18.1.2015

הלוויתן עוד כאן 23 דצמ', 2014 אור-לי ברלב

הלוויתן עוד כאן

אלה ימים של בשורות טובות לאזרחים שמייחלים לשינוי. הרגלוטורים בישראל החלו לגדל אומץ ולצאת כנגד הטייקונים, וספציפית כנגד ברוני הגז הדורסניים: הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, הודיע כי מונופול הגז של תשובה בדרך לפירוק. ההודעה המדהימה הזו מצטרפת למכתב אזהרה חמור ויוצא דופן שהוציא לפני כשבוע, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לפיו קיומו של המונופול מסכן את המשק הישראלי ואת הדמוקרטיה. גם רשות החשמל הזהירה בדוח חריג על גזל של 100 מיליארד שקל מהציבור שנובע מקיומו של המונופול.   
הבשורה על פירוק המונופול של תשובה היא בגדר רעידת אדמה כלכלית, חברתית ואזרחית.
במובן הכלכלי, פירוק המונופול (בשילוב כלים רגולטורים נוספים) יכול להחזיר לכיס של אזרחי ישראל 50-100  מיליארד שקל שהיו נפרשים על פני שנים באמצעות תעריפי חשמל מופקעים. (זה מצטרף ל- 100 מיליארד ש"ח נוספים שהחזיר המאבק נגד יצוא הגז לאזרחים). במובן הכלכלי, פירוק המונופול גם פותח פתח אמיתי להורדה משמעותית של יוקר המחייה, שכן הייצור הישראלי נשען על עלויות חשמל ומים מופקעות, תודות לתשובה והמונופול.
במובן החברתי, מדובר ברעידת אדמה שמשנה את יחסי הכוחות במשק. הדיל הזה שבו הטייקון לוחש על אוזנו של השלטון מה יהיה כאן, ואז זה קורה בדיוק כפי שנלחש - הדיל זה מקבל היום מעצור מברזל: גם לציבור יש מה לומר. כוחו של השחקן שנקרא הציבור במגרש הכלכלי-פוליטי, גדל היום בהחלטה אחת של הממונה.
במובן האזרחי, מדובר במסר מעורר תקווה ומפיח חיים ברוח ההתנגדות האזרחית לעושק הכלכלי שיש כאן: אנחנו האזרחים לומדים היום ש(שוב) לחץ ציבורי עובד! תראו איך קבוצה של כמה מאות אנשים, בצירוף קומץ ארגונים חברתיים, קומץ פוליטיקאים וקומץ עיתונאים הצליחה לייצר מצב שבו המונופול שנראה היה בלתי שביר - בדרך לפירוק. מעטים וקטנים מול רבים וחזקים. נס חנוכה.
אבל בדקה שאחרי השמחה על ההתפתחויות הדרמטיות הללו, כדאי רגע לשוב לאחור ולבחון מה קרה כאן בכלל. הגז הטבעי שהתגלה לחופי מדינת ישראל הוא אמצעי אנרגיה זול יותר, ונקי יותר, שיכול להחזיק את מדינת ישראל בעצמאות אנרגטית למשך עשרות שנים קדימה, ולאפשר חשמל זול, תחבורה זולה ותעשייה ישראלית משגשגת. אז איך קרה שצמח כאן מונופול? איך הגענו למצב שבו קבוצה אחת (תשובה ונובל אנרג'י) חולשת על 90 אחוזים משוק האנרגיה של מדינה אחת שלמה? ואילו עוד מחדלים היו כאן בדרך?
אז הנה רשימה (לא מלאה) של חטאי המדינה בהתנהלות משק הגז. היא לא קצרה, והיא יכולה לשמש כנקודת התחלה למי שחושקת נפשו בוועדת חקירה.
1. מתנות ליזמים! הזכיינים קיבלו את רשיונות החיפוש ללא מכרז וחינם או במחיר אפסי.
2. ועוד מתנות: דלק של תשובה ונובל אנרג'י קיבלו כמות כפולה מהמותר של זכיונות - פי 2 יותר ממה שמתיר החוק; זאת ועוד: בשלב שלפני התגליות הגדולות כמעט כל מפת החיפושים במים הכלכליים של ישראל היתה בידי תשובה ונובל. יופי של תחרות.
3. המאגר קרס, הציבור ישלם. מאגר ים טטיס קרס ב-2012 (כנראה בשל שאיבה מוגברת), ולמשק נגרם נזק של כ-12 מיליארד שקלים עקב ייבוא לא צפוי של סולר. דו"ח של משרד האנרגיה לבדיקת הסיבה לקריסה נגנז.
