פוסט סיכום מהדיון היום בבג"צ על יצוא הגז
הבוקר הגיע נושא יצוא הגז לזירה המשפטית, ובג"צ קיים דיון בשאלה האם החלטת הממשלה לייצא 40% גז התקבלה בסמכות, או שמא יש לבטל החלטה זו ולהעביר את הנושא להכרעת הכנסת.
אני ארחיב קצת על המשמעות של הרגע המשפטי הזה אבל נתחיל בהתחלה. האולם היה מלא מפה לפה. לא לכולם היה מקום לשבת, ואזרחים רבים עמדו בצדי האולם, כורים אוזן. בטרם החל הדיון, ולאחר שהגיעו כל הנציגים, חברי הכנסת יחימוביץ' וברוורמן וציבור גדול, נעמדתי מול כולם ושאלתי: "האם יש כאן נציגים של הציבור? האם יש כאן אזרחים? תרימו ידיים שנראה אתכם". 95% מהיושבים באולם הרימו ידיים למעלה עם הסימן וי. כל מצלמות העיתונות התחילו לתקתק במרץ. זהו. עכשיו ברור לכולם שהציבור הגיע לדיון, והוא נמצא כאן כדי לפקח מקרוב איך ענייניו מתנהלים.
 |
אזרחים לפני הדיון היום בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז .
צילום: אור-לי ברלב |
עכשיו אפשר להתחיל. אז לפניכם סיכום קצר של מה שקרה באולם וכמה נקודות מעבר. יהיו כאן קצת חלקים משפטיים (תחזיקו מעמד), קצת כלכליים (זה יהיה פשוט) ולקינוח נוסיף קצת נשמה לכל מה שקרה היום.
 |
| שופטים לפני או אחריי הדייון בבג"ץ בנושא יצוא הגז. צילום אור לי בר לב |
1. השופטים (בעיקר ג'ובראן ורובנשטיין) שאלו כמה פעמים את המשיבים: "למה לא להעביר נושא כל כך חשוב וגדול ולכנסת?". תשובת המדינה: כי זה ייקח זמן. זה הרגע להזכיר שלו היו הולכים לחקיקה מלכתחילה, היום כבר היינו עם חוק בידיים. ח"כ איביש ברוורמן, אחד העותרים ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת אמר בתום הדיון לתקשורת: אני יכול להעביר את החקיקה הזו בשבועות בודדים.
 |
חברי הכנסת שלי יחימוביץ' ואבישיי ברוורמן לפניי הדיון בבג"צ על יצוא הגז הטבעי
צילום אור-לי ברלב |
2. בזמן שנציג המדינה בדיון (ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה) דיבר על כך שהחוק מקנה לממשלה את הסמכות לקבל את ההחלטה מבלי להעבירה לכנסת, נציגי החברות הקפידו להמשיך ולהלך איימים עם הספין הנצחי: אם לא יהיה יצוא, לא יהיה מימון לפיתוח שאר המאגרים. אז אמנם זה לא נוגע לשאלה המשפטית שעומדת בפני השופטים - האם החלטת הממשלה היא בסמכות אם לאו - אבל רוח האיומים ריחפה היטב בחלל האולם, ויש אפשרות שהיא גם תשפיע על השופטים. בצער אני אומרת.
3. הספין המשפטי שהונח כחרב מאיימת בחלל בית המשפט: "אם תבוטל החלטת הממשלה, לפי החוק הקיים רשאיות חברות הגז לחתום על חוזים לייצא הכל". השופטת מרים נאור הקשתה ושאלה כל הזמן אם זה נכון, והיה ניכר שהיא קונה את הטיעון הזה. מדובר כמובן בתסריט הזוי שנשען אולי על איזו פרצה בחוק (כך אמר לי עורך דין).
4. נציג המדינה טען לאורך כל הדיון שאין בהחלטת הממשלה פגיעה בזכויות היסוד של הפרט או של הציבור. חשוב להבהיר כאן משהו חשוב: גז הוא אינו מוצר רגיל ליצוא. זה לא תפוזים או פרחים. זה נכס אסטרטגי, ביטחון אנרגטי לדורות קדימה, ויש בו כדי להשפיע על זכויות היסוד של הציבור ושל הפרט ושל אופן הקיום שלנו. אני מקווה שהשופטים ייודעים את זה.
