מענה לטענות מופרכות של חברות האנרגיה
לחצו על כל אחד מהמשפטים הבאים לקבלת תשובה. קישור לאתר הפורום לפעולה אזרחית
28.12.2010
מענה לטענות של חברות האנרגיה מאת הפרורום לפעולה אזרחית
מענה לטענות מופרכות של חברות האנרגיה
לחצו על כל אחד מהמשפטים הבאים לקבלת תשובה. קישור לאתר הפורום לפעולה אזרחית
24.12.2010
האם הדרישה להעלאת תמלוגי הגז היא מזימה של השמולנים? - מכתב של איתמר כהן ("אופנן") לאופיר אקוניס
מכתב גלוי ליו"ר ועדת הכלכלה [לשעבר אבל עדיין המכתב רלבנטי]
לכבוד יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אופיר אקוניס,
בדיון בכנסת על תמלוגי הגז אמרת שתומכי העלאת התמלוגים הם "ארגוני שמאל פונדמנטליטסיים", ושאם יועלו התמלוגים, ישראל תהפוך ל"כלכלה סובייטית שחונקת את המשק", ו"הנפגע העיקרי יהיה האזרח". ציינת גם "איאבק בנושא עד טיפת דמי האחרונה".
אבקש לשאול מספר שאלות:
1. על יוזמי הצעת החוק להעלאת התמלוגים נמנים הח"כים שאמה (ליכוד), אורבך (הבית היהודי), וקנין (ש"ס) ואלדד (האיחוד הלאומי). האם, לטענתך, עמיתך לסיעה, כרמל שאמה, וחבר הכנסת אלדד מהאיחוד הלאומי הם "אנשי שמאל פונדמנטליסטיים"?
2. בארה"ב, בבריטניה, בקנדה ובשאר מדינות המערב, חלקו של הציבור הרחב בהכנסות מהפקת גז גבוה ב-66% בממוצע מזה שבישראל. האם, להערכתו של יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ארה"ב ובריטניה הן "כלכלות סובייטיות שחונקות את המשק"?
3. התמלוגים בארץ כה נמוכים, עד שחלקה של נובל אנרג'י לבדה, שהיא רק אחת השותפות בקידוחי הגז, בהכנסות, גבוה מזה של אזרחי ישראל. המס שמשלמת נובל אנרג'י בישראל נמוך יותר מזה שהיא משלמת בכל מקום אחר בעולם. האם, לטעמך, "ציונות" פירושה "להיאבק עד טיפת הדם האחרונה" על כך, שמירב הההכנסות מאוצרות הטבע של ישראל יגיעו לכיסו של תאגיד זר, במקום אל אזרחי ישראל?
4. המדינה העלתה לאחרונה את נטל המס השולי על השכירים מהמעמד הבינוני-גבוה ל-58%. רבים משכירים אלה הם עובדי הייטק, שבניגוד לחברות האנרגיה, לא מנצלים אוצרות טבע ששייכים למדינה, אלא להפך – תורמים מכשרונם ומחריצותם לקדמה ולשגשוג במדינה. יתר על כן: בעוד שאין שום חשש, שתאגידי האנרגיה יעזבו לפתע את הקידוחים מיותמים, גם אם המס יעלה והן ירוויחו, נניח, "רק" 40 מיליארד דולר, במקום 50 מיליארד – והרי אלה הסכומים שבהם מדובר – עובדי ההייטק שבהם מדובר דווקא כן עלולים לעזוב את המדינה – ולמרבה הצער, רבים מהם אף עושים זאת.
האם זוהי השיטה שלך לדאוג ל"אזרח" – לאלץ עובדים מהמעמד הבינוני-גבוה, שגם כך נושאים כעת בעיקר נטל המיסוי במדינה, לשאת על גבם מעתה גם הטבות מס בשווי עשרות מיליארדי דולרים לתאגידים זרים?
5. המומחים המקצועיים שתומכים בהעלאת התמלוגים– וביניהם פרופ' ברק מדינה, ד"ר ברנדה שפר ופרופ' אדרעי – לא קיבלו שום תשלום עבור חוות דעתם.
מאידך, כל חוות הדעת שמתנגדות להעלאת התמלוגים נכתבו תמורת תשלום מחברות האנרגיה. בישיבה שאותה ניהלת נכחו 15 לוביסטים בתשלום של תאגידי האנרגיה, המתנגדות להעלאת התמלוגים. את חברת "דלק" מייצג עו"ד רם כספי, המוכר גם כאבי "שיטת השקשוקה".
מכאן עולה התהיה - האם הלוביסטים ופרקליטי ה"שקשוקה" הם ה"אזרח" שלו אתה דואג כל כך?
בכבוד רב,
איתמר כהן ("אופנן").
עמדת אדם טבע דין בנושא תמלוגי הגז - מכתב לוועדת ששנסקי: "המלצותיכם נוטות לטובת היזמים"
אדם טבע דין היא הצד המשפטי של הארגונים הירוקים ובאופן טבעי עבדים בה הרבה עורכי דין ומשפטנים.
והרי עמדתם בקצרה [ההדגשות נוספו בפוסט הזה ואינן במקור]
23/12/2010
ועדת שישנסקי זימנה את נציגי ארגון 'אדם טבע ודין' לשימוע ציבורי בנושא תמלוגי הגז, זאת לאחר שעמדת אט"ד הובאה לוועדת שישנסקי במסגרת דיוניה בחודשים האחרונים.
חברי הוועדה שמעו את עמדת 'אדם טבע ודין' מפי עו"ד דנה טבצ'ניק, ד"ר אריה ונגר ועו"ד נעמה הלר, אשר שיבחו את מסקנות ועדת שישנסקי המאמצות את התפיסה לפיה הגז הטבעי הינו משאב ציבורי בבעלות כל אזרחי המדינה ולא בבעלות היזמים. עם זאת, טענו נציגי 'אדם טבע ודין' בפני הוועדה כי מסקנותיה בדבר מתן הטבות מסוימות ליזמים הינן הטבות מקלות באופן מרחיק לכת וחריגות לנהוג בעולם.
מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה, קרא לוועדה להעלות את שיעור התמלוגים מעל השיעור הקיים כיום וכן לקבוע כי תקבולי המס והתמלוגים יופנו לקרן ייעודית אשר תשמש להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה וכן בגיבוש ויישום תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות, כפי שקיים במדינות מפותחות רבות.
עוד קרא עו"ד ברכה לוועדת שישנסקי להתייחס בהמלצותיה הסופיות למשאבי טבע נוספים אשר ניהול השימוש בהם לצרכי תעשיה זקוק להסדרה מחודשת, ביניהם הסדרת השימוש במחצבי ים המלח לצרכים התעשייתיים של כי"ל: "הצורך הדחוף במינוי ועדת ששינסקי לדון במדיניות הפיסקאלית של משאבי הנפט והגז תקף גם בעניין גובה התמלוגים המשולמים על-ידי גורמי תעשיה בגין השימוש במשאבי הטבע של במדינה, ובפרט בכל הנוגע לשימוש של כימיקלים לישראל במשאבי הטבע של המדינה, הכוללים, בין היתר את ים המלח ומחצבי פוספטים", כך לדברי עו"ד ברכה.
כזכור, עם תחילת דיוני ועדת שישנסקי, שלחה 'אדם טבע ודין' לנציגי הוועדה את עמדת הארגון לפיה הגז הטבעי הינו משאב ציבורי: "המדיניות שהייתה נהוגה עד כה בנוגע למשאבי הגז והנפט עיוותה את המצב הראוי והביאה לתוצאה הקשה, על פיה היזמים נהנים ממשאב ציבורי יקר ערך ללא תשלום ראוי על הבעלות הציבורית של המשאב וללא תשלום על הנזק הנגרם בשימוש ממשאב זה", נכתב בפנייה לוועדה. עוד ציינה אט"ד כי מדובר במשאב מתכלה ועצם הפקת הגז והשימוש בו מהווה סיכונים סביבתיים ציבוריים מסוימים, בין היתר פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.
מכתב לוועדת ששנסקי: "המלצותיכם נוטות לטובת היזמים"
12/12/2010
אדם טבע ודין פנתה לאחרונה במכתב אל ועדת שישנסקי ובו צירפה את חוות דעתה בנוגע להמלצות שפרסמה הוועדה בנוגע לתמלוגי הגז. על פי 'אדם טבע ודין', האיזון הנעשה על פי ההמלצות בין שמירה על יעילותה של הפעילות הכלכלית בענף הגז והנפט לבין טובת הציבור, נוטה לכיוון היזמים על חשבון הציבור. 'אדם טבע ודין' ביקשה מוועדת שישנסקי לאפשר לנציג מטעם הארגון להופיע בפני הוועדה במסגרת השימוע הציבורי.
הנה המכתב המלא:
הנדון: תגובה להמלצות הביניים בעניין המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל והמשך עבודת ועדת ששינסקי
בהתאם להחלטת ועדת ששינסקי על הגשת מסמך תמציתי בנושא הנדון, עד ליום 13.12.10, ובשם אדם טבע ודין, אגודה ישראלית להגנת הסביבה, וכן בהמשך למכתבנו מיום 8.7.10, הריני לפרט את עמדתנו בתמצית במכתב זה ולפנות לועדה בבקשה לאפשר לנציג מטעמנו להופיע בשימוע הציבורי בפני ה"וועדה לבחינת המדיניות הפיסיקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל" (להלן: "הועדה" או "ועדת ששינסקי") ולהביע את עמדתנו כדלקמן:
1. אנו מברכים על תהליך העבודה אותו אתם מקדמים, לגיבוש הסדר פיסקאלי ראוי, למען שיתוף הציבור בחלק הוגן מהרווחים שמופקים מנכסים אשר בבעלותו ועל פרסום המלצות וועדת ששינסקי (להלן: "ההמלצות" או "המסקנות"). מדובר בתהליך שהפך להיות דחוף לאור תגליות הגז המשמעותיות מול חופי מדינת ישראל ולאור ההסדר הפיסקאלי הנוכחי אשר כשל ובשל כך הצורך בשינוי המדיניות בסך התקבולים המגיעים לציבור.
2. עד כה, המערכת הפיסקאלית בנוגע למשאבי הגז והנפט, עיוותה את המצב הראוי והביאה לתוצאה הקשה על פיה היזמים נהנים ממשאב ציבורי יקר ערך ללא תשלום ראוי על הבעלות הציבורית של המשאב וללא תשלום על הנזק הנגרם בשימוש ממשאב זה. מדובר במשאב מתכלה ועצם הפקת הגז והשימוש בו מהווה סיכונים סביבתיים ציבוריים מסוימים, בין היתר פליטות גזי חממה וזיהום אוויר.
[הערה הפרפר פליטת גזי חממה עשויה לעלות לנו ביוקר כמדינה אם וכאשר יתקבלו הסכמים עולמיים דבר זה צריך לבוא לידיי ביטוי בתשלומי חברות הגז]
3. על כן, אנו מברכים על המלצותיכם להעלות את התקבולים המגיעים למדינה וכן על שתי מסקנות חשובות שניתן לגזור מההמלצות ומחוות הדעת המשפטית של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. האחת, הגז הטבעי הינו משאב ציבורי בבעלות כל אזרחי המדינה ולא בבעלות היזמים. המדינה מחזיקה בבעלות מקורות הגז ומשמשת כנאמן הציבור בלבד, וחלה עליה החובה להגן על קניין זה ולהבטיח ניצול מיטבי שלו, באופן שיבטיח את מימוש האינטרס הציבורי במלואו. השניה, טענות היזמים בדבר פגיעה בהסתמכות ובציפייה שלהם אינן מבוססות. כך גם בדבר חקיקה רטרואקטיבית, טענותיהם אינן מבוססות כיוון שהחקיקה צופה פני עתיד.
4. עם זאת, בראייתנו, ההמלצות מהוות מסקנות שמרניות לטובת היזמים. האיזון הנעשה על פי ההמלצות בין שמירה על יעילותה של הפעילות הכלכלית בענף הגז והנפט לבין טובת הציבור, נוטה לכיוון היזמים על חשבון הציבור. למעשה, ההמלצות הנוכחיות, על אף שהעלו משמעותית את שיעור התקבולים של הציבור בתגליות הגז, אינן מהוות איזון ראוי. לדעתנו, מסקנותיכם בדבר מתן הטבות מסוימות ליזמים הינן הטבות מקלות באופן מרחיק לכת וחריגות לנהוג בעולם.
5. אנו מודעים לקושי שבשינוי מערכת פיסקאלית באופן דרסטי מסך של 30% תקבולים שעל היזמים לשלם לסך של 60%. ואולם, הקושי רוכך ניתנה על ידכם הקלה רבה בעניין זה, שכן העלאת המס נעשה באופן הדרגתי, כך שסך התקבולים יגיעו ל-60% רק בעוד שנים רבות.
6. כמו כן, יש לתת משקל כבד גם לעובדה שההטבות הרבות שקיבלו היזמים, כמו גם הטבת המס הגלומה בניכוי האזילה, מהווה את הסיכון שגם הציבור נטל בפיתוח משק הגז. הטבות אלו, הממשיכות עד עצם כתיבת שורות אלו, חייבות לעמוד במכלול השיקולים בבואכם לגבש מערכת פיסקאלית מאוזנת ולעמוד כנגד החשש להעלאת המס באופן דרסטי, כל שכן, כאשר מדובר בהעלאה חוקית, הדרגתית ולתכלית ראויה ואשר אמורה לתקן את העוול שנגרם לציבור. להלן נפרט את עיקרי עמדתנו.
העלאת שיעור התמלוגים
7. אין להשאיר את שיעור התמלוגים הקיים ביחד עם הטבות המס הקיימות כיום אשר מגיע לסך של כ- 10.5%. על התמלוגים להיות כלי פיסקאלי מרכזי יותר במערכת הפיסקאלית הכללית בנושא זה. העלאת התמלוגים היא הכרחית, והסיבות לכך סוקרו אף בהמלצות הועדה, בעמוד 23, כדלקמן:
"התמלוגים מניבים למדינה הכנסה כבר מן תחילת ההפקה, ומבטיחים כי המדינה תזכה לרמה מינימאלית של הכנסות מכל פרויקט המנצל את משאביה. יש בכך אפשרות לשפר את יכולת החיזוי של הכנסות המדינה הצפויות. מבין הכלים הפיסקאליים האפשריים, תמלוגים נחשבים ככלי מוגן יחסית מפני מניפולאציות חשבונאיות, כיוון שהוצאות היזמים, למעט סייג שיפורט בהמשך, אינן נלקחות בחשבון בחישוב התמלוגים".
8. התמלוגים אם כן, מהווים כלי פיסקאלי 'שקוף', עליו יכולה המדינה להסתמך. דרך התמלוגים התשלום על משאב הטבע יגיע באופן מהיר יחסית לידי הציבור (מהשקל הראשון שנכנס לחברה) וחשוב לא פחות, קשה יותר לבצע מניפולציות חשבונאיות.
9. חסרונות השימוש בתמלוגים ניתנים לגישור, לדוג', על ידי קביעת שיעור תמלוגים משתנה על פי גובה ההכנסות/רווחים ופיקוח צמוד מפני בעיית "ההעברה". מניפולציית ה"העברה" היא אחת המניפולציות היחידות שניתנות בתמלוגים בניגוד למערכת מיסוי ענפה יותר החשופה למניפולציות מסובכות ורבות יותר. ניתן להתגבר על מניפולציה זו באמצעות פיקוח מערכת המיסוי על היזמים והשוואת מחירי השוק למחירים עליהם מדווח.
10. לאור זאת, יתרונות גביית התמלוגים עולים על חסרונותיו ועל כן, לדעתנו יש להעלות את סך התמלוגים מעל השיעור הקיים כיום.
תחילת גביית ההיטל מרגע החזרת ההשקעה של היזמים ללא תוספת של 50%.
11. מסקנות הועדה קבעו כי יש לגבות היטל אשר ייגבה מרווחי ה"יתר" של היזמים, לאחר שהיזמים יחזירו את השקעתם בפרויקט הגז, ולאחר תוספת של 50%.
12. המדובר בזכות יתר לטובת היזמים באופן חריג לנהוג בעולם וללא הסבר ראוי לסיבת הענקת זכות זו. ביתר המדינות המערביות נהוג לגבות היטל זה לאחר החזר השקעה בסך של 100% עד מקסימום של 130% מהשקעות היזמים. על כן, מדוע לקבוע תוספת של 50%? המדובר בהטבה שמרנית מעל מידת הצורך, המטה שוב את האיזון הראוי לטובת היזמים ועל חשבון כספי ציבור.
13. זאת בעיקר לאור העובדה שאין צורך במתן הטבה כזו על מנת לתמרץ את היזמים להשקיע בחיפוש ושאיבת גז. אנו מפנים לעמודים 73-74 למסקנות ועדת ששינסקי, שם נאמר במפורש כי עובדה היא שהיזמים קיבלו החלטה להשקיע בקידוח וחיפוש גז כאשר היתה הסתברות בת 35% למציאת מאגר גז בר הפקה בהיקף של כ-107 BCM, בעוד התברר כי היקף המאגר גדול פי שניים ויותר מהערכה זו. כך שלמרות הצפי הנמוך יחסית לנמצא להיקף מאגר הגז, השקיעו היזמים מפני שכלכלית השתלם להם. אין צורך במתן הטבות נוספות החריגות בהיקפן גם ביחס ליתר מדינות המערב.
שינויים עתידיים
14. תחום היזמות במשאבי נפט וגז מהווה ענף כלכלי המשתנה כדבר שבשגרה. זו אחת הסיבות שניתן למצוא בעולם שכיחות בשינויים במערכת הפיסקאלית בענף על פרויקטים בנושא הנדון. מכיוון שניסיון מדינתנו הינו דל, נכון לעכשיו, אין לקבוע כי קביעת מדיניות פיסקאלית חדשה תהווה מדיניות ללא אופציה לשינויים. למדינה זכות בסיסית לשנות במידת הצורך את המערכת הפיסקאלית על מנת להעלות את הכנסות המדינה ממכירת משאביה וניתן לעשות זאת גם ביחד עם הבטחה לשמירת יציבות הענף וודאות להשקעת היזמים במשאבי הטבע בארץ.
קרן ייעודית להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה
15. יש להפנות אחוזים משמעותיים מתקבולי המס והתמלוגים לקרן ייעודית, כמקובל בחוקים סביבתיים. קרן זו תשמש להשקעה, פיתוח ומחקר של משק האנרגיה וכן בגיבוש ויישום תוכנית לאומית להתייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות. כך למשל, קיימות שלוש קרנות ייעודיות שהוקמו מכוח חקיקה: הקרן לשמירת הניקיון (מכוח החוק לשמירת הנקיון, התשמ"ד- 1984), הקרן למניעת זיהום ים (מכוח פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן (נוסח חדש), התש"ם- 1980 ותקנות שפיכתם של שמנים לתוך מי הים (הקמת קרן למניעת זיהום ים), התש"ם- 1979) וקרן צער למען חיים (מכוח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד- 1994). כך גם בחוק שיקום קרקעות העתידי של מדינת ישראל כאשר גם הצעת חוק פרטית בנושא וגם תזכיר ממשלתי קובעים כי המנגנון למען שיקום קרקעות הוא מנגנון של קרן ייעודית בנושא זה.
16. הצורך בקרן ייעודית זו נובע מתוצאות הפעולות הנוכחיות והעתידיות להפקת הגז הטבעי אשר יובילו לכך שבעתיד, באופן טבעי, יתמעטו משאבים אלו ואף ייגמרו כליל (משאב הגז הוא משאב מתכלה). בנוסף, ייצור וצריכת אנרגיה באמצעות גז טבעי, שמהווה דלק פוסילי, אמנם עדיף על שימוש בדלק מפחם, ואולם, מייצר בכל זאת, גזי חממה ואף גורם לזיהום אוויר ובכך מזיק לסביבה.
17. לאור זאת, מקבלי ההחלטות כיום צריכים להתחשב בדורות הבאים, אשר יצטרכו להתמודד עם זיהום האוויר ופליטת גזי החממה כתוצאה מהשימוש בדלק פוסילי זה וכן עם התדלדלות משאב הטבע. קרן ייעודית זו תאפשר קידום טכנולוגיות שיחלישו את התלות העתידית בגז טבעי ודלקים פוסיליים אחרים ולכן ייטיבו את מצב הדורות הבאים.
18. התחשבות זו בדורות הבאים מתחייבת מעיקרון הצדק הסביבתי ואף מעקרון "המזהם משלם" אשר עוגן במדינת ישראל במסגרת חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס"ח- 2008. עקרון "המזהם משלם" נועד לתקן את המצב שהתקיים קודם לו, בו השתלם והיה כדאי כלכלית לבצע עבירות סביבתיות ולשלם בשל כך קנסות יותר מאשר לעמוד בתקנים הקבועים לפי חוק. במקרה דנן, אין כוונתנו לנזק הסביבתי שייגרם משאיבת הגז עצמו (על אף שגם זה צריך להיות מגולם במדיניות המס או כגבייה נפרדת ממערכת המס), אלא לנזק שייגרם לדורות הבאים משימוש מלא במשאב טבע ובכך שלילתו מהדורות הבאים.
19. מדינות רבות בעולם מקצות את סכומי התקבולים ממשאבי טבע למען הקמת קרן ייעודית. כך למשל, בנורבגיה הוקמה "קרן הפנסיה הלאומית" אליה מנותבים רוב תקבולי הנפט להם זכאית המדינה וזאת לצורכי השקעות ארוכות טווח, בעיקר מחוץ לנורבגיה. פירות ההשקעה מקרן זו משמשים לצרכים מדינתיים נוכחיים (כמו יצירת עודף תקציבי). בנוסף, קיים פיקוח על כך שההשקעות ייעשו רק בחברות אשר לא יוצרות נזקים סביבתיים חמורים.
20. כמו כן, במדינת אלסקה הוקמה ה- ""Alaska Permanent Fund, אליה מופנים לפחות 25% מכלל התקבולים של המדינה כתוצאה מחכירות כלל המינרלים, התקבולים ועוד. כיום, כ-50% מכלל תקבולי מדינת אלסקה מועברים לקרן זו ומעריכים שיש בה 35-40 ביליון דולרים. הקרן משמשת להשקעות מייצרות הכנסה בלבד.
21. קנדה, גיבשה הסכם מיסוי על גז טבעי, בשנת 2005, אשר מעביר את התקבולים הפדראליים ממשאב הגז, לשימוש למען מטרות סביבתיות בנות-קיימא בקהילות העירוניות. המחוזות השונים בקנדה חתמו על הסכמים מול הממשל הפדראלי, במסגרתו יועברו כספים למחוזות אשר יוצרים מסגרת מוסכמת מראש להשקעות בנושאי מים, פסולת וכיוצא בזה. בטורונטו, לדוגמה, הכספים אשר התקבלו מהממשל הפדראלי הועברו למטרת קידום התחבורה הציבורית והפחתת פליטות גזי החממה.
22. אף בארה"ב מבינים את הצורך בקרן ייעודית. בחודש יולי 2010 הונחה הצעת החוק S. 3641: National Endowment for the Oceans Act, אשר נכון לעת זו מטופלת בוועדת הקונגרס למסחר, מדע ותחבורה. מטרת הצעת חוק זו היא ליצור קרן לאומית לאוקיינוסים וזאת בכדי לקדם הגנה ושימור של האקוסיסטמות באוקיינוסים, החופים והאגמים של ארה"ב וכן למען מטרות נוספות.
23. הקרן הלאומית לאוקיינוסים, לפי הצעת החוק, תמומן, בין היתר, באמצעות העברת 12.5% מכלל התקבולים המגיעים לארה"ב כתוצאה מחכירות גז ונפט ימיות. ההערכה היא שהתקציב השנתי של הקרן יעמוד על ביליון דולרים.
24. אשר על כן, אנו פונים שנית לועדה ומבקשים כי תתייחס במסקנותיה הסופיות לנושא זה. אנו רואים בהחלטה על הקמת קרן ייעודית כחלק ממנדט הועדה ולדעתנו זו חובתה החוקית ואף המוסרית לדון בנושא הקרן הייעודית ולהמליץ על הקמת קרן זו מהסיבות שפורטו לעיל.
הצורך בבחינת העלאת גובה התמלוגים המשולמים בגין השימוש ביתר משאבי הטבע של המדינה לצרכים עסקיים
25. הצורך הדחוף במינוי ועדת ששינסקי לדון במדיניות הפיסקאלית של משאבי הנפט והגז תקף גם בעניין גובה התמלוגים המשולמים על-ידי גורמי תעשיה בגין השימוש במשאבי הטבע של במדינה, ובפרט בכל הנוגע לשימוש של כימיקלים לישראל בע"מ (להלן: "כי"ל") במשאבי הטבע של המדינה, הכוללים, בין היתר את ים המלח ומחצבי פוספטים, ואף דחוף יותר.
26. מינויה הראוי של ועדת ששניסקי פתח דיון ציבורי נרחב וחשוב בנוגע לצורך בהסדרת השימוש במשאבי טבע מתכלים לצרכים כלכליים ובכלל זה, הצורך בקביעת תגמול הולם לציבור בגין השימוש במשאבים אלו, הצורך להפנים את העלויות החיצוניות בגין השימוש בהם והאירו את הצורך הדחוף בשינויי מדיניות הניהול והשימוש של משאבי טבע נוספים.
27. דוגמא בולטת ומובהקת בנושא זה הינה הסדרת השימוש במחצבי ים המלח לצרכים התעשייתים של כי"ל, אשר הסדרתה נכון להיום קבועה במסגרת חוק הזכיון האנכרוניסטי (בדומה לחוק הנפט). המדיניות הפיסקאלית החלה כיום בנוגע לתקבולים בגין השימוש בים המלח כפי שקבועה בחוק הזכיון מביאה לתוצאה קשה מבחינת אינטרס הציבור. למעשה התוצאה כיום היא הנאת חברת כי"ל ממשאב ציבורי יקר ערך וקבלת רוב התמורה בגין השימוש בו מבלי שגובה התמלוגים הקבועים בחוק הזכיון מביאים לידי ביטוי את ציבוריות ונדירות המשאב. חמור יותר הוא, כי בניגוד למשאבי הגז והנפט, אשר מציאתם נעשית תוך סיכון כלכלי בתהליך החיפוש והאיתור, הרי שבכל הנוגע לשימוש בים המלח לצרכי הפקת מחצבים, לא נדרש כל סיכון באיתורו. דבר אשר מחזק אף הוא את הצורך בבחינת העלאת התקבולים. בנוסף, הפגיעה בים המלח בגין הפעילות התעשייתית הינה מוכחת וידועה. כך, לפי מסמך המדיניות לים המלח וחופיו (תמ"א 13) הפעילות התעשייתית בים המלח תורמת ל-20% מירידת מפלס ים המלח באגן הצפוני, על הנזקים הנלווים לכך (פגיעה בתשתיות, היווצרות בולענים וכו'). אף בעניין זה, יש להעלות את התמלוגים על מנת שאלו יגלמו את הנזק הסביבתי הנגרם בגין פעילות הכריה ואף יתמרצו את כי"ל לעשות שימוש בתהליכי ייצור שאין בהם כדי לפגוע בסביבה. זאת לצד הצורך להטיל תנאים סביבתיים מחמירים הנוגעים לצמצום ההשפעות הסביבתיות של כי"ל על ים המלח.
28. אשר על כן, אנו סבורים כי את הדיון הציבורי, המשפטי והכלכלי הראוי וההכרחי שמינוי ועדת ששניסקי הוביל אליו, יש להרחיב ולבחון ביחס למשאבי טבע אחרים ובפרט משאבי הטבע של ים המלח, כמפורט לעיל, ויפה שעת אחת קודם. בחינה זו צריכה להיעשות באופן מלא תוך שקיפות ושיתוף הציבור בהחלטותיו.
29. לכל הפחות, על ועדת ששניסקי להתייחס בהמלצותיה הסופיות למשאבי טבע נוספים אשר ניהול השימוש בהם לצרכי תעשיה זקוק להסדרה מחודש ולהצביע על העקרונות הכללים הראויים לצורך הסדרת השימוש במשאבים אלו, על בסיס הנסיון שצברה בנושא זה במסגרת עבודתה. כאמור, הציפיה הנורמטיבית הסבירה הינה שתחומים אלו לא ישארו ללא מענה הולם.
