוח שדות הגז לצד התקדמות ענף האנרגיה המתחדשת, בעיקר הסולרית, עושים את זה אפשרי", אז כנראה שהכוונה לאנרגיות מתחדשות. אבל אולי הוא מתכוון גם לאנרגיה גרעינית עליה מדברים לפעמים.
https://www.themarker.com/
בתגובה, גרינפיס ומגמה ירוקה ציינו שעדיף להשתמש באנרגיה סולרית ולא בגז שגם הוא פולט זיהום אוויר וגזי חממה. מגמה ירוקה ציינה שעדיף לממש את היעד השאפתני של המשרד להגנת הסביבה: 35% מהחשמל ממקורות מתחדשים עד 2030.
http://www.maariv.co.il/news/
עד עכשיו קצב הגדילה של השימוש באנרגיה המתחדשת עבר בהרבה את התחזיות. נראה שאין הצדקה כלכלית ללכת לכיוון הדלקים הפוסיליים עכשיו.
ברוח זו התקבלו החלטות חדשות בנושא במפגש הבין לאומי שהתקיים בפריז. מדינות וחברות רבות לקחו על עצמן התחייבויות משמעותיות במטרה להאיץ את הפעילות לעצירת משבר האקלים. כך לדוגמה הבנק הולמי הכריז שאחרי 2019 חוץ מבמקרים מיוחדים במדינות עניות לא יסבסד עוד פרויקטים הקשורים לגז ונפט.
נקווה שהממשלה תדע לעשות את מה שצריך גם במישור הלאומי וגם במישור הבין לאומי. אין לנו הרבה זמן.