4. ומי עוזר לתשובה? רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, מעלימה עין מכניסת תשובה ונובל אנרג'י למאגר הגז לוויתן, ומאפשרת את לידתו ברגע של המונופול. (קן היא דירקטורית כיום בתעשיית הגז).
5. מחדל ייצוא הגז. במקום לדאוג לעצמאות אנרגטית לעשרות שנים קדימה, במקום לדאוג להפחתה של יוקר המחייה, במקום לדאוג לבריאות הציבור על ידי שימוש באנרגיה פחות מזהמת - ממשלת ישראל (ובפרט: בנימין נתניהו, יאיר לפיד, וסילבן שלום) החליטה על ייצוא גז מסיבי של 40 אחוזים, שמשרת רק את ברוני הגז. לא אותנו. אמנם במאבק אזרחי שהחל ב-2013 הצלחנו לצמצם את הייצוא, אך לא די.
חשוב לציין שיש שני מחקרים ממשלתיים שאנחנו יודעים עליהם, שטענו שייצוא הגז אינו כדאי כלכלית לישראל. האחד: של מיכאל שראל, אז הכלכלן הראשי באוצר. הדו"ח הזה נגנז. לאחרונה התברר שיש מודל כלכלי נוסף (שלא פורסם) של בנק ישראל אשר גם הוא מצביע על חוסר כדאיות כלכלית למדינה בייצוא הגז. סיפר על כך נציג של בנק ישראל בכנס בנושא.
ובזמן שדוחות נגנזים או לא מפורסמים לציבור, עד היום הממשלה לא פרסמה שום מסמך רשמי אחר עם ניתוח כלכלי מסודר לשאלה: כמה ירוויח המשק מייצוא הגז? כמה יעלה ייבוא של דלק חלופי לאותו גז?  סגן שר האוצר מיקי לוי התחייב לספק כזה הסבר במליאת הכנסת ביוני 2013. אנחנו עדיין מחכים.
6. אין מיסוי כמו שצריך על הייצוא. נושא המיסוי על הייצוא מעולם לא הוסדר (למרות החלטת ממשלה בנושא מיוני 2013). כעת מסתמן כי ישראל תגבה משותפיות הגז מס נמוך ממה שהובטח. זה אומר שכל התמלוגים המהוללים שנתניהו ולפיד מתגאים בהם - יהיו נמוכים יותר. המס יהיה כנראה במחיר מינימלי כאילו הגז נמכר בארץ, למרות שברוני הגז יוכלו ליהנות מרווחים עודפים ללא מיסוי באמצעות תכנוני מס דרך חברות בנות.
7. למה עד כה לא הוחל פיקוח על מונופול הגז של תשובה? כולם יודעים ומודים שיש פה מונופול, כולם יודעים שאין תחרות. מדוע כבר כעת אין פיקוח על המחירים עד אשר תהיה תחרות או מוצא אחר? רק כדי לסבר את האוזן: מחירי המונופול המופקעים מעניקים לתשובה על מגש נדיב תשואה של 23 אחוזים - פי שניים מהתשואה הממוצעת בעולם.
8. ומי עוד עזר לתשובה? משרד האנרגיה השהה במשך שנתיים את ההכרזה על מאגר לוויתן כ"תגלית". המשמעות של הצעד הזה היא פשוטה: בכך איפשרה המדינה לתשובה וחבריו לעכב את פיתוח מאגר לוויתן. כל עוד המאגר לא מפותח, תשובה משתמש בו כקלף מיקוח בכל מחלוקת עם המדינה בנוגע לגז. וכך המדינה יורה לעצמה ברגל ופוגעת בכלים החוקיים שיש לה כדי להתמודד עם מונופולים.
9. במקרה של תקלה - למי מגיע קודם ליהנות מהגז? שטר החזקה שניתן בתחילת השנה לשותפויות הגז במאגר לוויתן כולל סעיפים המנוגדים לחוק. כן. לפי שטר החזקה יש קדימות לחוזי ייצוא על פני שימוש מקומי בגז, במקרה של תקלה או חבלה ובעיות בהפקה.
מבינים? חוזי הייצוא לחו"ל קודמים לחוזה הבסיסי הקיים בחוק מול אזרחי ישראל: קודם גז לתושבי ישראל - אח"כ למצרים, ירדן, טורקיה ושאר חוזי ייצוא.
