‏הצגת רשומות עם תוויות אמנון פורטוגלי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמנון פורטוגלי. הצג את כל הרשומות

22.3.2011

עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה -מאת אמנון פורטוגלי


עלית מחירי המזון בעולם ומקורותיה - מאת אמנון פורטוגלי
‏‏3 מרץ, 2011

האמרת מחירי המזון והאנרגיה מציבה סיכונים כלכליים, פוליטיים, וחברתיים קשים במדינות מתפתחות. כל עלייה במחיריהם של מוצרים בסיסיים כמו חיטה, שמן ואורז משפיעה באופן גורף על רמת חייהן של האוכלוסיות החלשות בעולם השלישי ובכלל זה עלייה ניכרת במספר הסובלים מרעב. אוכלוסיות אלו מתקיימות משכר מינימלי ומחירי המזון הם החלק הארי של הוצאותיהן.
קרן המטבע הבינלאומית הזהירה שהמחירים העולים של מזון הגדילו את חוסר האיזון הכלכלי בעולם.  הבנק העולמי מסר שמחירי המזון הם ברמות מסוכנות, וכתוצאה מכך, 44 מיליון אנשים נדחקו לעוני מאז יוני 2010.  ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) הזהיר בתחילת מרץ כי העולם ניצב בפני זעזוע במחירי המזון, לאחר שמדד FAO למחירי הסחורות החקלאיות הכולל חיטה, תירס, אורז, שמן ירקות, סוכר ומוצרי מזון אחרים, עלה בפברואר 2011, החודש השמיני ברציפות, והגיע לרמת שיא שעברה את רמות המחירים שנרשמו בתקופת משבר המזון של 2007-2008, שהציתו גל מהומות במדינות העניות ביותר. הארגון הזהיר כי הזינוק במחיר הנפט, בעקבות המצב הפוליטי בלוב, עשוי לגרום להתייקרויות נוספות של מזון, בשל העלייה בעלויות השינוע של המוצרים.
עלית מחיר המזון בשנה האחרונה הייתה אחד מהגורמים הבסיסיים למהומות בתוניסיה, ובמצרים, בהן יותר ממחצית ההכנסה של בתי האב יוצאים לרכישת מזון. אוכלוסיות כאלו נמצאות גם במדינות המפותחות ביניהן ארה"ב וישראל, בהן העשירונים הנמוכים מוציאים חלק ניכר מהכנסותיהם למזון. 


מדד FAO למחירי המזון מאז 1990


ניתן לזהות שלש סיבות עיקריות לעלית מחירי המזון: (1) גידול מהיר של האוכלוסייה המשולב בגידול בהיקף המעמד הבינוני בארצות המתפתחות כמו סין הודו ברזיל, אינדונזיה. העלייה ברמת החיים שלהם מתבטאת בין השאר בצריכה מוגברת של מזון וצריכת מזון באיכות גבוהה יותר. (2) פגעי טבע הנובעים ככל הנראה מהתחממות כדור הארץ. (3) מעשי אדם – מהם נציין שניים: (א) הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין בשלוש השנים האחרונות שחלקה פנה לשוקי הסחורות והמזון, (ב) סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

שני הגורמים האחרונים, פגעי טבע, ומעשי אדם, אינם קבועים. מזג האוויר יכול להשתנות לטובה, (אם כי התחממות האטמוספרה והאוקיינוסים של כדור הארץ, המושפעת ע"י מעשי אדם, מגדילה את הסיכויים לאירועי מזג אוויר קיצוניים ויותר אלימים), שיעורי הריבית יכולים לעלות, הזרמת הכספים תפסק בסופו של דבר, נתן לייעל את ייצור המזון בעיקר באפריקה הטרופית, החקלאים בארה"ב יעבדו שטחים נוספים, והממשל האמריקאי יפסיק לסבסד ייצור דלק ממזון. עם זאת נראה שמגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי תמשך, עקב הגידול באוכלוסיה וברמת החיים בארצות המתפתחות. 

נרחיב מעט את הדיון על הסיבות עיקריות לעלית מחירי המזון 
(1)   הגידול באוכלוסיית העולם היא הסיבה והמגמה ארוכת הטווח החשובה ביותר, שהביאה לעלייה בביקוש למזון. בנוסף, העלייה ברמת החיים של מיליוני אנשים במדינות כמו סין והודו הביאה לשינוי באופי הביקוש, מעבר למזון מעובד ולמוצרי חלב ובשר הדורשים יותר תשומות מזון.  השילוב של שניהם הוא אחת הסיבות החשובות לעלייה במחירי המזון.


מחירי המזון בעולם בעשרים השנים האחרונות

בתרשים ניתן לראות את מגמת העלייה ארוכת הטווח הארוך במחירי המזון העולמי. מגמה זו החלה בשנת 2003 והיא מתוארת בתרשים ע"י החץ הכחול. זה סיפור הביקוש באסיה ובארצות המתפתחות האחרות שהביא למגמת עלייה במשך שבע שנים לפחות. 
בתרשים ניתן לזהות שתי סטיות מסיבית מקו המגמה ארוך הטווח, בשנת 2008 וזו שהחלה ביוני 2010 וממשיכה עד היום. לא הביקוש באסיה ולא תנודות האקלים לא יכולים להסביר את שתי הסטיות האלו בעליות במחירי המזון. אלה הן בבירור סטיות מן המגמות בטווח הארוך, הסטייה הנוכחית היא בועת ספקולטיבית שנוצרה על בסיס שיעורי ריבית נמוכים והדפסת כסף מסיבית, ושהגבירה את העליות במחירי המזון שנוצרו מפגעי טבע מקומיים.

(2)   פגעי טבע שהיו בשנים האחרונות תרמו גם הם לעלית מחירי המזון. נציין את הבצורת באוסטרליה, שיטפונות בהודו ובפקיסטן, גל החום באירופה, שריפות ענק ברוסיה שנאלצה להכריז על איסור יצוא דגנים, בצורת בסין, ולאחרונה הצפות באוסטרליה. כל אלו הביאו להקטנת היצע המזון ולעליית מחירים. 

