עשור מסוכן: מה אחריי עסקת האקלים של דרבן. מאת פרד פירס - הניו סינטיסט

Dangerous decade: What follows the Durban climate deal - environment

15:53 13 December 2011 by Fred Pearce, New Scientist, Durban 

עשור מסוכן: מה אחריי  עסקת האקלים של דרבן.

פרד פירס ניו סינטיסט דרבן 13 דצמבר 2011
פרד כיום כותב ויועץ לניו סינטיסט כתב מספר ספרים על שינויי האקלים

For similar stories, visit the Climate Change Topic Guide

Editorial: "We can still avoid a 'lost decade' on climate change"

אפילו טונה אחת של פחמן לא נחסכה. בזמן הקרוב הכדור לא ירויח אף לא שמץ. יש מי שקורא לזה בגידה במדע ובענייי העולם. עדיין ועידת האקלים בדרבן, דרום אפריקה, אשר הסתימה מוקדם בראשום בבוקר, כתבה מחדש את הכלל למלחמה בשינויי האקלים באופן אחד. היא הכריחה את מדינות מתפתחות ראשיות כמו סין וברזיל. ודרום אפריקה לקבל את העקרון של של יעדים מחייבים לפליטות גזיי החממה שלהם בפעם הראשונה.

כריס היין טרוט העיניים, שר האקלים [והאנרגיה] של בריטניה, שיבח את העיסקה, אשר הוסגה לאחר משא ומתן  במשך שלושה לילות ו-36 לאחר סיום הועידה המתוכנן. " זו היא הפעם הראשונה שראינו כלכלות עיקריות מתחייבות לפעילות הדרושה ע"י המדע." הוא אמר

הועידה הסכימה שעד 2015 הממשלות יסכמו "פרוטוקול, מכשיר חוקי או תוצאה מוסכמת בעלת כוח חוקי "protocol, legal instrument or an agreed outcome with legal force" אשר יטילו יעדים על כל הפלטים העיקריים, עניין ועשירים. הדבר הזה [it באנגלית אבל בעיברית כיצד לסכם את כל האפשרויות?] יכנס לתוקף כנראה עד 2020, כאשר המטרות הוולונטריות הקיימות יסתיימו, למרות שזה לא חלק מהעסקה הרשמית. 

החדשות הרעות הם שהעסקה היא צ'ק דחויי. [ולפעמים צ'קים חוזרים] היא לא תעשה שום דבר לעזור לאקלים בעשור הבא - עשור שמדענים אומרים שהוא קריטי כדיי לרסן את התחממות הגלובלית  ולהסב את תשתיות האנרגיה העולמיות לכיון של מקורות מעוטיי פחמן. [ראו את הדוח של ה-IEA בפוסט קודם] כל שנה, מדינות בעולם מוציאות טריליון דולר [טרה 12^10] על תשתיות אנרגיה וכיום פחם הוא הדלק הנבחר.

לא ברור מה יהיו היעדים המחייבים - השאלה הזאת לא נדונה כאן [בדרבן] הרוב מקבלים שמהמדינות העניות ביותר לא יועמדו בפני הפחתות מוחלטות בפליטות שלהן. במקום הן יפחיתו את ה"עצימות הפחמנית" שלהן: כמות הפחמן הדו חמצני הנפלט ליחידת תמ"ג, שיקוף של כמה מזהמות התעיות שלהן.

אבל סין תתבקש לעשות יותר. היא התנגדה במשך הכי הרבה זמן להכנסת הדרישות המשפטיות לטקסט של דרבן. ב-2020 היא תהיה אחראית לרבע מהפליטות העולמיות וכנראה לפליטות לנפש גבוהות כמו באירופה. 

עם יעדים משפטיים אשר לא יתחילו לפעול לפני 2020, שאלת מפתח היא מה יקרה בעשור הקרוב. פעילות וולונטרית היא כעת הדבר היחיד המגביל את הפליטות ברוב המדינות. ובעוד שהאיחוד האירופי הסכים לקבל תקופה נוספת לפרוטוקול קיוטו אשר יגביל את הפליטות שלו ביו עכשיו ל-2020, מעט מתינות נוספות יצטרפו. קנדה פרשה השבוע, מצטרפת לעריקות נוספות: רוסיה, יפאן, וארצות הברית. לאחר השנה הבאה הפרוטוקול יכסה רק 15% מהפליטות העולמיות.

המשמעות של זה שיעדים וולונטראריים, לפחות בתאוריה, יהיו בעלי השפעה גדולה בשנים הקרובות. בשניי הסיבובים האחרונים של שחות האקלים בקופנהגן, דנמרק, וקאנקון, מקסיקו, יותר מ-80 מדינות - כולל פולטות עיקריות אשר אינן מחויבות בפרוטוקול קיוטו כמו ברזיל, סין, אנדונזיה, וארה"ב - הבטיחו לעמוד ביעדים וולנטריים. ברוב ההבטחות הן לא לצמצום פליטות אלא לצמצום העצימות הפחמנית. 

בדרבן הנציג הראשי של ארה"ב טוד סטרן Todd Stern אמר שהבטחות כאלו הרבה יותר משמעותיות מפרוטוקול קיוטו. אבל יש ספקות. מדעניי מודלים עצמאיים מ- Climate Analytics בפוטסדאם, גרמניה אומרים שההבטחות האלו מאפשרות בישול יצירתי של הספרים ביידיי הממשלות השונות.

הנתוח שלהם את החורים בהבטחות (ראו הבעיות עם יעדים וולונטריים ) מראה שפליטות הפחמן הדו חמצני ב-2020 יכולות להמריא מעבר ל-55 ביליון טון המצוטטים לרוב. זה הרבה מעבר ל-44 ביליון טון אשר תוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) אומרת שדרושים כדיי להשאר מתחת ל-2 °C   בעלות סבירה. 

הזמן הולך ואוזל. ככול שהעסקה גרמה להרגשת הצלחה ביום ראשון, האמת הברוטאלית מיתדייניי האקלים היא זו: מאז 2007, כאשר "מפת דרכים" על מנת לעצור את ההתחממות ב-2 מעלות הוסכמה בבאלי, אנדונזיה, הם בילו 4 שנים בשיחות כדיי להגיע לשום דבר. התכנית לעסקה שתכנס לתוקף כאשר פרוטוקול קיוטו יוצא מתוקף בדצמבר 2012 שקעה בלי להשאיר סימן. ההסכם בדרבן הוא במהותו הסכם להתחיל [את השיחות מהתחלה] בשנית, בתוספת קצת טקסט על טבעה המשפטי של העסקה העתידית. 

בשעות האחרונות, נציגים אירופאים בדרבן ניסו לטפל בבעיה הקטנה של מה יקרה  בעשור הבא - במה שקרויי "פער האמביציה". קבוצת עבודה שמורכבת ממספר מועט של מדינות  תבדוק אמצעים לשכנע מדינות לשפר את ההבטחות הוולנטריות שלהן לפניי 2020. אפשר שהקבוצה גם תבחן דרכים לצמצום פליטות אשר כיום לא מכוסות בשום יעד, משפטי או אחר - כל דבר החל מתעבורה אוירית וימית בין לאומית, עד הפיח מביליון תנורי בשול אפריקאים. אם הם 

"אני לא רואה שום דבר בשיחות האלו אשר אשר ימנע התחממות מעבר ל-  2°C"  אמר המנהל של תוכנית הסביבה של האו"ם UNEP אחים שטינר Achim Steiner כאשר עזב את דרבן שעות לפני סיום הוועידה, כדיי לעשו את זה [לעצור ב-2 °C] פליטות הפחמן הדו חמצני צריכות להגיע לשיא ב-2020 [ולרדת לאחר מכן] " במקום זה יש לנו הסכם להסכים על קיצוץ הפליטות שיתחיל ב-2020, ולפני זה תקופה וולנטרית אשר בה יעשו מה שירצו [או מה שיבוא להן בxx]. לא משנה מה הניצחון הדיפלומטי, זאת השורה התחתונה עבור הפלנטה.