30. נציין, כי פנינו בעניין זה ביום 19.9.2010 לכבוד שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אך טרם התקבל מענה למכתבנו.
סיכום
31. לאור כל האמור לעיל, אנו מבקשים מהוועדה לשקול בעת גיבוש מסקנותיה הסופיות את עמדתנו זו כפי שפורטה לעיל ולאפשר לנציג מטעמנו להופיע בפני כבוד הוועדה ולהציג בפניה את הטיעונים באופן מלא למען האינטרס הציבורי בדבר העלאת התמלוגים והמיסוי הקיים בגין הפקת הגז הטבעי ואת הנימוקים להפניית אותם הכספים לקרן ייעודית, וכן נבקש להתייחס לצורך הציבורי, החוקי, הסביבתי והכלכלי בשינוי מן היסוד של המדיניות הפיסקאלי החל על יתר משאבי הטבע של המדינה ובפרט על כי"ל, בשל השימוש במשאב ים המלח, הכל כפי שפורט במכתב זה.
32. נודה לתשובתכם בדבר זימון נציג מטעמנו לשם הופעתו בפני כבוד הועדה בהקדם.
בברכה,
עו"ד דנה טבצ'ניק
23.12.2010
אבי דבוש - תחנה פחמית - על חשבון האזרח הקטן
אבי דבוש 14.12.2010
>> דו"ח על התרחבות השימוש באנרגיה המתחדשת בעולם הציב באחרונה את ישראל בתחתית הרשימה, בחברה טובה עם מדינות כמו וייטנאם ותימן. ואולם נראה שלא משנה כמה מדברים על אנרגיה מתחדשת, כמה פעמים מציבים יעדים, משנים או מעדכנים אותם, בסופו של דבר מקימים עוד תחנות פחמיות.
הסיבה לכך היא, כמה לא מפתיע, החור של הגרוש. רק לפני כשלושה חודשים החליטה הממשלה להעביר את ההחלטה על הקמת תחנת הכוח באשקלון לוועדת מנכ"לים בראשות חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, שמרכז כבר כשבעה חודשים את ועדת המנכ"לים לקביעת אסטרטגיה לאומית בנושא פליטות פחמן.
עם מינויה של הוועדה השנייה בראשותו, ולאור החפיפה בין תחומי האחריות של שתי הוועדות והרכבן, ההנחה היתה שההחלטה בעניין הקמת תחנת הכוח באשקלון תשקף את רוח הדברים בעניין צמצום פליטות הפחמן.
מינויו של שני למנכ"ל האוצר, שלא צמח בתוך המערכת והגיע מן המגזר הפרטי, הפיח תקוות בקרב כל מי שמבין את היקף ההשלכות הכלכליות של התחום הסביבתי, כי הוא לא ייכנע לדפוסי המחשבה הקיימים. ואולם באחרונה הצהיר מנכ"ל משרד האוצר, ברוח נערי האוצר, שהגורם המכריע בהחלטה על הקמת התחנה כפחמית או כגז בגיבוי פחם הוא עלות הדלק לטווח הארוך בלבד. משרד האוצר מתעלם מהגידול הצפוי בהוצאה של המשק על בריאות כתוצאה מתחלואה מזיהום האוויר, ומעלות פליטות הפחמן, שמחירן יילך ויאמיר. מחיר זה יגולגל על המשק כולו, ככל שההתחממות הגלובלית תגרום לאסונות טבע שנזקיהם הכלכליים חמורים יותר. אפילו הסיכון הפוטנציאלי שבהטלת הגבלות סחר על יצוא ישראלי (כדי להגן על התוצרת היקרה יותר של המדינות המפותחות שפועלות לצמצום פליטות הפחמן), אינו נכלל בחישובי האוצר.
למעשה, כל עלות חיצונית להקמת התחנה ולתפעולה אינו נכלל, כך נראה, בחישובי האוצר. בשאלת מימון הקמת התחנה, גם חברת החשמל וגם משרד האוצר כבר הגיעו להכרה שחברת החשמל לא תוכל לעמוד במשימה במצבה הפיננסי הקיים. וכאן ניטש הקרב הגדול. חברת החשמל דורשת שבעליה, המדינה, תכניס את היד לכיס, בין אם באמצעות הזרמת הון ובין אם באמצעות העלאת התעריפים. האוצר, מצדו, מעדיף כמובן להשקיע כמה שפחות מכספי המסים, בוודאי שעה שהרפורמה במשק החשמל תקועה. גם העלאת התעריפים אינה צפויה, מכיוון שהרגולטור, רשות החשמל, טוענת שהציבור אינו אמור לממן באמצעות התעריפים את תנאי הפנסיה המועדפים של עובדי חברת החשמל.
אך התחנה חייבת לקום, או כך לפחות טוענים במשרד התשתיות, ובעיית המימון מחזירה את הכדור לפתחו של משרד האוצר. כפי שהאוצר מסתכל דרך החור של הגרוש בבואו לחזות את מחירי הפחם לעומת הגז הטבעי בעוד 20-30 שנה, כך הוא גם מתייחס לעלויות הישירות של הקמת התחנה. במטרה להוציא באופן ישיר כמה שפחות כסף, הן בשלב הקמת התחנה והן בשלב תפעולה, דוחפים במשרדים הכלכליים להקמת תחנה פחמית, שעלותה פחותה מתחנת מבוססת על גז ובגיבוי פחם. תוסיפו לכך את ועד העובדים החזק ביותר במדינה ואת המספר הנמוך יותר של עובדים הנדרש לתפעול תחנה הפועלת על גז, והנה לכם משולש לא קדוש: מחיר הקמת התחנה, מחיר הדלק וההתחשבות היתרה בעובדי חברת החשמל.
כל זאת על חשבונם של אזרחי המדינה, שישלמו יותר על הטיפולים הנוספים באסתמה, במחלות לב ובסרטן ריאות, יסבסדו את המדינה בעלות פליטות הפחמן וישלמו במשרותיהם בגלל הפגיעה ביצוא.
הכותב מנהל את תחום התוכניות בשתיל ומרכז את מטה המאבק בתחנה הפחמית
הערות
- את טיב השיקולים של האוצר ראינו בכרמל השרוף
- עד העובדים של חברת החשמל אינו בהכרח בעייה הבעיה נוצרת מרצון הממשלה להפריט את חברת החשמל. וכלל האנטרסים והכללים והמיגבלות הקשורות, ללא הפרטה ניתן היה להורות לחברת החשמל להקים כמה מאות מגוואטים בצורה סולארית טרמית שכבר היו פועלים בימינו.
- מחיר הפחם צפוי לעלות פרטים בפוסט ובהתנגדות שהגשתי לועדה לתשתיות לאומיות
- סביר שגז נוסף יתגלה בישראל הערכות ראשונות מלוויתן בשבוע הבא ?