10. במקרה של תקלה חמורה (בנוסח דליפת הנפט האחרונה) - איזה תקנות חלות על אסדות הגז שנמצאות במים הכלכליים של ישראל? חברות הגז טוענות שחלקים מהחוק הישראלי לא חלים שם. היועץ המשפטי לממשלה טוען דווקא שכן. מי צודק? בג"ץ לא רצה לדון על הנושא, למרות עתירה בנושא של העמותה לכלכלה בת קיימא.
11. מדוע עד היום לא חוברו מאות ואלפי מפעלי תעשייה לתשתית הגז? אחר כך אגב, קל ליזמים לומר שיש ביקושים נמוכים ולכן עדיף לייצא. פלא שיש ביקושים נמוכים אם מפעלים לא מחוברים לגז?
12. אין תוכנית למשק האנרגיה לטווח ארוך. תוכנית האב אמורה היתה כבר להתפרסם - אבל יוק. מדינה בלי תוכנית, בלי תכנון. ככה צריך.
13. הדלת המסתובבת: שורה של פקידי ממשל עברו לעבוד אצל תשובה ועברו לשרת את האינטרסים שלו - החיים דבש.
14. לא אושרה התוכנית של משרד הסביבה להתמודדות עם זיהום בים במקרה של דליפה.
15. אין קידום מעבר תחבורה לגז (והקטנת זיהום האוויר שאנחנו נושמים).
16. למרות שהיזמים איימו בבג"ץ שמאגר לוויתן לא יפותח אם לא יאושר ייצוא - הייצוא אושר ולוויתן לא פותח עד היום. ומה עשתה המדינה בגין שקרי המשקיעים? יוק.
17. התנהלות הממשלה בנושא הגז רובה ככולה נעשית במחשכים. ההחלטה על ייצוא הגז לא עברה לכנסת לדיון פומבי בעניין. את הפרוטוקולים של ועדת צמח פרסמה הממשלה רק לאחר לחץ ציבורי. דוחות נגנזים ולא מפורסמים. מה יש להם להסתיר?
עד כאן רשימה לא שלמה של הכאוס, הרשלנות, המחדל והפשיעה הכלכלית בתחום הגז.
באופן כללי אפשר לומר שעד החלטת הממונה לפרק את המונופול של תשובה, התנהלות הממשלה והפקידות מצביעה על דפוס ברור של סחיטה של החברות את הממשלה. פשוט סחיטה. זה הרגע להזכיר ששרים וחברי כנסת העידו על לחצים אדירים ואיומים לחיסולים פוליטיים שהופעלו עליהם מצד חברות הגז.
אך במקביל לסחיטת החברות, הממשלה עד היום סיפקה להן עוד ועוד תמריצים וסוכריות, וויתרה על סמכויות שבידה. כאמור, כל זאת - עד החלטה גילה.
והנה עוד נקודה מהותית שחומקת בדיון על הגז. כי מעבר לדיון על המספרים, יש לפנינו בהחלטת גילה, עדות למבחן בוזגלו הקפיטליסטי. הממונה בעצם אומר: אני לא מוכן יותר לכופף את החוק למענך. החוק שווה לכולם. בזמן הזה, תשובה רץ ממיקרופון למיקרופון כדי לספר לכולם שבעקבות החלטת הממונה לפרק את המונופול, הוא בכלל נהפך לקורבן!
חשוב לומר, זה ראוי והוגן שיזם יכסה את השקעותיו וירוויח מהן רווח יפה. זה המשחק וכלליו מקובלים על כולנו. אבל להרוויח כמה? ועל חשבון מי? שמישהו יסביר לנו איך אדם שמרוויח מיליארדי שקלים ומצפה שיכופפו את החוק למענו שוב ושוב, איך אדם כזה מעז לקרוא לעצמו קורבן?
זה הרגע לחזק את הרגולטורים שלנו שקמים להגן עלינו תוך סיכון בעימות חזיתי עם חברות הגז הכוחניות שמזמן הורידו את הכפפות. הלחצים המופעלים היום על גילה ועל ליכט הם אדירים. אנחנו חייבים לחזק אותם. הם חומת המגן שלנו מפני המשך השוד. הם חומת המגן, ואזרחי ישראל הם המצפן הבועט שלא מוכן יותר להיכנע לפני השודדים.
אינף איז אינף.
*
תודה לחברי פעילי מאבק הגז שסייעו לי בכתיבת המאמר הזה: אנשי העמותה לכלכלה בת קיימא, מגמה ירוקה וכלל החברים המופלאים במאבק הגז.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה