משרד האנרגיה והמים מפרסם נחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים להערות הציבור- energy.gov.il-sea env oil &gas

הנחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים כל הטקסט והקישורים ממשרד האנרגיה והמים כל התמונות מאסון דיפווטר הרויזון/מקונדו Deapwater Horizon/Macondo במיפרץ מקסיקו.

10/12/2013 עבודות חיפוש והפקה של נפט וגז טבעי בים מבוצעות לאחר שהושלמו סקרים בנושא אשר הצביעו על סבירות גבוהה למציאת הידרוקרבונים (נפט או גז טבעי) בשכבות מסלע עמוקות. פגיעה בסביבה כתוצאה מקידוחי נפט וגז טבעי עלולה להתרחש בכל שלבי החיפוש, הפיתוח, ההפקה והנטישה של קידוחי הנפט או הגז הטבעי. המאפיינים המיוחדים של האגן המזרחי של הים התיכון בהם, תחלופת המים איטית ביחס לאוקיינוסים; אוכלוסיות ביולוגיות ייחודיות; מגוון שימושים גדול באזורי החופים לרבות תעשייה, תיירות, ספנות ודיג; ועוצמת סופות גדולה, בתדירות גבוהה, אשר בשילוב עם שינויים משמעותיים באופי המגוון הביולוגי כתוצאה מכניסתם של מינים פולשים דרך תעלת סואץ, הופכים את האגן המזרחי לרגיש סביבתית. כל אלה מחזקים את הצורך נקיטת אמצעי בטיחות ואבטחה כדי למנוע תקלות ולמזער זיהום. מטרת ההנחיות הסביבתיות הינה למנוע, או למזער ככל הניתן, מפגעים סביבתיים העלולים להיווצר בעת פעילות חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים, ולהתוות כללים כך שהעבודה הכרוכה בפעילות זו תתבצע באופן הבטוח ביותר. הנחיות אלו נועדו להורות לבעלי הזכויות בים מהם הפעולות והמסמכים שעליהם להכין על מנת להבהיר במידה האופטימלית את אופן טיפולם ומוכנותם למניעה ומזעור המפגעים הסביבתיים העלולים להיווצר כתוצאה מפעילות חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים. ההנחיות הסביבתיות בנויות מרשימת דרישות אותן יש לקיים, ומנספחים בהם מפורטות הנחיות לדוגמא אשר יותאמו לכל זכות נפט באופן פרטני. ההנחיות הסביבתיות נכתבו במשותף עם המשרד להגנת הסביבה. ההנחיות הסביבתיות כוללות את המסמכים הבאים: 1. הנחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים. 2. דברי הסבר ותרשים זרימה להגשת מסמך סביבתי ואישור קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים, במסגרת רישיונות. 3. נספח ב – הנחיות מסגרת להכנת מסמך סביבתי המלווה לרישיון לצרכי חיפוש – קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים.4. נספח ב1 – הנחיות לניטור הסביבה הימית עקב פעולות חיפוש נפט וגז טבעי בישראל. 5. נספח ב1.1 - הנחיות להעברת נתוני סקרי ניטור לארכיב הלאומי במכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל).6. נספח ב 2 בדיקת חלופות מיקום וטכנולוגיה – טבלת קריטריונים לדוגמא. 7. נספח ב 3 נוסח תצהירים לעורך המסמך והיועצים המקצועיים. 8. נספח ד: הנחיות להכנת תכנית חירום מפעלית לטיפול בארועי זיהום ים בשמן עבור גופי חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים. במסגרת בקשות לקידוחי חיפוש במים הריבוניים של ישראל ניתנו בשנת 2012 הנחיות סביבתיות לקידוחי חיפוש בודדים וכך לקידוחי חיפוש שבוצעו במים הכלכליים בלעדיים של ישראל. הנחיות אלה הותאמו ותוקנו בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים בתאום עם משרד החקלאות והכפר, אגף הדיג ורשות העתיקות. ההנחיות מפורסמות להערות הציבור לקבלת הערות ולצורך דיון ציבורי בהערות שיתקבלו. גופים המעוניינים להעביר הערות בעניין ההנחיות הסביבתיות לחיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים, יוכלו להעבירן עד ליום ה-7.3.2014 בדוא"ל לכתובת: ilann@energy.gov.il. קבצים להורדה הנחיות סביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים, טיוטה להערות הציבור – דצמבר 2013 דברי הסבר ותרשים זרימה להגשת מסמך סביבתי ואישור קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים במסגרת רישיונות, טיוטה להערות הציבור – דצמבר 2013 נספח ב: הנחיות מסגרת להכנת מסמך סביבתי המלווה לרישיון לצרכי חיפוש – קידוחי חיפוש (ניסיון) ומבחני הפקה בים נספח ב1: הנחיות לניטור הסביבה הימית עקב פעולות חיפוש נפט וגז טבעי בישראל – טיוטה להערות הציבור דצמבר 2013 נספח ב 1.1: הנחיות להעברת נתוני סקרי ניטור לארכיב הלאומי במכון לחקר ימים ואגמים (חיא"ל) – טיוטה להערות הציבור דצבמר 2013 נספח ב2: בדיקת חלופות מיקום וטכנולוגיה – טבלת קריטריונים לדוגמא, טיוטה להערות הציבור – דצמבר 2013 נספח ב3: נוסח תצהירים לעורך המסמך והיועצים המקצועיים נספח ד: הנחיות להכנת תכנית חירום מפעלית לטיפול בארועי זיהום ים בשמן עבור גופי חיפוש והפקת גז טבעי ונפט בים

חלק מהצי שטיפל בבאר מקונדו לאחר טביעתה של אסדת הקידוח דיפ ווטר הוריזון. נראות שתי אסדות חצי שקועות אחת משמשת לטיפול בראש הבאר ושיניה קודחת באר לחסמית הבאר המתפרצת, אוניית קידוח ועוד כמה ספינות עזר. בשטח אבל לא בתמונה אסדת קידוח נוספת הקודח באר נוספת לחסימת הקידוח הזורם כך שאם אחת מהקידוחים יכשל השני יציל את המצב. 

בום-שרוול צף המשמש לעצירת הנפט בעת האסון השתמשו ביותר מאלף ק"מ של בומים מסוגים שןנים

אניית עזר על רקע זהום נפט לפחות 1600 כלי שייט היו מעורבים בתחילת יוני 2010 בטיפול בפריצת הנפט

Update on Gulf of Mexico Oil Spill - 01 June

Release date: 01 June 2010

LEED v4 תקן הבניה הירוקה האמריקאי דור 4

תקן הדרוג המבנים האמריקאי Leadership in Energy and Environmental Design - LEED  זוכה לעדכון נוסף לגרסה 4.  LEED v4  התקן של מועצת הבניה הירוקה האמריקאית USGBC

ה-LEED הוא אחד התקנים המובילים בעולם הוא בנויי לפי סוגיי מבנים וקטגוריות

BD+C תכנון ובניה של בתים

ID+C תכנון פנים והרכבה/בניה/שיפוץ

O+M תפעול ותחזוקה של הביניין

ND פיתוח שכונות

שרפת הכרמל 3 שנים לאסון הכרמל לCarmel wildfire

השרפה שארעה בסוף השנה החמה ביותר בתחילת דצמבר כאשר האדמה היתה אמורה להיות רטובה. ובסוף השנה החמה ביותר בישראל מאז תחילת המדידות.