- תחנה פחמית על קרטית שיכולה לפעול גם על פחם זוהי פשרה שמבזבזת כ-20% (מהזיכרון) מהאנרגיה לעומת מחזור משולב. אולטרה על קריטית USC תהיה עדיפה גם לגבי פחם. ואם רוצים להשתמש בעיקר בגז צריך לבדוק פעם נוספת את האופציה למחז"ם שיכול לפעול גם על גז מפחם או בשמו המקובל IGCC
22.12.2010
ימים אחרונים להצבעה עבור תרומה של בנק לאומי Leumi
הצבעה עבור תרומה מבנק לאומי
בנק לאומי יתן מליון שקל לעמותה או כמה עמותות לפי מספר ההצבעות ביו טיוב לא הבנתי האם מדובר בסה"כ במיליון שקל או בכמה תרומות של מליון שקל
לנושא האקלים
ניתן להצביע כל יום עד ל- 27-12-2010
האם בנק לאומי הפך לפילנטרופ גדול?
לדעתו של דרור פויר מגלובס מדובר בהרבה פרסומת בזול עבור הבנק
הקמפיין הזול של בנק לאומי
דרור פויר גלובס 18/12/2010
אם רוצים לתרום לקהילה, יש דרכים טובות יותר: מה דעתכם למשל על הורדת עמלות?,
האם בנק לאומי הפך לפילנטרופ גדול?
לדעתו של דרור פויר מגלובס מדובר בהרבה פרסומת בזול עבור הבנק
הקמפיין הזול של בנק לאומי
דרור פויר גלובס 18/12/2010
אם רוצים לתרום לקהילה, יש דרכים טובות יותר: מה דעתכם למשל על הורדת עמלות?,
"אופס, טעות - מיליון שקל זה ועוד איך הולך ברגל כשאתה בנק. סיכומי הרבעון השלישי של 2010, שהתפרסמו לפני שבועיים, מעלים כי הרווח של לאומי ברבעון עמד על 603 מיליון שקל. הרווח הנקי של הבנק ב-9 החודשים הראשונים של 2010: 1.859 מיליארד שקל.
מיליון השקלים שהבנק תורם עכשיו זה בערך שני פרומיל מזה. והשנה עוד לא נגמרה. על כל 100 שקל שלאומי הרוויח הוא תרם משהו כמו 5 אגורות."
לאומי יחלק השנה דיבידנד של מיליארד שקל. מיליארד! זה פי אלף (1,000) מהמיליון שהוא תורם עכשיו.
12.5 מיליון שקל שם הבנק רק על שיווק ברשת החברתית, מה שהם אוהבים לקרוא לו "שיחה" או "מפגש" עם הלקוחות "
סירטון הרבה יותר קודר מקשבין המבצע לבין כספי נצוליי השואה
ועדיין לקחת את התרומה אבל לא להודות יותר מידיי לבנק
ניצולי שואה הפגינו מול בנק לאומי: "איפה הכסף?"
הניצולים טוענים כי הבנק מחזיק כ-300 מיליון שקל שהופקדו לפני השואה: "הם מסרבים להחזיר וגוררים רגליים". בנק לאומי: "זו הפגנה של ניצולי שואה ביוזמת יח"צנים"
טל רבינובסקי ynet
|
אנליזה של קנקון : השחר עולה על עולם דל פחמן Cancún analysis
אנליזה של קנקון : השחר עולה על עולם דל פחמן מאמר אופטימי יותר ממאמרו הקודם של פירס
הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית Cancún success may be skin deep
פרד פירס משמש כיועץ הסביבתי של הניו סינטיסט. מלבד בניו סינטיסט פירסם ממאמרים בכמה כתבי עט כגון: הגרדיאן, טיים פופולר סיינס, ועוד
כתב מספר ספרים על שינויי האקלים בינהם
במהירות ואלימות: מדוע מדעני האקלים מפחדים מנקודות אל חזור בשינויי האקלים 2008
תיקי האקלים: הקרב לאמת בנושא שינויי האקלים 2010
- Cancún analysis: Dawn breaks on low-carbon world - New Scientist
- 01:12 13 December 2010 by Fred Pearce, Cancún, Mexico
- For similar stories, visit the Climate Change Topic Guide
(למי שהעברית זקוקה לרענון לברא פרושו לכרות את היער deforestation בלעז "כי הר יהיה לך, כי יער הוא ובראתו, והיו לך תוצאותיו"" יהושוע פרק יז
ועידת האקלים בקנקון היתה בעיקר הישג דיפלמטי. אף אומה לא הבטיחה להעלות את מטרות הפחתת הפליטות שלה ממה שהובטח בקופנהגן. הטקסט הפשרני אשר השליחים הריעו לו היה רק בתהליך העבודה, מלה בהבטחות לגשר על הפערים בהבהמשך - פערים כמו עתידו של פרוטוקול קיוטו, מתן תוקף משפתי מחיב למטרות הפחתה של פליטות ותפקידם של שווקי הפחמן. המחויבות המוצקה ביותר היתה להפגש פעם נוספת בשנה הבאה בדרבן בדרום אפריקה.
ועדיין מאחורי הקלעים בארועי צד ( side events ) מרחבי קנקון הארכיטקטורה של עולם מופלא ודל פחמן הוצגה - עולם אם שאיפות ענקיות במדינות המתפתחות כמו בעולם העשיר.
עשרות אומות עשירות ועניות, מיוערות ומתועשות – באו לקנקון וקרמו עור וגידים על ההבטחות שניתנו בקופנהגן, אשר רבות היו חד צדדיות ולא תלויות כלל בהסכמים של האו"ם.
לסמוך על שינויי
ברזיל אשר הבטיחה להוריד את פליטות גזי החממה ב-36 עד 39 אחוז בהשוואה לעסקים כרגיל עד 2020, הכריזה שהיא על סף חיסול המקור העיקרי של הפליטות שלה: ברוא יערות האמזונס. אובדן היער ירד בשלושה רבעים, מ27,000 ק"מ ב-2004 ל-6500 בשנה שעברה/האחרונה?
שימוש בלווינים ואכיפה משופרת עזרו. אבל גם אמביציה לאומית חדשה. בשבוע שעבר הבנק הדול ביותר בברזיל, Banco de Brasil, הכריז שמגדלי סוייה אשר רוצים הלוואה חייבים להוכיח שהסויה שלהם אינה גדלה על אדמה שבוראה לאחרונה.
בינתיים חוקרי חקלאות מ-EMBRAPA אשר מגובה ע"י הממשלה, חשפו תוכנית לחקלאות דלת פחמן אשר יכולה לענות על חצי מההבטחה של ברזיל בקופנהגן. גוסטבו מוזר Gustavo Mozzer אמר שחקלאות ללא חריש אשר שומרת יותר פחמן בקרקע תהפוך לנורמה אצל חקלאים. וחוואים ישקמו את כריי המירעה, ויהפכו אותם מהמקור העיקרי של הברוא לקולטי (sinks) של פחמן. בסה"כ יותר מ-150,000 קלומטרים מרובעים (150 מליון דונם) של כרי מרעה מדודרים מיועדים לשיקום בעשור הבא.
