מה הדרך הטובה ביותר לפעול לארגוני הסביבה כדי לעצור את משבר האקלים (מאמר דעה)

גילוי נאות: המאמר משקף את דעותיו של הכותב בלבד.

בזמן האחרון יש הרבה ויכוחים לגבי פעילות ישירה והאם כדאי לעבור על החוק ולהעצר בפעילויות מחאה אקלימיות. אני רוצה  לומר את דעתי בנושא.

כבר הרבה זמן שארגון "המרד בהכחדה" מארגן פעילויות ישירות שונות. באופן כללי, לדעתי, היעדים שמציב הארגון הזה, נכונים יותר מהיעדים של הארגונים האחרים: הורדת הפליטות ל 0 עד 2025 נכונה יותר מאשר הגעה ליעד זה ב 2050. הכרזת מצב חרום אקלימי היא פשוט הוכרה במציאות. הקמת אסיפות עממיות לטיפול במשבר האקלים היא בעצם דרישה לתקן את מערכת הבחירות כי מי ששולט במדיניות האקלימית שולט במדינה. ובאמת מערכת הבחירות שלנו היא לא דמוקרטית : יש יותר סיכוי להיבחר ככל שיש למועמד יותר כסף ובמקרים רבים השיטה היא העדפה לאזורים אחדים על פני אחרים. לדוגמה בארצות הברית לתושב אלסקה יש השפעה גדולה פי עשרות מלתושב קליפורניה בבחירות לסנאט.

לעומת זאת השיטות שלהם של פעילות הכוללת הפרת סדר ציבורי, סכסוכים עם משטרה ומעצרים לא נראת לי כטובה ביותר בגלל כמה סיבות.

1. לא נחוץ:

אינני חושב שהרס האקלים הוא באינטרס של בעלי ההון, אפילו לא של בעלי חברות הנפט הפחם והגז. זה מגדיל את כמותהכסף, אבל לאתמיד הגדלת כמות הכסף היא באנטרס של בן אדם. בדרך כלל רוב ארגוני הסביבה מתעלמים מהעובדה הזו ובכך בעצם מאותתים שגם הם נמצאים בשבי של התפישה השגויה לפיה "יותר כסף יותר טוב".

במציאות זה, לדעתי ברוב המקרים הפוך. יהיה ארוך לכתוב את כל ההוכחות אתמקד בכמה דברים רלוונטיים למשבר האקלים הנוכחי.

קודם כל יש מספר מקרים בהם דווקא העשירים סובלים יותר ממשבר האקלים:

א. ברוב המדינות העשירים הם אלה הגרים על חוף הים, זה נוף יפה ולכן נחשב ליוקרטי יותר. לכן הם גם נפגעים יותר מעליית פני הים במיוחד במדינות כמו ארצות הברית. העיר הרגישה ביותר לעלית פני הים היא מיאמי שהיא גם אחת הערים העשחרות ביותר, אותו הדבר אפשר לומר על ניו יורק , ונציה והרבה ערים אחרות. זה הגיע למצב שבו העשירים מתחילים לעבור משכונות חוף לשכונות רחוקות יותר מהים ובכך נהפכים בעצם לפליטי אקלים.

ב. במדינות עשירות העשירים גרים בדרך כלל בבתי עץ בפרברים ואילו העניים בבלוקים רב קומתיים מבטון במרכז. הבתים לעץ הם הרגישים ביותר להוריקנים, הצפות ושרפות. רק בשרפת ה "קמפ פייר" בקליפורניה נשרפו קרוב ל 20,000 בתים. הרבה אנשים נהרגו. אם להחשיב מספר נפשות ממוצע לבית כ 4 זה אומר שקרוב ל 80,000 נשארו ללא בית.

ג. לגבי אי החום עירוני. במדינות העניות כמו ניגריה או מלזיה העשירים בדרך כלל גרים במרכז היר או קרוב והעניים בפרברים. זה אומר ששם העשירים סובלים יותר מאי החום העירוני. במדינות עשירות זה הפוך כמו שנכתב בנקודה 2, אבל גם שם העשירים בדרך כלל עובדים במרכז העיר, בשעות היום כאשר ההבדל בטמפרטורות בשמש מגיע ל 20 מעלות. אפשר לומר שהמזגנים מבטלים את ההבדל, אבל דווקא ההשארות בחללים סגורים וממוזגים, היא אחת הסיבות העיקריות לתחלואה ולתמותה היום: אורח יים יושבני, זיהום תוך ביתי אשר במקרים רבים עולה זיהום חוץ ביתי. רק אורח החיים היושבני מול המסך הורג 5.3 מיליון בני אדם בשנה.

אפשר אומנם לומר שבכל מיקרה תוחלת החיים בניגריה קצרה יותר מתוחלת החיים בארצות הברית. זה נכון אבל אחוז האוכלוסייה הלוקה בדיכאון בארצות הברית גבוה הרבה יותר מאשר בניגריה. בשנים האחרונות מחלות הדיכאון עולות לארצות הברית כ 200,000 חיים בשנה ואפילו מקצרות את תוחלת החיים. כלומר נראה שהניגרים מאושרים יותר. אפשר לומר שאנשים בורחים מאפריקה לאירופה וארתות הברית ולא להפך. אבל כמות האנשם שבורחים מהבטון אל הטבע הרבה יותר גדולה וכניראה עוברת את המיליארד בשנה: תיירים, אנשים שעוברים מבתי אבן בעיר לבתי עץ בפרבר. ככל שהמשבר הסביבתי מחריף יש פחות ופחות אפשרויות לעשות את זה, אפילו פשוט לצאת החוצה.

קודם הרצון לקחת יותר ממה שצריך הוביל ליותר מידי תוצר אצל אחדים ופחות מידי אצל אחרים מה שגרם לבעיות ב 2 המיקרים. היום מה שהכלכעלה עושה זה לייצר כמה שיותר תוך כמה שפחות עבודה ולהעביר אנשיחם כמה שיותר מהעולם האמיתי לאשליות וירטואלות, כאשר אלה הן גם הסיבות המרכזיות לחלואה היום: הגוף האנושי לא יחזיק מעמד אם זה ימשך באותו הכיוון.

נוסף על כך הקפיטליסטים מונעים על ידי אידאולוגיה מסוימת, שהשיטה שלהם מביאה לפריחה וכך הלאה. הטרנד היתהפך בשנים האחרונות כאשר כמות הרעבים החלה לגדול ויעדיפיתוח ברקיימא מתרחקים ולפי המדענים לא יושגו עם הטרנד הנוכחי הקשור בהרס הסביבה ימשך.

בקיצור, אני חושב שצריך קודם כל להסביר לכל בעלי החברות האלה שבנושא זה לפחות יש אינטרס מובנה בשבילם לוותר על הכסף מגז, פחם ונפט. ניראה לי שפעילויות המרד בהכחדה הן לא הדרך הטובה ביותר לעשות את זה.

2. מסכן ולא רק את המוחים:

מחאות כאלה מסוכנות ולא רק למי שמישתתף לדעתי. כאשר חוסמים כביש, ניידות טיפול נמרץ, מכוניות מכבי אש, מכוניות משטרה לא יכולות להגיע ליעד במהירות הנדרשת וזה כמובן יכול להביא לתוצאות לא טובות. כאשר חוסמים מכוניות בטמפרטורה של 46 מעלות כמו שהיה בקיץ האחרון, יש סיכוי שלמכונית כלשהיא יגמר המצבר ואיתו גם המזגן ואז זה יכול להביא לתוצאות לא טובות למי שיושב בה. אומנם אני בעד למעבר לדגש על רפואה מונעת אבל לדעתי צריך לעשות את זה מתוך הסכמה של האוכלוסייה המושפעת. אפשר אומנם לומר שזה יציל כמותגדולה יותר של אנשים מאשר יהרוג אבל זו השקפה לא נכונה בה דגלים בעיקר דיקטטורים שונים, לכן אני חושב שהיא לא מתאימה.

מכיוון שלדעתי השינוי הנדרש יעשה במוקדם או במאוחר בכל מקרה (מהסיבות המוזכרות בנקודה 1 בין היתר), אין צורך בסיכון מיותר. אפשר לומר שאין זמן לחכות עד שהוא יעשה בכל מיקרה. אבל לדעתי יש פה משוואה שלפיה עוצמת הפעילות היא כחומרת המשבר. כלומר ככל שההשפעות נעשות חמורות יותר כך גם הפעילות נעשית למשמעותית יותר.

3. פחות יעיל:

עד כמה שאני יודע במחאות כאלה משתתפים פחות אנשים. לכן זה במקרים רבים פחות מגיע לתקשורת. גם ברמה העולמית הכי הרבה תקשורת היתה בשביתה העולמית בספטמבר, אשר היתה חוקית ובתאום עם השלטונות ואולי בגלל זה הביאה הרבה מאוד אנשים. גם בישראל אני חושב שמצעד האקלים, השביתה בספטמבר ובנובמבר הביאו יותר תקשורת מאשר פעילויות רבות של התפרצות בכנסים וכדומה. כאשר משתתפים מספר קטן של אנשים בפעולה רדיקלית זה עושה רושם כאילו שזה מעניין רק כמה קיצונים ולא רבדים רחבים באוכלוסייה.

בהפגנות שלא הפרו את הסדר הציבורי בחיפה השתתפו לא יותר מ 1,500 איש אבל זה הספיק כדי להגיע לתקשורת והשפיע על דעת הקהל. בכלל כמות סבירה של מפגינים יכולה לייצג כמות הרבה יותר גדולה של תומכים. בחיפה בסקרים 30% תמכו בפעילות לצמצום זיהום אוויר כמשימה עיקרית מצד ראש העיר. כניראה עוד יותר כמשימה משנית. כמות אנשים סבירה בהפגנה יכולה לשקף כמות הרבה יותר גדולה של אנשים אשר יצביעו למפלגה ירוקה יותר בקלפי.

לגבי הוצאת 3.5% מהאוכלוסייה לרחובות ומאבקי עבר:

זה נכון שכאשר יותר מ 3.5% מהאוכלוסייה יוצא לרחובות זה גרם בהרבה פעמים להצלחה במאבק. אבל זה לא בהכרח קרה בגלל שהפרו את החוק ואת הסדר הציבורי. היו הרבה מאבקים שהצליחו בלי זה וגם במאבקים בהם זה היה אף אחד לא אמר שזה מה שגרם להצלחה כי הם כללו גם דברים אחרים.

המאבקים הסוציאליים של הזמן האחרון הצליחו בהרבה בגלל סיבות שלא תמיד מוזכרות. לדוגמה המאק של מרטין לותר קינג הצליח בהרבה בגלל שעקב מיכון כבר לא היה צריך כל כך לנצל כוח אדם כדי לייצר רוחח כספי מקסימלי (אותו המיכון כמובן גרם להרס הסביבה) כך גם לגבי הרוב המוחלט של מאבקי העובדים למען זכויות סוציאליות.

המאבק של גנדי הצליח בהרבה בגלל שהבריטים העדיפו לנצל את ההודים באמצעות שימור השיטה הקפיטליסטית על ידי גורמים מקומיים וכך גם לגבי רוב המאבקים האנטי -קולוניאליסטיים.

המאבק נגד מלחמת וייטנאם הצליח בחלק גדול בגלל שלצד וייטנאם עמד הפוטנציאל הצבאי של הגוש הקומוניסטי ו הגוש הקפיטליסטי העדיף לשחוק אעותו באמצעות הטשה כאשר הוא ראה שהסוציאליזם לא מסתדר עם השאיפה לצמיחה כלכלית מקסימלית. זה מה שגרם בסופו של דבר וקריסת הגוש הקומוניסטי ובסופו של דבר ל "הצלחת" המאבק נגד חומת ברלין.

זה לא אומר שלמאבקים ציבוריים ובמיוחד לא אלימים אין כוח. להפך, אפילו באשור העתיקה דיקטטורת המלך נשענה על כך שרוב האשורים חשבו שמשטר זה מוצלח למטרת השוד המקסימלי של העמים השכנים. גם היום דיקטטורת הממון נשענת על כך שרוב האוכלוסייה חושב שצמיחה כלכלית זה טוב. אם רוב האוכלוסייה יחשוב אחרת - הרבה דברים ישתנו.

לגבי מחאה לא אלימה: הנשק במידה רבה הוליד את הקפיטליזם כי מדינה המבוססת על שאיפה לצמיחה כלכלית היתה יכולה להקים צבא מקצועי גדול יותר בעבר ולהרשות לעצמה טכנולוגיה צבאית משוכללת יותר היום מה שגרם לכך שהמדינות צידדו בצמיכה כלכלית גם כאשר זו גרצה במפורש לירידה באיכות החיים גם של האחרים. אחרי שזה נמשך בצורה הזו כמה אלפי שנים התגבשה האדאולוגיה הקפיטליסטית כפי שאנחנו מכירים אותה היום.

אבל אני לא חושב שדווקא הפרת הסדר והמעצרים הם הגורם שהביא להצלחה.

סיכום:
אם הייתי חי בתקופת ספרטקוס, הייתי מציע לעבדים להשמיד את כל הנשק בעולם בתורהתחלה מה שהיה משחחר אותם מהדיכוי. עכשיו כאשר יש סיכון ריאלי של השמדה כוללת, אני חושב שהדרך היעילה ביותר היא מצד אחד להסביר שפתרון המשבר הסביבתי הוא באינטרס של כולם גם אם פרושו פחות כסף ומצד שני להוציא לרחובות כמה שיותר אנשים מה שיותר נוח לעשות עם זה ללא הפרת הסדר הציבורי.

כל מה שנאמר כאן הוא די שונה מהתפיסות המופצות בכלי התקשורת לדוגמה ולכן המפורסמות ביותר, אבל אני מאמין במה שאני כותב.

הקשר בין משבר האקלים לבעיית הזיהום במפרץ חיפה

הרבה שואלים על הקשר בין משבר האקלים לבעיית הזיהום במפרץ חיפה. אז אני כותב את זה כניסיון לענות.

הפליטות הישירות והעקיפות מבתי הזיקוק

בתי הזיקוק והמפעלים הנלווים פולטים הרבה זיהום אוויר ופולטים הרבה גזי חממה. בתי הזיקוק עם לכלול את החלק שמייצר פלסטיק - כרמל אולפינים, מייצר כ 2.5 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה. את זה אפשר לראות במפל"ס שלהם באתר המשרד להגנת הסביבה.

מכיון שסך הפליטות של ישראל הן 80 מיליון טון בשנה זה יוצא משהו כמו 3%.

אבל התוצרים של בתי הזיקוק כמו בנזין, סולר, נשרפים אחר כך במנועים השונים. הפלסטיק עובר תהליכים במפעלי הפלסטיק וזה מייצר פליטה הרבה יותר גדולה. התחבורה אחראית על כ 23% מסך גזי החממה של ישראל וחלק גדול מהדלק מיוצר בבז"ן. מפעלי פלסטיק הם חלק גדול מהתעשייה. שינוע הדלקים, שינוע שריפה והטמנת הפלסטיק גם מביא לפליטות.

האם סגירת בתי הזיקוק תוריד את הפליטות?

אז, לכאורה, ברור שסגירת בתי הזיקוק תוריד בהרבה את הפליטות, בדיוק כמו את זיהום האוויר. יש בעיה אחת: במיקרה זה ישראל פשוט תוכל לקנות תזקיקים מוכנים מחו"ל, כלומר בית זיקוק אחר בחו"ל יגביר את התפוקה כדי למלא את הפער ומהמנועים ומפעלי הפלסטיק  תיפלט אותה כמות של פליטות רק שהבנזין והפלסטיק יגיעו מבית זיקוק מחו"ל.  יוצא לכאורה שבסך הכל הפליטות לא יקטנו. אותו הדבר לגבי זיהום האוויר.

בדיוק בגלל זה, ארגונים ומשרדי ממשלה שונים מנסים להתעסק עם צרכני הקצה - להעביר אנשים ממכוניות לאופניים, לסגור תחנות כוח על פחם, נפט או גז וכדומה. זה מצמצם את הפליטות במובן המיידי.

למרות זאת, סגירת בתי הזיקוק כנראה תביא להפחתה בפליטות שהוזכרו קודם וזה למה:

1. לא רק אנחנו פועלים לסגירת בתי הזיקוק. הלחץ קיים כמעט בכל המדינות האחרות בעולם. הלחץ יוצר שאיפה להשקיע בתעשייה בטוחה יותר שאין סיכוי שמישהו יפריע לה, כלומר למשהו נקי יותר.

2. תחרות בין בתי הזיקוק יוצרת ירידה במחיר התוצרים. ככל שיש פחות בתי זיקוק, פחות היצע,  המחיר עולה ויש יותר סיכוי שיעברו למשהו נקי יותר כי זה יותר זול.

3. כאשר יש בתי זיקוק יש לובי חזק שלהם בממשלה ובכנסת. הלובי הזה מונע לא רק סגירת בתי זיקוק או הוצאתם מריכוזי אוכלוסייה אלה גם שינוי בצרכני הקצה. לדוגמה העברת שבילי אופניים, מסלולים יעודיים לאוטובוסים או איסור על פלסטיק חד פעמי. אולי בין היתר בגלל זה בישראל יש פחות פעילות אקלימית מאשר בדנמרק. כאשר אין תעשייה המעוניינת בהמשך שימוש בדלקים פוסיעליים אין גם לובי כזה.

ההשפעות עליהם מדברים פחות

יש כמה השפעות עליהם מדברים פחות למרות זאת הם גם חשובים.

* בתי הזיקוק והזיהום הנגרם מהם גורמים לכך שאנשים רוצים להתגורר כמה שיותר רחוק מהם. לכן רוצים לכרות את יערות חיפה ולבנות במקומם שכונות. לכן עיריית קרית אתא בונה שכונות על השטחים הירוקים במזרח העיר. הדבר גורם לעלייה בפליטות כי עצים קולטים פחמן דו חמצני, אבל גם מגביר את אי החום העירוני יוצר אפשרויות למפולות בוץ (כי אין עצים על מדרונות הכרמל), ומגביר זיהום אוויר כי העצים קולטים אותו.

אם יסגרו את בתי הזיקוק, יפסיקו את הבנייה על השטחים הירוקים במפרץ חיפה ואת הבתים המתוכננים יבנו במקומם אפשר יהיה לבנות ב 20 שנה הקרובות בלי להרוס מטר אחד של שטחים ירוקים במפרץ חיפה. התכנון הוא לבנות עד 100,000 יחידות דיור, מה שיספיק ל 372,000 בני אדם, לפי ממוצע הנפשות במשק בית בישראל.

זה יכול להציל מיליוני עצים מה שלא רק יגרום לשיפור האקלים העולמי דרך קליטת פחמן דו חמצני, אלה גם לירידה בעומס החום באיזור, ירידה בזיהום האוויר וכך הלאה.


* בגלל שהאנשים רוצים לגור כמה שיותר רחוק מבתי הזיקוק השכונות נבנות בקצוות המטרופולין ולא באמצע. זה מאריך את המרחק בין הבית למקום הלימודים, העבודה, הבילוי, בתים של אנשים שרוצים לבקר. הדבר גורם ליותר פליטות מתחבורה. גם כי אנשים נוסעים יותר זמן וגם כי במקרה זה הם לא ילכו ברגל או על אופניים.

אפילו באטובוס קשה להשתמש למרחקים ארוכים כי לוקח לו יותר זמן לעצור בכל התחנות.

תהליך זה ממחזר את עצמו. ככל שלאנשים יש יותר מכוניות, הם צריכים יותר חניות וכבישים.יותרכבישים כי המכוניות יוצרות פקק וצריך לבנות מעקף. כאשר יש יותר חניות וכבישים צפיפות הבנייה נמוכה יותר. זה יוצר מרחק גדול יותר בין הבית למקום העבודה, הבילוי, הלימודים וכדומה והתהליך חוזר על עצמו.

שינויי האקלים מגבירים את זיהום האוויר
שינויי האקלים בעצמם גובים מחיר גבוה בישראל. מדובר בתחלוה ותמותה ממחסור במגנזיום במים מותפלים שאליהם נאלצנו לעבור בגלל הבצורת, מעומס חום ומהגברת זיהום האוויר.

הגברת זיהום האוויר כמובן מסוכנת יותר באזורים בהם הוא גם ככה גבוה, כמו במפרץ חיפה. לכן הפחתת זיהום האוויר, הוצאת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסייה, חשובה גם כהסתגלות לשינויי האקלים (אדפטציה).