יצירת אנרגיה מאשפה בשטח השפד"ן

הודעה לעיתונות מהמשרד לאכות הסביבה
הפקת אנרגיה מתחדשת באמצעות עיכול אנרובי שייצר מיתן. כך שאפשר גם להכניס את הבוצה כפי שנעשה לפני עשרות שנים במט"ש (מתקן טיהור שפכים)  בחיפה. בנוסף לעומת שריפה אין בעיה של דיוקסינים וזהום.  רק יקח קצת זמן עד שהמתקן יקום.

‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏כ"ב אב תשע"ז
‏14 אוגוסט 2017

הודעה לעיתונות:

אנרגיה מפסולת - המהפכה מתחילה: שתי חברות הגישו הצעות לבניית מתקן טיפול בפסולת עירונית במתחם השפד"ן בראשון לציון, במכרז בהיקף של מאות מיליוני שקלים שהובילו המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר

המשרד להגנת הסביבה בודק את ההצעות ומקווה לבחור זוכה בחודשים הקרובים

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין: "מדינת ישראל חייבת לנקוט צעדים משמעותיים כדי להפסיק את הטמנת הפסולת. משרדנו, יחד עם משרד האוצר, יקדם בשנים הבאות עוד מספר מכרזים להקמה של מתקני טיפול ממגוון סוגים, לרבות מתקני השבת אנרגיה. שוק הפסולת הישראלי חייב להיגמל מהטמנת פסולת ולעבור לניצול יעיל של משאבים. הדרך עוד ארוכה, אולם הגשת ההצעות היא התקדמות משמעותית והבעת אמון של השוק הפרטי כי אנו צועדים בדרך הנכונה"

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "במסגרת המהפכה בשוק הפסולת בישראל שאותה אנו מובילים במשרד, לקחנו אחריות על הקמת מתקני טיפול מתקדמים לפסולת מיון מחזור והשבה.  זו סנונית ראשונה לפעולות נוספות שנועדו כולן להפחית זיהומים וסיכונים מפסולת ולשמור על בריאות הציבור"

אחרי שנים רבות שבהן התקשתה מדינת ישראל להרים מתקני טיפול בפסולת, המדינה לקחה אחריות ומתקדמת בהקמתו של מתקן טיפול בפסולת עירונית באזור חולות ראשון לציון (מתחם השפד"ן). המתקן יכלול מתקני מיון פסולת, יצירת גז מתאן מפסולת אורגנית, הפקת חשמל ירוק ויצור קומפוסט לדישון חקלאי.

ביום ה' (10 באוגוסט 2017) הוגשו בפני ועדת המכרזים הבין-משרדית שתי הצעות להקמת מתקן זה: מחברת IRP, המורכבת מהחברות ת.מ.מ (ורדיס, לשעבר ויאוליה) וחברת תה"ל; ומחברת Zero Waste, המורכבת מהחברות שיכון ובינוי ו-GES. מכרז בינלאומי גדול זה הוא בעלות הקמה של מאות מיליוני שקלים ומהווה את המתקן הראשון הטכנולוגי המשמעותי הראשון המוקם בישראל במימון ממשלתי.

במתקן צפויים להיות מטופלים כ-1,000 טון פסולת עירונית מדי יום, המורכבים מזרם פסולת פריקה ביולוגית שמקורה בתחנות מעבר ומיון וכן מפסולת מופרדת במקור, וכן זרם פסולת מעורבת.

הזכיין, אשר יבחר במסגרת מכרז ה-BOT, יתכנן, יממן, יקים ויתפעל מתקן לטיפול בפסולת עירונית אורגנית פריקה ביולוגית, לתקופת זיכיון בת כ-25 שנה. בתום תקופת הזיכיון, יועבר המתקן לידי המדינה.

ועדת המכרזים הבין-משרדית, בראשות נחמיה קינד, סגן בכיר לחשב הכללי, מורכבת מנציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, החברה הממשלתית ענבל, וכן צוות יועצים חיצוניים המלווה את הוועדה. ריכוז ועדת המכרזים נעשה על ידי אגף הפרויקטים, בשיתוף המגזר הפרטי בחברה הממשלתית ענבל.

שיטות הטיפול בפסולת שבהן ישתמש היזם שייבחר, כוללות בין היתר:

1. עיכול אנאירובי: טכנולוגיה שבה הפסולת הפריקה ביולוגית מוכנסת למעכל ובו מיקרואורגניזמים החיים ופעילים בסביבה נטולת חמצן. הם מפרקים וצורכים את רוב התרכובות האורגניות הזמינות. בתהליך עיכול זה נאסף גז מתאן המופק מהפסולת, ומשמש להפקת חשמל ''ירוק'' (במתקן יופק חשמל בהיקף של עד 12 מגהוואט. לאחר סיום התהליך עוברת הבוצה - תוצר של התהליך - לשלב משלים.

2. קומפוסטציה סגורה: שלב שבו הבוצה המיוצרת מתהליך העיכול האנאירובי עוברת תהליך אירובי לצורך יצירת מטייב קרקע.

זו סנונית ראשונה בגישה מהפכנית של המשרד להגנת הסביבה, המקדם טיפול אזורי בפסולת והקמת מתקני מיון מתקדמים עי הממשלה.

המחשות לפעילות המתקן:

https://youtu.be/DQJ_03hoQPU

https://youtu.be/YXmokf48cQs