עם זאת מחירי האורז המהווה את המזון הבסיסי ליותר מ-3 מיליארד אנשים בדרום-מזרח אסיה, עלו רק במעט. ובמונחים של ביטחון תזונתי, לרוב מדינות אלו יש מספיק אורז מייצור עצמי. חשוב יותר, להודו ולסין יש מלאי האורז גדולים,  והן לא רכשו אורז בשוק העולמי מאז 2008. באסיה, רק אינדונזיה, בנגלדש והפיליפינים צפויות לייבא השנה אורז בכמויות משמעותיות, וככל הנראה המדינות המייצאות הגדולות של אורז, תאילנד וויטנאם, יענו לדרישה ללא בעיות.
במקביל לפגעי הטבע בחלקים מסוימים של העולם, ארצות אחרות נהנו מיבולי שיא. הודו לדוגמה, מצפה ליבול של כ-80 עד 85 מיליון טון חיטה השנה, ובסבירות גדולה לא תייבא השנה חיטה. החקלאים האמריקנים יגדילו השנה - 2011 - את היקף גידולי התירס, חיטה, סויה, כותנה וארבעה יבולים אחרים בשיעור של כ- 4.2%. ארה"ב, שהיא היצואן הגדול ביותר של מוצרי מזון, צופה גידול של כ- 50% ביצוא החיטה שלה ב -12 החודשים שיסתיימו ביוני.

(3)   לעליה המואצת של מחירי המזון ישנם שני גורמים אחרים הקשורים ישירות לארצות הברית ולמדיניותה:
הגורם הראשון הוא הדפסת הכסף המסיבית ע"י הבנק הפדרלי (כמו גם בסין ובאירופה), המשולבת  בשערי ריבית אפסיים. אלו הביאו לגל ספוקלטיבי של ביקושים, מעבר לעליה הריאלית בביקוש למזון, שהביאו לעליות מחירים בשווקי הסחורות בכלל ובמחירי המזון בפרט. מדד CRB למחירי המזון עלה ב- 36% בשנה האחרונה. ומדד מחירי חומרי הגלם בכ- 23%. בנוסף מחירי הסחורות החקלאיות מושפעים גם ממחירי הסחורות האחרות, כמו נפט, שמחירו טיפס בשנה האחרונה.
הגורם השני לעלית מחירי המזון העולמית הוא ההחלטה האמריקאית, בתמצית, לשרוף את המזון במכוניות שלה. בשנת 2010, כשליש מגידולי התירס בארה"ב הופנו לייצור אתנול. בשנת 2011, מעל 14% מהתירס המגודל בעולם ינותב לשימוש הכי פחות יעיל – דלק למכוניות אמריקאיות.

אחוז התירס המשמש לייצור אתנול מכלל ייצור התירס בארה"ב בעשר השנים האחרונות.
למרות זאת ולמרות העלייה בעולמית במחירי המזון הממשל האמריקאי השבוי באינטרסים של מגדלי התירס וייצרני האתנול, ממשיך ומגדיל את מדיניות הסיבסוד של אתנול מתירס, שתביא לעלייה נוספת במחיר התירס והמזון בעולם.  מחיר התירס מורים על עליה של כ-70% בשנה האחרונה.

להערכתי, עליות במחירי המזון בתקופה האחרונה הן בעיקר בועת ספקולטיבית שהגורם העיקרי להן הם רכישות פיננסיות של קרנות גידור וספקולנטים הנתמכות בשיעורי ריבית נמוכים ובהדפסת כסף מסיבית.  פעילות ספקולטיבית זו יכולה להתהפך במהירות, כפי שראינו בבועה הקודמת של 2007-2008, ולהוריד את מחירי המזון.
דוגמה לכך היא צניחת מחירי החיטה, האורז, התירס, והסויה בבורסות המסחר בעקבות ההסלמה באלימות בלוב. והפלת המנהיגים בתוניסיה ובמצרים. קרנות גידור וספקולנטים הקטינו את ההימורים שלהם על מחירי החיטה בצורה חדה, ביותר מ- 20%. הנתונים של הנציבות למסחר עתידי בסחורות CFTC , מורים שהם החזיקו ב-34,200 חוזים, המשקפים כ- 4.6 מיליון טון חיטה ב- 15 לפברואר לעומת כ- 42,600 חוזים, המשקפים כ-5.8 מיליון טון חיטה שבוע קודם לכן.  לשם השוואה, מדינות צפון אפריקה והמזרח התיכון צפויות לרכוש כ- 40 מיליון טון חיטה בשנה 2010-11, כשליש מהיבול העולמי הנאמד ב-115 מיליון טון.  

כדאי להבין איך השקעות פיננסיות ספקולטיביות בחוזים עתידיים על סחורות ומזון מעלות את המחירים ומביאות לעיוותים בכלכלה הריאלית.  רכישות ספקולטיביות משפיעות על מחירי המזון בשווקים דרך כמה מנגנוני ההעברה שונים. לדוגמה: משקיעים פיננסיים קונים חוזים עתידיים על מדד מחירי הסחורות והמזון כאמצעי לגידור כנגד אינפלציה ובכך מעלים את מחיריהם. במקביל, הרוב הגדול של המשקיעים חונכו להאמין כי למחירי השוק יש תוכן אינפורמטיבי והם משקפים מידע. לפיכך, עלית מחיר החוזים העתידיים נתפסת אצלם כאינדיקציה חזקה שאלו שיש להם מידע מעריכים שמחירי הסחורות עומדים לעלות בקרוב.  במצב זה צרכנים אמיתיים רציונליים (למשל בית זיקוק, מפעל לשוקולד) קונים אספקה פיזית של הסחורות ואולי גם מבטיחים ומגדרים את צרכיהם ובכך מגדילים את הביקושים. אם הם יצרנים או משתמשים גדולים, סביר להניח שיש להם מתקני אחסון גדולים, שהמלאי בהם לא מופיע ברישומי המלאי הלאומי הרשמי. גם אגירת מלאי ברמה הקמעונאית יכולה להשפיע על הביקוש. התוצאה מפעולות אלו היא עלייה במחירי הסחורות והמזון, ובמקביל הכלכלנים חושבים ומצהירים שהעלייה במחיר היא תוצאה של מגמות ביקוש ריאליות בסיסיות ולכן צפויה להמשך.