הבעיה עם יעדים וולונטריים

כאשר מתברר שהסכמים משמעותיים בחסות האו"ם כל כך קשים להשגה, רבים טענו בדרבן שיעדים ולונטריים יהייו דרך חכמה יותר לרסן את שינויי האקלים. הרעיון קיבל תמיכה בשיחות בשנה שעברה בקנקון, מקסיקו  (New Scientist, 18 December 2010, p 8). 

אבל בעיות עם תוכנית ב' מתחילות להראות. הראשונה בניהם היא חוסר בכללים בסיסיים וכמעט חוסר אפשרות לבקר האם ממשלות מקמות את הבטחותיהם, אומר מריון  Marion Vieweg מקבוצת המידול האקלימי של הארגון ללא רווח Climate Analytics, מפוטסדם גרמניה. [ואם ממשלה כל שהיא תודיע שינינו את דעתנו לא מפחיתים מה יהיה אז.. כלום כנראה]


ארצות הברית, למשל, הבטיחה לצמצמם את הפליטות ב-17% ביחס לרמות של 2005, ללא ציון מה היו הפליטות שלה באותה השנה, אומר Vieweg "הם ממשכים לשנות את את הנתונים, במיוחד לתרומה של יערות ושינויים בשימושיי קרקע."  
השפעה אפשרית: שוות ערך ל-0.7 גיגהטון של GtCO2e) CO2 )


סין הבטיחה לצמצם את העצימות הפחמנית של כלכלתה שורפת הפחם ב-45% עד 2020. אבל לא אמרה בכמה היא צופה את גידול הכלכלה שלה, דבר שתלוי בחישובים המעורפלים של החבונעות הלאומית. מידע כלכלי חדש  מעיד על כך שב-2020 היא עלולה לפלוט ביליון טון של פחמן דו חמצני מעבר למה שהוערך קודם לכן. [העצימות הפחמנית של כלכלה שווה לתמ"ג חלקיי הפליטות. לפי איזה  מטבע נחשב את התמ"ג דולר?, רנמינבי (יואן)? לפי איזה מדד? כך שגם ב-2020  יכול להיות קשה להכריע האם סין עמדה בהבטחתה]
השפעה אפשרית: 1.0 שווה ערך לגיגה טון של פחמן דו חמצני   GtCO2e


ברזיל הבטיחה [בקופנהגן] להפחית את הפליטות ב- 36% ביחס לצמיחה בתרחיש של עסקים כרגיל. אבל מוקדם יתר השנה ברזיל העלתה את תחזית הפליטות של עסקים כרגיל בחדות, וכך אפשרה לעצמה עוד 18% פליטות. "הרביזיה כנראה מבוססת על פליטות גבוהות יותר מברוא יערות" אומר Vieweg.
השפעה אפשרית: 0.5 ש"ע גיגהטון CO2


אפילו ההבטחות של האיחוד הארופי אינן בטוחות. לחברות ממיזרח ארופה יש רשיונות לפליטה אשר נשארו מהתקופה הראשונה של פרוטוקול קיוטו. אם הן יורשו לשמור עליהם לתקופה הבאה, האיחוד הארופי יוכל להגדיל את הפליטות שלו באותו הקצב כמו היום.
השפעה אפשרית: 1.0 גיגטון ש"ע  CO2


סכנה נוספת היא שקיזוזים והפחתות יספרו פעמיים, כאשר גם מדינות מפותחות ומדינות מתפתחות ישתמשו באותם פרויקטים כדיי להגיע להבטחות שלהן.ֿ
[כאשר מדובר על פרויקטים במדינות מתפתחות הנבנים בכספי מדינות מפותחות או פרויקטים אשר מוכרים את החיסכון בפחמן לארצות מפותחות.]

בהקשר זה ההבטחה של ישראל היא להיתאמץ להוריד את פליטות גזי החממה ב-20% עד 2020 ביחס לתרחיש עסקים כרגיל.

"Strive for target of 20% reduction of GHG emissions by 2020 below BAU"

זאת אומרת מבטיחים להתאמץ ואם השם ירצה אולי גם נצליח ביחס לבסיס הגמיש של עסקים כרגיל

המשך הפוסט קטע קצר ממאמר של מרק לינס ההסכם המלא מדרבן (באנגלית) וקישורים נוספים >>>

פסגת האקלים נגמרת עם הבטחה לעסקה ב-2020 מאמר מתורגם של פרד פירס מהניו סינטיסט

פרד פירס - דרבן - ניו סינטיסט 11 דצמבר 2011

• Climate summit ends with promise for a deal in 2020
   New Scientist
  10:52 11 December 2011 by Fred Pearce, Durban

בשעות הבוקר המוקדמות של של יום ראשון הושג הסכם על שינויי האקלים כאן בדרבן. המדינות הארופאיות משוכנועות שיחייב את סין, הודו, ברזיל ומדינות מתפתחות חשובות אחרות - שלא להזכיר את ארצות הברית - לקבל יעדים מחייבים משפטית לפליטות גזי החממה שלהן אשר יכנסו לתוקף החל מ-2020.

אבל בתקופת הביניים העולם עלול לעלות על מסלול ליותר מ-3°C של התחממות עולמית.   

מזכיר המדינה הבריטי (השר) לאנרגיה ושינוי אקלים כריס הון Chris Huhne קרא להסכם צעד משצעותי קדימה. "זוהי הפעם הראשונה שראינו כלכלות ראשיות, אשר בד"כ מתנהגות בזהירות, מתחיבות לפעולה הנדרשת ע"פ המדע," 

בתמורה להבטחות, האחוד הארופי הסכים לקבל תקופה נוספת לפרוטוקול קיוטו, אשר מגביל את הפליטות של האחוד בתקופת הבינים, למרות שמספר מועט של מדינות מתועשות אחרות הסכימו להצטרף.

העסקה היא נצחון לדמות המובילה כאן בדרבן, הממונה על הסביבה באיחוד האירופי קוני הדגארד. היא הרכיבה קואליציה חזקה מאחוריי ההצעות של האיחוד הארופי, אשר כללה מדינות אפריקאיות, את המדינות העניות ביותר באסיה ואפריקה, מדינות האיים וושחקנים ראשיים כמו ברזיל והמארחת דרום אפריקה. קואליצה אשר נשמרה במשך שבועיים ובאופן אפקטיבי הכריחה את את הסנים והאמריקנים US להסכים למטרות בעלות תוקף משפטי בעתיד.

אם יגיעו להסכמה על מטרות האלו ב-2015 כמובטח, זאת תהיה פריצת דרך מהותית אשר תכתוב מחדש את ספר החוקים של המאמצים הגלובליים לרסן את שינויי האקלים. בעבר, המדינות המתפתחות לא היו מחויבות להגבל הפליטות.

אבל לשום ההסכם עמומה. המילים  "legally binding" אינן מופיעות. לאחר התמקחות רבה אשר המשיכה עד לרגעים האחרונים, המחויבות הממשית היא ל-" פרוטוקול, מכשיר חוקי או תוצאה מוסכמת עם כוח חוקי " " protocol, legal instrument or an agreed outcome with legal force".

והעסקה היא צ'ק דחוי. 2020 תגיע בעוד הרבה זמן, ואף אחד לא הסכים על יעדים כמותיים לפליטות. אפילו אם הכל ילך לפי התוכנית, אף יעדים חדשים לא יכנסו לפעולה ב-8 השנים הקרובות. המדענים כאן אומרים שעשור הביניים הוא קריטי כדי לעקב את ההתחממות הגלובלית ולהסב את תשתיות האנרגיה העולמיות לכיון של מקורות מעוטיי פחמן.