מאיש הקק"ל בכנס האגודה האקולוגית  האחרון למדתי על בצורת נסתרת 

גשם חזק בתחילת העונה אוטם את הקרקע לכן יש יותר נגר עילי ופחות מים נספגים בקרקע. השכבה העליונה מכילה יותר מים ועומק הקרקע פחות. לכן העשבים גדלים יותר אולי גם בגלל טמפרטורת חורף גבוהה יותר ואז עוד פחות מים חודרים לעומק הקרקע. בעומק הקרקע נמצאים שורשיי העצים. וכך בסוף הקייץ יש עשביה יבשה גבוה ועצים בעליי מועקת מחסור במים גדולה. במצב זה כל אש קטנה מגיעה ישירות לצמרות העצים ויוצרת שריפה גדולה.

השריפה בכרמל ליד עספיא ביום הראשון של השריפה בשעות הצהריים מבט מאזור אוניברסיטת חיפה
רונית בן צבי ויקיפדיה

עידן הטיפשות - מתורגם לעברית - The Age of Stupid

סביר שגם בעוד 200 שנה ישארו על כדור הארץ מליוניי אנשים. לא סביר שיוקם ארכיון עולמי שלמענו אומות יותרו על אוצרותיהם החשובים ביותר. גם תקצוב לנושא מוטל בספק.

אבל בשורה התחתונה הסרט הזה על שינויי האקלים מדייק במסר שלו ומומלץ לצפיה. 

ביחוד למי שקורא לעצמו אדם נבון - Homo Sapiens

Arctic 30: Letters from Prison מכתבים מהכלא של אנשיי גרינפיס הכלואים ברוסיה

whitehouse.gov 2 Lines Crossed הבית הלבן 2 קווים חשובים נחצו בחודש האחרון

הבית הלבן מתגאה בשניי השגים: 

יותר נפט מופק בארה"ב מאשר מיובא

פחות צריכת דלק לתחבורה ועליה במיספר המיילים לגלון של בנזין של הרכבים הפרטיים בארה"ב. 

וכן ירידה בפליטות ה-CO2 תוך עליה בתמ"ג.

אכן חדשות טובות אבל אלייה וקוץ בה 

העליה בהפקת הנפט בארה"ב נובעת בעיקר מעליה בכמויות המופקות באמצעות סידוק הידראולי או פרקינג fracking בלעז על צרותיו השונות. 

הירידה בפליטות נובעת ברובה ממעבר ליצור חשמל בגז במקום בפחם דבר שהיה יכול להיות חיובי אילוליי חלק גדול מהגז היה מופק באמצעות פרקינג שכנראה כולל פליטות רבות של גז מיתן לאטמוספרה מכוון שכל מולקולת מיתן שווה ל-25 מולקולות של-CO2  יתכן שמבחינת ההתחממות הגלובלית התוצאה הסופית דומה לשימוש בפחם. לכן לא ברור אם הנתונים באמת מיצגים ירידה בפליטות גזיי החממה. ומבחינת התרחישים לעתיד לא נראת הפחתה משמעותי נוספת באופק. 

Thursday, November 14th, 2013

Two Very Important Lines Crossed Last Month, and It Means Big Things for Our Energy Security:

For the first time in nearly two decades, we're importing less foreign oil than we're producing domestically -- and we're using less overall. That's a really big deal. Get the facts below, and pass them on.

בפעם הראשונה מזה כמעט שניי עשורים אנחנו מיבאים פחות נפט ממה שאנו מפיקים בבית -- ואנו משתמשים בפחות בסה"כ. וזה באמת ביג דיל. 

למינהל מידע האנרגיה של ארה"ב eia יש מחולל תרשימים של נתונים שונים כולל פליטות ה-CO2 עם נתונים החל משנת 2009 ועד תחזית לשנת 2039 הכולל תרחישיי צמיחה שונים ומחיריי נפט שונים. במדיניות הנוכחית לא נראה שיקרה משהו משמעותי.  

עצומה של אואז לשיחרור חבריי גרינפיס הכלואים ברוסיה באשמת פיראטיות Avaaz petition release Greenpeace activists

חברות וחברים יקרות/ים,

אנה פאולה ו-29 מעמיתיה לצוות בגרינפיס תקועים בכלא הרוסי בגלל שניסו להציל את הקוטב הצפוני מקידוח נפט. אבל הקהילה שלנו יכולה לשחרר אותם, אם נעזור לגרינפיס בגיבוש קריאה עולמית רחבה, שפונה לשותפים המרכזיים של רוסיה בזירה הבינלאומית.בואו נגיע למיליון חתימות כדי לשחרר את 30 פעילי הקוטב הצפוני - לחצו מתחת כדי לחתום עכשיו:

אנה פאולה, בת 31 מברזיל, רצתה למחות באופן לא-אלים נגד התוכניות של רוסיה לקידוח בקוטב הצפוני. עכשיו, יחד עם 29 מחבריה לצוות ספינת גרינפיס, הזריחה הצפונית, היא עצורה בבית-סוהר רוסי, והשחרור לא נראה באופק. אבל אנחנו יכולות ויכולים לשלוח לה ולכל הצוות גלגל הצלה.

חלק מחברי צוות גרינפיס עצורים בבידוד, וצפויים לחמש-עשרה שנים בכלא בעקבות האשמות-שווא בפיראטיות. הפשע שלהם הוא תליית שלט ענק על אסדת קידוח רוסית, כדי למחות כנגד הקידוח המסוכן במעמקי הים, באחד מהמקומות היפים והרגישים ביותר בעולם. ממשלות רבות במערב כבר הרימו את קולן, אבל אנה פאולה וגרינפיס מבקשים מקהילת אוואז לעזור כדי לבנות קריאה עולמית משמעותית.יחד נוכל לפנות לכמה מהשותפים הפוליטיים והכלכליים הגדולים ביותר של רוסיה - ברזיל, הודו, דרום-אפריקה והאיחוד האירופי - ולקרוא לשחרורם של 30 פעילי הקוטב הצפוני. בואו נגיע למיליון חתימות כדי לשחרר את אנה פאולה ואת חבריה. ברגע שנגיע ליעד, אוואז יקרין את פניהם של העצורים במקומות ציבוריים נבחרים כדי שהסיפור ישאר בכותרות:

http://www.avaaz.org/he/free_the_arctic_30_he/?bedwiab&v=30352

זה מה שאחותה של אנה פאולה אמרה עליה: "במובנים רבים, אחותי היא ברזילאית טיפוסית - דברנית, ידידותית ומלאת חיים. אבל היא גם יוצאת דופן במחויבות העמוקה שלה לטבע מאז שהיתה קטנה. היא לעולם לא תהסס לפעול בנושא, גם אם הדבר כרוך בסיכון אישי גדול."

עכשיו אנה פאולה וחברי הצוות שלה עלולים לאבד 15 שנה מחייהם, בגלל שניסו לתלות שלט על אסדת נפט של חברת גזפרום - הראשונה והיחידה מסוגה בקוטב הצפוני. זו פעולה תוקפנית כלפי אלו שמגינים על הסביבה שלנו. מניעת הקידוח בקוטב הצפוני נועדה להגן על אזור הטבע הפראי הנרחב האחרון בכדור-הארץ - מקום שבו כמעט בלתי אפשרי לנקות נזקים של דליפות נפט.גרינפיס שכרה עורכי-דין מצויינים, שהצביעו על כך ש-30 הפעילים נעצרו במים בינלאומיים, מה שהופך את רוסיה למפירה של חוקי הים הבינלאומיים. אבל זה שהחבורה נמצאת בצד הנכון של החוק לא יבטיח להם את חירותם, והגורל הקשה שמאיים עליהם יקבע בקרוב, אלא אם כן הקהילה הבינלאומית תבהיר לרוסיה שהשערורייה הזו לא הולכת לרדת מסדר היום העולמי.