העליות במחירי במזון הביאו להגדלת המעורבות של הממשלות ברחבי העולם בשוקי המזון ולנקיטת צעדים מנע כדי למנוע מחסור במזון ועליית מחירים. מעורבות זו תתבטא בהגדלת מאגרי המזון,  הגדלת הסובסידיות, והטלת הגבלות ייצוא. הכול כדי לשכך את המהומות ולהבטיח מזון לאזרחים.
כך לדוגמה, מדינות מייבאות ברחבי אפריקה ואסיה מגדילות את היקף יבוא המזון או משחררות אספקה מהמאגרים לשעת חרום, ומדינות יצרניות עוצרות או מקטינות את היקף ייצוא המזון. רוסיה ואוקראינה שהן יצואניות גדולות של חיטה החליטו על צעדים מגבילים בעקבות השרפות שהשתוללו ביערות, גל החום הקיצוני שפקד את האזור, ובצורת הקיץ חסרת התקדים, רוסיה, שהיא יצואנית החיטה הרביעית בגודלה בעולם, איבדה השנה כשליש מיבולה וכתוצאה מכך החליטה לאסור על ייצוא חיטה שיימשך עד סוף דצמבר 2011. אוקראינה הטילה אף היא מכסות על יצוא החיטה. הודו, היצרנית השנייה בגודלה של סוכר, עצרה השנה ייצוא מתוכנן בהיקף של  500,000 טון, ובכך הוסיפה על המחסור בשאר העולם.

הממשלה המצרית החדשה, שהוקמה בעקבות ההפגנות ההמוניות שם, הודיעה על הגדלת מכסות המזון הבסיסי סוכר, שמן בישול, ואורז המובטח לאזרחיה. החלטה זו ביטל את המדיניות הקודמת של מתן מנות חודשיות רק לאלו שהוכיחו שהם עניים באמצעות תהליך ביורוקראטי ארוך ועתיר ניירת. שר האוצר המצרי החדש, אמר לאחרונה כי המדינה לא תשנה את מערכת הסובסידיות הנוכחית שלה, המציעה מזון במחיר מופחת לכ- 65 מיליון מצרים.  יתר על כן, הממשלה החדשה הבטיחה לספוג כל עליה נוספת במחירי המזון שתגרם מעליית המחירים בעולם. העלות הראשונית של התכנית נאמדת ב- 2.8 מיליארד לירות מצריות, כ- 425 מיליון דולר.

הפתרון הפשוט ולכאורה הקל ביותר לבעיית מחירי המזון יהיה להפסיק את מדיניות הריבית הנמוכה והזרמת הכספים המסיבית בארה"ב, באירופה, ובסין, ואת סבסוד ייצור אתנול מתירס בארה"ב.

הפתרון היסודי לבעיית המחסור במזון והמחירים המאמירים יהיה הגדלת ייצור המזון, בעיקר באזורים העניים באפריקה המייבאים מזון. רוב המדינות באפריקה הן על סף רעב, אבל מצד שני אפשר להגדיל את ייצור המזון בהן בהיקף משמעותי.  תפוקת ייצור המזון באפריקה המרכזית הוא פחות משליש מהתפוקות שהושגו באסיה או באמריקה הלטינית. אגרונומים מובילים אומרים כי אפריקה יכולה לייצר הרבה יותר מזון, בכמות שתספק ביטחון תזונתי ותבטל את התלות ביבוא. הדרך להגדלת הייצור גם היא ברורה: סיוע ממשלתי צנוע לחקלאים הקטנים שיאפשר אספקת זרעים משופרים, דשנים, וניהול מים והשקיה בקנה מידה קטן. בתנאים אלו החקלאים יוכלו להכפיל ויותר את ייצור המזון.  לצורך זה הבנק העולמי הפעיל תוכנית 'תגובה למשבר המזון העולמי' - GFRP התומכת בהיקף של כ- 1.5 מיליארד דולר בכ-40 מיליון חקלאים. עד היום, מעל 40 מדינות בעלות הכנסה נמוכה מקבלות או יקבלו סיוע באמצעות זרעים חדשים ומשופרים, השקיה, ותמיכה החווה אחרים וסיוע מזון עבור האנשים הפגיעים ביותר. מלאווי הראתה שזה אפשרי. המדינה הכפילה במהירות את ייצור המזון שלה באמצעות אשראי וסובסידיות לחקלאים. במדינת בנין Benin, השימוש המוגבר בדשנים שסופקו באמצעות משאבים אלה הגדילו את ייצור הדגנים בכ- 100,000 טון.

ממשלות אפריקניות זכו להבטחות סיוע ממדינות G8 למימוש תוכניות דומות. סיוע זה כנראה ולא יתממש בהיקפים גדולים.  עם זאת לבקשת מדינות G20, הבנק העולמי השיק באפריל 2010 'תוכנית עולמית חדשה לחקלאות ולאבטחת מזון' - GAFSP לעזור לקדם השקעות של חקלאים זעירים. עד היום, שש מדינות וקרן ביל ומלינדה גייטס התחייבו לתת לתוכנית בשלוש השנים הבאות 925 מיליון דולר, כאשר 325 מיליון דולר כבר התקבלו. מאז השקתה, התוכנית אישרה והחל לתת מענקים בשווי של 320 מיליון דולר ל- 8 מדינות: בנגלדש, אתיופיה, האיטי, מונגוליה, ניגריה, רואנדה, סיירה לאונה וטוגו. מקורות נוספים לסיוע יתכן ויבואו מסין שיש לה יתרות מט"ח עצומות וצורך להגדיל את יבוא המזון, ומארצות הנפט במזרח התיכון שיש להן אינטרס חיוני לחיזוק יכולתה של אפריקה להאכיל את עצמה. נקווה שכך יהיה.

20.1.2011

התחממות כדור הארץ, אסונות מזג אויר קטסטרופליים, והאפשרות לסופת-על בקליפורניה. -אמנון פורטוגלי

התחממות כדור הארץ, אסונות מזג אויר קטסטרופליים, והאפשרות לסופת-על בקליפורניה.

