לגבי השפעת שנוי האקלים על ההוריקנים התפרסמו בשנים האחרונות מחקרים שונים ולכן לא נתן לומר עדיין שהנושא סגור סופית בעולם המדעי (לעומת שינוי האקלים בידי האדם אשר לגביו ישנה הסכמה בכל הקהילה המדעית* ) הבעיה עם ההוריקנים שמצד אחד התחממות הים מספקת יותר אנרגיה להוריקנים אבל מהצד השני שינוי האקלים יכול לגרום לרוחות אשר יפריעו ליצירת הוריקנים. המודלים עשר מנסים לחזות את האקלים בעתיד אינם מסוגלים עדיין לתת חיזוי לגבי ההוריקנים.
אבל בינתיים
מחקר משנת 2005 שמספר ההוריקנים/טיפונים החזקים קטגוריה 4 ו5 בעולם כמעט והוכפל ב35 השנים האחרונות בזמן שטמפ' פני הים [ Sea Surface Temp=>SST ] עלתה. Holland&Webster et al.
מחקר משנת 2007 מצא שמספר ההוריקנים האטלנטיים לשנה גדל במאה האחרונה (ולא בגלל שיש יותר תצפיות) וכן תאימות בין עליית טמפ' פני הים [ Sea Surface Temp=>SST ] לגידול. Holland&Webster
מחקר אחר מוצא קשר בין SST לגידול בבכמות ובחוזק ההוריקנים וטוען שמחזורים טבעיים אינם הסיבה. Trenberth and Shea
גם בצפון האוקנוס ההודי פעילות ההוריקנים/ציקלונים מתחזקת אבל יתכן שבגלל החלשות הרוחות אשר מפריעות להיוצרותם. Brahmananda et al.
וממש לאחרונה פורסם בNature מחקר אשר מצא שההוריקנים החזקים נעשים חזקים יותר כאשר מודדים את מהירויות הרוח בהוריקנים ומחלקים אותם למשל לעשירונים( ואז 10% ההוריקנים החזקים מכלל ההוריקנים הם העשירון העליון) נמצא שמהירוית הרוח הממוצעות בהוריקנים החזקים יותר עלו בין 1981 לשנת 2006. מכול עונה נילקחו ההריקנים החזקים יותר (למשל את 20% החזקים יותר) ונלקחה עוצמת הרוח המקסימלית בהם. למרות שהעוצמה הכללית כמעת ולא עלתה עוצמת ההוריקנים החזקים עלתה משמעותית מכוון שרוב ההרס נגרם ע"י ההוריקנים החזקים השינוי משמעותי ביותר. +Elsner& Kossin
בתרשים השינוי בעוצמת ההוריקנים לפי עשירונים:
d בצפון האוקינוס האטלנטי (ארצות הברית)
f בצפון האוקינוס ההודי (בנגלדש ובורמה)
רואים עליה ברורה בשני העשירונים העליונים שמכילים את הסופות החזקות יותר.
מקור: Elsner& Kossin Nature
לסיכום נושא ההוריקנים ניתן אמנם לדון בנושא ההוריקנים ושינוי האקלים אבל לא ניתן לטעון שהתחזקות ההוריקנים היא תפיסה שגויה על סמך עיון שיטחי בטבלה זו או אחרת.
הוריקנים בים התיכון
"אפשר גם להרגע: בים התיכון לא יכולים להיוצר הוריקנים"
בשנת 1995 התפתחה מערכת עם דמיון בצורה ובמקור האנרגיה להוריקן בים התיכון בסביבות איטליה. אם יש לזה עין שלהוריקן וזה שואג כמו הוריקן אז זה כניראה לא ברווז. זאת היתה אחת ממספר סופות דומות המכונות מדיקן Medicane שלפחות אחת מהן הגיעה לעוצמה של הוריקן.
תמונת לווין של ההוריקן? ליד איטליה.
ולאחרונה פורסם מחקר החוזה אפשרות של התפתחות הוריקנים בים התיכון אם מגמת ההתחממות תמשך.
אמנם סביר שלא נראה בקרוב הוריקן בארץ אבל לאחר הופעה בשנים האחרונות של הוריקנים במקומות חדשים (ספרד מהצד האטלנטי, עומן וברזיל אין אפשרות לשלול הופעה בעתיד של הוריקנים בים התיכון.)
* התופעה שנקראת הוריקן באוקינוס האטלנטי נקראת טיפון במערב האוקנוס השקט אבל כיום בעקבות ההשפעה העולמית של ארצות הברית מתחילים גם לקרוא לטיפונים גם הוריקן. לדוגמה הכותרת של המקור מבנגלדש על מספר הנספים בעקבות ההוריקן סידר. ציקלון משמש לתאור התופעה גם כאשר מהירות הרוח קטנה יותר אבל severe tropical cyclones מתאר הוריקאן
** את מספר הנספים הערכתי ע"י חיבור המיספרים הרישמים של הנספים והנעדרים 20 יום לאחר הטייפון
*** הודעה על טייפון נרגיס הועברה לשליטי בורמה/מיאנמר אבל שם ההודעה נעצרה. קשה לדעת מהוא מספר הניספים אין אפשרות לסמוך על השלטונות ואירגוני הסיוע קיבלו גישה מוגבלת לאזור האסון.
**** אחוז המדענים הפעילים שהינם בעלי הכשרה בנושא החולקים על הדעה שיש שינוי אקלים ומקורו בפעילות האדם שואף ל-0 והכללתו במישפט תיצור רושם מוטעה.
שינוי אקלים
עצם הכנסת הנושא למאמר על תפישות שגויות כמוה כטענה שכול העולם טועה ורק גיורא ועוד כמה מוהיקנים יודעים את האמת. לפעמים הרוב צודק ביחוד כאשר מדובר ברוב של אנשים אשר מקדישים את מרבית זמנם לנושא האקלים ולא לנושאים אחרים.
הסרט
""המצויין "" , "התרמית הגדולה של התחממות כדור בהארץ" כאשר חושבים כמה אלפי אנשים צריכים לקחת חלק בתרמית פתאום רצח קנדי בידי הCIA הריסת מיגדלי התאומים בידי סוכנים של הנשיא בוש וחברות הנפט ואפילו רצח רבין בידי השב"כ ניראים הרבה יותר סבירים לכול שלושת המזימות הללו אפשר היה לבצע באמצעות מספר אנשים בודדים או כמה עשרות במקרה של מגדלי התאומים (לפזר את חומרי הנפץ במיגדלים להטיס את המטוסים בשלט רחוק או לאייש את כל העמדות הרלבנטיות באנ"ש מהFBI ) אבל כדי להרים את התרמית הגדולה של שינויי האקלים צריך לגייס אלפי אנשים ז"א לפחות את הרוב המוחלט של מדעני האקלים בעולם והמדענים בכלל.