 Brandan | Africartoons - BRANDAN REYNOLDS 

על הנתיב ליותר מ- 3° מעלות  

כאשר המנהל של תוכנית הסביבה של האו"ם אחים שטינר עזב את דרבן, הוא אמר "אני לא רואה שום דבר בשיחות האלו אשר אשר ימנע התחממות מעבר ל-  2°C כדיי לעצור ב-2 °C פליטות הפחמן הדו חמצני צריכות להגיע למקסימום ב-2020 [ולרדת לאחר מכן] אבל נראה שיתכן שאפילו לא יהיה הסכם בתוקף עד 2020"

הארגון עזרה נוצרית" Christian Aid " אמר: הדיל הציל את השיחות אבל מסכן אנשים שחיים בעוני." אוקספם: העולם "הלך מתוך שנה להתחממות של 4 מעלות"

מה יקרה עד 2020? בשני הסבובים הקודמים של השיחות השנתיות, בקופנהגן וקאנקון, רוב הכלכלות הגדולות הבטיחו מטרות התנדבותיות - כולל ברזיל, סין וארצות הברית - ברובן לא לצמצם פליטות, אלא לרסן את העליות כאשר הכלכלה שלהן צומחת. מדינות אשר אמצו כאלו מטרות התנדבותיות כוללות את ברזיל, סין וארה"ב. [ ישראל הצהירה בוועידת קופנהגן שעד שנת 2020 תקצץ 20 אחוז מהכמות שהיתה פולטת בתרחיש של "עסקים כרגיל".]

אבל אנליזה של מדענים עצמאיים העוסקים במודלים של האקלים מ-Climate Analytics בפוטסדם גרמניה, אומרים שהן כוללות חורים ואי ודאויות, הם אומרים שהעולם עדיין על המסלול ליותר מ-3 מעלות של התחממות גלובלית

בשעות האחרונות של ההערכה של שיחות דרבן, נציגים ארופאים הציגו פסקה אשר מעודדת מדינות אחרות להעלות את הבטחותיהן לפני 2020, ומרשה לאו"ם למצוא דרכים חדשות לצמצום פליטות - כגון פיקוח על טיסות ושייט בין לאומי, אשר כיום לא מכוסים בשום יעד להפחתה, משפטי או אחר. קבוצה של מדינות ידונו באופציות האלו וידווחו לפסגה בשנה הבאה.

-----סוף הכתבה----

עוד בנושא 

פוסט דרבן: הדיון מתקרר, העולם מתחמם

ועידת האקלים הסתיימה השבוע בדרבן ללא הצלחה יוצאת דופן. האם עד 2015 יושג הסכם להפחתת פליטות גזי החממה? האם הסינים יצילו את המצב? והאם עד אז יוותרו קרחונים בעולם? עסק ירוק עונה

רז גודלניק | 15/12/2011


בנג'מין פרנקלין אמר לפני יותר ממאתיים שנה שמה שבטוח בחיים זה מוות ומסים. היום אפשר להוסיף למשפט הזה ועידות גלובליות בנושא אקלים שלא מצליחות להגיע להסכמות של ממש ורק דוחות את הקץ. ועידת האקלים שננעלה ביום ראשון בדרבן, דרום אפריקה היתה עוד דוגמה לכך והצטרפה לשורה ארוכה של ועידות ברחבי העולם בעשור האחרון שמדברות על ההתחממות הגלובלית, אבל לא ממש מצליחות לעשות משהו בעניין. 

אמנם הסכם בכל זאת נחתם, אבל הוא רק מדבר על הסכם שייחתם ב-2015 וייכנס לתוקף בשנת 2020, אבל עד 2015 אלוהים גדול והכל תלוי כמובן במצב הפוליטי והכלכלי שישרור אז במדינות הרלוונטיות, ארה"ב, סין, הודו והאיחוד האירופי. 

בקיצור, אולי יהיה הסכם ב-2015 ואולי לא, וגם אם יהיה, לא ברור עד כמה משמעותי הוא יהיה. אז מה באמת ההשלכות של ועידת דרבן? האם אנחנו באמת לחוצים בזמן או שאפשר לחכות על 2020? ומי יכול להציל את המצב? על השאלות הללו ואחרות, ננסה לענות בכתבה הבאה. עסק ירוק.  להמשך הכתבה >>

אז מה היה לנו? (חלק א)- אקלים ישראלי

2011/12/15

כשלון מוחלט בהגעה להסכם היה אופציה קטסטרופלית אבל לא דמיונית ממש עד השעות האחרונות של וועידת האקלים בדרבן, דרום אפריקה. הוועידה, שהיתה אמורה להסתיים ביום שישי בערב, ננעלה לבסוף לאחר מרתון בלתי נפסק של דיונים והתייעצויות רק ביום ראשון בבוקר, בליווי אנחת רווחה גדולה מנציגי המדינות, ובייחוד מהמדינה המארחת.

להמשך הפוסט >>

Climate Analytics
Durban Agreements a step towards a global agreement, but risk of exceeding 3°C-warming remains – scientists.  2011Durban—11 December 2011-- As the climate talks in Durban concluded tonight with a groundbreaking establishment of the Durban Platform to negotiate a new global agreement by ... 

Posted Dec 15, 2011 5:36 AM by henrike doebert

 הפגנה בדרבן - מקור גרינפיס

אנליזה של קנקון : השחר עולה על עולם דל פחמן Cancún analysis

אנליזה של קנקון : השחר עולה על עולם דל פחמן מאמר אופטימי יותר ממאמרו הקודם של פירס

הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית Cancún success may be skin deep

פרד פירס משמש כיועץ הסביבתי של הניו סינטיסט. מלבד בניו סינטיסט פירסם ממאמרים בכמה כתבי עט כגון: הגרדיאן, טיים פופולר סיינס, ועוד

כתב מספר ספרים על שינויי האקלים בינהם

במהירות ואלימות: מדוע מדעני האקלים מפחדים מנקודות אל חזור בשינויי האקלים 2008

תיקי האקלים: הקרב לאמת בנושא שינויי האקלים 2010

• Cancún analysis: Dawn breaks on low-carbon world - New Scientist
• 01:12 13 December 2010 by Fred Pearce, Cancún, Mexico
• For similar stories, visit the Climate Change Topic Guide

(למי שהעברית זקוקה לרענון לברא פרושו לכרות את היער deforestation בלעז "כי הר יהיה לך, כי יער הוא ובראתו, והיו לך תוצאותיו"" יהושוע פרק יז

ועידת האקלים בקנקון היתה בעיקר הישג דיפלמטי. אף אומה לא הבטיחה להעלות את מטרות הפחתת הפליטות שלה ממה שהובטח בקופנהגן. הטקסט הפשרני אשר השליחים הריעו לו היה רק בתהליך העבודה, מלה בהבטחות לגשר על הפערים בהבהמשך - פערים כמו עתידו של פרוטוקול קיוטו, מתן תוקף משפתי מחיב למטרות הפחתה של פליטות ותפקידם של שווקי הפחמן. המחויבות המוצקה ביותר היתה להפגש פעם נוספת בשנה הבאה בדרבן בדרום אפריקה.

ועדיין מאחורי הקלעים בארועי צד ( side events ) מרחבי קנקון הארכיטקטורה של עולם מופלא ודל פחמן הוצגה - עולם אם שאיפות ענקיות במדינות המתפתחות כמו בעולם העשיר.

עשרות אומות עשירות ועניות, מיוערות ומתועשות – באו לקנקון  וקרמו עור וגידים על ההבטחות שניתנו בקופנהגן, אשר רבות היו חד צדדיות ולא תלויות כלל בהסכמים של האו"ם.

