Gasland Part II Trailer גז לנד סרט שני

למי שראה את החלק הראשון ולמי שלא יש סרט נוסף על אבפרקינג או בשמו הרישמי סידוק הידראולי

בישראל אין סידוק הידראולי אבל יש לנו את פרויקט הפצלים בחבל עדולם-שפלת יהודה. ומכוון שהסלע באזור דיי אטום....

עשור של אקלים קיצוני THE GLOBAL CLIMATE 2001–2010 A DECADE OF CLIMATE EXTREMES -WMO

Full Report pdf

English text after the Hebrew

דוח חדש של הארגון המטאורולוגי הבין לאומי

הודעה לעיתונות מס '976

2001-2010, עשור של ארועי אקלים קיצוניים

ז'נבה 3 יולי 2013 - 

בעשור של  2001-2010, התרחשו בעולם ארועי אקלים קיצוני חסרי תקדים ובעליי השלכות חמורות, העשור שהיה החם ביותר מאז תחילת המדידות המודרניות בשנת 1850 המשיך תקופה ארוכה של ההתחממות הגלובלית בולטת. יותר שיאיי טמפרטורה לאומיים נשברו מאשר בכל עשור קודם, על פי דו"ח חדש של הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO).

הדו"ח, האקלים הגלובלי 2001-2010, עשור של אקלים קיצוני, מנתח את הטמפרטורות גלובליות והאזוריות ואת המשקעים, כמו גם אירועים קיצוניים כגון גלי החום באירופה וברוסיה, ההוריקן קתרינה בארצות הברית של אמריקה, הציקלון הטרופי נארגיס בבורמה, בצורות באגן האמזונס, אוסטרליה ומזרח אפריקה והשיטפונות בפקיסטן.

העשור היה החם ביותר לשני חצאיי הכדור וגם לטמפרטורת פני אוקיינוסים והיבשות. הטמפ' חסרת התקדים היתה מלווה בירידה מהירה בקרח בים הארקטי, ואובדן מואץ של מסה נטו מיריעות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה  ומהקרחונים בעולם. כתוצאה מההפשרה הנרחבת הזאת וההתפשטות התרמית של מי הים, מפלס הים עלה על ממוצע העולמי ב-3 מילימטרים בשנה, בערך כפול מגמת המאה ה-20 של 1.6 מ"מ בשנה. גובה פני הים גלובלי בממוצע בעשור היה גבוה כ -20 ס"מ מזה של 1880, על פי הדו"ח.

עוד מונסון שטפונות ואגמים קרחוניים האסון בקדרנאת אוטרקנד Kedarnath

כפי שיכתב  בפוסט קודם בנושא חלק מהנזק נגרם בשל בניה לא תקינה קרוב מידיי  לנהרות 

נהר Alakhnanda המוצף מתוך מצגת תמונות
 Torrential rain and floods wreak havoc in Uttarakhand | The Economic Times

גם הבתים הנופלים לנהר בסירטון הבא שיכים לקטגוריה של בניה קרוב מידיי לנהר
לסרטון באתר של סקאי ניוז

גלישות קרקע הן תופעה נפוצה באזורים תלולים אבל כריתת עצים וחציבת דרכים לתוך המידרון יכולות להחמיר את המצב 

גלישת קרקע שהרסה כביש מתוך מצגת תמונות
 Torrential rain and floods wreak havoc in Uttarakhand | The Economic Times

אבל גראונד זירו של האסון שיכת לקדרנת/קדארנאת/קדרנאת גם משום המקדש העתיק שנחשב לביתו של לורד שיווה והוא אחד מהמקומות הקדושים ביותר בהודו ואתר חשוב לעליה לרגל. וגם משום מימדי ההרס והזרם הקטלני שהיה מספיק חזק לסחוף בולדרים של טונות.