הקול של אוואז חזק במיוחד בכמה מהמדינות הרלוונטית, שם יש לנו מספר חברים עצום -- 5 מיליון בברזיל לבדה! אם כולנו נפעל עכשיו ונגבש עצומה עם מיליון חתימות, חברי אוואז בברזיל, דרום-אפריקה, הודו והאיחוד האירופי יוכלו להגביר את הלחץ. חתמו עכשיו, כדי שנגיע למיליון חתימות לשיחרור 30 פעילי הקוטב הצפוני:

http://www.avaaz.org/he/free_the_arctic_30_he/?bedwiab&v=30352

30 פעילי הקוטב היו אמיצים מספיק כדי לפעול נגד תעשיית הנפט באחד מהמקומות היחידים בכדור-הארץ שנותרו לא נגועים. ובגלל האומץ שלהם, הם מושתקים ונתונים להפחדות של תעשיית הנפט. הקהילה שלנו כבר עמדה לצידם של קמפיינרים מרשימים בכל רחבי העולם -- עכשיו בואו נתגייס לשחרר את 30 הפעילים האלו.

בתקווה ובנחישות,

ג'יימי, אלכס, אמה, ליסה, ריקן, מרי, ג'וליאן, דייגו וכל צוות אוואז

מידע נוסף

רוסיה: פעילי גרינפיס הואשמו בפיראטיות (ויינט)
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4435919,00.html

הולנד פועלת לשיחרור פעילי גרינפיס המוחזקים במעצר ברוסיה (הארץ)
http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.2132787

מה מגלה יחסה של רוסיה לפעילי גרינפיס על מדיניותה בקוטב הצפוני (The Atlantic)
http://www.theatlantic.com/international/archive/2013/10/what-russia-s-treatment-of-greenpeace-activists-reveals-about-its-arctic-policy/280352/

ניתוח משפטי של המומחה למשפט בינלאומי פרופ' סטפן קירשנר
http://fr.scribd.com/doc/173374193/Comment-on-the-institution-of-arbitration-proceedings-between-the-Kingdom-of-the-Netherlands-and-the-Russian-Federation-concerning-the-case-of-the-shi

קרח שחור: אסון דליפת הנפט המתמשך ברוסיה (גרינפיס)
http://www.greenpeace.org/israel/he/news/black-ice/

High Court Gas Export פוסט סיכום של אור-לי ברלב מהדיון היום בבג"צ הגז:

פוסט סיכום מהדיון היום בבג"צ על יצוא הגז

מאת אור-לי ברלב - צדק חברתי - חדר המצב

הבוקר הגיע נושא יצוא הגז לזירה המשפטית, ובג"צ קיים דיון בשאלה האם החלטת הממשלה לייצא 40% גז התקבלה בסמכות, או שמא יש לבטל החלטה זו ולהעביר את הנושא להכרעת הכנסת.

אני ארחיב קצת על המשמעות של הרגע המשפטי הזה אבל נתחיל בהתחלה. האולם היה מלא מפה לפה. לא לכולם היה מקום לשבת, ואזרחים רבים עמדו בצדי האולם, כורים אוזן. בטרם החל הדיון, ולאחר שהגיעו כל הנציגים, חברי הכנסת יחימוביץ' וברוורמן וציבור גדול, נעמדתי מול כולם ושאלתי: "האם יש כאן נציגים של הציבור? האם יש כאן אזרחים? תרימו ידיים שנראה אתכם". 95% מהיושבים באולם הרימו ידיים למעלה עם הסימן וי. כל מצלמות העיתונות התחילו לתקתק במרץ. זהו. עכשיו ברור לכולם שהציבור הגיע לדיון, והוא נמצא כאן כדי לפקח מקרוב איך ענייניו מתנהלים.

אזרחים לפני הדיון היום בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז .
צילום: אור-לי ברלב

 עכשיו אפשר להתחיל. אז לפניכם סיכום קצר של מה שקרה באולם וכמה נקודות מעבר. יהיו כאן קצת חלקים משפטיים (תחזיקו מעמד), קצת כלכליים (זה יהיה פשוט) ולקינוח נוסיף קצת נשמה לכל מה שקרה היום.

שופטים לפני או אחריי הדייון בבג"ץ בנושא יצוא הגז. צילום אור לי בר לב

1. השופטים (בעיקר ג'ובראן ורובנשטיין) שאלו כמה פעמים את המשיבים: "למה לא להעביר נושא כל כך חשוב וגדול ולכנסת?". תשובת המדינה: כי זה ייקח זמן. זה הרגע להזכיר שלו היו הולכים לחקיקה מלכתחילה, היום כבר היינו עם חוק בידיים. ח"כ איביש ברוורמן, אחד העותרים ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת אמר בתום הדיון לתקשורת: אני יכול להעביר את החקיקה הזו בשבועות בודדים.

חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואבישיי ברוורמן לפניי הדיון בבג"צ על יצוא הגז הטבעי
צילום אור-לי ברלב

2. בזמן שנציג המדינה בדיון (ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה) דיבר על כך שהחוק מקנה לממשלה את הסמכות לקבל את ההחלטה מבלי להעבירה לכנסת, נציגי החברות הקפידו להמשיך ולהלך איימים עם הספין הנצחי: אם לא יהיה יצוא, לא יהיה מימון לפיתוח שאר המאגרים. אז אמנם זה לא נוגע לשאלה המשפטית שעומדת בפני השופטים - האם החלטת הממשלה היא בסמכות אם לאו - אבל רוח האיומים ריחפה היטב בחלל האולם, ויש אפשרות שהיא גם תשפיע על השופטים. בצער אני אומרת.

3. הספין המשפטי שהונח כחרב מאיימת בחלל בית המשפט: "אם תבוטל החלטת הממשלה, לפי החוק הקיים רשאיות חברות הגז לחתום על חוזים לייצא הכל". השופטת מרים נאור הקשתה ושאלה כל הזמן אם זה נכון, והיה ניכר שהיא קונה את הטיעון הזה. מדובר כמובן בתסריט הזוי שנשען אולי על איזו פרצה בחוק (כך אמר לי עורך דין).

4. נציג המדינה טען לאורך כל הדיון שאין בהחלטת הממשלה פגיעה בזכויות היסוד של הפרט או של הציבור. חשוב להבהיר כאן משהו חשוב: גז הוא אינו מוצר רגיל ליצוא. זה לא תפוזים או פרחים. זה נכס אסטרטגי, ביטחון אנרגטי לדורות קדימה, ויש בו כדי להשפיע על זכויות היסוד של הציבור ושל הפרט ושל אופן הקיום שלנו. אני מקווה שהשופטים ייודעים את זה.