לסמוך על שינויי

ברזיל אשר הבטיחה להוריד את פליטות גזי החממה ב-36 עד 39 אחוז בהשוואה לעסקים כרגיל עד 2020, הכריזה שהיא  על סף חיסול המקור העיקרי של הפליטות שלה: ברוא יערות האמזונס. אובדן היער ירד בשלושה רבעים, מ27,000 ק"מ ב-2004 ל-6500 בשנה שעברה/האחרונה? 

שימוש בלווינים ואכיפה משופרת עזרו. אבל גם אמביציה לאומית חדשה. בשבוע שעבר הבנק הדול ביותר בברזיל,  Banco de Brasil, הכריז שמגדלי סוייה אשר רוצים הלוואה חייבים להוכיח שהסויה שלהם אינה גדלה על אדמה שבוראה לאחרונה.

בינתיים חוקרי חקלאות מ-EMBRAPA אשר מגובה ע"י הממשלה, חשפו תוכנית לחקלאות דלת פחמן אשר יכולה לענות על חצי מההבטחה של ברזיל בקופנהגן. גוסטבו מוזר  Gustavo Mozzer אמר שחקלאות ללא חריש אשר שומרת יותר פחמן בקרקע תהפוך לנורמה אצל חקלאים. וחוואים ישקמו את כריי המירעה, ויהפכו אותם מהמקור העיקרי של הברוא לקולטי (sinks) של פחמן. בסה"כ יותר מ-150,000 קלומטרים מרובעים (150 מליון דונם) של כרי מרעה מדודרים מיועדים לשיקום בעשור הבא.

בסימנים נוספים של פעולה עצמאית, האחוד הארופי העביר בחקיקה את הבטחתו לצמצם את הפליטות ב-20% ביחס ל-1990 עד 2020. בארצות הברית הבטחתו של ברק אובמה בקופנהגן ל-17% הפחתה ביחס ל-2005  ירדה מהפסים בגלל תוצאות בחירות אמצע הקדנציה באוקטובר, אבל ארצות הברית נשארה המשקיעה העולמית הגדולה ביותר במחקר ופיתוח של אנרגיה ירוקה. בטקסס ישנן כמה מחוות טורבינות הרוח הגדולות בעולם - לא משום אהבה לאו"ם או מדאגה לאקלים, אלא משום שאנרגיצ הרוח ריווחית.

בינתיים בקליפורניה החוק של הגבל וסחור cap-and-trade law, אשר פעם נראה כתוכנית אב לכלל ארצות הברית, נכנס לתוקף ללא קשר לאמנה של האו"ם ב-2012. תאגידים בקליפורניה כבר מתכננים דרכים לחסוך בפליטות ולאזן פליטות נוספות בחו"ל. בקנקון כוח המשימה של המושלים  אשר נוצר לפני שנתיים ע"י שורצנגר ומושלי מדינות נוספים הציג לראווה פרויקטי איזון באקרה בברזיל, קמפצ'ה במקסיקו.

, ניגריה ובאצ'ה באנדונזיה.

התיקווה היא לשילוב תוכניות כאלו בתוכניות של הסכם האקלים של האו"ם שמיועדות לתעל כסף מערבי לשימור יערות, הידוע בשם  Reduced Emissions from Deforestation and Forest Degradation  REDD . 

הכללים של REDD הוסכמו באופן כללי בקנקון. אבל דניאל נפסטד Daniel Nepstad, אקולוג יערות מוביל כעת במוסד למחקר סביבתי באמזונס, אמר ש-REDD יכול להמשיך ולהתקדם גם אם עסקה רכבה יותר של האו"ם תעצר, REDD יוכל להמשיך במימון סוחרי פחמן באיחוד האירופי קליפורניה ומקומות נוספים.

תוכנית חומש

הופעתה של סין בקנקון  היתה מאופקת. אבל גם הפולטת הגדולה בעולם של גזי חממה נוקטת בצעדים ליירוק הכלכלה שלה ללא קשר למה שקורה באולמות האו"ם. ההבטחה שלה בקופנהגן להקטין את אנטנסיביות הפחמן ב-40-45 אחוז עד 2020 כעת מעוגנת בתוכנית החומש הבאה שלה, לתקופה של 2011 - 2015. בשלושת השנים האחרונות סין הפכה ליצרנית הגדולה בעולם של גם פנלים סולאריים וגם טרבינות רוח, והיא מתכננת תוכנית פנים סנית למסחר בפליטות. העולמיות

ברוא יערות הופך את אנדונזיה למדינה השלישית בעולפ בגודל הפליטות לאחר סין וארצות הברית. קונטורו מנגקוסוברוטו Kuntoro Mangkusubroto, אשר מנהל את המשרד הנשיאותי אשר אחראי על הגשמת ההבטחה של אנדונזיה בקופנהגן של 26% מתחת לעסקים כרגיל, אמר "אנו מתקוונים לשנות את היערות שלנו מפולטי פחמן לקולטי פחמן.

זאת לא התפארות לחינם. בהובלת ברזיל ואינדונזיה פליטות ה-CO₂ העולמיות מברוא יערות ירדו מ-5 מיליארד טון של CO₂ בשנת 2000 ל 3.2 מיליארד ב-2009.

האם כל זה משאיר את התהליך של האו"ם מיותר? מעטים בקנקון בשבוע שעבר היו הולכים כל כך רחוק. הרוב מאמינים שמטרות לאומיות מחייבות חוקית וסחר עולמי בפחמן ידחפו את העולם לכלכלה מעוטת פחמן מהר יותר. אבל בלי להתחשב באו"ם, מדינות מתפתחות רבות ירצו לחקות את ה"צמיחה הירוקה" שמתוכננת בברזיל וסין.

ראש הממשלה האתיופי מלס זנוו'י  Meles Zenawi  אמר לועידה שהוא רוצה שאתיופיה תהיה פחמן ניטרלית עד 2025, תוך כדי מעבר ל-"מדינה של הכנסה אמצעית"  iddle-income nation." ווירג'יליו ויאני Virigilio Vianni המנהל הכללי של המוסד לאמזונס בר קיימה Amazonas Sustainable Foundation -FAS  ודמות מובילה בפרויקטיי היער של ברזיל, אמר לניו סיינטיסט שהוא דיבר עם אינדונזים להוטים ליבא את המודל הברזילאי לארצם.

בדרכו החוצה מהועידה,  ניקולס סטרן מבית הספר לכלכלה של לונדון - מחבר סקירה ראשית על הכלכלה של שינויי האקלים - אמר לניו סינטיסט שההישג העיקרי של השיחות היה לתת לאומות את ההרגשה שהן עובדות יחד למען מטרה משותפת, ולכן לתת להן את הביטחון לשקוד על הפעולות בבית שלהן. ההסכמים שמודפסים על הנייר עשויים להיות צנועים, הוא אמר, אבל "יש מומנטום חזק מאוד לכיוון כלכלה מעוטת פחמן."

דיווח נוסף מאת קטרין ברהיק Catherine Brahic

בוליביה היתה הילד הרע של קנקון. מדורבנת ע"י נשיאה הכריזמטי אוו מורלס Evo Morales, לבדה סרבה לאמץ את הטקסט, אשר ראתה אותו כמאמץ שנוהל ע"י ארה"ב במטרה לערער את פרוטוקול קיוטו ולגרום להתחממות גלובלית חסרת שליטה בעולם - ובמיוחד במדינות העניות. ראש המשלחת פאולו סולון Pablo Solon אמר לועידה שההבטחות הנוכחיות "משמעותן יותר מ-4° " של התחממות. זה יהייה "אקוסייד ecocide" לדבריו. אבל זה לא כל כך פשוט.