קדרנת לאחר השיטפון של 2013 שימו לב לבולדר שנראה נשען על הבית בצד ימין הבית קבור בחלקו בסחף לכן גובה הבולדר הוא כחצי קומה או כמטר וחצי לפחות מקור מצגת תמונות
 PHOTOS: Devastated Kedarnath shrine Photo Gallery,- The Indian Express

[המשך ופרוט על קדרנאת והקשר ל-GLOF]

Where is the sun קמפין של גרינפיס איפו השמש

 כמובן מעבר לגז טבעי לא יציל את העולם לבדו ובסופו של דבר צריך לעבור לאנרגיה מתחדשת

בדיוק בכך עסק הקמפיין האחרון של גרינפיס

לחתימה על עצומה

פעילי גרינפיס מפגינים בנקודת קבלת גז בעד אנרגיית השמש

כולם מדברים על גז, אף אחד לא מדבר על שמש

גילוי מרבצי הגז מאיים לצמצם את ההשקעה באנרגיות מתחדשות כמו אנרגיה סולארית. אבל הגז הטבעי לבדו אינו יכול לתת מענה לאתגר של שינויי אקלים

• צפריר רינת
• 28.06.2013
• 14:46

הסברים של 10,30,60 שניות על יצוא הגז מאת דרור וכותרות נוספות בנושא הגז more natural gas

89% מקוראי ידיעות הם אנרכיסטים הזויים ושוליים על פי שר האוצר יאיר לפיד

  Lital Cohen Biton - facebook

נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.

הצעה של דרור רשף:

הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.

=========הסבר ב 60 שניות==================
הייצוא יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. ההכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח, הממשלה מדברת רק על זה. אבל הכנסות אלה דומות עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה.

אלא שיש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) יקרים פי 3-4 ממחיר הגז המקומי וזה יעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. רק בשנה שעברה הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק. כל אחוז שמייצאים יוצר הפסד (הוצאות פחות הכנסות) של .12.5 מיליארד ש"ח.!!! הממשלה רוצה לייצא 40% ולכן הנזק למשק 500 מיליארד ש"ח לפחות.
מסיבה זו כנראה, גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. גם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה. לשמירת הגז בישראל יש גם יתרונות אסטרטגים עצומים, כי מחירי הגז והדלקים בעולם עולים ובגלל שרוב העתודות נמצאות בידי מדינות עויונות.

הממשלה מתעלמת מהחישובים המקצועיים של הארגונים ושל הפקידים שלה עצמה כי מופעל עליה לחץ אטומי מצד הטייקונים. אנרגיה היא מוצר אסטרטגי שבלעדיו טנקים, מחשבים חדרי ניתוח ומפעלים לא יכולים לפעול. אסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

כותרות ממעריב

נסיון להסביר את נושא הגז (בהנחה שהוא יגיע לכנסת) ב-10 שניות, חצי דקה, דקה.

הצעה של דרור רשף:

הסבר של 10 שניות:
לישראל לא משתלם מבחינה כלכלית לייצא את הגז, כי בתמורה צריך לייבא דלק יקר פי 3-4מהתמלוגים. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דוח שמראה שהייצוא לא משתלם כלכלית, וגם המדען הראשי של משרד האנרגיה קובע שלא כדאי לייצא כי נצטרך גז גם עוד 100 שנה, ואסור להמר על זה שבעוד 25 שנה ינחתו כאן חייזרים ירוקים עם קוביות אנרגיה כחולות.

חצי דקה:
ייצוא הגז יגרום לנו להפסד של מאות מיליארדי שקלים. כל עסק נראה טוב אם מסתכלים על ההכנסות בלבד. הכנסות מהייצוא הן תמלוגים בגובה 200 מילאירד ש"ח. אבל אלו דומים עם ייצוא ובלעדיו ויגיעו עוד 10 שנים ומעלה. הם לא יסגרו את הגרעון. אבל מלבד הכנסות יש גם הוצאות שאותן הממשלה מנסה להסתיר. במקום הגז שמייצאים צריך לקנות דלקים יקרים. דלקים אלה (סולר, גז טבעי נוזלי, נפט) עולים פי 3-5 ממחיר הגז המקומי. בשנת 2012 הפסדנו כך 10 מיליארד ש"ח על ייבוא כמות קטנה של דלק וזו הסיבה העיקרית לייקור החשמל השנה. היצוא שהממשלה מתכננת גדול כמעט פי 100 ויעלה לנו לפחות 720 מיליארד ש"ח. הוצאות של 720 מיליארד פחות הוצאות של 200 מיליארד פרושן הפסד של 520 מיליארד ש"ח בייצוא הגז. אם מחירי הדלק ימשיכו לעלות, זה יהיה אפילו יקר יותר. גם הכלכלן הראשי של משרד האוצר הוציא דו"ח שמראה שלא משתלם כלכלית לייצא, כפי שנחשף על ידי דה-מארקר. אסור לבנות מדיניות אנרגיה על בסיס הנחה שמחר יגיעו חייזרים ירוקים ויחלקו לכולם קוביות אנרגיה כחולות בחינם.

=========הסבר ב 60 שניות==================

bp Statistical Review of World Energy 2013 יצא לאור הסקירה הסטטיסטית לאנרגיה עולמי של bp

Statistical Review of World Energy 2013 - BP

הסקירה של bp היא אחד מהמקורות הכוללים לשימוש והפקת אנרגיה בעולם. במקביל אליו מצויים הדוחות של
(U.S. Energy Information Administration (EIA  עם הפרסום International Energy Outlook  גישה חפשית
ושל הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה IEA   עם הפרסום   World Energy Outlook: IEA

מצורפת מצגת מתורגמת של עיקריי הסקירה בנושאי אנרגיה: נפט, גז טבעי, פחם, אנרגיה גרעינית, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה ראשונית ... לפי אזורים שונים בעולם והתפתחות הסטורית.

statistical_review_of_world_energy_2013

הודעה של פרץ, כותרות בנושא הגז מ"הארץ , TheMarker ואתר ynet

‏י"א תמוז תשע"ג 

19 יוני 2013

הודעה לעיתונות

בהמשך לפוסט

 אפקט הפרפר השחור: הפרוטוקולים של ועדת צמח – לא מצונזרים ומקורות נוספים

השר פרץ: "ההחלטה היום היא עדות לכך שהכיוון שבו פעלה ועדת צמח היה כיוון שחייב שינוי, כפי שהמלצנו לאורך כל הדרך. טוב שמתחילה מגמה של שינוי, אך הדבר אינו מספק. על פי כל הבדיקות שלנו, הכמות שצריכה להישאר עבור ישראל היא 600 BCM, על מנת לתת מענה למעבר של שימוש בגז טבעי בכלל ענפי המשק – גם לאנרגיה, גם לתעשייה וגם לענף התחבורה. ענף התחבורה אינו מקבל את הכמות הנדרשת על אף שהוא הגורם המזהם העיקרי. אנו עומדים על כך שכמות הגז הטבעי לישראל לא תפחת מ-600 BCM"

גז טבעי הארץ TheMarker

קללת המשאבים

יכול להתפתח עימות אלים על הקצאת המשאבים - לנו יש תחליף טוב יותר: בג"ץ

24.6.2013 TheMarker

הממשלה אישרה את יצוא הגז: 18 שרים תמכו; פרץ, ארדן וגרמן התנגדו

(עדכון) ברגע האחרון: יצוא הגז לירדן ולרשות הפלסטינית ייגרע ממכסת היצוא ■ כמו כן, החליטה הממשלה להחמיר את החיוב של שותפות תמר בחיבור המאגר אל החוף ■ ראש הממשלה: "בלי יצוא - לא יהיה גז לשוק המקומי, לא ניכנע לפופוליזם"

23.6.2013 , TheMarker

Ganga Flood שיטפונות בגנגס עדכונים ותוספות 30 ליוני

פסל של שיוה ברישיקש מקור Om Shanti Om yoga center

שטפונות כבדים בגנגס באזור אוטרקנד וגלישות קרקע גבו את חייהם של לפחות 550 נפשות ויתכן שהמיספר יעבור את האלף [עדכון לפחות 800 נספו התחזית הרישמית כ-1000 אבל יש לפחות הערכה אחת שמדברת על10,000 נספים ].

אותו הפסל בעת השיטפון לפני שהוכרע בידיי הגנגס. מקור:
 ‪Statue of Lord Shiva in Rishikesh Ganga
Washed Away Heavy Flood in Uttarakhand‬‏ - YouTube

הנפגעים העיקרים היו עולי רגל למקום  הקדוש קדרנת Kedarnath בהמאליה וכן עולי רגל ותירים אחרים שעשרות אלפים מהם נתקעו בדרכים ובערים.

בתקציר הטלויזיה בהמשך מופיע בין השאר פסלו של שיווה מרישיקש שנראה כך לפני השיטפון. למרות ששיווה שמר על החיוך גם כאשר המים הגיעו לכתפיו, בסופו של דבר למרות החיוך אמא גנגה שטפה אותו ממקומו.  השטפונות נבעו מגשמי מונסון חזקים באזור.

הגשמים הכבדים גרמו להצפות במקומות נוספים למשל בנהר היאמונה בעוברו בניו דלהי אבל כנראה ללא נפגעים בנפש

גשר על נהר היאמונה כמעט מוצף בזמנים אחרים
 הימונה נראה כמגיע לגובה הקרסול בקושי
Flooded Yamuna River in Delhi
 | The Economic Times

שיטפון ברישיקש

חלק משמעותי מהנזק נובע מבניה לא תיקנית באזור המוצף מידיי פעם של הנהרות. אבל חלק מהאזורים המוצפים חורגים מהאזורים שצפויים להיות מוצפים בתדירות של עשרות שנים כגון המישור שעליו בנויה רישיקש בתמונה העם הקייק. או מרכז האסון שבו רואים סלעים בגודל של מכונית שנסחפו בשיטפון לייד המקדש העתיק בקדרנת Kedarnath (יתכן שחלק מהסלעים היו שם קודם רק מכוסים בחול.) המקדש ביתו של שיווה נבנה כנראה במאה ה-8 לפני יותר מאלף שנים

כמו כל תופעה קיצונית קשה לאמר בקלות האם שינויי האקלים מעורב אבל התחזית היא יותר גשמים כבדים ולכן יותר שטפונות. במקרה הספציפי של קדרנת כנראה מעורבים זרם של סחף שמכיל בעיקר מים אבל גם כמוית גדולות של בוץ חול וסלעים שמקורו בגלישת קרקע ובעיקר פריצה של אגם מאחורי מורנה קרחונית

קדרנת 1880

קדרנת לפני ואחרי מקור
Kedarnath Before and After Photos - Times of AP

קישור לסירטון למטה במידה ואינו מופיע

חלק מהשטפונות העתידיים ינבעו מאגמים שיצטברו מאוחרי מורנות קרחונייות לאחר הפשרת הקרחונים. וכך כאשר הסכר הטבעי יפרץ טסונאמי הרסני יעוט במורד ההימליה.  התופעה ידוע בשם פריצת אגם קרחוני - Glacial lake outburst flood -GLOF . כמובן שנסיגת הקרחונים המואצת בגלל שינויי האקלים/התחממות הגלובלית גורמת ליצירת הרבה אגמים חדשים מועדים לפורענות.
  דבר כזה עדיין לא התרחש  בממדים קטסטרופיים מספיק בכדיי להגיע לראש החדשות . פריצה של מים שנאגרו מאחוריי סכר קרח התרחשה בבוטן וכמה עשרות נספו באסון. וארוע נוסף ארע בטיבט בשנת 2000 שם הושמדו יותר מ-10,000 בתים. ארועים קטנים יותר קרו גם בשוייץ  ובמקומות אחרים בעולם. יש אגמים קרחונים שבו מתקיימת פעילות להנמכת גובה האגם כגון Tsho Rolpa בנפאל אבל ככול הנראה הפעילות לא מכסה את הסיכון הגדל והולך. חסימות יכולות גם להיוצר מגלישות קרקע ומפולות חלקן עקב הפשרת קרח שמחבר סלעים ועפר או עקב גישמי מונסון חזקים מהרגיל כמו השטפונות האחרונים.

האגם הקרחוני טשו רלופה Tsho Rolpa בצד הימני הקרוב ניתן להבחין בתעלה שנחפרה לשם שיחרור מים והנמכת המפלס ומבנה קטן לידה 
Glacial Lakes and Glacial Lake Outburst Floods in Nepal

73,000 rescued, 40,000 still stranded in Uttarakhand

PTI | DEHRADUN, JUNE 22, 2013

1,000 stranded pilgrims sighted in Rambara and Junglechatti areas; 17 foreign tourists rescued from Dharas »

Photos: Uttarakhand battered by rains, floods; thousands stranded|India Photos-IBNLive

BBC News - India floods: Death toll in Uttarakhand 'passes 500'

Uttarakhand: 90 rest houses swept away in flash floods, thousands feared dead - Times Of India

Fears Grow of a Himalayan Tsunami as Glaciers Melt | May 27, 2013 TIME.com
אכן התחזית היתה במקומה


Uttarakhand flood: 200 evacuated from Badrinath, evacuation will be completed by evening if weather permits - India - DNA Jun 29, 2013,
Around 4,650 are still reported as missing in the devastating floods that have claimed 842 lives so far, official figures state.
Till now, 1,04,687 persons have been evacuated from different places by road and air

Uttarakhand Floods: Indian Army - The Unsung Heroes - International Business Times
Over 800 people have been reported dead in the floods

Uttarakhand floods: death toll may cross 10,000, says state assembly speaker - Hindustan Times

Uttarakhand assembly speaker Govind Singh Kunjwal on Saturday triggered a fresh controversy by stating that the number of the dead post-disaster could cross the 10,000 mark.
The official figures projected by the state government, however, put the death count at 1,000.
"No one can give the exact death count but after travelling to different disaster affected areas and information gathered from victims and other locals of the area I could say that death toll is around 10,000," said Kunjuwal.

Uttarakhand chief secretary raises estimate of missing 10-fold from 350 to 3,000 - Times Of India

The missing figure was given out by Uttarakhand chief secretary Subhash Kumar, who said, "The objective is to bring out the truth about the missing number of people so that their near and dear ones are not kept in the dark." With aerial surveys unable to spot survivors any more, the worst is feared about the missing.

....

The implication of the rescue operations being wound up is rather grim - it means that the hope of finding thousands of the missing is possibly fading. With bodies now being found hundreds of miles downstream in the Ganga and Yamuna (some were said to have been found in Allahabad, which is over 1,000 km downstream), the possibility of having a firm casualty figure seems remote.

קדרנת לפני ואחרי תמונת לווין מקור
Indian Space Research Organisation facebook

Glacier lakes: Growing danger zones in the Himalayas | Environment | The Guardian

Fears rise of huge outburst flooding in the Himalayas as glaciers melt due to climate change

Suzanne Goldenberg at Imja Lake, Nepal  10 October 2011

Glacial Lake Outburst Floods in Nepal and Switzerland - New Threats Due to Climate Chang PDF

Britta Horstmann Germanwatch 2004

Melting Himalayan Glaciers May Doom Towns

Pallava Bagla in New Delhi for National Geographic News - May 7, 2002

As glaciers melt in Himalayas, new lakes crop up - The Hindu
MALLIKARJUN  HYDERABAD, February 6, 2013

חע

מפת אגמים מסוכנים בבוטאן מקור
Global Warming Triggers Glacial Lakes Flood Threat | GRID-Arendal - Press releases