5. הדיון המשפטי היום נסב על פרשנות של חוק הנפט. מדובר בחוק ישן משנת 1952 שלא חזה את המצב היום עם הגז. חשוב להבהיר כאן שגז - שונה מהותית מנפט. בעוד שייצוא של נפט ניתן לעצור בשלבים שונים כי החוזים הנחתמים בתחום הם חוזים לטווח קצר, גז זה סיפור של חוזים לעשרות שנים. כלומר: נגעת נסעת. אני לא יודעת אם ההבדל הזה יהיה לנגד עיניי השופטים, אבל לפחות שאתם תדעו.

6. כמה תשובות לטיעוני חברות הגז: "אם לא יהיה יצוא לא יהיה מימון לפיתוח מאגרים נוספים! זה אינטרס ציבורי!".

א. שוב ושוב נזכיר, שכדי לממן את מאגר לוויתן נדרשים פחות מחמישה אחוזי יצוא. המדינה לא צריכה להתפשט מכל משאבי הטבע הלאומיים שלה רק כדי לממן מאגר אחד כמו לוויתן. זה ספין, ספין, ספין.  

ב. חברי למאבק, הכלכלן דרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא סיפר לנו בתום הדיון כי בדוח ועדת ששינסקי (נספח ה) הוצגו מודלים כלכליים שמראים שחצי מהתצרוכת המקומית ל- 10 שנים תממן את פיתוח מאגר לוויתן. כלומר - יש מימון משימוש מקומי בלבד.

ג. יש עוד דרך לממן את מאגר לוויתן והיא באמצעות הציבור. הממשלה יכולה להחזיר לידיה את החזקה על המאגר, ולהנפיק לציבור אג"חים. "חסרים בשוק בפנסיוני אפיקי השקעה טובים", אומר דרור.

7. הנושא שלא עלה בדיון כלל הוא נושא השקיפות. הרי הממשלה יכולה היתה מזמן להעביר ההחלטה שלה כחוק בכנסת. היא נמנעה מזאת בשל הפחד שלה משקיפות. ואני חייבת לשאול: האם בזאת לא נפגעת זכות יסוד בסיסית של הציבור בדמוקרטיה?

8. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה. זו האמת של חיינו כרגע. לנציגי חברות הגז היו עורכי דין ממולחים מהשורה הראשונה, שמכירים את השופטים, והם גם ידעו בדיוק מה לומר ואיך לומר. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה, זו האמת של חיינו. בינתיים. 

מהצד השני, עורכי הדין שייצגו את הצד שלנו עשו עבודה מורכבת, מסובכת ומרשימה. לא פשוט לבוא ולטעון שההחלטה הזו אינה בסמכות הממשלה, זה עניין שעד היום לא נבחן. אני מזכירה שהיועץ המשפטי לכנסת חושב כמונו וגם היועץ המשפטי לממשלה חושב עקרונית כמונו (אבל אישר את ההחלטה הזו ספציפית).

זו נקודה לא פשוטה מבחינה משפטית, ועורכי הדין שלנו עשו מאמצים כבירים כדי להעביר אותה. הם גם פירקו לא מעט מטיעוני נציגי חברות הגז, כמו הטענה שהאם תבוטל החלטת הממשלה, חברות הגז יתחילו לייצא החל ממחר את הכל. 

ובקיצור, זה הרגע להודות לעורכי הדין שייצגו אותנו.

9. בתום הדיון שוחחתי עם כתבי משפט ופרשנים שהיו בדיון כדי ללמוד מהם מה הם חושבים. אני מודה שכמו לא מעטים מאיתנו, גם הם התרשמו שהשופטים יתקשו לבטל את החלטת הממשלה. ככה שניתן לומר שהדיון לא היה מזהיר עבורנו. זו האמת. אבל... 

10. אבל! חשוב לזכור שהדיון בבית המשפט הוא רק חלק מהשיקולים ששוקלים השופטים. יש לפניהם עתירה מנומקת וממוסמכת, הכוללת גם פרשנות של החוק הקיים בראי כוונת המחוקק שהגה אותה בשנת 1952 (הנושא הוזכר בדיון). הדיון היום הוא לא חזות הכל. אבל אני מודה שהסיכויים שלנו לא גדולים, אם לשפוט רק לפי האווירה באולם היום.

11. נקודה אחרונה. אחרי האיומים שהניפו נציגי חברות הגז, צמצמו השופטים את השאלה שעומדת לפתחם לנקודה משפטית אחת: האם החלטת הממשלה ניתנה בסמכות או לא. בנקודה הזו חשוב להבין שאנחנו מדברים על סעיף אחד קטן, בחוק אחד ישן. בזירה המשפטית נטו, הכל קם ונופל על הפרשנות לסעיף הישן הזה. נצטרך להמתין להחלטת השופטים כדי לדעת באיזו פרשנות הם בחרו. על פניו נראה שיש לפחות שני שופטים שמצדדים בעמדתנו, אבל באמת שאין לדעת מה יקרה.

מצד שני,

אנחנו, כולנו כאן, יודעים שההחלטה על יצוא הגז היא הרבה מעבר לשאלה משפטית על סעיף אחד בחוק אחד. זו שאלה בסיסית: האם הדאגה לרווחת הציבור דורות קדימה, עומדת לנגד עיני השלטון בישראל?

 כי יש את בית המשפט העליון ויש את משפט הציבור. ובלי קשר לבג"צ, ישנה דעת הקהל של הציבור, והיא עצמאית וחופשית ואינה תלויה בפרשנות משפטית. והציבור חכם, והציבור יודע. והסיפור של שוד הציבור לטובת רווחי הטייקונים עוד ידובר ועוד יסופר. ומאיתנו עוד תצמח מציאות חדשה וסיפור חדש: סיפור של הוגנות, שקיפות וצדק.

שורה תחתונה: ממתינים במתח.

 שורה נוספת (ציטוט מסטטוס שהעליתי במהלך היום): "אני מסתכלת על כל האולם המלא, על עורכי הדין, על אנשי הממשל, חברות הגז ועל השופטים, ואני אומרת לעצמי בשקט: אלוהים, זה בגללנו כל הבלגן הזה... כמה כוח יש לנו!"

אור-לי ברלב

מהעיתונות

יצוא הגז מגיע לבג"ץ: 7 שופטים, 11 עותרים ומיליארדי דולרים על הכף - כלכליסט

מאות מפגינים צפויים להופיע היום בדיון בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז, אחרי חודשים רבים של עיכוב. ייתכן שההרכב המורחב לאו דווקא יסייע להכרעה מהירה בשאלה המרכזית - למי הסמכות להחליט מה יהיה היקף היצוא, לממשלה או לכנסת

משה גורלי 20.10.13, 07:00

דה מרקר 

גרוניס בדיון בעתירות יצוא הגז: מה מונע מהכנסת לחוקק חוק בנוגע לכמות יצוא הגז?

בית המשפט העליון דן בעתירה הדורשת להעביר לכנסת את ההחלטה על יצוא הגז שהתגלה בישראל ■ המדינה: "יש לנו זכות לנהל את נכסי המדינה. לכנסת אתה יודע מתי אתה נכנס, אבל אתה לא יודע מתי תצא" ■ השופט רובינשטיין: "למה שדבר כל כך מהותי לא יצריך פיקוח פרלמנטרי?"

• 11:01
• 20.10.2013
• מאת: הילה רז
• דה מרקר 

גלובס

דיון בבג"ץ על הגז: השופטים הקשו על המתנגדים ליצוא

(עדכון) - נציג המדינה בבג"ץ: "בקיץ 2015 לא יהיה מספיק גז למשק מ'תמר'. מאגר 'לוויתן' לא יהיה מוכן בזמן. אם ייגמר הגז בעוד 30 שנה - יש בקפריסין" ■ השופטת אסתר חיות: "יש סעיף בחוק שמסמיך את הממשלה לאשר יצוא"

20/10/2013, 12:55

עמירם ברקת

שופטי בג"ץ לעותרים: מדוע לא הבאתם את יצוא הגז לחקיקה בכנסת?