גודל ההתחממות  מעשה האדם תלוי בעיקר בפליטות המצטברות של פחמן דו חמצני. כדי ליצב את הטמפרטורה מתחת ל-2° - אר באופן כללי מוסכם כסף של שינויי אקלים מסוכן [אפשר לדון באריכות למה 2 ומה הסיכון אבל לדעת המתרגם גם עם 2° קשה לישון בשקט] - ידרש בסופו של דבר הבאצ הפליטות לרמה מאוד נמוכה  [בסדר גודל לפחות]  דבר זה יכול להעשות בדרכים שונות. 

המסלול המאומץ בד"כ, אומץ ע"י תוכנית הסביבה של האו"ם UNEP ואחרים, אומר שכדיי להשאר מתחת ל-2° צריך להשאיר את הפליטות העולמיות השנתיות מתחת ל-44 מילייארד טון של CO2. הההבטחות הנוכחיות לשנת 2020 עולות על המטרה ב- 5-9 מיליארד טון - המכונים פער הגיגטון  "gigatonne gap"

אם הפער לא יסגר העולם באמת במסלול ל- 3 עד 4 מעלות של התחממות. אבל יש גם אפשרויות אחרות. לפי מודלים ממוחשבים של השרות המטאורולגי של בריטניה  Met Office גם עם ההבטחות הנוכחיות עדיין אפשר יהיה לשמור על העולם מתחת ל- 2° של התחממות, בתנאי שההפחתות יואצו באופן קיצוני יותר מאוחר. ככול שנחכה יותר, על ההפחתות להיות יותר חמורות וקיצוניות. התאריך האחרון האפשרי לפעולה , הם אומרים, הוא 2020. צפו לפתעות גדולות.

קישורים נוספים מהמאמר

over 150,000 square kilometres of degraded pastures are earmarked to be rehabilitated in the next decade

REDD could go ahead even if the wider UN deal falters

תרגום של מאמר קודם של פירס

הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית Cancún success may be skin deep

The Black Butterfly Effect agrees to indemnify RBI and New Scientist against any claim arising from incorrect or misleading translation

על פירס בויקיפדיה

Fred Pearce - From Wikipedia

כמה מספריו

• 2006 - Last Generation: How nature will take her revenge for climate change^[
• 2007 - When the Rivers Run Dry: What happens when our water runs Out?
• 2007 - Fragile Earth   - contributor
• 2008 - With Speed and Violence: Why scientists fear tipping points in climate change  
• 2008 - Earth: Then and now, including a foreword by Zac Goldsmith
• 2009 - Confessions of an Eco Sinner
• 2010 - Peoplequake: Mass Migration, Ageing Nations, and the Coming Population Crash
• 2010 - The Climate Files: The Battle for the Truth About Global Warming

הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית Cancún success may be skin deep

הצלחת קנקון עלולה להיות שיטחית

פרד פירס - ניו סינטיסט

Cancún success may be skin deep - environment - 11 December 2010 - New Scientist

11:39 11 December 2010 by Fred Pearce, Cancún, Mexico

שליחים מותשים עמדו כדי להריע להצלחתם להגיע להסכם בסופו של דיון לילי מוקדם בשבת בבוקר. הם ראו זאת כניצחון לאחר הבלגן של השיחות הקודמות אשתקד בקופנהגן. נשיאת הועידה פטריצה אספינוסה קראה לזה "עידן חדש של שיתוף פעולה בין לאומי בנושא האקלים."

אבל באור הקר של הבוקר, רבים יסכימו שהישגם הדיפלומטי מציע מעט התקדמות מוחשית להפחתה נוספת של פליטות הפחמן הדו חמצני לאטמוספירה. במשך שבועיים של שיחות אף אחד לא ההגדיל את הבטחותיו לצימצום הפליטות.

הטקסט נשאר בתהליך הכתיבה, מלא בניסוחים שבמבטיחים עסקאות על נושאים קשים בתאריך כלשהו בעתיד. שנה לאחר הדדליין המיועד של להסכם אקלים חדש בקופנהגן, הסכם עדיין רחוק.

התקדמות מסוימת

ההקלה של השגת הסכם - כל הסכם - למרות זאת נתנת לנגיעה בקנקון. וללא אפשות להכחיש הושגה איזו התקדמות. הטקסט מעגן את ההבטחות של האחוד הארופי ו-55 מדינות שניתנו לאחר כישלון השיחות בקפנהגן בשנה שעברה. במיוחד כולל הבטחות ממדינות מתפתחות אשר אין להם מחויבות לפי פרוטוקול קיוטו.

ההסכם מכיר שההבטחות אינן מספיקות כדי להגיע ליעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-2°. חוקרים מ-Climate Action Tracker אשר עסקו בחישובים בתוך אולמות הועידה אמרו שהההבטחות יובילו את העולם להתחממות של 3.2° .

הטקסט "לוחץ" על האומות לעשות יותר. אם לא יעשו כן, נראה שיכול להיות שלא תעשה שום עסקה. וה"הישג" של קנקון יראה אסוני כמו השיחות בקופנהגן שנה לפניו.

כסף ויערות

ההסכם יוצר "קרן ירוקה" אשר תעזור למדינות המתפתחות לצמצם פליטות ולהסתגל לשינויי האקלים.

ולבסוף המפגש אישר עיסקה להפחתת פליטות מברוא יערות.

{מסגרת למשלוח מליארדים של דולרים למדינות טרופיות כדי שיוכלו להגן על היערות שלהם ...

התוכנית הידועה כ-Reduced Emissions from Deforestation and Forest Degradation REDD -רד, נתקעה בשל מחלוקת על ה- safeguards אשר תוכננו לשמור על מגוון המינים והזכויות של המתגוררים ביער, כולל שבטיי הילידים. ברזיל , במיוחד, טענה שהמינוח פוגע בסוברניות שלהם.

ארגונים סביבתיים ומגיני זכויות האדם טענו לנצחון למרות שעדיין פרטים רבים נותרו פתוחים. " הכנסנו חומר טוב לעסקה, וואנו יכולים כעת לעבור לפרטים נוספים" אמר ג'ון לנצ'רבי מ-Birdlife International.

בכל אופן נושא ראשי אחד ב-REDD נשאר לא פתור. מספר מדינות בראשות בוליביה, רוצות שהתקציב לREDD יבוא רק ממשלות, כאשר אחרים בונים על כסף מתאגידים שיקנו הסטות פחמן כמקור העיקרי של התוכנית. בוליביה טוענת שהדבר זהה ל-"מכירת אמא אדמה". השליחים הסכימו לדחות את ההחלטה הזאת.}

הישג דהוי

ההישג הדיפלומטי דהה בשעות האחרונות של הדיונים , בוליביה עמדה לבדה במחאה על שהטקסט אינו מספיק בכדי למנוע שינוי אקלים מסוכן ולא קשר את המדינות העשירות להפחתת פליטות מחייבת משפטית לאחר שיפוג תוקפו של פרוטוקול קיוטו ב-2012.

ראש המשלחת הבוליבינית פבלו סולון, אשר קרא להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5°, אמר שההסכם הינו צעד אחורה וסירב לקבל אותו. כללי האו"ם בדרך כלל דורשים הסכמה כללית לפני שהם מתקבלים. אבל באופן מעורר מחלוקת, אספינוסה המשיכה באישור הטקסט בניגוד נראה לכללים.

היא דחתה את ההתנגדויות הבוליביניות באמרה "פרושו של קונסנזוס אנו הסכמה כללית, ואיננו מאפשר למשלחת אחת להטיל וטו."

עתיד מעורפל לקיוטו

הטקסט המוסכם קודם ע"י ממשלת מקסיקו המארחת בפגישות פרטיות עם משלחות אחרות ופרסם ביום שישי אר הצהריים. הטקסט מצא ניסוח שמחליק מעל הסדקים של חוסר ההסכמה לשביעות הרצון וההקלה של רוב המדינות. אבל הניסוח השאיר עדיין בקעים בסיסיים לא פתורים.