5. הדיון המשפטי היום נסב על פרשנות של חוק הנפט. מדובר בחוק ישן משנת 1952 שלא חזה את המצב היום עם הגז. חשוב להבהיר כאן שגז - שונה מהותית מנפט. בעוד שייצוא של נפט ניתן לעצור בשלבים שונים כי החוזים הנחתמים בתחום הם חוזים לטווח קצר, גז זה סיפור של חוזים לעשרות שנים. כלומר: נגעת נסעת. אני לא יודעת אם ההבדל הזה יהיה לנגד עיניי השופטים, אבל לפחות שאתם תדעו.
6. כמה תשובות לטיעוני חברות הגז: "אם לא יהיה יצוא לא יהיה מימון לפיתוח מאגרים נוספים! זה אינטרס ציבורי!".
א. שוב ושוב נזכיר, שכדי לממן את מאגר לוויתן נדרשים פחות מחמישה אחוזי יצוא. המדינה לא צריכה להתפשט מכל משאבי הטבע הלאומיים שלה רק כדי לממן מאגר אחד כמו לוויתן. זה ספין, ספין, ספין.
ב. חברי למאבק, הכלכלן דרור רשף מהעמותה לכלכלה בת קיימא סיפר לנו בתום הדיון כי בדוח ועדת ששינסקי (נספח ה) הוצגו מודלים כלכליים שמראים שחצי מהתצרוכת המקומית ל- 10 שנים תממן את פיתוח מאגר לוויתן. כלומר - יש מימון משימוש מקומי בלבד.
ג. יש עוד דרך לממן את מאגר לוויתן והיא באמצעות הציבור. הממשלה יכולה להחזיר לידיה את החזקה על המאגר, ולהנפיק לציבור אג"חים. "חסרים בשוק בפנסיוני אפיקי השקעה טובים", אומר דרור.
7. הנושא שלא עלה בדיון כלל הוא נושא השקיפות. הרי הממשלה יכולה היתה מזמן להעביר ההחלטה שלה כחוק בכנסת. היא נמנעה מזאת בשל הפחד שלה משקיפות. ואני חייבת לשאול: האם בזאת לא נפגעת זכות יסוד בסיסית של הציבור בדמוקרטיה?
8. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה. זו האמת של חיינו כרגע. לנציגי חברות הגז היו עורכי דין ממולחים מהשורה הראשונה, שמכירים את השופטים, והם גם ידעו בדיוק מה לומר ואיך לומר. כסף יודע לקנות ייצוג משפטי מעולה, זו האמת של חיינו. בינתיים.
מהצד השני, עורכי הדין שייצגו את הצד שלנו עשו עבודה מורכבת, מסובכת ומרשימה. לא פשוט לבוא ולטעון שההחלטה הזו אינה בסמכות הממשלה, זה עניין שעד היום לא נבחן. אני מזכירה שהיועץ המשפטי לכנסת חושב כמונו וגם היועץ המשפטי לממשלה חושב עקרונית כמונו (אבל אישר את ההחלטה הזו ספציפית).
זו נקודה לא פשוטה מבחינה משפטית, ועורכי הדין שלנו עשו מאמצים כבירים כדי להעביר אותה. הם גם פירקו לא מעט מטיעוני נציגי חברות הגז, כמו הטענה שהאם תבוטל החלטת הממשלה, חברות הגז יתחילו לייצא החל ממחר את הכל.
ובקיצור, זה הרגע להודות לעורכי הדין שייצגו אותנו.
9. בתום הדיון שוחחתי עם כתבי משפט ופרשנים שהיו בדיון כדי ללמוד מהם מה הם חושבים. אני מודה שכמו לא מעטים מאיתנו, גם הם התרשמו שהשופטים יתקשו לבטל את החלטת הממשלה. ככה שניתן לומר שהדיון לא היה מזהיר עבורנו. זו האמת. אבל...
10. אבל! חשוב לזכור שהדיון בבית המשפט הוא רק חלק מהשיקולים ששוקלים השופטים. יש לפניהם עתירה מנומקת וממוסמכת, הכוללת גם פרשנות של החוק הקיים בראי כוונת המחוקק שהגה אותה בשנת 1952 (הנושא הוזכר בדיון). הדיון היום הוא לא חזות הכל. אבל אני מודה שהסיכויים שלנו לא גדולים, אם לשפוט רק לפי האווירה באולם היום.