פורסם ע"י 

מערכת תשתיות

 לפני 8 שעות

 צילום: חדר מצב

לפני שעה קלה הסתיים הדיון הראשון בבג"ץ בהרכב מורחב של 7 שופטים אודות העתירה שהגישו המרכז האקדמי למשפט ועסקים, שורת ארגונים ומספר חברי כנסת, נגד החלטת הממשלה להתיר ייצוא גז בהיקף של עד 40% מהיקף עתודות הגז בישראל. העותרים טענו כי אישור מסקנות ועדת צמח על מכסות יצוא הגז הטבעי צריכה להיעשות בכנסת, ולא בהחלטה מצומצמת של הממשלה, זאת בשל החשיבות הכלכלית והפוליטית העצומה הכרוכה בנושא.

נספח חוק הנפט סעיף 33

חובת הפקה לתצרוכת ישראל (תיקון מס' 3)  תשל"ז-1977 (תיקון מס' 4)  תש"ן-1989

33.   (א)  השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש -

(1)   להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המקסימלי היעיל שלה;

(2)   לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.

           (ב)  "תצרוכת ישראל" כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל.

רוסיה: שחררו את הפעילים עכשיו

שלחו מכתב לשגריר רוסיה בישראל >> 

אנשי משמר החופים הרוסי השתלטו באלימות על ספינת גרינפיס בלב ים במהלך פעילות מחאתית על אסדת קידוח של חברת "גזפרום" לחשיפת הסכנות שבקידוחי נפט וגז בקוטב הצפוני.    30 פעילי גרינפיס נעצרו על סיפון "הארקטיק סאנרייז" על ידי כוחות הבטחון הרוסי בניגוד לחוק הבינלאומי,  פשיטת כוחות הביטחון נעשתה בעזרת מסוק ואיומי נשק לעבר הפעילים שלא הראו סימני התנגדות.   הרשויות גזרו על הפעילים חודשיים במאסר ללא זכות לערבות וללא אישומים. 

  

שלחו מכתב לשגריר רוסיה בישראל >> 

AR5 WG1 SPM דוח חדש של ה-IPCC מתחיל להיתפרסם

לפני כמה ימים פורסם דוח חדש של ה-IPCC 
החלק שפורסם אתמול הוא התקציר לקובעי מדיניות של קבוצת העבודה 1 בנושא הבסיס הפיזיקלי. שהוא החלק הראשון שמתפרסם מהדוח החמישי של ה-IPCC

Working Group I Contribution to the IPCC Fifth Assessment Report

Climate Change 2013: The Physical Science Basis

Summary for Policymakers

הדוח המלא יפורסם בדף הבא בינואר 2014 בינתיים ניתן להוריד משם את התקציר שכינויו  IPCC AR5 SPM

 IPCC Working Group I   a

 IPCC Working Group I   i 

בהמשך 2014 יפורסמו הדוחות של:
קבוצת העבודה 2 בנושא נזקיי שינויי האקלים לאנושות ולטבע ואפשרויות ההתאמה adaptation למצב החדש בנושאים כמו משאביי מים, אקוסיסטמות, מזון, בריאות, ... תוך התחשבות בקשר בין פגיעות התאמה ופיתוח בר קיימא.
קבוצת העבודה 3 תגיש את הדוח בנושא מיתון שינויי האקלים ע"י הקטנת פליטות גזיי החממה (יעילות אנרגטית אנרגיה מחדשת...) והרחקת גזיי חממה מהאטמוספרה. (למשל ע"י נטיעת עצים)
ולסוף עדיין ב-2014 תוכן הסינתזה של כל הדוחות
להלן התקציר של התקציר 
בתקציר מצויות מסגרות מודגשות והבאתי בעיקר אותן. בסוגריים[] הערות המתרגם

שינויים נצפים במערכת האקלים

אין ספק שמערכת האקלים מתחממת, ומאז שנות ה-50 הרבה מהשינויים הנצפים חסרי תקדים במשך העשורים עד אלף השנים האחרונות. האטמוספרה והאוקינוסים התחממו, כמות השלג והקרח קטנה, פני הים עלו, וריכוז גזי החממה גדל. 

B. Observed Changes in the Climate System

Warming of the climate system is unequivocal, and since the 1950s, many of the observed changes are unprecedented over decades to millennia. The atmosphere and ocean have warmed, the amounts of snow and ice have diminished, sea level has risen, and the concentrations of greenhouse gases have increased

אטמוספרה

כל אחד מהעשורים האחרונים היה חם יותר מכול עשור אחר מאז 1850. בחצי הכדור הצפוני, 1893-2012 היתה כנראה תקופת 30 השנה החמה ביותר ב-1400 השנים האחרונות

B.1 Atmosphere

Each of the last three decades has been successively warmer at the Earth’’s surface than any preceding decade since 1850 (see Figure SPM.1). In the Northern Hemisphere, 1983––2012 was likely the warmest 30-year period of the last 1400 years

השינויי בטמפרטורה העולמית הממוצעת של היבשה ופני הים  מאז 1850 ביחס לממוצע של 1961-1990
למעלה ממוצעים שנתיים
למטה ממוצעים של עשר שנים

Figure SPM.1: (a) Observed global mean combined land and ocean surface temperature anomalies, from 1850 to 2012 from three data sets. Top panel: annual mean values, bottom panel: decadal mean values including the estimate of uncertainty for one dataset (black). Anomalies are relative to the mean of 1961−1990. 

מפה של שינויי הטמפרטורה הנצפת בין 1901 לבין 2012 לא כל כדור הארץ מתחמם בארצות הברית יתכן שטקסס, מיסיסיפי אלבמה וחלק קטן מפלורידה התקרר במקצת. האזור המובהק של שבו נראת התקררות 

Figure SPM.1: (b) Map of the observed surface temperature change from 1901 to 2012 derived from temperature trends determined by linear regression from one dataset (orange line in panel a). Trends have been calculated where data availability permits a robust estimate (i.e., only for grid boxes with greater than 70% complete records and more than 20% data availability in the first and last 10% of the time period). Other areas are white. Grid boxes where the trend is significant at the 10% level are indicated by a + sign

[השינויי בבכמויות ובתפרושת המשקעים לא זוכה לרמת ודאות גבוה אבל עדיין מעיון במפה נראה אזורים שבהם יש עליה או ירידה דבר שמחזק את הודאות שזה מה שבאמת קורה. צפון ארופה ורוב ארה"ב מקבלים יותר גשם האזורים מסביב לים התיכון, חלק גדול מסין חלק גדול מאפריקה, מזרח אוסטרליה, קליפורניה ועוד מקבלים פחות גשם.]  