הבעיה העיקרית היא שלמרות שהטקסט מציע שפרוטוקול קיוטו יוארך מעבר לתאריך התפוגה שלו ב-2012, רוסיה ויפאן אמרו השבוע שלא יבלו מטרות חדשות תחת הפרוטוקול. הם טענו שזה לא פייר אם מזהמים ראשיים אחרים כמו סין וארצות הברית לא קיבלו על עצמם מטרות כאלו.

דווח נוסף קתרין ברהיק.

הערות המתרגם

הטקסט בסוגרים{} לקוח מ-

Climate talks set to agree deal to save the forests - environment - 11 December 2010 - New Scientist

 Fred Pearce, Cancún, Mexico

2 בקופנהגן היתה התנגדות רבה ל-REDD בטענה שהוא יכול לאפשר כריתת יערות טבעיים ונטיעה של יערות חד עציים תוך נישול התושבים

limate talks set to agree deal to save the forests

Climate talks set to agree deal to save the forests - environment - 11 December 2010 - New Scientist

00:47 11 December 2010 by Fred Pearce, Cancún, Mexico

Thermogeddon - טרמוגדון: כאשר הארץ נהית חמה מידי לבני האדם מאמר מהניו סינטיסט

תרגום של המאמר

טרמוגדון : כאשר הארץ נהית חמה מידי לבני האדם

מאת הזל מויר - ניו סינטיסט 26 אוקטובר 

2010

[ בסוגריים מרובעים הערות המתרגם, כל הטמפרטורות בצלזיוס, התרשימים מהמאמר של Sherwood and Huberb ההסברים לתרשימים בעזרת המאמר הנ"ל  ]

Thermogeddon: When the Earth gets too hot for humans

• Thermogeddon: When the Earth gets too hot for humans - environment - 26 October 2010 - New Scientist
• 26 October 2010 by Hazel Muir
• Magazine issue 2783. Subscribe and save

לפי מחקר חדש חלקים מכדור הארץ עלולים להתחיל להיות בלתי אפשריים למגורים תוך מאה שנים. בטוח שזה לא אמת?

כעת סוף המאה ה23 היוסטון, תל אביב [במקור Tel Aviv], שנחי ועוד הרבה ערים סואנות לשעבר כעת ערי רפאים. אף אחד לא גר בלואיזיאנה או פלורידה יותר [גם בחלקים שלא הוצפו עקב עליית פני הים], וגם חלקים נרחבים של אפריקה, סין, ברזיל, הודו, ואוסטרליה הם אזורים ללא אף אדם. וזאת משום שבכול אותם מקומות נעשה חם ולח מספיק בכדי להרוג כל אדם  להרוג כל אדם שאינו יכול למצוא מחסה עם מיזוג אויר.

תסריט האימים הזה תואר במחקר שהתפרסם מוקדם יותר השנה. אם נמשיך כרגיל, המחקר טוען,  תוך לכול הפחות שנה מספר מועט של אזורים קטנים יתחילו להיות כו חמים בקייץ עד שאף אחד לא יוכל לשרוד ללא מיזוג אויר. שלוש מאות מעכשיו, עד חצי מהשטח שבו חיים כעת אנשים יגיע באופן קבוע לתנאים אלו.

"אני יודע מפיזיקה בסיסית שתהיה נקודה שבה החום והלחות יעשו בלתי נסבלים, ולא נראה שמישהו בדק את שינויי האקלים מזווית זאת." אומר סטיבן שרווד, ממדעי האטמוספרה באוניברסיטת ניו סאוט ויילס בסידני אוסטרליה. "כאשר אתה מסתכל על הנתונים, נעשה ברור למדיי שלא יהיה דרוש הרבה שינויי אקלים כפי שאנשים חושבים כדיי להגיע לשם.

זוהי טענה מדהימה. מדענים כבר הזהירו מזמן שלשינויי האקלים יהיו תוצאות חמורות: עליה גדולה במפלס הים, שטפונות, בצורות, מזג אויר קיצוני יותר [הוריקנים חזקים יותר לדוגמה], הכחדות [של בעלי חיים]  וכהנה וכהנה. אבל אם שרווד [Steven C. Sherwood] ושותפו למאמר מתאו הובר מאוניברסיטת פורדו [Matthew Huber of Purdue University] באינדיאנה צודקים חלקים עצומים מכדור הארץ יהפכו באופן אפקטיבי לבילתי ניתנים למגורים 

לכן "ניו סינטיסט" יצא לברר האם טענתם באמת סבירה. מהו הגבול של יכולת האדם לשרוד, והאם שינויי האקלים יכול להוביל חצית אותו הגבול באזורים מסוימים.?

אפילו כיום גלי חום  יכולים להרוג עשרות אלפי אנשים. בצרפת לבדה, יותר מ-14,800 אנשים מתו ממכת חום, ב-2003. הוריקנים טורנדו ושטפונות עשויים לקבל את כל הכותרות אבל בארצות הברית גלי חום הורגים כל שנה יותר אנשים מאשר כל התופעות האלו יחד.

הקורבנות של גלי החום הם בדרך כלל הפגיעים ביותר: החולים, הזקנים, והעוללים. ככול שגל החום נעשה יותר חמור,  החלק של האוכלוסיה שימות יעלה. אפילו אנשים בוגרים ובריאים אשר רגילים למזג אויר חם [ מדריך ספורט מאילת] יכנעו וימותו אם המצב ישאר יותר מידי חם ויותר מידי לח ליותר מידי זמן. כדי לתפקד בצורה נורמלית, אנו צריכים לשמור על טמפרטורה פנימית בסביבות 35 מעלות , אם הטמפרטורה עולה מעל 42 מעלות אנחנו מתים.

למה בדיוק עדיין לא מובן. הגוף מסיט דם  לעור כדי לנסות להתקרר, דבר שמצמצם את אספקת הדם למעיים.   . תאוריה אחת אחת היא שרעלנים המיוצרים ע"י חידקים מהמעיים הפגועים מתחילים לדלוף אל זרם הדם, ובסוף גורמים לכשל של מספר איברים.

מה שברור הוא שכדיי למנוע  הטמפרטורה הפנימית שלנו  לעלות יותר מידי גבוה,לטמפטורת העור שלנו אסור לעלות על  35°  ליותר ממספר שעות. באקלים יבש הזעה מקררת את העור ביעילות אפילו בטפרטורה של 45° או יותר. אבל באקלים לח כאשר האויר כמעט רווי בלחות, הזעה משנה רק במעט.

טמפרטורה לבד היא מדריך גרוע למה אנשים יכולים לשרוד. אנדיקטור עדיף היא טמפרטורת הטמפרטורה הלחה [או בשמה המלא יותר: טמפרטורת הגולה הלחה - wet bulb temperature] זוהי הטמפרטורה של מדחום כספית העטוף בפתיל רטוב. היא מושפעת גם מהטמפרטורה וגם מהלחות באויר ומשקפת את הטמפרטורה שתוכלו לקרר את העור עד אליה באמצעות הזעה.

גם אנשים בריאים ובכושר לו יוכלו לשרוד לאורך זמן טמפרטורה לחה של 35 מעלות אומרים שרווד והאבר. הגבול הזה של עקת החום [heat-stress ] תקף גם לאנשים שיושבים ערומים בצל סמוך למאוורר. ללא מיוג אויר או גישה למקומות קרירים יותר ולחים פחות, הם ימותו.