19 ינואר 2011


Flooding in Brisbane Suburbs-NASA
המבול וההצפה ברחבי קווינסלנד באוסטרליה עם תמונות של בריסביין המזכירות את ניו-אורלינס לאחר הוריקן 'קתרינה עלולים להיות סימן לאסונות טבע בעתיד הקרוב. השטפונות וההצפות באוסטרליה יתכן שבאו בעקבות תופעת אל ניניו / לה ניניה באוקיינוס השקט. (על לה-ניניה וסופר לה-ניניה והשפעותיה הכלכליות אכתוב בקרוב). אבל את השילוב של מספר אסונות מזג אויר קטסטרופליים בשנת 2010 - שטפונות בפקיסטן, שריפות ברוסיה, וגשמים זעף בסרי לנקה - ניתן לראות כחלק ממערכת אקלים גלובלית ההולכת ונעשית אנרגטית יותר, והמשקפת את הקליטה הגדלה של אנרגיה סולארית והתחממות כדור הארץ. תופעות אלו הן תמרור ברור להשפעות האקלימיות הגדולות יותר שיבואו בעקבות שינוי האקלים.
הטמפרטורות העולות של כדור הארץ משמעותן שקליפורניה נמצאת בסיכון גבוה יותר של סופת-על "superstorm" שיכולה להציף את העמק המרכזי Central Valley של המדינה, ולגרימת נזק, שיגמד אפילו רעידת אדמה גדולה. בתחילת ינואר נערך בסקרמנטו בקליפורניה כנס בהשתתפות למעלה ממאה חוקרים ללימוד סיכוני שטפונות והצפות בקליפורניה. בכנס הוצג מודל מצמרר שהחוקרים אומרים כי הוא אפשרות סבירה: סופת חורף מביאה אוויר חם ורווי במים מהפסיפיק הדרומי אל חלקים של קליפורניה, ומייצרת "נהר אטמוספרי" שיכול להביא ל- 3,000 מ"מ גשםבמשך 40 ימים (פי 6 מכמות הגשם השנתית הממוצעת במרכז הארץ), אשר יציפו שטחים נרחבים של המדינה ושעלולים לפגוע בכמעט רבע מהבתים של המדינה.  המודל צופה כי סערת-על כזו יכולה להביא כמויות מים לקליפורניה המקבילה לזו של 50 נהרות בגודל המיסיסיפי,
ככל תרחיש זה נשמע סנסציוני, החוקרים אומרים שהוא מבוסס על המציאות ההיסטורית: סערות כאלה פגעו בקליפורניה בעבר, בעיקר בשנת 1861 ו - 1862, כאשר מבול הביא ליצירת אגם באורך של 500 קילומטר ורוחב של 30 ק"מ בעמק המרכזי. הניו יורק טיימס דווח אז כי סופה שנמשכה 45 ימים, יצרו אגמים בחלקים של מדבר מוהאבי, והפכו את עמק סקרמנטו לים פנימי inland sea.
לדברי המדען הראשי של פרויקט הסקר האמריקני אשר יצר את הדגם בעזרת חוקרים מסוכנויות אחרות, "אנחנו חושבים שאירוע כזה קורה אחת ל 100 או 200 שנים או משהו כזה, אשר מציב אותו באותה קטגורית שכיחות כמו רעידות אדמה גדולות באזור שבר סן אנדראס" על פי המודל של מדענים אלו, לוס אנג 'לס, סן פרנסיסקו, ואזור המפרץ של סן דייגו יושפעו גם הם מהצפות. הנזק לרכוש יכול להגיע לכ- 400 מיליארד דולר, והנזק מאיבוד הכנסות עלול לעלות למדינה 325 מיליארד דולר נוספים.  אלו נזקים בהיקף שהוא "כמעט פי שלוש מהנזקים שנחשבים ריאליים ... מרעידת אדמה חמורה בדרום קליפורניה, אירוע עם בערך אותה הסתברות להתרחשות".
האזהרה החמורה של החוקרים מגיעה בזמן שבו הצפות מסיביות פגעו בשלושה חלקים נפרדים של העולם בשבועות האחרונים: באוסטרליה, שבה שטחים גדולים של מדינת קווינסלנד מוצפים,  בסרי לנקה, שם לפחות 40 נהרגו ומיליון אנשים נעקרו מבתיהם, ובברזיל, שבה מספר מקרי המוות נאמד ביותר מ-600 אנשים.

העתון ניו יורק טיימס מציין כי הסבירות לסופת-על עליה מדברים המדענים, עולה עם התגברות בהתחממות האקלים. מדעני האקלים שמו לב מזה שנים כי עלית הטמפרטורה של אטמוספירת כדור הארץ מגדילה את כמות האנרגיה הנאצרת בו, ומגדילה את הסיכויים לאירועי מזג אוויר קיצוניים ויותר אלימים.  
גלי חום ובצורות קטסטרופליות,  גם הם מקושרים עם ההתחממות הגלובלית. בקיץ של 2003, חוותה אירופה שרב כבד עם טמפרטורות של 10-20 מעלות מעל לממוצע בחודשים יוני ויולי. גל החום באירופה גרם למותם של 30,000 בני אדם, רבים מהם קשישים.  גל החום נחשב כאחד מעשר אסונות הטבע הקטלניים של המאה הקודמת באירופה.
נראה שגם ההוריקנים עלו בעוצמתם כתוצאה מההתחממות הגלובלית. עבור כל עלייה של מעלת צלזיוס בטמפרטורות פני השטח של האוקיינוס האטלנטי הטרופי, כמות הגשמים מסופה טרופית עולה ב- 6% עד 18% ומהירויות הרוח של סופות ההוריקן החזקות ביותר עולה בשיעור של עד 8%, על פי דו"ח תוכנית 'מדע שינוי האקלים' שצוטט על ידי השבועון "ניוזוויק" בשנת 2008.

החוקרים ציינו כי יכולות משופרות של ראייה לווינית שפותחו בשנים האחרונות, מאפשרות להם לזהות בברור מה שהם קוראים 'נהרות אטמוספיריים' – זרמי אויר רוויים במים המשתרעים לאורך של כ- 300 ק"מ ולרוחב של כ- 300 ק"מ, הזורמים מהאזורים הטרופיים באוקיינוס השקט לכוון החוף המערבי של ארה"ב.
החוקרים כינו המודל שלהם "ARkStorm" שזה קיצור ל'נהר אטמוספרי 1000'.  "ARkStorm מעלה שאלות מהותיות לגבי יכולתם של מוסדות ברמה הפדרלית, ברמת המדינות והשלטון המקומי לתכנן ולהתמודד עם אסון בסדר גודל כזה"  דיווחו החוקרים. כמו כן "עולה בעיה מדיניות בסיסית האם לשלם עכשיו כדי לנסות ולהפחית את הנזקים, או לשלם הרבה יותר מאוחר לשיקום הנזקים שיגרמו".

