מה הלקח שאפשר להפיק הבחירות בישראל, הבחירות בארצות הברית וועידת האקלים בשארם אל שייך.

* מטרת הכתבה היא ליצור ביקורת בונה ולא שום דבר אחר.

מה המשותף בין 3 הדברים ומה אפשר ללמוד מכך?

ממשלת השינוי ניסתה לפעול בתחום הסביבתי ולא קיבלה תמיכה מספקת. 

ממשלת השינוי בראשות לפיד נפלה. היא נתקלה בהרבה בעיות, המפלגות שתמכו בה הפסידו לא מעט קולות בבחירות. יש לציין שבמישור הסביבתי כמו גם החברתי היא עשתה יותר מקודמותיה לכן יש צורך להבין למה זה קרה.

אובייקטיבית, אני לא ימני ולא שמאלני כלומר אני חושב שכדי להוציא את האנושות מהבוץ, יצטרכו במהירות לנקוט צעדים אר חלק מהם משויך לשמאל, חלק לימין, חלק לשניהם וחלק לאף אחד מהם. אמרתי תודה לכל פוליטיקאי שעשה משהו חיובי אם הוא מהשמאל או מהימין. אם זאת הממשלה הזאת כאמור עשתה יותר דברים חיוביים מקודמותיה לפחות ב 20 השנים האחרונות.

לדעתי, יש יותר מסיבה אחת לכך שהממשלה הזאת בינתיים לא כל כך מצליחה לתפקד. אחת מהן היא לדעתי ההגדרה העצמית של תנועות הסיבה והחברה כ"תנועות מחאה" כלומר כתנועות שתפקידם היא רק למחות על המעשים הלא נכונים ולא להודות ולתמוך עקב דברים נכונים.

גישה זו היא לא נכונה, כי תנועה סביבתית צריכה למחות כפיים כאשר עושים משהו נכון ולצעוק בוז כאשר עושים משהו לא נכון כדי שיהיה רווח פוליטי לעשות משהו נכון. אם ב 2 המקרים נשמעים רק צעקות בוז, אין טעם פוליטי לפעול בצורה הנכונה.

אומנם, הפעולות עד עכשיו רחוקות מלהספיק. אבל אם כל מי שפועל בכיוון הנכון יראה שזה מניב פירות הוא יפעל עוד יותר בכיוון כדי לקבל עוד יותר פופולריות וזה יקל על ההגעה לרמת הפעולה הרצויה.

להפך מה שהתנועה הסביבתית עשתה בפועל זה לצעוק בוז ולהיות נגד. גם כאשר הממשלה מינתה כשרה להגנת הסביבה את תמר זנדברג, הכניסו להסכם הקואליציוני מס פחמן ועוד דברים שעליהם חלמו פעילי הסביבה הרבה זמן, לא הרגשתי עידוד ותמיכה על זה. כאשר התקבלו החלטות בפועל גם הרגשתי רק צעקות בוז. כמובן שגם הצד הלא סביבתי צעק בוז על ההחלטות האלה. כך שבפועל הממשלה קיבלה רק גינויים מכל צד.

לדוגמה:

1.  הממשלה אישרה את התכנית להוצאת התעשייה המזהמת מחיפה מה שהיה עד עכשיו בשלב של דיבורים. עידן עופר עצמו הוכיח את רצינות התכנית כאשר מכר את בתי הזיקוק לחברת בנייה או לחות ניסה לעשות כן..

חשבתי, שהארגונים ירוקים יריעו לממשלה אך יחד עם זאת יציינו את החסרים בהחלטה. הם יאמרו תודה למי שעזר לקדם את התכנית ויצעקו בוז לכל מי שיצר את החסרים. זה יעלה את הפופולריות של הממשלה ואז היא תפעל עוד יותר בכיוון, יעלה את הפופולריות של אלה שתמכו והממשלה תקשיב להם יותר, יוריד את הפופולריות של אלה שהפריעו ואז הממשלה תקשיב להם פחות.

בפועל הרושם שלי הוא שהממשלה לא קיבלה מארגוני הסביבה כלום חוץ מצעקות בוז מה שכמובן הוריד מהרצון לפעול בעתיד בכיוון והעלה את הרצון להשיג פופולריות בדרכים בהם משיגות ממשלות ישראל פופולריות בדרך כלל.

2. הממשלה קידמה חוק אקלים, מה ששנים היה רק דיבורים. הוא אושר בקריאה ראשונה.

כנ"ל.

3. הממשלה קידמה את תכנית "רשויות השינוי" ההופכות כמה מהערים בישראל למוטות תחבורה ציבורית.

כנ"ל.

4. הממשלה קיבלה החלטה להפסיק חיפושי גז חדשים, דבר שעליו נאבקו שנים ארגוני הסביבה.

כנ"ל.

5. הממשלה אישרה להקפיא את צינור הנפט באילת.

כנ"ל. חשבתי שיתמכו בשרה תמר זנדברג נגד התביעה נגדה. לא ראיתי הפגנות כאלה.

6. הממשלה ניסתה להקים שמורת טבע בהרי ירושלים ובכך לעצור את ההרס היערות באזור.

כנ"ל.

7. הממשלה ניסתה להנהיג אגרת גודש.

כנ"ל.

8. הממשלה הטילה מיסוי על החד פעמי.

כנ"ל.

9. הממשלה אישרה תכנית לימודי אקלים וקיימות מהגן ועד כיתה י"ב.

כנ"ל.

10 הממשלה אישרה חובה על בנייה ירוקה לכל הבניינים החדשים בישראל.

כנ"ל.

11. הממשלה אישרה מס פחמן.

כנ"ל.

12. הממשלה אירה בהחלטה רשמית את הגעה לניטרליות פחמנית עד 2050 והפחתה של 27% עד 2030.

כנ"ל.

אפשר להביא עוד דוגמאות. כצפוי, כאשר הממשלה ראתה שהפעילות הסביבתית משום מה מביאה רק לצעקות בוז ולירידה בפופולריות, מה שתרם לנפילתה, (מה שאמור היה להיות הפוך), היא התחילה לפעול בכיוונים שונים ולפעמים אפילו הפוכים. זו לא הסיבה היחידה: יש לציין שבנושא הגז מכה קשה לתנועה הסביבתית בישראל כמו בעולם כולו היא המלחמה באוקראינה אשר תרמה לשינוי הכיוון בנושא.

תנועה סביבתית צריכה לתמוך על פעולות נכונות לא פחות מאשר להתנגד ללא נכונות ואת זה לא כולם מבינים ועד שלא יבינו יהיה קשה להתקדם בתחום.

לגבי תנועות חברתיות אני פחות מעודכן אבל לפי מה שראיתי התגובה הייתה די דומה..

ועידת האקלים הנוכחית הייתה חלשה יותר מהקודמת - למה?

נדמה לי שהעיקרון שתואר לעיל עזר להחליש את ועדות האקלים. כמובן שזאת לא הסיבה היחידה. זו גם לא "סיבת הבסיס" "סיבת העומק" "The root cause" אבל גם זה עזר.

מה שסיכמו בוועדות האקלים עד עכשיו כמובן לא מספיק כדי לפתור את הבעיה. כדי לפתור אותה צריך לאפס פליטות עד 2025. מכאן שיש צורך לברך על מה שסוכם, למחות נגד מה שלא סוכם. צריך לתמוך באלה העוזרים כדי שזה יעלה את הפופולריות שלהם ולהוריד את הפופולריות של אלה המפריעים. אז אפשר יהיה להגיע לרמת הפעילות הרצויה.

במקום זאת כל מה ששמעתי היה Greenwash-failure. אל מה שכן התקבל אנשים אפילו לא שמעו - אף אחד לא תרח לומר זאת בדפים של ארגוני סביבה רבים. חוץ מי זה שהדבר מאוד לא צודק כלפי אלה שעושים את כל מה שניתן כדי לקדם דברים, זה מוציא רוח מהפרשים ומוריד אמון בכך שאפשר בכלל להצליח לקדם משהו.

זה היה מורגש ביותר בוועידה הקודמת בגלזגו. שם הושגו החלטות שאם לממש אותם היו מונעים מהטמפרטורה לעבור את רף ה 2 מעלות בפעם הראשונה בהיסטוריה. הושגה התחייבות להתחיל להוריד פליטות עד 2025 ועוד. אפשר היה לצפות שהתנועה הסביבתית תשמח על ההישגים תדרוש להעלות אותם עוד תעלה את הפופולריות של כל מי שתרם להישגים ותוריד את הפופולריות של אלה שהתנגדו.