הטענה שאנשים אינם יכולים לשרוד טמפרטורה לחה של 35° או יותר למשך זמן ממושך הגיונית,אומר כריס בימה פיזיולוג של אימון המתמחה בטרמורגולציה אנושית באוניברסיטת אקסטר בבריטניה. "בכל טמפרטורה מעל אנו עוברים ממצב שבו אנו מאבדים חום מהעור לסביבה למצב שבו הסביבה כופה עלינו עקת חום דרך העור," הוא אומר. " אין ספק שאם תאים אלו יופיעו אתה מתאר סיטואציה קטלנית לרוב הגדול של האוכלוסיה."

You're looking at a lethal situation for the vast majority of the population

כדי לברר האם הגבול הזה של עקת החום נחצה בימינו, שרווד האבר בחנו את הטמפרטורה והלחות בכל העולם בעשור האחרון. במקמות ספורים כמו עמק המוות בקליפורניה, הטמפרטוה יכולה לעלות מעבר ל- 50°.

יש הרבה פחות שונות בטמפרטורה הלחה, הטמפרטורות הגבוהות ביותר נוטות להיות במדבריות בעלי לחות נמוכה. כיום הטמפרטורה הלחה ההגבוהה ביותר כמעט לעולם לא עולה מעל ל- 31°.  (ראו תרשים)

המצב כיום - בעשור האחרון  (1999–2008).

בין קויי הרוחב 60S–60N על היבשות הקו המקוקו מציין את הגבול של 35 מעלות רואים שבסביבות ה-30 מעלות השכיחות יורדת ל-0.

B מפת טמפרטורה לחה מקסימלית המגיעה לסביבות ה-30 בהודו-סין ובאמזונס

C ו- D הטמפרטורה הלחה בימינו כפי שמראה המודל הממוחשב. התאמה די טובה למציאות למרות שבמפה המודל מזייף קצת לכיון מטה. בדרך כלל נוהגים להריץ מודל ממוחשב על התנאים הנוכחיים כדי להעריך את דיוקו.

זום למפה  B מצב נוכחי מתצפיות

יש סיבה לכך, סוג של טרמוסטט טבעי: ככול שהאביר נעשה חם ולח יש יותר סיכוי שהוא יעלה ויוחלף ע"י אוויר קריר יתר. וזאת משום שאויר לח קל יותר מאויר יבש באותה טמפ' ולחץ, משום שמולקולות המים קלות יותר מהמולקולות של החמצן והחנקן. ובנוסף כאשר אויר לח עולה המים מתחילים להיתעבות ומשחררים חום כמוס, אשר מחמם את האויר וגורם לו לעלות גבוה יותר.

בשפת  החזאים אויר חם ולח הוא בדרך כלל אינו יציב, ובמיקרים רבים מוביל לסופות רעמים שמקררות את העניינים. "משמעות הדבר שלא משנה היכן אתה נמצא על האדמה הטמפרטורה הלחה לא עולה על 30° או 31° " אומר שרווד.

אבל חוסר יציבות היא יחסית: אויר עולה רק אם הוא צפוף פחות מהאויר סביבו. לכן אם כל האזור הטרופי נהיה יותר חם ולח, האויר יהיה צריך להיות קצת יותר חם ולח לפני שהוא יתחיל לעלות. ההתחממות הגלובלית, במילים אחרות, תגביהה את הטרמוסטט.

כדי לחשב כיצד הטמפרטורה הלחה תשתנה ככול שהעולם יתחמם, שרווד והאבר השתמשו במודל אקלים ממוחשב. התוצאה: לכול 1° מעלה אחת של עליית הממוצע הגלובלי, המקסימום של הטמפרטורה הלחה יעלה בסביבות 0.75°.

(Proceedings of the National Academy of Sciences, vol 107, p 9552).

מחסום הישרדות

חוקרים אחרים לא רואים בעיה בתחזית הזאת. "מידול האקלים כאן הוא מוצק מאוד" אומר פטר סטוט ממרכז הדלי באקסטר, בריטניה, אשר חוקר את שינויי האקלים. "משיחה עם מספר קולגות על הנושא, אנו חושבים שמה שהם אומרים הגיוני וקונסיסטנטי עם מה שאנו מצפים."

התוצאה היא שאם הממוצע הטמפרטורה העולמי יעלה ב-7° הטמפרטורה הלחהבמספר מקומות  תתחיל לעבור את סף ההישרדות של 35° לשעות או ימים. כמובן, עקת החום לא תתיל לפתע להיות בעיה בנקודה זאת. למעשה חום ולחות יעלו באטיות מהרמות הנוכחיות, גלי חום יהרגו יותר ויותר אנשים. ההשפעה הכלכלית שלהם תלך ותגבר כאשר עבודה פיזית בחוץ או בבינינים העם מיזוג אויר לקוי תעשה קשה יותר ויותר.

עם התחממות עולמית שלהחום והלחות יעשו בילתי נסבלים במקומות אחדים. "נראה הגירות של אנשים ממדינות חמות ולחות שבהן אנשים אינם יכולים לשרוד את גלי החום," אומר שרווד.

There will be migrations out of countries where people cannot survive the heatwaves

אם הטמפרטורה העולמית תגיע ל-12°, חצי מהאדמה שמאוכלסת כיום תהפך לחמה מידי מכדי לחיות בה. (ראו מפה) האזורים שאינם נתנים למגורים יהיהו כנראה אלו עם עקת החום הגבוה ביותר כיום, כולל אגן האמזונס, הודו, חלקים מאפריקה, סין, אוסטרליה ודרום מיזרח ארצות הברית.

לאחר התחממות של 12 מעלות  הטמפרטורה הלחה באדום עוברת את הקו המקווקוו של 35 מעלות.

זום למפה

זום של המפה ישראל, מצרים, פקיסטן, והודו בילתי ניתנות למגורים הסהר הפורה ערש הציויליזציה מחוץ לתחום לבני האדם. (אם אתם רוצים לטעון למקומה של סין אין בעיה גם שם יש אזור כנ"ל)
אפשר להבחין שקווי המתאר של היבשות במודל אינם זהים למציאות, הדבר נובע משום שהמודל מחלק את העולם לתאים ככול שהתאים יהיו יותר קטנים היבשות יתוארו בדיוק רב יותר, אבל הדבר גם ידרוש יותר זמן מחשב.
מכיון שראינו בתרשים הראשון שהמודל סוטה לכיוון מטה בתיאור הטמפ' הלחה סביר שהתמונה מתארת בעצם מצב של עליה של 10 מעלות ביחס לטמפ' בעשור האחרון 

התוצאות יהיו מסוייטות, בתאוריה, אנשים באזורים הנדונים יכולים להסתגל, לחיות במחסות תת קרקעיים בחדשי הקיץ, לדוגמה, או לא לעזוב מכוניות או בתים ממוזגים לזמן ממושך ללא חליפות קרור.

אבל המחיר של הפעלת מיזוג באופן קבוע עלולות להיות מעבר ליכולת של הרבה אנשים ועסקים. רוב משק החי לדוגמה יגוע אם לא יוחזק לפרקים בדירים/רפתות ממוזגות. יותר גרוע הפסקות חשמל ארוכות יגרמו לתמותה המונית. "זה תרחיש מפחיד" אומר שרווד" נראה שרוב האנשים יעברו לאקלים קריר יותר - דבר שיגרום למאבקים על אדמה ומשאבים.

"התסריט שהם מראים פורשים הוא די מיאש. הוא הרבה יותר חמור וקטסטרופלי מאשר אנשים זיהו לפני בהקשר של מוות הקשור לחום," אומר פטריק קיני, המנהל של התוכנית לאקלים ובריאות בב"ס מילמן לבריאות הציבור באניבסיטת קולומביה בניו יורק. " זה נראה מבוסס על היגיון מוצק ועל מודלים ונתונים טובים. אנשים כבר חשבו על אפקטים גורמי מחלה של שינויי האקלים, אבל אף אחד שאני מכיר לא חשב על זה שיש סף שמעליו אנשים אינם יכולים לחיות באופן בסיסי."