בסימנים נוספים של פעולה עצמאית, האחוד הארופי העביר בחקיקה את הבטחתו לצמצם את הפליטות ב-20% ביחס ל-1990 עד 2020. בארצות הברית הבטחתו של ברק אובמה בקופנהגן ל-17% הפחתה ביחס ל-2005 ירדה מהפסים בגלל תוצאות בחירות אמצע הקדנציה באוקטובר, אבל ארצות הברית נשארה המשקיעה העולמית הגדולה ביותר במחקר ופיתוח של אנרגיה ירוקה. בטקסס ישנן כמה מחוות טורבינות הרוח הגדולות בעולם - לא משום אהבה לאו"ם או מדאגה לאקלים, אלא משום שאנרגיצ הרוח ריווחית.
בינתיים בקליפורניה החוק של הגבל וסחור cap-and-trade law, אשר פעם נראה כתוכנית אב לכלל ארצות הברית, נכנס לתוקף ללא קשר לאמנה של האו"ם ב-2012. תאגידים בקליפורניה כבר מתכננים דרכים לחסוך בפליטות ולאזן פליטות נוספות בחו"ל. בקנקון כוח המשימה של המושלים אשר נוצר לפני שנתיים ע"י שורצנגר ומושלי מדינות נוספים הציג לראווה פרויקטי איזון באקרה בברזיל, קמפצ'ה במקסיקו.
, ניגריה ובאצ'ה באנדונזיה.
התיקווה היא לשילוב תוכניות כאלו בתוכניות של הסכם האקלים של האו"ם שמיועדות לתעל כסף מערבי לשימור יערות, הידוע בשם Reduced Emissions from Deforestation and Forest Degradation REDD .
הכללים של REDD הוסכמו באופן כללי בקנקון. אבל דניאל נפסטד Daniel Nepstad, אקולוג יערות מוביל כעת במוסד למחקר סביבתי באמזונס, אמר ש-REDD יכול להמשיך ולהתקדם גם אם עסקה רכבה יותר של האו"ם תעצר, REDD יוכל להמשיך במימון סוחרי פחמן באיחוד האירופי קליפורניה ומקומות נוספים.
תוכנית חומש
הופעתה של סין בקנקון היתה מאופקת. אבל גם הפולטת הגדולה בעולם של גזי חממה נוקטת בצעדים ליירוק הכלכלה שלה ללא קשר למה שקורה באולמות האו"ם. ההבטחה שלה בקופנהגן להקטין את אנטנסיביות הפחמן ב-40-45 אחוז עד 2020 כעת מעוגנת בתוכנית החומש הבאה שלה, לתקופה של 2011 - 2015. בשלושת השנים האחרונות סין הפכה ליצרנית הגדולה בעולם של גם פנלים סולאריים וגם טרבינות רוח, והיא מתכננת תוכנית פנים סנית למסחר בפליטות. העולמיות
ברוא יערות הופך את אנדונזיה למדינה השלישית בעולפ בגודל הפליטות לאחר סין וארצות הברית. קונטורו מנגקוסוברוטו Kuntoro Mangkusubroto, אשר מנהל את המשרד הנשיאותי אשר אחראי על הגשמת ההבטחה של אנדונזיה בקופנהגן של 26% מתחת לעסקים כרגיל, אמר "אנו מתקוונים לשנות את היערות שלנו מפולטי פחמן לקולטי פחמן.
זאת לא התפארות לחינם. בהובלת ברזיל ואינדונזיה פליטות ה-CO2 העולמיות מברוא יערות ירדו מ-5 מיליארד טון של CO2 בשנת 2000 ל 3.2 מיליארד ב-2009.
האם כל זה משאיר את התהליך של האו"ם מיותר? מעטים בקנקון בשבוע שעבר היו הולכים כל כך רחוק. הרוב מאמינים שמטרות לאומיות מחייבות חוקית וסחר עולמי בפחמן ידחפו את העולם לכלכלה מעוטת פחמן מהר יותר. אבל בלי להתחשב באו"ם, מדינות מתפתחות רבות ירצו לחקות את ה"צמיחה הירוקה" שמתוכננת בברזיל וסין.
ראש הממשלה האתיופי מלס זנוו'י Meles Zenawi אמר לועידה שהוא רוצה שאתיופיה תהיה פחמן ניטרלית עד 2025, תוך כדי מעבר ל-"מדינה של הכנסה אמצעית" iddle-income nation." ווירג'יליו ויאני Virigilio Vianni המנהל הכללי של המוסד לאמזונס בר קיימה Amazonas Sustainable Foundation -FAS ודמות מובילה בפרויקטיי היער של ברזיל, אמר לניו סיינטיסט שהוא דיבר עם אינדונזים להוטים ליבא את המודל הברזילאי לארצם.
בדרכו החוצה מהועידה, ניקולס סטרן מבית הספר לכלכלה של לונדון - מחבר סקירה ראשית על הכלכלה של שינויי האקלים - אמר לניו סינטיסט שההישג העיקרי של השיחות היה לתת לאומות את ההרגשה שהן עובדות יחד למען מטרה משותפת, ולכן לתת להן את הביטחון לשקוד על הפעולות בבית שלהן. ההסכמים שמודפסים על הנייר עשויים להיות צנועים, הוא אמר, אבל "יש מומנטום חזק מאוד לכיוון כלכלה מעוטת פחמן."
דיווח נוסף מאת קטרין ברהיק Catherine Brahic
בוליביה היתה הילד הרע של קנקון. מדורבנת ע"י נשיאה הכריזמטי אוו מורלס Evo Morales, לבדה סרבה לאמץ את הטקסט, אשר ראתה אותו כמאמץ שנוהל ע"י ארה"ב במטרה לערער את פרוטוקול קיוטו ולגרום להתחממות גלובלית חסרת שליטה בעולם - ובמיוחד במדינות העניות. ראש המשלחת פאולו סולון Pablo Solon אמר לועידה שההבטחות הנוכחיות "משמעותן יותר מ-4° " של התחממות. זה יהייה "אקוסייד ecocide" לדבריו. אבל זה לא כל כך פשוט.
גודל ההתחממות מעשה האדם תלוי בעיקר בפליטות המצטברות של פחמן דו חמצני. כדי ליצב את הטמפרטורה מתחת ל-2° - אר באופן כללי מוסכם כסף של שינויי אקלים מסוכן [אפשר לדון באריכות למה 2 ומה הסיכון אבל לדעת המתרגם גם עם 2° קשה לישון בשקט] - ידרש בסופו של דבר הבאצ הפליטות לרמה מאוד נמוכה [בסדר גודל לפחות] דבר זה יכול להעשות בדרכים שונות.
המסלול המאומץ בד"כ, אומץ ע"י תוכנית הסביבה של האו"ם UNEP ואחרים, אומר שכדיי להשאר מתחת ל-2° צריך להשאיר את הפליטות העולמיות השנתיות מתחת ל-44 מילייארד טון של CO2. הההבטחות הנוכחיות לשנת 2020 עולות על המטרה ב- 5-9 מיליארד טון - המכונים פער הגיגטון "gigatonne gap"
אם הפער לא יסגר העולם באמת במסלול ל- 3 עד 4 מעלות של התחממות. אבל יש גם אפשרויות אחרות. לפי מודלים ממוחשבים של השרות המטאורולגי של בריטניה Met Office גם עם ההבטחות הנוכחיות עדיין אפשר יהיה לשמור על העולם מתחת ל- 2° של התחממות, בתנאי שההפחתות יואצו באופן קיצוני יותר מאוחר. ככול שנחכה יותר, על ההפחתות להיות יותר חמורות וקיצוניות. התאריך האחרון האפשרי לפעולה , הם אומרים, הוא 2020. צפו לפתעות גדולות.