אמנון פורטוגלי
----
וכעת תוספת המדיה הדרך החדשה להעביר את הזמן ב-Toowoomba קווינסלנד אוסטליה להתבונן במכוניות צפות בזרם









ברחובות הראשיים התנועה כמובן מהירה יותר



ממש קארספוטינג

מבט רחב יותר נותנת רויטרס אשר מספרת שהשיטפונות פגעו באזור גדול מצרפת וגרמניה ביחד.





בהמשך כפי שאמנון הבטיח יסופר על נזקים כגון עליה במחיריי הפחם  ועליה במחיריי המזון. ומשם קצרה הדרך למהומות בארצות שונות ירדן מצריים.... השיטפונות באוסטרליה אינם רחוקים כפי שאולי נדמה לנו. 
איל 

תוניסיה: מפגינים הסתערו על הארמונות
ערן זינגר  16.01.11 - 14:51 רשת ב
 דריכות בירדן ובמצרים רו"מ ירדן קורא לשריו "לפקח על המחירים בשוק הירדני
....ראש ממשלת ירדן א-ריפאעי קורא לשריו לפקח על המחירים בשוק הירדני ולהבטיח כי לתושבי הממלכה יהיו די מוצרי מזון בסיסיים בשוק. 
העיתון א-דוסטור כותב כי משרד התעשיה והמסחר של ירדן שוקל להפחית את מחיריהם של מוצרי החלב ב-9% ובכך לסגת מהחלטה קודמת להעלות את המחירים של המוצרים האלה.

קשבנו שמעון מיגאן מציין כי גם במצרים עוקבים אחר האירועים בתוניסיה ושר המסחר והתעשיה ראשיד מוחמד ראשיד אומר כי אין צורך לנקוט צעדי בטחון מיוחדים כדי לשמור על רמת המחירים בשוק המקומי.
בראיון לעיתון "אל גומהוריה" אמר השר המצרי כי כל מחירי המזון למעט הירקות והפירות נמצאים בפיקוח....

עדכון: ההערה שלי על הקשר בין השטפונות באוסטרליה למזרח התיכון התבררה כנכונה ביותר יחד גל החום בשנת 2010 ברוסיה נגרמה עליה במחיריי המזון. מחיריי המזון היו גורם מאיץ לאביב הערבי שהביא את האחים המוסלמים לשילטון במצרים. 

18.1.2011

שר התשתיות ונציגיו בנו גולם ועכשיו הם עצמם מפחדים ממנו- אמנון פורטוגלי


שר התשתיות ונציגיו בנו גולם ועכשיו הם עצמם מפחדים ממנו.

מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח דיבר בועדת הכלכלה על משק האנרגיה וייצור החשמל. הוא קושר את ייצור החשמל לאספקת גז מ'תמר' בקשר גורדי בלבדי. מתריע כי בעקבות ההמלצות אנחנו עלולים להיקלע לבעיות שלא ניתן לטפל בהם בכסף, ולבסוף כיתהליכי החקיקה לוקחים זמן וצריך ודאות.  

מעניין יותר מה שלא נאמר בדבריו של צמח. גם בדבריו בועדת הכלכלה וגם בדוח המיעוט שהגיש עם ד"ר מימרן, הנציג השני של משרד התשתיות בועדת ששינסקי, לא הייתה כל התנגדות לעקרונות ועדת ששינסקי, ולא הייתה דרישה להחרגת תמר ומאגרי גז אחרים. למעשה שני חברי הועדה מטעם משרד התשתיות מסכימים על החלה מיידית של המלצות הועדה, ביטול ניכוי האזילה, היטל מס רווחי יתר, והשארת התמלוגים ברמתם הנוכחית. ההבדלים הם בפרטים כמו גובה ההיטל, 40%-45% שהם מציעים לעומת 50%-62% שהוצעו בדוח הסופי של ועדת ששינסקי, ומועד החלת ההיטל.

יש הרבה כשלים לוגיים בדברי מנכל משרד התשתיות ושר התשתיות, מידע חלקי, וטיעונים הרחוקים מלשקף את המצב האמיתי.  אנסה לציין כמה מהם ותגובות ופתרונות נאותים. במקרה הטוב אפשר להגיד כי שר התשתיות ונציגיו בנו גולם ועכשיו הם עצמם מפחדים ממנו.

37% מייצור החשמל בשנת 2010 היה מגז טבעי. בשעות שיא הכמויות הללו מתקרבות ל-50%.  60% מהגז בא מישראל, כלומר כ-22% מייצור החשמל מבוסס כיום על גז מישראל. רוב ייצור החשמל כיום, כ- 63%, בא ממקורות אנרגיה אחרים, הרוב המכריע מפחם והשאר מנפט, ולא צפוי שינוי דרמטי בשנים הקרובות. לכן אין בעיה מהותית אמיתית גם אם מאגר תמר לא יחובר ב-2014, הבעיה תהייה בשוליים. במקרה של מחסור בגז אפשר יהיה להשתמש במקורות אנרגיה חליפיים זמינים, וצמח מכיר אותם היטב. בניגוד לדבריו, זו בעיה שבהחלט ניתן לפתור ולטפל בה בכסף, ויותר מזה אפשרויות אלו תהיינה הרבה יותר זולות מתשלום דמי הסחיטה/ ההקלות לתאגידי הגז כפי שדורש משרד התשתיות.
כאמור יש מקורות אנרגיה חליפיים זמינים, אך נסתפק בציון שלשה מקורות חלופיים לאספקת גז:
·         מקור נוסף לגז ישראלי נמצא במאגר נעה ליד מאגר מרי B בים תטיס המכיל כ- 6 BCM. הפקת הגז בנעה לא החלה עדיין, והשותפות אף לא הגישו בקשה לפיתוח השדה - הליך שהשלמתו אורכת מספר חודשים.
·         מקור נוסף הוא גז טבעי נוזלי. הממשלה קיבלה מספר החלטות להפעלת מתקני גז טבעי נוזלי, ולפני שבועיים המליצה ועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה להקים מתקן שיאפשר פריקה של גז נוזלי ליד חופי חדרה שאמור לפעול בשנת 2013. ממשרד התשתיות נמסר כי ההחלטה על הצבת המתקן משמעותית מאוד למשק, ומנתקת את התלות בשני ספקי הגז הנוכחיים, ים תטיס ו־EMGהמצרית. המתקן אמור לאפשר לספקי הגז הנוזלי בעולם להביא את הגז לישראל דרך הים במכליות, וכך להתחרות בתשובה וביוסי מימן. הכנסת תחרות למשק האנרגיה צפויה להוזיל את מחירי הגז הטבעי, וגם ליצור אלטרנטיבה במקרה של תקלה טכנית במערכת הזרמת הגז הקיימת.
·         ולבסוף, חלק מתחנות הכוח הן דו תכליתיות, כך במקרה הצורך אפשר יהיה להגדיל את ייצור החשמל מפחם או מנפט.