כך שנראה שיש סיבה מועטה לפקפק בכך שאם העולם יתחמם מספיק, חלקים ממנו יתחילו לעבור את סף עקת החום. השאלה ההגדולה היא. האם העולם יתחמם מספיק. האםבאמת תתכן עליה גלובלית של 7° או יותר? התשובה הקצרה היא כן, בטווח הארוך.

בכמה יתחמם העולם תלוי בשני דברים: כמה עוד פחמן דו חמצני נוסיף לאטמוספירה וכמה חימום אותו ה-CO₂ יגרום דבר שידוע בשם רגישות אקלימית.

לפי הפנל הביין ממשלתי לשינויי האקלים  (IPCC) כל הכפלה של כמות  ה-CO₂  התעלה את הטמפרטורה בין 1.9° ל-4.5° כאשר 3 הוא הערך הסביר ביותר. 

אם הרגישות האקלימית נמוכה 1.9° יקח מאות שנים לעולם להתחמם עד  7°  אפילו אם נמשיך לפלוט המון CO₂. מצד שני אם הרגישות גבוה כמו 4.5°, אנו עלולים הגיע ל- 7° תוך מאה שנים אם נמשיך כרגיל, למרות שניתן יהיה להימנע מ- 7° אם נחתוך את הפליטות מספיק מוקדם.

מאמצים כבירים

המילכוד הוא שההערכות של ה-IPCC לרגישות אקלימית מבוססות רק על משובים מהירים שהינם קלים יחסית למידול על מחשבים. הם מתעלמות מתהלכים אטיים כמו אוקינוס שבמקום לספוג  CO₂ יתחיל לפלוט אותו, או שחרור של מיתן מכפור העד permafrost. 

מחקרים על העבר של הארץ מראים שיתכן שהרגישות הממשית עלולה להיות גבוהה מהתחזית של המודלים הממוחשבים, כמה מהם טוענים שהרגישות עלולה להגיע ל-7° (New Scientist, 30 June, p 38). אם הרגישות לטווח ארוך גבוהה יהייה קשה הרבה יותר להמנע מעלייה גדולה בטמפרטורה במאות השנים הקרובות.

"רוב הדיון היה על המאה ה-21, אבל ההתחממות אינה עומדת להיעצר ב-2010 אלא עם הפליטות שלנו ירדו לכמעט אפס עד אז, וזה ידרוש מאמצים כבירים (heroic efforts) אומר שרווד. " אם אתה לוקח בחשבון ששיחרור הפחמן עלול להיות קצת גבוה יותר מהערך הצפוי והאקלים עלול להיות די רגיש לתוספת אנרגיה, זה לא קשה מדיי לקבל 10°, 12° או אפילו 15° במאה ה-23. 

הסכנה היא שאם נציף את האטמוספירה ביותר מידיי CO₂, עלייה גדולה בטמפ" עשויה להיות בלתי נמנעת אפילו אם כל הפליטה האנושית של גזיי חממה תיפסק. " עלינו לחשוב כיצד להבטיח שכמויות גדולות של דלק מאובן פשוט יושארו באדמה," אומר שרווד. "זה ידרוש שינויי בכיוון שאנשים רבים עדיין לא מקבלים ברצינות."

מעטים יותר מקבלים את הרעיון שחלקים מהפלנטה עלולים להפוך לכה חמים עד בני האדם לא יכלו לשרוד. אם יש טעות במסקנות של של שרווד והאבר, אף אחד מהמדענים שהניו סינטיסט יצר עמם קשר לא זיהה אותו.

"מדענים נוטים להייות שמרנים - אנו דובקים במה שאנו יודעים ונמנעים לעשות ספקולציות על מה שקשה לנו להגדיר במדויק," אומר שרווד. "אני חושב שעקת חום היא השפעה חשובה של שינויי האקלים שהחמצנו ויתכן שיש השפעות נוספות כאלו, בפרד עם התחממות גדולה אבל אפשרית. "

 כיצד היונקים שרדו

[נספח למאמר לעיל המובא בקיצור נמרץ]

לפני המקסימום הטרמלי בין הפלאוקן לאאוקן  Palaeocene-Eocene thermal maximum - PETM, הטמפרטורה היו גבוהות  בכ-10 מעלות מהיום ב-PETM הטמפ' הוסיפה והרקיעה בעוד 5° -9° כמובן שלא היו עדיין אנשים אבל היו יונקים אם החישובים של שרווד והובר נכונים אזי גם יונקים אשר מאוקלמים למפרטורה ולחות גבוהים יותר ושהטמפרטורה הפנימית שלהם היא 40° עדיין לא אמורים היו לשרוד בחלקים מהעולם. אבל העדויות הגאולוגיות אינן מספיק טובות בכדי לענות על השאלה. בכל מקרה יש דוגמאות של קיטון בגודל של היונקים. יונק קטן יותר יכול להפתר מחום בקלות רבה יותר. משום ששטח הפנים גדול יותר ביחס לנפח. [דמינו קןביה שהצלע שלה היא 2 ס"מ ואז היחס הוא 3 סמ"ר לסמ"ק ואילו בקוביה שצלעה היא 1 ס"מ היחס הוא 6 סמ"ר לסמ"ק. ניתן להבחין בתופעה בטבע לדוגמה זאבים בערבה קטנים יותר מהזאבים ברמת הגולן. בסרט שהוקרן בערוץ הנשיונל גאוגרפיק " The Day The Oceans Boiled" מראים עצמות של סוס מתקופת ה-PETM בגודל של חתול מבוית]

תחילת הסרט  The Day The Oceans Boiled הסרט מלפני כעשור טועה בדבר אחד, מסתבר שהפחמן הדו חמצני שנעלם מהאטמוספירה נבלע ברובו באוקינוסים ולא כפי שמתואר בסרט. המדידות באמזונס הושפעו מערבול מקומי אשר כמדומני מקורו בטופוגרפיה המקומית. אבל עדיין האמזונס עלול להתיבש ולעלות באש גם לפי המחקרים האחרונים שהוצגו בקופנהגן. גם האוקינוסים שהולכים ונעשים חומציים מגלים סימנים שעלולים לבשר על קליטת פחמן מופחתת. לגבי שאר הנושאים המוצגים בסרט הכל נשאר תקף ומפחיד. התחום של שינויי האקלים משתנה והידע גדל אולם הרעיון הבסיסי מלפני כ-100 שנים נשאר תקף אנו גורמים לחימום האטמוספירה ע"י פליטת גזי חממה. וככול שהידע מצטבר הנושא נראה מפחיד יותר.

[הכתבה בניו סינטיסט  מבוססת על:

 An adaptability limit to climate change due to heat stress 

Steven C. Sherwood* and Matthew Huberb*

*Climate Change Research Centre, University of New South Wales, Sydney, New South Wales 2052, Australia; and **Purdue Climate Change Research 

Center, Purdue University, West Lafayette, IN 47907 

www.pnas.org/cgi/doi/10.1073/pnas.0913352107

An Adaptability Limit to Climate Change Due to Heat Stress

  

  * לפי השרות המטאורולגי: עומס חום הוא מדד המבטא את מידת אי הנוחות הנובעת מהשילוב בין טמפרטורת האוויר ללחות הנמצאת בו. המדד שנמצא בשימוש צה"ל ושאומץ ע"י השירות המטאורולוגי נוסח ע"י פרופ' עזרה זוהר והוא מחושב כממוצע חשבוני של הטמפרטורה היבשה והטמפרטורה הלחה. לכן heat-stress אינו מתורגם לעומס חום כדי לא ליצור בילבול עם ההגדרה הרשמית.

The Black Butterfly Effect agrees to indemnify RBI and New Scientist against any claim arising from incorrect or misleading translation"