דוגמה אחת לאיכותו של הסרט הם תאורו של אחד מהמשתתפים קרל וונש
" בסרט אני מתאר את העובדה שהאוקינוסים נוטים לפלוט פחמן דו חמצני כאשר הם מתחממים וליספוג בקור, כוונתי היתה להסביר שאוקינוס מיתחמם הוא מסוכן בגלל הכמויות האדירות של פחמן שהוא מכיל. בצורה שדברי הוצגו בסרט ניראה שאני אומר שמשום שהאויקנוס מכיל כמיות כו גדולות של של פחמן דו חמצני, ההשפעה של האנושות לא יכולה להיות חשובה לחלוטין הפוך מנקודה שהעלתי ששינוי אקלים הוא אמיתי ומסוכן" [ עליה בטמפ' תביא לפליטת CO2 מהאוקינוסים אשר תביא להתחממות נוספת הערת המתרגם]
"הסרט חד צדדי , אנטי לימודי ומטעה, האמנתי בכנותם [של יוצרי הסרט] - וזו היתה טעות גדולה"
וזאת דעתו של אחד מ
"סידרה של חוקרים בעלי שם עולמי" אשר הסרט מציג (לפחות חוקר נוסף ממופיעים בסרט פנה בתלונה רשמית על הסרט)
אולי בעתיד יופק בערוץ 4 הבריטי (וישודר ביס דוקו בארץ) סרט דקומטרי חדש בשם:
קשר הירח
מציג: ג'ורג' מונביוט
הסרט יתחיל בכותרות האלו:
הם ספרו לנו שהירח עשוי מסלעים.
הם פיברקו טיסת חלל כדי להוכיח את טענתם.
הם "איבדו" את דוגמאות הסלעים
וקברו את המידע האמיתי
הם כיסו על האמת שאינם רוצים שתשמעו כל העניין מסריח, למה? משום שהירח עשוי מגבינת רוקפור (blue cheese).
הסלעיות של הירח כבר אינה רק תאוריה מדעית: היא הפכה למערכת אמונות קשוחה שאין אפשרות לקרוא עליה תיגר....
את ההמשך על המזימה להרעיב את עניי העולם ולמנוע מהם את הגבינה תוכלו לקרוא באתר של George Monbiot
ניתן להוסיף ולספר על גרפים מעוותים מדענים הממומנים ע"י חברות הנפט ולהסביר מדוע כל אחת ואחת מהטענות בסרט הינה טעות/הטעיה אבל הדבר ידחה לפעם אחרת.
"העובדה שביין השנים חלה התקררות עקבית ומתמדת בטמפרטורה הממוצעת וזאת על אף עלייה עקבית ומתמדת בריכוזי הCO2 "
קודם כל ההתקררות היא לא לגמרי ברורה ביין 1940 לשנת 1950 ישנה התקררות ללא ספק אבל לאחר מכן לפי הגרף שמופיע באתר של השרות המטאורולוגי הבריטי לאחר מיכאן מתחילה התחממות כמעט רצופה.
השתנות הטמפרטורה העולמית מאז ביין השנים לפי השרות מטאורולוגי הבריטי
"חוקרים ומקורות ספרות ספרות הדבקים שיש קשר חד-חד ערכי בין ריכוז הCO2 באטמוספרה לטמפרטורת כדור הארץ גישה שהציג סרטו של אל גור"
אין אף במדען אקלים הטוען כך וגם אל גור בסרטו אינו טוען כך. מספיקה העובדה שגם אם כמויות הCO2 ישארו קבועות כדור הארץ ימשיך להיתחמם כדי להוכיח שאין "קשר חד-חד ערכי בין ריכוז הCO2 לבין טמפרטורת כדור הארץ" *
הטענה היא שעליה בריכוז הCO2 מובילה להתחממות גלובלית ובמקביל עליה בטמפ' מובילה לעליה בריכוז הCO2. לכן נוצר משוב חיובי אשר נעצר רק אחר מספר מעלות. למשל המחזורים הקרחוניים (תקופות הקרח) והביין קרחוניים הופעלו ע"י שינויים במסלול ונטיית כדור הארץ המכונים מחזורי מילנקוביץ' Milankovitch cycles אבל הוגברו ע"י הקשר בין ריכוז הCO2 לטמפרטורה. ולכן השינוי מתחיל בשינוי הטמפרטורה ורק לאחר מיכן המשוב החיובי ביין הפחמן לטמפ' נכנס לפעולה.
יש כמובן גורמים נוספים מלבד CO2 ושאר גזי החממה. כמויות החלקיקים באטמוספרה הן הדוגמה הבולטת ביותר למשל ההתקררות לאחר התפרצות הר הגעש פינטובו. חלקיקים הם הסיבה תופעת העמעום הגלובלי global dimming אשר נובעת מהזיהום החלקיקי שפולטת האנושות וגורמת להפחתת הקרינה אשר מגיע לקרקע ולירידה יחסית של הטמפרטורות (בייחס לעליה גדולה יותר ללא התופעה). פליטת החלקיקים האנושית יחד עם התפרצות של הרי געש גרמו לירידת הטמפרטורות בשנות החמישים.
בסופו של דבר הקטנת פליטת החלקיקים מתחנות הכוח כדי לצמצם את התחלואה מזיהום האויר ועצם העובדה שחלקיקים נוטים להישאר זמן קצר באטמוספרה מאשר CO2 שכמותו באויר עולה משנה לשנה גרמה לכך שגזי החממה גברו והעולם ממשיך להתחמם.
"אך נקודה מעניינת לגבי התקררות זו שלמין מלחמת העולם השניה שגם אז הופיעו בעתונות המדעית והפופולרית מאמרים אפוקליפטיים פרי עתם של חוקרים בעלי שם... והנה שכחנו"
לא שכחנו פשוט אין מה ליזכור ולהזכיר.
סקר על העתונות המדעית מאותן השנים מגלה שרוב המאמרים חזו התחממות ביחס של 7/40 לרעת הצופים התקררות. ותמיד היה רוב למאמרים שחזו התחממות.
לגבי זמן קרוב יותר סקר מאמרים בעתונות המדעית מצא שהיחס ביין מאמרים הצופים התחממות מעשה ידי האדם או מקבלים אותה כעובדה לבין מאמרים אשר טוענים אחרת הוא 696/0 N Oreskes
בגרף מספר מאמרים בעתונות המדעית החוזים התקררות בכחול, התחממות אדום, וניטרליים צהוב. לא היה אף פעם זמן שבו היו יותר מאמרים הצופים התקררות מאשר מאמרים הצופים התחממות. Peterson Connolley Fleck
הטענה שלפני 40 שנה פורסמו בעיתונות המדעית 7 מאמרים שחזו התקררות (יתכן שחלקם נכתבו בידי אנשים שאינם מומחים לנושא למשל ארליך ביולוג אמיליאני גאולוג) בתקופה שכל מדע שינויי האקלים היה בחיתוליו ורק התחילו להבין את מורכבות המערכת האקלימית היא בתחום ההיסטוריה של המדע ולא שיכת לדיון הנוכחי על שינויי אקלים אנתרופוגני. אמנם שנידר העלה אפשרות של תקופת קרח חדשה בעקבות פליטת חלקיקים לאטמוספרה בשנת 71 אבל כבר בשנת 75 הוא העריך שבתחילת שנות השמונים התגברות אפקט החממה תיגבר על הקרור בעקבות פליטת החלקיקים. ובתחילת 89 הוא כותב "שאין מחלוקת שקרינה תת אדומה נלכדת ע"י גזי חממה וחלקיקים באטמוספרה כמות ה CO2 באטמופרה גדלה ב25% מאז 1950 עקב שריפת דלקים מאובנים ושימושי קרקע (בעיקר ברוא יערות)."
בכל מיקרה סיבה לבוא אל שנידר בטענות לאחר על מאמר שכתב לפני 37 שנים כאשר מדע האקלים רק התחיל לקבל צורה המחשבים שעמדו אז לרשות המדענים לא מגיעים לפרומיל מהעוצמה של מחשבי העל שמשמשים היום מודלים אקלימיים התצפיות והנתונים היו מועטים ביחס לצי הלווינים המטוסים ותחנות הניטור לגזים וחלקיקים שמספקים היום מידע. מאז תחילת שנות ה70 מדע האקלים התפתח בדומה לחקר המאדים שתפתח מאז שהגיעה אליו החללית הראישונה עד לימינו לאחר מספר נחיתות מוצלחות ושנים של שידור מידע ממאדים לארץ. בקיצור מלבד במאמר העוסק בהיסטוריה של מדע האקלים אין סיבה להזכיר את מה שהיה לפני 40 שנה (היום אנו בשליש האחרון של 2008 ) (ואם הכוונה לדרוך לשניידר על היבלת אז המאמר צריך להופיע באנגלית)
בתמונה תרשים המראה כיצד יוצג כדור הארץ באחד המודלים הריאשונים משנת 1969 הכדור מחולק לחצי ים וחצי יבשה והקטבים נחתכו ובכלל הכדור לא כדור אלא צורה אחרת ועדיין המודל היוה פריצת דרך
ישנם גורמים נוספים אשר משפיעים על הטמפרטורות כמו מחזורי האלנינייו לה נינייה ENSO גם אופן מדידת הטמפרטורה יכול להכניס טעויות למשל באוגוסט 1945 הצי הבריטי חזר למדוד את טמפרטורת פני הים sea surface temperatures SST אשר נמדדה לפני כן בעיקר ע"י הצי האמריקני ההבדל היה השאמריקנים מדדו את הטמפ' של המי הקרור של המנועים אמנם לפני הכניסה למנוע אבל בכל זאת היתה שגיאה בכיון מעלה, לעומת זאת הבריטים מדדו את הטמפ של דליי מי ים שהועלו לסיפון כאן בשיטה זאת יש נטיה לשגיאה כלפי מטה וביחד קיבלנו ירידה של 0.3 מעלות בטמפרטורה הגלובלית. Thompson et al
כאשר מנסים לחזות את עליית הטמפרטורה העולמית בעתיד ע"י מודלים ממוחשבים בודקים אותם ע"י השוואתם לגבי העבר כולל ירידת הטמפ, בשנות ה60. דוגמה ניתן לראות באתר הניסוי האקלימי של הBBC
הקרינה הקוסמית ופעילות השמש
"כאשר בוחנים את התאמתו הגרפית של הקשר בין פעילות השמש לשינויי הטמפרטורה מתקבלת התאמה טובה בהרבה מזו שבין ריכוז הCO2 לבין הטמפרטורה"
ישנה אמנם השפעה לפעילות השמש אבל אני משאיר לקוראים להחליט בעצמם האם היא מסבירה את עליית הטמפ' במאה האחרונה.
תוכלו להעזר בתרשים אשר מראה את הקרינה הקוסמית (למעלה), פעילות השמש מספר כיתמי השמש (בירוק למטה) והטמפרטורה העולמית (קו אדום עבה) הקוו של הטמפ' מציין ממוצע 5 שנתי הריבועים מציינים שנים בודדות. הטמפ' נלקחה הפעם מNASA (אחד ההבדלים ביין הקו NASA לקו הבריטי הוא אופן היצירה של קוו חלק מהקפיצות של שנים בודדות) הקרינה הקוסמית וכיתמי השמש מאוניברסיטת שיקגו.
(יותר כיתמי שמש מתאימים גם ליותר קרינה מהשמש כפי שנימדדת ע"י לוינים)
לטווח הארוך יותר הנה תרשים שמתאר את מספר כתמי השמש מאז 1800 הפעם מהמצפה המלכותי של בלגיה (כניראה שגם הם שותפים לקשר שנועד למנוע גבינת רוקפור מהרעבים בעולם)
אם ניסיתם למצוא את הקשר הגרפי ביין פעילות השמש/ קרינה קוסמית לביין הטמפרטורות העולמית אל תתייאשו אם רוצים אפשר לדוגמה הקשר בין מספר הנבחרים מהמפלגה הרפובליקנית בסנט לביין מספר כתמי השמש.
המאמר Fun with correlations! המתאר את הקשר עד ימינו ועד מתי שתירצו נמצא בבלוג RealClimate ותוכלו לקרוא אותו באנגלית או טורקית.
התאוריה של שביב וויזר אמנם מבריקה חכמה ואלגנטית אבל לצערי לא ממש מתאימה לעובדות בכול מקרה אני מקווה לתת לנושא פוסט חדש .
לגבי הקלימנג'רו נכון חלקית שלגי הקילימנג'רו לא ממראים (להמריא כמו מטוס או קרח יבש, המראה סובלימציה Sublimation) בגלל שינויי האקלים אבל כול שאר הקרחונים בשאר הרי העולם נסוגים מהר יותר בגלל ההתחממות הגלובלית "אפקט הפרפר השחור- " (המאמר בגלילאו לא מתיחס ליחודיות של הקלימנגרו) ובנוסף השינויי בכמות הקרח תלוי גם במישקעים והם פוחתים בגלל שינויי האקלים
#הCO2 אינו מזהם ובילעדיו לא יתכנו חיים#
לא רק שהCO2 דרוש לכל הצמחים אלא אפילו אפקט החממה דרוש לנו ולא היינו כאן בילעדיו ראו את הפוסט בנושא אפקט החממה אבל אין חיוניותם של הCO2 ואפקט החממה מלמדת על הסכנות של אפקט החממה המוגבר אשר גורם להתחממות גלובלית
אם אתם רוצים לדעת עוד על הטוב והרע Nature ממליץ על
The Carbon Age: How Life's Core Element Has Become Civilization's Greatest Threat
by Eric Roston
עידן הפחמן: כיצד היסוד הבסיסי של החיים הפך לאיום הגדול ביותר על הציביליזציה.
האם אנו בטוחים שמקור העליה ברכוז הCO2 באטמוספרה מקורו באדם?
התשובה היא כן, אפשר להיות בטוחים. מכוון שהמאמר אינו טורח להציג מקור אפשרי אחר הייתי יכול להסתפק באמירה זאת.
נעשו עשרות מחקרים אשר מנסים להבין את הגורמים המשפיעים על רכוז הCO2 באטמוספרה ומסתבר ששריפת הדלקים המאובנים יחד עם ברוא יערות מספיקה כדי להסביר את העליה בריכוז. במשך זמן רב הבעיה היתה להסביר להיכן נעלמת כחצי מכמות הפליטות (התשובה באוקינוסים). מלבד כל התחשיבים והסיכומים של מאזן הCO2 ניתן להיוכח בעובדה ע"י בדיקת היחס של C12 C13 באטמוספרה הצמחים מעדיפים במיקצת את ה C12 מיכיוון שכול הדלק המאובן התחיל את דרכו בתוך צמחים פליטת הפחמן המאובן מעלה את ריכוז ה C12 לעומת המצב לפני העידן התעשייתי. אם נמשיך לחמם את האטמוספרה נגיע למצב שבו פחמן דו חמצני ומיתן יפלטו בכמויות עצומות ממאגרים שונים באוקינוסים ועל פני האדמה אמנם מקורם לא יהיה ישירות בפעילות האדם אבל עדיין אנו נהיה אחרים לפליטות. ובסרט הזה אנו לא רוצים להיות.
האם אנחנו באמת אנחנו יכולים לאמר בביטחון מוחלט שריכוז של פחות מ0.05% הוא הגורם העיקרי להתחממות כדור הארץ?
ככול שקיים ביטחון מוחלט בעולם בכלל ובמדע בפרט כן. רוב האטמוספרה אינה משפיעה חנקן חמצן ארגון ועוד כמה גזים אצילים מרכיבים יותר מ99.9% מהאטמוספרה היבשה (כמות המים משתנה ויכולה להגיע ל4% בעננים) אבל אינם קולטים ופולטים קרינה באורך הגל הרלונטי ולכן אפקט החממה נקבע ע"י הגזים שנשארים כולל המים בהתאם לאפקטיביות של כל גז כגז חממה ולכמותו באטמוספרה .
המודלים של האטמוספרה שבנויים על הנחות היסוד האלה עובדים יפה למדי ואין הסברים סבירים אחרים לתנודות הטמפרטורה באטמוספרה.
לגבי הפנרוזואיקון ראשית אנחנו חיים בעידן העל הפנרוזואיקון או במילים אחרות הפנרוזואיקון קורה כעת**** אם כונת הכותב היא ליפני עידן הפנרוזואיקןן פרוטוזואיקון או לפני? מצד שני לפני 400 מליון שנה נכנס עדיין לפנרוזואיקון.
בכול מקרה ויכוחים היו גם על טמפ' באלפיים השנים האחרונות אז מה היתה הטמפ' לפני 400 מליון שנה? (כבר ראינו איך באמצע המאה ה20 כאשר אנשים עם מדי חום מתרוצצים בכול העולם אנו יכולים לטעות ב1/3 מעלה בטמפ' הגלובלית)
מה היה ריכוז הCO2?
מה היה סידור היבשות ומה היתה השפעתו על האקלים?
מה היה מסלול כדור הארץ מה היתה עוצמת השמש? (השמש עולה בעוצמתה במשך הזמן וכאשר מדברים על מאות מיליוני שנה צריך להיתחשב גם בזה).
האם באמת היתה קפיאה נרחבת? (אפשר להתוכח על האם המשקעים הקרחוניים שמשמשים עדות באמת נוצרו ע"י קרחונים וגם על איפו הם נוצרו הרי היבשות זזו מאז)
למרות שיש תאוריות ומחקרים על האקלים של כדה"א לפני אות מיליוני שנים אנו לא ממש יודעים מקרה לפני 400 מליון שנה ובאילו תנאים. לא הייתי משתמש במידע הזה כדי להפריך נתונים חדשים ומבוססים. אותו הטיעון תקף גם לגבי נתונים מהמזוזואיקון.
מכוון שכבר אנו מצויים בדיון על עשרות ומאות מליוני שנים כדי להזכיר את המקסימום הטרמלי בייו הפלאוקן לאאוקן Paleocene-Eocene Thermal Maximum לפני כ55 מיליון שנה ההערכה הרווחת היא שהעולם התחממם ב6 מעלות כתוצאה משחרור פתאומי של מיתן שהיה קבור בקרקעית האוקינוסים. גם היום קבורות בקרקעית האקינוסים כמויות אדירות של מיתן אשר עלולות להשתחרר כתוצאה מעליית הטמפרטורה.
אבל גם לדיון על פלאוזואיקון יש יתרון אם הכותב סומך על הערכות של מצב האקלים לפני חצי מילירד שנה הוא כניראה מסכים שהטמפרטורה היום הינה הגבוה ביותר באלפי השנים האחרונות ונמצאת בעליה, ושרכוז הCO2 הוא הגדול ביותר במאות אלפי השנים האחרונות.
*** קשר חד-חד ערכי פרושו בערך שלכול ערך של ריכוז הCO2 קיים ערך יחיד של טמפ' ולכול ערך של טמפ' קיים ערך יחיד של CO2. במקרה שלנו לכול ריכוז של CO2 יכולה להיות יותר מטמפ' אחד לכן אין קשר חד-חד ערכי.
**** הפנרוזואיקון מורכב מהפלאוזואיקון, המזזואיקון (דינוזאורים) והקנוזואיקון ( העידן הנוכחי )
רפרוף קל בנושא האנרגיה.
"שריפת עץ מלווה בפלטת חלקיקים קטנים PM10 ולכן מסוכנת יותר מעישון פסיבי ושריפת דלק במכוניות"
הבעיה בטענה היא שסיגריות מכוניות ושאר מזיקים פולטים חלקיקי PM10 ואשר גורמים לעיקר התחלואה. י
ש בעיה לוגית בטענה ש PM10 יותר מסוכן מזהום אויר שמכיל PM10. כמובן שצריך לפעול בהיגיון ולישרוף עץ ושאר ביו מסה בצורה שלא תזהם את הסביבה. אפשר לשרוף ביומסה ליצירת אנרגיה באופן אחראי.
"כדי להמחיש את גודל השפעתה של שריפת עצים על זיהום האוויר, אפשר לבחור נתונים שסיכם ביורן לומבורג לגבי לונדון ב300 השנים האחרונות."
הערפיח בלונדון לא נוצר כתוצאה משימוש בעץ .
הערפיח בלונדון נוצר בגלל שריפת פחם בבתים והיה בעייתי במיוחד בסוף המאה ה19 ולא כפי שנכתב. והירידה בזיהום בתחילת המאה ה20 נבעה מהקטנת הצפיפות ולא ממעבר לדלקים מתוחכמים בשנת 1952 עדיין רוב לונדון השתמשה בפחם דבר שגרם באותה שנה לערפיח שנימשך 5 ימים וגבה יותר מ4000 קורבנות. לאחר מיכן בזכות חוק אויר נקי משנת 56 שחיזק נטיה שהתחילה לעבור לחשמל ולקים נקיים יותר וגז שהיתגלה בים הצפוני פתרו את הבעיה ארוע הערפיח החמור האחרון שגרם למותם של 1000 איש ארע בדצמבר 1962. PEARCE
לאחר סיכום הנתונים של לומבורג שואל המאמר
"האם אתם עדיין סבורים ששימוש באח עצים מטיב עם הסביבה?"
מכוון שבלונדון השתמשו בפחם כלקח מסיפור של זיהום האויר בלונדון אני מציע "שימוש בפחם מסכן את הבריאות".
לקח נוסף הוא לא לסמוך על ביורן לומבורג (על ביורן אפשר לקרוא בפוסט על הדוב המוזר)
בתמונה הפרלמנט בלונדון מבעד לערפיח מאת קלוד מונה
Claude Monet
מקור: Archaeoastronomy
"צר לי להפריך עוד טענה נפוצה: אפשר להחליף את השימוש בדלקים מאובנים במקורות אנרגיה חלופיים... מדובר במשאב מתכלה [דלקים מאובנים] ואנו ומכלים אותו בכמה מאות שנים"
לפי רוב המקורות אנו קרובים לשיא תפוקת הנפט Peak Oil זאת אומרת שיתכן שתוך כ100 שנה מזמן התחלת ההפקה של הנפט כבר כילינו את חציו ובקרוב סביר שהתפוקה העולמית תתחיל לרדת האפשרות להנות מימנו כאילו אין מחר הולכת להיגמר תוך עשור או שניים במיקרה הטוב. כפי נכתב בעבר בבלוג יתכן שגם מצבו של הפחם דומה. לכן כמה מאות שנים זהו תרחיש אופטימי. לכן אם נרצה לשמור על הצביליזציה נאלץ בכול מקרה לעבור לאנרגיה מתחדשת וההתיחסות לשינוי האקלים רק מקדימה את הנושא בעשור או שניים לכול היותר. (סביר ש140 הדולר לחבית היתה רק האזהרה הראשונית)
אנרגית השמש סולארית
לפי המאמר יש צורך ב10 מ"ר של לוחות סולארים לדירה. לצורך הדיון נניח שבישראל 8 מליון אנשים החיים בממוצע של 2 אנשים בדירה לכן אנו צריכים 4,000,000,0 מ"ר וקיבלנו 40 קמ"ר או 6.3x6.3 ק"מ לא דבר שאינו אפשרי בנגב האמת שאם נרצה נוכל גם למצוא 100 קמ"ר 10x10 למטרה בנגב ואפילו כמה שטחים של 100 קמ"ר. נוכל גם להשתמש בשטחי גגות חניונים וושטחים מעל מדרכות וכבישים.
"הרבה מטרים מרובעים של תאים סולאריים אינם "בדיוק שימוש סביבתי בפני השטח""
אם הברירה היא לומר שלום ולא להתראות לאקלים, לשמורות הטבע, לחיות הבר, לערי החוף ולאיזה מיליארד או יותר של אנשים אז זהו שימוש סביבתי ביותר וכפי שראינו יש לנו די והותר שטח עבור אנרגיה סולרית.
"העלות הסביבתית של מצברים שיצטרכו לאגור את האנרגיה הזאתלשעות החשכה היא כבדה מנשוא"
מצברי מכוניות רגילים אינם האופציה היחידה לאגירת אנרגיה.
אם נשתמש באנרגיה טרמוסולארית נוכל כמו בפרויקט של חברת סולל בספרד לאגור את החום למספר שעות. ישנם כמובן אפשרויות נוספות מתוכם אזכיר את האגירה השאובה למשל הפרויקט של 800MV שהוצע ע"י חברת החשמל ופרויקט נוסף אשר אמור לקום בגליל.
אופציות נוספות אגירה של אויר דחוס, אגירת קור, יצור מימן ושימוש בתאי דלק להפקת חשמל מהמימן ועוד...
אם משתמשים במספר מקורות אנרגיה בו זמנית אז בשעה שמקור אחד מושבת מקור אחר יכול לעבוד למשל: אנרגית רוח, גלים, ביו גז ובעיקר אנרגיה גאותרמית יוכלו לעזור לנו לעבור את החורף בשלום.
אנרגית הרוח
"בדנמרק מדינה שבה צפיפות תחנות הרוח גבוהה ביותר ליחידת שטח הן מצליחות לספק פחות מ-2% מכלל צריכת האנרגיה של המדינה."
כמה אנרגית רוח מופקת בדנמרק לפי הסוכנות הדנית לאנרגיה.
בשנת 2007 כמעט 20% מצריכת החשמל במדינה
מצריכת האנרגיה הכללית רק 3.05% אבל
16.3% מהאנרגיה בדנמרק מקורה באנרגיה מתחדשת
אמנם גם לדנמרק יש עוד דרך ארוכה לעבור אבל את ה2% כבר הדנים עברו מזמן.
ההדגמה המתמטית לגבי אחוז אנרגית הרוח כאשר מהירות הרוח יורדת ל-25% כמעט נכונה מהבחינה של פיזיקה טהורה אבל לא הבנתי מה הפואנטה. כאשר רוצים ליבנות טורבינת רוח מודדים במשך זמן את עוצמת הרוחות ואז יודעים כמה כמה אנרגיה אפשר להפיק בכמה ימים בשנה בעזרת טורבינה ספציפית בגודל ויעילות נתונה (כמעט נכונה משום שהתוצאה בדיוק של 2 ספרות היא 1.6 ולא כפי שניכתב)
אנרגיה הידרואלקטרית
רק אוסיף שכיסוי שטחים נרחבים במים יכול לגרום לפליטה של פחמן מהקרקעית ולכן פרויקטים של סכרים ענקיים אינם נטרליים מבחינת הפליטה של גזי חממה. (אבל חוץ מזה השאר נראה לי נכון)
ביודיזל
"אך כדאי לשים לב: שרפת הביו דיזל אינה פותרת את בעיית פליטת גזי החממה: "
אם משתמשים בדלק ממקור צמחי שקולט את הפחמן מהאטמוספרה יש בזה יתרון עצום על שימוש בדלק מאובן משום שבסיכום הכולל לא הוספנו פחמן לאטמוספרה בדיוק לא ברורה לי בהקשר זה הטענה להטעיה (לא נקלתי בטענה שריפת ביודיזל אמורה להקטין את כמויות הפחמן באטמוספרה). מעניין שדווקה לגידולי אנרגיה יש פוטנציאל להפחתת כמויות הפחמן באמוספרה ע"י קליטת פחמן במערכת השורשים
כדי לדעת אם באמת העסק עובד צריך לקחת בחשבון את כול המרכיבים החל ממה היה בקרקע לפני ועד לאנרגיה הנצרכת לשם הגידול והעיבוד (דלק לטרקטורים, דישון תהליכי עיבוד וזיקוק וכו') רק סיכום של כל ההשפעות הישירות והעקיפות יתן את התשובה.
במאמר נכתב ביודיזל מתירס אבל מתירס כמו משאר הצמחים המכילים עמילן עושים אלכוהול (בירה וודקה ויסקי וסאקה) כיום מוסכם בכול התנועה הירוקה ושאר העולם (למעט אולי מגדלי התירס) שייצור אתנול מעמילן תירס כמעט ואינו תורם לצימצום פליטות הפחמן אבל מגביר את הרעב בעולם. לכן מדברים היום על דלקים ביולוגים מהדור השני שכוללים בין השאר הפקת אתנול מהתאית ושימוש בכל הצמח Cellulosic Ethanol אבל עדיין לא ברור מתי ואם.
ביודיזל לעומת זאת נעשה משמנים כאשר ההשפעה הכוללת תלויה במקור השמן אם מקורו בדקלי שמן שגדלים על חורבות יער טבעי באינדונזיה אז נזקו רב גם מבחינת מאזן הפחמן באטמוספירה. וביודיזל אשר מגיע מצמחים שאינם מחליפים חקלאות למזון או יער טבעי עשוי להיות מועיל. כאשר כיום מנסים גם להפיק ביו דיזל מאצות שיגדלו בברכות רוויות CO2 מתחנות כוח.
מקורות אנרגיה נוספים
שריפת ביוגז באופן עקרוני זהה לשרפת ביודיזל אבל ניתן להפיקו ממיוגון מיני פסולת למשל מכון טיהור השפכים בחיפה מפיק ביוגז מהבוצה כבר יותר משלושה עשורים, ביוגז שנוצר בחירייה נאסף במערכת צינורות ומופנה למפעל של חברת אופיס טכסטיל מאזור שם הוא מחליף דלקים מאובנים ותורם להפחתת זיהום האוויר.
אנרגיה גאותרמית מספקת כיום 4.5% מהחשמל בקליפורניה כאשר ניתן להוסיף יותר מ 4000MV בקליפורניה תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות (בסביבות 3 פעמים התחנה החדשה באשקלון) . פיתוח טכנולוגיות נוספות יאפשר הפקת כמויות הרבה יותר גדולות. ישנו גם שימוש פשוט לחימום בתים ומוסדות.
באיסלנד 90% מהבתים מחוממים באנרגיה הגאותרמית אבל רק 20% מהחשמל מיוצר באמצעות אנרגיה הגאותרמית אפשר לייצר פי 5 חשמל גאוטרמי באיסלנד אבל השאר בא מאנרגיה הידרואלקטרית. אחת מהחברות המובילות בנושא היא אורמת הישראלית.
אנרגיית הגאות גם היא אינה חידוש למשל בצרפת קימת תחנת כוח הפועלת על אנרגיית הגאות משנת 1966 אבל כיום מפתחים מתקנים חדשים אשר מפיקים חשמל מזרם המים ללא חסימת מפרצים.
נושא חדש יותר הוא השימוש באנרגיית הגלים שרק מתחיל להיכנס לשוק.
ולעומת זאת תאי דלק או תאי מימן הם יותר אמצעי לאכסון אנרגיה חשמלית שבעזרתה הופק מימן אשר תא הדלק הופך אותו (יחד עם חמצן כמובן) לחשמל. בעקרון ממלאים את התפקיד של מצבר כמו באוטו.
"אך גם האופטימיים ביותר אינם סבורים שמי מהתהליכים הללו (ואף לא כולם ביחד) יוכלו לספק את מלא צריכת האנרגיה של ציביליזציה מתפתחת."
מסתבר שיש אופטימיות בעולם
"המחיר של ספל קפה. זו היא הערכה אחת של העלות לכל אמריקאי כל יום במשך 20 שנה כדי להיגמל מהרגל של דורות לשימוש בדלק מאובן ולעובר לאנרגיה מתחדשת.
האו"ם טוען שיש מספיק אנרגיה מתחדשת שניתן לנצלה באופן כלכלי כדי ליצר חשמל בכמות של פי 15 מהצורך בעולם
עולם שמונע ע"י אנרגיה מתחדשת כבר אינו חלום היפי מטושטש. הגיע הזמן להפסיק להיתווכח על יתרונותיו, והתחיל להפוך אותו לאמיתי."
שלושת המשפטים האלה לא נלקחו מפורספקט של ידידי כדור הארץ, גרינפיס או מגמה ירוקה. אלא ממאמר המערכת של השבועון New Scientist מתאריך 8 אוקטובר. כל הגיליון מוקדש לנושא האנרגיה המתחדשת חפשו אותו בסיפריה האוניברסיטאית הקרובה אליכם (לפחות בסיפריות של רפואה/ביולוגיה והנדסה/מדעים מדויקים בתל אביב)
בתרשים בצד ימין
העיגול הקטן והכחול כמות החשמל מאנרגייות מתחדשות אשר הופקה בשנת 2006
העיגול הלבן כמות החשמל אשר הופקה בשנת 2006
העיגול הגדול והירקרק אפרפר כמות החשמל אשר ניתן להפיק מאנרגייות מתחדשות בטכנולוגיות הקיימות כעת
מקור New Scientist 8.10.08
ועוד אופטימיות
חברת גוגול מציעה להפסיק את השימוש בנפט ופחם לייצור חשמל בארצות הברית ולהוריד את צריכת הדלק של המכוניות ב40% עד 2030
והואפטימיסט אל גור מציע לארצות הברית להגיע ל100% חשמל נקי מאנרגיה מתחדשת תוך 10 שנים נשמע אולי בילתי אפשרי אבל בעצם כל הטכנולוגיה כבר קיימת. להבדיל מהתוכנית של קנדי שקרא ב1961 להנחית אדם על הירח עוד באותו העשור. באותו הזמן וההשג העיקרי של תוכנית החלל האמריקנית היה טיסה של 15 דקות לחלל וחזרה. אפולו 11 נחתה על הירח לאחר 8 שנים וחודשיים.
"אם להיעזר בנתונים שמפרסמת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הרי שסך השימוש באנרגיות שלא ממקור מאובן (גז, נפט או פחם) כמעת שלא גדל מאז 1971 פרט לתרומה הבאה מאנרגיה גרעינית."
לפי KEY WORLD ENERGY STATISTICS 2008 שמפרסמת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) ע' 36,37 יצור אנרגיות מתחדשות 1973 לעומת -> 2006 הנתונים הם לפי שווה ערך אנרגטי של מיליון טון נפט * (million tonnes of oil equivalent (Mtoe
הידרואלקטרית 110.23 -> 261.14
דלקים מתחדשים 645.25 -> 1184.36
אחר רוח שמש וכו' 6.13 -> 76.13
_______________________
סה"כ 761.61 -> 1521.63 עליה של פי 2
באחוזים מאספקת האנרגיה הכללית הראשונית בעולם total primary energy supply TPES האנרגיות המתחדשות עלו מ12.5% בשנת 1973 ל12.9% בשנת 2006 ע'6
המספרים אשר מופיעים במאמר אינם מיסתדרים עם הנתונים האלה והקישור אשר מופיע בתחתית הדף מוביל לKEY WORLD ENERGY - STATISTICS 2008 במאמר (10.7% 1973 וירידה ל- 10.5% בשנת 2005)
המספרים האלה בעיקר מראים כיצד התפתח יצור האנרגיה העולמי כאשר הנפט והפחם היו זולים ונושא שינויי האקלים לא היה בכותרות. ורוב ההשקעות הממשלתיות הופנו לדלקים מאובנים ואנרגיה גרעינית.
השינויי הגדול התרחש מאז שנות ה 90 כאשר אנרגיות מתחדשות "חדשות" (רוח ושמש) גדלו בממוצע של 19% לשנה. כאשר קצב הגידול בעליה. לכן נתונים משנות ה70 כבר לא רלונטים לגבי השאלה מה ניתן לעשות.
תרשים הגידול בהספק המותקן העולמי של יצור חשמל ע"י רוח. מקור Global Wind Energy Council
תרשים הגידול בהספק המותקן העולמי של יצור חשמל ע"י רוח לשנה. מקור Global Wind Energy Council
בשנת 2007 תוספת ההספק המותקן היתה מפי 10 מאשר בשנת 1997 (הספק המותקן כמות החשמל אשר טורבינות הרוח יכולות ליצר בתנאי רוח אידאלים)
"פרט לתרומה הבאה מאנרגיה גרעינית."
תרשים ההשקעות במחקר ופיתוח בנושאי אנרגיה שונים במדינות החברות בIEA מיכוון שלהשקעה במחקר ופיתוח לוקח זמן עד לישום בשטח צריך להוסיף עוד עשור לפחות של השקעה בסביבות 5.5 מיליירד דולר לשנה באנרגיה גרעינית וכמעט כלום באנרגיה מתחדשת מהתרשים אפשר להבין למה כמעט רק אנרגיה גרעינית התפתחה בשנות ה60-80 אפשר גם לראות שעד לפני כ16 שנים ההשקעה בדלקים מאובנים עלתה על ההשקעה באנרגיות מתחדשות.
מקור: IEA Energy Technology Perspectives 2008
* Mtoe הוא 11630 GWh גיגה ואט שעה או GJ 1.0551 גיגה ג'אול, ושווה ערך קלורי לקצת פחות ממיליון טון נפט גולמי ממוצע.
"ועוד כמה זוטות"
"אפקט החממה אינו קשור לחור באוזון אלו שתי בעיות בלתי תלויות לחלוטין"
אמנם מדובר בשני נושאים שונים אבל אם נדבר על התמעטות האוזון בסרטוספרה ועל הגזים שיוצרים את החור באוזון נקבל כמה קשרים
העקריים הם
הגזים הבעיתיים שפלטנו לאטמוספרה הם גם גזי חממה טובים ויתכן שפרוטוקול מונטראול שעצר את יצור אותם גזים עזר יותר למניעת שינוי האקלים מאשר קיוטו Brahic
בשנת 2005 השפעה של הגזים הפוגעים באוזון וכלולים במונטראול כגזי חממה היתה 0.32 ואט למ"ר דומה להשפעת המיתן 0.48 ואט למ"ר השפעת המקור העיקרי פחמן דו חמצני היתה 1.66 ואט למ"ר.
בנוסף האוזון בעצמו הוא גז חממה וכמובן בליעת קרינת UV גם היא יוצרת חום לכן השפעה על כמויות האוזון בגבהים השונים משפיעה על הטמפרטורה של האטמוספרה . IPCC WG
1 2007
ישנם קשרים נוספים בשני הכיוונים.
בתרשים השפעת האדם על גזים חלקיקים ועננים באטמוספרה והשפעתם על חימום (באדום) או קרור (בכחול) האטמוספרה הגזים הורסי האוזון והאוזון מודגשים
בנוסף אפשר לראות את ההשפעה המקררת של החלקיקים ואת ההשפע הקטנה של השינוי בפעילות השמש. מקור הדו"ח הרביעי של IPCC משנת 2007
מזגן הוא באמת השיטה היעילה ביותר להפקת חום.
אכילת בשר וביחוד בשר בקר אכן דומה לנסיעה של קלומטרים במכונית פרטית ואפילו 4x4.
בישראל לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כניראה שדודי השמש מספקים כ3.3% מאספקת האנרגיה הראשונית
אבל יש שתי בעיות:
א. הנתון האחרון לגבי דודי שמש הוא משנת 2006 והוא נמוך במקצת משנת 2005
אבל הנתון בעיתי כי תפוקת הדודים זהה בכול חודשי השנה חורף וקייץ למרות השנויים בתפוקת הדודים ובצריכת המים החמים דבר שלא נראה לי סביר. לכן למרות ש4% הוא מספר אפשרי אני חושד שהערך האמיתי הוא פחות מ3% .
לעומת זאת לגבי האנרגיה הסולארית בדנמרק כותב המאמר טועה לכיוון החיובי (
"כ-1.5% מצריכת האנרגיה" ) השימוש באנרגיה סולארית [נתוני 2006] הינו פחות מעשירת האחוז הדבר אינו מפתיע לגבי מדינה אשר לפי הגדרת חבר שלי המתגורר בקופנהגן יום שמש מוגדר כאשר אתם יכולים להבחין בצל שלכם ואין יותר מידי כאלה (ואולי הכוונה היתה לאנרגית הרוח?). אבל כפי שכבר הזכרנו כ20% מהאנרגיה הכוללת הינה אנרגיה מתחדשת.
תוך כדי השיטוט בנבכי השנתון האחרון לסטטיסטיקה ניקלתי בהערה הבאה
שנתון סטטיסטי לישראל 2008 - מספר 59
פרק אנרגיה ומים
לוח מאזן אנרגיה 21.1 הערה 4
עקב תהליכי ההפרטה במשק בשנים האחרונות ובהתאם לפקודת הסטטיסטיקה [הנוסח החדש] התשל"ב 1972 הלמ"ס מנועה מלפרסם את נתוני מאזן האנרגיה החל בשנת 2007. ואכן נתוני 2007 אינם מופעים בטבלה. שקיפות? זכות הציבור לדעת? זכות המתחרים במיכרזי האנרגיה לדעת? (כמובן למקושרים ומקורבים המידע יהיה נגיש)
"לדוגמה, נכון שהשפד"ן שופך עדיין כ-10% מהבוצה הנוצרת בו לים ... ומיכוון שאין כרגע פתרון ישים אחר בטווח המידי"
(הייתי רוצה להאמין שאפשר לטפל ב10% מהבוצה כפי שמטפלים בשאר 90% של הבוצה אבל כניראה הכוונה לכך שבטיהור השפכים בשיטת הבוצה המשופעלת 90% מהבוצה מסוחרר במערכת אבל חוק שימור החומר דורש סילוק בוצה ו100% מהבוצה היוצאת מסולק לים )
את הבוצה של השפדן עומדים להעביר לדישון הנגב ואפשר לראות את הבעיה כפתורה. נכון יקח עוד זמן מה אבל בינתים ואם הפתרון יתממש גם בעתיד כולם יהיו מרוצים כולל הארגונים הסביבתיים שסימנו V לאחר שעצרו את המשרפה שתוכננה.
לפי מידע בע"פ חלק גדול מהמערכת לטיפול בבוצה לפני שילוח לנגב שתכלול יצור ביו גז כבר קיים.
לסיכום אכן צודק גיורא
ישנה סכנה סכנה שמאמר בעיתון (גלילאו) יכריע לכוון שגוי כמו החלטה להקים תחנה פחמית נוספת.
גיורא גם צודק בקשר למה עלינו לעשות.
כל אחד מאיתנו יכול להפחית את הנזק ע"י הורדת טמפ' המזגן בחורף והעלאת הטמפ' בקייץ להשתמש בפחות אריזות, לחמם במזגן ללכת ברגל או לנסוע באופניים ולהתמש בתחבורה ציבורית ו)(Car Pool ) ולהימנע או למצם אכילת בשר.
אבל גודל השינויי הדרוש ועוצמתו הינם מעבר לשינוי ההיתנהגות הפרטית לכן העיקר הוא להשפיע על המערכת הפוליטית לעבור לאנרגיות מתחדשות ע"י מיסוי הטבות השקעה ישירה (אפשר מחר להורות לחברת חשמל לבנות תחנה סולארית של 800MV) ולמתן תמיכה לשימוש יעיל באנרגיה.
כול מדעני האקלים משוכנעים שאנו עלולים לגרום לשינוי אקלים קטסטרופלי כדי למנוע את תרחישי סוף העולם אנו צריכים להפחית את פליטת גזי החממה בצורה משמעותית. מכוון שהמאמר הופיע בעיתון בעל תדמית מכובדת והכותב אמור להיות מומחה בנושא הטעויות במאמר עלולות להטעות אנשים רבים לכן כתבתי את התגובה הזאת אשר לצערי לא מחמיאה למאמר.
אם בירחון גלילאו רוצים לעורר דיון על נושא שינוי האקלים היה עדיף להביא נציגות גם גם לדעה הרוווחת אצל 99% מהעוסקים בתחום.
ועם בירחונים מדעיים עסקינן הרי המלצה לשם שינוי
דבר העורכים
מי ישלם את מחיר המהפכה הירוקה
ייתכן שלתודעתם של פוליטיקאים קובעי מדיניות ומקבלי החלטות בארצות המתועשות המובילות (ה-G8), חדרה סוף-סוף התובנה ששינויים אקלימיים והתחממות גלובלית הם כבר כאן, ויש לנקוט צעדים מעשיים (ולא רק הצהרות) כדי להפחית את הפליטה של גזי חממה לאטמוספרה (שמקורם בעיקר משרפת דלקים מחצביים). אין ספק שגם המחירים הנוסקים של הנפט בשווקים הבין-לאומיים תרמו לכך. השינויים האקלימיים,והפעולות שיהיה צורך לנקוט כדי לצמצם את נזקיהם, מעוררים שאלות אתיות סבוכות, ...
האתיקה של שינוי האקלים
הצבת השגשוג שלנו מול הסיכון ששינוי האקלים יפגע באיכות החיים של נכדינו מחייבת כלכלנים להכריע בסוגיות אתיות מורכבות
מאת ג'ון ברום
מה אנו צריכים לעשות בקשר לשינוי האקלים? מדובר למעשה בשאלה אתית. המדע, ובכללו גם מדע הכלכלה, יכול להאיר על הסיבות לשינוי האקלים ועל השלכותיו. המדע מסוגל גם לסייע לנו לגלות מה אפשר לעשות בנידון. אך השאלה "מה אנו צריכים לעשות בעניין" היא שאלה אתית.
לא כל השאלות העוסקות במה ש"צריך" לעשות הן שאלות אתיות. למשל, "איך צריך לאחוז מחבט גולף?" אינה שאלה כזאת. אך שאלת שינוי האקלים היא שאלה אתית מפני שהיא מעמידה זה מול זה אינטרסים סותרים של אנשים שונים...
ולבסוף עלינו לזכור תמיד את משפטו של מרק טוויין המופיע בפתח הפוסט הזה (ובפתח המאמר של גיורא ריטבו (ובסירטו של אל גור)) "מה שמכניס אותנו לצרות זה לא מה שאנחנו לא יודעים אלה מה שאנו בטוחים שאנחנו יודעים - ושאיננו נכון."עדכון
בגליון נובמבר של גלילאו הופיע תגובה לא ממצה של יצחק ונטראוב קשה לי להאמין שזאת התגובה היחידה שהתקבלה וראוי היה לפרסם תגובות נוספות. בתשובתו מתלונן גיורא על חשד במניעי המכחישים ומשווה את הטענה בדבר שינויי אקלים כתוצאה מפעילות האדם לדת. אבל אי אפשר להכחיש שסכומים ניכרים של תעשיות הנפט והפחם הופנו לקידום מחקרים מכחישי שינויי אקלים אנטרופוגני. למשל במאי השנה אקסון מובייל הודיע שתפסיק לממן את הכחשת שיניוי האקלים. ריכוז של תעשיית ההכחשה מצוי בבלוג DeSmog Blog . לא ניראה לי שיצחק או כל אדם סביר חושד שגיורא מקבל איזשהו תקבול מחברת פחם או נפט.
מצד שני השוואת הטענה שקיים שינוי אקלים לדת הנה התחמקות מהתיחסות לטענות המדעיות. האם בפנל ביין ממשלתי לשינוי אקלים IPCC עסקו בטיכסי וודו? האם NASA כפופה לאפיפיור. או אולי באגודה המלכותית הבריטית למדע עוסקים בפולחן זרתוסטרא? אולי על כל קתדרה ותחת כול חוג למדעי האקלים מקטירים לבעל?
לסיום גיורא כותב שיתכן שיש שינוי אקלים אנתרופוגני ויתכן שלא. יופי, יתכן שכול היונקים הגדולים החיים בטבע, איזה מיליארד או 4 של אנשים ורוב ערי החוף ישומדו ויתכן שלא
"בסופו של דבר העתיד בוודאי יאמר את דברו "
יש דברים שאני לא הייתי רוצה לשמוע מהעתיד הסיכון גדול מידי.