קישורים נוספים מהמאמר
תרגום של מאמר קודם של פירס
הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית Cancún success may be skin deep
The Black Butterfly Effect agrees to indemnify RBI and New Scientist against any claim arising from incorrect or misleading translation
על פירס בויקיפדיה
כמה מספריו
- 2006 - Last Generation: How nature will take her revenge for climate change[
- 2007 - When the Rivers Run Dry: What happens when our water runs Out?
- 2007 - Fragile Earth - contributor
- 2008 - With Speed and Violence: Why scientists fear tipping points in climate change
- 2008 - Earth: Then and now, including a foreword by Zac Goldsmith
- 2009 - Confessions of an Eco Sinner
- 2010 - Peoplequake: Mass Migration, Ageing Nations, and the Coming Population Crash
- 2010 - The Climate Files: The Battle for the Truth About Global Warming
13.12.2010
הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית Cancún success may be skin deep
הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית
פרד פירס - ניו סינטיסט
11:39 11 December 2010 by Fred Pearce, Cancún, Mexico
שליחים מותשים עמדו כדי להריע להצלחתם להגיע להסכם בסופו של דיון לילי מוקדם בשבת בבוקר. הם ראו זאת כניצחון לאחר הבלגן של השיחות הקודמות אשתקד בקופנהגן. נשיאת הועידה פטריצה אספינוסה קראה לזה "עידן חדש של שיתוף פעולה בין לאומי בנושא האקלים."
אבל באור הקר של הבוקר, רבים יסכימו שהישגם הדיפלומטי מציע מעט התקדמות מוחשית להפחתה נוספת של פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה. במשך שבועיים של שיחות אף אחד לא ההגדיל את הבטחותיו לצימצום הפליטות.
הטקסט נשאר בתהליך הכתיבה, מלא בניסוחים שבמבטיחים עסקאות על נושאים קשים בתאריך כלשהו בעתיד. שנה לאחר הדדליין המיועד של להסכם אקלים חדש בקופנהגן, הסכם עדיין רחוק.
התקדמות מסוימת
ההקלה של השגת הסכם - כל הסכם - למרות זאת נתנת לנגיעה בקנקון. וללא אפשות להכחיש הושגה איזו התקדמות. הטקסט מעגן את ההבטחות של האחוד הארופי ו-55 מדינות שניתנו לאחר כישלון השיחות בקפנהגן בשנה שעברה. במיוחד כולל הבטחות ממדינות מתפתחות אשר אין להם מחויבות לפי פרוטוקול קיוטו.
ההסכם מכיר שההבטחות אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-2°. חוקרים מ-Climate Action Tracker אשר עסקו בחישובים בתוך אולמות הועידה אמרו שהההבטחות יובילו את העולם להתחממות של 3.2° .
הטקסט "לוחץ" על האומות לעשות יותר. אם לא יעשו כן, נראה שיכול להיות שלא תעשה שום עסקה. וה"הישג" של קנקון יראה אסוני כמו השיחות בקופנהגן שנה לפניו.
כסף ויערות
ההסכם יוצר "קרן ירוקה" אשר תעזור למדינות המתפתחות לצמצם פליטות ולהסתגל לשינויי האקלים.
ולבסוף המפגש אישר עיסקה להפחתת פליטות מברוא יערות.
{מסגרת למשלוח מליארדים של דולרים למדינות טרופיות כדי שיוכלו להגן על היערות שלהם ...
התוכנית הידועה כ-Reduced Emissions from Deforestation and Forest Degradation REDD -רד, נתקעה בשל מחלוקת על ה- safeguards אשר תוכננו לשמור על מגוון המינים והזכויות של המתגוררים ביער, כולל שבטיי הילידים. ברזיל , במיוחד, טענה שהמינוח פוגע בסוברניות שלהם.
ארגונים סביבתיים ומגיני זכויות האדם טענו לנצחון למרות שעדיין פרטים רבים נותרו פתוחים. " הכנסנו חומר טוב לעסקה, וואנו יכולים כעת לעבור לפרטים נוספים" אמר ג'ון לנצ'רבי מ-Birdlife International.
בכל אופן נושא ראשי אחד ב-REDD נשאר לא פתור. מספר מדינות בראשות בוליביה, רוצות שהתקציב לREDD יבוא רק ממשלות, כאשר אחרים בונים על כסף מתאגידים שיקנו הסטות פחמן כמקור העיקרי של התוכנית. בוליביה טוענת שהדבר זהה ל-"מכירת אמא אדמה". השליחים הסכימו לדחות את ההחלטה הזאת.}
הישג דהוי
ההישג הדיפלומטי דהה בשעות האחרונות של הדיונים , בוליביה עמדה לבדה במחאה על שהטקסט אינו מספיק בכדי למנוע שינוי אקלים מסוכן ולא קשר את המדינות העשירות להפחתת פליטות מחייבת משפטית לאחר שיפוג תוקפו של פרוטוקול קיוטו ב-2012.
ראש המשלחת הבוליבינית פבלו סולון, אשר קרא להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5°, אמר שההסכם הינו צעד אחורה וסירב לקבל אותו. כללי האו"ם בדרך כלל דורשים הסכמה כללית לפני שהם מתקבלים. אבל באופן מעורר מחלוקת, אספינוסה המשיכה באישור הטקסט בניגוד נראה לכללים.
היא דחתה את ההתנגדויות הבוליביניות באמרה "פרושו של קונסנזוס אנו הסכמה כללית, ואיננו מאפשר למשלחת אחת להטיל וטו."
עתיד מעורפל לקיוטו
הטקסט המוסכם קודם ע"י ממשלת מקסיקו המארחת בפגישות פרטיות עם משלחות אחרות ופרסם ביום שישי אר הצהריים. הטקסט מצא ניסוח שמחליק מעל הסדקים של חוסר ההסכמה לשביעות הרצון וההקלה של רוב המדינות. אבל הניסוח השאיר עדיין בקעים בסיסיים לא פתורים.
הבעיה העיקרית היא שלמרות שהטקסט מציע שפרוטוקול קיוטו יוארך מעבר לתאריך התפוגה שלו ב-2012, רוסיה ויפאן אמרו השבוע שלא יבלו מטרות חדשות תחת הפרוטוקול. הם טענו שזה לא פייר אם מזהמים ראשיים אחרים כמו סין וארצות הברית לא קיבלו על עצמם מטרות כאלו.
דווח נוסף קתרין ברהיק.
הערות המתרגם
הטקסט בסוגרים{} לקוח מ-
Climate talks set to agree deal to save the forests - environment - 11 December 2010 - New Scientist
Fred Pearce, Cancún, Mexico
2 בקופנהגן היתה התנגדות רבה ל-REDD בטענה שהוא יכול לאפשר כריתת יערות טבעיים ונטיעה של יערות חד עציים תוך נישול התושבים
limate talks set to agree deal to save the forests
Climate talks set to agree deal to save the forests - environment - 11 December 2010 - New Scientist
00:47 11 December 2010 by Fred Pearce, Cancún, Mexico
הירשם ל-
רשומות (Atom)