שינויים במשקעים (גשם שלג טל) העולמיים

אוקינוסים

B.2 Ocean

Ocean warming dominates the increase in energy stored in the climate system, accounting for more than 90% of the energy accumulated between 1971 and 2010 (high confidence). It is virtually certain that the upper ocean (0␣700 m) warmed from 1971 to 2010 (see Figure SPM.3), and it likely warmed between the 1870s and 1971

השינויי הגולבלי בתכולת החום של השכבה העליונה של האוקינוסים 90% מהחום שנוסף לכדור הארץ מצוי באוקינוסים ורובו בשיכבה העליונה

change in global mean upper ocean (0––700 m) heat content aligned to 2006␣2010, and 
relative to the mean of all datasets for 1971

קרח ושלג

B.3 Cryosphere

Over the last two decades, the Greenland and Antarctic ice sheets have been losing mass, glaciers have continued to shrink almost worldwide, and Arctic sea ice and Northern Hemisphere spring snow cover have continued to decrease in extent.

כיסויי השלג בחצי הכדור הצפוני (1)
שטח הקרח הימי הארקטי בקייץ (2) 

גובה פני הים
הקצב של עליית פני הים מאז אמצע המאה ה-19 היה גדול יותר מאשר הממוצע של אלפיים השנים האחרונות, בין השנים 1901-2010, פני הים עלו בממוצע עולמי ב-19ס"מ [כמעת 20 ס"מ אם מאז התקופה הרומית בארץ פני הים היו עולים ב-20 ס"מ למאה שנה הריי מאז שנת 0 המפלס היה עולה ב-4 מטר. מתקני חוף למשל בתל דור וקיסריה מראים שלא היתה עליה גדולה במיפלס. (למעט חלק מנמל קסריה ששקע מסיבות גאולוגיות)]

B.4 Sea Level 

The rate of sea level rise since the mid-19th century has been larger than the mean rate during the previous two millennia (high confidence). Over the period 1901––2010, global mean sea level rose by 0.19 [0.17 to 0.21] m

שינויי ממוצע גובה הים הגלובלי

פחמן ומחזורים ביוכמיים אחרים

[מולקולת מיתן שוות ערך ל-25 מולקולות של CO2 וחמצן דו חנקתי גז צחוק N2O שווה ערך ל-300 מולקולות של CO2 ]

הרכוז האטמוספרי של פחמן דו חמצני CO2 , מיתן וחמצן דו חנקתי גדלו לרמות חסרות תקדים לפחות ב-800,000 השנים האחרונות. ריכוז ה-CO2 גדל ב-40% מאז הזמן הטרום תעשייתי, בעיקר משרפת דלקים מאובנים ומשנית משינויי בשימושיי קרקע [כריתת יערות ועוד]. האוקינוס ספג כ-30% מהפליטות האנושיות של פחמן דו חמצני, דבר שגורם להפיכת האוקינוסים לחומצייים יותר [בסיסיים פחות].

B.5 Carbon and Other Biogeochemical Cycle
The atmospheric concentrations of carbon dioxide (CO2), methane, and nitrous oxide have increased to levels unprecedented in at least the last 800,000 years. CO2 concentrations have increased by 40% since pre-industrial times, primarily from fossil fuel emissions and secondarily from net land use change emissions. The ocean has absorbed about 30% of the emitted anthropogenic carbon dioxide, causing ocean acidification

עליית רמות ה-CO2 באטמוספרה התרשים ידוע בשם הגרף של קילינג

רמות ה-CO2 והחומציות בימים כאשר כמות ה-CO2 עולה החומציות עולה PH 7 מים ניטרליים מעל 7 בסיסי ומיתחת חומצי  ה-PH נכתב בצורה לוגריטמית כך שההבדל בין 7 ל-8 או 8 ל-9 הוא עליה של פי 10 ברמות היונים שקובעים את החומציות. התרשים מתאר את השינויי בין 1990 ל-2010 כמובן רמות ה-CO2 החלו לעלות בתחילת העידן התעשיית נמשכות כיום וימשכו בעתיד לכן השינויי הקטן שמופיע בגרף מצביע על בעיה משמעותית לכל בעליי השלד הגירני בים. למשל אלמוגים.

[אילוץ קרינתי]

[פני השטח של כדור הארץ מקבלים יותר קרינה.   חלק יותר גדול מהקרינה הנפלטת מפני השטח מוחזר ע"י גזי החממה הנוספים.

אילוץ קרינתי נמדד בוואט למ"ר של פני כדור הארץ  W/m^2 כדיי לדעת כמה חום נוסף לכדור במשך השנה יש להכפיל את הנתון בשטח כדור הארץ ובמספר השניות בשנה. כך שאילוץ של 2 ואט שזה הספק של נורת לד בינונית או פחות מעשירית צריכת החשמל של ממיר הכבלים/לווין בכלל אינו זניח.]

המניעים של שינויי האקלים - 

האילוץ הקרינתי הכולל בעל ערך חיובי [],והוביל לספיגה של אנרגיה ע"י מערכת האקלים. התרומה הגדולה ביותר לאילוץ הקרינתי הכולל נגרם ע"י עליית רכוז ה-CO2 מאז 1750.

C. Drivers of Climate Change

Total radiative forcing is positive, and has led to an uptake of energy by the climate system. The largest contribution to total radiative forcing is caused by the increase in the atmospheric concentration of CO2 since 1750

תרשים 5 האילוץ הקרינתי של רכיבים שונים במערכת האקלים בשנת 2011. [ את חלק הארי של 1.7 ואט למ"ר מהאילוץ הכולל של 2.3 תופס הפחמן הדו חמצני. אבל המיתן CH4 עם כמעט 1 לא פחות חשוב, מכוון שהמיתן מתפרק יחסית מהר חלק מההשפעה שלו מופיע כעליה ב-CO2 ובאדיי המים בסטרטוספרה. אחרי המיתן מופיע הפחמן השחור כוכב או ענן שחור עולה שתשומת הלב אליו עולה באחרונה. ומדובר בחלקיקים שנפלטים משריפה פיח בדיבור חופשי שאחראים לפי הדוח ל-0.6. מכוון שהמספר בצד ימין של הטבלה כולל את כל החלקיקים הסיכום שלילי או מקרר. לאחר מכן הפחמן החד חמצני זהום אויר ידוע שבחללים סגורים קוטל אנשים בדקות. בצרוף תוצריי המשנה שמתקבלים מימנו נותן לנו 0.23. לאחר מכן באים גזיי הקרור למינהם שמזיקים יותר או פחות לאוזון וכולם גזיי חממה חזקים  עם כמעט 0.2 ואחריהם גז הצחוק עם 0.17.  השמש שחביבה על המכחישים כסיבה אפשרית מקבלת רק 0.05. בשנת 2011.
Figure SPM.5: Radiative forcing estimates in 2011 relative to 1750 and aggregated uncertainties for the main drivers of climate change. Values are global average radiative forcing (RF15) partitioned according to the emitted compounds or processes that result in a combination of drivers. The best estimates of the net radiative forcing are shown as black diamonds with corresponding uncertainty intervals; the numerical values

הבנת מערכת האקלים והשינויים שהתרחשו לאחרונה

ההשפעה האנושית על מערכת האקלים ברורה. הדבר ברור מהעליה בריכוזיי גזיי החממה באטמוספרה, שגורמים לאילוץ קרינתי חיובי [שגורם לצבירת חום במערכת האקלים], התחממות הנצפת, וההבנה של מערכת האקלים.

D. Understanding the Climate System and its Recent Changes
Human influence on the climate system is clear. This is evident from the increasing greenhouse gas concentrations in the atmosphere, positive radiative forcing, observed warming, and understanding of the climate system.