הטיעון של צמח כי תהליכי החקיקה לוקחים זמן ומצד שני חייבים לתת לפרויקט הזה ודאות, נראה מעט משונה שכן הוא עצמו יחד עם ד"ר מימרן ממשרדו הגישו דוח מיעוט ובו המלצות שגם הן מחייבות אותה חקיקה. אם כך או שתהליכי החקיקה אינם לוקחים זמן, או שאין בעיית ודאות לפרויקט תמר.

צמח אומר בוועדה כי אנשיו לא רוצים להיכנס לוויכוח עם היזמים אם יש או אין מימון לפרויקט תמר. אבל זה לא הפריע לו לדרוש, בדעת מיעוט שהגיש, שהממשלה תיתן סיוע כדי לקדם את פרויקט 'תמר'. ולטעון כי השלמת המימון של פיתוח 'תמר' נדחתה, בין היתר, בשל פעולת הוועדה - ועלול להידחות עוד.
תנוח דעתו אין כל בעיית מימון אמיתית בתמר, לבטח לא בשל פעולת ועדת ששינסקי, אלא כאמצעי לחץ של תאגידי הגז ואולי בדמיונו.

ואולי כל הקמפיין הזה בעניין מאגר תמר נוצר כדי להכין אליבי לכישלונו של לנדאו בניהול מדיניות האנרגיה. רזרבות החשמל בישראל הן מהנמוכות בעולם המערבי.  חברת החשמל הציעה להקים תחנה דו-תכליתית, שתוכל לייצר חשמל גם מגז טבעי וגם מפחם, אך לנדאו שולל את התוכנית ומתעקש שהתחנה תופעל בפחם (אוגוסט 2010).  הויכוח על הגז מספק תרוץ טוב ללנדאו, ולא שואלים אותו היכן תחנות הכוח שצריכות להשתמש בגז מתמר וממקורות אחרים.

אמנון פורטוגלי
פורום פעולה אזרחית

עדיין לא פורסם במקום אחר תודה לאמנון
הערות: ראשית כמה פרסומים שהם רקע לכתבה.



שר התשתיות עוזי לנדאו יוצא במתקפה חריפה נגד שר האוצר שטייניץ ■ טוען בראיון בלעדי ל"גלובס": "בסוף יעשו את מה שהצעתי מלכתחילה, רק נשלם מחיר גבוה"
""למה מיהרו עם ועדת ששינסקי? השקל הראשון שהמדינה תראה יהיה בעוד 15 שנה, אז לאן הם רצו? היו חייבים לעשות מה שעשו עכשיו בשלב כל-כך קריטי בפרויקט? למה לא נתנו לכל החברות להמשיך בעבודה שלהן במשק מסודר ורגוע? היה עדיף לחכות עם הוועדה הזו עוד שנתיים"."

יש משהו בטענה בעולם מוכר המושג משא ומתן מחודש Renegotiating כך שניתן היה באופן עקרוני לחכות לפיתוח תמר ואז להקים ועדה. לא נאה אבל בהחלט סביר. 

  • Thomas W. Wälde*
  • "As we experience a so far sustained upwards trend in the price of petroleum and minerals, 1 governments of producing countries worldwide are engaged in a fundamental revision of the terms under which international investors originally carried out their investment."

כפי שואן מורס טוען בוידאו בפוסט הקודם מדובר בזכות ממשלתית ולא בהלאמה. 





פנה הבוקר לראש הממשלה וקרא להתערבותו המיידית בפיתרון "משבר פיתוח משק הגז בארץ" ■ "דרושה התערבותך כדי שהדיון הציבורי יהיה אחראי, שקול ונעדר פופוליזם"
עמירם ברקת  21/11/2010, 14:26
"שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו, קרא היום (א') לראש הממשלה, בנימין נתניהו, להתערב בדחיפות במשבר פיתוח משק הגז בישראל ולהציע רשת ביטחון לשותפות בפרויקט תמר לצורך עזרה במימון פיתוחו של הפרויקט. במכתבו מגלה לראשונה לנדאו כי עבודות הפיתוח במאגר הוקפאו לחלוטין מאז פורסמה טיוטת ההמלצות של הוועדה וזאת בשל אי הוודאות באשר למדיניות התמלוגים המלווה את הפרוייקט בשלב זה.

‏מאז פרסום מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי מתריע לנדאו מפני החשש לעיכובים בפיתוח מאגר הגז בתמר, שאמור להתחיל בהזרמת גז טבעי לישראל בשנת 2013.
....
‏במכתב ששיגר היום לנתניהו, כתב לנדאו כי "הקמת ועדת ששינסקי ערב סגירה פיננסית לפיתוח פרויקט תמר, עוררה אי ודאות גדולה במשק הגז והאנרגיה של מדינת ישראל. כתוצאה מכך, מתעכב פיתוח שדה הגז למעלה משישה חודשים ומאז פרסום טיוטת הוועדה הוא הוקפא כליל" "



16:18 |  04.1.2011   TheMarker Online וצבי זרחיה  
(עדכון) ח"כ שאמה: צריך להסביר מדוע רוככו המסקנות ולהיזהר משיטת הסלאמי - האזרח הקטן עדיף מהמשקיע הקטן ■ ח"כ יוליה ברקוביץ': "אם התקשורת לא היתה עושה חגיגה משר האוצר יכול להיות שהמסקנות היו יותר הוגנות"
....
נציג נובל אנרג'י בארץ אמר כי רק החרגה של תמר תאפשר הפקת גז מהמאגר
כאן מדובר כבר על סחיטה של ממש אם לא תסכימו איתנו  לא נספק גז התרופה היא שלילת הרישיון ונתינתו לחברת גז אחרת. כאמור במאמר של אמנון פורטוגלי השד אינו נורא כל כך



שנית 
כיום יצור חשמל באמצעות גז זול יותר מפחם אם נקח בחשבון את שיא תפוקת הפחם אשר כנראה מתקרב במהירות. ההפרש ילך ויגדל ביחוד אם יתברר כפי שברנדה שפר מחיפה טוענת נושא היצוא הינו בעיתי ולא ברור אם יהיה כלכלי במקרה זה שאלת מחיר הגז תהיה מעניינת. במחיר נמוך לא יהיה כלכלי לחברות לפתח את השדה (כאשר מדובר בהשקעות של מיליארדים קודם כל מוצאים קונה לעשרות שנים) הקונה העיקרית תהיה חברת החשמל הממשלתית ולכן נחזור לדילמת שישינסקי מכיוון אחר. אם ישראל היתה פועלת בשיטה של חברת הפקה ממשלתית כפי שהיה בעבר או חצי ממשלתית כפי שקימת בנורווגיה (Statoil) אז הדילמה היתה פשוטה יותר.

מיתוסים, חצאי אמת וכזבים בחיפושי הגז והנפט בארץ מאמר 2 - אמנון פורטוגלי



תודה לאמנון פורטוגלי בזכות אישורו במקום הציטוט בפוסט הקודם כעת 
מה קורה כאן? מניות חברות ושותפויות הגז עלו בעשרות ומאות אחוזים בשנה וחצי האחרונות, שותפויות הגז מדווחות על רווחי עתק ממכירות הגז ב'ים תטיס'. דלק קידוחים למשל, דווחה לבורסה על רווחים לשנת 2009, של 48 מיליון דולר (כולל תמלוגים של כ-10 מיליון דולר לצדדים קשורים), ללא חבות מס עקב הטבות המס ומשטר המיסוי בארץ, אנשי עסקים ופיננסיים מתוחכמים רוכשים היתרים ורשיונות בעשרות מיליוני דולר, ומשקיעים בבורסה ממשיכים לרכוש מניות ויחידות השתתפות.  מצד שני תאגידי הגז מסבירים לנו שהמצב קשה מאד, שכל העלאה ולו המזערית ביותר של התמלוגים או המיסים תביא לקריסתם ולנטישה של חברות זרות, ותחייב העלאה של מחירי הגז. איך זה מסתדר?
לדעתי, במקרה הזה, המשקיעים, הן אנשי העסקים, הן המשקיעים בבורסה (בהבדל מהספקולנטים) וכן חברות ושותפויות הגז יודעים את האמת – חיפושי והפקת הגז והנפט בישראל כיום הם אחד מתחומי העסקים הכדאיים והרווחיים ביותר, ומתקפת התעמולה של תאגידי הגז  מטרתה להשאיר בידם את מירב השלל.

אחד הטיעונים השכיחים בתעמולת תאגידי הגז הוא בדבר הסיכונים העצומים שהם לוקחים בקידוחי הגז.  "תחום חיפושי הנפט והגז, היה, הינו ויהיה תחום עתיר סיכון" (נייר עמדה של משרד גורניצקי ושות' מטעם השותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2, נפטא חיפושים וחנ"ל ים-המלח שהוגש לועדת ששינסקי).  "המורכבות והסיכונים הרבים הטמונים בחיפושי גז טבעי ונפט בכלל, ובתנאים הסביבתיים באזורנו בפרט, הם מן המפורסמות..... סיכויי ההצלחה מזעריים,.....מדובר בהשקעה רווית סיכון באופן מיוחד" (פניה של משרד כספי ושות' בשם קבוצת דלק בע"מ לוועדת ששינסקי. ההדגשות במקור) "ההשקעות בחיפושים הן אסטרונומיות, הסיכונים בלתי נתפסים" (חוות דעת של משרד גורניצקי ושות' עבור דלק מערכות אנרגיה, דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט לוועדת ששינסקי). "בעלי יחידות ההשתתפות מקרב הציבור סיכנו את כספם בענף שבו הסיכוי להצליח נמוך ביותר" (הצגת עמדה של ברקמן וקסלר בלום ושות' לוועדת ששינסקי).
טיעון זה מצליח להיות גם שקרי וגם חצי אמת.

הסיכונים העצומים הם עורבא פרח, כיום תעשיית חיפושי הגז הינה אחת הבטוחות בישראל. סיכויי ההצלחה של קידוחי גז ונפט עומדים כיום על 30% - 50% וגבוהים מסיכויי ההצלחה של יזמי עסקים קטנים ובינוניים, ושל יזמים בתחום ההיי-טק.  רק 30% מהעסקים החדשים מחזיקים מעמד במשך חמש שנים לפחות, ושעור ההצלחה של חברות ההי-טק הישראליות בשנים 1991-2000 עמד על 15.1%. 
תאגידי הגז יודעות ומכירים נתונים אלו:
סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י אמרה בכנס אנליסטים בתחילת יוני 2010 כי "ב'תמר' הערכנו את הסיכויים להצלחה בקידוח ב-35%. בהתחשב במה שלמדנו בקידוח הזה, אנחנו מעריכים את סיכויי ההצלחה ב'לויתן' ב-50%. עם זאת, המספר הזה עשוי להשתנות, אך נוח לנו עם המספר".
"ברבעון האחרון של 2008 ......השקיעו שותפי פרויקט "תמר" כ-300 מיליון דולר בקמפיין חיפוש גז טבעי כאשר הסיכוי לאבד את כל השקעתם היה כ-70%" (מתוך רקע היסטורי שכתב גדעון טלמור מנכ"ל דלק קידוחים, הדגשה שלי), כלומר סיכויי ההצלחה היו 30%.

כדאי לשם לב להטיה ולהטעייה – לחצי האמת בטיעון זה, למשל בדברי גדעון טלמור, המדבר רק על צד הסיכון ואובדן ההשקעה ואינו מדבר כלל על צד ההצלחה והרווחים במקרה של הצלחה.
נדגים זאת בהימור על צבע מבין שלשה צבעים נאמר כחול, לבן ואדום כאשר הסיכוי שיקרה אירוע של צבע מסוים הוא 33.3% במקרה של אי-הצלחה תאבד את כספך (השקעתך) במקרה של הצלחה תקבל את כספך ועוד סכום כפול. הכדאיות (התוחלת) היא אפסית לא להרוויח ולא להפסיד. אבל במקרה שלנו, למשל בקידוח תמר המצב שונה לחלוטין. במקרה של קידוח יבש (סיכוי של 70% על פי טלמור) אכן תאבד ההשקעה, אבל במקרה של הצלחה יתקבל סכום העולה בעשרות מונים על ההשקעה. 
על פי המידע שהיה ערב ההחלטה על הקידוח ב'תמר', השקעה של כ-150 מיליון דולר בקידוח תביא בסיכוי של 35% למציאת שדה גז ששוויו כ-20 מיליארד דולר, החזר  של פי 130 ! במקרה של הצלחה. בתנאים אלו כדאיות הקידוח ברורה לחלוטין וההחלטה לקדוח היתה נכונה מבחינה כלכלית. כיום, אחרי קידוח אימות נוסף, שווי שדה הגז ב'תמר' נאמד  בקרוב ל-40 מיליארד דולר, ולדברי רודני קוק, סמנכ"ל הפיתוח העולמי בנובל אנרג’י נובל מצפה לרשום הכנסות של 11 מיליארד דולר תוך שימוש בפחות מ-25% מהמשאבים בתמר.  
ב'לויתן' הנתונים טובים עוד יותר. לדברי סוזן קאנינגהם, סמנכ"לית החיפושים של נובל אנרג'י בכנס אנליסטים ביוני 2010: "אנחנו מצפים ל-16 TCF בקידוח 'לויתן'. לא קל לנו להגיד מספרים כאלה, ובדקנו היטב כדי לדבר על מספרים בסדר גודל כזה".  אלו אכן מספרם אסטרונומיים - שווי של כ-80 מיליארד דולר וסיכויי הצלחה של 50%.

גם הרווחיות התפעולית והרווחיות בכלל בארץ גבוהה.  על פי הדיווחים של חברת נובל אנרג'י  הפעילות של נובל בארץ הינה הרווחית ביותר מבין כל הפעילויות של נובל בעולם. שעור הוצאות ההפקה ( (LOE בשדות הגז של נובל בישראל הוא הנמוך מבין כל שדות הגז והנפט של נובל בעולם. (הנתונים מתוך מצגת נובל מה-3 ליוני 2010). למרות ששיעור הרווח התפעולי (ההכנסות  פחות הוצאות התפעול) בישראל הוא מהגבוהים בעולם, הרי ששיעור הרווח לצורכי מס הוא מהנמוכים בעולם עקב הטבות המס הייחודיות לחברות הגז בישראל. בעיקר הטבת מס בדמות "ניכוי אזילה", והאפשרות לנכות הוצאות ההוניות במהלך השנה השוטפת מהכנסותיהם בתחומים אחרים כאילו היה מדובר בהפסד עסקי פירותי שוטף.  בנוסף שיעור הכנסות המדינה ממיסים ומתמלוגים בישראל הוא מהנמוכים בעולם.

לא פלא שדירקטוריון נובל אנרג'י אישר לאחרונה (23 ספטמבר) את תוכנית הפיתוח החדשה של תמר, ולא פלא שאנשי עסקים ומשקיעים משקיעים ברישיונות במניות וביחידות השתתפות. 

אמנון פורטוגלי

עד כן המאמר של אמנון
אני מוסיף עוד קצת ציורים הראשון גרף אחוזי ההצלחה בקידוחי אקספלורציה בהולנד הממוצע בעשור האחרון הוא בין 60% ל-70% סיכון עצום?


An in-depth focus on Dutch Gas - EBN
Berend Scheffers Technical Manager EBN  
Flame, March 4, 2010
לעומת זאת גם מקומות אחרים אינם תמיד חסריי סיכון למשל ניגריה
שתי כותרות מהזמן האחרון
שברון מחדשת את הזרימה בקוו הדלק לאחר התקפה בחודש שעבר


Bloomberg - Elisha Bala-Gbogbo - 3 days ago

Oil from the link is exported through the Escravos terminal. The Niger Delta Liberation Force claimed responsibility for attacks on three oil flow stations ...


הסלמה בדלתת הניגר כולל חטיפות של עובדי נפט זרים
AFP - 4 days ago


The Niger Delta saw a resurgence of militancy, including kidnappings of foreign oil workers, late last year, leading to military raids in the region. ..



ומה החלק שלוקחת הממשלה עבור הפקת נפט בדלתת הניגר 85% לפרויקטים קיימים כנראה ששדות חדשים זכו בשנה שעברה להנחה רק 65%
בקידוחי מים עמוקים החלק הממשלתי אמור להיות 72% כאשר ממשלת ניגריה טוענת שעדיין מדובר בפחות מאשר בנורווגיה אנגולה ואינדונזיה בתנאים דומים.



ואילו דוח שישנסקי מציע עד 62% (ללא סכנת חטיפה פיצוצים...) וזה רק ברמות הרווח הגבוהות.



גם הים הצפוני אינו מקום מושלם למרות שאף אחד לא מנסה לחטוף את העובדים הים הצפוני ידוע בסערות שלו לדוגמה מראה מגובה של 5 קומות 15~ מטר מהגשר של ה" Calamity Jane" ספינת סיוע והנחת צנרת.
ממשלת נורבגיה לוקחת 75%~78% [1,2] 




אבל השיא הוא חיפוש נפט בעירק שם הממשלה לוקחת לפעמים יותר מ-90% והסיכונים (מתאבדים, איראן,...) גבוהים אבל עדיין חברות נכנסות לשם ולו רק בכדיי להכניס את הרגל לאחת המדינות העשירות בנפט. (בקורדיסטאן חלק הממשלה הוא 73% ~ 92% [3] יתכן שבשדה רמלייה עד 98.7% [4])

לסיכום כפי שאומר רזי גורן "החיים הם לא חברת ביטוח" אבל הסיכון בקידוחים מול חופיי ישראל הוא אחד ההימורים הבטוחים שיש. 

1. Oil and Gas Royalties: A Comparison of the Share of Revenue Received 
from Oil and Gas Production by the Federal Government and Other Resource 
Owners -  United States Government Accountability Office 2007



3. Oil & Gas – International E&P  Kurdistan – A Region Full of Ambition - April 2010