התגובה של כשלון-גרינוואש ותו לא הייתה כאמור לא צודקת והיא תרמה ליצירת הרושם שלא ניתן להשיג את המטרה בכנסים בין לאומיים שאפשר לעשות זאת באמצעים כלכליים כמו מחיר נמוך למקורות אנרגיה כמו שמש ורוח. לדעתי הדבר תרם לכך שהיו פחות פעילים, פחות נציגים, והרבה פחות התחייבויות ואפילו נסיגה בהן, בוועידה הזו.

האם ההתחייבויות בוועדות האלה מביאות למשהו? בתסריט "עסקים כרגיל" לפני ועידת פריז הטמפרטורה עלתה ב 4 מעלות. אחרי ועידת גלזגו ב 2.7 מעלה. זה אומר שהכלכלה השתנתה, לרבות בזכות הפעילות הבין לאומית בנושא. אם במקום לצעוק זה לא שווה כלום הפעילים היו מנסים להפיק מהוועידות האלה את המרב היה אפשר להגיע להרבה יותר.

בכל מקרה צריך להבין: אם האנושות תינצל - היא תינצל רק בגלל פעילות בין לאומית המבוססת על שיתוף פעולה מכוונת יזומה והכרתית. לא חסימת רחובות אשר בעיקר מגבירה את הכעס על הירוקים ולא הבדלי מחירים לא יעשו את העבודה. אז כדאי לפעול בכיוון. כדאי שאנשים ידעו מה הושג ומה לא איך להשיג את מה שלא הושג מי עזר ומי לא.

דוגמה חיובית - הבחירות בארצות הברית.

הבחירות בארצות הברית מהוות להפך, דוגמה חיובית למדיניות נכונה מצד ארגוני הסביבה. ביידן העביר חוק אקלים שהיו בו לא פחות חורים וחסרים מאשר בחוק האקלים שניסתה להעביר תמר זנדברג. אבל התנועה הסביבתית בארצות הברית תמכה בחוק ותמכה באלו שהעבירו אותו בבחירות האחרונות. כך קרה שהדמוקרטים הסביבתיים יותר ימשיכו להחזיק ברוב בסנאט ונשארו אומנם מאחור אבל בפער קטן בבית הנבחרים.

כמו כן בבחירות המקומיות התנועה הירוקה צברה שם לא מעט ניצחונות.

הדבר יאפשר לביידן לממש את חוקי האקלים שלו ולעשות פעילויות נוספות אשר יאפשרו להגיע ליעדים שהציב בהסכם פריז ובהמשך להעלות אותם מעבר לכך.

סיכום.

אם ממשלה הפועלת בנושאי סביבה מאבדת פופולריות בגלל זה ונופלת זה תורם לחוסר רצון של הממשלות אחריה לפעול בנושא. הכרחי שממשלה אשר מנסה לפעול בנושא תקבל תמיכה מה שיעודד אותה לפעול עוד יותר.

הפעילויות בנעשות כעת אינן מספיקות כדי לפתור את הבעיה. כדי לפתור אותה באמת צריך לאפס פליטות תוך שנתיים וקצת כמו שאמרתי. למרות זאת כ 10 מדינות איפסו פליטות כבר עכשיו. כדי שיעשו זאת היתר חשוב להסביר שהדבר אפשרי ואפשרי רק באמצעות פעילות בין לאומית יזומה מכוונת והכרתית חשוב לתמוך במי שמקדם ולנזוף במי שמפריע.

רק כך אפשר להגיע למטרה. לצעוק בוז ותו לא מאוד לא צודק כלפי מי שעושה כל מאמץ אפשרי כדי לעזור למרות התנאים הקשים ומוציא את הרוח מהמפרשים - מפחית אמונה בכך שמשהו יוכל להיעשות דרך פעילות בין ממשלתית יזומה ודוחק לכיוון דרכים שיכולות רק לקרב את האבדון. יש צורך להפסיק את זה.