[מודל אקלימי דומה למודל שמשמש לחיזויי מזג האויר אבל בניגוד למודל מזג האויר שמורץ כל יום לתקופה של 5-10 ימים קדימה המודל מורץ לתקופה של עשרות שנים קדימה למשל עד 2100. כדיי לבדוק את דיוק המודל מריצים אותו ראשית לזמן עבר נניח מ-1900 עד 2012 ורואים האם התוצאות שנתן דומות למה שנמדד בתחנות המטאורולוגיות במשך השנים.]

הערכה של מודלים אקלימיים

מודלים אקלימיים השתפרו מאז ה-AR4 [הדוח הקודם של ה-IPCC]. המודלים מיצרים את דפוסיי הטמפרטורה הנצפת בסדרי גודל של יבשות במשך עשרות שנים, כולל את ההתחממות המהירה יותר.

D.1 Evaluation of Climate Models
Climate models have improved since the AR4. Models reproduce observed continental-scale surface temperature patterns and trends over many decades, including the more rapid warming 

כימות של תגובת מערכת האקלים

מחקרים תצפיתיים ומבוססי מודלים של שינויי הטמפרטורות, משובים אקלימיים ושינויים במאזן האנרגיה של כדור הארץ ביחד מספקים ביטחון בגודל שינויי האקלים [הנובע] מתגובה לאילוצים בעבר ובעתיד.

D.2 Quantification of Climate System Responses

Observational and model studies of temperature change, climate feedbacks and changes in the Earth’’s energy budget together provide confidence in the magnitude of global warming in response to past and future forcing. 

זיהויי ושייוך של שינויי האקלים

 השפעה אנושית הובחנה בהתחממות של האטמוספרה והאוקינוס, בשינויים במחזור המים הגלובלי, בפחיתה בשלג ובקרח, בגובה הממוצע של פניי הים, ובשינויים בארועיי אקלים קיצוניים. ההוכחות להשפע אנושית התרבו מאז AR4. ההשפעה האנושית היתה הדומיננטית בהתחממות הנצפת מאז אמצע המאה ה-20 בביטחון של 100%-95%. 

D.3 Detection and Attribution of Climate Change

Human influence has been detected in warming of the atmosphere and the ocean, in changes in the global water cycle, in reductions in snow and ice, in global mean sea level rise, and in changes in some climate extremes. This evidence for human influence has grown since AR4. It is extremely likely that human influence has been the dominant cause of the observed warming since the mid-20th century

 השואה בין מדדי אקלים נצפים ומסימולציות של מודלים. טמפרטורות האויר בשטח היבשות, ברקע צהוב-חום, שטח הקרח הימי הארקטי והאנארקטי לבן ותכולת החום של החלק העליון של האוקינוסים.  רקע   . . כחול  בתחתי התמונה ממוצעים גלובליים קו שחור תצפיות פס כחול מודלים ללא השפעות אנושיות של הוספת גזיי חממה פס סגול ורוד מודלים עם ההשפעות האנושיות של הוספת גזיי חממה. 

Figure SPM.6: Comparison of observed and simulated climate change based on three large-scale indicators in the atmosphere, the cryosphere and the ocean: change in continental land surface air temperatures (yellow panels), Arctic and Antarctic September sea ice extent (white panels), and upper ocean heat content in the major ocean basins (blue panels). Global average changes are also given. Anomalies are given relative to 1880–1919 for surface temperatures, 1960–1980 for ocean heat content and 1979–1999 for sea ice. All time-series are decadal averages, plotted at the centre of the decade. For temperature panels, observations are dashed lines if the spatial coverage of areas being examined is below 50%. For ocean heat content and sea ice panels the solid line is where the coverage of data is good and higher in quality, and the dashed line is where the data coverage is only adequate, and thus, uncertainty is larger. Model results shown are Coupled Model Intercomparison Project Phase 5 (CMIP5) multi-model ensemble ranges, with shaded bands indicating the 5 to 95% confidence intervals. For further technical details, including region definitions see the Technical Summary Supplementary Material.

תחזיות

  תחזיות  

Representative Concentration Pathways (RCPs)

[מסלולים ריכוזים מיצגים או תרחישיי ריכוזים מיצגים

בתחזיות הדוח משתמש בתחזיות שונות לאילוץ קרינתי במקום בריכוזים של פמן דו חמצני. מכוון שיש יותר מגזיי חממה אחד ויש גם השפעות מקררות הדבר נכון יותר מבחינה מדעית. רק במקום שנדבר על מה יקרה אם רכוז ה-CO2 יגיע ל-800ppm נדון באפשרות של אילוץ של 5 ואט למטר מרובע. 
התרחשים מסומנים לפי האילוץ ב-2100 לעומת 1750

RCP2.6 עם אילוץ של 2.6 ואט למ"ר בשנת 2100

RCP4.5 עם אילוץ של 4.5 ואט למ"ר  

RCP6 עם אילוץ של 6 ואט למ"ר  

RCP8.5 עם אילוץ של 8.5 ואט למ"ר  

התרחיש הקטן ביותר של 2.6 הוא בערך המצב של אם נפסיק להשתמש בדלקים מאובנים בסוף השנה. בשנת 2011 האילוץ הכולל היה  של כ-2.29 בשנת 1980 האילוץ הכולל היה 1.25. לכן העליה הממוצעת היא של 0.034 לשנה לכן ב-2013 האילוץ הכולל יהיה לפחות 2.36. 2.6-2.36=0.24 ולכן בקצב הממוצע נגיע ל-0.26 בעוד 7 שנים (במציאות שרפת הדלקים המאובנים עולה משנה לשנה ולכן קצב העליה הנוכחי גדול מהממוצע של 1980 -2011)
מכוון  שאין סיכויי לשינויי משמעותי ב-5 השנים הקרובות וגם לאחר מיכן גם בתרחישים האופטימיים ביותרלא תהיה ירידה מידית בפליטות גזיי החממה אני מניח שהתרחיש מניח עליה בפליטות ובעוד עשור או דניים ירידה דרסטית בפליטות וספיגה של פחמן בים שתוריד את כמותו באטמוספירה. הסיכוי למימוש הוא לא מאוד גדול לדעתי.] 

שינויי אקלים גלובליים ואזוריים בעתיד
המשך הפליטות של גזיי חממה יגרום להתחממות נוספת ושינויים בכול החלקים של מערכת האקלים. הגבלת שינויי האקלים תדרוש הפחתה משמעותית ומתמשכת של פליטות גזיי חממה.

E. Future Global and Regional Climate Change

Continued emissions of greenhouse gases will cause further warming and changes in all components of the climate system. Limiting climate change will require substantial and sustained reductions of greenhouse gas emissions.

