ההכנסות מהגז תמר ובסיכוי גבוהה לויתן ויתכן שגם מתגליות נוספות יכול לעבור לטייקונים ולחברות מחו"ל או לאזרחי ישראל
כסף לתאגיד בין בינלאומי ברור שאינו מגיע לארץ, כסף לטיקון ישראלי גם הוא אינו מועיל במיוחד משום שהטיקון יכול להשקיעו בחו"ל וחלק גדול מהוצאותיו הפרטיות הם בחו"ל כגון מטוסים פרטיים בתים כמו הארמון של לבייב באנגליה מכוניות מיבאות שיזללו דלק מיובא...
לכן הכנסות שמגיעות לממשלה מתפזרות יותר בין האזרחים אפילו אם יופנו למנגנון ציבורי מנופח. אבל כמובן ביזבוז כספי הציבור אינו הדרך המיטבית להשתמש בהכנסות מהגז ובזה עוסק המאמר של אבי.
16.9.2010 אבי דבוש The Marker
בעניין זה קיימת קואליציה רחבה להגדלת הכנסות המדינה
אני מודה: היחסים שלי עם הגז הטבעי אינם פשוטים. הם הולכים לתחילת העשור הקודם, סביב המאבק בתוכנית להקמת תחנת כוח פחמית. אלה היו ימי ראשית הגז הישראלי, כאשר ים תטיס החלה בקידוחים שלה מול מימי אשקלון.
היה מפתה אז להתייחס לגז הטבעי כחלופה המרכזית לתחנה פחמית. הגז הטבעי, דלק פוסילי מזהם בפני עצמו, אבל פחות, היה אמור למלא את החזון של משק אנרגיה חסכני, התלוי באנרגיות מתחדשות. מאז עברו גלונים רבים של גז בצינור הימי ובשנה האחרונה זכינו לתגליות גז אדירות. התגליות בקידוחי תמר ואולי גם לווייתן מחדדות שאלות ערכיות: הכוונה היא להשקעת משאבים חברתיים וסביבתיים מסיבייים, ניצול משאבי הטבע ושאלת הדורות הבאים.
מאות מיליארדי השקלים שנחים להם בדמות גז ונפט בקידוחים החדשים, יכולים להגדיל את השמיכה הפיננסית הישראלית, המרוטה והקצרה תמיד. המשאבים הנוספים יכולים לשמש לצמצום פערים חברתיים, באמצעות השקעה בדיור, חינוך ותשתיות תעסוקה. הם יכולים גם לשמש כהשקעה למען הדורות הבאים בהפיכת משק האנרגיה הישראלי, בתוך שני עשורים, למשק הנשען, בעיקר, על אנרגיות מתחדשות. כל זה דורש שינויים באופן חלוקת ההכנסות מרווחי הגז והנפט.
המודל הנורווגי יכול להוות מגדלור ודוגמה למשטר חלוקת הכנסות שייצר קרן חברתית בהיקף אדיר של קרוב ל-500 מיליארד דולר, סכום המבטיח מימון רשת הרווחה הנורבגית לשנים רבות קדימה. בעניין זה קיימת קואליציה נדירה ברמה הפוליטית והאזרחית שיש להגדיל באופן משמעותי את הכנסות המדינה מרווחי הגז והנפט.
הזירה הרלוונטית כרגע היא ועדת ששינסקי, הבוחנת את ההיבטים הפיסקליים של הנושא. חברי הוועדה צפויים להגיש הצעה להגדלת הכנסות המדינה, באמצעות הגדלת התמלוגים או באמצעות מודל מיסוי מחודש. המלצות כאלה יעבירו את כובד המשקל לזירה הפוליטית, לצורך החלטות ממשלה וקידום חקיקה בנושא.
אסור שנסיק מכך שתפקידו של הציבור הוא רק לעקוב אחרי תהליכים שקופים ורציונליים, שיביאו לידי מיצוי דיון המביא בחשבון את האינטרסים והשיקולים השונים, אשר בסופו תתקבל ההחלטה הרצויה. אל לנו לשכוח כי ניסיונה של ממשלת שרון להגדיל את הכנסות המדינה ב-2002 נתקל במתקפה מוצלחת חסרת תקדים של אנשי לובי ומשפטנים מטעם חברות האנרגיה.
לגיטימי שחברות האנרגיה יבקשו לשמר את רווחיהן העצומים. בעייתי ביותר שאנחנו, כאזרחים, נפקיר את הזירה ולא נשמיע את קולנו כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות.
הכותב הוא מנהל התוכניות בשתיל, מבית הקרן החדשה לישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה