דף עמדה בנוגע לתחנה המופעלת באמצעות גז/פחם טיוטה
האפשרויות
א. תחנה דו דלקית תחנה קיטורית בסיגנון התחנות הגדולות של חברת החשמל- טורבינות קיטור
התחנה יכולה לפעול ברמות שונות של טמפרטורה ולחץ קיטור ככול שהם גבוהים יותר אז גם היעילות גבוהה יותר. טווח הטמפרטורות המשמשות בתחנות כח נע מתת קריטי פחות מ- מעלות דרך סופר קריטי בין ל- מעלות ועד אולטרה סופר קריטי מעל מעלות. כיום מוצעת תחנה סופר קרטית למרות שכיום יש עשרות תחנות כוח אולטרה סופר קריטיות שעובדות כבר שנים. (רוב התחנות הפחמיות ביפאן למשל)
כל התחנות הפחמיות בארץ עובדות בשיטה של תחנה קיטורית הזאת ההבדל היחידי לתחנה המוצעת הוא האפשרות להסיק את הדוד בגז או פחם בהתאם לצורך. כאשר היתרון העיקרי של הפחם היא האפשרות לערום בתחנה כמה אלפי טון של פחם שיספיקו לזמן רב.
ניתן ליצור מדיניות הפעלה של פחם או גז מיספר אלטרנטיבות לדוגמה
א .1. הפעלה על גז או פחם בהתאם למחיר (עמדת משרד האוצר בדיון האחרון בוועדה הארצית לתשתיות)
בשונה מנפט או פחם שוק הגז בנויי על חוזים ארוכיי טווח אשר מאפשרים את ההשקעות הגדולות בצנרת. בענף מקובלים חוזים אשר מבטיחים אספקה שנתית מסוימת למשך שנים כאשר הקונה מתחייב לתשלום ואם אינו מנצל את מלוא הכמות המובטחת אז היא אינה עומדת לרשותו מאוחר יותר ואינו מקבל זיכוי על הגז שאינו מנוצל. . שוק ה"ספוט" אינו מפותח. אילו היה מדובר בתחנה בודדת וחוזה נפרד החלטה כזאת היתה חוסמת לחלוטין את השימוש בגז. למרות שהתחנה היא רק חלק מחוזה כללי של חברת החשמל עדיין הדבר בעיתי. לאורך זמן יש מספר רב של סיבות לחשוב שהפחם עשויי להתייקר ובמקביל יש סיבות להעריך שמחיר הגז לא יתיקר במידה משמעותית בעשורים הקרובים.
א. 2 הפעלה בגז ושמוש בפחם רק בעת תקלה באספקת הגז (עמדת המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים)
היתרונות: מחיר קבוע וידוע מראש, זהום אויר נמוך פליטות גזי חממה נמוכות יחסית וגיבוי אמין במקרה של בעיה באספקת הגז.
החסרונות
עלות בניית התחנה יקרה. יעילות פחותה ביחס למחז"ם ולכן עלויות תפעול גבוהות יותר ופליטות גזי חממה גבוהות יותר מאשר מחז"ם.
ב. תחנת גזיפיקציה משולבת IGCC התחנה בנויה ממיתקן ליצירת גז מהפחם ומטורבינת גז המשולבת עם טורבינה קיטורית [מחז"ם] בעבר המשרד לאכות הסביבה ניסה לקדם בניית תחנה כזאת באשקלון אבל ללא הצלחה משום שחברת החשמל ומשרד התשתיות לא רצו להתעסק בטכנולוגיה שקיימות בה רק מספר מועט יחסית של תחנות בעולם. היתרון של תחנה כזאת הוא היעילות הגבוהה. שיאיי היעילות מושגים במחז"מים כמו אלו אשר מספקים חלק נכבד מהחשמל במדינה. לעומת זאת נושא הגזיפיקציה מעורר חששות אבל מיכוון שתחנות כאלו עובדות כבר שנים סביר שהתחנה תוכל לעבוד מספר חדשים עד אשר התקלה באספקת הגז תתוקן. כמובן התחנה תהיה יקרה יותר וכל ההשקעה הרבה במתקן הגזיפיקציה נעשית רק למקרה של תקלה.
ג. אפשרות ביניים טורבינות גז אשר גזיי הפליטה מופנים לדוד שניתן להסיק אותו גם בפחם
חברת החשמל כבר משתמשת בפטנט הזה בתחנות ישנות כאשר הדוד הישן הופך לחלק הקיטורי של המחז"ם.
היתרון יעילות גבוהה גבויי אמין לחלק מהתפוקה.
החיסרון גיבויי אמין רק לחלק מהתפוקה.
לא ידוע לי על תחנה שנבנתה מראש לאסטרטגיה הזאת
ד. מספר מחזמים ללא גיבויי של פחם
היתרונות: יעילות מקסימלית ועלות מינמלית
החיסרון: גיבויי למיקרה של תקלה/חבלה באספקת הגז. אופציה זאת דורשת עיון והשקעה משמעותי בהגברת האמינות של אבטחת האספקה.
יש חשש נוסף ממצב שבו רוב אספקת החשמל נעשית בטכנולוגיה אחת. אבל כיום כאשר יש נסיון של שנים בטכנולוגיה נראה לי שאפשר להרגע ובחיסכון הכספי להקים יותר יחידות מהדרוש כדיי לגבות מצב של תקלה טכנית או חבלה.
כיום כאשר יותר מ-40% מיצור החשמל אמור לפעול על גז יש חשש אמיתי להגברת התלות בגז כאשר כולו אמור להגיע בצינור תת ימי אחד באורך של יותר מ-100 ק"מ.
אבל קימות אפשרויות לגיבוי
LNG מסוף גז נוזלי אפשרי צף יאפשר יבוא גז ממיגוון מקורות בעולם
יש שתיי ורייציות למסוף צף
1. האוניה אשר מביאה את הגז תאדה אותו למצב גזי בעצמה
2. אוניה יעודית לגיזוז הגז כאשר אוניית המישלוח מזרימה את הגז הנוזלי לאוניה מסוף גיזוז קבוע.
אפשר כמובן להקים מסוף גז על החוף אבל הבעיה כמובן לצלוח את ההתנגדויות שבבדאי יצוצו. אמנם אספקת הגז
אגירת גז
אגירת גז נעשית בשניי אופנים
1 מיכליי גז נוזלי LNG משמים בעולם בעיקר לאכסנה יומית כדיי לאפשר שיאיי צריכה יומיים כאשר אספקתהגז קבועה.
2 אגירה בתת הקרקע
אפשר לייצר החללים הגדולים הדרושים בסלעיי מלח באמצעות המסת המלח במים כפי שנעשה בארצות הברית. אם תעלת הימים תצא לפועל ניתן יהיה ליצור חללים כאלו בסלעי המלח באזור ים המלח.
האפשרות השניה פשוטה יותר שימוש במלכודות גז טבעיות כגון בשדות גז שנוצלו בעבר. שמוש בשדה גז ישן הוא אפשרות בטוחה ידוע שהמאגר אטום לגז אחרת לאהיה שם שדה גז ישנה גם אפשרות לההשתמש בקידוח הישן. בארץ ישנם מאגרים באזור ים המלח (זהר כידוד קנאים). למעשה המאגרים באזור כבר שימשו לאגירת גז משדה בסיני. גם שדה מארי B שעומד להגמר יכול לשמש כמאגר כפי שחברת החשמל רוצה כבר שנים. (לפי בע"פ). גם מבנים גאולוגיים נוספים אשר נחשדו כמלכודות נפט או גז עשויים לשמש כמאגרי גז.
אחד החסרונות של השיטה היא האנרגיה הדרושה כדיי להכניס בלחץ את הגז.
משרד התשתיות כבר פועל בנושא
צנרת כפולה
כבר כיום במפות התכנון מופיעה צנרת כפולה המכילה קו ימי וקו יבשתי מקבילים.
פחמימנים אשר יופקו מהגז הטבעי.
ניתן להפוך את הגז הטבעי לפחמימנים כבדים יותר הניתנים לאכסון בקלות כפי שהדבר כבר נעשה בעולם למשל ב . כמובן מיתקן כזה יוכל לתרום גם לשאר צרכי המשק דלק לתחבורה וחומרי גלם לתעשיה פטרוכימית
כפי שהציע המשרד לאכות הסביבה
גז מיצרי
לא אמין אבל מכוון שצנרת ישנה סביר שבמחיר טוב ניתן יהיה לרכוש גז ממצרים
סולר
בעת כתיבת הדף העמדה אספקת הגז ממיצרים משובשת עד לא קימת אבל למרות זאת אין הפסקות חשמל המחזמים פועלים על סולר. אגירת סולר באתרים אפשרית ולמרות שהפעלת המחזמים בסולר יקרה היא מאפשרת הפעלה כאשר אין גז. ובניגוד לשאר הפתרונות אנחנו רואים את הפיתרון עובד כיום בארץ
כמובן שיש צורך לדאוג למאגרים לשעת חרום ולמדיניות בנושא כפי שהדבר נעשה באיחוד האירופי ובמדינות החברות ב-IEA. בארץ מלבד לחברת החשמל וסביר שגם לצה"ל אין מדיניות כזאת.
כבר כיום אספקת החשמל בישראל תלויה באספקת הגז אם נקצץ 20%-40% מתפוקת החשמל נהיה בבעיה. לכן כבר כיום משרד התשתיות פועל בנושא של אגירת גז ומסוף LNG. לכן רוב ההוצאות לאבטחת ההספקה של הגז הטבעי דרושות ממילא. בכל אופן החיסכון של מיליארדי דולרים בהמנעות מהקמת תחנה פחמית יכול להקל על ההשקעות הדרושות כדיי להבטיח אספקת גז אמינה גם במיקרה של נסיונות חבלה. בחירה באפשרות הזאת תבטיח בסופו של דבר אספקת חשמל אמינה יותר מאשר תוספת תחנה פחמית/גזית והשקעה חלקית בלבד באבטחת אספקת הגז
לסיכום
עמדת חברת החשמל בדיון בבעדה הארצית היתה בניית מחז"מים ובנושא הזה הם צודקים.