11. נקודה אחרונה. אחרי האיומים שהניפו נציגי חברות הגז, צמצמו השופטים את השאלה שעומדת לפתחם לנקודה משפטית אחת: האם החלטת הממשלה ניתנה בסמכות או לא. בנקודה הזו חשוב להבין שאנחנו מדברים על סעיף אחד קטן, בחוק אחד ישן. בזירה המשפטית נטו, הכל קם ונופל על הפרשנות לסעיף הישן הזה. נצטרך להמתין להחלטת השופטים כדי לדעת באיזו פרשנות הם בחרו. על פניו נראה שיש לפחות שני שופטים שמצדדים בעמדתנו, אבל באמת שאין לדעת מה יקרה.
מצד שני,
אנחנו, כולנו כאן, יודעים שההחלטה על יצוא הגז היא הרבה מעבר לשאלה משפטית על סעיף אחד בחוק אחד. זו שאלה בסיסית: האם הדאגה לרווחת הציבור דורות קדימה, עומדת לנגד עיני השלטון בישראל?
כי יש את בית המשפט העליון ויש את משפט הציבור. ובלי קשר לבג"צ, ישנה דעת הקהל של הציבור, והיא עצמאית וחופשית ואינה תלויה בפרשנות משפטית. והציבור חכם, והציבור יודע. והסיפור של שוד הציבור לטובת רווחי הטייקונים עוד ידובר ועוד יסופר. ומאיתנו עוד תצמח מציאות חדשה וסיפור חדש: סיפור של הוגנות, שקיפות וצדק.
שורה תחתונה: ממתינים במתח.
שורה נוספת (ציטוט מסטטוס שהעליתי במהלך היום): "אני מסתכלת על כל האולם המלא, על עורכי הדין, על אנשי הממשל, חברות הגז ועל השופטים, ואני אומרת לעצמי בשקט: אלוהים, זה בגללנו כל הבלגן הזה... כמה כוח יש לנו!"
אור-לי ברלב
מהעיתונות
מאות מפגינים צפויים להופיע היום בדיון בבית המשפט העליון בנושא יצוא הגז, אחרי חודשים רבים של עיכוב. ייתכן שההרכב המורחב לאו דווקא יסייע להכרעה מהירה בשאלה המרכזית - למי הסמכות להחליט מה יהיה היקף היצוא, לממשלה או לכנסת
דה מרקר
בית המשפט העליון דן בעתירה הדורשת להעביר לכנסת את ההחלטה על יצוא הגז שהתגלה בישראל ■ המדינה: "יש לנו זכות לנהל את נכסי המדינה. לכנסת אתה יודע מתי אתה נכנס, אבל אתה לא יודע מתי תצא" ■ השופט רובינשטיין: "למה שדבר כל כך מהותי לא יצריך פיקוח פרלמנטרי?"
- 11:01
- 20.10.2013
- מאת: הילה רז
- דה מרקר
(עדכון) - נציג המדינה בבג"ץ: "בקיץ 2015 לא יהיה מספיק גז למשק מ'תמר'. מאגר 'לוויתן' לא יהיה מוכן בזמן. אם ייגמר הגז בעוד 30 שנה - יש בקפריסין" ■ השופטת אסתר חיות: "יש סעיף בחוק שמסמיך את הממשלה לאשר יצוא"
צילום: חדר מצב
לפני שעה קלה הסתיים הדיון הראשון בבג"ץ בהרכב מורחב של 7 שופטים אודות העתירה שהגישו המרכז האקדמי למשפט ועסקים, שורת ארגונים ומספר חברי כנסת, נגד החלטת הממשלה להתיר ייצוא גז בהיקף של עד 40% מהיקף עתודות הגז בישראל. העותרים טענו כי אישור מסקנות ועדת צמח על מכסות יצוא הגז הטבעי צריכה להיעשות בכנסת, ולא בהחלטה מצומצמת של הממשלה, זאת בשל החשיבות הכלכלית והפוליטית העצומה הכרוכה בנושא.
נספח חוק הנפט סעיף 33
חובת הפקה לתצרוכת ישראל (תיקון מס' 3) תשל"ז-1977 (תיקון מס' 4) תש"ן-1989
33. (א) השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש -
(1) להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המקסימלי היעיל שלה;
(2) לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.
(ב) "תצרוכת ישראל" כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל.
עמירם ברקת