האטמוספרה: טמפרטורה

שינויי הטמפרטורה לסוף המאה ה-21 יהיו כנראה יותר מ-1.5°C מעל הממוצע של 1850-1900 לכול התרחישים. הטמפרטורה תהיה מעל  2°C בתחישים של RCP6.0 ו-RCP8.5 ויש יותר סיכוי שתעבור את ה-2°C מאשר שלא בתרחיש  RCP4.5. ההתחממות תמשיך לאחר 2100 בכול התרחישים למעת  RCP2.6. ההתחממות תמשיך להציג שונות שנתית עד עשורית ולא תהיה אחידה. [לפעמים הטמפרטורה תזנק ויהיו שנים של התקררות. אבל ההתחממות תמשך]

E.1 Atmosphere: Temperature 

Global surface temperature change for the end of the 21st century is likely to exceed 1.5°C relative to 1850 to 1900 for all RCP scenarios except RCP2.6. It is likely to exceed 2°C for RCP6.0 and RCP8.5, and more likely than not to exceed 2°C for RCP4.5. Warming will continue beyond 2100 under all RCP scenarios except RCP2.6. Warming will continue to exhibit interannual-to-decadal variability and will not be regionally uniform

שינויי ממוצע טמפרטורת פני השטח הגלובלית. בצד ימין התחזית לממוצע 2100-2081 בתרחישים השונים  ובגרף הראשי 2 תרחישיי הקיצון 

מפת שינויי ממוצע טמפרטורת פני השטח הגלובלית. בין 1986-2005 לבין הממוצע של 2100-2081  בצד ימין תרחיש פליטות מקסימלי RCP 8.5 ובצד שמאל תרחיש אופטימי RCP 2.6

אטמוספרה: מחזור המים

שינויים במחזור המים העולמי כתגובה לשינויי האקלים לא יהיו אחידים. השונות במשקעים בין אזורים יבשים ולחים ובין עונות יבשות ולחות יגדל, למרות שיכולים להיות יוצאי דופן אזוריים. 

E.2 Atmosphere: Water Cycle 

Changes in the global water cycle in response to the warming over the 21st century will not be uniform. The contrast in precipitation between wet and dry regions and between wet and dry seasons will increase, although there may be regional exceptions

נ

שינויי ממוצע המשקעים העולמי באחוזים 1986-2005 לעומת 2081-2100
צד ימין תרחיש פסימי RCP 8.5 ואילו צד שמאל תרחיש אופטימי RCP 2.6 

אוקינוס 

האוקינוסים ימשיכו להתחמם במשך המאה ה-21. חום יחדור מפני השטח למעמקיי האוקינוס וישפיע על הסירקולציה באוקינוסים.

E.4 Ocean 
The global ocean will continue to warm during the 21st century. Heat will penetrate from the surface to the deep ocean and affect ocean circulation  

תחזית לרמת החומציות של האוקינוסים בצד ימין המצב ב-2100 לפי התרישים השונים
בתרשים התרחיש האופטימי בכחול RCP2.6 והפסימי באדום RCP8.5

קרח ושלג

כיסויי הקרח הימי ימשיך להתקווץ ולהידקק ושלגיי האביב בחצי הכדור הצפוני יפחתו במשך המאה ה-21 כאשר טמפרטורת פני השטח הגלובלית תעלה. הנפח הגלובלי של הקרחונים ימשיך להצטמצם 

E.5 Cryosphere 

It is very likely that the Arctic sea ice cover will continue to shrink and thin and that Northern  Hemisphere spring snow cover will decrease during the 21st century as global mean surface  temperature rises. Global glacier volume will further decrease.  

התפרסות/שטח הקרח הימי בספטמבר בחצי הכדור הצפוני סיכוי גבוה להעלמות הקרח הימי הארקטי בקייץ יחד עם דוביי הקוטב לאחר 2050 למעשה למודלים היתה נטיה לחזות שטח גדול יותר מהשטח האמיתי ויתכן שגם הפעם הם מפספסים לכיוון האופטימי

Figure SPM.6: Comparison of observed and simulated climate change based on three large-scale indicators in the atmosphere, the cryosphere and the ocean: change in continental land surface air temperatures (yellow panels), Arctic and Antarctic September sea ice extent (white panels), and upper ocean heat content in the major ocean basins (blue panels). Global average changes are also given. Anomalies are given relative to 1880––1919 for surface temperatures, 1960––1980 for ocean heat content and 1979––1999 for sea ice. All time-series are decadal averages, plotted at the centre of the decade. For temperature panels, observations are dashed lines if the spatial coverage of areas being examined is below 50%. For ocean heat content and sea ice panels the solid line is where the coverage of data is good and higher in quality, and the dashed line is where the data coverage is only adequate, and thus, uncertainty is larger. Model results shown are Coupled Model Intercomparison Project Phase 5 (CMIP5) multi-model ensemble ranges, with shaded bands indicating the 5 to 95% confidence intervals. For further technical details, including region definitions see the Technical Summary Supplementary Material.

ה

תחזית המודלים לממוצע הקרח הימי הארקטי 1986- 2005 קו לעומת ממוצע 2081-2100. שטח
בצד ימין תרחיש RCP 8.5 עם הרבה פליטת ובצד שמאל תרחיש שבו ננוריד את הפליטות כמעט מהיום למחר. הכתם הלבן בצד שמאל נראה עם יותר קרח מאשר כיום והכחול שדומה לשנת 2013 נראים לי אופטימיים ואילו בצד הימני נשאר בקייץ  קרח רק צמוד לגרנלנד.

פחמן ומחזורים ביוכימיים אחרים

שינויי האקלים ישפיע על תהליכי מחזור הפחמן בצורה שתחמיר את עליית ריכוז הפחמן באטמוספרה. ספיגה נוספת של פחמן ע"י האוקינוסים תגביר את עליית חומציות האוקינוסים.

E.7 Carbon and Other Biogeochemical Cycle 
Climate change will affect carbon cycle processes in a way that will exacerbate the increase of  CO2 in the atmosphere (high confidence). Further uptake of carbon by the ocean will increase   ocean acidification

יצוב האקלים, התחיבות לשינויי אקלים וחוסר הפיכות

פליטות מצטברות של CO2 יקבעו בגדול את הטמפרטורה בסוף המאה ה-21 ולאחר מיכן. רוב האפקטים של שינויי האקלים ימשיכו הרבה מאות שנים, אפילו אם פליטות ה-CO2 יעצרו. זה מיצג שינויי אקלים ניכר ומשמעותי לאורך מאות שנים

E.8 Climate Stabilization, Climate Change Commitment and Irreversibility

Cumulative emissions of CO2 largely determine global mean surface warming by the late 21st century and beyond. Most aspects of climate change will persist for many centuries even if emissions of CO2 are stopped. This represents a substantial multi-century climate

change commitment created by past, present and future emissions of CO2.

הקשר בין ריכוז ה-CO2 לטמפרטורה לפי מודלים שונים השנים מצוינות במספרים ליד הנקודות.
יש הסכמה בין המודלים לגביי הקשר ללא התיחסות לזמן שלוקח להגיע לריכוז מסויים הטמפרטורה נקבעת ע"י ריכוז ה- CO2 

מה שאין בתקציר ואולי גם בדוח עצמו

IPCC WGI scenarios have focused on anthropogenic emissions and do not include changes in natural drivers such as solar or volcanic forcing or natural emissions, for example, of CH4 and N2O

"הדוח התרכז בפליטות אנתרופוגניות ולא כולל שינויים במניעים טבעיים כגון אילוצים סולאריי וגעשיים או פליטות טבעייות, למשל של N2O ושל CH4 [מיתן]"
[אם שינויי האקלים דומה לרולטה רוסית הרי זה בעיקר בגלל האפשרות לשיחרור מסיבי של מיתן CH4, מהקרקעות הקפואות בצפון ויותר מסוכן מכמוייות ההידראט בקרקעית האוקינוסים, שיגיע עם התחממות הכדור מתי שהוא. מכוון  שכנראה התקופה הבייו קרחונית הקודמת היתה חמה במעט כניראה שזה לא יקרה מחר אבל המשך פליטת גזיי החממה דומה לשחקן רולטה שאחריי שהכדור לא נפלט הוא מנסה עוד לחיצה ועוד אחת...]